ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה ב

223

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יקיים את ציווי הקדוש־ברוך־הוא "קחו מאתכם תרומה וגו'"¹⁰? ולפי האמור לעיל מובן הדבר. כיון שהציווי היה "לאמר לכם" שישראל יבנו את המשכן, אסור היה למשה לעשות זאת.

ד. מהותו של משה – תורה, שמעל למשכן

אך עצם קביעה זו טעונה ביאור: אכן, מדוע נאמר הציווי על מלאכת המשכן למשה רק "לאמר לכם", בשונה מכל שאר המצוות, שעליהן נצטווה גם משה עצמו?

כן יש להבין: מדוע לא נגרמה למשה חלישות הדעת¹¹ מכך ש"לא עשה שום מלאכה בהקמת המשכן", בשונה ממה שאנו מוצאים¹² לגבי אהרן, ש"חלשה דעתו" על כך שלא השתתף בחנוכת הנשיאים?

ההסבר לכך, בפנימיות הענינים, הוא¹³:

מהותו של משה היא תורה¹⁴. ולפיכך אסור היה לו לעסוק במלאכת המשכן¹⁵, ובקל וחומר ממה שקובעת ההלכה¹⁶, ש"אין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין בית המקדש".

וכיון שאסור היה למשה לעסוק במלאכת המשכן מפני היותו נעלה מהמשכן, לא ייתכן שתיגרם לו עקב כך חלישות הדעת.

ה. מי ש"תורתו אומנותו" חייב לעסוק בהפצת התורה

בכל זאת, למרות שאת מלאכת המשכן לא היה משה צריך לעשות, הוא נצטווה "לאמר לכם" – למסור לישראל את פרשיות התורה העוסקות במלאכת

הערות

10. בדוחק י"ל, שכוונת רש"י ב"מלאכה" היא ל"מלאכת עבודת הקדש" (עשיית המשכן וכליו), שזה עשו רק "בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב". אבל ממ"ש רש"י "שום מלאכה", מסתבר שכוונתו היא גם לההבאה (נדבת המשכן) שנקראת ג"כ "מלאכה" (פרשתנו, לו, ו־ז). וראה גם תנחומא פקודי יא: "לא נשתתף הוא (משה) עמהן במלאכת המשכן. כיצד הנדבה ניתנה ע"י ישראל כו'". וראה בארוכה שיחת ש"פ פקודי תש"ל.
11. בתנחומא שם: שהי' משה מיצר על שלא נשתתף כו'. אבל מזה שרש"י בפירושו עה"ת לא העתיק ענין זה, משמע שבדרך הפשט מסתבר לומר שלא הי' מיצר ע"ז. וראה בארוכה שיחה הנ"ל.
12. רש"י ר"פ בהעלותך.
13. בדרך הפשט י"ל: הציווי "ועשו לי מקדש" הי' לאחרי שנתרצה הקב"ה לישראל ואמר סלחתי כדברך (רש"י תשא לג, יא). והיינו שבתחלה – לאחרי חטא העגל, היו "מנודין לרב" (רש"י שם, ז), ולזאת נצטוו לאחרי הסליחה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (וראה רש"י שמיני ט, כג). ולכן משה, שגם לפני יוהכ"פ "יקח את האהל גו'" ושם היתה "מקום שכינה" (תשא שם. פרש"י שם) – לא הוצרך ל"ועשו לי מקדש".
14. ראה שבת פט, א.
15. ובדוגמת מה שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת (רש"י תשא לא, יג. פרשתנו לה, ב). וראה לעיל ע' 229 (הערה 47 ובהנסמן שם) השייכות דשבת לתורה.
16. שבת קיט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.