שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ט ב'תשסד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
במענה על מכתבו מי"ד סיון, הנה אף שקודם קבלת התורה הנה עמא פזיזא הי' מעלה וכמבואר ברז"ל (שבת פט, ע"א) אבל בכלל לאחר קבלת התורה (והכוונה בזה גם בכל יום ויום וכמבואר בדא"ח בדיוק בברכת התורה בברכות השחר נותן התורה לשון הווה) ובפרט בעבודה תמידית צ"ל מסודרה ובלי פזיזות ובמילא עליו להתעסק בעניני פרנסתו עתה בהשתדלות המתאימה מבלי שתבלבל בשעת מעשה הסברא להכנס בעבודת הישיבה, וכשישתפר המצב בהישיבה כמ"ש במכתבו הרי אז הזמן לחשוב בפרטי ואופני עבודה שם וכן ע"ד החלטה בכללות והשי"ת יחזקו בשמירת הקביעות עתים בתורת הנגלה והחסידות שגם זה יוסיף ברכה והצלחה בעניני פרנסתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כלומר, על ידי נתינתו מהודו ליהושע, אכן נגרע משהו בחלק מההוד של משה.
11 ראה ספרי ורש"י שם: מהודך ולא כל הודך. וי"ל, שגם לפי המדרש "כמערה מכלי לכלי" – רק חלק חסר. ובזה יומתק הל' "כמערה" ולא "כמריק" (כבשהש"ר פ"א, ג*) – כי בשעת מ"ת "הורקה" – מל' "ריק" – התורה מן השמים (ראה שבת פט, א: "תורה היכן היא" ), משא"כ ב"ונתתה מהודך" – רק חלק מההוד ניתן ליהושע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויש לומר, שדרגה זו היא ה"משה" שבכל אחד ואחד, כשם שהארון – התורה שבו – הוא ענינו של משה , "זכרו תורת משה עבדי" .
65 מלאכי ג, כב. שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עניני "תורת משה עבדי" .
57 מלאכי ג, כב. שבת פט, א. מדרש תהלים א, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
התורה והמצוות ניתנו לישראל בהיותם נשמות בגופים דוקא, אשר "אב ואם יש לכם" .
22 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ה"שטן" הוא מלאך והוא מופיע בבית דין של מעלה וכו', כנאמר בתחילת ספר איוב, שהשטן בא ביום הדין, בראש השנה, בתוך בני האלקים "להתייצב על ה'" – ואם כך, כיצד אפשר לומר שניתן "לערבב אותו" ולהטעותו בדבר פשוט כל כך, ולגרום לכך שעקב מנהגים מסויימים הוא לא ידע מתי ראש השנה – דבר מפורסם ביותר, שנדפס בלוחות וכדומה.
6 להעיר מחגיגה (ד, סע"ב) וכתובות (עז, ב) בענין הטעיית (שלוחו של) מלאך המות . וראה גם תוד"ה תורה – שבת פט, א. אבל שם הכוונה לא להטעות אלא ל"טירדה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
3 ב"מ נט, ב. ולהעיר גם ממארז"ל ,תורה היכן היא" (שבת פט, א) -- דע"י נתינת התורה למטה בארץ ,ניטלה" -- הכח לפס"ד שבה -- מן השמים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
91 וקראה הקב"ה -- זכרו תורת משה (מלאכי ג, כב. שבת פט, א. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת* יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"חג השבועות הוא זמן עת רצון למעלה, והשי"ת מטריד את המקטרג על עם ישראל כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בראש השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים.
413 ראה תוד"ה תורה היכן היא – שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וממשיך בכתוב, שלפני מותו (לפני הנתינת מקום להקס"ד שמת) אמר "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וגו' מימינו אש דת למו":
158 נתבאר פירוש רש"י "פתח תחילה בשבחו של מקום", דלכאורה מהו השבח בכך ש"החזיר הקב"ה את התורה על כל אומה ולשון ולא קיבלוה"? והביאור בענין "סיני" , ש"ירדה שנאה לעכו"ם עליו" (שבת פט, סע"א). – חסר הביאור ( המו"ל ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואיתא במדרש תהלים שבשלשה מקומות היו המלאכים מדיינים כנגד הקב"ה, בענין בריאת האדם, בענין מתן תורה (שזהו מה שנוגע לעניננו), ובענין עשיית המשכן, והיינו, שכאשר בא הקב"ה ליתן תורה לישראל, טענו המלאכים תנה הודך על השמים , ועי"ז שהקדימו ישראל נעשה לנשמע הסירו את טענת המלאכים, עד שהמלאכים בעצמם קשרו להם ב' כתרים, והודו שצריך לתת את התורה למטה בארץ, שנאמר ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ.
4 שם, יו"ד. וראה שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמו כן נעשה הענין ד"מדבר סיני" – "שירדה שנאה לאומות העולם עליו" , דהיינו שנאה לנפש הבהמית ועניני הגוף המבלבלים לעבודה.
43 שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו מה שאמרו רז"ל שכשעלה משה למרום כל אחד ואחד מסר לו דבר כו' שנאמר עלית למרום גו' לקחת מתנות , אף מלאך המות מסר לו דבר , שנאמר ויתן את הקטורת ויכפר על העם גו'.
41 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה, הענין דמתן-תורה מתחיל כבר בראש-חודש , כמ"ש "בחדש השלישי גו' ביום הזה (בראש חודש) באו מדבר סיני" , שנקרא "סיני" ע"ש "שירדה שנאה לאומות העולם עליו" ונמשך הענין ד"אהבתי אתכם אמר הוי'", שענין זה לבדו הוא כבר ההתחלה דמתן-תורה.
74 שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וב"הר" גופא – המדובר הוא בנוגע ל"הר סיני ", שעליו היתה קבלת התורה, ונקרא בשם "הר סיני , שירדה שנאה לאומות העולם עליו" .
51 שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בבוקר ויחבוש את חמורו", דקאי על חומר הגוף, והיינו , שהוא מושקע בצרכי הגוף ונפש הבהמית עד כדי כך ש"ביום אכלני חורב וקרח בלילה",– תמורת זה שהיתה צריכה להיות אצלו "שנאה" לעניני העולם , מצד האהבה לעניני תורה ומצוותי', כמארז"ל בנוגע להר סיני , "שירדה שנאה לעכו"ם עליו" –
158 שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכדאיתא בגמרא בשעה שעלה משה למרום כו' אמר לו (הקב"ה למשה) הי' לך לעזרני (לומר תצלח מלאכתך), מיד אמר לו ועתה יגדל נא כח אד' כאשר דברת .
4 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"פ המובא לעיל שכח זה (שע"י עבודה יומשך גם האור שלמעלה מהשתלשלות) נמשך במתן תורה, יש לומר, דכאשר דברת לאמר קאי (גם) על וידבר גו' לאמר שנאמר במתן תורה, שגם הפירוש דוידבר גו' לאמר הוא שוידבר אלקים הי' שישראל יאמרו את כל הדברים האלה (שקאי גם על כל התורה כולה) באופן דלאמר, לומר הדברים שהקב"ה אומר.
47 ראה גם אוה"ת שם ע' תצא (וראה שם ע' תצז). סד"ה הנ"ל תרע"ח ותרצ"ד.
ולהעיר גם משבת פט, א (הובא לעיל בתחלת המאמר) שהפסוק ועתה יגדל נא אמר משה להקב"ה בשעה שעלה למרום ומצאו להקב"ה שהי' קושר כתרים לאותיות . ולהעיר מחדא"ג מהרש"א שם שהקשה ד"האי קרא אינו כתוב לגבי מתן תורה אלא בשילוח מרגלים".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וענין המרכבה הוא – שאינו מציאות לעצמו, וכל ענינו הוא הביטול אל הרוכב עליו, כדי שעי"ז יוכל הרוכב להגיע למקום כזה שלולי המרכבה לא הי' יכול להגיע לשם, ועד"ז למעלה – שהרי "למעשה ידיך תכסוף", שלכן עבודה צורך גבוה, וכדרשת חז"ל שהקב"ה אמר למשה "הי' לך לעזרני" , "מיד אמר לו ועתה יגדל נא כח אדנ-י", שכן, "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של מעלה .
94 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובחירתו של הקב"ה בישראל פועלת שמציאותם בעולם היא בקיום נצחי, וענין זה מעורר גם את השנאה של הלעו"ז – כפי שמצינו בנוגע להר סיני (שעליו ירד הקב"ה ובחר את ישראל ), "הר שירדה שנאה לאוה"ע עליו" .
89 שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולפעמים מצינו שעבודת האדם יש לה השפעה למעלה, כדאיתא במדרש על הפסוק ועתה יגדל נא כח אד', שע"י קיום התורה ומצוות נעשה ענין דהגדלה בשם אד'.
14 איכ"ר פ"א, לג. שבת פט, א. וראה גם לקו"ת שלח לט, ב ואילך. מ, א. אוה"ת שלח ע' תסט ואילך. ע' תעב. תעט. אוה"ת נ"ך ח"א ע' תרעט. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכל זה – בנוגע לכל עניני עבודתו, ועאכו"כ שהיתה אצלו אז תכלית השלימות בנוגע לענינו העיקרי – תורה – "משה קיבל תורה מסיני" , ועד שהתורה "נקראת על שמו" , כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" .
100 ראה שבת פט, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בזה, דהנה, משה ענינו תורה , שהרי משה קיבל תורה כו' ומסרה כו' לכל בנ"י, ועד שהתורה נקראת על שמו, כמ"ש זכרו תורת משה עבדי .
422 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פרשת זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ההפסקה בין ענין לענין לא הי' כדי שהענין הקודם לא יבלבל לשמיעת הענין השני (שהצורך בזה לא שייך אצל משה רבינו, כנ"ל), אלא כדי שיוכל לחזור ולהתבונן בענין הראשון באופן שיתעצם עמו , היינו, שלא ישאר בבחי' דברי הרב – "תורת ה'", אלא יהי' "תורתו" , "תורת משה" .
1447 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובלשון חז"ל בנוגע ל"הר סיני" , "שירדה שנאה לאומות העולם עליו" , "שלא קבלו בו
137 שבת פט, סע"א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואף שיש שחולקים על הראב"ד – הרי דברי התו"כ לפי פירוש הראב"ד הובאו בשל"ה , וגם בדברי הצ"צ , ומבאר זאת ע"פ חסידות, שזהו לפי שענינו של משה הוא תורה , כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" , וכפי שלומדים בשבת זו בפרקי אבות :
983 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מציאותם של ישראל – שנקראו ראשית , ולהם דוקא ניתנה התורה, שנקראת ראשית – מורכבת מנשמה וגוף, ולכן לא ניתנה התורה למלאכי השרת, שכן, "יצר הרע יש ביניכם" (בתמי'), כי אם לבנ"י דוקא, נשמות בגופים, מצד הנשמה והגוף גם יחד.
658 שבת פט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו גם משנת"ל (סכ"ב) שענין קיום המצוות ישנו רק אצל נשמה בגוף בעוה"ז הגשמי, במעמד ומצב ש"יצה"ר יש ביניכם" (כלשון הגמרא בסוגיא דמ"ת ), ואילו לאחרי צאת הנשמה מן הגוף, ישנו רק הענין דלימוד התורה, כפי שמצינו בגמרא ש"קא מפלגי במתיבתא דרקיעא כו' אמרי מאן נוכח, נוכח רבה בר נחמני".
894 שבת פט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ספירת החכמה, שזהו גם כללות ענין התורה (שכל וחכמה) שנקראת ע"ש משה , כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" , וע"פ שכל, חכמה דקדושה – אכן יש מקום לשאלה "למה הרעותה גו'".
1685 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ההסתר שבנתינת התורה דוקא במקום ש"יצר הרע יש ביניכם כו'" – כוונתו בשביל הגילוי, בכדי שיוכל להיות ענין הבחירה, ולכן הוצרך להיות סילוק השכינה "במשוך היובל".
469 שבת פט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכן "כשבא להשרות שכינתו עליהן" ע"י הקמת המשכן – כי, התכלית דמ"ת הו"ע המעשה (ולכן, כאשר המלאכים ביקשו שהתורה תינתן להם, הי' המענה "כלום כו' יצה"ר יש ביניכם" , שלכן צריך להזהיר על גניבה וגזילה וכיו"ב), כמארז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", וענין זה נתחדש בעשיית המשכן, שלקחו י"ג (ט"ו) דברים גשמיים ועשו מהם משכן לו ית'.
1299 שבת פט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ידוע שכל עניני בנ"י נמשכים ע"י שבעת הרועים, החל ממשה רבינו, "רעיא מהימנא", וכמ"ש "ומשה הי' רועה", שמתחלת לידתו הי' מתוקן לכך , והיינו, שענינו של משה רבינו הי' להמשיך ולהשפיע לבנ"י – ע"י התורה שניתנה על ידו ונקראת על שמו, כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" – את כל עניניהם, עד יומו האחרון (ע"ד פירוש רש"י על הפסוק "עד הים האחרון" – "עד היום האחרון").
51 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובהקדם – שהצמח צדק מביא ראי' שאפילו מי שתורתו אומנתו זקוק לתפלה, שהרי אין לך מי שתורתו אומנתו יותר ממשה רבינו, שהתורה נקראת על שמו, כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" , ואעפ"כ, הי' משה זקוק גם לתפלה, כמ"ש "ואתחנן אל הוי'".
896 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" 166, וכמ"ש "בהעלותך את הנרות גו' יאירו שבעת הנרות", שפעל את ענין המס"נ דקדושה בכל שבעת הסוגים שבנש"י , והו"ע ההעלאה שע"י עבודת התפלה (משא"כ משה שענינו תורה , כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" ), והיינו, שהתורה עצמה (משה ) אומרת שע"י עבודת התפלה אפשר להגיע לדרגא נעלית כזו שאי אפשר להגיע אלי' ע"י לימוד התורה .
1670 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד"ז בנוגע למשה – ש"קיבל תורה מסיני" , ועד שהתורה "נקראת על שמו" , כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" – שמציאותו צריכה להיות מרומזת בתורה :
222 ראה שבת פט, א. מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
העילוי שנעשה בהאותיות (סוס ורוכבו) מצד הענין דגאה גאה, יובן ע"פ ביאור אדמו"ר מהר"ש בד"ה ועתה יגדל נא כח אדנ-י, בפירוש מארז"ל בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהי' קושר כתרים לאותיות , ומבאר, שענין קשירת הכתרים לאותיות התורה (הלא כה דברי) היינו בחי' הטעמים, או אפשר גם התגין, שלהיותם בבחי' ומדריגה גבוהה מאד, לכן לא נתגלו כמו אותיות התורה, שלכן רק רבי עקיבא שהי' נשמה נעלית ביותר, הי' דורש על כל קוץ וקוץ (שהם בחי' התגין) תילי תילין של הלכות , כיון שמצד עצמם הרי הם בהעלם, ועאכו"כ ענין הטעמים שהם למעלה גם מהתגין כו'.
124 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכללות הענין בזה, שפעולת רשב"י בתורה היא כמו פעולתו של משה רבינו, שהתורה נקראת על שמו, כמ"ש זכרו תורת משה עבדי , שנקרא רעיא מהימנא , ועד"ז אתפשטותא דמשה שבכל דרא , ובפרט רשב"י שבכמה ענינים הי' כמו משה , שענינו הוא לפעול בכל אחד מצאן מרעיתו, כל אחד ואחד מישראל, ולכן לומדים בתורה , לשון הוראה , גם אודות הענינים הנפלאים של רשב"י, כיון שעל ידו נעשו שייכים לכל ישראל, עכ"פ בדרך מקיף, ועד שגם מאמרו של רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין , עד מלכא משיחא , שייך לכל אחד מישראל.
817 מלאכי ג, כב. ראה שבת פט, א. שמו"ר פ"א, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"אני המתחיל", ולא עוד אלא שאפילו קבלת התורה אינה יכולה להיות ע"י עבודת הנבראים מצד עצמה – כפי שמצינו אפילו אצל משה רבינו (שהתורה "נקראת על שמו" , כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" ), שהוצרך לקבל תורה במתנה מלמעלה , כדברי הגמרא ש"הי' משה למד תורה ומשכחה, עד שניתנה לו במתנה" – מ"מ, הוצרך להיות איזה ענין של הכנה (באופן של "ריחות" עכ"פ) כמה דורות לפני מ"ת.
61 מכילתא בשלח טו, א. וראה שבת פט, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, אדר"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"אף היא (מרים) בנשיקה מתה", היינו, שבענין המיתה (מיתת צדיקים) היתה מרים כמו משה ; בנוגע לקבלת התורה – גדלה מעלתו של משה דוקא, כפי שאמרו רז"ל "משה קיבל תורה מסיני" , והתורה "נקראת על שמו, כמ"ש זכרו תורת משה עבדי" ; אבל בנוגע לענין המיתה – "אף היא (מרים) בנשיקה מתה", כמו משה .
662 ראה שבת פט, א. מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לפי תירוץ הב' בתוס', הוצרכו הן משה והן בנ"י להמתין ארבעים שנה כדי להגיע למעמד ומצב ד"קאי אדעתי' דרבי'" (אלא שלאחרי ארבעים שנה, כשראה משה "שהי' להם לדעת, הבין עליהם שהיו מניחין בשביל כפיית טובה כו'"); אבל לפי תירוץ הא', טען משה לבנ"י ש"הי' להם לומר תן אתה" , לפי שלא הוצרכו להמתין ארבעים שנה שיהי' להם "לב לדעת גו'", אלא "הי' להם להתבונן מאותה שעה", כיון שזהו ענין שהי' צ"ל נוגע להם ("שהיו צריכין לתפלה זו"), "שהרי כבר חטאו בעגל ובמרגלים" בגלל שהי' חסר אצלם הענין ד"לב לדעת גו'" (משא"כ משה רבינו ש"לא נזכר לתת על לבו דבר זה עד מ' שנה" – כיון ש"לא הי' צריך לתפלה זו", שהרי לא נכשל ח"ו בחטא העגל והמרגלים, ולכן לא הי' חסר אצלו הענין ד"לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" בנוגע ל"האותות והמופתים הגדולים ההם"; הוא הי' מונח בענינים אחרים – "זכרו תורת משה עבדי" , וענין זה לא הי' נוגע ולא שייך לעבודתו).
749 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אלא שלזה צ"ל הנתינת-כח מלמעלה להיות ירידת העליון, וזהו כללות הענין דמ"ת, וירד הוי' על הר סיני, שזוהי ירידת העליון מצד ענינו הוא, באופן של מתנה, כמ"ש ויתן אל משה ככלותו גו', דכל התורה נקראת על שם משה , כמ"ש זכרו תורת משה עבדי , ומשה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע
276 ראה מכילתא בשלח טו, א. תנחומא תשא לה. שמו"ר פ"ל, ד. וראה שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענינם בעבודה – שמשה ענינו תורה , כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" , "תורה צוה לנו משה" , והרי ענין התורה הוא המשכת אלקות מלמעלה למטה, ועד שבאלקות גופא הרי זו דרגא נעלית ביותר, שגם בירידתה למטה במקום שהוא היפך רצון העליון כו', אין זה פועל שינוי כו' [דלא כמו בדרגת האלקות שעלי' אמרו "אלקיכם ..
733 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ענינו של משה , ש"נקראת התורה על שמו" , כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" ; ועי"ז נמשכת השכינה מרקיע הראשון לארץ – שלכן יכול להיות לאח"ז הענין ד"הנהג בהן מנהג דרך ארץ".
1314 ראה שבת פט, א. מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וראיית המס"נ של דרא דעקבתא דמשיחא, פעלה ענין של ענוה אצל משה רבינו, שאף שהי' מבחר מין האנושי , ובפרט לאחרי מ"ת, שהתורה נקראת על שמו , כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" , הנה בראותו את המס"נ של דרא דעקבתא דמשיחא, נעשה ירוד בעיני עצמו כו' ("אַראָפּגעפאַלן ביי זיך").
847 ראה שבת פט, א. מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לומר, שזהו גם הקשר דביום הזה עם (מדבר ) סיני , שירדה שנאה לאומות העולם שלא קיבלו בו את התורה .
1379 שבת פט, סע"א ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וע"פ המובן מדברי התוס' שבחג השבועות אין השטן מקטרג, כמו ביוהכ"פ – אזי נמשכת ברכת ה' בכל הענינים, ובאופן של תגבורת ההשפעה, כמו גבורות גשמים, שיורדין בגבורה (כולל גם ענין ההתחלקות בין טיפה לטיפה, כמארז"ל "כל טיפה וטיפה בראתי לה דפוס בפני עצמה ..
1971 שבת פט, רע"א. הובא באג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ה ע' עח (נעתק ב"היום יום" ג-ד סיון).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו שענין החלה הוא להניח ברכה אל ביתך, כי, ביתך הוא בחי' המלכות שנקראת בית , וקאי על כללות העולם שנברא בבי"ת, כמ"ש בראשית ברא אלקים, וע"י החלה שנקראת ראשית , ממשיכים ברכה אל ביתך, שהו"ע המשכת החכמה במלכות, כמ"ש בחכמה יבנה בית , שעי"ז יוכל להיות כללות ענין העבודה דבירור העולם, תחילה באופן של אתכפיא, ואח"כ גם באופן של אתהפכא, זדונות נעשו לו כזכיות , ע"ד משנת"ל שאפילו מחמץ שאסור בפסח נעשה מצוה דשתי הלחם בחג השבועות, שזהו מה שנתחדש במ"ת, ולעתיד לבוא יהי' זה בתכלית השלימות, כמ"ש את רוח הטומאה אעביר מן הארץ, לאחרי בירור והעלאת כל ניצוצות הקדושה שבעולם, שזהו"ע כספם וזהבם אתם , שבזה נכלל גם המתנות שמקבלים מאוה"ע , כפי שהי' גם במ"ת, כמ"ש לקחת מתנות , שאפילו המלאך דהיפך החיים (שהוא השר של גקה"ט) נתן למשה מתנה, שמסר לו סוד הקטורת , שמורה על בירור הלעו"ז, שזהו שסממני הקטורת הם במספר י"א, שקשור עם לעו"ז, ומ"מ עושים מהם קטורת ע"ג המזבח, שהו"ע בירור הלעו"ז .
2512 ראה שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן, כמו שהתורה נקראת על שמו של משה כמ"ש זכרו תורת משה עבדי , כן גם פרה אדומה, שהיא כללות התורה , נקראת על
10 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד שנעשה מציאות אחת עם התורה , שלכן "נקראת התורה על שמו", כפי שהי' אצל משה , כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" .
1190 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הענין , דהנה ההפרש בין משה ואהרן בעבודת האדם הוא , שמשה הו"ע התורה , כמ"ש זכרו תורת משה עבדי , שנקראת על שמו , שענין התורה הוא באופן של המשכה מלמעלה למטה, ואילו אהרן ענינו הוא העלאה מלמטה למעלה, שזהו מ"ש בהעלותך את הנרות גו', שז' הנרות הם ז' סוגי ודרכי העבודה דבנ"י
183 שבת פט, א. תנחומא בשלח י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואילו בני ישראל, שהם למטה גם מישראל, הם מנצח ולמטה , אעפ"כ נאמר אז ישיר (לשון יחיד) משה ובנ"י, שהם במדריגה אחת, כי בעת קרי"ס המשיך משה בחי' זו לכל בנ"י .
1086 ברשימה נוספת: נוסף על המשכת ענין התורה , שזהו ענינו של משה , כמ"ש (מלאכי ג, כב) זכרו תורת משה עבדי (ראה שבת פט, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ), ואעפ"כ, המשיך זאת לכל בנ"י, ועד שכל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמנם, אף שמשה לא עשה שום מלאכה במלאכת המשכן, נצטווה ע"י הקב"ה "לאמר לכם", ועד שכל התכלית ש"צוה ה' לי" היא כדי "לאמר לכם" –
2010 וכן הוא בנוגע לכללות התורה – ש"משה קיבל תורה מסיני" כדי שיהי' "מסרה ליהושע וכו'" (אבות רפ"א), ועד לכל ישראל, וכפי שהובא בפירוש רש"י (תשא לד, לב) "כיצד סדר המשנה, משה הי' למד מפי הגבורה, נכנס אהרן, שנה לו משה פרקו וכו', נכנסו זקנים, שנה להם משה פרקם, נכנסו כל העם , שנה להם משה פרקם"; ורק לאחרי ששנה לכל ישראל ("לאמר לכם"), נקראת התורה על שמו ("צוה ה' לי"), כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" (מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"מה כתיב בה , כבד את אביך ואת אמך , אב ואם יש לכם" (דאע"פ שענין המלאכים הו"ע המדות, מיכאל – מדת החסד, וגבריאל – מדת הגבורה, והרי לידת המדות היא ע"י המוחין שנקראים אב ואם , הרי עיקר הענין דכיבוד אב ואם הוא בנוגע לאב ואם כפשוטם).
680 שבת פט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בבואנו מזמן מ"ת, שבו ניתנה התורה מחדש (נוסף לכך שבכל יום צ"ל הענין של מ"ת מחדש, ועאכו"כ בזמן מ"ת "אחת בשנה"), ואין השטן שולט בו ביום (כדאיתא בתוס' ) – הנה לכל לראש צריך להבחין ולידע שענין זה בא מצד היצה"ר, ועל זה אמרו רז"ל "בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין", תורת אמת, שעל ידה אפשר לנצח את היצה"ר, ולהודות על הטעות (מבלי להתפעל מה יאמרו הבריות) ולומר:
2702 שבת פט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובפנימיות יותר חלק גם על משה , וכדמוכח מתשובת בני קרח שאמרו משה אמת ותורתו אמת, שמזה גופא מובן שבעצם היתה מחלוקתם על התורה , שזוהי מציאותו של משה , שהתורה נקראת על שמו , כמ"ש זכרו תורת משה עבדי ].
3104 מכילתא בשלח טו, א. תנחומא תשא לה. וראה שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אמנם "הלא אח עשו ליעקב" , ו"מפרנסין עניי עכו"ם עם ישראל" , אבל אין זו סתירה לכך ש"ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי" , וכפי שדובר פעם בארוכה שתיבת "שנאה" בלשון הקודש יכולה להתפרש לפעמים על אהבה כזו שאינה בערך לאהבה גדולה ביותר, וראי' לכך ממ"ש "כי שנואה לאה", שפירושו , שבערך לאהבה גדולה יותר נחשבת אהבה זו לענין של שנאה , ועד"ז בנוגע למאמר רז"ל "מאי הר סיני , הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו" – שלפי ערך האהבה הגדולה לבנ"י, הרי זה נחשב לשנאה .
217 שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הביאור בפירוש רש"י על הפסוק "(אשר עשה משה ) לעיני כל ישראל", "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר אשר שברת , יישר כחך ששברת" – שהתורה מסיימת בענין שבירת הלוחות שהוא היפך שבחן של ישראל (נוסף לכך שזהו היפך הכלל שצריך לסיים בדבר טוב ), בגלל שעי"ז ניתוסף העילוי דלוחות שניות (שהם באופן ד"כפלים לתושי'" ), שקשור עם העילוי דבעלי תשובה לגבי צדיקים, כמארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד שם ,
1127 ואף שתיבת "אשר" מורה על "יישר כחך" – הרי אין הכרח שהכוונה היא ל"יישר כחך ששברת " (שהרי בתיבת "אשר" יש רק שי"ן אחד, שמורה על "יישר כחך", ואין שי"ן נוספת להורות על הענין ד"שברת"), אלא יכול להיות שקאי על ענינים נוספים שעליהם אמר לו הקב"ה "יישר כחך", ע"ד מ"ש בגמרא (שבת פט, א) "בשעה שעלה משה למרום .. אמר לו (הקב"ה) הי' לך לעזרני , מיד אמר לו ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– אלא שהענין ד"פתי יאמין לכל דבר" הוא לגבי הקב"ה, שלגביו אינו מציאות כלל, "ונחנו מה" , והרי "מה" פירושו שאינו מציאות, והיינו, שמשה הי' "עבד ה'" , ובאופן כזה נקראת התורה על שמו – "זכרו תורת משה עבדי" , שאינו מציאות לעצמו (וכמדובר כמ"פ אודות דברי הרשב"א בענין "מה שקנה עבד קנה רבו" , שאין זה באופן שתחילה קונה העבד, ואח"כ קונה הרב, כיון שמלכתחילה אין מציאות של עבד בפני עצמו).
1728 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנה , אף שאם צדקת מה תתן לו וגו' , מ"מ, הרי עבודה היא צורך גבוה , וכמארז"ל שהקב"ה אמר למשה הי' לך לעזרני , מיד אמר לו ועתה יגדל נא כח אדני , וכמבואר בדרושים עה"פ ועתה יגדל נא וגו', דישנו בחינת כח אדני מצ"ע, וע"י העבודה נעשה ההגדלה בכח אדני.
2288 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בנוגע לענינו של הר סיני – בניגוד לשאר השמות שנקראו לו, כמו "הר האלקים" (שזהו שם שמתאים יותר ביחס ללימוד התורה), "הר חורב" , וכיו"ב – איתא בגמרא :
967 שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אע"פ ש"לי הכסף ולי הזהב נאום ה' צבאות" , הרי ישנו ענין אחד שאין להקב"ה – "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , ובשביל זה זקוק הקב"ה כביכול לבנ"י, כמ"ש66 "למעשה ידיך תכסוף", וכדאיתא בגמרא שהקב"ה אמר למשה "הי' לך לעזרני" , ו"מיד אמר לו ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת" , וכמארז"ל "בזמן שישראל עושין רצונו של הקב"ה מוסיפין כח בגבורה של מעלה" ; אך כשאינם עושים זאת, אזי נעשה מעמד ומצב ד"ימוך אחיך".
1531 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומציין למ"ש בלקו"ת פ' שלח ע"פ ועתה יגדל נא כח אד' – שענין זה אמר משה כשהקב"ה אמר לו הי' לך לעזרני , ויתירה מזה מצינו בדרז"ל על הפסוק ואולם חי אני, שאמר הקב"ה למשה החייתני בדברך (כמבואר בפי' רבינו נסים גאון), והיינו, שאין זה רק באופן שמוסיפין כח ועזר כו', אלא באופן שנוגע לעצם החיות כו', וכנ"ל בפי' הוי' נצב עליו, שהצדיקים אלקיהם מתקיימים עליהם, היינו, שזהו ענין שנוגע לעצם הקיום כו'.
788 ראה שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמובן גם מהמבואר בנגלה דתורה בנוגע לרשב"י וחברייא דילי' שתורתם אומנותם – שזהו בדוגמת ענינו של משה רבינו, שהתורה נקראת על שמו, כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" .
528 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועי"ז נמשכים כל הברכות – "ממגד שמים מטל וגו' וממגד גרש ירחים וגו'" , וכל שאר הברכות – "וזאת הברכה אשר ברך משה" , משה רבינו שענינו תורה , לפי שמסר נפשו עלי' לכן נקראת על שמו , כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" , שעי"ז נמשכים כל הברכות הן בענינים רוחניים והן בענינים גשמיים, עד לבני חיי ומזוני רויחי, כיון שכל עניני העולם נמשכים מהתורה.
803 ראה שבת פט, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מדבר סיני הו"ע הגבורה, שנקרא (מדבר ) סיני לפי שירדה שנאה לעכו"ם עליו , וגם נקרא מדבר (סיני ) לפי שהוא בחי' התשוקה והכליון , וכמובן גם ממ"ש והר סיני עשן , שהו"ע הכליון והתשוקה , ורפידים ענינו קרירות, שנקרא רפידים לפי שריפו עצמן מדברי תורה .
1081 שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמובן גם ע"פ נגלה, כיון שהענין ד"תורתו אומנותו" שהי' אצל רשב"י הוא כפי שהי' אצל משה , שעיקר ענינו תורה , שהרי "משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו'" לכל בנ"י, וכמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" , "לפי שמסר נפשו עלי' נקראת על שמו" , ולכן נקרא בשם "רבינו" דוקא, אף שהיו אצלו עוד כמה ענינים מלבד נתינת התורה , שהוציא את בנ"י ממצרים, והוריד להם את המן וכו' – כיון שעיקר ענינו תורה .
1359 ראה שבת פט, א. מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כתיב "זכרו תורת משה עבדי" , ואמרו רז"ל "לפי שמסר נפשו עלי' נקראת על שמו".
2145 ראה שבת פט, א. מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
א"כ, איך יתכן שתורת-חיים – ש"לא ניתנה למלאכי השרת" אלא לבני-אדם, ומתחשבת בכך ש"יצר הרע יש ביניכם" – תדרוש ממנו להתנתק מכל הענינים שאינם ב"שטח" זה?!
291 שבת פט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן התורה שניתנה ע"י משה ונקראת על שמו כמ"ש זכרו תורת משה עבדי היא בחי' אצילות.
48 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו גם מה שזה הי' התיקון לחטא העגל, דחטא העגל הי' כאשר בושש משה לרדת גו', וארז"ל א"ת בושש אלא באו שש , שבאה שעה ששית, חצי היום, ולא בא, והתיקון לזה הוא ע"י העבודה דמחצית השקל דוקא.
32 שבת פט, א. הובא בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"ק פ' אמור, י"ג אייר, אור לי"ד אייר, פסח שני, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויש לומר, דזהו שהמנין דבנ"י בחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים הי' ע"י משה ואהרן, כי הענין דסור מרע (שבחודש השני) שייך לאהרן שענינו הוא אוהב שלום ורודף שלום כו', דענין השלום הוא לשלול המחלוקת והפירוד, והענין דועשה טוב (שבחודש אייר) שייך למשה שענינו הוא תורה , שמלכתחילה אין שייך בה נתינת מקום לענין הפכי ח"ו, דזהו גם מ"ש ותרא אותו כי טוב הוא שמיד כשנולד נתמלא הבית כולו אורה.
35 כמ"ש "זכרו תורת משה עבדי" – מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
יא) ויש לומר, שזהו גם הקשר דביום הזה עם (מדבר ) סיני , שירדה שנאה לאומות העולם שלא קיבלו בו את התורה.
63 שבת פט, סע"א ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשמ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולהוסיף, דענין מתן תורה הוא – נתינת התורה למטה בארץ , ובאופן ש לא בשמים היא .
53 שלכן אין משגיחין בבת קול (ב"מ נט, ב), דענין זה נתחדש במ"ת. ולהעיר משבת פט, א "תורה היכן היא כו' נתתי' לארץ" , שלכאורה, מכיון שתורה היא דבר רוחני, הרי ע"י נתינתה לארץ אין הכרח (לכאורה) שתנטל מהשמים ואפשר להיות כמדליק מנר לנר. וע"פ הנ"ל מובן, כי נתינת התורה לארץ היתה באופן ש(בנוגע לפס"ד ) ניטלה מן השמים. וע"ד וכמארז"ל "אמר להם הקב"ה לישראל, לשעבר הי' בידי כו' מכאן ואילך הרי מסורה בידכם כו'" (שמו"ר פט"ו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכדאיתא בגמרא בשעה שעלה משה למרום כו' אמר לו (הקב"ה למשה) הי' לך לעזרני (לומר תצלח מלאכתך), מיד אמר לו ועתה יגדל נא כח אד' כאשר דברת .
4 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"פ המובא לעיל שכח זה (שע"י עבודה יומשך גם האור שלמעלה מהשתלשלות) נמשך במתן תורה, יש לומר, דכאשר דברת לאמר קאי (גם) על וידבר גו' לאמר שנאמר במתן תורה, שגם הפירוש דוידברגו' לאמר הוא שוידבר אלקים הי' שישראל יאמרו את כל הדברים האלה (שקאי גם על כל התורה כולה) באופן דלאמר, לומר הדברים שהקב"ה אומר.
47 ראה גם אוה"ת שם ע' תצא (וראה שם ע' תצז). סד"ה הנ"ל תרע"ח ותרצ"ד.
ולהעיר גם משבת פט, א (הובא לעיל בתחלת המאמר) שהפסוק ועתה יגדל נא אמר משה להקב"ה בשעה שעלה למרום ומצאו להקב"ה שהי' קושר כתרים לאותיות . ולהעיר מחדא"ג מהרש"א שם שהקשה ד"האי קרא אינו כתוב לגבי מתן תורה אלא בשילוח מרגלים".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנה, אף שאם צדקת מה תתן לו וגו', מ"מ, הרי עבודההיא צורך גבוה, וכמארז"ל שהקב"ה אמר למשה הי' לך לעזרני , מיד אמר לו ועתה יגדל נא כח אדני, וכמבואר בדרושים עה"פ ועתה יגדל נא וגו', דישנו בחינת כח אדני מצ"ע, וע"י העבודה נעשה ההגדלה בכח אדני.
36 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן, כמו שהתורה נקראת על שמו של משה כמ"ש זכרו תורת משה עבדי , כן גם פרה אדומה, שהיא כללות התורה , נקראת על שמו של משה .
9 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
[וזהו "עולת תמיד העשוי' בהר סיני" – שכדי להיות "עולה" ("עולת תמיד") שכולו לה', צריך להיות הזכרון ד " העשוי' בהר סיני " , דנקרא שמו סיני ע"ש " שירדה שנאה לאומות העולם עליו " (שבת פט, א), היינו , שנאה לכל ענינים הגשמים ],
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ויאבק איש עמו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
משא"כ שלא בזמן הגלות נא' ואת עשו שנאתי מפני שנמשך שנאה לאוה"ע כמו בשעת מ"ת שירדה שנאה לאוה"ע ולכאורה למה גם עכשיו לא ישנאם כי אין השנאה חולפת ועוברת מכמו שהיתה מבלתי יהיה סיבה להעברתה כו', אך הענין הוא דמה שאמר ואת עשו שנאתי זה הי' ע"י עובדו' ומע"ט דתומ"צ שממשיכים אא"ס לקרב הקרובים ולרחק הרחוקים כנ"ל, אבל כשאין אתדל"ת למטה כלל הרי מצד עצמו כחשיכה כאורה ואין כולם תופסים מקום כלל עד שיתכן לומר ענין שנאה לעוברי רצונו וכו' כי אם צדקת וכו' וכנ"ל, והיינו שארז"ל הן הן גבורותיו גוים מרקדין בהיכלו והוא שותק כו' וכמשל השממית הנ"ל וד"ל.
48 שירדה שנאה לאוה"ע : ראה שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ארוממך הוי' כי דיליתנ"י ולא שמחת אויבי לי וגו', הנה בשעה שאמר הקב"ה נעשה אדם וגו' אמרו מה"ש לפני הקב"ה מה אנוש כי תזכרנו וגו' ואח"כ בשעת מתן תורה בשעה שהקדימו נעשה לנשמע כו' הודו ואח"כ כשחטאו בעגל חזרו ואמרו זהו שאמרנו לפניך בתחלה מה אנוש כי תזכרנו וגו' ואח"כ בעשיית המשכן מהזהב שהתנדבו על המשכן הי' מכפר על זהב העגל לכך על אותו העת נאמ' ולא שמחת אויבי לי הם מה"ש שהיו מקטרגי' עלינו עתה בבנין ביהמ"ק לא שמחת להם כי המשכן והמקדש הכל א' שכמו שהי' עשרה קדושות במקדש כך המשכן רק שהמקדש הי' גדול יותר כו' לכך אמר דוד על שניהם ולא שמחת אויבי לי וגו'.
5 שהקדימו נעשה לנשמע : שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
א ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד שלא חרבה הארץ אלא מפני שלא ברכו בתורה תחלה לפי שלא היתה חשובה בעיניהם כל כך לברך עליה לכך היו מזלזלים בברכתה לכן לא הגינה עליהם תורתם אע"פ שעסקו בה הרבה ולכך יראה כל אדם שתהיה כלי חמדתו של הקב"ה שהיה משתעשע בה בכל יום חשובה בעיניו לברך עליה בשמחה יותר מעל כל הנאות שבעולם שזה מורה שעוסק בה לשמה ויזכה לשלשלת הנמשך לעוסק בה לשמה שהוא לא ימושו מפיך ומפי זרעך וגו' שתעשה שאלתו ובקשתו שמבקש בברכתה ונהיה אנחנו וצאצאינו ויש מדקדקים להוסיף וצאצאי צאצאינו כי כל שהוא ובנו ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם וא"צ לכך כי בכלל צאצאינו הם ג"כ בני בנים:
ה טור. ע"פ משלי ח, ל. שבת פט, א. וראה גם לבוש סוס"ו. וראה לקו"ש חי"ד ע' 149 הערה 8 וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אף על פי שדרך ארץ לומר כן לכל עוסק במלאכה , ואפילו לעכו"ם משום דרכי שלום , מכל מקום לישראל אסור, משום שמחזיק ידי עוברי עבירה :
464 שבת פט, א (אמר ליה היה
לך לעזרני ). ופרש"י (לומר תצלח מלאכתך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכך יראה כל אדם שתהיה כלי חמדתו של הקב"ה שהיה משתעשע בה בכל יום חשובה בעיניו לברך עליה בשמחה יותר מעל כל הנאות שבעולם, שזה מורה שעוסק בה לשמה .
160 משלי ח, ל (ואהיה שעשועים יום יום ). שבת פט, א (אמר לפניו , רבונו של עולם חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום ). טור (נתן לנו את תורתו הקדושה, שהיא בית חיינו, כלי חמדתו שהיה משתעשע בה בכל יום ). לבוש ס"ו (ונתן לנו את תורתו הקדושה, כלי חמדתו שהיה משתעשע בה בכל יום ).
וראה לקוטי שיחות שם הערה 8.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דוקא שהי' למצרים הוא עצמו שהי' מדה"ר לישראל כמו עד"מ שמשכל וטעם זה עצמו שהוא מחייב לזה הוא עצמו הטעם שמזכה לזה וכמו במ"ת שירדה שנאה לאוה"ע כו' דהא בהא תליא.
22 במ"ת שירדה שנאה לאוה"ע : שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אך הנה יש להקדים ענין א' והוא מה שהמלאכי' א' תנה הודך על השמים שהוא הוד דתורה והשיב ה' [להם] כלום גזל יש ביניכם , דהנה באמת גם המלאכי' ראוים לקבל התורה כי עיקר ענין התורה הוא בחי' גדלות אור החכמה דאורייתא מח"ע נפקת להיות בחי' שוב שאחרי היפוך הרצוא לשוב כנ"ל שזהו כל התורה לאכללא שמאלא בימינא שהוא גבו' דרצוא דאימא להתהפך לחסדים דימין דאבא כו', וגם המלאכים נא' בהם והחיות רו"ש שאחרי הרצוא שלהם בתחילה הם שבים בביטול דבחי' אין דחכמה לפי שבאים בקירוב יותר בהשתחוואות לפני ה', עד שהרצוא שלהם נהפך לשוב כמו בעמדם תרפינה כנפיהם כשבאים בקירוב יותר בעמידה יפלו מהשגתם [בהתפעלות] דרצוא שבאוי"ר שבכנפיהם כו' (והיינו לפני אל נהירו דחכ' דנהיר עלייהו בקירוב).
187 כלום גזל יש ביניכם : ראה זהר שם. שבת פט, א. דרושים שבהערה שלפנ"ז. וש"נ. מאמרי אדה"א במדבר ח"ה ע' א'תרמג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו שבמ"ת דוקא ירדה שנאה לאוה"ע שמפני זה נק' סיני כידוע, דמשמע שקודם לכן לא הי' שנאה לאוה"ע כלל שהיו הכל שוין מצד בחי' הרוממו' כנ"ל, ואמנם במ"ת גם בבחי' הרוממו' דעצמו' ממש נבדלו ישראל לקבלת התו' פב"פ וממילא ירד[ה] שנאה לאוה"ע וד"ל.
228 שנאה לאוה"ע. . סיני : שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו ימינך ה' נאדר"י בכח שזהו גבו' שבחסד שנק' נאדר"[י] בכח והוא עצם הכח ועוז דתורה כנ"ל, ומבחי' גבו' וכח זה שבימין דוקא א' ימינ"ך ה' תרע"ץ אוי"ב שהוא עיקר הכח לרעוץ ולהפיל האויב משום דהא בהא תליא כנ"ל שנק' עוז [ותוקף כו'] ותושי' כו') וזהו ה' איש מלחמה בכח ועוז גדול דהוי' דתורה כמו שהוא למעלה לעמוד לנגד המנגד שהן בחי' גבורות קשות דקו השמאל להפילם ולהמתיקם, ומה שכפל פ"ב הוי' שמו הנה זהו שם הוי' דתו"מ כמו שבאי' למטה דוקא בסומ"ר וע"ט בפו"מ לאכללא שמאלא בימינא להגביר החסד על הדין כמ"ש כי גב"ר עלינו חסדו כנ"ל, לפי שתו"מ הנגלות לנו הן עיקר שם הוי' שנק' הוי' שמו ממש, וה' איש מלחמה זהו למעלה בחי' הנסתרות להוי' אלקינו כו' (כדוגמא שירד הוי' על ה"ס לומר אנכי בגילוי ממש כו' שהן ה"ח וה"ג דמ"ע ול"ת שאז א' שירדה שנאה לאוה"ע כו').
883 שירדה שנאה לאוה"ע : שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכך הי' במ"ת שנמשך עוז לנשמה והוחלש כח הסט"א שפסקה מהן כו' וכמ"ש וירד הוי' על ה"ס שירדה שנאה לאוה"ע והי' חירות ממות כעין עוה"ב משום דעוז דתורה לעמו יתן כו' וד"ל.
173 שירדה שנאה לאוה"ע : שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שהוא הגורם השלוה והגדולה דאוה"ע כצור שנתמלאה כו' שזהו כמו מעשה א' ממש כשנחלק להיות דין לזה וחסד לזה כהיפוך זה דנגוף ורפוא כו' וכן לע"ל כנ"ל וכמו במ"ת שירדה שנאה לאוה"ע [כו']).
449 במ"ת שירדה שנאה לאוה"ע : שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח בשחר מברך שתים כו' ועוד אפ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בערך הא"ס כלל עד ששוים הם ממש לבחי' העשייה כו', וע' באגה"ק ססי' ך"ה ד"ה להבין מ"ש בצואות הריב"ש, שאין לך גשמי כעפר הארץ , ואעפ"כ מתלבש כו', כי באמת לגבי א"ס שוה הארץ הגשמי עם בחי' ח"ע כו' וקמי' כחשוכה כאורה בשני כפין כמ"ש בפ' צו בד"ה מצה זו, ושממית בידים תתפש כו', א"כ מה יוקשה לנו בריאות הרע יותר מבריאת בע"ג דקדושה אפי' ג"ע העליון מאחר שהכל אין ערוך כו', שהרי ג"ע העליון אין ערוך אליו בהשוואה א' עם עפר הארץ הגשמיות כנ"ל, אע"כ צ"ל כמשנת"ל ונת' במ"א באורך שמצמצם א"ע להאיר בבחי' גבול ותכלית, ולכן מאיר גם בבחי' מדה"ד שממנה נמשך העונשים העצומים כו' כנ"ל למי שעושה נגד צמצום רצון המוגבל זה דז"א כו', ולא יקשה לאיזה תועלת ברא הרע הנמשך ממדה"ד, ולא לא עשה גם ההארה זו שבחי' גבול ג"כ הכל טוב לבד שאע"ג דקמי' כחשיכה כאורה מ"מ בערך הנבראים הרע שנאוי ובזוי ואינו ערוך להטוב, והרי גם אצלו מצד הארתו בע"ס ואפשר גם למעלה יותר הרי תכלית כוונתו הוא רק הטוב לבד ושונא הרע, כמ"ש ואוהב את יעקב כו' שנאתי, וכמה עונשים עצומי' לאין שיעור על העושה רע, א"כ לאיזה תועלת ברא התהוות הסט"א והמשכת הרע, והן אמת שארז"ל פ"ה דסוכה דנ"ב ע"ב ארבעה הקב"ה מתחרט עליהם שבראם ואחד מהן הוא היצה"ר כו', מאמר זה צריך פירוש, אבל עכ"פ נראה שנברא כדי לבחון בו האדם, שהרי לכן לא ניתנה תורה למלאכים משום כלום יצה"ר יש
1224 כלום יצה"ר יש בניכם : ראה שבת פט, א. לעיל המשך אם כסף תלוה ספי"ב הערה 263.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מי כה"א] לה"ע ר"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויובן בהקדם כלליות ענין מעשה העגל שאמרו הערב רב לישראל בראותם כי בשש משה לרדת מן ההר, וכי בא שש ולא בא, שיעשו העגל והצליח מע"ש ואמרו אלה אלקיך ישראל אשר העלוך מאמ"צ, שזהו באמת פלאי פלאות וכ"ש על דור דיעה שיחשבו כן שעגל זהב עשוי מדומם גשמי יהי' הוא האלקה, והוא אשר הוציא את ישראל ממצרים, שהחוש מכחישו שכולם ראו שלא הי' עגל בעת צאתם ממצרים, ואם הי' משה בא תחלה לא הי' מקום כלל לערב רב לאמר לישראל ולפתותם על מעשה העגל, רק מפני טעותם ויום המעונן אשר לפי דעתם איחר זמנו אז הי' מקום לערב רב לפתותם והצליח מע"ש כו' שעשו כו'.
9 כי בשש משה : תשא לב, א (וברש"י שם). שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ישקני מנשיקות פיהו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וביאור הענין דהנה בתורה יש ד' בחי' טעמים נקודות תגין אותיות , אותיות הם בחג"ת דהנה אותיות הם כמו כלים שע"י נוטלין את השכל דאינו שייך שכל בלתי אותיות וכמו עד"מ הנהר מפני שהוא מלא על כל גדותיו א"א שישפוך ממנו בכלים קטנים רק בדרך שאיבה אבל בדרך שפיכה אינו שייך מהנהר עצמו רק ע"י הצינור שהמים נמשך בהצינור ומשם אפשר שיומשך בכלים קטנים, כמו"כ האותיות הם כלים אל השכל, והנה באותיות יש ך"ב אותיות וה"ז כמו עד"מ גבורות גשמים שנק' גבורות מפני שיורדים טיף טיף ובאמת ה"ז תגבורת החסדים שאם לא הי' נחלק לטיפין לא הי' העולם יכול לקבלם, וכמו"כ מה שהאותיות נחלקו זהו תכלית הטוב והחסד ולכן האותיות הם בחג"ת, ועוי"ל דהנה האותיות כמו שהם א' ב' ג' ד' אין בהם שום צירוף אך שמצרפן כמו ב ר ו ך ה"ז תיבת ברוך ומי הוא המצרפן הרי אין זה האותיות וזהו תגבורת החסדים, וכמ"ש בתניא יש צירופים דעשרה אותיות כו' ועוד זאת עולה על כולנה כח עליון המצרפן ומחברן, ולכן האותיות בחג"ת, ועוי"ל שכן אי' בס"י שיש אותיות דחסד ואותיות דגבו' ואותיות דאמצעים, ומה שנת' במ"א דאותיות הם במל' זהו אותיות דע"מ ואותיות דעה"ד הם בחג"ת, ותגין הם כתרי אותיות דהנה ארז"ל כשעלה משה למרום מצא את הקב"ה יושב וקושר כתרים לאותיות וס"א תגין לאותיות והכל א' דתגין הוא כתר וכמו דאישתמש בתגא והוא כמ"ש בעטרה שעטרה לו, ועטרה הוא ע"ג הראש,
57 כשעלה משה למרום : ראה מנחות כט, ב. שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואתה תצוה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והענין דהנה כתיב לב מלכים אין חקר וכשהדיוט צריך שיפנה לב המלך לבקשתו מביא לו דבר חדש היינו ציפור המדברת ולזה נפנה לב המלך וממילא נפנה לבקשתו ג"כ, הגם שהאדם מדבר בטוב יותר מהציפור ומדבר בשכל והציפור אין שישוב לשאלו דבר מה שלא למדו אותו ואפי' כשמדבר דבר שיש בו שכל ה"ה אינו יודע השכל והאדם מדבר בשכל, מ"מ אין זה דבר חדש דמי ידבר אם לא האדם שה"ה מדבר , אך הציפור היא בעצם חי ר"ל שעצם מעלתו הוא מה שהוא חי וכשעושין בו מעלה יתירה מה שאין בו בעצם זהו דבר ולזה יפנה לב המלך, וכמו"כ למעלה הגם דמלאכי' בטלים בתכלית לאלקות דיש מלאכים שאמרו קדוש פ"א ועמדו ב' אלפים שנה בביטול כו' ועתה הם עומדים בהביטול דקדוש דפעם ג', אך מי יהי' בטל אם לא מלאך א' דכלום יצה"ר יש בהם ועוד הגם שיש להם גוף ה"ה מב' יסודות הדקים וכמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט אבל נשמה שירדה למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר ומ"מ הוא בטל לאלקות זהו דבר חדש ולכן ע"י תפילה ממשיכים רצון חדש, ולכן ממשיכי' ע"י התפלה בחי' טעמי תורה
17 דכלום יצה"ר יש בהם : ע"פ שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם הנה אנכי כורת עמך ברית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כמו עורות עבודים שבתחלה אינם ראוים לכלום וע"י עבודה הם מתתקנים שהם ראוים למלאכה וא"כ למה צריכים לעבודה הלא ארז"ל כשבקשו המלאכים את התורה השיבו להם כלום יצה"ר יש בכם, ועוד שהם נבראו מששת ימי בראשית שיעמדו בביטול גדול לאלקות וגם אין להם דבר המונע ומעכב וא"כ למה צריכים לעבודה , ובאמת מצינו שיש להם עבודה שהרי הם אומרים ג"פ קדוש בי"ב שעות היום, שאומרים פעם אחת קדוש ועומדים ד' שעות בביטול, אך הענין דהנה כתיב בדבר הוי' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם ששרש התהוות המלאכים הוא מבחי' דבר ה' שהדיבור נראה כמו שנפרד דהגם שאפי' במשל אצל האדם אינו נפרד לגמרי שהרי יכול לקשר ולחבר את הזולת ע"י הדבור והאיך יהי' הדיבור בעצמו כמו נפרד מ"מ הרי הוא נראה כמו שנפרד ואינו כמו המחשבה שהגם שדיבור ומח' הם שניהם אותיות והם לבושי הנפש מ"מ המחשבה הוא לבוש המתאחד עם עצם הנפש שמיוחד עצמיות כחות נפשו עם האדם, אבל הדיבור הוא נראה כמו שנפרד, וע"י אמירת קדוש שלהם דהיינו שמשיגים איך שא"ס הוא קדוש ומובדל מגדר עולמות עי"ז מגיעים לביטול היותר גדול, כי מה שהם נבראו שיעמדו בביטול הוא רק ביטול היש אבל ע"י השגתם הם מגיעים לביטול אמיתי שהוא הביטול דבחי' מ"ה כמ"ש ונחנו מ"ה ועי"ז ממשיכים מא"ס שהוא קדוש ומובדל לשרש ומקור התהוותם.
16 כלום יצה"ר יש בכם : שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והוא כחתן כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענין ישיש ב"פ ש"י, וצ"ל ג"כ לשמחו, והענין דהנה כתי' ע"כ יעזב איש או"א חו"ב דאצי' וכשנמשך למטה לכן צריכים לשמחו, וי"ל השמחה על ב' אופ' הא', דהנה כתי' חכמות בחוץ תרונה חכמות תרין ח"ע וח"ת מל' יר"ת היורדת למטה עי"ז תרונה רינה עונג ע"י מצות מעשיות נמשך מחצה העליון דכתר וזהו ישיש כו', וזהו נוסח הברכה בא"י אלקינו חו"ב מלך העולם זו"ן ועי"ז ממשיכים מבחי' אשר ענג העליון כתר, וזה"ע ישיש, ועיקר הפי' דהנה עלית למרום זה משה לקחת מתנות שאינו בערך אתעדל"ת אך מתנות אין נותנין אלא למי ששוה וזהו"ע המתנה שנותנין לחתן לאחר הדרשה שאינו בערך הדרשה,
46 עלית למרום . . לקחת מתנות : תהלים סח, יט [בדילוג]. ראה שבת פט, א. סה"מ תרל"ד כאן ע' כט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את ה' אלקיכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וענין העבודה בגמ' ובפסיקתא משמע דעבודה צורך גבוה, ובהרבה מדרשים משמע דעבודה אינו צורך גבוה דמה איכפת לי' כו' והעה"ק פי' ע"פ זה ועבדתם כו' דעבודה צורך גבוה, שע"י העבודה נמשך תוס' אורות למעלה וכמארז"ל ע"פ צור ילדך תשי יו"ד זעירא דבזמן דאין ישראל ערש"מ כביכול מתישין כח של מעלה , ובזמן שישראל עושין רש"מ מוסיפין כח בגבורה של מעלה וזהו ועתה יגדל נא כח אד' ביו"ד רבתי, וכמשארז"ל דמשה כשעלה למרום לקבל תורה א"ל וכי אין שלום בעירך א"ל וכי דרך התלמיד ליתן שלום לרבו א"ל הי' לך לעזרני מיד אמר ועתה יגדל נא כח אד', הרי מוסיפין כו', ועל ל' הקבלה יו"ד רבתי בחי' מו"ס דכתר שהוא למעלה מסדר השתל' ובזמן שישראל ערש"מ נמשך מבחי' מו"ס, אבל בזמן שאין ישראל ערש"מ נמשך מיו"ד זעירא בחי' ח"ת אבל אורות דלמעלה מאצי' אינו מאיר.
18 בגמ' : שבת פט, א הועתק בסמוך בפנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את ה' אלקיכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וענין העבודה בגמ' ובפסיקתא משמע דעבודה צורך גבוה, ובהרבה מדרשים משמע דעבודה אינו צורך גבוה דמה איכפת לי' כו' והעה"ק פי' ע"פ זה ועבדתם כו' דעבודה צורך גבוה, שע"י העבודה נמשך תוס' אורות למעלה וכמארז"ל ע"פ צור ילדך תשי יו"ד זעירא דבזמן דאין ישראל ערש"מ כביכול מתישין כח של מעלה , ובזמן שישראל עושין רש"מ מוסיפין כח בגבורה של מעלה וזהו ועתה יגדל נא כח אד' ביו"ד רבתי, וכמשארז"ל דמשה כשעלה למרום לקבל תורה א"ל וכי אין שלום בעירך א"ל וכי דרך התלמיד ליתן שלום לרבו א"ל הי' לך לעזרני מיד אמר ועתה יגדל נא כח אד', הרי מוסיפין כו', ועל ל' הקבלה יו"ד רבתי בחי' מו"ס דכתר שהוא למעלה מסדר השתל' ובזמן שישראל ערש"מ נמשך מבחי' מו"ס, אבל בזמן שאין ישראל ערש"מ נמשך מיו"ד זעירא בחי' ח"ת אבל אורות דלמעלה מאצי' אינו מאיר.
28 דמשה כשעלה למרום : ראה שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וע"כ מלאכים שביקשו את התורה לא נתנו להם, שביקשו תנה הודך והושיב להם כלום יש יצה"ר כו', הגם שביקשו את התורה מסתמא כמו שהוא ברוחני' אעפ"כ הושיבו להם כלום יש יצה"ר ביניכם , והיינו לפי שיתרון האור מתוך החשך דוקא.
128 כלום יש יצה"ר : ראה שבת פט, א. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 147.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומחמת שישראל קיבלו בחשק ורצון גמור את התורה והקדימו נעשה לנשמע והם לא קיבלו ממילא ירדה שנאה לאוה"ע ונדחה הרע שבהם למטה וממילא יוכל הניצוץ אלקי המקיף עליהם שהוא נהירו דחפיא הנז' בזוהר כנ"ל להתברר ולעלות לשרשו ע"י עסק התומ"צ דישראל כו' וד"ל.
89 ירדה שנאה לאוה"ע : שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ב
מקור מפורש
בדף זה
אם אמירת שמועתו בתורה מועלת ששפתותיו בקבר יהיו דובבות, הרי מכש"כ וק"ו שתועיל שנשמתו - שבעיקר היא היא הלומדת תורה (אלא שהכוונה שיהי' בשעה שיצה"ר יש ביניכם - שבת פט, א) - תהי' דובבת אז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'קלד
מקור מפורש
בדף זה
וכמו ענין העון והאיסור, כי רק בארץ ישנו ליצה"ר (שבת פט, א) ונפסק הלכה אין דבר טמא יורד מן השמים (סנה' נט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הגבלה
מקור מפורש
בדף זה
די כוונה פון מתן תורה איז — נתינת התורה למטה דוקא, בארץ הלזו הגשמית, ואדרבה — "לא בשמים היא" [ביז אַז דער אויבערשטער זאָגט צו בית דין של מעלה "אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה כו'" און הערן ווי זיי פסק'נען דעם דין].
5 ראה שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בדף זה
אגה"ת פי"א) אַז "מיד [און ווי דער אַלטער רבי איז מוסיף (אגה"ת שם בנוגע צו מחילה וסליחה, וואָס פון דעם איז מובן אויך בנוגע צו די גאולה, און ווי דער אַלטער רבי זאָגט דאָרטן אַז גלייך נאָך די ברכה "חנון המרבה לסלוח" איז מען מברך "גואל ישראל") "תיכף ומיד"] הן נגאלין", דורך משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
50 תוספות תיכף על מיד — עיין תענית (יט, ב) איזהו מיד שלהן כו'. רש"י ד"ה מיד שבת פט, א. משא"כ "תיכף" — עפמש"כ זבחים לג, א. תוד"ה כל (סוטה לט, א). שו"ע או"ח סקס"ו.
[edn_3_*]) נדפס לקמן ס"ע 223 ואילך. המו"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וישלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
"ישראל שעושים תשובה – מיד נגאלים" ואדמו"ר הזקן מוסיף "תיכף ומיד".
14 אגה"ת פי"א; תוספות תיכף על מיד – עיין תענית (יט, ב) איזהו מיד שלהן כו'. רש"י ד"ה מיד שבת פט, א. משא"כ תיכף עפמש"כ זבחים לג, א. תוד"ה כל (סוטה לט, א). שו"ע או"ח סקס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
מהותו של משה היא תורה.
14 ראה שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
רש"י ד"ה מיד שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ומאז – "תורה לא בשמים היא", אלא דוקא למטה בעולם הזה הגשמי.
22 ראה שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח קרח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
קרח" הוא בדומה לרקיע המבדיל, או כנאמר במקומות אחרים, שהוא בדומה לדור הפלגה, שאף הוא קשור לרקיע המבדיל, הוא ההיפך ממהות התורה, אשר "ניתנה לעשות שלום בעולם", ולפיכך – גם ההיפך ממשה, אשר התורה נקראת על שמו.
39 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא שמות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
66 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. ד) ויחי מט, 2
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
אם אמירת שמועתו בתורה מועלת ששפתותיו בקבר יהיו דובבות, הרי מכש"כ וק"ו שתועיל שנשמתו -- שבעיקר היא היא הלומדת תורה (אלא שהכוונה שיהי' בשעה שיצה"ר יש ביניכם -- שבת פט, א) -- תהי' דובבת אז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
ובדומה לכך היתה דרכו של משה רבנו [אשר באמצעותו ניתנה התורה, והיא נקראת על שמו], הוא עמד להתפלל אפילו למען עושי העגל, באופן של "ואם אין מחני נא...",
57 שבת פט, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
משה רבינו, שבאמצעותו ניתנה התורה, כך שהיא "נקראת על שמו", קבע בבני הדור, (שקבלו את התורה בגופם, כמוסבר לעיל) את ענין "ממלכת כהנים" באופן גשמי פשוט:
33 שבת פט, א. מדרש תהלים א, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
אך את שמחתה של התורה אי אפשר להסתיר.
54 להעיר מתוד"ה תורה – שבת פט, א. היום יום ע' נט (ג' וד' סיון).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כי התורה לא בשמים היא, ואדרבה, היא ניתנה דוקא למטה, עד אשר ה"עליונים" שואלים אודות פסק הדין של בית דין של מטה – כי התורה נמצאת דוקא למטה.
42 ב"מ נט, ב (וראה תוס' שם סד"ה לא בשמים). וראה שבת פט, א: נתתי' לארץ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
ואדמו"ר הזקן מוסיף:
15 תניא אגה"ת פי"א (ק, א); תוספת תיכף על מיד – עיין תענית (יט, ב) איזהו מיד שלהן כו'. רש"י ד"ה מיד שבת פט, א. משא"כ תיכף – עפמש"כ זבחים לג, א. תוד"ה כל (סוטה לט, א). שו"ע או"ח סקס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
אלמלא לא מסרו ס"מ למשה רבינו ע"ה, לא הי' בדין שהקב"ה יגלהו לו".
36 ראה שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
השם "סיני" הוא אחד מחמשה שמות .
3 שבת פט, סע"א ואילך. שמו"ר פ"ב, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא:
5 שבת פט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
ומ"מ, בחר ו(ממילא) נתן את התורה לישראל דוקא, "שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל" 79 (התגלות האהבה ) – "ואוהב את יעקב", וירדה שנאה לאו"ה – "ואת עשו שנאתי", וטעם הדבר – לא מצד הנטי' (שהרי במדריגה זו אין שום נטי', שלכן החזיר את התורה גם אצל אוה"ע), אלא מצד בחירתו החפשית – "כי יעקב בחר לו י-ה" .
95 שבת פט, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
כי, כללות הענין דמתן-תורה קשור עם "סיני" – "שירדה שנאה לעכו"ם עליו" ; "מכיך מכל טוריא" , שמורה על תנועת הביטול שעי"ז נעשים "כלי" לתורה, כמ"ש "ונפשי כעפר לכל תהי' (ועי"ז) פתח לבי בתורתך" .
59 שבת פט, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
דובר גם אודות ההכנה לחג השבועות, קבלת התורה בשמחה ובפנימיות, שמתחילה בשבת מברכים חודש סיון, "חודש השלישי", "ירחא תליתאי" הקשור עם "אוריאן תליתאי" .
2096 נזכר גם ענינו של "הר סיני" , "שירדה שנאה לאומות העולם" (שבת פט, סע"א ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
וכיון שכן, הרי זו שעת הכושר שאחדות זו תהי' "נגד ההר" – הר סיני , שבו ירדה שנאה כו' לעניני עוה"ז, וחיבה ואהבה לישראל , כדרשת חז"ל על הפסוק "אף חובב עמים".
236 שבת פט, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
אנו שמחים [שהרי חג הפסח הוא זכר ליצי"מ שאז הי' רפוא לישראל ונגוף למצרים , ובחג השבועות ניתנה תורה בהר סיני , שנקרא סיני ע"ש שירדה שנאה לעכו"ם עליו , ובחג הסוכות נאמר למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, שידיעה זו היא חלק מהמצוה , והיינו , שחג הסוכות קשור עם הזכרון דיצי"מ שבו הי' נגוף למצרים, כנ"ל], ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמחים [שהרי ימי השמחה של עכו"ם נקראים ימי אידיהן , מלשון איד ושברון ], ואימתי אנו ואתם שמחים, (א"ל) זה יום ירידת גשמים, מ"ט, לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו , מה כתוב אחריו, הריעו לאלקים כל הארץ .
1105 שבת פט, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכשם שהקב"ה כתב והכניס את עצמו בתורה, ועל ידה לוקחים אותו – כן הוא גם בנוגע למשה (שהתורה נקראת על שמו ), שהכניס בתורה את כל הענינים, ועי"ז לוקחים אותו.
1526 ראה שבת פט, א. מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז הנה – כפסק רז"ל – "מיד [וכפי שרבינו הזקן מוסיף (בנוגע למחילה וסליחה, שמזה מובן גם בנוגע לגאולה, וכדברי רבינו הזקן שמיד לאחרי ברכת "חנון המרבה לסלוח" מברכים "גואל ישראל") " תיכף ומיד" ] הן נגאלין", ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
903 תוספות "תיכף" על "מיד" – עיין תענית (יט, ב) "איזהו מיד שלהן כו'". רש"י ד"ה מיד שבת פט, א. משא"כ "תיכף" – עפמש"כ זבחים לג, א. תוד"ה כל (סוטה לט, א). שו"ע או"ח סקס"ו (משיחת ש"פ וישלח תשח"י (תו"מ חכ"א ע' 190 הערה 15)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
והטעם שלמטה הוא באופן כזה, הרי זה מפני שגם למעלה הוא באופן זה, שמלאכים שהם מעלמא דאתכסיא, מרגישים שכל חיותם הוא רק הדבר הוי' שמחי' אותם, ואין ביניהם יצה"ר , משא"כ בברואים דעלמא דאתגליא כו'.
729 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
וסיני הוא שירדה שנאה לאומות העולם , והוא שהתורה נקראת תושי' לפי שמתשת כח הסט"א.
1345 שבת פט, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
ומה שמצינו במדרשי חז"ל בנוגע להר סיני "שירדה שנאה לאומות העולם עליו" ,
2220 שבת פט, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת, שכיון שאוה"ע בעצמם יודעים שהקב"ה החזירה להם ולא קיבלוה, ורק ישראל קיבלוה, הרי גם הם מודים ומסכימים שהתורה שייכת לישראל דוקא (וע"ד שהמלאכים הודו והסכימו למשה רבינו שנתינת התורה צ"ל למטה דוקא, ועד שנתנו לו מתנות כו' ).
2362 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
השם "סיני" הוא ע"ש ש"ירדה שנאה לעכו"ם כו'" – שנאה לכל עניני העולם שאינם קדושה ואלקות, והיינו , שלא זו בלבד שאין לו עסק עמהם, אלא עוד זאת, שהוא שונא את עצם מציאותם שמבלבלת אותו, שכן, כיצד יתכן שיש בעולם מציאות שאינה קדושה ואלקות?!...
1436 שבת פט, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
– כמבואר במפרשים ש"נשמע" כאן הוא מלשון "דבר כי שומע עבדך" , שפירושו הבנה והשגה (שהרי אי אפשר לפרש שהכוונה היא לשמיעה כפשוטה, דא"כ, איך שייך לומר "נעשה" קודם ל"נשמע", הרי אי אפשר לעשות לפני ששומעים מה שצריך לעשות, ועכצ"ל, שהכוונה היא לענין ההבנה וההשגה) –
2324 מלאכי ג, כב. וראה שבת פט, א. מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
התורה בעולם, החל מהענין דעוז ותושי' לאדם, עוז לנפש האלקית ותושי' לנפש הבהמית , ולאח"ז גם פעולת האדם בעולם, שזהו"ע מדבר סיני , שמשם ירדה שנאה לאומות העולם , היינו שנאה לכל ענינים שאינם מצד הקדושה.
1373 ראה שבת פט, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
ביאור ענין מנין הלוים לעבודת המשכן, שעי"ז נעשו דבר חשוב, שלא זו בלבד שה"מדבר" אשר "לא ישב אדם (העליון ) שם" לא יפעול עליהם, אלא אדרבה, שיהפכוהו ל"ארץ נושבת" (שזהו טעם ענין מסעות בנ"י במדבר במשך ארבעים שנה ), וההוראה מזה לכל אחד מישראל , שגם מי שנמצא במקום שהוא מדבר שמם, עליו לדעת שמ"ה' מצעדי גבר כוננו" , כדי לעשות שם דירה לו ית';
2578 עי"ז שפועלים ב"מדבר" הענין ד"סיני" – כדאיתא בגמרא (שבת פט, א-ב) "שירדה שנאה לאומות העולם עליו" , שהכוונה בזה, לשנאה לכל עניני אוה"ע כפי שהם (קודם עבודת הבירורים) באופן של גוי'שקייט*, שמיד כשרואה אותם, ללא צורך בהתבוננות, הרי הוא שונא אותם כו' – שזהו כללות הענין ד"סור מרע"; ועי"ז עושים ממנו אח"כ "הר האלקים" (שמות ג, א. ועוד), שממשיכים בו אלקות, ועד שנעשה הר שעליו נותן הקב"ה את התורה – שזהו כללות הענין ד"עשה טוב" .
*) משא"כ בנוגע לאוה"ע כפשוטם – שעליהם צריך לפעול שיקיימו ז' מצוות שלהם , שעי"ז נעשים מ " חסידי אומות העולם " ש " יש להם חלק לעוה"ב " (רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ה . הל' עדות פי"א ה"י . הל' מלכים פ"ח הי"א) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' יתרו, חמשה-עשר בשבט ה'תשל"ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
ח) וזהו בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני , מדבר מלשון דיבור, ונק' מדבר בתוספת מ' להורות שהדיבור הוא בביטול כעונה אחר הקורא (כמבואר בארוכה בהדרושים), ועי"ז נעשה סיני שירדה שנאה לאומות העולם .
44 שבת פט, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
וסיני הוא שירדה שנאה לאומות העולם , והוא שהתורה נקראת תושי' לפי שמתשת כח הסט"א.
29 שבת פט, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ג"כ שהקטורת דוקא (ולא קרבנות) עוצרת המגיפה (שבת פט, א ), כי, קטורת היא ריח שהנשמה נהנית ממנו, ו הנשמה היא נצחית – שבזה מודגשת השייכות דקטורת לנשמה דוקא ,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה ד
מקור מפורש
בדף זה
וכן מי שעוסק במלאכת איסור אסור לומר לו תצלח מלאכתך אף על פי שדרך ארץ לומר כן לכל עוסק במלאכה ואפילו לעכו"ם משום דרכי שלום מכל מקום לישראל אסור משום שמחזיק ידי עוברי עבירה:
כה שבת פט, א. רש"י שם ד"ה לעזרני.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם הנה אנכי כורת ברית
מקור מפורש
בדף זה
והנה צ"ל תחילה עבודת המלאכים ולכאו' מה שייך גבי מלאכים עבודה דכלום יצה"ר יש בהם ועוד הגם שיש להם גוף ה"ה מב' יסודות וכמ"ש עושה
13 דכלום יצה"ר יש בהם : ע"פ שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את הוי' אלקיכם
מקור מפורש
בדף זה
והנה בענין העבודה יש בגמרא ובפסיקתא הובא בילקוט האזינו שמהם משמע שהעבודה צורך גבוה, ויש במדרש תנחומא פ' שמיני ובמדת"ל סי' י"ח
24 בגמרא : שבת פט, א הועתק בסמוך בפנים.
הובא בעבודת הקדש בהקדמה [ירושלים תשנ"ב ח, ב]. חלק העבודה פ"א [סט, סע"א].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יום שמחת תורה תרפ"ט
מקור מפורש
בדף זה
משה רבינו האָט געזאָגט די מלאכים כלום יצה"ר יש בכם, אבל לא אמר להם התגברו על היצה"ר, ודור דעקבות משיחא בהם הוא התגברות על היצה"ר איז דאָס דער עיקר הכוונה.
89 שבת פט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות ראש השנה
מקור מפורש
בדף זה
"כתב החכמת שלמה (שבת פט, א) ולבוש (סעיף א) ומשאת בנימין (סי' ב) ושל"ה (מסכת ר"ה פרק נר מצוה ד"ה ומה שאומר) דיש להתחיל לתקוע מיום ראשון דר"ח אלול, דאז הוי מ' יום שלפני יום הכפורים כמו שעלה משה בהר ...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר