217

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

על שבת ועל מלאכת המשכן, כענין בתורה, שהעיקר בו הוא לעשות – לימוד המביא לידי מעשה,

כמסופר בפרשת יתרו40, שממחרת רדתו מן ההר "וישב משה לשפוט את העם... בין איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלקים ואת תורותיו".

ח. תורה – הקדמה למשכן

מכך נלמדת הוראה בעבודתו הרוחנית של האדם, כפי שפירושי רש"י מכילים גם "יינה של תורה"41 – הוראות פנימיות בעבודת ה':

יש יהודים שכל השתדלותם היא לעשות את העולם ל"משכן ומקדש" לקדוש־ברוך־הוא, ועליהם לדעת, שככל שעבודה זו נעלית, אין היא יכולה לבטל את המצוה ואת הענין של לימוד התורה, הגדול מכל המצוות42. בשעת הלימוד צריך להתאחד כל כך עם הענין הנלמד43, ולהתמסר לחלוטין לתורה, עד שלא יהא קשר לשום ענינים אחרים, ואף לא לענין של "קחו מאתכם תרומה... יבואו ויעשו... את המשכן..."44, עד שההלכה קובעת45: אין מבטלין תינוקות של בית רבן (אפילו) לבנין בית המקדש46.

כנרמז בפרשתנו עצמה, וכהקדמה למשכן – "ושכנתי": הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת47.

אך מצד שני, עלולים לחשוב שניתן לצאת ידי חובה בלימוד התורה בלבד – על כך נאמר, ש"למחרת יום הכפורים", מיד לאחר הלימוד, צריך

הערות

  1. 40. יח, יג־טז.
  2. 41. היום יום ע' כד.
  3. 42. הכוונה כאן למעלת התורה המבוארת בתניא פכ"ג וכיו"ב – משא"כ המדובר באגה"ק ס"ט תניא פל"ז ובכ"מ.
  4. 43. ראה תניא פ"ה.
  5. 44. פרשתנו לה, ה־יא.
  6. 45. שבת קיט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א סעיף יו"ד.
  7. 46. ויתירה מזו י"ל, שעשיית המשכן מזהב גו' הי' אפשר רק עי"ז שהי' זה למחרת יוהכ"פ שאז היו מסורים רק לענין התשובה והתורה – בכדי לפעול שבענינים הגשמיים יהי' "ושכנתי בתוכם", צ"ל תחלה ההפשטה מגשמיות העולם (ובדוגמת המבואר בלקו"ת (צו ח, א. נשא כו, ג. ועוד) הטעם מה שאסור לאכול קודם התפלה).
  8. 47. פרש"י לה, ב. והשייכות לתורה, תובן ממחז"ל דלכ"ע בשבת ניתנה תורה (שבת פו, ב) ועפמשנ"ת בתו"א פרשתנו (פח, א ואילך) ששניהם – שבת ותורה – ענינם הוא רצה"ע כו'* בתו"א שם (פח, ג) שמה שמשה רבינו ע"ה הקדים הציווי על השבת למלאכת המשכן, הוא לפי שדוקא לאחרי גילוי רצה"ע שנמשך בשבת אפשר להיות המשכת המקיפים והפנימיים שע"י היריעות והכלים. ועפי"ז מובן שהאפשריות לעשיית המשכן הוא דוקא לאחרי הקדימה דתורה – רצה"ע – כבהערה הקודמת.
  9. . ומה שמבואר בתו"א שם (פח, ב) "שהתורה היא נגד בחי' כלי המשכן" – היינו בחי' התורה כמו שנמשכה בחכמה ובמדות, אבל שרש התורה היא בחי' רצה"ע. (ואף שלענין הארון מבואר שם שהוא "כמו שהתורה בשרשה" – הכוונה בזה הוא שבבחי' ההתגלות גופא, ראשית ושרש הגילוי הוא בחכמה (ארון). אבל גם זה הוא בכלל "נפקת", כבתחלת הסעיף שם).

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 1
  1. כרך יא ‹ משפטים ‹ שיחה א ‹ 97 לקו"ש ח"ו ע' 217
תורת מנחם 1
  1. מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ו ע' 217

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.