שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'שג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לציטוטו של כת"ר מסי' אוצר התפלות שמבאר הנס במסירת טמאים ביד טהורים וכו' עפמרז"ל גוים דאכלי שקצים חבול גופייהו (שבת פו, ב) ומאן קצירי רבנן וכו' – לפענ"ד אינו נראה כלל , שהרי כבר נאמר גבורים ביד חלשים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ר"ח סיון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה — זה ראש חודש — באו מדבר סיני , ויחן שם ישראל — ויחן לשון יחיד, כאיש אחד בלב אחד — נגד ההר — לקבל התורה מהר סיני .
5 זה ראש חודש: שבת פו, ב. וראה תו"א ד"ה הנ"ל (ועם הגהות — באוה"ת יתרו ע' תשעב ואילך). ד"ה זה בתו"ח שם (שסז, ב ואילך). ד"ה זה תרנ"ה (סה"מ תרנ"ה ע' פח ואילך). ד"ה זה ה'תשמ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ונמצא, שביום השבת הבא, ערב ר"ח סיון, ישנו כבר הענין דר"ח סיון, שאז הי' ענין האחדות (כהכנה למ"ת) בפועל ממש — "בחודש השלישי גו' ביום הזה (ר"ח) באו .
60 שבת פו, ב. פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח ב' סיון ב' סיון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אלא שבכל ערב שבת וערב יו"ט ה"ז רק בנוגע ליום שלפניו (מחצות היום ואילך, שא"א בו תחנון, או גם בנוגע לכללות היום שנק' "ערב שבת" ו"ערב יו"ט" וכי"א שאין אומרים תחנון גם בשחרית דערב יו"ט), משא"כ בחג השבועות, זמן מתן תורתנו, הרי ההשפעה והפעולה היא (לא רק בערב יו"ט אלא גם) מר"ח ואילך, שאז (באו ישראל למדבר סיני ) ויחן שם ישראל נגד ההר, מוכנים לקבלת התורה (כמבואר במדרש).
24 שבת פו, ב. מכילתא ופרש"י יתרו יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ה
דעמולט האָט מען, נוסף אויף אַלע מעלות פון "שבת שבתון" (עשירי יהי' קודש), אויך די מעלות פון קדושת יום השבת קודש (שביעי יהי' קודש).
29 ולהעיר שגם שבת היא תשובה עילאה (אגה"ת פ"י. וראה בהברכה הנ"ל לעיל ע' 386).
וידוע גם השייכות דשבת לתורה — כמובן גם ממ"ש בגמרא (שבת פו, ב) דלכו"ע בשבת ניתנה תורה . וממ"ש בזהר (ח"ג כט, א. ומרומז בשבת קיט, א. וראה לקו"ש ח"א ע' 40) דת"ח איקרי שבת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
רבותינו ז"ל דורשים גזירה שוה בין "הזה" הנאמר בפרשת החדש , לבין "הזה" הנאמר במתן תורה – "ביום הזה באו מדבר סיני" .
30 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א צו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
רבותינו ז"ל דורשים גזירה שוה בין "הזה" הנאמר בפרשת החדש , לבין "הזה" הנאמר במתן תורה – "ביום הזה באו מדבר סיני" .
30 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בשעה שמתקרבים ימי מתן תורה – שהרי משבת מברכים סיון, כבר מתחילה ההכנה לכך, ובפרט מראש חודש סיון, כנאמר ביום הזה באו מדבר סיני , ואומרת הגמרא:
12 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכאורה, הרי ישנן כמה פרשיות בתורה שנאמרו בשבת, "ודכולי עלמא בשבת ניתנה תורה" , – ואם כן אפשר הרי, לקרוא למשל, את עשרת הדברות .
18 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת.
47 פרש"י לה, ב. והשייכות לתורה, תובן ממחז"ל דלכ"ע בשבת ניתנה תורה (שבת פו, ב) ועפמשנ"ת בתו"א פרשתנו (פח, א ואילך) ששניהם – שבת ותורה – ענינם הוא רצה"ע כו'* בתו"א שם (פח, ג) שמה שמשה רבינו ע"ה הקדים הציווי על השבת למלאכת המשכן, הוא לפי שדוקא לאחרי גילוי רצה"ע שנמשך בשבת אפשר להיות המשכת המקיפים והפנימיים שע"י היריעות והכלים. ועפי"ז מובן שהאפשריות לעשיית המשכן הוא דוקא לאחרי הקדימה דתורה – רצה"ע – כבהערה הקודמת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כיון ש"בשבת ניתנה תורה לישראל" , יוצא, שכבר באותו יום עצמו היתה לשעות שלאחר מתן תורה המעלה של שבת שלאחר מתן תורה .
10 שבת פו, ב. שו"ע אדה"ז סתצ"ד סעיף א'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכיון שלפני הפסוק "מחלליה..." לא היתה יכולה לחול מציאות השבת רק על חלק מן היום , יוצא, שגם השעות שלאחר מתן תורה לא היו שבת.
48 ויתירה מזו יש לומר שמכיון שבהשעות שלאחרי מ"ת לא הי' מציאות שבת – גם לא השבת שניתן במרה – נעקר עי"ז למפרע המציאות דשבת גם בהשעות שלפני מ"ת (כנ"ל סעיף ט'). ואין להקשות ממה שאמרו (שבת פו, ב) "בשבת ניתנה תורה לישראל" – כי גם במצרים, קודם שנצטוו במרה, נאמר "השבת" (נסמן ב"תורה שלימה" בשלח טז, כט), על שם שבו שבת הקב"ה. כן אין להקשות ממה שאמרו (שבת שם) "בעיצומו של יום" – כי הכוונה הוא, שהאמירה (ולא הציווי. ועיי"ש – דבלאה"כ מוכח כן) זכור גו' הי' ביום זה גופא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
2 להעיר, ששייכות מיוחדת לתורה לר"ח -- כי בר"ח מקבלת בחי" הדיבור ,מעצמיות השכל שלא מהמדות" בדוגמת ,הדיבור בתית" (אוה"ת בראשית כה, סג"ב). ולהעיר, שכאשר הדיבור מקבל מעצם החכמה, הרי אז אור החכמה (תורה) הוא בריבוי ובהרחבה, מכיון שאינו מתצמצם ע"י המדות כו'/ ו,ביום הזה (ופי' רז"ל שהוא ע"ד ד,כתיב התם החדש הזה כו' ר"ח" -- שבת פו, ב) באו מדבר סיני" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא יתרו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
1 רשיי עה"פ את כל אשר עשה) וזו היתה בט"ז באייר (שבת פז, כ. תוספתא סוטה פייא ב. רש"י בשלח טטז/ א -- ומ"ש רשיי בשלח טז, לה (יהושע ה, יא), בט"ו באייר -- פי' הרא"ם שכונתו לאחרי שעברו ט"ו יום ), וגם ע"ד מלחמת עמלק שהי' אח"כ -- כשהיןו הנ"י ברפידים ; וגם הרי בא ,אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלקים" (יח, ה), והרי לא באו אל מדבר סיני עד ,ביום הזה" ר"ח סיון (שבת פו, ב. רש"י פרשתגו יט, א)], וע"ז מבאר רשיי : קרייס ומלחמת פמלק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לפי שמיד אחר ר"ח התחיל משה להתעסק עמהם בענין התורה שבשני בשבת היה ר"ח ובשלישי בשבת אמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים ...
15 הדיוק בזה שמשה * התחיל להתעסק עמהם בקבלת התורה, אבל גם בר"ח כבר היתה ההכנה למ"ת מצד בנ"י דביום הזה באו מדבר סיני (יתרו יט, א וברש"י שם. משבת פו, ב). ויחן שם ישראל נגד ההר כאיש אחד בלב אחד (שם, ב וברש"י) – ראה תו"א סז, ג. קט, ג. וראה לקו"ש חי"ג שם. וי"ל (בפנימיות הענינים עכ"פ) שמטעם זה מוסיף אדה"ז "שבשני בשבת הי' ר"ח" אף שלענין דינא (שלא להתענות ולא לומר תחנון) אין נפק"מ. ואדרבה ר"ח חמיר דבימי הגבלה אינו רק מנהג (שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ח ס"ג). אבל י"ל דמדגישו כיון שמצינו תענית בו – ראה ב"י סתק"פ סד"ה כתב בה"ג. מג"א ר"ס תיח. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מטות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
על מצות שחיטה נצטוו ישראל במתן תורה , ומיד נאסרו עליהם כל מאכלי וכלי הבשר שלהם, מפני שלפני מתן תורה הם לא היו ברי־זביחא, ולכן הם לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, ואף ביום מתן תורה לא יכלו לשחוט בהמות ולהכשיר את כליהם, מפני ש"דכולי עלמא (=לכל הדעות) בשבת ניתנה תורה" , וכך הם נאלצו לאכול רק מאכלי חלב.
26 שבת פו, ב. אבל ראה בארוכה לקו"ש ח"ח שיחה ג' לפ' נשא (בנוגע לשבת שבו ניתנה תורה ), ובהערות *47, 48 שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
4 ביום הזה : הוא ר"ח (שבת פו, ב). ומבואר בתורה אור ר"פ יתרו. עיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
4 לכולי עלמא בשבת ניתנה תורה : שבת פו, ב (וידועה השקו"ט (תו"ש בשלח טז, אות ד-ה וש"נ. ועוד) דלכו"כ ניתנה בע"ש). וראה תו"א יתרו ע, ג. ויקהל פח, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
4 ראה תו"א יתרו ע, ג. ויקהל פח, א ואילך. וכמאחז"ל (שבת פו, ב) לכולי עלמא בשבת ניתנה תורה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויחן שם ישראל נגד ההר" אומרים חז"ל, שבמלים "ביום הזה" הכוונה היא לראש חודש סיון, החודש השלישי, שביום זה הגיעו בני ישראל להר סיני .
2 שבת פו, ב. מכילתא ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכך גם לגבי מתן תורה, בששי בסיון, שכבר בחמישי בסיון, בערב מתן תורה, התחילו להתקיים הענינים של מתן תורה.
42 וגם לר' יוסי שהי' בז' בסיון* (שבת פו, ב) – הרי זה משום שמשה הוסיף יום אחד מדעתו (שם פז, א), אבל מצד הקב"ה "היתה ראוי' לינתן בששי" (תוד"ה יום הששי – ע"ז ג, א). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 10 הערה 24, די"ל דגם לר' יוסי , מצד ההמשכה שמלמעלה הי' התורה ראוי' לינתן ביום הנ' לעומר (ו' סיון) לפי שאז הוא המשכת שער הנו"ן (כנ"ל הערה הקודמת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ראש-חודש סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ענינו של ראש חודש סיון מפורש בקרא – "בחודש השלישי גו' ביום הזה (בראש חודש) באו מדבר סיני גו' ויחן שם ישראל נגד ההר" – שבו התחילה ההכנה למתן-תורה.
679 מכילתא ופרש"י עה"פ. שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל ראש חודש סיון ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובפרט שיש מעלה מיוחדת בראש חודש סיון, שעליו נאמר "ביום הזה באו מדבר סיני" , כמובא בתורה אור במאמר הראשון דפרשת יתרו, שהתחלתו בפסוק "בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני" , "שחז"ל דרשו שהוא בראש חודש", והיינו, שבראש חודש סיון מתחיל הענין דמתן-תורה.
3 שבת פו, ב. מכילתא ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואופן הג' הוא העבודה דחודש סיון, שהיא העבודה דמ"ת, וכמבואר בתו"א בפירוש הכתוב בחודש השלישי לצאת בנ"י מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני , דקאי על ר"ח סיון, שאז נשלמה העבודה דימי הספירה, דר"ח סיון הוא בשבוע השביעי דימי הספירה, ובשבוע זה גופא אחרי ספירת ג' ימים הראשונים, ג' ראשונות שהם כללות המדות, וא"כ הוא כבר אחרי השלמת העבודה דימי הספירה, ואז מתחילה העבודה דחודש סיון בהענין דמ"ת, שעבודה זו היא למעלה מהעבודה דאתכפיא, ולמעלה גם מהעבודה דאתהפכא, והו"ע העבודה דביטול במציאות, כמארז"ל על כל דבור ודבור פרחה נשמתם, היינו, שנשתנו ממציאותם לגמרי, וכמו"כ הוא גם ע"פ נגלה, שבשעת מ"ת נעשו מציאות חדשה, וטעם הדבר הוא לפי שכן הוא בפנימיות הענינים, שבשעת מ"ת נתבטלו ממציאותם לגמרי, והוא מצד הגילוי אור עליון שהאיר אז, שגילוי זה פעל אצלם ביטול במציאות.
18 שבת פו, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וא' הטעמים למנהג זה – לפי שבמ"ת נצטוו על השחיטה, וכיון שלא היו יכולים לשחוט בו ביום , שהרי "דכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל" , לא היו יכולים לאכול מאכלי בשר, והוכרחו להסתפק במאכלי חלב, ולזכר זה נוהגים לאכול מאכלי חלב.
33 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בנוגע לראש חודש סיון כתיב "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני" , ודרשו בגמרא:
4 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ ויקהל-פקודי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
רז"ל דרשו גזירה שוה מ" הזה " שנאמר בפרשת החודש ל" הזה " שנאמר במתן-תורה, "ביום הזה באו מדבר סיני" .
17 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה" , או כהדעה במכילתא שבששי בשבת ניתנה תורה .
6 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דובר בארוכה אודות מ"ש בפרשת השבוע "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים " (שלכן, הברכה שהוצרכו לברך לפניו לא היתה יכולה להיות "המוציא לחם מן הארץ "), שדוגמתו בתורה הוא פנימיות התורה (שחלוקה מנגלה דתורה שהיא בדוגמת "לחם מן הארץ"),שניתנה ושייכת (לא רק ליחידי סגולה, אלא) לכאו"א מישראל (לא רק לצדיקים או בינונים אלא גם לרשעים), כפי שלמדים מזה ש"כבר הי' לעולמים" ב"לחם מן השמים" כפשוטו, שירידת המן היתה לכל הסוגים דבנ"י – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש ח"ד ע' 1035 ואילך.
153 נוסף על הברכה שלאחריו – ברכת המזון, שחיובה מן התורה (ברכות מח, ב), אבל היתה כבר קודם מתן תורה – אצל אוכלי המן [שאכילת המן היתה ההקדמה וההכשרה למתן תורה , כמארז"ל (מכילתא ר"פ בשלח. שם טז, ד) "לא ניתנה תורה כו' אלא לאוכלי המן", שלכן היתה תחילה אכילת המן – בחמשה עשר (או ששה עשר) באייר (ראה מכילתא ופרש"י בשלח טז, א ובפי' הרא"ם וגו"א שם. ועוד), ואח"כ ניתנה תורה – בששה (או שבעה ) בסיון (שבת פו, ב)], כמאמר רז"ל (ברכות שם) "משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן", אלא שבמתן תורה נעשית ברכת הזן מצוה מן התורה (כמו כל הענינים שהיו לפני מתן תורה , שבמתן תורה נעשו מצוה מן התורה), ומאז קיימוה (לא מפני שכן נהגו לפני מתן תורה , אלא) מפני שניתנה – מחדש – למשה בסיני .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וגם לאחרי ש"ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן", הרי איתא בזהר שע"י חטא העגל חזרה זוהמתן, אלא, שלא חזרה לגמרי, כי אם במקצת, שלכן, גם לאחרי שחזרה זוהמתן ישנו חילוק בין בנ"י לאינם-יהודים אפילו בגופם הגשמי והחומרי, כפי שמצינו בגמרא "ישראל כיון דדאיגי במצוות חביל גופייהו" .
31 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"בחודש השלישי גו' ביום הזה (ראש חודש) באו מדבר סיני ".
4 מכילתא ופרש"י עה"פ. שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם חלק משיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– החל משבת מברכים שאז מתחילה כבר ההכנה לזה, ובפרט מראש -חודש סיון, כמ"ש "ביום הזה באו מדבר סיני" , ואיתא בגמרא הזה הזה גזירה שוה, שהי' זה בראש -חודש, ובפרט שלושת ימי הגבלה, וביחוד בחג השבועות –
19 שבת פו, ב ובפרש"י (ד"ה כתיב ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן כתיב עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום , שלא נאמר עד ממחרת השבוע השביעית, כי אם ממחרת השבת השביעית, שקאי על חג השבועות, זמן מתן תורה , שנקרא בשם שבת, והכל מודים דבשבת ניתנה תורה .
112 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויש מפרשים, שהטעם שאומרים "זמן מתן תורתנו" ולא "יום מתן תורתנו", הוא משום דמספקא לן אם הלכה כרבנן שבששי בסיון ניתנה תורה , או כר' יוסי שבשביעי בסיון ניתנה .
145 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כיון שתורת הבעש"ט הנ"ל נאמרה ע"י כ"ק אדנ"ע, וכן ע"י בנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, בי"ב סיון, מוכח, שענין זה שייך ליום י"ב סיון, סיום ימי התשלומין דחג השבועות, יום השביעי מששי בסיון שבו ניתנה תורה לישראל (כמ"ש רבינו הזקן בשו"ע , דהלכה כרבנן ).
397 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בנוגע לענין השבת (ששייך לכללות ענין התורה, כמארז"ל "דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל" ), שניתן לכל אחד מישראל .
596 שבת פו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
[ולהעיר גם מהשייכות דתורה לשבת, כמארז"ל דלכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל , וגם בתורה מצינו שנוסף על מעלתה מצד עצמה, שהיא דבר הוי' כו', הנה ישראל ע"י עבודתם פועלים עילוי בתורה, כפי שמצינו בדוד שהי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה , והיינו ע"י לימוד התורה לשמה, לשם התורה, להמשיך תוספת אור בתורה , וכן ע"י ברכת התורה, שמורה על הרגש חביבות ומעלת התורה, כמבואר בתלמידי רבינו יונה ].
798 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יום השבת – קשור עם ענין התורה, כמארז"ל "דכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל" , וכדאיתא במדרש על הפסוק "ויקהל משה" , "אמר הקב"ה (למשה ) עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים", והיינו, שאע"פ שהי' זה דור של "אוכלי המן" , שאפילו בימות החול לא היו להם טרדות של "הזורע והחורש וכו'" , שהרי היו במדבר , והיו להם כל צרכיהם מן המוכן, אעפ"כ, אין זה מגיע למעלת השבת ומנוחת השבת, ולכן הי' אז הענין ד"ויקהל משה" , ומאז נקבע המנהג "להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ..
123 שבת פו, ב. וראה תו"א יתרו ע, ד ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
זה יש להקדים תחילה משנת"ל בענין התורה, דכיון שאסתכל באורייתא וברא עלמא , הרי מהביאור בענין התורה יובן גם בנוגע לענין השבת, ובפרט שענין השבת קשור לענין התורה, כמארז"ל דכו"ע בשבת ניתנה תורה .
1209 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני , ואיתא בגמרא , כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החודש הזה לכם ראש חדשים , מה להלן ראש חודש אף כאן ראש חודש.
1318 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מבואר בתורה אור המעלה של ר"ח סיון – "ביום הזה באו מדבר סיני" 28, ש"חז"ל דרשו שהוא בר"ח, כתיב הכא ביום הזה , וכתיב התם 22 החודש הזה לכם" – "כי בצאת ישראל ממצרים התחילו לספור ספירת העומר ..
1425 שבת פו, ב. מכילתא עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובנוגע למ"ת – יש פלוגתא בין רבנן לר' יוסי אם בששה בסיון ניתנה תורה או בשבעה בו , אבל ל"כו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל" .
1925 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בנוגע לפלוגתא בין ר' יוסי לרבנן אם בששה בסיון ניתנה תורה או בשבעה בו , הנה לרבנן "בה' עבוד פרישה" , "ויש שלא פרשו אלא עם חשיכה, ומדטבלו ליל שבת ולא חשו שמא תפלטנה עוד, ש"מ דפולטת בג' טהורה, ומקצת היום ..
2107 שבת פו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
השייכות של יום השבת ללימוד התורה מודגשת בכך ש"לכו"ע בשבת ניתנה תורה" .
602 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובפרט ש"קרבנו לפני הר סיני" הי' כמה (חמשה או ששה) ימים לפני "אתה נגלית" ועשה"ד (בששה בסיון – לדעת רבנן , או בשבעה בסיון – לדעת ר"י ), שהרי בר"ח סיון באו למדבר סיני , כמארז"ל141 "כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני , וכתיב התם החודש הזה לכם ראש חדשים , מה להלן ראש חדש אף כאן ראש חדש" .
960 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ע"פ האמור (מהבעש"ט) שהולדת רבינו הזקן – שהאיר את העולם בתורת הנגלה והחסידות – יש לה שייכות מיוחדת להפטרה "קומי אורי ", הנה ע"פ האמור לעיל (ס"ז) שבקביעות כבשנה זו, שהיא אותה הקביעות כמו בשנת הולדת רבינו הזקן (ח"י אלול ביום הרביעי), יש מעלה יתירה להפטרה "קומי אורי" (בענין הנ"ל) לגבי שאר אופני הקביעות – הרי מובן, שגם ההתחזקות ב"אין אור אלא תורה" , תורת הנגלה והחסידות, שזהו ענינו של "קומי אורי", כנ"ל, צריכה להיות בשנה כזו יותר מאשר בשאר השנים .
1295 להעיר, ששייכות מיוחדת לתורה לר"ח – כי בר"ח מקבלת בחי' הדיבור "מעצמיות השכל שלא מהמדות" בדוגמת "הדיבור בת"ת " (אוה"ת בראשית כו, סע"ב). ולהעיר, שכאשר הדיבור מקבל מעצם החכמה, הרי אז אור החכמה (תורה) הוא בריבוי ובהרחבה, מכיון שאינו מתצמצם ע"י המדות כו'. ו"ביום הזה (ופי' רז"ל שהוא ע"ד ד"כתיב התם החדש הזה כו' ר"ח " – שבת פו, ב) באו מדבר סיני" (יתרו יט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה , וידוע הפירוש בזה בדרשת רז"ל (והובא גם בפשטני המקרא ) שהחודש הזה קאי על ראש חודש, ובפרט ע"פ דרשת חז"ל בפירוש החודש הזה , שאמר לו הקב"ה כזה ראה וקדש, שזהו מולד הלבנה בראש חודש.
1436 ראה שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
זה מודגש במיוחד ב(ערב) ר"ח סיון, עליו נאמר בחודש השלישי ביום הזה באו מדבר סיני , ודרשו חז"ל שביום הזה היינו ראש חודש, דכתיב הכא ביום הזה , וכתיב התם החודש הזה לכם (הזה הזה לגזירה שוה), מה להלן ראש חדש אף כאן ראש חדש , כמבואר בתו"א שר"ח סיון הוא ביום ג' בשבוע הז' דספירת העומר שזוהי ההכנה לקבלת התורה בשבועות, וכיון שבשביל קבלת התורה יש צורך בהקדמת ענין הביטול, במכ"ש מהביטול הדרוש ללימוד התורה (כנ"ל ס"ב), ועאכו"כ בנוגע לכללות הענין דמ"ת, שהוצרך להיות הביטול דהקדמת נעשה לנשמע , ודוקא עי"ז נעשו כלים להגילוי דמ"ת באופן דאנא נפשי כתבית יהבית , הנה בר"ח סיון נעשו ישראל מוכנים ועומדים לקבל בחי' ביטול זה, והי' אז מולד הלבנה, לאחרי ביטול הלבנה בערב ר"ח.
1745 שבת פו, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
השייכות דחודש סיון למתן תורה היא מצד היותו חודש השלישי, וכמו שאמרו רז"ל (בהסוגיא דמ"ת ) "בריך רחמנא דיהיב אוריאן תליתאי לעם תליתאי ...
1760 במס' שבת * פח, א. וראה גם תנחומא יתרו יו"ד.
*) ולהעיר , שגם בזה רואים איך שכל עניני התורה הם בתכלית הדיוק – שהרי (אף שבנוגע ליום החודש ישנה פלוגתא , בנוגע ליום השבוע) " דכולי עלמא – בשבת ניתנה תורה לישראל " (שבת פו , ב) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(א) "זמן מתן תורתנו", שהרי הלכה כרבנן שבששה בסיון ניתנה תורה .
2264 שבת פו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וידוע דיוק אדמו"ר הזקן בתורה אור ובמאמרי רבותינו נשיאינו שלאח"ז , מש"נ סתם ביום הזה , ולא פי' באיזה יום , רק חז"ל (בסוגיא דמתן תורה ) דרשו שהוא בר"ח, כתיב הכא ביום הזה , וכתיב התם החודש הזה לכם , מה להלן ר"ח אף כאן ר"ח.
1022 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
האמור לעיל בנוגע להדגשת ענין השבת, קשור גם עם פרשת השבוע – פרשת יתרו, שבה מדובר בעיקר בנוגע למתן תורה , והרי ל"כולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל" [המחלוקת היא רק באיזה יום בחודש ניתנה תורה , אבל ברור הדבר שמ"ת הי' בשבת] , והיינו, שאפילו "עלמא" , העלם והסתר העולם , מודה שענין התורה שייך לשבת42.
1134 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בנוגע למ"ת – הנה אע"פ שיש חילוקי דעות בקביעותו בימי החודש, "בששי בחודש" או "בשביעי בו", הרי בנוגע לקביעותו בימי השבוע איתא בגמרא "דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל" (אע"פ שיש דעות שמ"ת הי' בערב שבת ).
2205 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– שפי' אאמו"ר הוא בהמשך לפי' הצ"צ בביאורי הזהר ש"אתרעי בהו" הוא מצד שרש נש"י בבחי' שלמעלה מהשתלשלות (למעלה משרשם בז"א), שלכן יכולים להמשיך הסליחה מבחי' א"א , כי, כדי שתהי' הסליחה בפועל, צ"ל ההמשכה למטה , החל מההמשכה בסדר השתלשלות (ז"א), ועד למקום החטא כו' , והיינו, שגם כפי שבנ"י נמצאים למטה, קשורים הם במקורם ושרשם שלמעלה מסדר השתלשלות –
2646 ואדרבה: ככל שנמצאים למטה יותר, הרי זה מורה ששרשם למעלה ביותר. וכמודגש בנוגע לגוף הגשמי (שבו נתלבשה נה"ב, ולכן שייך בו ענין החטא), שירד למטה כ"כ עד ש"נדמה* בחומריותו לגופי אומות העולם" (תניא פמ"ט), ואילו שרשו הוא מבחי' העצמות, כמבואר בתורת שלום (ע' 120) שדוקא בגוף נמצא כח העצמות, ש"הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין כו'" (תניא אגה"ק ס"כ), ולכן, לעתיד לבוא תהי' הנשמה ניזונית מן הגוף (נסמן בתו"מ חס"ח ע' 169), והיינו, שאף שגילוי מעלת הגוף היא ע"י הנשמה, הרי הנשמה מגלה את מעלת הגוף דוקא.
*) בחיצוניות ובגלוי , אבל בפנימיות יש חילוק גדול ביניהם , כפי שמצינו בגמרא בנוגע לזוהמת גופייהו דעכו"ם דאכלי שקצים ורמשים (ראה שבת פו , ב . קמה , ב) . – ראה גם לעיל ריש ע' 321 . וש"נ .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' יתרו, חמשה-עשר בשבט ה'תשל"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני , ואיתא בגמרא כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החודש הזה לכם ראש חדשים , מה להלן ר"ח אף כאן ר"ח.
2 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בא, ח' שבט, ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמו שמבאר כ"ק אדמו"ר הזקן עה"פ בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני , ודרשו רז"ל שקאי על ר"ח, שאינו מובן, מהי השייכות של ביאתם למדבר סיני (ההקדמה למ"ת) לר"ח, וגם למה נקרא ר"ח בכתוב זה בלשון ביום הזה , ומבאר כ"ק אדמו"ר הזקן ע"פ מארז"ל ישראל מונין ללבנה, שהלבנה לית לה מגרמה כלום, ענין הביטול.
33 מכילתא יתרו עה"פ. שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני , ואיתא בגמרא, כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החודש הזה לכם ראש חדשים , מה להלן ראש חודש אף כאן ראש חודש.
2 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן כתיב עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום , שלא נאמר עד ממחרת השבוע השביעית, כי אם ממחרת השבת השביעית, שקאי על חג השבועות, זמן מתן תורה , שנקרא בשם שבת, והכל מודים דבשבת ניתנה תורה .
18 שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצד סדר תפלת חג השבועות א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
א ביום חמשים לספירת העומר הוא חג השבועות הנקרא עצרת בלשון חכמים שנאמר תספרו חמשים יום והקרבתם וגו' וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש וגו' ולפי חשבון קביעות החדשים המסור בידינו שחודש ניסן הוא מלא לעולם וחודש אייר הוא חסר לעולם יהיה חג זה בששה בסיון שהרי ימי הספירה מתחילין מט"ז בניסן א"כ ט"ו יום שמט"ז עד סוף החודש וכ"ט יום של אייר וששה ימים בסיון הם חמשים יום לפיכך אנו אומרים בשבועות זמן מתן תורתנו שבששה בסיון נתנה התורה לישראל .
ט כרבנן שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תל מנהג שבת הגדול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שפסח מצרים היה מקחו מבעשור לחדש כמו שכתוב בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות וגו', ואותו היום שבת היה, שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים כמ"ש בסי' תצ"ד , וכיון שט"ו בניסן היה בה' בשבת אם כן עשרה בניסן היה בשבת , וכשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת נתקבצו בכורי אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך, אמרו להם זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים , הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל , ולא רצו, ועשו הבכורות עמהם מלחמה, והרגו הרבה מהם, וזהו שכתוב למכה מצרים בבכוריהם .
132 בברייתא וגמרא שבת פו, ב – פח, א יש ג' דעות:
א) דעת רבי יוסי , שיציאת מצרים בחמישי בשבת, ומתן תורה בשבת, שהוא יום נ"ב ליציאת מצרים, שחל בז' סיון.
ב) אוקימתא אחת בדעת רבנן , שיציאת מצרים בששי בשבת, ומתן תורה בשבת, שהוא יום נ"א ליציאת מצרים, שחל בו' סיון.
ג) אוקימתא שנית בדעת רבנן , שיציאת מצרים בחמישי בשבת, ומתן תורה בשבת, שהוא יום נ"ב ליציאת מצרים, שחל בו' סיון, כיון שבאותה שנה עיברו את החדשים ניסן ואייר.
והכרעת רבינו כאן , ולקמן סי' תצד ס"א, כאוקימתא השנית בדעת רבנן .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולפי חשבון קביעות החדשים המסור בידינו שחודש ניסן הוא מלא לעולם וחודש אייר הוא חסר לעולם , יהיה חג זה בששה בסיון, שהרי ימי הספירה מתחילין מט"ז בניסן , אם כן ט"ו יום שמט"ז עד סוף החודש וכ"ט יום של אייר וששה ימים בסיון הם חמשים יום , לפיכך אנו אומרים בשבועות זמן מתן תורתנו , שבששה בסיון נתנה התורה לישראל .
623 דקיי"ל כרבנן שבת פו, ב (ת"ר בששי בחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל , רבי יוסי אומר בשבעה בו ).
וכן מבואר לקמן ס"כ (שבשני בשבת היה ר"ח ... שבת שבו נתנה התורה ), דהיינו כדעת רבנן שמתן תורה הי' בו' סיון.
ואף שבגמרא ופוסקים לא נפסק בפירוש שהלכה כרבנן בזה, הנה מזה גופא שאנו אומרים בחג השבועות (שהוא בו' בסיון) זמן מתן תורתינו, מוכיחים הפוסקים הנ"ל דקיי"ל כרבנן .
והקשה על זה המ"א (ס"ק א): "הלא קיימא לן כר' יוסי דאמר בז' בסיון נתנה תורה, דהא קיימא לן דבעי לפרושי ו' עונות כמ"ש ביו"ד סי' קצו (סעיף יא)". והיינו כמבואר בגמרא (שבת פו, א) שלדעת רבנן אין צריך לפרושי ו' עונות. ומתרץ: "ומה שכתוב ביו"ד כר' יוסי , היינו לחומרא".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואף שששה בסיון שלנו הוא יום נ"א מט"ו בניסן שבו יצאו ישראל ממצרים, והתורה נתנה ביום נ"ב לצאתם ממצרים .
627 בברייתא וגמרא שבת פו, ב – פח, א יש ג' דעות:
א) דעת רבי יוסי , שיציאת מצרים בחמישי בשבת, ומתן תורה בשבת, שהוא יום נ"ב ליציאת מצרים, שחל בז' סיון. וכדאמרינן (שבת פז, א): "אמר לך ר' יוסי יום אחד הוסיף משה מדעתו ... הסכים הקב"ה על ידו, דלא שריא שכינה עד צפרא דשבתא". דהיינו שמתן תורה הי' ביום נ"ב לצאתם ממצרים (ולא ביום נ"א).
ב) אוקימתא אחת בדעת רבנן , שיציאת מצרים בששי בשבת, ומתן תורה בשבת, שהוא יום נ"א ליציאת מצרים, שחל בו' סיון. וכדאמרינן (שבת פח, א): "תניא בסדר עולם ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהן בחמשה עשר יצאו ואותו היום ערב שבת היה ... הא מני רבנן היא". היינו שישראל יצאו ממצרים בערב שבת (ולא ביום החמישי), ומתן תורה הי' ביום השבת, ו' סיון, שהוא יום הנ"א לצאתם ממצרים (ולא ביום הנ"ב).
ג) אוקימתא שנית בדעת רבנן , שיציאת מצרים בחמישי בשבת, ומתן תורה בשבת, שהוא יום נ"ב ליציאת מצרים, שחל בו' סיון, כיון שבאותה שנה עיברו את החדשים ניסן ואייר. וכדאמרינן (שבת פז, ב): "ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם ובחמשה עשר יצאו ... ואותו היום חמישי בשבת היה ... אמרי לך רבנן אייר דההיא שתא עבורי עברוה".
הכרעת רבינו כאן , כאוקימתא השנית בדעת רבנן , שמתן תורה הי' בו' בסיון ביום נ"ב ליציאת מצרים.
וכן הוא לעיל סי' תל ס"א (שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים).
והקשה על זה בח"י סי' תל ס"ק ב (דלהדיא איתא בסדר עולם (רבה פ"ה) דבערב שבת יצאו ישראל ממצרים, וכן הוא להדיא בש"ס בשבת שם ריש דף פ"ח בשם סדר עולם, ואתי כרבנן דבששי בסיון ניתנה תורה בשבת, מה שאין כן לרבי יוסי שניתנה בשבעה בסיון סבירא ליה ביום ה' יצאו ממצרים, ואם כן כיון דלדידן לעולם שבועות בששה בסיון, ומנהגינו לומר את יום מתן תורתנו כרבנן , ואם כן צריך עיון איך כתב הטור ושאר פוסקים טעם זה אצל שבת הגדול, שהוא שלא אליבא דהלכתא כרבי יוסי ).
ועפי"ז כתב בדברי נחמי', בהשלמה לסי' תקפא קונטרס אחרון בסופו (נראה יותר ... דהלכה לגמרי כר' יוסי ... לרבנן משמע בגמרא פרק רבי עקיבא דיצאו בערב שבת, כמ"ש בסדר עולם (עיין ח"י שם שהניח זה בצ"ע)).
אמנם נתבאר במחצית השקל בהקדמה לסי' תצד (צריך לומר דברייתא ראשונה עם סדר עולם פליגי אליבא דרבנן אי אייר הוי מלא או חסר, וקיימא לן כרבנן וכברייתא ראשונה דבה' יצאו ואייר הוי מלא, כן צריך לומר להטור ומנהגנו).
ונתבאר בלקוטי שיחות (ח"ג ע' 997 הערה 10, וח"ז ע' 289 הערה 10): "דהלכה כרבנן . ודלא כמ"ש בדברי נחמי' שם (ומה שהוכיח שם ממ"ש בסימן ת"ל שישראל יצאו ממצרים בה' בשבת, הרי רבינו הזקן בסימן תצד כתב להדיא, שגם לדעת רבנן היתה יציאת מצרים בה' בשבת, וניסן ואייר דשנה ההיא היו שניהם מלאים (ועיין במחצית השקל (סימן תצד) שהוכיח מלשון הש"ס: "הא מני רבי יוסי היא" (ולא אמר אלא), שהברייתא דיציאת מצרים הי' בה' בשבת אתיא גם לרבנן ))".
וכן הוא בלקוטי שיחות (חי"ז ע' 63 הערה 46): "מה שהוסיף [=בשוע"ר סי' תל ס"א] "שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים כמ"ש בסי' תצ"ד", אפשר לומר שהוא בכדי לתרץ קושיית הח"י בסי' ת"ל. ולכן גם ציין "כמ"ש בסי' תצד", כי שם מבואר שגם לדעת רבנן היתה היציאת מצרים בה' בשבת – ראה מחצית השקל שם (וראה לקוטי שיחות ח"ג ע' 997 ובהערות שם)".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שהרי בחמשה בשבת יצאו ממצרים כמו שנתבאר בסי' ת"ל , והתורה נתנה בחודש השלישי ביום השבת , שהוא ששה בסיון, שחודש ניסן ואייר היו אז שניהם מלאים , וכיון שט"ו בניסן היה חמישי בשבת היה יום ראשון של אייר בשבת, דהיינו ט"ז יום לצאתם ממצרים, ויום ראשון של סיון היה ביום ב' , דהיינו [מ]"ו יום לצאתם ממצרים, ושבת הוא ששה בסיון , דהיינו נ"ב יום לצאתם ממצרים, שהוא יום נ"א לעומר.
629 שבת פו, ב (דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה ).
וכן הוא לקמן ס"כ (שבת שבו נתנה התורה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לפי שמיד אחר ר"ח התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה, שבשני בשבת היה ר"ח , ובשלישי בשבת אמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' , וברביעי אמר להם מצות הגבלה השמרו לכם עלות בהר וגו' , ובחמישי אמר להם מצות פרישה שיפרשו מנשותיהן היום ומחר ויהיו נכונים ליום השלישי , שהוא שבת שבו נתנה התורה :
749 שבת פו, ב (דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה ). וכדלעיל ס"א (והערה 623).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
[oldpage_734] בחודש השלישי לצאת בנ"י מאמ"צ ביום הזה באו מדבר סיני כו', וד[רשו] רז"ל שהוא בר"ח סיון, כי מאחר שלא פי' באיזה יום באו למדו ממ"ש בחדש הזה וכתיב הכא ביום הזה כו'.
3 וד[רשו] רז"ל שהוא בר"ח : שבת פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים כו' והנה כאשר נמשך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ה
(והנה כ"ז הוא בכל המועדים שנק' מקרא קדש כנ"ל, אבל נוסף עליהם חה"ש שבו ניתנה תורה שזהו לבד היו"ט דחה"ש, שהרי מועד דחה"ש הוא שהוא יום החמשים, וכמ"ש בזהר בענין ז' שבועות שהם ז"נ ויום החמשים הוא הטבילה, ומה שניתנה תורה זהו היחוד המשכת הטיפה, ולכן הכל מודים שמ"ת הי' בשבת, והיינו כשם ששבת הוא מוחין דאבא כך בחי' התורה היא ג"כ המשכת
1072 הכל מודים שמ"ת הי' בשבת : ראה אוה"ת ר"ה כרך ה ע' ב'תקט: ארז"ל הכל מודים שבשבת ניתנה תורה . המשך תער"ב ח"ב ע' א'צא: וכמא' הכל מודים כו'. שבת פו, ב. תורת לוי יצחק תענית ג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועפ"ז יובן מ"ש וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה', שחגה"ש לבד שהוא השלמת ז' שבועות עוד בשבועות הי' מ"ת, הגם שבחגה"ש גילוי שעה"נ דבינה אך בשבועות הי' מ"ת שנמשך בחי' תורה למטה מטה ואורייתא מחכמה נפקת ונמשך למטה ואחר כל הלבושים שנתלבש למטה יש בחי' חכמה למטה מטה ע"כ אפי' חמץ אפשר להתברר ע"כ הי' שתי הלחם מחמץ, כי בכל יו"ט הוא רק מקרא קדש שבעצם נמשך בחי' בינה ובבחי' בינה דינים מתערין מינה בסופא ע"כ א"א חמץ להתברר אבל בשבועות שהי' מ"ת ויורד ה' על הר סיני שנמשך המשכת התורה למטה ע"כ אפשר אפי' חמץ להתברר, וזהו סולת תהיינה חמץ תאפינה פי' סולת היינו להראות שנקי מכל דבר כי בקרבן שהוא בחי' אש היינו בחי' בירורים אבל סולת היינו להראות שנקי מכל דבר והתנשאות הוא בקדושה כמ"ש ויגבה לבו בדרכי ה' וע"כ הי' קציר חיטים חיטה הוא כ"ב אתוון דאורייתא, הגם שזה הי' אכילת כהנים אך באמת הנה הקרבנות שהקריבו היינו פני ארי' ופני שור זהו רק מבהמה אבל כאן הוא אכילת אדם כמ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם עלי' מלמעלה וע"י אכילת כהנים הגביהו אדם שעהכ"ס לבחי' כי לא אדם א"כ זה אינו לגריעותא כו', ע"כ הי' א"ל אפי' מחמץ, הגם שבכל שבת מפני מה ג"כ לא הקריבו מחמץ אך בשבת הוא רק עליי' עולמות הגם שעליי' במוחין דאבא אבל רק עליי' וזהו כמו למשל א' שהולך לפני ולפנים שא"א להכניס גם חמץ בשם כך בשבת א"א להקריב מחמץ אבל בחגה"ש וירד ה' כו' שנמשך המשכת אלקות מלמעלה ע"כ אפי' חמץ אפשר להתברר, הגם שהכל מודים שבשבת הי' מ"ת פי' שמ"ת הי' במדרגת שבת כמו שבת הוא עליי' בקדש מלה בגרמי' כך שבועות הוא גילוי בחי' קדש אבל אינו דומה לשבת ששבת הוא רק עליי' אבל בשבועות הוא המשכ' מלמעלה ע"כ אפשר אפי' חמץ להתעלות, וזהו מנחה חדשה שזהו התחדשות שאפי' חמץ יתעלה, וזהו וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה כו'.
106 שהכל מודים שבשבת הי' מ"ת : ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 78. המשך תער"ב ח"ב ע' א'צא: וכמא' הכל מודים כו'. שבת פו, ב. תורת לוי יצחק תענית ג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות ראש השנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(ב) ביום ה-52 לצאתם ממצרים (שבעה שבועות ושתי ימים אחרי יציאת מצרים) ניתנה התורה ביום השבת, כאמור בגמרא (שבת פו, ב):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
דובר שלום חג השבועות - יום מתן תורתינו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומביא לזה המ"א הוכחה מסי' תל, דקיי"ל שביום ה' יצאו ישראל ממצרים, וקיי"ל שבשבת ניתנה תורה (שבת פו, ב), הרי שהתורה ניתנה ביום נא לספירה, ומבואר בגמרא (שם פח, א) שזהו דוקא לדעת רבי יוסי שבז' בסיון ניתנה תורה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר