19
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ההכנות שהיו לקבלת התורה בפעם הראשונה13.
דבר זה מובן אף להלכה, שמטעמו "נוהגין .. שלא להתענות ושלא לומר תחנון מר"ח"14.
ב. השאלות על הלכה זו
כדי להבין את הקשר שבין פרשת במדבר לבין ההכנה למתן תורה בב' סיון, יש להסביר תחילה הלכה זו, ובלשונו של אדמו"ר הזקן:
ונוהגין במדינות אלו שלא להתענות ושלא לאמר תחנון מר"ח עד ח' בו ועד בכלל... לפי שמיד אחר ר"ח התחיל משה להתעסק עמהם בענין התורה15 שבשני בשבת היה ר"ח16 ובשלישי בשבת אמר להם17 ואתם תהיו לי ממלכת כהנים... וברביעי אמר להם מצות הגבלה השמרו לכם עלות בהר...18 ובחמישי אמר להם מצות פרישה שיפרשו מנשותיהן היום ומחר יהיו נכונים ליום השלישי19 שהוא שבת שבו נתנה התורה".
לכאורה לא מובן:
א) מדוע מביאים, וכך גם אדמו"ר הזקן, כהוכחה לכך ש"התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה", את הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים..."20, בעוד אשר ביום השלישי, ב' סיון, נאמרו דברים רבים כהכנה למתן תורה, החל בפסוק שלפני כן21 "כה תאמר לבית יעקב... אתם ראיתם..."22?
אף אם נאמר, שברצונו להביא הוכחה מדברי הקדוש־ברוך־הוא לגבי ההווה והעתיד, ולא לגבי העבר ("אתם ראיתם...") – הרי גם את זאת אנו מוצאים לפני כן (לפני הפסוק המצוטט "ואתם..."): "והייתם
הערות
- 13. ראה גם לקו"ש חי"ג ע' 135 ואילך.
- 14. שו"ע אדה"ז שם בסוף הסימן.
- 15. הדיוק בזה שמשה* התחיל להתעסק עמהם בקבלת התורה, אבל גם בר"ח כבר היתה ההכנה למ"ת מצד בנ"י דביום הזה באו מדבר סיני (יתרו יט, א וברש"י שם. משבת פו, ב). ויחן שם ישראל נגד ההר כאיש אחד בלב אחד (שם, ב וברש"י) – ראה תו"א סז, ג. קט, ג. וראה לקו"ש חי"ג שם. וי"ל (בפנימיות הענינים עכ"פ) שמטעם זה מוסיף אדה"ז "שבשני בשבת הי' ר"ח" אף שלענין דינא (שלא להתענות ולא לומר תחנון) אין נפק"מ. ואדרבה ר"ח חמיר דבימי הגבלה אינו רק מנהג (שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ח ס"ג). אבל י"ל דמדגישו כיון שמצינו תענית בו – ראה ב"י סתק"פ סד"ה כתב בה"ג. מג"א ר"ס תיח. ואכ"מ.
- 16. כדעת רבנן שבת פז, א.
- 17. יתרו יט, ו.
- 18. שם, יב.
- 19. שם, יוד־יא.
- 20. ובפרט שמשנה מלשון המג"א כנ"ל "דמיד בב' סיון א"ל משה לקדשם בתורה", ובלבוש שם סו"ס תצג "מפני שהם ימי מצות ימי הגבלה כו'".
- 21. יתרו שם, ג־ד.
- 22. וכן הוא בגמ' (שבת שם) "בתלתא אמר להו ואתם תהיו לי". ולהעיר מפרש"י שם פו, סע"ב (בדברי ר"י) ד"ה בתרי. פי' ר"ח שם פז, סע"א (בדברי רבנן).
- . להעיר מפי' הר"ח שבת (פז, סע"א): ומפורש בתורה דההוא יומא שחנו כו' ומשה עלה כו' ואמר לי' למימר לישראל אתם ראיתם גו' וקאמרי רבנן דההוא יומא לא אמר להו משה לישראל מידי משום חולשי' דאורחא וטרחי', משא"כ לדעת רש"י שם (פו, סע"ב. פז, רע"א) ועד"ז בפי' עה"ת (יתרו יט, ג) שעלה ביום שני לבואם מדבר סיני (ראה רא"ם שם ועוד).
רש"י על שמות י״ט:ג׳ - הטקסט מספריא
ומשה עלה. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי; וְכָל עֲלִיּוֹתָיו בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר" (שמות ל"ד):
כה תאמר. בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה וְכַסֵּדֶר הַזֶּה:
לבית יעקב. אֵלּוּ הַנָּשִׁים, תֹּאמַר לָהֶן בְּלָשׁוֹן רַכָּה (מכילתא):
ותגיד לבני ישראל. עֳנָשִׁין וְדִקְדּוּקִים פָּרֵשׁ לַזְּכָרִים, דְּבָרִים הַקָּשִׁין כְּגִידִין (שבת פ"ז):
ומשה עלה AND MOSES WENT UP on the second day of the month (Mekhilta); for all his ascents to the mountain were made early in the morning, as it is stated (Exodus 34:4) “And Moses rose up early in the morning [and went up unto mount Sinai]” (Shabbat 86b).
כה תאמר THUS SHALT THOU SAY — Thus, i. e. in this (the Hebrew) language (cf. Mekhilta) and in this form of words.
לבית יעקב TO THE HOUSE OF JACOB — This denotes the women — to them you shall speak in gentle language (Mekhilta).
ותגיד לבני ישראל AND TELL THE CHILDREN (lit., the sons) OF ISRAEL — explain to the men the punishments and the details of the commandments in words that are as hard (distasteful) as wormwood (גידין) (cf. Shabbat 87a; Midrash לקח טוב).
מזרחי, שמות י״ט:ג׳ - הטקסט מספריא
ומשה עלה ביום השני וכל עליותיו בהשכמה היו שנאמר וישכם משה בבקר. פי' אחר שכל עליותיו של משה בהשכמה היו אפי' למאן דלית ליה בהשכמה ירד דהא בהדיא כתיב קרא ועלית בבקר וישכם משה בבקר ויעל וא"א לומר שעלה ביום ביאתו עכ"ל ביום שני לביאתו היתה וכ"כ רש"י בשבת פרק רבי עקיבא ומשה עלה ויקרא אליו כל העניין עד אלה הדברים אשר תדבר נאמרו לו למחרת ביאתן כדאמרי' כל עליותיו בהשכמה היו ואי קשיא אם כן הא דאמר רבא דכ"ע בר"ח אתו למדבר סיני כי פליגי בקבועא דירחא מר סבר בחד בשבא איקבע ירחא ובחד בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא ומר סבר בתרי בשבא איקבע ירחא ובתרי בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא מאי משום חולשא דאורחא דקאמר והא בלאו חולשא דאורחא אי אפשר בו ביום מכיון דכל עליותיו של משה בהשכמה היו י"ל דהא דאמרי' כל עליותיו של משה בהשכמה היו אינו אלא באותן עליות שעלה מעצמו אבל בעליות שעלה ע"פ הדיבור אי אפשר להעביר אפילו רגע א' וכל שכן עד הבקר ואם כן אם היה השם רוצה לומר לו למשה מצות כה תאמר לבית יעקב ביום ביאתן היה עולה באותו יום עצמו אף על פי שלא היה בהשכמה אלא שלא רצה להטריחו משום חולשא דאורחא ומה שפי' רש"י שהדברים האלה של כה תאמר לבית יעקב לא נאמרו לו עד מחרת ביאתן משום דכל עליותיו של משה בהשכמה היו דמשמע דלולא זה היו נאמרין ביום ביאתן עצמו ולא הוה חייש לחולשא דאורחא מיירי באות' עלייה שעלה מעצמו הוא וקרא דואל משה אמר עלה אל יי' בד' בסיון וקרא דעלה אלי ההרה לאחר מתן תורה כדפירש רש"י שם בכל אחד במקומו וה"ק ומשה עלה מעצמו ביום השני לביאתו ולא ביום ביאתו עצמו מפני שכל עליותיו שעלה מעצמו בהשכמה היו ואם כן הדברים שנאמרו לו למשה בעלייתו שם למחרת ביאתו היה מכיון שלא עלה שם אלא למחרת ביאתו ומה שלא קראו השם לעלות ביום ביאתו עצמו שאז היה עולה באותו יום עצמו הוא משום חולשא דאורחא וכן דעת הרמב"ן ז"ל שמשה מעצמו עלה בקצה ההר להזדמן לפניו ובבאו שם קראו השם מראש ההר כה תאמ' לבי' יעקב וא"ת אכתי מנ"ל לרש"י לומר שעלה ביו' ב' לביאתן נהי דא"א לומ' ביו' ביאתן מפני שכל עליותיו בהשכמ' היו מ"מ דילמא ביו' ג' לביאתן עלה. י"ל דא"א לו למשה להמתין עד יום ג' לביאתן משום דזריזין מקדימין למצות ולולא שהיה אפשר לו לעלות מעצמו אלא בהשכמ' אבל היה עולם ביום ביאתן עצמו:
תאמר להם בלשון רכה. נראה לי דמסיפיה דקרא קא דייק לה דמכיון דגבי זכרים כתיב לשון ותגיד ודרז"ל בפ' ר' עקיבא תגד מלשון גידין שאמר להם דברים שקשין לאדם כגידין שהוא ירק מכלל דגבי נשים דלא כתיב בהו אלא לשון אמירה אינו רשאי לומר להם דברים קשים אלא דברים רכים לא שלשון אמירה מורה על רכות כי זה לא נמצא בשום מקו' כי פי' את יי' האמר' וה' האמירך איננו מלשון רכות רק מלשון הבדל גם כתב שם רש"י ז"ל שאין לו חבר במקרא ומה שדרז"ל גבי ותגד שהוא מלשון גיד אמרו בלקח טוב ראיה לדבר שלא תמצא בכל המקרא כמהו מלא יו"ד ונכון הוא:
מצוטט ב־5 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לב ‹ הוספות ‹ מכתבים כלליים ‹ 208 לקו"ש חי"ח ע' 19
- כרך לח ‹ ב' סיון ‹ ב' סיון ‹ 5 לקו"ש חי"ח ע' 19
תורת מנחם 1
- עב - שנת תשל"ג - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ח ע' 19
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) ‹ תצד סדר תפלת חג השבועות לקוטי שיחות חי"ח ע' 19
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

