18
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
במדבר – ב' סיון
א. פרשת במדבר – הכנות למתן תורה
ידוע, ש"לעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת"1, וכיוון שכל פרשה קשורה לזמן שבו היא נקראת2, מובן, שהקשר בין פרשת במדבר לבין שבועות3 הוא בעיקר בענין ההכנה4 למתן תורה5, לעומת פרשת נשא, הנקראת, בדרך כלל, לאחר שבועות, ורק לפעמים6 היא נקראת לפני־כן, ואשר הקשר שלה בולט יותר לענין חג השבועות ומתן תורה עצמו.
דבר זה בולט יותר בשנה זו, כאשר שבת פרשת במדבר חלה בב' סיון7, אשר בו "אמר להם משה לקדשם לתורה"8, או בלשון אדמו"ר הזקן9 "התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה".
וכיון שבכל שנה בחג השבועות, בזמן מתן תורתינו10, נותן הקדוש־ברוך־הוא את התורה מחדש11, ובאופן הנעלה יותר מן השנה שעברה12, מובן שלפני קבלת התרה של שנה זו נדרשות
הערות
- 1. טושו"ע חאו"ח סתכ"ח ס"ד. ועד"ז ברמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב.
- 2. של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב.
- 3. וכדמשמע מלשון זה גופא "לעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת", ועד"ז ברמב"ם שם "המנהג הפשוט שיהו קוראין במדבר סיני קודם עצרת", ואינו מדגיש שמפסיקין בין קללות שבתו"כ לעצרת בפ' במדבר סיני (כמ"ש בתוד"ה קללות (מגילה לא, ב). תוד"ה וקללם (ב"ב פח, ב) בסופו). וראה לקו"ש ח"ח ע' 1, ובהערות שם. ולהעיר מהסי' בסדר רב עמרם (הובא בהגה"מ שם ס"א. טושו"ע ולבוש שם ס"ד) מנה ועצר*. ולשון הלבוש שם "ולעולם קורין פ' במדבר שיש בה מניינן של ישראל קודם שבועות". וראה גם חדא"ג מהרש"א מגילה שם שמפרש מ"ש בגמ' "כדי שתכלה שנה וקללותי'" "דלכך תקן כן פרשת במדבר קודם עצרת כו' שישובו ישראל למספרם הנזכר בפרשת במדבר".
- 4. וכדמוכח קצת מהרמב"ם כו' הנ"ל, שכתב שהמנהג שקוראין במדבר קודם עצרת, ולא הזכיר שלפעמים קורין גם פ' נשא (אף שבפשטות י"ל – דגם אז הרי קריאת במדבר לפני עצרת).
- 5. אף שלשון הרמב"ם והטור בהא קורין קודם עצרת [ולהעיר מתוס' ב"ב שם (וכן בהג"מ, לבוש ומג"א שם סק"ד) שמפסיקין בפ' במדבר לפני עצרת כי עצרת הוא ר"ה לפירות האילן שנידונין על הפירות], הרי מכיון דשבועות הוא "זמן מתן תורתנו" מובן שכל הענינים שבעצרת שייכים זל"ז (ראה פסחים סח, ב (שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד סי"ח) – ירושלמי ר"ה פ"ד סה"ח).
- 6. בקביעות "ה"ח מעוברת ובה"ש מעוברת" (טור שם).
- 7. להעיר שע"פ הלוחות שבטור שם חל בעוד ב' קביעות – ב"ח פשוטה, ז"ח מעוברת. ואכ"מ.
- 8. מג"א סתצ"ד סק"ד.
- 9. סו"ס תצד.
- 10. נוסח התפלה דחגה"ש. ראה שו"ע אדה"ז שם בריש הסימן, "ולפי חשבון קביעות החדשים המסור בידינו .. לעולם יהי' חג זה בששה בסיון .. זמן מתן תורתנו".
- 11. נוסף ע"ז ש"נותן התורה" (שאומרים בכל יום) הוא לשון הווה, שנותן לנו בכל יום (לקו"ת סוכות פא, ג. וראה ברכות כב, א. סג, ב) – ראה ד"ה ועשית חג שבועות תש"ה (פמ"ה).
- 12. כמובן מאגה"ק סי' יד בנוגע לר"ה. וראה ד"ה ועשית חג שבועות שם.
