ג
ג אבל מותר להתענות תענית חלום בשבתטו כשחלם בו ביום שיפה תענית לחלום לבטל הגזר דיןטז כאש לנעורתיז אם מתענה בו ביוםיח והתירו לו חכמים בשביל שיקרע גזר דינויט ועוד לפי שאין כאן ביטול עונג שבת לגמרי כיון שנפשו עגומה עליו בשביל חלומו אם לא יתענה ואם יתענה בטוח הוא שיקרע גזר דינו א"כ הרי התענית הזה תענוג הוא לוכ.
ומכל מקום אף שקורעים גזר דינו חוזרים ונפרעים ממנו על שביטל עיקר עונג שבתכא ומה תקנתו יתענה עוד תענית בחול שיתכפר לוכב ולכתחלה צריך להתענות מיד למחר ביום ראשוןכג שאין ראוי לו להתעכב לבקש סליחה וכפרה אלא אם כן תשש כחו ואינו יכול להתענות ב' ימים זה אחר זה יכול להתענות אח"כ כשיחזק כחוכד וכל שכן אם היה ביום ראשון חנוכהכה או פורים או ערב יום הכיפורים או ראש חודש או חולו של מועד וכל שכן יו"ט אפילו יו"ט ב' של גליותכו שלא יתענה עד אח"כ.
אבל אם למחר הוא יום שאיסור התענית בו אינו אלא מנהג כגון בחדש ניסן אפילו בערב פסחכז או אסרו חג יתענה כמו שיתבאר בסי' תכ"טכח והוא הדין בימי הגבלהכט ובין יום הכיפורים לסוכותל ואפילו בראש חודש ניסן וראש חודש אב יכול להתענותלא הואיל ויש מתענים בהם בכל שנה תענית צדיקים כמ"ש בסי' תק"פלב.
ובכל ימים אלו המתענה בהם תענית חלום אינו צריך להתענות אח"כ תענית על תעניתו כמו המתענה בשבתלג אבל המתענה תענית חלום בראש חודש חנוכה ופוריםלד ויו"טלה אפילו יו"ט ב' של גליותלו וחולו של מועדלז צריך להתענות אח"כ תענית על תעניתו כמו בשבת כמ"ש בסי' תקס"חלח:
הערות
- טו. רב יוסף יא, א. טור ושו”ע ס"ד.
- טז. רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא ברכות לא, ב וכפי' התוס' שם ד"ה כל היושב בשם ר"ח. רי"ף פ"ק דשבת (ה, א). רא"ש שם סכ"ד. טור ושו"ע שם.
- יז. רב שבת שם.
- יח. רב חסדא שם.
- יט. שו"ע שם. וראה מ”מ וציונים.
- כ. רשב"א ברכות שם ד"ה מאי תקנתיה. טור ולבוש ס"ד. וראה לקמן סי' תצח קו"א ס"ק ה.
- כא. ברכות שם. טור (עיקר) ושו"ע שם. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 28. שלחן המלך ע' קצט.
- כב. רב נחמן בר יצחק שם. טור ושו”ע שם.
- כג. זהר ח"ב דף רז, ב. רש"י ברכות שם ד"ה תעניתא. רשב"א שם ובשו"ת ח"ג סי' רכב. שו"ע ס"ד. וראה פסקי רקאנטי סי' קעח.
- כד. רשב"א שם. מרדכי רמז רכט בשם רבינו שמואל מבונבירק ורבי אליעזר ממיץ. שו"ע שם.
- כה. מנהגים (קלויזנר) סי' פו. תרומת הדשן סי' רעח. רמ"א ס"ד.
- כו. רמ"א שם. וראה מ"א ס"ק ד.
- כז. מ"א שם. וראה בדי השלחן סי' צ סק"ז.
- כח. סעיף יא.
- כט. ראה לקמן סוס"י תצד.
- ל. שו"ת ר"ש הלוי סי' ד. כנסת הגדולה הגה"ט. מ"א שם. וראה לקמן סי' תרכד סי"ג.
- לא. מ"א שם. וכ"ה לקמן שם.
- לב. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ב.
- לג. מ"א סי' תכט ס"ק ו. לקמן שם ס"י.
- לד. הגהות מיימוניות הל' תענית פ"א אות ט בשם ה"ר אלחנן. שו"ע סי' תקסח ס"ה.
- לה. ראה לקמן סי' תצד סי"ח. סי' תקצז ס"ז.
- לו. שיירי כנסת הגדולה הגה"ט אות ו. עולת שבת ס"ק ג.
- לז. מהרי"ל הל' תענית סוס"י יד. שו"ע שם. וכן בערב יו"כ, כדלקמן סי' תרד ס"ב.
- לח. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ה. וכ"ה לקמן סי' תכט ס"י.
משנה תורה, הלכות תעניות א׳ - הטקסט מספריא
מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור. שנאמר על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות. כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו.
ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם.
אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית. הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים. ותוסיף הצרה צרות אחרות. הוא שכתוב בתורה והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי. כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהיא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי.
ומדברי סופרים להתענות על כל צרה שתבוא על הצבור עד שירוחמו מן השמים. ובימי התעניות האלו זועקין בתפלות ומתחננים ומריעין בחצוצרות בלבד. ואם היו במקדש מריעין בחצוצרות ובשופר. השופר מקצר והחצוצרות מאריכות. שמצות היום בחצוצרות. ואין תוקעין בחצוצרות ושופר כאחד אלא במקדש שנאמר בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'.
תעניות אלו שגוזרין על הצבור מפני הצרות אינן יום אחר יום. שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בדבר זה. ואין גוזרין בתחלה תענית אלא בשני בשבת ובה' שלאחריו ובשני שלאחריו וכן על הסדר הזה שני וחמישי ושני עד שירוחמו.
אין גוזרין תעניות על הצבור לא בשבתות ולא בימים טובים. וכן אין תוקעין בהן לא בשופר ולא בחצוצרות ולא זועקים ומתחננים בהם בתפלה. אלא אם כן היתה עיר שהקיפוה עכו"ם או נהר או ספינה המטרפת בים. אפילו יחיד הנרדף מפני עכו"ם מפני ליסטים ומפני רוח רעה (מתענין עליהם בשבת ו) זועקין ומתחננים עליהם בתפלה. אבל אין תוקעין אלא אם כן תקעו לקבץ את העם לעזור אותם ולהצילן.
וכן אין גוזרין תענית בתחלה בראשי חדשים. או בחנוכה ופורים או בחולו של מועד. ואם התחילו להתענות על הצרה אפילו יום אחד ופגע בהן יום מאלו מתענין ומשלימין היום בתענית.
תעניות אלו שמתענין על הצרות אין מתענין בהן לא עוברות ולא מניקות ולא קטנים. ומותרין לאכול בלילה אע"פ שמתענין למחר חוץ מתעניות המטר כמו שיתבאר. וכל תענית שאוכלין בה בלילה בין צבור בין יחיד הרי זה אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר. והוא שלא ישן אבל אם ישן אינו חוזר ואוכל.
כשם שהצבור מתענים על צרתן כך היחיד מתענה על צרתו. כיצד הרי שהיה לו חולה או תועה במדבר או אסור בבית האסורין. יש לו להתענות עליו ולבקש רחמים בתפלתו. ואומר עננו וכו' בכל תפלה שמתפלל. ולא יתענה בשבתות ולא במועדות ולא בראשי חדשים ולא בחנוכה ופורים.
כל תענית שלא קיבלה עליו היחיד מבעוד יום אינו תענית. כיצד מקבלה כשיתפלל תפלת מנחה אומר אחר התפלה מחר אהא בתענית וגומר בלבו להתענות למחר. ואף על פי שהוא אוכל בלילה לא הפסיד כלום. וכן אם גמר בלבו וקבל עליו להתענות שלשה או ארבעה ימים זה אחר זה אע"פ שהוא אוכל כל לילה ולילה לא הפסיד תעניתו. ואינו צריך כוונה לכל יום ויום מבעודו.
