224

המשכן¹⁷. ויותר מכך: כל המטרה של אמירת פרשיות אלו למשה, "אשר צוה ה' לי", היא למען "לאמר לכם". ואילולא כן, לא היו פרשיות אלו נאמרות גם למשה.

ההוראה הנלמדת מכך היא:

ישנם יהודים שיכולים וצריכים להיות מצד מצבם באופן של "תורתו אומנותו",

ועליהם לדעת, שלמרות שמטרתם העיקרית היא תורה, ומשום כך אין הם צריכים¹⁸ לעסוק¹⁹ בעבודת הבירורים, להפוך את הדברים הגשמיים (זהב, כסף ונחושת וכדומה) למקדש לקדוש־ברוך־הוא²⁰, כי התורה נעלית מכך, ולפיכך הם עלולים לחשוב, שהם פטורים מהפצת התורה,

על כך נלמדת ההוראה, שגם הם חייבים ב"לאמר לכם", במסירת פרשיות התורה לישראל. ואדרבה: דוקא על ידי עיסוק ב"לאמר לכם", התמסרות ללמוד תורה עם יהודים אחרים, תהיה להם סייעתא דשמיא גם בלימודם העצמי, תהיה להם תוספת כמותית של חלקי תורה נוספים, ותוספת איכותית גם בחלקי התורה שכבר קבלו, והם יוכלו לכוון את הענינים לאמיתותם, עד אשר יבינו וישיגו את הענינים, גם כפי שהם במקורם²¹

– כפי שהיה אצל משה, שלצורך "לאמר לכם", לא זו בלבד שזכה ל"צוה ה' לי", אלא אף ל"אשר הראית בהר"²², שהראו לו את הדברים כפי שהם במקורם למעלה.