- . כ"ה בהגה"מ. ובטושו"ע ולבוש "מנו ועצרו".
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:ב׳ - הטקסט מספריא
עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבספר ויקרא קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה והמנהג הפשוט שיהו קוראין במדבר סיני קודם עצרת ואתחנן אחר תשעה באב אתם נצבים קודם ראש השנה צו את אהרן קודם הפסח בשנה פשוטה לפיכך יש שבתות שקורין שחרית שני סדרין כגון אשה כי תזריע וזאת תהיה תורת המצורע אם בחקותי עם בהר סיני וכיוצא בהן כדי שישלימו בשנה ויקראו אותן הסדרים בעונתן.
תלמוד ירושלמי ראש השנה ד׳:ח׳ - הטקסט מספריא
משנה: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַשֵּׁנִי מַתְקִיעַ וּבִשְׁעַת הַהַלֵּל הָרִאשׁוֹן מַקְרֶא אֶת הַהַלֵּל:
הלכה: רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירַע. פַּעַם אַחַת תָּקְעוּ בָרִאשׁוֹנָה וְהָיוּ הַשּׂוֹנְאִים סְבוּרִין [שֶׁמָּא] עֲלֵיהֶן הֵם הוֹלְכִין וְעָמְדוּ עֲלֵיהֶן וְהֲרָגוּם. מִיגּוֹ דְּאִינּוּן חֲמֵי לוֹן קָרְאֵיי שְׁמַע וּמַצְלִיִין וְקוֹרְאִין בְּאוֹרַיְתָא וּמַצְלֵיי וְתָקְעִין. אִינּוּן אָמְרִין. בְּנִימוֹסוֹן אִינּוּן עֲסִיקִין.
וְאָמַר אַף בְּהַלֵּל כֵּן. לֵית כָּל עַמָּא תַּמָּן. וְאָמַר אַף בִּתְקִיעָה כֵּן. לֵית כָּל עַמָּא תַּמָּן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כְּתִיב וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרוֹשׁוּן. זוֹ תְקִיעָה וַעֲרָבָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי בְשֵׁם רִבִּי אֲלֶכְסַנְדְּרִי שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. שִׁמְעָה יְי צֶדֶק זוֹ קִרְיַת שְׁמַע. הַקְשִׁיבָה רִינָּתִי זוֹ רִינּוּן תּוֹרָה. הַאֲזִינָה תְפִילָּתִי זוֹ תְפִילָּה. בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה זוֹ מוּסָף. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא. אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר פָּפָּא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בְּמוּסָף. אָמַר רִבִּי תַחְלִיפָא קַיסָרִיָיא. קִרְיָיא אָמַר כֵּן. יוֹם תְּרוּעָה וַעֲשִׂיתֶם. רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר קַצַּרְתָּא. בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת כָּתוּב וְהִקְרַבְתֶּם וְכָאן כָּתוּב וַעֲשִׂיתֶם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִכֵּיוָן שֶׁנִּכְנַסְתֶּם לְדִין לְפָנַיי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וִיצָאתֶם בְּשָׁלוֹם מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִילּוּ נִבְרָאתֶם בְּרִיָיה חֲדָשָׁה.
רִבִּי מְשַׁרְשִׁיָּא בְשֵׁם רִבִּי אִידִי. בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת כָּתוּב חֵטְא וּבַעֲצֶרֶת אֵין כָּתוּב חֵטְא. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִכֵּיוָן שֶׁקִּיבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם עוֹל תוֹרָה מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִילּוּ לֹא חָטָאתֶם מִימֵיכֶם.
תניא, אגרת הקדש י״ד - הטקסט מספריא
לְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה הַיְשָׁנָה וְחִבַּת אֶרֶץ הַקּוֹדֶשׁ, לִהְיוֹת בּוֹעֶרֶת כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ מִקֶּרֶב אִישׁ וְלֵב עָמוֹק, כְּאִלּוּ הַיּוֹם מַמָּשׁ נָתַן ה׳ רוּחוֹ עָלֵינוּ, רוּחַ נְדִיבָה, בְּהִתְנַדֵּב עָם לְמַלֹּאות יָדָם לַה׳, בְּיָד מְלֵאָה וּרְחָבָה, בְּרִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי, מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה לְמַעְלָה רֹאשׁ, כְּמִדַּת ״קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן״ הַמֵּאִיר לְאֶרֶץ הַקּוֹדֶשׁ, הַמִּתְחַדֵּשׁ וּמִתְרַבֶּה תָּמִיד, כְּדִכְתִיב: ״תָּמִיד עֵינֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה״;
דְּהַאי ״וְעַד אַחֲרִית כוּ׳״ אֵינוֹ מוּבָן לִכְאוֹרָה, שֶׁהֲרֵי בְּאַחֲרִית שָׁנָה זוֹ מַתְחֶלֶת שָׁנָה שְׁנִיָּה, וְאִם כֵּן הֲוָה־לֵיהּ־לְמֵימַר ״לְעוֹלָם וָעֶד״?
אַךְ הָעִנְיָן יוּבַן, עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב: ״ה׳ בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ״, שֶׁיְּסוֹד הָ״אָרֶץ הָעֶלְיוֹנָה״ – הִיא בְּחִינַת ״מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״, וְהַתַּחְתּוֹנָה – הִיא ״אֶרֶץ חֵפֶץ״ הַמְכֻוֶּונֶת כְּנֶגְדָּהּ מַמָּשׁ וְנִקְרֵאת עַל שְׁמָהּ ״אֶרֶץ הַחַיִּים״, הִנֵּה הוּא נִמְשָׁךְ מֵהַמְשָׁכַת וְהֶאָרַת חָכְמָה עִילָּאָה, מְקוֹר הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים, כְּדִכְתִיב: ״הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ וְכוּ׳״.
וְהֶאָרָה וְהַמְשָׁכָה זוֹ הִיא מִתְחַדֶּשֶׁת בְּאוֹר חָדָשׁ מַמָּשׁ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ וְחָכְמָתוֹ אֶחָד בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, וְנִקְרָא בְּשֵׁם ״אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא״, שֶׁאֵין סוֹף וְאֵין קֵץ לְמַעֲלַת וּגְדוּלַּת הָאוֹר וְהַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרֵךְ וּמֵחָכְמָתוֹ, בְּעִילּוּי אַחַר עִילּוּי, עַד אֵין קֵץ וְתַכְלִית, לְרוּם הַמַּעֲלוֹת לְמַעְלָה מַעְלָה.
וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה יוֹרֵד וּמֵאִיר מֵחָכְמָה עִילָּאָה אוֹר חָדָשׁ וּמְחוּדָּשׁ, שֶׁלֹּא הָיָה מֵאִיר עֲדַיִין מֵעוֹלָם לָאָרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, כִּי אוֹר כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה מִסְתַּלֵּק לְשָׁרְשׁוֹ בְּכָל עֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה כְּשֶׁ״הַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ״, וְאַחַר כָּךְ, עַל־יְדֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר וְהַתְּפִלּוֹת, נִמְשָׁךְ אוֹר חָדָשׁ עֶלְיוֹן מִבְּחִינָה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר שֶׁבְּמַדְרֵגַת חָכְמָה עִילָּאָה, לְהָאִיר לָאָרֶץ עֶלְיוֹנָה וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הֵם כָּל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים הַמְקַבְּלִים חַיּוּתָם מִמֶּנָּה, דְּהַיְינוּ, מִן הָאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא וְחָכְמָתוֹ הַמְלוּבָּשׁ בָּהּ, כְּדִכְתִיב: ״כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר״, דְּהַיְינוּ, אוֹר הַמֵּאִיר מֵחָכְמָה עִילָּאָה מְקוֹר הַחַיִּים (וְכַנּוֹדָע לְיוֹדְעֵי חֵן, שֶׁבְּכָל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הִיא הַנְּסִירָה, וּמְקַבֶּלֶת מוֹחִין חֲדָשִׁים עֶלְיוֹנִים יוֹתֵר כוּ׳).
וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, כֵּן הוּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם, נִמְשָׁכִין מוֹחִין עֶלְיוֹנִים יוֹתֵר בְּכָל תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, וְאֵינָן מוֹחִין הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ אַחַר הַתְּפִלָּה, רַק גְּבוֹהִין יוֹתֵר.
וְדֶרֶךְ כְּלָל בִּכְלָלוּת הָעוֹלָם בְּ״שִׁית אַלְפֵי שְׁנִין״, כֵּן הוּא בְּכָל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה.
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״תָּמִיד עֵינֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בָּהּ״, שֶׁהָ״עֵינַיִם״ הֵם כִּינּוּיִם לְהַמְשָׁכַת וְהֶאָרַת אוֹר הַחָכְמָה, שֶׁלָּכֵן נִקְרְאוּ חֲכָמִים ״עֵינֵי הָעֵדָה״, וַ״אֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים״.
וְהֶאָרָה וְהַמְשָׁכָה זוֹ, אַף שֶׁהִיא תְּמִידִית, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָהּ בִּבְחִינָה וּמַדְרֵגָה אַחַת לְבַדָּהּ מִימֵי עוֹלָם, אֶלָּא שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הוּא אוֹר חָדָשׁ עֶלְיוֹן, כִּי הָאוֹר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ וְהֵאִיר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה זֶה, הוּא מִסְתַּלֵּק בְּעֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַבָּאָה לְשָׁרְשׁוֹ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה״ לְבַדָּהּ.
וְלָכֵן כְּתִיב ״מֵרֵשִׁית״ חָסֵר א׳ – רוֹמֵז עַל הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר שֶׁמִּסְתַּלֵּק בְּלֵיל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַד אַחַר הַתְּקִיעוֹת, שֶׁיּוֹרֵד אוֹר חָדָשׁ עֶלְיוֹן יוֹתֵר שֶׁלֹּא הָיָה מֵאִיר עֲדַיִין מִימֵי עוֹלָם אוֹר עֶלְיוֹן כָּזֶה, וְהוּא מִתְלַבֵּשׁ וּמִסְתַּתֵּר בְּ״אֶרֶץ הַחַיִּים״ שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה, לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כָּל מֶשֶׁךְ שָׁנָה זוֹ.
אַךְ גִּילּוּיוֹ מֵהַהֶסְתֵּר הַזֶּה, תָּלוּי בְּמַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים וּזְכוּתָם וּתְשׁוּבָתָם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, וְדַי לַמֵּבִין:
מצוטט ב־5 עמודים
אגרות קודש 2
- כרך כו ‹ ט'תתצח לקו"ש חי"ח ע' 18
- כרך כו ‹ ט'תתקיא לקו"ש חי"ח ע' 18
לקוטי שיחות 2
- כרך לג ‹ נשא ‹ שיחה א ‹ 47 לקו"ש חי"ח ע' 18
- כרך לב ‹ הוספות ‹ שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו ‹ 266 לקו"ש חי"ח ע' 18
תורת מנחם 1
- מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשכ"ו לקו"ש חי"ח ע' 18
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- אגרות קודש כרך א קלב ב"ב פח, א
- לקוטי שיחות כרך ל וירא שיחה ג מאותו ספר ב"ב פח, א
- לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה א מאותו ספר ב"ב פח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד ב"ב פח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יד דיני ציצית שעשאן נכרי ונשים וטלית שאולה ט ב"ב פח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יד דיני ציצית שעשאן נכרי ונשים וטלית שאולה יב ב"ב פח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות משא ומתן קנו סדר משא ומתן ב ב"ב דף פח ע"א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס דיני מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס א ב"ב פח , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים דיני מדות ומשקלות והפקעת שערים ב"ב פח, ע"ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים דיני מדות ומשקלות והפקעת שערים ז ב"ב פח, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים דיני מדות ומשקלות והפקעת שערים ט ב"ב פח , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים דיני מדות ומשקלות והפקעת שערים יב ב"ב פח , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים דיני מדות ומשקלות והפקעת שערים יד ב"ב פח , ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מציאה ופקדון דיני מציאה ופקדון כז ב"ב דף פח , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שאלה ושכירות וחסימה דיני שאלה ושכירות וחסימה ה ב"ב פח , ע"א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט דיני מדות ומשקלות והפקעת שערים (א) ב"ב פח, רע"ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת א ב"ב פח, א
- אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת יב ב"ב פח, ב
- שיעורי הלכה למעשה סיטון, פירושו ב"ב פח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יד דיני ציצית שעשאן נכרי ונשים וטלית שאולה ב"ב פח, א