קבל עליו מבעוד יום להתענות למחר בלבד והתענה. ובלילה נמלך להתענות ביום שני. אף על פי שלן בתעניתו אינה תענית מפני שלא קבלה עליו מבעוד יום. ואין צריך לומר שהיה אוכל ושותה בלילה והשכים בבקר ונמלך להתענות שאין זו תענית כלל.
הרואה חלום רע צריך להתענות למחר. כדי שישוב ויעור במעשיו ויחפש בהן ויחזור בתשובה. ומתענה ואפילו בשבת. ומתפלל עננו בכל תפלה אף על פי שלא קיבלה מבעוד יום. והמתענה בשבת מתענה יום אחר מפני שביטל עונג שבת.
מתענה אדם שעות והוא שלא יאכל כלום שאר היום. כיצד הרי שהיה טרוד בחפציו ומתעסק בצרכיו ולא אכל עד חצות או עד תשע שעות ונמלך להתענות בשעות שנשארו מן היום. הרי זה מתענה אותן שעות ומתפלל בהן עננו. שהרי קבל עליו התענית קודם שעות התענית. וכן אם אכל ושתה ואחר כך התחיל להתענות שאר היום הרי זה תענית שעות.
כל השרוי בתענית. בין שהיה מתענה על צרתו או על חלומו בין שהיה מתענה עם הצבור על צרתם. הרי זה לא ינהוג עידונין בעצמו ולא יקל ראשו ולא יהיה שמח וטוב לב אלא דואג ואונן כענין שנאמר מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו. ומותר לו לטעום את התבשיל ואפילו בכדי רביעית והוא שלא יבלע אלא טועם ופולט. שכח ואכל משלים תעניתו.
יחיד שהיה מתענה על החולה ונתרפא. על צרה ועברה. הרי זה משלים תעניתו. ההולך ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים תעניתו. הלך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין הרי זה מתענה עמהן. שכח ואכל ושתה אל יתראה בפניהם ואל ינהוג עידונין בעצמו.
צבור שהיו מתענין על הגשמים וירדו להן גשמים. אם קודם חצות ירדו לא ישלימו אלא אוכלין ושותין ומתכנסין וקוראין הלל הגדול. שאין אומרין הלל הגדול אלא בנפש שבעה וכרס מלאה. ואם אחר חצות הואיל ועבר רוב היום בקדושה ישלימו תעניתן. וכן אם היו מתענין על צרה ועברה או על גזרה ובטלה. אם קודם חצות לא ישלימו ואם אחר חצות ישלימו.
בכל יום תענית שגוזרין על הצבור מפני הצרות. בית דין והזקנים יושבין בבית הכנסת ובודקים על מעשי אנשי העיר מאחר תפלת שחרית עד חצות היום. ומסירין המכשולות של עבירות. ומזהירין ודורשין וחוקרין על בעלי חמס ועבירות ומפרישין אותן. ועל בעלי זרוע ומשפילין אותן. וכיוצא בדברים אלו. ומחצי היום ולערב רביע היום קוראין בברכות וקללות שבתורה שנאמר מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו ומפטירין בנביא בתוכחות מענין הצרה. ורביע היום האחרון מתפללים מנחה ומתחננים וזועקים ומתוודים כפי כחם
מצוטט ב־10 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך טז ‹ תשא ‹ שיחה ב ‹ 398 שו"ע אדה"ז או"ח סי' רפח ס"ג
- כרך יח ‹ במדבר-ב' סיון ‹ שיחה א ‹ 19 שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ח ס"ג
תורת מנחם 8
- נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ח ס"ג
- נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ח ס"ג
- נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ח ס"ג
- נה - שנת תשכ"ט - חלק שני ‹ שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ח ס"ג
- סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ח ס"ג
- סה - שנת תשל"א - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ח ס"ג
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ח ס"ג
- סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ח ס"ג
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

