שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תצא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכפי המענה בשיחה הטלפונית, דעתי אשר כיון שעיקר תכלית התלמוד תורה הוא לחנך התלמידים ביראת השם ואהבתו וללמדם תורת השם ומצותיו, אשר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, שלכן הזהירונו כל כך חכמינו ז"ל מביטול תינוקות של בית רבן ועד שאסרוהו אפילו לבנין בית המקדש ,
3 הזהירונו כל כך חכמינו ז"ל : שבת קיט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"י. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
(פון מיין מוטער'ס אינגעווייד האָסטו מיר אַרויסגעצויגן (זאָגט דער מדרש – דאָס מיינט (אויך) כלל ישראל:
11 אין . . פשוטו שבת סג, א. וש"נ.
"געבורט" און אָנהויב ראה יחזקאל טז ובמפרשים שם. וראה מכתב דר"ח ניסן, תשל"ב.
עולם קטן זה האדם תנחומא פקודי ג. תקו"ז תס"ט (ק, ב).
עצם . . להיטיב ראה עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. שער היחוד והאמונה רפ"ד. וראה ד"ה אתה אחד לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשכ"ה) ע"ד.
אדם לעמל יולד איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ד"ה אדם לעמל, תרפ"ט [סה"מ תרפ"ט ע' 218 ואילך].
לעמל ואף שלא ראה עמל בישראל שאין עבודתם בבחי' עמל כלל (לקו"ת בלק עב, א) הרי ביעקב צ"ל עמל ובכאו"א ישנו בחי' יעקב (לקו"ת שם). ולהעיר מסד"ה והי' כי תבוא, תרס"ו [המשך תרס"ו ע' שמ].
צו האָרעוואַניע אולי אפ"ל שלכן גם בריאות האדם תלוי' בזה ש"יענה גופו וייגע כל יום בבוקר כו'" (רמב"ם הל' דעות פ"ד ה"ב), וראה ב"ר (פל"ט, ח) בשעה שהי' אברהם מהלך כו'.
לעבדה ולשמרה בראשית ב, טו ובראב"ע שם (אבל ראה שם בתיב"ע. וככה – תרל"ז פי"ח).
נאַטור פון אַ מענטש'ן ועד שאדם רוצה בקב שלו מט' קבין של חברו (ב"מ לח, א)*.
הוספה לאחר זמן:
*) לכאורה אפשר להקשות: הרי טבע זה שבאדם (שמתענג דוקא כשמשיג את הדבר בעמל ויגיעה) אינו מוכרח מצד עצמו, ורק לפי שכן הטביע (וברא) הקב"ה . וא"כ הדרא קושיא לדוכתה: מכיון שהקב"ה הוא עצם הטוב, למה לא ברא את האדם באופן שיתענג גם כשמקבל מתנת חנם , ואז לא הי' צריך לעמל ויגיעה?
והביאור בזה: תכלית ושלימות הטוב הוא שהאדם יגיע לא רק לשלימות הכי אפשרית שבגדר הנבראים אלא שיעלה לדרגת דומה לבוראו (ולהעיר מב"ר פצ"ח, ג: מה הקב"ה בורא עולמות אף אביכם בורא עולמות) ולכן רצה הקב"ה שהאדם ישיג את עניניו לא מן המוכן, כ"א ע"י עשי' ועבודה, בכדי שיהי' [לא רק בשלימותו של "מקבל", שלימות של נברא , אלא גם] "משפיע" (מהווה), דומה לבורא . (ועד שעי"ז ייעשה (כלשון חז"ל שבת קיט, ב) "שותף להקב"ה במעשה בראשית ", בכל הבריאה).
וזהו עצמו הטעם לטבע הנ"ל – מה שאין האדם מתענג כשמקבל מתנת חנם. ואדרבא מתבייש בזה, "נהמא דכסופא " – כי תפקידו ושלימותו הוא שיהי' לא "מקבל" כ"א דומה "לבורא". (משיחת י"א ניסן תשל"ב).
שותף להעיר ממחז"ל (שבת קיט, ב): כל המתפלל כו' כאילו נעשה שותף להקב"ה במע"ב. וראה או"ת להה"מ בראשית ד"ה כל האומר ויכולו **.
**) אעפ"י שבגמ' שבת שם איתא שנעשה שותף ע"י אמירה בלבד (ולא ע"י עמל ויגיעה) – הרי אמרו שם כאילו נעשה , משא"כ ע"י יגיעה ועמל י"ל שנעשה שותף ממש. וכאילו – אפשרי גם ע"י אמירה לבד שהרי גם במע"ב לא בעמל בראם הקב"ה כ"א בעשרה מאמרות (אלא שדיבור הקב"ה חשיב מעשה ) [וראה אוה"ת בראשית כרך ג' ע' 1012 סעיף ג' ואילך דמפרש מהי ואיך היא שותפות זו, ומש"כ שם "נעשה שותף להקב"ה ממש " – ממש קאי על הקב"ה ולא שותף ממש].
נהמא דכסופא ראה ירוש' (ערלה פ"א ה"ג): דאכיל מן חברי' בהית (בוש) מסתכל בי' (וראה לקו"ת צו ז, ד). להעיר ממ"מ להב"י בראשית מהדו"ק ד"ה אור ליה"ש יד לטבת.
בהוציאך . . הזה שמות ג, יב.
תעבדון להעיר מתו"א משפטים (עו, א): יעבוד הוא לשון כו'.
יציאת מצרים . . אַ מתנה ראה ד"ה החודש הזה, ה'ש"ת סופ"ח (ושם שכן תהי' הגאולה העתידה).
געווען דער זכות שמו"ר (פ"ג, ד) הובא בפרש"י עה"ת שם.
אדם . . האדמה בראשית (ב, ז).
אדם – אדמה לעליון עשרה מאמרות מ' אם כל חי ח"ב סל"ג. של"ה (כ, ב ועיי"ש שא, ב).
אין . . בנסו ראה נדה לא, א. ובזח"ג (ר, סע"ב) בכל יומא.
ומלך . . כלל כי "הנשיא הוא הכל" (רש"י חוקת כא, כא). וברמב"ם (מלכים פ"ג, ה"ו) שלבו הוא לב כל קהל ישראל. ובשו"ת הרשב"א (ח"א סקמ"ח): המלך כציבור שהציבור וכל ישראל תלויין בו. ובאגה"ק רסכ"ט שמצות התלויות במלך "הוא מוציא כל ישראל כי הוא כללות כולם כו'" – והרי במצות אלו ישנם התלויות בחכמתו, בינתו כו' ועד במעשה שלו. וס"ת שיוצאת ונכנסת עמו (סנה' כא, ב) – ה"ז פרט מצוה שבגופו.
ממעי . . תחייני תהלים עא, ו-כ.
זאָגט דער מדרש ע"ד הדרש נוסף על הפשט, שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו – וראה מפרשי התהלים שם.
מדרש תהלים (באָבער – ע"פ כת"י) שם.
גאולה . . פון דעם פרט . . כלל ששייכים זל"ז וכתורת הבעש"ט (תולדות יעקב יוסף ריש דברים).
מעשינו . . הגלות . . תכלית השלימות ראה תניא רפל"ז. לקוטי לוי יצחק בהערות שם.
השלימות פון דער גאַנצער וועלט . . על ידי משיח ישעי' יא, ו-ט. וראה עבודת הקודש ח"ב פל"ח מש"כ בדברי הרמב"ם בזה (מלכים רפי"ב). ד"ה כי פדה (אוה"ת בראשית סח"ג).
כימי . . נפלאות מיכה (ז, טו). באוה"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועד כדי כך גדול כוחם, אשר, כהודעת חכמינו זכרונם לברכה, אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן , הבל שאין בו חטא , כלומר, של ילדי ישראל שלא הגיעו עדיין לגיל מצות.
7 כהודעת חכמינו שבת קיט, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתקי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומיוסד על דברי חז"ל בגודל הענין של הבל תשב"ר שהעולם מתקיים בשבילו,
3 דברי חז"ל שבת קיט, סע"ב. וראה גם לעיל אגרת י' , וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תקצו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כי אנו אין לנו אלא הודעת תורתנו, אשר ע"י חילול שבת לא לבד שאין מתוסף בקיום ובבנין, אלא אדרבה - בנ"א מתמעטין והדרכים משתוממין (שבת לג, א), ועוד אמרז"ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו בה את השבת כו' (שם קיט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תשז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הרעפארם טעמפעל ואפילו החפירות בבית שערים אינה בדומה לענין המבהיל האמור, כי הרי איש אינו מטעה את הרבים לאמר שהרעפארם הם יראי שמים והחזיר הוא כשר, והחפירות בבית שערים הם מצוה גדולה, משא"כ בנסיעת האניות אשר ישנם מסיתים כמה מבנ"י יראים ושלמים ומסבירים אותם שמצוה גדולה עושים בזה שנוסעים באני' ישראלית הנוסעת גם ביום השבת ועוד שמצילים את בנ"י כיון שעי"ז מרויח האוצר עוד איזה שקלים, בה בשעה שתורתנו תורת חיים מודיעה שלא חרבה ירושלים אלא על שחיללו בה את השבת, ואילו שמרו שבת אחת כהלכתו הרי הן נגאלין, וכמה נפלאת סמיכות מרז"ל ששם על אתר מוסיפין בשביל שלא הוכיחו זא"ז ובשביל שלא היתה להם בושת פנים זמ"ז (שבת קיט, ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תשצו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הנה, אנו אין לנו אלא הודעת תורתנו, אשר ע"י חילול שבת לא לבד שאין מתוסף בקיום ובבנין, אלא אדרבה - בנ"א מתמעטין והדרכים משתוממין (שבת לג, א), ועוד אמרז"ל לא חרבה ירושלם אלא בשביל שחיללו בה את השבת כו' (שם קיט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתקסד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובימי בין המצרים אשר אמרו רז"ל (שבת קיט, ב) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תשב"ר, יוסיף כאו"א בתכ"י בתקון הענין ע"י הוספה והתאמצות יתירה בחינוך על טהרת הקדש של בני ישראל, דפשיטא שגם חינוך הבנות בכלל זה [וכמובא בפוסקים ומהם בהלכות ת"ת לרבנו הזקן סוף פרק א', גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן וכו' כל מצות עשה שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה וד"ס], וגם זה יקרב היעוד אשר יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה, ותקוים ההבטחה דנחלה בלי מצרים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולקשר עובדא טבא הנ"ל עם ענינא דיומא דבין המצרים, הנה אמרו רז"ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שבטלו בה תנוקות של בית רבן (שבת קיט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות מנחם אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובהמצאינו בין המצרים, שכדברי רז"ל, לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן ,
2 לא חרבה : שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בשלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובגמ' איתא "לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית" , ובפרש"י "במוצ"ש, נמי כבוד שבת ללוות ביציאתו דרך כבוד כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר", ובהמשך הגמ' שם הובא סיפור דר' אבהו עשו לו במוצאי שבת "עיגלא תילתא" (אע"פ שלא הי' אוכל אלא מעט, "כולייתא" ).
9 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
און דורך דעם וואָס דער שליח טוט זיין עבודה בשלימות בצירוף זיינע עשר כחות — ווערט דאָס משיח (בגימטריא שליח בצירוף עשר), ביז דער גילוי פון משיח בפועל, ווען עס וועט זיין דער שלימות הגילוי "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו גו'".
87 ובהדגשה יתירה בתינוקות של בית רבן , עליהם נאמר "אל תגעו במשיחי" (דה"א טז, כב. שבת קיט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות משיחות ש"פ בהר, ט"ו אייר ול"ג בעומר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וואָס דאָס טוט מען אויף במיוחד דורך דער הוספה באור וקדושה וחיזוק בתומ"צ פון תינוקות של בית רבן — וואָס "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן" , "הבל שאין בו חטא" , און אויף זיי זאָגט מען "אל תגעו במשיחי" , און "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז גו' להשבית אויב ומתנקם".
11 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות בין המצרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובימי בין המצרים אשר אמרו רז"ל (שבת קיט, ב) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תשב"ר, יוסיף כאו"א בתכ"י בתקון הענין ע"י הוספה והתאמצות
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות בין המצרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולקשר עובדא טבא הנ"ל עם ענינא דיומא דבין המצרים, הנה אמרו רז"ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שבטלו בה תנוקות של בית רבן (שבת קיט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומאחר ודיבורו של הקב"ה חשוב מעשה , נעשה הדבר כך, שכוחו וחיותו הוא – אנכי, זה שהכתיב עצמו בתורה:
9 ראה שבת קיט, ב. בראשית רבה פ"ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולכן, גם ההלכה:
6 שבת קיט, ב. שלחן ערוך יורה דעה סימן סי"ג. הלכות ת"ת לאדמו"ר הזקן פרק א, י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כאשר יהודי עושה דירה לה' יתברך בענינים ה"תחתונים", המלאים בקליפות וסטרא אחרא ומנוגדים לאלקות, לא על ידי גילוי הטוב והקדושה המסתתרים בהם מלכתחילה, כי, כל מהותם היא "נגד ה' ממש", אלא על ידי שבירת וביטול הסטרא אחרא לגמרי, כך שה"דירה" לקדוש־ברוך־הוא מעוררת התחדשות מצד עבודתם וענין זה, עשיית דירה לה' יתברך
73 ובזה יובן מה שאמרו (שבת קיט, ריש ע"ב. שו"ע אדה"ז ר"ס רסח) "כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" , ובחדא"ג מהרש"א שם: "כי האומר ויכולו הרי הוא מעיד על מע"ב (ראה שו"ע שם סי"ב) והרי הוא נעשה שותף עם הקב"ה כי בלתי עדותו לא יוודע עשייתו" – דלכאורה תמוה: האדם ע"י עדותו פועל רק שיוודע עשייתו, אבל אינו מחדש מאומה במע"ב, ואיך הוא שותף להקב"ה שבורא את מע"ב? – כי שהנברא יכיר גדולתו (הגדולה זו בע"ב. ברכות נח, סע"א) הוא חידוש גמור, כנ"ל. (ועל פי זה, ההעדאה ד"ויכולו" הוא כענין עדי קיום (שלולא עדותן השטר בטל), שע"י עדותם מקיימים – עושים את המציאות). ומה שאמר "מעלה עליו הכתוב" – י"ל לפי שהכח לחידוש זה בא בעצמותו ית' (כדלהלן בפנים ובהערה 79). ועוד ענין בזה: קליפות וסט"א הם מציאות דהעדר (תורת שלום ע' 134 ואילך). ובמילא, ע"י העבודה דאתכפיא סט"א ואתהפכא חשוכא לנהורא, נעשה חידוש בהבריאה, שנעשה מ"העדר" – "מציאות". ועפי"ז מובן הלשון "שותף כו' במע"ב", שמפשטות הלשון מוכח שהאדם פועל במע"ב גופא (בהמציאות דשמו"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולפיכך אסור היה לו לעסוק במלאכת המשכן, ובקל וחומר ממה שקובעת ההלכה, ש"אין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין בית המקדש" .
16 שבת קיט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כי אנו אין לנו אלא הודעת תורתנו, אשר ע"י חילול שבת לא לבד שאין מתוסף בקיום ובבנין אלא אדרבה -- בנ"א מתמעטין והדרכים משתוממין (שבת לג, א), ועוד אמרז"ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו בה את השבת כו' (שם קיט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הנה אנו אין לנו אלא הודעת תורתנו, אשר ע"י חילול שבת לא לבד שאין מתוסף בקיום ובבנין אלא אדרבה -- בנ"א מתמעטין והדרכים משתוממין (שבת לג, א), ועוד אמרז"ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו בה את השבת כו' (שם קיט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כאשר דנים חז"ל בחשיבות הבל לימוד התורה, שעליו העולם קיים, הם מציינים מיד שזהו הבל של תינוקות של בית רבן , הבל שאין בו חטא .
* שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ה
8 נר .. שלום בית : שו"ע אדה"ז (חאו'"ח ר"ס רס"ג), ויש בזה שייכות לעונג שבת (שם, אבל לא הביאו בר"ס רמ"ב (וי"ל -- עפמש"כ בס"ב -- כי הוא רק גורם לשלימות העונג דאכו"ש, וכ"מ בתוד"ה הדלקת (שבת כה, ב), משא"כ להרמב"ם (הל' שבת רפ"ה) ה"ז בכלל עונג שבת -- ואאפ"ל דשייך לאכו"ש -- שהרי קאי שם ב,אפילו אין לו מה יאכל*)) ולכבוד שבת (שם פ"ל ה"ה (משבת קיט, ב) -- אבל אדה"ז (שם ר"ס רס"ב. וכ"ה בשו"ע הב"י) השמיט נר דלוק ממרז"ל זה בכבוד שבת -- ודוחק גדול לומר שסומך על ההמשך בסי' שלאחריו ובפרט בריש ס"ו שם שצ"ל ,מדליקו לכבוד שבת". וברש"י דיה חובה (שבת כה, ב) משמע דזהו רק גורם בכבוד (חשיבות) הסעודה. ולהעיר מהגירסא בירושלמי פ' הרואה הובאה בהגמי"י (הלי שבת רפ"ה) לברך : להדליק נר לכבוד יו"ט (שבת). ואב"מ)*.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
9 עלמא אשתזיב: הוספה על זה אשר ,אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן" ?שבת קיט, סע"ב). וכבר העירו ממחז"ל עה"פ הקול קול יעקב והידים כו' בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו (ב"ר פס"ה, כ. זח'א קעא, א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
ב) בשעת מתן תורה היו כל ישראל שותפים לקדוש־ברוך־הוא, כי הם כבר קבלו את מצות שבת במרה, לפני מתן תורה, ואמרו חז"ל "כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו ...
32 שבת קיט, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת-בלק - י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, י
בידעו את שליחותו, שהוא נשיא ישראל הצריך לדאוג לקיום כלל ישראל – התלוי בלימוד התורה של תינוקות של בית רבן , וכמאמר חז"ל "אם אין גדיים אין תיישים" – הוא התמסר במסירות נפש הגדולה ביותר להקמת והחזקת "חדרים" לילדים קטנים ביותר.
20 שבת קיט, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב קדושים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בכל לבבך, בשני יצריך", שהיצר הרע יחפוץ מעצמו לקיים מצוה.
38 שלא בערך יותר ממלאך רע בעל כרחו יענה אמן (שבת קיט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
1 בתפלה וצדקה) שלהם יש המעלה דהבל שאין בו חטא (שבת קיט, ב
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
10 להקביה במעדב" (שבת קיט. רע"ב) הוא שפועל חידוש גמור בבריאה -- בדוגמת חידוש הבריאה ע"י הקב"ה. בריאת יש מאין. שלכן. .נעשה שותף להקב"ה". שותפין שוים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
3 תחינוקות של בית רבן : הבל שאין בו חטא -- שבת קיט, סע"ב. וראה זהר בתחלתו (א, רע"ב), והשייכות ליום שלישי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויובן זה ע"פ מה שארז"ל אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן , אמר לי' רב פפא לאביי דידי ודידך מאי , א"ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא .
1656 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין בזה – שתכלית השלימות היא (לא רק לדחות את הרע שלא יבלבל ויפריע להטוב, אלא יתירה מזה) לברר ולזכך את הרע ועד להפכו לטוב , ע"ד דרשת חז"ל על הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך", "בשני יצריך", היינו, שהיצה"ר (לא רק יסכים בעל כרחו , "מלאך רע עונה אמן בעל כרחו" , אלא מתוך רצון ושמחה) יתהפך לאהבה את ה', שזהו"ע "אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא", שעי"ז נעשה יתרון ותוספת אור בקדושה.
1746 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"א הדרן על הש"ס*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ו ענין זה נרמז במרז"ל (שבת קיט, ב ) " ה מתפלל בערב שבת ו אומר ויכולו כו' נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית ", היינו, שישראל במעשיהם אינם רק מפרסמים אלקותו בעולם (עדי בירור) אלא גם לוקחים חלק פעיל , עדי פעולה, בכל מעשה בראשית – שעושים הגשמיות כלי לאלקות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
טענה זו נשללה כבר בדברי הגמרא – "אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש" :
495 שבת קיט, סע"ב. הובא בהל' ת"ת לאדה"ז פ"א סה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וענין זה מצינו גם במעלת תינוקות של בית רבן , כמארז"ל "אין מבטלין תשב"ר אפילו לבנין ביהמ"ק":על ביהמ"ק נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", בתוך כאו"א מישראל, ועל ידם – בכל העולם .
101 שבת קיט, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובתלמוד תורה לאחרים גופא יש מעלה יתירה בחיזוק תלמוד תורה דתינוקות של בית רבן – שעל זה איתא בגמרא "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן , אמר לי' רב פפא לאביי , דידי ודידך מאי , אמר לי', אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא" .
67 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
עליו לדעת אמנם שהוא תלמיד אצל ראש הישיבה, וצריך לקבל הדרכה מראש הישיבה והמשגיח, מתוך ידיעה שאפילו "סתירת זקנים בנין" , ועאכו"כ בנין זקנים;אבל לאידך גיסא, הרי התחלת הדברים היא מתינוקות של בית רבן , שעליהם עומד העולם , וכיצד אפשר לגדול להיות "ראש ישיבה" – כאשר נעשים תחילה תלמיד ישיבה, ויושבים ("מען איז אַ באַנק-קוועטשער") ולומדים, וגם לאחרי זמן התמיד של בין הערביים ממשיכים להתייגע בדברי הגמרא, התוספות או הרמב"ם, או הספר חסידות, וכך לומדים עד שעה מאוחרת בלילה, או עד לפנות בוקר – כמו בשמחת בית השואבה.
32 שבת קיט, ב. הל' ת"ת שם פ"א ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ישנו מאמר מאדמו"ר האמצעי, שבו מבאר את מעלת לימוד התורה דתשב"ר, שהוא "הבל שאין בו חטא" , כדברי הגמרא "דידי ודידך מאי היא .
65 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וענין זה ("חזון עובדי'" שקורין בהפטרה דשבת פ' וישלח, שמיני' מתברכין כולהו יומין, כולל גם י"ט כסלו) מהוה הוראה על כל זמן הגלות בנוגע לגודל הענין ד"תמכין דאורייתא" – ההתעסקות בהשגת כספים ושאר האמצעים הדרושים להחזקת ישיבות וחדרים שבהם לומדים תינוקות של בית רבן , עליהם נאמר "אל תגעו במשיחי , אלו תינוקות של בית רבן" .
186 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ודוקא עי"ז נעשה קיום העולם – כדאיתא בגמרא "אין העולםמתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן , א"ל רב פפא לאביי דידי ודידך מאי , א"ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא" , היינו, שדוקא בשביל הבל תינוקות של בית רבן שאין בו חטא מתקיים העולם , כל העולמות כולם, מעומק תחת עד עומק רום.
136 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב) ולהבין זה, הנה אמרו רז"ל כל העונה איש"ר בכל כחו קורעין לו גזר דינו .
11 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ולכן איתא בגמרא "כל המתפלל בערב שבת (ומעיד) ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" – דלכאורה, כיון שההתהוות דמעשה בראשית היא בששת ימי החול, ואמירת "ויכולו" היא בשבת, כיצד "נעשה שותף במעשה בראשית" על ידי אמירת "ויכולו" ?
2 שבת קיט, רע"ב (ובחדא"ג מהרש"א). שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רסח (ושם סי"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, י
ודיבור זה נאמר בלשון יחיד (דלא כתיב "אלקיכם", כי אם "אלקיך", לשון יחיד), שלכאו"א מישראל אמר הקב"ה אשר כל כחו וחיותו הוא רק "אנכי הוי'".והיות אשר דיבורו של הקב"ה עביד מעשה, הרי ע"י דיבור זה נקבע ונחקק בכאו"א מישראל , אשר כל כחו וחיותו הוא רק "אנכי", ולזאת אינו רוצה בשום ענין בעולם , כי אם בעצמות ומהות בלבד, להיות שזהו כל כחו וחיותו.
8 ראה שבת קיט, רע"ב. ב"ר פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"ד המבואר בענין עניית אמן , כמ"ש יבוא גוי צדיק שומר אמונים , א"ת אמונים אלא אמנים, שעל זה אמרו גדול העונה אמן יותר מן המברך , לפי שהוא מחזק את הברכה (והו"ע עשיית הכלים, שזהו תכלית העילוי, שהרי התכלית הוא ההמשכה למטה), דהנה, אמן בגימטריא הוי' ואד', והיינו, שע"י עניית אמן נעשה שילוב הוי' באד', שגם בעניני העולם נרגש האלקות שלמעלה מהטבע.
38 ראה שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזוהי גם מעלת יום הששי למעשה בראשית , יום ברוא אדה"ר – שאז נעשה הענין ד"ויכולו", שהאדם "נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" , ויתירה מזה, שנקרא "תמתי", לא רק מלשון תמימות ושלימות, אלא כדאיתא במדרש שהוא גם מלשון "תאומתי כביכול לא אני גדולה ממנה ולא היא גדולה ממני" – שכל זה הוא מצד מעלת העבודה, וזהו מה שנפעל ביום ששי למע"ב, יום ברוא אדה"ר.
30 שבת קיט, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועפ"ז יש להוסיף במעלת הקטנים, תינוקות של בית רבן – נוסף על האמור שזהו היסוד גם בנוגע לגדולים, ונוסף על המעלה ד"הבל שאין בו חטא" – כיון שדוקא בהלימוד שלהם ישנו גילוי העצמות שבתורה:
64 שבת קיט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
– שזהו ה"מקדש מעט", ואמרו רז"ל "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן" , "אל תגעו במשיחי אלו תינוקות של בית רבן" , שהם ה"משיחי" שבכל דור, והם פועלים ביאת המשיח בכל דור ודור –שכאשר הנהגת המוסדות היא ע"פ ה"חומת אש" ד"נאום ה'" שהיא התורה, שכאשר מגיע ילד יהודי אסור לעזבו לנפשו, כיון שזהו ענין של פיקוח-נפש, שהרי מצד האויר שבחוץ עלול הוא ליפול במקום בלתי-רצוי, אלא צריך להכניסו למוסד חינוך על טהרת הקודש, וכציווי התורה:
172 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כאשר הקב"ה אמר "ושכנתי בתוכם" (והרי דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה) – אזי נעשה בלב כל איש ישראל "בית -המקדש קטן" ("אַ קליין בית המקדש" ).
9 ראה שבת קיט, ריש ע"ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כאשר אברהם ערך משתה "ביום הגמל את יצחק" – בגלל שיצחק נעשה מקושר עם הקב"ה, אם ע"י "ברית עולם" דמילה, או ע"י "אני היום ילדתיך" דבר -מצוה – הנה אע"פ שעוג מלך הבשן לגלג עליו , והתפאר שבכחו ובגבורתו יכול לבטל את מציאותו, הרי לא זו בלבד שלא התפעלו ממנו, אלא אדרבא, ערכו חגיגה ("פּאַראַד") מ"יוםהגמל את יצחק", ויתירה מזה, שהתחילה מיד מפלת עוג – בדיבורו של הקב"ה שחשיב מעשה , שהודיעו לו שסופו ליפול ע"י יוצאי חלציו של יצחק.
67 ראה שבת קיט, ריש ע"ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו שאמרו רז"ל כל העונה אמן יהא שמי' רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו של ע' שנה, דבכל כחו ישנם שני פירושים.
39 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הן אמת שכאשר האדם הוא כתיקונו ובמילואו, אזי "צדיקים דומים לבוראם", וכשם ש"דיבורו של הקב"ה הוי מעשה" , כמ"ש "בדבר הוי' שמים נעשו" , כך גם דיבורו של צדיק הוי מעשה – אבל אעפ"כ, עדיין לא ידעו אם אכן ישארו בנ"י לעמוד בדרגת צדיקים במשך החדשים והשנים הבאים לאח"ז.
25 ראה שבת קיט, רע"ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בין בני תורה גופא מצינו בגמרא שיש מעלה מיוחדת ב"הבל שאין בו חטא" .
134 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אודות מעלת לימוד התורה דתינוקות של בית רבן – איתא בגמרא ש"אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן" , ו"אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש" , וכמבואר שם מעלת לימוד תשב"ר לגבי לימוד של אמוראים:
15 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועתה יגדל נא כח אד' כאשר דברת לאמר, ואיתא בזהר ועל דא תנינן כל העונה אמן יהא שמי' רבא מברך בכל כחו כו', שעי"ז קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה.
3 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועי"ז מתבטלים אצלו כל ההעלמות וההסתרים, ולא עוד אלא שאפילו "מלאך רע (לא זו בלבד שאינו מפריע, אלא אדרבה) עונה אמן" , "ונהפוך הוא", "מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב" .
140 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו ג"כ מה שאמרו רז"ל כל האומר ויכולו נעשה שותף להקב"ה במע"ב, דאף שמע"ב ישנם בתמידות, מ"מ, ע"י אמירת ויכולו שהו"ע עבודת האדם, אזי ההמשכה דמע"ב היא נעלית יותר.
29 שבת קיט, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
השמים והארץ וכל צבאם גו' , ואיתא בגמרא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו כו' נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית .
368 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בגמרא ש"שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בע"ש מבית הכנסת לביתו" , מלאכים דייקא, שאי אפשר למששם בידים ואין רואים אותם בעיני בשר, והידיעה שיודעים אודותם אינה אלא מדברי הגמרא; משא"כ בנוגע ליו"ט – האושפיזין הם הגר היתום והאלמנה עם שאר העניים כו', שרואים אותם בעיני בשר ואפשר למששם בידים.
473 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
(משום) שהי' בידם למחות ולא מיחו" [ועד"ז מצינו ש"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה , שנאמר היו שרי' כאילים לא מצאו מרעה , מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה , אף ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה" ], יש לומר, שבנדו"ד אין זה "תנאי", שמצד עצמו הו"ע צדדי, ונצטרף להגזירה על דבר טוב שמצ"ע יכול להתקיים גם ללא התנאי, כי אם ענין אחד שנחלק לב' פרטים התלויים זב"ז , כיון שגודל הירידה דהחורבן ("ציון שדה תחרש") הוא (בדוגמת חרישה שמהוה הכנה לזריעה בשביל הצמיחה) התחלת גודל העלי' דהגאולה באופן של הפיכת הענינים הבלתי-רצויים (כמודגש בענין האתהפכא שבתחה"מ – "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" ), ואי אפשר להפריד ביניהם .
1052 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה השלמות ל"הדרן"
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובודאי שלא יצליח הדבר, כיון שהקב"ה לא יניח זאת, וכמ"ש "אל תגעו במשיחי" , ודרשו רז"ל :
1128 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והיינו, דכשם שענין השבת בעולם כולו הוא באופן דויכולו השמים והארץ וכל צבאם , דפירוש ויכולו הוא גם מלשון כליון (כפי שמבאר הצ"צ בארוכה באוה"ת ), היינו, שנעשה הכליון דציור העולמות כפי שהם בימי החול, ונעשים העולמות במדריגת יום השבת, הנה כן הוא גם בכל אחד מישראל, שע"י עבודתו בימות החול ה"ה פועל את הענין דויכולו השמים והארץ , שיבוא העולם למעמד ומצב דיום השבת, שאז הוא באופן של שלימות (ולא באופן שהי' העולם חסר ).
147 ראה שבת קיט, ריש ע"ב. הובא בשו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רסח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולכן הדין הוא ש"אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית -המקדש" :
265 שבת קיט, סע"ב. שו"ע יו"ד סרמ"ה סי"ג. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם מה שאמרו בגמרא "כל העונה אמן יהא שמי' רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה ", אף שבודאי מועילה אמירת איש"ר גם עבור מאה ועשרים שנה – כיון שכללות חיי האדם נקראים בשם שבעים שנה, לפי שעבודת האדם היא לברר שבעים דרגות, כמבואר הענין בכ"מ .
521 שבת קיט, ב. טור או"ח סנ"ו (ובהערת כ"ק אדמו"ר מהר"ש בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' שסג: "והנראה שכן הי' הגירסא שלו בגמ' שבת"). וראה גם תו"מ סה"מ סיון ריש ע' שעח, ובהנסמן שם. תו"מ חל"ד ע' 35.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובהתאם לכך, כיון שנמצאים כאן "טף", "תינוקות של בית רבן" , שגדלה מעלתם כו', וכדברי הגמרא ש"הבל תינוקות של בית רבן" הוא "הבל שאין בו חטא" – יאמרו עתה "לחיים" וינגנו ניגון .
1259 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכיון שנמצאים כאן כמה כתות של ילדים, אשר, מעלת לימוד התורה שלהם גדולה ביותר, כדברי הגמרא "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן ..
388 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
גם כאשר נמצאים במדינה כזו שיהודי אחד ויחיד נעמד נגד המדינה כולה, "דיקטטורה" של מאה ושמונים מליון בני-אדם – הנה כאשר נעמדים בתוקף אמיתי מצד בחי' "איתן" שבנשמה, אזי פועלים, שלא רק בהיותו בביתו או בלכתו בדרך, אלא אפילו כאשר הגוף נמצא אצלם בבית -האסורים רח"ל, הנה גם שם ניתוסף בענין התפלה וקיום המצוות מתוך מס"נ יותר מכמו שהי' בביתו , ועד כדי כך, שמה שלא הי' יכול לפעול בביתו על מי שבא לאסרו ש"יענה אמן בעל כרחו" , הנה בהיותו בבית -האסורים פעל שהלה קראו בשם "רבי", וביקש שיוותר ויציית להנהלת בית -האסורים (לא בדרך פקודה, אלא) בדרך בקשה, כפי שכבר נדפס הסיפור בארוכה .
615 ע"פ לשון חז"ל – שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
מי בכם מכל עמו יהי' ה' אלקיו עמו ויעל" , והיינו, שהלעו"ז עצמו "עונה אמן" , באופן של אתכפיא, ועאכו"כ באופן של אתהפכא, כך, שאין זה באופן של מלחמה וכיבוש, אלא באופן ש"גם אויביו ישלים אתו" , "ולפיכך, כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השני', הוא מקודש היום" – שנשאר ענין נצחי.
382 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וגם בקו דסור מרע – (לא בנוגע לתינוקות של בית רבן עצמם, שמצד גודל מעלתם, הבל שאין בו חטא , ובפרט כאשר מתחנכים בחדר על טהרת הקודש, הרי בודאי לא שייך אצלם ענין של רע ח"ו, כי אם) לשמרם מדברים בלתי-רצויים שמצד הלעו"ז, וכמו הסיפור שהי' מגרש או אפילו הורג את הכלבים שהיו מתנכלים לילדים בלכתם לחדר.
697 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכאשר העבודה מלמטה היא באופן כזה, שלא מתפעלים ממניעות, ולא עוד אלא שמהפכים את המניעות עצמם לטוב , ועד שגם המלאך דהיפך הטוב עונה אמן בעל -כרחו – אזי ממשיכים כן גם מלמעלה, שמתבטלים כל הענינים הבלתי-רצויים, ונמשך "אך טוב" , ובאופן שכל הברכות נמשכים למטה מעשרה טפחים, בטוב הנראה והנגלה בבני חיי ומזוני.
1015 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"שבו איש תחתיו" ), שלש אמות לגופו, ואמה נוספת להגבהת הידים למעלה מן הראש, להורות שהתכלית היא שהאדם יפעל שלימות נעלית יותר בהבריאה – ד' אמות, למעלה מג' אמות שמצד הבריאה.
294 וע"ד מארז"ל (שבת קיט, ריש ע"ב) "כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" , ומובן, שכדי להיות "שותף" צריך לעשות איזה דבר בדוגמת השותף השני – שזהו שדרשו רז"ל (ב"ר פצ"ח, ג) "א-ל הוא ישראל אביכם, מה הקב"ה בורא עולמות אף אביכם (יעקב) בורא עולמות".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וע"י עבודה זו מבררים גם את הנפש הבהמית, באופן שלא זו בלבד ש"עונה אמן בעל כרחו" , אלא ברצונו , כיון שמהפכים אותו לקדושה, "בכל לבבך – בשני יצריך" .
81 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
[וכמ"ש רבינו הזקן בתניא ש"אף אם הוא שלא לשמה ממש, מיראת הרצועה שביד הסופר", הרי זה "סליק לעילא", ולא עוד אלא שזהו "הבל שאין בו חטא" שעליו מתקיים העולם ],
197 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ענין זה מרומז גם במאמר חז"ל "כל העונה אמן יהא שמי' רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה":
92 שבת קיט, ב. טור או"ח סנ"ו (ובהערת כ"ק אדמו"ר מהר"ש בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' שסג: "והנראה שכן הי' הגירסא שלו בגמ' שבת"). וראה גם תו"מ סה"מ סיון ריש ע' שעח, ובהנסמן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענין זה נפעל בשבת בראשית – כמובן ממארז"ל "כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" ,
1248 שבת קיט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אמרו רז"ל "עולם על מילואו נברא", ואח"כ צריך יהודי להיות "שותף להקב"ה במעשה בראשית" .
335 שבת קיט, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דהנה, מבואר במ"א בארוכה שעיקר ענין עבודת האדם היא לפעול בהששת ימים עשה הוי' את השמים ואת הארץ שיהי' בהם הענין דויכולו השמים והארץ וכל צבאם (כמארז"ל כל המתפלל בערב שבת ואומר
1248 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וגבוהים עליהם" , שצריך לשחרר אותו – כידוע הסיפור שהי' במאסר, שלאחרי הנהגתו בתוקף כו', הנה סוכ"ס הוצרכו לבשר לו הבשורה טובה – באופן ש"מלאך רע יענה אמן בעל כרחו" – שהוא משוחרר מבית האסורים100.
1380 ע"פ ל' חז"ל – שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויש להוסיף, שהענין דיוהכ"פ ("שבת שבתון") ישנו גם בכל שבת ושבת (שבו נעשית שלימות העבודה – "ויכולו" – דכל ימי השבוע, ובאופן ש"נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" ) – לאחרי חצות היום, שזהו"ע "רעוא דרעוין" .
257 שבת קיט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" , היינו, שבכל נקודה ונקודה שבמעשה בראשית יש לאדם העובד שותפות עם הקב"ה .
1075 שבת קיט, ריש ע"ב. שו"ע אדה"ז שם רסרס"ח. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו ג"כ מה שאמרו חז"ל כל האומר ויכולו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית , שהו"ע התענוג שישראל ממשיכים במע"ב ע"י עבודתם.
1671 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכיון שמלאכתו של הקב"ה נקראת בשם דיבור , כמ"ש "בדבר ה' שמים נעשו" , וכדאיתא במשנה "בעשרה מאמרות נברא העולם" (וכמבואר בשער היחוד והאמונה שקיום הנבראים בכל רגע הוא ע"י העשרה מאמרות) , לפי שדיבורו של הקב"ה חשיב מעשה – הנה גם אצל בנ"י, "עמך כולם צדיקים" , ש"דומין לבוראם" , נקרא "עמל מלאכה" גם בשם "שיח דיבור", שזוהי פנימיות ענין המלאכה.
948 ראה שבת קיט, ריש ע"ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין הוא, דהטעם על זה שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריך תיקון , הוא, כי כוונת הבריאה היא בשביל עבודת האדם, ולכן נברא העולם באופן שתיקונו יהי' ע"י עבודת האדם, שעי"ז נעשה האדם שותף להקב"ה במעשה בראשית .
53 ראה שבת קיט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ביום השבת אין ענין של מחלוקת וכו', וכדברי הגמרא בנוגע למלאכים, שאפילו "מלאך רע עונה אמן בעל כרחו" , ומסכים לענין של ברכה.
584 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"ד מארז"ל נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית , והרי ענין השותפות הוא באופן שב' השותפים יש להם חלקים שוים .
1610 ראה שבת קיט, ב. וראה לקו"ש ח"י ע' 74 הערה 27. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
על זה אמרו רז"ל כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית , ומבואר בזה בדרושי חסידות (ד"ה ויכולו ) שאמירת ויכולו שהו"ע העדות שמעיד שנברא העולם בשימ"ב וביום השביעי שבת כו' , הרי זה מכלל קיום מצות שבת, ולכן יש בזה העילוי דרחבה מצוותך מאד, שזהו הבל"ג דעצמות אוא"ס, ועי"ז נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית , שממשיך בעולם גילוי אוא"ס.
1122 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בענין החינוך, ובמיוחד של תינוקות (ילדים וילדות) שלא הגיעו עדיין לגיל מצוות, שבהם המעלה ד"הבל שאין בו חטא" – לחנכם בחינוך כשר ובחינוך על טהרת הקודש.
728 שבת קיט, ב. זהר ח"ב רנה, סע"ב. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
צ"ל הלימוד מלכתחילה באופן דשלא לשמה, ועד כפי שמבאר רבינו הזקן בנוגע להבל פיהן של תינוקות של בית רבן , שהוא הבל שאין בו חטא , שאף אם הוא שלא לשמה ממש, מיראת הרצועה שביד הסופר, ה"ה סליק לעילא (לא רק מעולם העשי' החומרי והגשמי לעולם העשי' הרוחני, אלא שהמלאכים מעלים ההבל של תינוקות של בית רבן ) עד האצי'.
798 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובמיוחד – כמדובר לאחרונה48 – יש להשתדל בעיקר בנוגע לתינוקות של בית רבן , להוסיף עמהם בעניני תורה וצדקה, דכיון שאצלם ישנה המעלה ד"הבל שאין בו חטא" , הרי על ידם מבטלים את הענין ד"מפני חטאינו" שזוהי הסיבה לכך ש"גלינו מארצנו", ובהבטל סיבת הגלות, מתבטל בדרך ממילא גם המסובב.
861 שבת קיט, ב. וראה לקמן ס"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי שבת בראשית - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והטעם לזה (לענין אל תירא) הוא כי הוי' אלקיו עמו, שכאו"א מישראל (גם מי שהוא בבחי' יעקב), בכל מקום ובכל זמן ובכל ענין (גם בחו"ל ובימי החול ובעובדין דחול), הוי' אלקיו (הוא) עמו, ועד שנעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית , שהוא פועל חידוש בהבריאה (כמו הקב"ה כביכול).
28 שבת קיט, רע"ב. וראה לקו"ש ח"ו ע' 22 הע' 73.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויובן זה ע"פ מה שארז"ל אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן , אמר לי' רב פפא לאביי דידי ודידך מאי , א"ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא .
82 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו שאמרו רז"ל כל העונה אמן יהא שמי' רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו של ע' שנה, דבכל כחו ישנם שני פירושים.
39 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין הוא, דהטעם על זה שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריך תיקון, הוא, כי כוונת הבריאה היא בשביל עבודת האדם, ולכן נברא העולם באופן שתיקונו יהי' ע"י עבודת האדם, שעי"ז נעשה האדם שותף להקב"ה במעשה בראשית .
52 ראה שבת קיט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ערב תשעה באב ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולכאורה י"ל דזהו גם הטעם (בפנימיות הענינים) דזה שהלימוד עם תשב"ר, הבל שאין בו חטא , הוא דוקא ע"פ הפשט.
56 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום סדר הגדה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בטור ושו"ע (סי' תע"ג ס"ד ) מבואר שגם עתה מביאין הקערה רק אחר שתית כוס ראשון, ורק שולחנו יהי' ערוך מבעוד יום (רס"י תע"ב ).
113 בטור ושו"ע ובשוע"ר שם (יהיה שולחנו ערוך מבעוד יום).
וכן הוא בשבת, כדלעיל רס"י רסב (צריך אדם לסדר שלחנו בערב שבת ללילי שבת).
ומקורו בשבת קיט, ב (אמר רבי אלעזר לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת).
ולפום ריהטא הי' צריך לפרש דמיירי דוקא בימי חכמי הגמרא, וכדלעיל סי' רעא סי"ז (אע"פ שהשלחן צריך להיות ערוך ומסודר מבעוד יום כמו שנתבאר בסימן רס"ב, מכל מקום אין מביאים אותו למקום הסעודה עד אחר הקידוש ... עכשיו ששלחנות שלנו גדולים ... נוהגין להביאו לכתחלה קודם קידוש).
ואם כן מדוע נתבאר כן בטור ושו"ע גם להלכה למעשה (יהי' שולחנו ערוך מבעוד יום).
ועל כרחינו לפרש דברי הטור ושו"ע, דהיינו ש"רק שולחנו יהי' ערוך מבעוד יום". אבל את הקערה יביאו "רק אחר שתית כוס ראשון".
ומזה מובן, שגם מה שנפסק בטור ושו"ע רס"י רסב, שמיד בערב שבת יסדר שלחנו , היינו רק שלחנו , אבל את החלות לחם משנה מביאים לשלחן קודם קידוש.
סיכום פרטי הלכה זו – בשוע"ר שם (והערה 2).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום סדר הגדה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועיין תוד"ה שאין (פסחים ק, ב ).
119 "והא דאמר בכל כתבי (שבת דף קיט:) מצא שלחן ערוך מלאך טוב אומר כו', לא קשה, דערוך הוא במקום אחר, אך אין מביאין אותו למקום סעודה עד אחר קידוש. ועכשיו שלחנות שלנו שהם גדולים יותר מדאי, וקשה להביאם אחר קידוש, שלא להפסיק כל כך בין קידוש לסעודה, אנו רגילין לפרוס מפה ולקדש"..
הובא בשוע"ר סי' רעא סי"ז (במה דברים אמורים בימיהם שהיו להם שלחנות קטנים כל אחד שלחנו לפניו, ולא היה להם טורח להפסיק ולהביאם אחר קידוש, אבל עכשיו ששלחנות שלנו גדולים, וטורח להביאו אחר הקידוש ולהפסיק בין קידוש לסעודה, נוהגין להביאו לכתחלה קודם קידוש ולפרוס מפה לכסות הפת עד אחר הקידוש).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו תורה צוה לנו משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך הענין הוא דכתיב כי שרית עם אלקים וידוע דאלקים בגי' הטבע ופי' עם היינו בסיוע דאלקים זה דהיינו שגם בחי' הטבע מסייע להפוך הרע לטוב כי הנה כאשר חפץ ה' ביד האדם מצליח להפוך הרע לטוב להיו' אתכפיא סט"א ואתהפכא כו' אזי מלאך הרע בע"כ יענה אמן וגם הוא מסייע להפוך הרע לטוב כי בהודאתו והסכמתו גם הוא נותן כח ועוז בהיפוך זה והראי' לזה ממשל הידוע בזונה עם בן
93 מלאך הרע בע"כ יענה אמן : ראה עמק המלך שער (יד) קרית ארבע פק"ו. שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וע"ז רמזו רז"ל באמרם אין העולם מתקיים אלא בהבל תשב"ר, בהבל דוקא ואין דומה הבל שיש בו חטא כו' כשם שא"א לעולם בלא רוחות המנשבות.
81 אין העולם מתקיים אלא בהבל תשב"ר : שבת קיט, ב. זח"א א, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נו דין עניית הקדיש על ידי הקהל ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב ויש לכוין היטב באמן יהא שמיה רבא שכל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כח כוונתו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה ויש לענות אותו בקול רם שקול זה שובר כל המקטרגים ומבטל כל גזרות קשות ומכל מקום לא יתן קולות גדולות שלא יתלוצצו עליו בני אדם ויגרום להם חטא:
ח שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכד דין הנהגת ש"ץ בי"ח ברכות ודין עניית אמן יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יב ולא יענה אמן קצרה אלא ארוכה קצת כדי שיוכל לומר אל מלך נאמן כי זהו פירושו של אמן והם ראשי תיבות שלה.
קטו ראבי"ה ברכות סי' קכו ו הגהות מיימוניות (ד"ק פ"א מהל' ברכות) בשם ירושלמי. שו"ע שם. וראה תוס' שבת קיט, ב ד"ה אמר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רסב לקדש השבת בשולחן ערוך ובכסות נקייה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
א צריך אדם לסדר שלחנו בערב שבת ללילי שבת ויציע המטות שיושבים עליהם ויתקן כל עניני הבית שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת שזהו כבוד השבת ונוהגין שהשלחן הוא ערוך במפה כל יום השבת לכבוד השבת ואין לשנות ויש נוהגין להיות ב' מפות על השלחן מלבד העליונה שעל הלחם משום שכשמנערין הפת נמצא השלחן מגולה:
א ר' אלעזר שבת קיט , ב. רמב"ם פ"ל ה"ה. טור ושו"ע ס"א. וראה גם לקמן סי' רעא סי"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומי שאין ידו משגת חייבים הציבור לפרוע בעדו מתקנת חכמים והעניים יכולים לכוף את העשירים לפרוע בעד בניהם מקופת הקהל ואפילו העשירים יכולים לכוף זה את זה לפרוע שכר מלמדי תינוקות שלהם מקופת הקהל שנותנים בה גם מי שאין לו בנים כי כן היתה עיקר תקנת חכמים להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר בין גדולה בין קטנה ולהטיל שכר מלמדי כל התינוקות שבעיר בין עשירים בין עניים על כל הקהל שבעיר כל אחד כפי השגת ידו אפילו מי שאין לו בנים כשאר נתינות הקהל שהן לפי ממון וכל עיר שאין בה מלמדי תינוקות מחרימין כל אנשי העיר שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן שהוא הבל שאין בו חטא אלא שבמקומות שאין נוהגין כן הוא מפני שהעשירים וגם הבינונים מוחלים זה לזה אבל חלק בני העניים אין בידם למחול וחייבים הכל לפרוע בעדם עד שיהיו בני י"ג שנה שהוא הבל שאין בו חטא .
עו רבינא שבת קיט , סע"ב (שאין בה תינוקות של בית רבן ). רמב"ם פ"ב ה"א (כנ"ל). טור ושו"ע סי' רמה ס"ז (מלמד תינוקות ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
י וכל המלמדים ואפילו מלמדי תינוקות מקרא ואפילו מלמדים בחנם צריכים ללמדם כל היום כולו ומקצת מן הלילה כדי לחנכם ללמוד ביום ובלילה ולא יבטלו התינוקות כלל חוץ מערבי שבתות וערבי ימים טובים בסוף היום ובימים טובים עצמן שמצוה לשמח בהם התינוקות במה שהיא שמחה להם כמו אגוזים וכיוצא בהם כמו שנתבאר בהלכות יו"ט אבל בשבת אין קורין להם בתחלה פרשה שלא קראוה מעולם מפני טורח שבת אבל שונין להם פרשיות שקראו אותן כבר בחול ואין מבטלין התינוקות לשום דבר מצוה בעולם ואפילו לבנין בית המקדש :
ריז רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וראה גם שבת לג, ב ורש"י ד"ה של. שם קיט, ב (דמשום כך חרבה ירושלים). תוס' ב"ב כא, ב ד"ה ומקרי (דהוי פסידא דלא הדר). קו"א סק"א (סוד"ה ועד היכן). לעיל או"ח סי' תמד סי"ח. הערות וציונים 7/א ו7/ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
י וכל המלמדים ואפילו מלמדי תינוקות מקרא ואפילו מלמדים בחנם צריכים ללמדם כל היום כולו ומקצת מן הלילה כדי לחנכם ללמוד ביום ובלילה ולא יבטלו התינוקות כלל חוץ מערבי שבתות וערבי ימים טובים בסוף היום ובימים טובים עצמן שמצוה לשמח בהם התינוקות במה שהיא שמחה להם כמו אגוזים וכיוצא בהם כמו שנתבאר בהלכות יו"ט אבל בשבת אין קורין להם בתחלה פרשה שלא קראוה מעולם מפני טורח שבת אבל שונין להם פרשיות שקראו אותן כבר בחול ואין מבטלין התינוקות לשום דבר מצוה בעולם ואפילו לבנין בית המקדש :
רכח שבת קיט , ב. רמב"ם שם. הל' בית הבחירה פ"א הי"ב. טור ושו"ע שם סי"ג. וראה לקו"ש ח"ל ע' 119.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק ראשון (ג)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומיהו יותר מבן י"ג אי אפשר לכוף, מאחר שפירש הרמב"ם וטור וש"ע הטעם שאין העולם מתקיים כו').
רמג אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן כו' שאין בו חטא (המובא בשבת קיט, סע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לזאת סעיפי השיבוני , אין זאת כי אם קראו אחרי מלא לבוא ולהסכים עמהם את אשר כבר עשוהו , ולהיות אף ידי תכון עמהם במכתב לענות אמן בעל כרחי .
414 לענות אמן בעל כרחי: ע"פ שבת קיט, ב. כי אחרי שהם כבר הכריזו על הרחקות מהחסידים, הנה אם יבוא רבינו לדון לפניהם, יהי' זה אישור שהם הם הדיינים הדנים בעניינו, והכרזתם נגד החסידים מאושרת על ידו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לח בימי חכמי הגמרא שהיו להם שולחנות קטנים לפני כל אחד ואחד מהמסובין , הצריכו חכמים לעקור מלפני מי שאומר ההגדה את השולחן הקטן שלפניו עם המצות המונחות עליו ולהניחם בזוית אחרת , כדי שיראו התינוקות וישאלו למה מסירין המצות ועדיין לא אכלנו , ועל ידי כן יתעוררו לשאול גם כן שאר השאלות מה נשתנה כו' כמו שיתבאר .
547 ובאותה תקופה היו מביאים לפניהם את השלחנות הקטנים אחר קידוש, כדלעיל סי' רעא סי"ז (אין מביאים אותו [את השלחן ] למקום הסעודה עד אחר הקידוש ... במה דברים אמורים בימיהם שהיו להם שלחנות קטנים כל אחד שלחנו לפניו ... אבל עכשיו ששלחנות שלנו גדולים ... נוהגין להביאו לכתחלה קודם קידוש).
אמנם כל זה הובא (לעיל שם) רק לענין שבת. משא"כ לענין פסח, נתבאר לעיל ס"כ (אחר שאכל הירקות יביאו ... ג' מצות של מצוה, כדי לומר עליהם ההגדה), וסכ"ה (ונהגו להביא כל דברים אלו לפני בעל הבית מיד אחר קידוש), ושם נסמן (הערות 154; 205). הרי שלענין פסח אין חילוק בזה בין ימי חכמי הגמרא לבין דורות הבאים, ומביאים את הקערה אחרי קידוש, או אחר אכילת הירקות (כרפס).
ולא הובא חילוק זה כאן, אלא לענין עקירת השלחן מלפני אומר ההגדה, שזה הי' רק בימי חכמי הגמרא, משא"כ בדורות האחרונים.
ומכל מקום הובא חילוק זה, גם לענין פסח – לפי מנהגינו, שגם בפסח מביאים את הקערה קודם קידוש, כמבואר בלקוטי טעמים ומנהגים, פיסקה יסדר על שולחנו (אנו נוהגין לסדר הקערה בלילה וקודם קידוש ... דוקא בימי חכמי הש"ס שהיו להם שלחנות קטנים לפני כל אחד ואחד , ולא היו מביאין השלחן עד אחר קדוש, משא"כ בדורות האחרונים), ושם (הערה 117).
ומקורו בתוס' ק, ב ד"ה שאין (והא דאמר בכל כתבי (שבת דף קיט:) מצא שלחן ערוך מלאך טוב אומר כו', לא קשה, דערוך הוא במקום אחר, אך אין מביאין אותו למקום סעודה עד אחר קידוש. ועכשיו שלחנות שלנו שהם גדולים יותר מדאי, וקשה להביאם אחר קידוש, שלא להפסיק כל כך בין קידוש לסעודה, אנו רגילין לפרוס מפה ולקדש).
מנהג זה שהיו להם שולחנות קטנים לפני כל אחד, נזכר גם לעיל סי' קעז ס"ו (השלחנות הקטנים שלפני כל אחד ואחד ). סי' קפ ס"ד (בימי חכמי התלמוד שהיו מסלקים את השלחנות הקטנות שלפני כל אחד ואחד קודם מים אחרונים). סי' ריג ס"א (בימיהם ... כל אחד שלחן קטן לפניו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסב לקדש השבת בשולחן ערוך ובכסות נקייה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
א צריך אדם לסדר שלחנו בערב שבת ללילי שבת .
1389 ר' אלעזר שבת קיט , ב (לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת), ופרש"י (ללילי שבת). רמב"ם פ"ל ה"ה (מסדר אדם שולחנו בערב שבת). טור ושו"ע ס"א (יסדר שולחנו).
וראה לקמן סי' רעא סי"ז (אף על פי שהשלחן צריך להיות ערוך ומסודר מבעוד יום, כמו שנתבאר בסימן ר[ס]"ב, מכל מקום אין מביאים אותו למקום הסעודה עד אחר הקידוש, כדי שיהא ניכר שבא לכבוד שבת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רסח דין הטועה בתפלת השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
פרשת ויכלו בתפלת ערבית .
53 שבת קיט, ב (אמר ר[ב] ואיתימא ר' יהושע
בן לוי , אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר ויכולו ). טור ושו"ע ס"א
(אומר ויכולו בתפלת ערבית).
ונהגו לאמרו ג' פעמים:
(א) בתפלה, כאמור כאן.
(ב) אחר התפלה, כדלקמן סי"ב (אחר תפלת לחש בערבית נוהגין
לחזור ולומר ויכולו ).
(ג) בקידוש, כדלקמן סי' רעא סי"ט (אע"פ שאמר ויכולו
בבית הכנסת, צריך לחזור ולאמרו על הכוס קודם קידוש).
וכמבואר בראבי"ה סי' קצו (ושמעתי דבמדרש שוחר טוב אמרינן
דחייב אדם לומר ויכולו ג' פעמים בשבת, אחד אומר בתפלה וכן כתוב בתורתך ויכולו וגו',
והשני לאחר התפלה, ושלישי על הכוס).
ובשער הכונות ע, א (ונבאר עתה ויכולו שתיקנו לאומרו בתוך
העמידה, ואחד אחר העמידה, ואחד על השלחן בסדר הקידוש . הנה נודע כי ג'
פעמים אומרים ויכולו בליל שבת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ג יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו
185 תקוני שבת ( ואחר התפלה לא יעכבו
הרבה בבית הכנסת , מפני שמצוה להקדים לקדש היום, וכל הזריז הרי זה משובח … קודם
שיבא ממשלת סמאל וכוכב מאדים בתחילת ליל שבת כידוע) . והיינו כפירוש
רש"י שבת קכט, ב ( שצ"מ חנכ"ל סדר השעות כשנתלו המאורות
והמזלות, שעה ראשונה של ד' בשבת שימש שבתאי ובשניה צדק ואחריו מאדים
ואחריו חמה ואחריו נוגה ואחריו כוכב ואחריו לבנה ,
נמצאו ז' המזלות לז' השעות, וחוזרים חלילה לעולם. נמצא בסדר זה לעולם סימני מזלות
המשמשין בתחלת לילי השבוע כצנ"ש חל"ם מוצאי שבת שעה ראשונה שלו
כוכב תחלת ליל שני צדק וכן בסדר הזה). יוצא אם כן, ששעה אחרונה של יום הששי הוא מזל צדק, ושעה
הראשונה של ליל שבת הוא מזל מאדים.
שו"ת מהרי"ל סי' קנב (דשני מלאכים המלווין לאדם בליל
שבת אחד טוב ואחד רע , ושמעתי הטעם … דהיינו לפי סדר כצנ"ש חל"ם, צדק
יוצא ומאדים נכנס, והן הן אחד טוב ואחד היפך). והוא כדאמרינן בשבת קיט, ב ( תניא
ר' יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו ,
אחד טוב ואחד
רע , וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת , מלאך
טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו ). יוצא
אם כן, שמלאך טוב הוא מזל צדק, ומלאך רע הוא מזל מאדים.
עולת שבת ס"ק א ( כתבו האחרונים דיקדש קודם שנכנס מזל
מאדים לתחלת ליל שבת. דתחלת ליל שבת משמש מזל מאדים, וסמאל מושל עליו, ובשעה
אחרונה של ערב שבת משמש מזל צדק, ומלאכו צדקיאל, והם שני מלאכים שאמרו חז״ל אחד טוב
ואחד רע . והנה טוב שלא יקבל את השבת בקידוש בממשלת הרע רק בממשלת הטוב , והרע בעל
כרחו יענה אמן . ואם לא קידש מבעוד יום ימתין עד שיעבור ממשלת מאדים ויקדש).
מ"א סק"א (וכתוב בתקוני שבת שיקדש קודם לילה, כי
בתחלת ליל שבת הוא מזל מאדים, ובסוף יום ו' הוא מזל צדק, לכן יקדש בצדק. וכ"כ
בתשובות מהרי"ל סי' קס"ג).
וראה אהלי שם ח"ז ע' רה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כמו שנתבאר בסימן ר[ס]"ב .
299 סעיף א (צריך אדם לסדר שלחנו בערב שבת
ללילי שבת).
ומקורו בשבת קיט, ב (תניא ר' יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי
השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע , וכשבא לביתו ומצא
נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת , מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך , ומלאך
רע עונה אמן ... אמר רבי אלעזר לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הקידוש , כדי שיהא ניכר שבא לכבוד שבת .
300 ברייתא פסחים ק, ב (שאין מביאין את השולחן אלא אם כן קידש). תוס' שם ד"ה שאין
(והא דאמר בכל כתבי (שבת דף קיט:) מצא שלחן ערוך מלאך טוב אומר כו', לא קשה, דערוך
הוא במקום אחר, אך אין מביאין אותו למקום סעודה עד אחר קידוש), וכן הוא בתוס' שבת
קיט, ב ד"ה ומצא (ואם תאמר דאמר בריש ערבי פסחים ושוין שאין מביאין את השולחן
אלא אם כן קידש. ויש לומר דערוך הוא במקום אחר, אלא שאין מביאין אותו עד אחר
הקידוש, כי היכי דתיתי סעודתא ביקרא דשבת, כדאיתא בשאלתות דרב אחאי). טור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) ש שיסדר שלחנו במוצאי שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
השלחן, כגון פריסת מפה וכיוצא בזה, כמו לסעודה גמורה , כדי ללוות
2588 שבת קיט, ב (אמר ר' חנינא לעולם יסדר
אדם שלחנו במוצאי שבת, אע"פ שאינו צריך אלא לכזית ). טור ושו"ע (לעולם
יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת ... אפילו אינו צריך אלא לכזית ). ט"ז (פירוש יסדר
שלחנו בפריסת מפה על השלחן, ושאר מינים הנהוגים אצלו לעריכת השלחן, ועל זה אמר
אפילו מי שאין רגיל כי אם בכזית , הן מצד עניותו הן מחמת שביעתו, מכל מקום באותו
כזית יעשה לו הכנה ויפרוס המפה משום כבוד שבת).
וראה לקוטי שיחות חל"ו ע' 72.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) ש שיסדר שלחנו במוצאי שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ג וטוב לבשל בשר או דבר אחר במוצאי שבת לכבוד סעודה זו .
2595 שבת קיט, ב (חמין במוצאי שבת מלוגמא
(רפואה, רש"י). פת חמה במוצאי שבת מלוגמא . ר' אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא
עיגלא תילתא , הוה אכיל מיניה כולייתא ). מ"א (בגמרא משמע דנכון לבשל בשר במוצאי
שבת, או דבר אחר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר ג הנהגת בית הכסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועכשיו לא נהגו לאמרו, מפני שאין מחזיקין את עצמינו ליראי שמים שהמלאכים מלוים אותנו:
661 ב"י (וכתב ה"ר דוד אבודרהם (סדר ברכות השחר) בשם חידושי דב"ש [דבר ששת, ריב"ש] שאין לומר זה אלא ירא שמים וחסיד שהשכינה שורה עליו, אבל איניש אחרינא לא, משום דמיחזי כיוהרא, עד כאן. ונראה שמפני זה נתבטל מלאומרו כלל בדורות הללו). שו"ע ס"א (עכשיו לא נהגו לאומרו). ט"ז ס"ק א (כי אין אנו מוחזקין ליראת שמים שמלאכין מלוין אותנו). לבוש ס"א (ודוקא בימיהם היו נוהגין כן, שהם היו חסידים מפורסמים ויראי אלהים והיו יודעין שהשכינה ומלאכיו תמיד עמהם, אבל עכשיו בזמן הזה נתבטל הדבר מלאומרו, מפני שאין בדורינו חסידים מפורסמים כל כך, ואם היה אחד אומר כן היה מיחזי כיוהרא, לכך אין אומרין אותו כלל).
ולעיל מהדורא בתרא השמיט הלכה זו.
ומכל מקום אומרים כעין זה בליל שבת, כדאמרינן שבת קיט, ב (שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו ), ובסדור רבינו, ליל שבת (כשיבוא לביתו יאמר זה, שלום עליכם כו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נו דין עניית הקדיש על ידי הקהל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב ויש לכוין היטב באמן יהא שמיה רבא , שכל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כח כוונתו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה.
790 שבת קיט, ב (אמר ר' יהושע בן לוי , כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו (בכל כוונתו, רש"י ) קורעין לו גזר דינו ). ובגירסת הרי"ף ברכות יג, ב ורא"ש ברכות פ"ג סי' יט (גזר דינו של שבעים שנה). טור (ועונין הציבור בכוונה שלימה אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא, כדאיתא בפרק כל כתבי העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כחו , קורעים לו גזר דינו של ע' שנה).
ענין יהא שמיה רבא ובכל כחו נתבאר על דרך הסוד בדרך מצותיך מצות מינוי מלך קי, א. סה"מ מלוקט ח"ג ע' שעח. ענין גזר דין של ע' שנה נתבאר בלקו"ת חקת סה, ג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואע"פ שהשתלשלו' העולמו' מבחי' הקו"ח באבי"ע גם בהם נמשך שם הוי' ואלקי' והיינו ע"י בחי' הרצון וחו"ב ומדו' שנמשך מעצמו' א"ס ב"ה בקו"ח עד ע"ס דאצי' הכלולי' בשם הוי' שנק' סובב כו', אבל מ"ש באדם לכבוד"י בראתיו זהו כבודי דמל' דא"ס בבחי' הפנימי' ועצמיו' דא"ס ב"ה ממש כמא' ישראל עלו במח' שמח' זו למעלה גם ממח' ורצון להאציל כו' (וגם למעלה ממל' דא"ס העצמי' הנ"ל ולמעלה גם ממח' דח"ע דתוה"ק שהיתה שעשועי' אצלו כו', וראי' לזה ממה שא' במדרש דז' דברי' קדמו לעולם תורה ותשובה ובנין בהמ"ק ושמו של משיח כו' ומחשבתן של ישראל קדמ' לכולן כו' וכמו שא' במי נמלך בנש"צ כנ"ל, לפי שגם אור הח"ע בפנימי' דתוה"ק נשלמה ע"י ישראל למטה דוקא כמ"ש אז ראה ויספרה כו' עד ויא' לאדם דעשי' דוקא הן ירא' ה' היא חכמה של מעלה וסומ"ר בינה ש"מ כו'), ואפי' חכמ' דמע"ב שנמשך מח"ע דתוה"ק כמ"ש בראשית בחוכ' כו' ג"כ ע"י ישראל שנק' ראשית כמ"ש תנאי הי' כו' שיקיימו התו"מ כי על ידם דוקא יהי' אתדל"ע בפנימי' ועצמו' דא"ס בתו"מ ויהי' יח"ע דהוי' ואלקי' בבחי' המשכה הפנימי' דא"ס בקו"ח באבי"ע כו' להיו' סובב וממלא ברצון וחכ' ומדו' בבחי' חיצוניו', וכמ"ש אם לא בריתי כו' וכן ואשים דברי בפי"ך דוקא לנטוע שמי"ם כו' שאין העולם מתקיים כו', וכמו ביח"ע דהוי' אחד בק"ש ע"י מס"נ דישראל דוקא שממליכי' אותו בשמי' וארץ שהן בחי' סובב וממלא, וכמ"ש אתה הראית לדעת כי הוי' כו' את"ה דוקא מיחד יחוד פנימי דהוי' ואלק"י' בתו"מ כנ"ל וד"ל.
194 אם לא בריתי. . ואשים דברי. . שאין העולם : ירמי' לג, כה. ישעי' נא, טז. שבת קיט, ב: אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואמנם פרטיות המדרגות לפי ציור קומת האדם בגופו כסדר תחלה פוקח עורים שהוא שיסיר העו[ר]ון החומרי ויראה בראיית עיני השכל באלקים [חיים] כמו ראו מי ברא אלה [(ובאומה"ע נאמ'] עינים להם ולא יראו כו'), וזהו פוקח עורים עינים לראות תומ"י בהקיצו מן השינה, ואח"כ מתיר אסורים בידים ורגלים שהוא מאסר חומר הגוף שיושב וקשור בחושך כו', וזוקף כפופים להיות בחי' אדם בקומה זקופה להכיר בוראו ולא כרוח הבהמה שיורד למטה כו', וכן סומך נופלים להקים הנופל בפח יקוש דק"נ כו', עד המכין מצעדי גבר לילך בדרכי ה' לאור באור החיים כי בדרך שאדם רוצה כו', ונותן ליעף כח שהוא כח קדישא דנש"י כמו ענין העונה איש"ר בכל כחו כו'.
154 העונה איש"ר בכל כחו : ראה שבת קיט, ב. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' שסד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו מי שם פה לאדם כו' ואמ' הלא אנכי מעצמות המאציל (ומ"ש או אלם הוא בחי' קטנות הדבור והוא אלם מאלקים נאלמתי כו') שמזה עיקר קיום העולמות מטעם הנ"ל שזה נמשך מדבור דתו' וגם עכשיו הרי דבריו חיים וקיימים בכל דור ובכל זמן שאדם לומד איזה הלכה ופסוק הרי זהו דבר ה' ממש כמ"ש ואשים דברי בפיך לנטוע שמים וליסוד ארץ כו' שמזה קיום שמים וארץ לפי שמזה דוקא מתחדש אור דשפע דח"ע דתורה בדבור דיו"ד מאמ' למעלה וע"כ אין העולם מתקיים אלא בהבל תינוקות [oldpage_קיט] שב"ר שהוא הבל שאין בו חטא (וזה הי' התוכחה שהוכיח ה' למשה שאע"פ שהוא כבד פה ולשון תשב"כ ושבע"פ מפני היותו בפנימי' הח"ע דמ"ע הנ"ל, אבל מי שם פה כו' א"כ גם אנכי אהי' עם פיך שהוא בחי' דבור דתו' הקדומה שיוכל לבא למטה לזקני ישראל, ועכ"ז לא רצה בזה לפי שידע שלא יקבלו בנ"י כ"א ע"י אהרן שודמ"ט כו' שיהי' לו פה והוא אחר מס"נ בואהבת דייקא אז והיו הדברים כו' ודברת בם ע"י משה דוקא כו'), ובכ"ז יובן מ"ש הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו כו' אחר אה"ר דכל נפשך כו' שנעשה ע"י אהרן שודמ"ט כו' א[ז] ראוים ב"י להיות לפה לגבי משה שהוא הדבור בד"ת וכמ"ש והיו הדברים האלה אשר
654 אין העולם . . שאין בו חטא : ראה שבת קיט, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קמ. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' סח. וש"נ. לקמן פ' בשלח ריא, ד יתרו רנו, ב. רעו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו ענין קין והבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו שארז"ל שאין העולם מתקיים אלא בהב"ל פי תינוקות של בית רבן בהבל דוקא וד"ל.
56 שאין העולם מתקיים : ראה שבת קיט, ב. הנסמן לעיל פ' וארא פא, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולא שזהו דוקא בצדיקי' גדולים כרבא ורב יהודה דכולי תנויי בנזיקין כו', אלא כל מי שיש בו בחי' הביטול הנ"ל קודם הלימוד שהוא כמו במ"ת מה להלן באימה כמו שאמר כל תלמיד כו' מלובש בד"ת שלו דבר ה' שביו"ד הדברות, [ו]אפי' מי שאין לו יראה ואימה כלל כתשב"ר שאין יודעים מה שאומרים רק שמדברים דבר ה' שבמקרא הרי העולם מתקיים ע"י רק [כ]שהוא הבל שאין בו חטא שמלובש בהבל קול ד"ת שלהם מבחי' דבר ה' [ש]ביו"ד הדברות ממש [ש]דבריו חיים וקיימים כנ"ל וד"ל.
338 הבל שאין בו חטא : שבת קיט, ב. ראה גם הנסמן לעיל פ' וארא פא, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(יח) אך הנה לפ"ז עדיין אין זה נק' היפוך הדין לזכות באמת כלל שהרי שכל המטה כלפי דין וחוב במקומו ותקפו עומד רק שמצד הרצון לטוב וחסד אינו רואה אותו לחוב כלל כנ"ל וא"כ איך יובן מזה למעלה בענין התחלקות חו"ג שבחכ' שיש בכח הרצון העליון שהוא בחי' אור הכתר להגביר החסד על הדין להפוך אותו לחסד ממש וכמו שאנו אומרים יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך כו' הרי מחמת כח הרצון העליון הוא שגובר על טענה של מדה"ד וכעס להפכו לחסד ורחמים (כמו בקי"ס שטענה מדה"ד מה נשתנו אלו מאלו כו' והפך כח החסד לכח הדין לפי שרצה ה' בעמלו כו' ואיך נצח למדה"ד להפכו לחסד אחר שיש לו מקור בשכל וחכ') (ובמ"א מבואר בענין העונ' איש"ר מברך בכל כחו שקורעים לו גז"ד של שבעים שנה (שבת קיט, ב) לפי שמגביר כח החסד שהוא בבחי' רצון של חסד על כח הדין שבכחו וזהו ענין לאגברא ימינא על שמאלא כו' וזהו ענין ד' שנכנסו לפרדס להמתיק כח הדין בהתגברות אור החסד שבכתר עליון כו' שעי"ז ממילא נחלש כח הדין שבחכ' כו' וזהו ענין יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך כו' כמשי"ת) ואמנם הענין הוא שיש בזה ב' אופנים הא' כאשר יש ב' מיני שכליים א' מטה כלפי חסד והב' מטה כלפי דין והרצון מכריע דוקא כמו שכל של דין או של חסד אין זה הכרעת השכל לשכל ולא נצח והיפך זה לזה כלל ע"ד דוגמא ויכוח בב' שרים במשפט מב' דייני המלך זה גוזר שכלו לזכות וזה לחוב והמה יביאו המשפט לפני המלך והוא מכריע כא' מהם זהו הכרעת רצון המלך שרוצה לחסד או לדין וגם אם יכריע זה מצד שכלו שמטה כלפי חסד יותר עדיין לא נהפך השכל של דין כלל (וכמו בענין קללה דבלעם שא' (דברים כג, ו) ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם מצד חפצו בחס' וטוב לישראל ונמצא שאין זה היפוך בשכל עצמו כי השכל והטעם שמטה כלפי דין הוא שכל וטעם אחר ובמקומו ותקפו עומד כמו בראשונה ולא נחלש כחו כלל וכן להיפוך כשיכריע הרצון לדין היפוך החסד לא נהפך שכל וטעם של חסד כלל) ואמנם אופן הב' הוא הטיית והיפוך הדין לזכות והזכות לחוב שיכולים להתהפך מן הקצה לקצה גם בשכל וטעם א' שאותו השכל והטעם שהיה מטה כלפי דין ישכיל באותו שכל עצמו לזכות דוקא שזהו ברצון תליא מלתא ברצותו לטוב יהפוך לשכל של דין לחסד שהוא עצמו יחייב לחסד וזכות וברצותו להטות לחוב ודין ישכיל באותו שכל וטעם של חסד שהוא עצמו יחייב לחוב בדין הרי הגם שכבר נגמר הסכם וחיוב
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גדולה תשובה] ואמנם כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
העונש נמשך במהרה ע"כ תחילת היצה"ר מתוק וכמ"ש מים גנובים ימתקו, וסופו מר בבוא העונש, והנה תיבת מר עולה מספרו ב"פ ק"ך, והיינו ב"פ ק"ך צירופי אלקי', והיינו כי יש ק"ך צירופי' אלקי' בקדושה ע"ב הראשונים הם גבורות ממותקים, ומ"ח האחרונים קשים, ואמנם כשמתחברים עוד ק"ך צירופי' דק"נ לינק מהם אז נעשים דינים קשים ביותר לנתוש ולנתוץ ולהאביד כו', והנה ארז"ל ברבות פ' ראה, ובאיכה ע"פ מפי עליון א"ר אלעזר מיום שאמר הקב"ה ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב כו' לא יצאת טובה לעושי רעה ולא רעה לעושי טובה, אלא טובה כו', א"כ הנמשך אחר יצה"ר הוא בעצמו ממשיך עליו הרע והמות ח"ו, וזהו הגם שתחלתו מתוק עכ"ז סופו מר, וזהו שארז"ל והסיר ה' ממך כל חולי, ממך הוא שלא יבואו חליים עליך כו', וזהו כל המחלה אשר שמתי במצרים, מצרים לשון מצרים וגבולים היינו מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה, גם מצרים נק' תאוות גופניות כו', וק"נ הנק' מחלה זו מרה היא מקור שממנה נמשך בג"ק שמהם שרש כל האיסורים כו', וז"ש הוא ענין רע נתן האלקי' לבנה"א לענות בו פי' רע הוא היצה"ר כמ"ש כי יצר לב האדם רע , ועז"נ ובורא רע , ראה נתתי לפניך כו' ואת הרע, ופי' לענות בו יש לפרש שיהי' היצה"ר מלאך רע עונה אמן בע"כ והיינו כמ"ש ואהבת בכל לבבך בשני יצריך כו', אך ע"י אם שמוע תשמע
42 מלאך רע עונה אמן בע"כ : שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גדולה תשובה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומ"מ אל יאמר נואש דהנה יש בכחו להפוך דהנה אי' בזהר שהוא כמשל זונה עם בן המלך דעיקר כוונת היצה"ר הוא שלא יעשה הרע, וזהו מ"ש בקהלת הוא ענין רע אשר נתן אלקים לבני אדם לענות בו, רע הוא יצה"ר וכמ"ש כי יצר לב האדם רע מנעוריו, וכמו בורא רע , ראה נתתי לפניך כו' ואת הרע, אשר נתן אלקים לבנ"א כוח לענות בו ע"ד מלאך רע בע"כ יענה אמן , וזהו ואהבת את ה'
38 מלאך רע בע"כ יענה אמן : שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'רכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
עצם דבר הלימוד הוא אצלינו ענין דתי , אשר נצטוינו בתורה ללמוד, וללמד את בנינו, וכמ"ש ולמדתם את בניכם, ומאז ומקדם כל אחד ואחד נותן את בנו למלמד, ומי שאינו מלמד את בנו היו כופין אותו, ועיר שאין בה מלמד תינוקות היו מחרימין אותה עד שתקח מלמד, וגם עתה כל איש פשוט חובה מוטל עליו ללמד את בנו כמו שצריך להלבישו ציצית ותפילין, וחיוב מצוה זו הוא ללמוד תורה שבכתב וכל תורה שבע"פ ופוסקים כמ"ש בהל' תלמוד תורה , ומושרש הדבר אצל היהודי לענין דתי וקיום מצוה, וכן שקידת הלימוד מוהגית בה יומם ולילה , ורובם אינם לומדים בשביל הטאלאנט כי אם בשביל עצם הדבר שהיא כחובה עליו, ותחלת הילוכו לחדר הוא בקבלת עול, ואחר כך היא היא תענוגו ושעשועו שאינו חושב בזה איזה תכלית.
690 מחרימין : שבת קיט, סע"ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'תקכח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובדבר שאלתו אם יתעסק בלמוד עם הקטנים ובמסיבות שבת, הנה אין לך דבר גדול מזה, ומלבד גודל עוצם הפלאת ענינה של עבודה זו והשכר הגדול ברוחניות ובגשמיות הכרוך בה, הנה לבד זאת עבודה זו היא מקור הברכה וההצלחה בלימוד הנגלה והדא"ח, כמ"ש הוא כ"ק אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שעל ידי הצדקה נעשים מומו ולבו זכים אלף פעמים ככה, ע[ס] ווערט דורך דעם א קלארע קאפ און א ריינע הארץ, שזהו בצדקה בממון גשמי, ומכ"ש בצדקה רוחנית, מה שנותנין זמן וכח ללמוד עם הזולת, שהו"ע הנדיבות, כמבואר בעבודת אברהם אבינו ע"ה שהי' נדיב בנפשו, ובפרט ללמוד עם הקטנים הבל שאין בו חטא , ומכש"כ להצילם מרדת שחת ר"ל בבתי השמד, הם המה די טריפה תלמוד תורה'ס, ולהעמידם בעזרתו ית' בקרן אורה, להשריש בהם האמונה בה' ובתורתו ובמצותיו ית' שאין למעלה מזה.
1052 הבל שאין בו חטא : שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה הקרבן הי' טעון מתחלה סמיכה כי הסמיכה הוא בשתי ידים ובכל כחו כח וי"ו המייחד שתי ידים כו', ב"פ י"ד גימט' כח וכן העונה איש"ר בכל כחו (ואפשר שכח וי"ו הוא יד הרמה כו' עי' בסידור במאמר חייב אדם לבסומי כו', ובמה שהוא סומך הוא ממשיך כח ועוז ברוחני' החיות שבבהמה שתוכל לעלות ע"י שתי אשות הנ"ל ולהתייחד בבחי' שם מ"ה, ולכן צ"ל תיכף לסמיכה שחיטה שבזה מייחדים המשכת האור העליון ברוחני' החיות שבבהמה שתוכל לעלות עי"ז כנ"ל, וכן הוא בתפילה במקום קרבן ע"י ההתבוננות בפסוד"ז ובברכות יוצר אור בא אח"כ לבחי' מס"נ באחד וזהו שמעלי' הנה"א הנק' ישראל כי שרית עם אלקים כו', אך זהו עליות הנשמה שהוא ג"כ בחי' בהמה (כמבואר בכמה מקומות שיש נשמות שהם בבחי' בהמה בלבד והיינו נשמות דבי"ע כו'.
29 העונה איש"ר בכל כחו : ראה שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב מכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
..) וע"י כח וי"ו הנ"ל נותנים כח ברוח הבהמה שתוכל לעלות כו', וכן העונה איש"ר בכל כחו הכוונה ג"כ כנ"ל שמתגלה בחי' וי"ו הנ"ל ועי"ז ממשיך בחי' שמו הגדול כו' (...
114 העונה איש"ר בכל כחו : ראה שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כח י'תתכט
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיט, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתק
מקור מפורש
בדף זה
וכבר כתבתי והעתקתי מאמר רז"ל (שבת קיט, ב) דענין חילול שבת הוא שהחריב ירושלים עיה"ק ת"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתקלז
מקור מפורש
בדף זה
*)ודבורו של ה' מעשה הוא ולא רק כמעשה (ראה שבת קיט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תשיח
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'רכג
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתע
מקור מפורש
בדף זה
יל"פ השייכות לתיקון ענין החורבן - שהי' על שלא מיחו (שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שדמ
מקור מפורש
בדף זה
יל"פ השייכות לענין הגאולה - כי מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו (שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
את המשכן...", עד שההלכה קובעת:
45 שבת קיט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א סעיף יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
6) שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
5 יכוף כל ישראל: יל"פ השייכות לתיקון ענין החורבן -- שהי' על שלא מיחו (שבת קיט, ב. איכה רבה א, ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
5 ויכוף כל ישראל : יל"פ השייכות לענין הגאולה -- כי מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו (שבת קיט, ב. איכה רבה א(
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיט, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
8 שבת קיט, ב. זהר ח'ב רנה, ב. וראה הל' ת'ת לאדה"ז פ"א ה"ג. 9 ב'"ב כא, א. וראה הלי תת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד עקב שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
0 שבת קיט, ריש ע"ב. וראה לקו"ש ח"ו ע' 22 ובהערה 73. וראה לקו"ש ח"י עי 4 ובהנסמן בהערה 21 שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
9 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
והרי גם ענין זה במיוחד שייך לירושלים עיה"קד, וכמאמר רז"ל (שבת קיט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
1 בהבל .. מתקיים: שבת קיט, סע"ב. וראה תניא קו"א סד"ה להבין מ"ש בש' היחודים. וכלשון רבינו הזקן: לקו"ת ראה לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
1 ער .. בראשית: ראה שבת קיט, ב. זח"א ה, א. תקו"ז תס"ט (קד, א. קיד, סע"א). וראה אוה"ת בראשית עה"פ ויכולו (מג, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
1ן) שבת קיט, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
13 לתפלה וללימוד התורה ובמיוחד לתשב"ר: מעלת תפלתם -- ראה אסת"ר פ"ט, ג. לימוד התורה שלהם -- ראה שבת קיט, ב. וראה בארוכה ד"ה וקבל הנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
בפירושו "הודה ולא בוש לומר לא שמעתי", מתכוון רש"י כפשטות לשונו, שמשה לא התבייש לומר שלא שמע מהקב"ה את ההבדל בין קדשי שעה לקדשי דורות.
12 ועפ"ז מתורצת בפשטות קושיית הד"ד (הובא גם בש"ח) משבת קיט, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
1 *) ודבורו של ה' מעשה הוא, ולא רק כמעשה (ראה שבת קיט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ וירא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ודרך זו אצל המכונים "משיחי" היא הכנה קרובה לביאת וגילוי המשיח, ואז יהיה "וירא ה'", "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר", למטה מעשרה טפחים,
43 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
7 לא רק מפני שעי"ז מקיימין מצות חנוך (שי"ל שאחת היא לכל המצות (לבד מצות ת"ת)), ביא ע'י קיום המצוה ע** הקטנים כמרז"ל בנוגע להבל תשב"ר (שבת קיט, ב), תפלתם (אסת"ר פ"ט, ג), תענית שלהם (שם. וראה יונה (ג, ה): ועד קטנם), בנינו עורבים אותנו (שהש"ר פ"א, ד) ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
6 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
9 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
8 שבת קיט, ב. וראה אסת"ר פ"ט, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
2 להעיר מהשייכות דרפואה למוצאי שבת 7 שבת קיט, ב ובפרש"י. וראה לקוטי לוי"צ -- אגרות ע' רנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
5 שבת קיט, סע"ב. הלי ת'ת לאדה"ז פ"א ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
– בגילוי התענוג שגורמת עבודת בני ישראל – אלא ב"ריוח" שקשור לעצם מציאותו של העולם, בדומה להלכה שלעיל, ששותפים באפרוחים שיצאו מהביצים עצמן, כדברי חז"ל "כל המתפלל...
47 שבת קיט, ריש ע"ב. ועד"ז בדן דין אמת לאמיתו (שבת י, א. וש"נ) ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
4 מאמר חכמינו ז"ל: שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, כמבואר בלקו"ת ובדרושי רבותינו נשיאינו שלאח"ז בפירוש הכתוב ראה אנכי נותן לפניכם היום, שזהו ענין קבלת הדיבור אנכי הוי' אלקיך, שיהי' בחי' שם הוי' מאיר ומתגלה בפנימיות הנפש, שזהו"ע אנכי נותן לפניכם, בהפנימיות שלכם, והיינו, שבמ"ת נמשך בחי' הוי' בהפנימיות דכאו"א מישראל, וכמ"ש פנים בפנים דיבר הוי' עמכם, וכיון שדיבורו של הקב"ה חשיב מעשה, הנה ע"י הדיבור פנים בפנים נמשך הפנימיות דלמעלה בהפנימיות דנשמות ישראל, והו"ע שם הוי' (אור שלמעלה מהשתלשלות) שבנפש דכאו"א מישראל.
27 ראה ב"ר פמ"ד, כב. שבת קיט, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
בדף זה
וכיון ש"דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה" – אכן נעשה כך, שכחו וחיותו הוא ה"אנכי", שהקב"ה הכתיב את עצמו ("האָט זיך אַריינגעשריבן") בתורה, ד"אנכ"י" ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית".
72 ראה שבת קיט, ב. ב"ר פ"ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
מכיון ש"צדיקים דומים לבוראם" – הרי כשם שבנוגע להקב"ה מצינו ש"דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה", כן הוא גם בנוגע לדיבורם של צדיקים, "מאן מלכי רבנן", שהוא באופן ד"דבר מלך שלטון", "אמר מלכא עקר טורא".
38 ראה שבת קיט, ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועל זה אומרים שכל יהודי נכנס לארץ ישראל – שהרי כאו"א מישראל הוא בן אברהם יצחק ויעקב, והי' נוכח בשעת מתן תורה ושמע את דברי הקב"ה "אנכי הוי' אלקיך", כחך וחיותך, וכיון שדיבורו של הקב"ה חשיב מעשה, נעשה כן בפועל, שכחו וחיותו של כאו"א מישראל הוא "אנכי הוי'", וכיון שכל כחו וחיותו הוא "אנכי הוי'", הרי מובן שמצד פנימיות לבבו כל עשיותיו הם אלקות.
57 ראה שבת קיט, רע"ב. ב"ר פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
כאשר הקב"ה אמר "אנכי הוי' אלקיך", הרי כיון שדיבורו שלהקב"ה חשיב מעשה, אזי נעשה כן אצל כאו"א מישראל – ש"אנכי" נעשה "הוי' אלקיך", כחך וחיותך , היינו, שהכח והחיות של כל אחד מישראל הוא – "אנכי".
30 ראה שבת קיט, רע"ב. ב"ר פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
בשמח"ת מתחילים לקרוא פרשת בראשית עד "ויכולו גו'", שעל זה דרשו חז"ל "כל ..
9 שבת קיט, רע"ב. הובא בשו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רסח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
והנה, כללות הענין דמוצאי שבת מתבטא בגלוי בסעודה שנערכת בזמן זה – סעודה של מוצאי שבת (שהיא המשך לשלש סעודות דיום השבת), שנקראת "מלוה מלכה", ע"ש שמלווים את המלכה, שבת מלכתא:
41 ראה פרש"י שבת קיט, רע"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ועז"נ "ואני אראה בשונאי" – שיראה בנקמתם, והנקמה של יהודי היא – שפלוני שהי' שונא, יברך אותו, ובלשון חז"ל :
272 שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
כיון ש" אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם", ודיבורו של הקב"ה חשיב מעשה – איך יתכן שישתנה הדבר?
679 ראה שבת קיט, רע"ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
(א) שילוח המרגלים הראשון ע"י משה שהסתיים באופן בלתי רצוי, (ב) שילוח המרגלים ע"י משה שהצליח באופן שלמעלה מסדר והדרגה [ויש לומר, שזהו ע"ד שאמרו רז"ל "אין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהן"], (ג) שילוח המרגלים ע"י יהושע, ש"הצליחו בשליחותם"55.
400 גיטין מג, א. וראה שבת קיט, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
אבל בכללות נפעל אז הסדר שע"י הנהגת החסידים בנמיכות רוח כו', נעשה "כמים הפנים וגו'" , כי, "צדיקים דומים לבוראם" , וכשם ש"דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה" , כן הוא גם אצל צדיקים, ובנדו"ד, שעי"ז שרבינו הזקן כתב באגה"ק "יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו'", נפעל כן בעולם –
1587 ראה שבת קיט, ריש ע"ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וא"כ, לאחר שכבר נכתב בספר, ספר תורה (ומה גם שכיון שכתיבה זו היתה ע"פ ציווי הקב"ה, שדיבורו של הקב"ה חשיב מעשה , הרי בודאי שסוכ"ס נעשתה הכתיבה בתכלית השלימות) – למה הוצרך להיות גם הענין ד"שים באזני יהושע"?
371 ראה שבת קיט, ריש ע"ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכיון ש"אדם" – שעיקרו היא הנשמה (כמובן מדברי אדמו"ר הזקן בתניא שצריך להיות נשמתם עיקר וגופם טפל), שנחלקת לב' סוגים דמארי תורה ומארי עובדין טבין – הוא מלשון אדמה לעליון , הרי מובן, שגם באדם העליון ישנם ב' הסוגים דהעלם וגילוי, מחשבה ודיבור, אלא שלמעלה נכלל בדיבור (גילוי) גם ענין המעשה, כיון שדיבורו של הקב"ה חשיב מעשה .
1217 ראה שבת קיט, ריש ע"ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ואהבך וברכך וגו'", כנ"ל ס"א), כי, בנ"י דומים להקב"ה , וכשם שמחשבתו ודיבורו של הקב"ה חשיב מעשה , כך גם אצל בנ"י, שכאשר מקבלים על עצמם קבלה טובה על להבא, הרי זה כאילו כבר עשו זאת
1193 ראה שבת קיט, ריש ע"ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב (ובנוגע למחשבה – ראה תו"מ חכ"ז ריש ע' 47. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
אמר לנביאים "נחמו נחמו עמי", והרי דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה , כך, שענין הגאולה נפעל כבר לפני "שוש אשיש" – הרי זה עדיין רק בכח, ולמטה יותר – בהעלם; ואילו ההמשכה בגילוי לבנ"י היא – כאשר בנ"י אומרים "שוש אשיש גו'".
1485 ראה שבת קיט, ריש ע"ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
[כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר גם אודות המלוה מלכה , "סעודתא דדוד מלכא משיחא" , שתערך במוצאי ש"ק, שיש לה שייכות ליום השבת, כמובן מזה שנקראת "מלוה מלכה", שמלוין את שבת המלכה , וצוה שיכריזו ע"ד המלוה מלכה, ונתן להגבאי דמעמד ר' משה פינחס הכהן כ"ץ בקבוק יין עבור המלוה מלכה, באמרו:
967 ראה שבת קיט, ב ובפרש"י. שו"ע אדה"ז או"ח ס"ש ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
"למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהי' לך לאלקים" , וענין זה בא בהמשך למ"ש לפנ"ז, שהתורה מספרת ומבטיחה (ובאופן שנמשך בפועל, שהרי "דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה" ) ש"אתם נצבים היום כולכם גו'"47:
1283 ראה שבת קיט, ריש ע"ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
נשיא הדור, שמצד זה גדול יותר הקשר של המתוועדים עם בעל ההילולא), ניתוסף עוד ענין – שזוהי סעודת מוצאי שבת , שנקראת "סעודת מלוה מלכה", ובלשון רבינו הזקן בשו"ע שלו :
192 כפס"ד השו"ע (או"ח ס"ש) – ע"פ המבואר בראשונים ועד לדברי הגמרא (שבת קיט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ומהביאורים בזה – שדיבורו של הקב"ה בששת ימי בראשית הי' באופן ש"חשיב מעשה " , "מלאכה", ואילו ביום השבת הרי זה כמו מלאכה שמחשבתה נמצאת במקום אחר, שאז מצטרפת גם המלאכה עצמה למחשבה שנמצאת במקום אחר.
2442 ראה שבת קיט, ריש ע"ב. ב"ר שם, ופמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
[ואף שנרמז כבר בספר בראשית (כאמור ש"ראשית" כולל את הענין כולו), שבו נאמר "ועבדום וענו אותם גו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" – הרי זה רק בקיצור נמרץ, ורק בדיבורו של הקב"ה (שחשיב מעשה , אבל בכל זאת הרי זה רק דיבור), ואילו כל אריכות הסיפור אודות הגלות והגאולה בפועל – היא בספר שמות],
2133 ראה שבת קיט, ריש ע"ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
שייכותו למזמור "לדוד ה' אורי" (שאמירתו (ב"פ ) בכל ימי חודש אלול מורה שזהו ענינו של החודש ) מצד ג' הענינים שבהם מתבטא סדר ואופן התשובה דחודש אלול:
1400 ומובן שהענין ד"הוי' אורי וישעי וגו'" בפעם השני' הוא באופן נעלה יותר מאשר בפעם הראשונה.
זאת ועוד: האמירה ב"פ היא כמו ענין העדות [כפי שמצינו בנוגע לאמירת ק"ש ב"פ, שהע' רבתי ד"שמ ע " והד' רבתי ד"אח ד " הם " עד " (בעה"ט ואתחנן ו, ד), וכאשר אומרים זאת ב"פ אזי ישנם שני עדים (ראה לקו"ת ואתחנן ד, סע"ד ואילך. אוה"ת פ' שופטים ע' תתמז ואילך. ועוד). וכן בנוגע לאמירת "ויכולו" שהו"ע העדות (ראה חדא"ג מהרש"א שבת קיט, ב שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ח סי"ב. וש"נ), שא' הטעמים לאמירת "ויכולו" ב"פ הוא כדי שתהי' עדות של שני עדים (ראה של"ה מס' שבת קלז, סע"א. מאמרי אדה"ז תקס"ז ס"ע פו. אוה"ת בראשית (כרך ג) תקח, רע"א. ויקהל (כרך ו) ע' ב'קיד. ע' ב'קכח. ועוד)], והרי עדות של שני עדים פועלת שינוי המציאות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
– וע"פ מ"ש האריז"ל בפירוש הכתוב "הימים האלה נזכרים ונעשים", חוזר ונשנה ענין זה בשנה זו (ועד"ז בשנים שלפנ"ז) בבוא חודש זה, וע"ד שהי' אז, שכבר מר"ח ["החודש הזה לכם" , כדברי חז"ל שבר"ח ניסן נאמר "כזה ראה וקדש"] נאמר אודות הגאולה, וכיון ש"דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה" , התחילה כבר הגאולה –
398 ראה שבת קיט, ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וה' האמירך גו', אתם עשיתוני חטיבה אחת, ואני אעשה אתכם כו'", וזהו "כי אמרו אויבי לי" (דצ"ל דלפי פי' הפשוט בהפסוק (כמו שפי' רש"י) הול"ל "עלי") – ש"אויבי" משבחים "לי", היינו, לא רק שבע"כ יענו אמן , אלא ש"אמרו לי" , שהם משבחים ומהללים את ישראל.
1352 ע"פ לשון חז"ל – שבת קיט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא – ש"מפקחין על צרכי ציבור בשבת" , שזהו אמנם ענין של דיבור, אבל זהו דיבור שקשור עם מעשה (שהרי הדיבור הוא בנוגע לענין המעשה), וכיון שזהו דיבור ע"פ תורה, ו"מאן מלכי רבנן" , הרי זה באופן ש"אמר מלכא עקר טורא" , כך, שזהו דיבור שנחשב לענין של מעשה בפועל (בדוגמת דיבורו של הקב"ה שחשיב מעשה , שהרי "בעשרה מאמרות נברא העולם" ).
419 ראה שבת קיט, ב. ב"ר פ"ג, ב. פמ"ד, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בדף זה
וזהו מפי עוללים ויונקים יסדת עוז גו' להשבית אויב ומתנקם, שע"י עוללים ויונקים דוקא, הבל התשב"ר, שהוא היסוד של עוז דתורה, נעשה להשבית אויב ומתנקם.
139 ראה שבת קיט, סע"ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר ג הנהגת בית הכסא א
מקור מפורש
בדף זה
א בכל פעם שיכנס לבית הכסא יאמר להמלאכים המלוים אותו התכבדו מכובדים כו' ועכשיו לא נהגו לאמרו מפני שאין מחזיקין את עצמינו ליראי שמים שהמלאכים מלוים אותנו:
ה ב"ח. ט"ז ס"ק א. וראה לבוש סעיף א. ולענין ליל שבת ראה שבת קיט, ב. סידור רבינו (ליל שבת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ואהבת ב"פ אור או"י ואו"ח דבכללות שניהם יחד שבא מכח העצמות דיחידה זהו שלימות דאה"ר העצמיות שבאה ממילא, וזהו ואהבת לשון צווי שהוא על מס"נ בפועל כמ"ש ר"ע מתי כו' ואקיימנ[ה] כנ"ל וגם ואהבת ממילא מצד הכח העצמיות דיחידה שנק' כח קדישא כמו [ה]עונה איש"ר בכל כח"ו כו' וכמו כשל בעוני כוחי כמ"ש בזוהר, וכידוע דכח העצמי הזה נמשך בנשמה בעטיפת הטלית דוקא בבחי' מקיף בהעלם כמ"ש חדשים לבקרים רב"ה אמונת"ך כידוע ובמס"נ בק"ש באה לגלוי בב' מדריגות באו"י ואו"ח כנ"ל וד"ל.
1794 [ה]עונה איש"ר בכל כח"ו : ראה שבת קיט, ב. לעיל פ' וארא עד, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר