23

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שמים" עד שגם בם תורגש אלקות – "דעהו" – הם יזדככו עד שיהפכו לקדושה – לכלים לאלקות.

ה. בלימוד התורה וקיום המצוות גם שני אופנים

כל זאת באופן כללי, וביתר פירוט כוללת גם העבודה של קיום המצוות שני אופנים:

א) לימוד תורה וקיום מצוות כדי לדבוק בה', אשר "אי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין שהם רמ"ח אברין דמלכא כביכול"59 כלומר, הוא עובד כדי להיות "משרת ה'" – כדי להיות קדוש ומובדל מן העולם, "גוי קדוש".

ב) לימוד תורה וקיום מצוות כדי להשפיע על הגוף, על הנפש הבהמית ועל חלקו של האדם בעולם, כדי להפוך את העולם לדירה60 לה' יתברך בתחתונים61.

ו. דברי משה למלאכים בענין מתן תורה

לפי זה ניתן להסביר בדרך יינה של תורה בפירוש רש"י, את פירושו של רש"י ל"ממלכת כהנים" – שרים, ולא כבכל מקום – משרתי ה':

בגמרא62 נאמר – בסוגיא של מתן תורה "בשעה שעלה משה למרום, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש־ברוך־הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה... אתה מבקש ליתנה לבשר־ודם? מה אנוש כי תזכרנו...63 תנה הודך על השמים64. אמר לו הקדוש־ברוך־הוא למשה: החזיר להן תשובה... אמר לפניו: רבונו של עולם, תורה שאתה נותן לי, מה כתיב בה?65 אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, אמר להן: למצרים ירדתם? לפרעה השתעבדתם? תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה66: לא יהיה לך אלקים אחרים, בין עמים אתן שרויין...?", וכך ענה משה למלאכים לגבי הדברות האחרות: "כלום אתם עושים מלאכה .. משא ומתן יש ביניכם .. אב ואם יש לכם .. קנאה יש ביניכם יצה"ר יש ביניכם .. מיד הודו לו להקדוש־ברוך־הוא..."

מכך מובן שהכוונה בנתינת התורה והמצוות אינה שישראל יבדילו עצמם מן העולם (ממלאכה, משא ומתן וכדומה), שהרי ענין זה קיים במלאכים אף יותר מאשר אצל ישראל למטה, אלא, בעיקר, להימצא למטה בעולם הזה, להתעסק עם אומות העולם ובעניני העולם הזה, עד לכדי "יצר

הערות

  1. 59. תניא פ"ד.
  2. 60. ראה תניא פל"ו־לז.
  3. 61. בפרטיות יותר י"ל שזהו החילוק דתורה ומצות: תורה עיקר מעלתה וענינה – דביקות: מצות עיקר ענינן – בירור העולם (וראה תניא פ"ה ופכ"ג). וראה אוה"ת ותר"ס שם. ואכ"מ.
  4. 62. שבת פח, סע"ב ואילך.
  5. 63. תהלים ח, ה.
  6. 64. תהלים שם, כ.
  7. 65. יתרו כ, ב.
  8. 66. שם, ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.