הלכות שאר אבות הטומאות

הלכה א הנבילה אב מאבות הטומאות כזית מבשרה מטמא אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ומטמא …

• בבא קמא ב ע"ב · א וטמא מת. תולדותיהן לאו כיוצא בהן; דאילו אב – מטמא אדם וכלים, …
• חולין כז ע"ב · ב והאי תנא מייתי לה מהכא, דתניא: ״זאת תורת הבהמה והעוף״, וכי באיזו …

הלכה ב אחד בהמה וחיה בין המותרין באכילה בין האסורין אם מתו כולן בשרן מטמא בכזית …

• חולין כז ע"ב · ב והאי תנא מייתי לה מהכא, דתניא: ״זאת תורת הבהמה והעוף״, וכי באיזו …
• חולין ע ע"ב · טו נמתי לו: ״וכי ימות מן הבהמה״ – זו בהמה טמאה, ״אשר היא …

הלכה ג בהמה טמאה וחיה טמאה אין השחיטה מועלת בה ואחד השוחטה או הנוחרה או החונקה …

• פסחים קכ ע"ב · טו הפיגול והנותר מטמא את הידים וכו׳. רב הונא ורב חסדא, חד אמר: …
• חולין לב ע"א · יח כלל אמר רבי ישבב משום רבי יהושע: כל שנפסלה בשחיטתה – נבלה, …
• מעילה טו ע"ב · יד מתני׳ כל הנבילות – מצטרפין זו עם זו. וכל השקצים – מצטרפין …

הלכה ד מוח הרי הוא כבשר ודם הנבילה אינו מטמא כנבילה אלא הרי הוא כמשקין טמאים …

• מנחות קג ע"ב · כ מתיב רבי יצחק בר ביסנא: העיד רבי יהושע ורבי יהושע בן בתירא …
• חולין קכה ע"א · ה ואי דאיכא כזית מוח מבפנים – טומאה בוקעת ועולה, באהל נמי ליטמא! …
• כריתות כא ע"א · כ דתנן: דם נבילות – בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין.

הלכה ה חלב בהמה טהורה שמתה טהור שנאמר וחלב נבילה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה ואכול …

• זבחים ע ע"א · יח תנו רבנן: ״וחלב נבלה וחלב טרפה״ – בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר.
• זבחים ע ע"ב · ב אוציא את הטמאה – שאין במינה טריפה, ולא אוציא את החיה שיש …

הלכה ו הכוי חלבו מטמא כבשרו וטומאתו בספק לפיכך אין שורפין עליו תרומה וקדשים ואין חייבין …

• כריתות כא ע"א · יג טומאתו ושחיטה, מנלן? סברא, מדלכל מילי רבייה רחמנא כבהמה, טומאתו ושחיטתו נמי …

הלכה ז ואלו דברים שאין מטמאין מן הנבילות העצמות והקרניים והטלפים אפי' עיקרן הרך שאם יחתך …

• חולין קיז ע"ב · ב ותלתא קראי למה לי בדם?
• חולין קיח ע"א · ב מאי קאמר? אמר רבא, ואמרי לה כדי: חסורי מיחסרא והכי קתני: ״בנבלתה״ …

הלכה ח האלל בין שפלטתו חיה בין שפלטתו סכין אינו מצטרף לכזית ואם כנסו והיה בו …

• חולין קכא ע"א · ט רבי אבין ורבי מיישא, חד אמר: מקצתו חישב עליו.
• חולין קכא ע"א · י וחד אמר: מקצתו פלטתו חיה, ומקצתו פלטתו סכין.
• חולין קכא ע"ב · כב רבי יהודה אומר: האלל [וכו׳]. אמר רב הונא: והוא שכנסו.
• מעילה ז ע"א · ד אמר ליה רבי זירא: כבר שנית לנו אלל! אלמא האי אלל, כיון …

הלכה ט ואלו בהמות שעורותיהם כבשרם:עור חזיר של יישוב ועור חטוטרת הגמל הרכה ועור בית הבושת …

• פסחים מו ע"א · יא אמר רב נחמן בר יצחק: אייבו אמרה, וארבעה אמר בה, וחדא מינייהו …
• זבחים כח ע"א · ט כרב חסדא – מאי טעמא לא אמרי? מאי קא משמע לן – …
• חולין קכב ע"א · י מתני׳ אלו שעורותיהן כבשרן: עור האדם, ועור חזיר של ישוב. רבי יהודה …
• חולין קכב ע"א · יב וכולן שעבדן, או שהילך בהן כדי עבודה – טהורין, חוץ מעור האדם. …
• נדה נה ע"א · יג כי איתמר דעולא אסיפא איתמר, ״וכולן שעבדן או שהילך בהן כדי עבודה …

הלכה י המפשיט נבלת בהמה או חיה בין טמאה בין טהורה בין דקה בין גסה אם …

• חולין קכג ע"א · ד מתני׳ המפשיט בבהמה ובחיה, בטהורה ובטמאה, בדקה ובגסה –
• חולין קכג ע"א · ז המרגיל – כולו חבור לטומאה, ליטמא ולטמא. עור שעל הצואר – רבי …
• חולין קכג ע"א · ט אמר רב: טהור המופשט, רבי אסי אמר: טפח הסמוך לבשר טמא.
• חולין קכג ע"א · טו אמר אביי: טפח כפול. תניא נמי הכי: כמה כדי אחיזה? טפח כפול.
• חולין קכג ע"ב · ט תא שמע: רבי דוסתאי בן יהודה משום רבי שמעון אומר: המפשיט בשרצים …

הלכה יא עור שיש עליו כזית נבילה הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערו שכנגדו מאחורי העור נטמא …

• חולין קיח ע"א · ד תלמוד לומר ״יטמא״.
• חולין קכד ע"א · יח מתני׳ עור שיש עליו כזית בשר, הנוגע בציב היוצא ממנו, ובשערה שכנגדו …
• חולין קכד ע"א · כ גמ׳ אמר עולא אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא פלטתו חיה, אבל …
• חולין קכד ע"א · כו כי אתא רבין וכל נחותי, אמרוה ארישא. ואלא קשיא? כדאמר רב פפא:

הלכה יב עור שיש עליו כשני חצאי זיתים בשר נבילה העור מבטלן ואינן מטמאין לא במגע …

• חולין קכא ע"ב · כג ואמר רב הונא: שני חצאי זיתים שישנן על גבי העור – העור …
• חולין קכד ע"א · יט היו עליו כשני חצאי זיתים, מטמא במשא ולא במגע, דברי רבי ישמעאל. …

הלכה יג בשר נבילה שנפסד והבאיש ונפסל מלאכול הכלב טהור לפיכך נצל הנבילה ספק אם מטמא …

• נזיר נ ע"א · ז בעא מיניה אביי מרבה: יש נצל לבהמה או אין נצל לבהמה? מי …
• נזיר נ ע"א · ט אלא למאן דאמר טומאה חמורה עד לכלב, מאי איכא למימר?
• חולין עא ע"א · כ הניחא לרבי יוחנן, דאמר: אחת זו ואחת זו, עד לכלב – שפיר.
• בכורות כג ע"א · ח דלמא, ודאי שאני הכא, דהויא לה טומאה סרוחה. הניחא לבר פדא, דאמר: …
• נדה נד ע"ב · י מתני' דם הנדה, ובשר המת — מטמאין לחין, ומטמאין יבשין. אבל הזוב, …

הלכה יד בשר נבילה שהיה סרוח מעיקרו ואינו ראוי למאכל אדם ה"ז טהור שנאמר לגר אשר …

• בכורות כג ע"א · ח דלמא, ודאי שאני הכא, דהויא לה טומאה סרוחה. הניחא לבר פדא, דאמר: …

הלכה טז בהמה ששפעה חררת דם אף על פי שנפטרה מן הבכורה אינה מטמאה לא במגע …

• בכורות כא ע"ב · י גמ׳ תני רבי חייא: אינה מטמאה לא במגע ולא במשא. ומאחר דאינה …
• נדה כז ע"ב · יא ותני רבי חייא עלה: אינה מטמאה לא במגע ולא במשא, ומאחר שאינה …

הלכה יז נבילה שנתערבה בשחוטה אם רוב מן השחוטה בטלה הנבילה בשחוטה ואין הכל מטמא במגע …

• מנחות כג ע"א · טו גמ׳ אמר רב חסדא: נבילה בטילה בשחוטה, שאי אפשר לשחוטה שתעשה נבילה.
• בכורות כג ע"א · ה והאמר רב חסדא: נבילה בטילה בשחוטה, שאי אפשר לנבילה שתיעשה שחוטה. נהי …

הלכה א בהמה או חיה טמאה שנשחטה אינה מטמאה משום נבילה כל זמן שהיא מפרכסת עד …

• חולין כ ע"ב · ה אמר זעירי: נשברה מפרקת ורוב בשר עמה – נבלה.
• חולין כא ע"א · ט אמר שמואל: עשאה גיסטרא – נבלה. אמר רבי אלעזר: ניטל הירך וחלל …
• חולין ל ע"א · ט וכי תימא, בעי העמדה והערכה, והתנן: שחט בה שנים או רוב שנים …
• חולין קיז ע"ב · ח כיוצא בו, השוחט בהמה טמאה לגוי ומפרכסת, מטמאה טומאת אכלין, אבל לא …
• תמורה יא ע"ב · ז ומאי איכא בין רבא לרב ששת? איכא בינייהו דרבי אלעזר, דאמר רבי …
• נדה כד ע"א · ג בין רבי ינאי לרבי יוחנן, איכא בינייהו דרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: …

הלכה ב בהמה שמת עוברה בתוך מעיה והושיט הרועה את ידו ונגע בו בין בבהמה טמאה …

• חולין ל ע"ב · ו מאי קא משמע לן? תנינא: או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו …
• חולין ע ע"ב · א מתני׳ בהמה שמת עוברה בתוך מעיה והושיט הרועה את ידו ונגע בו, …

הלכה ג בשר הפורש מבהמה וחיה כשהן חיין בין טהורין בין טמאין טהור ואינו מטמא כנבילה …

• חולין קכח ע"ב · יא אי הכי, אפילו בשר נמי? לא סלקא דעתך, דתניא: יכול יהא בשר …
• מעילה טז ע"ב · ו וקלסיה רבי יוחנן. מיתיבי: האיברין – אין להן שיעור, אפילו פחות מכזית …
• נדה מג ע"ב · יז ושרץ לא מטמא במשהו? והא אנן תנן: האברים אין להם שיעור, פחות …
• נדה מג ע"ב · יח שאני אבר — דכוליה במקום עדשה קאי, דהא אילו חסר פורתא אבר …

הלכה ה הבשר או האבר המדולדלין בבהמה או חיה שאינן יכולין לחיות ולהדביק בשאר הגוף אינן …

• חולין עג ע"ב · ב אלא לרבי יוחנן, קשיא.
• חולין עג ע"ב · ד אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מאי טעמא דרבי יוחנן אליבא דרבי מאיר? …
• חולין קכז ע"א · כ מתני׳ האבר והבשר המדולדלין בבהמה, מטמאין טומאת אכלין במקומן, וצריכין הכשר.
• חולין קכז ע"ב · א נשחטה הבהמה – הוכשרו בדמיה, דברי רבי מאיר. רבי שמעון אומר: לא …
• חולין קכז ע"ב · ב מתה הבהמה – הבשר צריך הכשר, האבר מטמא משום אבר מן החי, …
• חולין קכז ע"ב · ה לעולם, דאין מעלין ארוכה, ושאני טומאת נבלה, דרחמנא אמר ״כי יפול״, עד …
• חולין קכח ע"ב · ז איכא בינייהו בשר הפורש ממנו (מאבר בהמה), דאילו בשר הפורש מאבר מן …
• כריתות טו ע"א · כח מתני׳ ועוד שאל רבי עקיבא: אבר המדולדל בבהמה, מהו? אמרו לו: לא …

הלכה ו טריפה שנשחטה שחיטה כשירה אע"פ שהיא אסורה באכילה הרי היא טהורה וכן השוחט את …

• שבת קלו ע"א · ה אמר אביי, כתנאי: ״וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה״, להביא …
• שבת קלו ע"א · ח אלא דכולי עלמא מת הוא, ורבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ברבי …
• שבת קלו ע"א · ט וכי תימא: טרפה מבטן, מאי איכא למימר? התם — יש במינה שחיטה, …
• זבחים סט ע"ב · יג והאמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה במתניתא תנא: ״וכי ימות מן …
• חולין עב ע"ב · א מה מצינו בטרפה ששחיטתה מטהרתה, אף שחיטת בהמה תטהר את האבר.
• חולין עב ע"ב · ז בן שמנה חי, אין שחיטתו מטהרתו, לפי שאין במינו שחיטה.

הלכה ז השוחט את הבהמה ומצא בה בן ט' חי קודם שיהלך על הקרקע אע"פ שאין …

• חולין עה ע"א · טז רבא אמר: לדברי המתיר נמי מותר, ארבעה סימנין אכשר ביה רחמנא.

הלכה ח טריפה שנשחטה אע"פ שהיא טהורה מן התורה אם נגע בה הקדש נטמא מדברי סופרים …

• חולין עג ע"א · יב תניא נמי הכי: אמר להן רבי מאיר: וכי מי טיהרו לאבר זה …

הלכה ט בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו וחתכה ואח"כ שחט את אמו האבר שנחתך …

• חולין לג ע"א · א מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהרה מידי נבלה, או לא?
• חולין סח ע"א · יד לא, לעולם אעובר, וכדאמר רב נחמן בר יצחק: לא נצרכה אלא למקום …
• חולין סח ע"א · טז הוציא את ידו וחתכו, ואחר כך שחט את אמו – שבחוץ טמא …
• חולין סח ע"ב · ב וחכמים אומרים: מגע טרפה שחוטה.
• חולין סט ע"א · ו מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהוריה מידי נבלה, או לא? אמר …
• חולין עב ע"א · יא מתני׳ בהמה המקשה לילד, והוציא עובר את ידו, וחתכה, ואחר כך שחט …
• חולין עב ע"א · יב וחכמים אומרים: מגע טרפה שחוטה,

הלכה י שחיטת עכו"ם נבילה ומטמאה במשא ואפילו ישראל עומד על גביו ואם שחט בסכין יפה …

• חולין ה ע"ב · ח אמר רבי חנן אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן …
• חולין ו ע"א · ו רבי יצחק בן יוסף שדריה רבי אבהו לאתויי חמרא מבי כותאי, אשכחיה …
• חולין יג ע"א · יב מתני׳ שחיטת נכרי נבלה, ומטמאה במשא.

הלכה יא קוליית הנבילה הנוגע בה או נושאה טהור שכל דבר מן הנבילה שאינו מטמא במגע …

• חולין קכה ע"א · יד ורבי יוחנן אמר: לעולם דאיכא כזית, ומוח מבפנים מעלה ארוכה מבחוץ, ומאי …
• חולין קכה ע"א · טז אמר רבי בנימין בר גידל, אמר רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן, כגון …

הלכה יב קולית שחישב עליה לנוקבה ועדיין לא ניקבה הרי הנוגע בה ספק טמא שהרי יש …

• חולין קכו ע"ב · ט בעי רב אושעיא: חישב עליה לנוקבה ולא ניקבה, מהו? מחוסר נקיבה כמחוסר …

הלכה א נבלת העוף הטהור מטמא מן התורה מפי השמועה למדו שזה שנאמר וכל נפש אשר …

• חולין כז ע"ב · ב והאי תנא מייתי לה מהכא, דתניא: ״זאת תורת הבהמה והעוף״, וכי באיזו …
• חולין ק ע"ב · ה תלמוד לומר ״נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה״ – מי שאיסורו משום …
• נדה מב ע"א · כ אזל שייליה, אמר ליה: עשאוה כנבלת עוף טהור שמטמאה בגדים בבית הבליעה. …
• נדה מב ע"ב · טז מי שאין לה טומאה אלא אכילתה — יצתה זו שטמאה קודם שיאכלנה.
• נדה מב ע"ב · יז ותיתי בקל וחומר מנבלת עוף טהור, ומה נבלת עוף טהור שאין לה …
• נדה מב ע"ב · כ ליתן שיעור לנוגע ולנושא, כאוכל — מה אוכל בכזית, אף נוגע ונושא …
• נדה נ ע"ב · יג אלא בכפרים, ומי איכא למאן דאמר דלא בעיא מחשבה? והתנן: נבלת בהמה …
• נדה נא ע"א · ד ומי צריכה הכשר? והתנן: שלשה דברים נאמרו בנבלת עוף טהור: צריכה מחשבה, …

הלכה ב אין נבלת העוף הטהור צריכה מחשבה לטמא טומאה זו החמורה אלא כיון שבלע ממנה …

• זבחים קה ע"א · ט מה זרעים – שאין סופן ליטמא טומאה חמורה, וצריכין הכשר; אף כל …
• נדה נ ע"ב · א צריכות מחשבה לכשיתלשו, קסבר מחשבת חבור לא שמה מחשבה.
• נדה נ ע"ב · ב אמר רבא: אף אנן נמי תנינא, שלשה עשר דברים נאמרו בנבלת עוף …

הלכה ג פרה אדומה ושעירין הנשרפים אינן כן אף על פי שהן מטמאין המתעסק בהן אם …

• זבחים קה ע"א · יא כי אתא רב דימי אמר, אמרי במערבא: צריכין הכשר טומאה ממקום אחר.

הלכה ז מעי של נבלת העוף הטהור שבלעו מקצתו בבית הבליע' ומקצתו בחוץ לתוך פיו אם …

• מנחות ע ע"א · יב ומאי שנא מדכתב אפינקסא דאילפא: ביצי נבלת העוף הטהור, מקצתן בחוץ ומקצתן …

הלכה י האוכל מנבלת העוף הטהור מן העצמות הרכין או מן הגידין ומן השלל של ביצים …

• ביצה ז ע"א · ח מאן תנא להא דתנו רבנן: האוכל מנבלת עוף טהור, מן השלל של …
• נזיר נ ע"א · י תא שמע: המחוהו באור — טמא, בחמה — טהור. ואי סלקא דעתך …
• חולין קכ ע"א · כב ותניא נמי גבי נבלת עוף טהור כהאי גונא: המחהו באור – טמא, …

הלכה יא נבלת העוף הטהור שנפסדה מלאכול הכלב טהורה וכן אם יבשה כחרס ואינה יכולה להשרות …

• נזיר נ ע"א · ט אלא למאן דאמר טומאה חמורה עד לכלב, מאי איכא למימר?
• חולין עא ע"א · כ הניחא לרבי יוחנן, דאמר: אחת זו ואחת זו, עד לכלב – שפיר.
• בכורות כג ע"א · ח דלמא, ודאי שאני הכא, דהויא לה טומאה סרוחה. הניחא לבר פדא, דאמר: …

הלכה יב עוף טהור שנטרף ונשחט שחיטה כשירה שחיטתו מטהרתו ואפילו נשחט בעזרה ואם נמלק ונמצא …

• זבחים סח ע"א · ז מתני׳ כל הפסולין שמלקו – מליקתן פסולה, ואינן מטמאות בבית הבליעה. מלק …
• זבחים סט ע"א · יב הביא המולק (ק״ץ חפ״ץ – סימן) קדשים בחוץ, ומולק חולין בין מבפנים …
• זבחים קה ע"ב · ו והא מדקתני סיפא: שחיטתה ומליקתה מטהרת טריפתה מטומאתה; מאן שמעת ליה האי …

הלכה יג המולק קדשים בפנים אם היו ראויין לקרבן ולא נמצאו בהן מומין שביארנו במקומו הרי …

• זבחים סט ע"א · ט מלק בשמאל או בלילה כו׳. תנו רבנן: יכול תהא מליקה שהיא לפנים, …
• זבחים ע ע"ב · ז יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא, אמר ליה אביי: מכלל דעגלה …
• זבחים ע ע"ב · יא היכא דערף מיערף – לא איצטריכא ליה; כי איצטריכא, היכא דשחטה מישחט.

הלכה יד נבלת העוף הטמא טהורה ואינה מטמאה בבית הבליעה ואם חישב עליה לאכילה והוכשרה הרי …

• זבחים סט ע"ב · יז דתניא, רבי יהודה אומר: יכול תהא נבלת עוף טמא מטמאה בגדים אבית …

הלכה טז אבר מן המת מן העוף הרי הוא כנבלת העוף שפירש ממנו אם היתה נבלת …

• זבחים קה ע"ב · ב איתיביה: שלשה עשר דברים נאמרו בנבלת עוף טהור, וזה אחד מהן: צריכה …

הלכה ב השרץ אב מאבות הטומאות מטמא אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ואינו מטמא במשא …

• חגיגה יא ע"א · טו הא כיצד? עד שיגיע במקצתו שהוא ככולו. שיערו חכמים בכעדשה, שכן חומט …
• נזיר נב ע"א · ב הא כיצד? עד שיגע במקצתן שהוא ככולן. ושיערו חכמים בכעדשה, שכן החומט …
• בבא קמא ב ע"א · י גבי טומאות תנן: אבות הטומאות – השרץ, והשכבת זרע,
• בבא קמא ב ע"ב · א וטמא מת. תולדותיהן לאו כיוצא בהן; דאילו אב – מטמא אדם וכלים, …
• בבא בתרא ט ע"ב · ד אמר ליה: ואלא שרץ דמטמא אדם – מנלן? לאו משום דמטמא בגדים?! …
• מעילה טו ע"ב · יד מתני׳ כל הנבילות – מצטרפין זו עם זו. וכל השקצים – מצטרפין …

הלכה ג האיברים אין להן שיעור אבר מן השרץ כברייתו:

• מעילה טז ע"ב · ו וקלסיה רבי יוחנן. מיתיבי: האיברין – אין להן שיעור, אפילו פחות מכזית …
• נדה מג ע"ב · יז ושרץ לא מטמא במשהו? והא אנן תנן: האברים אין להם שיעור, פחות …
• נדה מג ע"ב · יח שאני אבר — דכוליה במקום עדשה קאי, דהא אילו חסר פורתא אבר …

הלכה ה בשר מן החי הפורש מן השרץ טהור שאין מטמא אלא אבר הדומה לשרץ כולו …

• חולין קכח ע"ב · טו תניא נמי גבי שרצים כהאי גוונא: יכול בשר הפורש מן השרצים יהא …

הלכה ז דם השרץ כבשרו ומצטרף לכעדשה כל זמן שהוא מחובר בבשר:

• כריתות ד ע"ב · יח אוציא דם שרצים, הואיל דאין דמן חלוק מבשרן – מצטרפין.
• כריתות כא ע"ב · יג חדא, דהיינו רישא. ועוד, תנא מלאו נמי קא ממעט ליה, דקתני: יצא …
• מעילה יז ע"א · ה וכן אמר רבי יוסי בר רבי חנינא: ״הטמאין״ – מלמד שהן מצטרפין, …
• מעילה יז ע"א · ו אמר רב יוסף: לא קשיא, כאן – בכולו. כאן – במקצתו.

הלכה ח עצמות השרץ וגידיו וציפורניו טהורין ועור החולד והעכבר והצב והתנשמת טהור אף על פי …

• שבת קז ע"א · ו גמ׳ מדקתני ״החובל בהן חייב״ מכלל דאית להו עור. מאן תנא? אמר …

הלכה ט קוליית השרץ הנוגע בה טהור אע"פ שהיא מליאה מוח והוא שיהיה המוח מתקשקש שאינו …

• חולין קכה ע"א · יד ורבי יוחנן אמר: לעולם דאיכא כזית, ומוח מבפנים מעלה ארוכה מבחוץ, ומאי …
• חולין קכה ע"א · טז אמר רבי בנימין בר גידל, אמר רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן, כגון …

הלכה י ביצת השרץ המרוקמת אף על פי שהשרץ נראית מתוכה טהורה ניקבה כל שהוא הנוגע …

• חולין קכו ע"ב · יא מתני׳ ביצת השרץ המרוקמת טהורה, ניקבה כל שהוא – טמא. עכבר שחציו …

הלכה יא שרץ שחציו בשר וחציו אדמה הנוגע בבשר טמא ובאדמה טהור ואם השריץ על פני …

• חולין קכו ע"ב · יא מתני׳ ביצת השרץ המרוקמת טהורה, ניקבה כל שהוא – טמא. עכבר שחציו …
• חולין קכו ע"ב · טז עכבר שחציו [וכו׳]. אמר רבי יהושע בן לוי: והוא שהשריץ על פני …

הלכה יב בשר השרץ שנפסד והבאיש ונפסל מלאכול הכלב טהור יבש עד שנעשה כחרש אם יכול …

• נזיר נ ע"א · ט אלא למאן דאמר טומאה חמורה עד לכלב, מאי איכא למימר?
• עבודה זרה סח ע"ב · יג אמרו ליה רבנן לרב ששת: אלא מעתה, ליטמא לח ויבש, אלמה תנן: …
• חולין עא ע"א · כ הניחא לרבי יוחנן, דאמר: אחת זו ואחת זו, עד לכלב – שפיר.
• בכורות כג ע"א · ח דלמא, ודאי שאני הכא, דהויא לה טומאה סרוחה. הניחא לבר פדא, דאמר: …
• נדה נד ע"ב · י מתני' דם הנדה, ובשר המת — מטמאין לחין, ומטמאין יבשין. אבל הזוב, …
• נדה נו ע"א · ז והשרץ. אמר ריש לקיש: ״שרץ שיבש ושלדו קיימת״ — טמא. והאנן תנן: …
• נדה נו ע"א · י אמר רבא: הני זבוגי דמחוזא, כי שלדן קיימת — טמאין. ואמר ריש …

הלכה יד השרץ אינו מטמא עד שימות הותזו ראשיהן אע"פ שעדיין הראש מעורה בעור הגוף אף …

• חולין כא ע"א · י תנן התם: הותזו ראשיהן, אף על פי שמפרכסין – טמאים, כזנב הלטאה …
• חולין כא ע"א · יא מאי הותזו? ריש לקיש אמר: הותזו ממש, רבי אסי אמר רבי מני: …
• כריתות ד ע"ב · כא אמר רבינא: הילכך, דם נחש ובשרו מצטרפין. מאי קא משמע לן? היינו …

הלכה ב אין שכבת זרע של קטן מטמאה עד שיהיה בן ט' שנים ויום אחד:

• נדה לב ע"ב · ח אלמא, כי מרבי קרא — בן יום אחד מרבי. ורמינהו: ״איש״ — …
• נדה מג ע"ב · כ אלא, בין קטן לגדול.

הלכה ג שכבת זרע אדומה טהורה עד שתהיה לבנה ונמשכת:

• נדה לב ע"ב · א למעוטי איש מאודם.

הלכה ד וכל שכבת זרע שאין גופו של אדם מרגיש בה אינה מטמאה לפיכך אם ראה …

• נדה מג ע"א · י אמר שמואל: כל שכבת זרע שאין כל גופו מרגיש בה אינה מטמאה. …
• נדה מג ע"א · יב לישנא אחרינא, אמר שמואל: כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינה מטמאה. …

הלכה ה המהרהר בלילה וראה ששימש מטה בחלום ועמד ומצא בשרו חם אע"פ שלא מצא שכבת …

• נדה מג ע"א · יא מיתיבי: היה מהרהר בלילה, ועמד ומצא בשרו חם — טמא! תרגמא רב …

הלכה ז בעל קרי שטבל ולא הטיל מים קודם שיטבול כשיטיל מים טמא מפני צחצוחי שכבת …

• חולין כד ע"ב · ג תנן התם: בעל קרי שטבל ולא הטיל מים, לכשיטיל – טמא. רבי …
• חולין כד ע"ב · ד ילד עד כמה? אמר רבי אלעא אמר רבי חנינא: כל שעומד על …
• נדה מג ע"א · יד תא שמע: בעל קרי שטבל ולא הטיל מים, לכשיטיל מים טמא. שאני …

הלכה ט אחד האיש ואחד האשה ששמשו מטתן שניהן טמאים ושניהן ראשון לטומאה דין תורה ואין …

• יבמות לד ע"ב · ה תנו רבנן: ״אותה״, פרט לכלה, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: פרט לשלא …
• נדה לג ע"ב · ד וליטעמיך, זב גופיה היכי סתר? ״לטהרתו״ אמר רחמנא: שלא תהא טומאה מפסקת …
• נדה מא ע"ב · יז אלא, מפני שטומאת בית הסתרים היא, וטומאת בית הסתרים אינה מטמאה, אלא …
• נדה מב ע"א · יג אמר ליה: רואה הויא. אתא שייליה לרבא, אמר ליה: רואה הויא. אתא …

הלכה י הבועל את האשה ולא הוציא שכבת זרע טהור אף על פי שהערה וכן האשה …

• יבמות לד ע"ב · ו במאי קמיפלגי — רבנן סברי: ״שכבת זרע״, פרט להעראה. ״אותה״, פרט לשלא …

הלכה יא האשה שפלטה שכבת זרע אם פלטה אותה בתוך שלש עונות הרי היא טמאה כרואה …

• שבת פו ע"א · ד תנו רבנן: פולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה, דברי רבי אלעזר בן …
• נדה מא ע"ב · יז אלא, מפני שטומאת בית הסתרים היא, וטומאת בית הסתרים אינה מטמאה, אלא …
• נדה מב ע"א · יג אמר ליה: רואה הויא. אתא שייליה לרבא, אמר ליה: רואה הויא. אתא …

הלכה יב שכבת זרע עצמה שנפלטה בתוך השלש עונות מטמאה אחרים שנגעו בה כדרך שטימאה האשה …

• שבת פו ע"א · ד תנו רבנן: פולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה, דברי רבי אלעזר בן …

הלכה יג וכמה היא עונה יום או לילה ואין העונה שנבעלה בה מן המניין כיצד נבעלה …

• שבת פו ע"ב · ג אמר רבי חייא ברבי אבא אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי ישמעאל …

הלכה יד שכבת זרע אינה מטמאה אלא כשהיא לחה יבשה כחרס טהורה ואם יכולה לשרות מעת …

• נדה נד ע"ב · י מתני' דם הנדה, ובשר המת — מטמאין לחין, ומטמאין יבשין. אבל הזוב, …

הלכה טז נכרית שפלטה שכבת זרע של ישראל בתוך השלש עונות וכן הבהמה שפלטה שכבת זרע …

• שבת פו ע"ב · ד בעי רב פפא: שכבת זרע של ישראל במעי גויה מהו? ישראל דדאיגי …
• נדה לד ע"א · יג לימא מסייע ליה: נכרית שפלטה שכבת זרע מישראל — טמאה, ובת ישראל …

הלכה יז כבר ביארנו בהלכות מטמאי משכב ומושב ששכבת זרעו של עכו"ם טהור מכלום לפיכך בת …

• נדה לד ע"א · ט אמר רבא: זובו טמא, אפילו לבית שמאי; קריו טהור, אפילו לבית הלל.
• נדה לד ע"א · יא קריו טהור, אפילו לבית הלל — עבוד ביה רבנן היכרא, כי היכי …
• נדה לד ע"א · יג לימא מסייע ליה: נכרית שפלטה שכבת זרע מישראל — טמאה, ובת ישראל …
• נדה לד ע"ב · ב וכי תימא, הכי נמי טהורה מדאורייתא, אבל טמאה מדרבנן. אטו מי רגליה …
• נדה מג ע"ב · יט שכבת זרע דחלוקה טומאתו — מאי היא? אילימא בין ישראל לדגוים — …

הלכה יח עכו"ם שהרגיש ונתגייר וירד וטבל ויצא ממנו שכבת זרע שהרגיש בה אחר שטבל ה"ז …

• נדה מג ע"א · יז אם תמצי לומר בתר עקירה אזלינן, הני מילי לחומרא, אבל הכא דלקולא …

הלכה א טומאת ע"ז מדברי סופרים ויש לה רמז בתורה הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם …

• שבת פג ע"ב · ה ורבנן, למאי הלכתא איתקש לשרץ — דלא מטמא במשא, לנדה — דאינה …
• עבודה זרה לב ע"ב · ו דתניא: רבי יהודה בן בתירא אומר: מנין לתקרובת עבודה זרה שמטמא באהל? …

הלכה ב ע"ז עצמה מטמאה אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ואינה מטמאה במשא כשרץ שנאמר …

• שבת פב ע"ב · ד ורבי אלעזר אמר: באבן מסמא דכולי עלמא לא פליגי דלא מטמאה. כי …
• שבת פג ע"ב · ד אמר רב אויא ואיתימא רבה בר עולא, תא שמע דתניא: עבודה זרה …
• עבודה זרה מז ע"ב · ב אבניו, עציו ועפרו — מטמאין כשרץ, שנאמר: ״שקץ תשקצנו״.

הלכה ג קצץ אבר ממנה אפילו היה כמרדע הרי זה טהור שע"ז אינה מטמאה לאיברים אלא …

• שבת פב ע"ב · ג ולרבי עקיבא, למאי הלכתא איתקש לשרץ? — למשמשיה. ולרבנן, למאי הלכתא איתקש …

הלכה ד נתפרקה ע"ז אף על פי שההדיוט יכול להחזירה והרי כל איבריה קיימים אינה מטמאה:

• שבת פג ע"ב · ב בעי רב חמא בר גוריא: עבודה זרה ישנה לאברים, או אינה לאברים? …

הלכה ה כל משמשי ע"ז כשרץ מטמאין אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ואינן מטמאין במשא …

• שבת פג ע"א · ב מיתיבי: עבודה זרה כשרץ ומשמשיה כשרץ. רבי עקיבא אומר: עבודה זרה כנדה …
• שבת פג ע"ב · ד אמר רב אויא ואיתימא רבה בר עולא, תא שמע דתניא: עבודה זרה …

הלכה ז תקרובת ע"ז מטמאה במגע ובמשא כנבילה ושיעורה בכזית כל דבר שמקריבין לה בין בשר …

• עבודה זרה נב ע"א · כד ותיבעי ליה כלים! כלים לא קמיבעיא ליה, כיון דאית להו טהרה במקוה …
• עבודה זרה נב ע"ב · א כיון דאיסורה בטיל, טומאה נמי בטלה. כי קא מיבעיא ליה תקרובת לעבודה …
• חולין יג ע"ב · ח ומטמאה במשא. פשיטא, כיון דנבלה היא מטמאה במשא! אמר רבא: הכי קתני, …

הלכה ח יין שנתנסך לע"ז מטמא אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ומטמא אדם במשא כנבילה …

• עבודה זרה ל ע"ב · יא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בן בתירא: שלשה …
• עבודה זרה לא ע"א · א סתם יינם — אסור בהנאה, ומטמא טומאת משקין ברביעית. המפקיד יינו אצל …

הלכה טו השורף פרה אדומה ושעירים הנשרפים והמשלח את השעיר אע"פ שבשעת מעשיהן מטמא בגדים כמו …

• זבחים קה ע"א · ז תנו רבנן: פרים ופרה ושעיר המשתלח – המשלח, השורפן והמוציאן מטמא בגדים; …

הלכה א דבר מפורש בתורה שהאוכלין והמשקין מתטמאין שנאמר מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו …

• פסחים יד ע"א · יד אי הכי, האי ״עם הבשר שנטמא באב הטומאה״ — ״עם הבשר ומשקין״ …
• פסחים טו ע"ב · יז רבי מאיר לטעמיה, דאמר: טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן.
• עבודה זרה לז ע"ב · ד ושמואל אמר: דכן מלטמא אחרים, אבל טומאת עצמן יש בהן, קסבר: טומאת …
• בכורות לח ע"א · י מדאורייתא, אין אוכל מטמא כלי, ואין משקה מטמא כלי, ורבנן הוא דגזור …
• נדה ז ע"ב · יד אמר רבי יהושע: קל וחומר, ומה טבול יום שאין מטמא משקה חולין, …
• נדה ז ע"ב · טו ורבי אליעזר, אחורי כלים דרבנן, וטבול יום דאורייתא, ורבנן מדאורייתא לא עבדינן …
• נדה ז ע"ב · טז ורבנן הוא דגזור גזרה, משום משקין דזב וזבה, משקין דעלולין לקבל טומאה …

הלכה ב אין לך ולד טומאה שמטמא כלים אלא משקין טמאים בלבד וטומאה זו מדבריהם והוא …

• שבת יד ע"ב · ד והכלים שנטמאו במשקין — כלים דאיטמאו במשקין דמאי? אילימא במשקין דזב — …
• בכורות לח ע"א · י מדאורייתא, אין אוכל מטמא כלי, ואין משקה מטמא כלי, ורבנן הוא דגזור …
• נדה ז ע"ב · טו ורבי אליעזר, אחורי כלים דרבנן, וטבול יום דאורייתא, ורבנן מדאורייתא לא עבדינן …
• נדה ז ע"ב · טז ורבנן הוא דגזור גזרה, משום משקין דזב וזבה, משקין דעלולין לקבל טומאה …

הלכה ג כשגזרו על המשקין שיטמאו את הכלים גזרו שיהיו מטמאין את הכלים מתוכן כיצד אם …

• ברכות נב ע"א · יט וניטמי למשקין שבתוכו! — הכא בכלי שנטמאו אחוריו במשקין עסקינן, דתוכו טהור …
• חגיגה כב ע"ב · יד אחורים ותוך. מאי אחורים ותוך?
• חגיגה כב ע"ב · טו כדתנן: כלי שנטמא אחוריו במשקין — אחוריו טמאין, תוכו, אוגנו, אזנו, וידיו …
• בכורות לח ע"א · ט אי בטומאה דאורייתא — הכי נמי, הכא במאי עסקינן? בטומאת משקין דרבנן, …
• נדה ז ע"ב · יז ומאי שנא אחורי כלים דנקט? משום דקילי, דתנן: כלי שנטמא מאחוריו במשקין …

הלכה ד כבר ביארנו שהאוכלין אין מטמאין כלים והמשקין מטמאין ולמה עשו בטומאת משקין היכר זה …

• נדה ז ע"ב · יד אמר רבי יהושע: קל וחומר, ומה טבול יום שאין מטמא משקה חולין, …

הלכה ה כבר ביארנו שהאוכלין והמשקין שנגעו באב מאבות הטומאות הרי הן ראשון לטומאה וכן אם …

• ברכות נב ע"א · טז ידים שניות הן, ואין שני עושה שלישי בחולין אלא על ידי משקין.
• פסחים יד ע"ב · ח דתנן: כל הפוסל את התרומה — מטמא משקין להיות תחלה, חוץ מטבול …
• חולין לד ע"א · י אמר לו: והא משקין נמי תחלה הוו, דתנן: כל הפוסל בתרומה מטמא …
• נדה ז ע"ב · יג ואידך, דתנן: אחורי כלים שנטמאו במשקין, רבי אליעזר אומר: מטמאין את המשקין …

הלכה ו אחורי הכלי שנטמאו במשקין ונגעו אוכלין באחורי הכלי הטמא אפילו אוכלי תרומה הרי הן …

• נדה ז ע"ב · יג ואידך, דתנן: אחורי כלים שנטמאו במשקין, רבי אליעזר אומר: מטמאין את המשקין …

הלכה א כל הנוגע בידיו בראשון לטומאה בין שהיה אותו ראשון אדם או כלי או אוכל …

• ברכות נב ע"א · יח וניטמי כוס לידים! — אין כלי מטמא אדם.

הלכה ב הידים שניות מד"ס לעולם שאין טומאתן אלא מדבריהם וכשגזרו טומאה עליהן גזרו שיהיו כשני …

• חגיגה כד ע"ב · ד ולפסול אבל לא לטמא תנאי היא. דתנן: כל הפוסל בתרומה — מטמא …
• חולין לג ע"א · י גמ׳ טעמא דלא יצא מהן דם, הא יצא מהן דם – אין …
• חולין לג ע"ב · א כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקדש, ופוסל את התרומה, …
• חולין לג ע"ב · ז ומי איכא ידים תחלות? אין, דתניא: הכניס ידיו לבית המנוגע – ידיו …

הלכה ג הפיגול והנותר וצריד של מנחות הרי הן כראשון לטומאה ומונין בהן ראשון ושני לפיכך …

• פסחים כ ע"א · ו תיפשוט דבעי ריש לקיש: צריד של מנחות מונין בו ראשון ושני או …
• פסחים קכ ע"ב · א רבי יוסי אומר: נתנמנמו — יאכלו, נרדמו — לא יאכלו. הפסח אחר …
• מנחות קב ע"ב · ח תפשוט דבעי ריש לקיש: צריד של מנחות, מונין בו ראשון ושני, או …
• חולין לו ע"א · יב בעי רבי שמעון בן לקיש: צריד של מנחות, מונין בו ראשון ושני, …
• מעילה יז ע"ב · ט גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא לטומאת הידים, דמדרבנן …

הלכה ד קולית הפיגול או הנותר אע"פשהיא סתומה הנוגע בה בידיו נטמאו ידיו שהעצמות של קדשים …

• פסחים פג ע"א · ה גמ׳ אמר רב מרי בר אבוה אמר רבי יצחק: עצמות קדשים ששימשו …
• חולין קכה ע"א · א וקולית המוקדשין, הנוגע בהן, בין סתומים בין נקובים – טמא.

הלכה ה בשר קודש שיצא חוץ למחיצתו הרי הוא ספק אם מטמא את הידים או לא …

• פסחים פה ע"א · יח אלא: ביוצא בפסח לא מיבעיא לן דלא גזרו רבנן טומאה, מאי טעמא …

הלכה ו אין טומאת ידים במקדש שבשעה שגזרו טומאה על הידים לא גזרו במקדש אלא הנוגע …

• פסחים יט ע"א · ט תנן התם: על מחט שנמצאת בבשר, שהסכין והידים — טהורות, והבשר טמא. …

הלכה ז מי שנטמאת ידו אחת ונגעה באחרת האחרת טהורה ונוטל את הטמאה ודיו במה דברים …

• חגיגה יח ע"ב · א מתני׳ נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה, ולקודש — מטבילין. ולחטאת — אם …
• חגיגה כד ע"א · ז ובתרומה אם נטמאת כו׳. אמר רב שיזבי: בחיבורין שנו, אבל שלא בחיבורין …
• חגיגה כד ע"א · ח איתיביה אביי: יד נגובה מטמא חבירתה לטמא לקדש, אבל לא לתרומה, דברי …

הלכה ח שלמה המלך ובית דינו גזרו על כל הידים שיהיו שניות ואף על פי שלא …

• שבת יד ע"א · ח והידים — מפני שהידים עסקניות הן. תנא, אף ידים הבאות מחמת ספר …
• שבת יד ע"ב · ו וכי תימא שמאי וסיעתו והלל וסיעתו, והאמר רב יהודה אמר שמואל: שמנה …
• שבת טו ע"א · א שלמה גזר לקדשים, ואתו אינהו וגזור אף לתרומה.
• חגיגה יח ע"ב · א מתני׳ נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה, ולקודש — מטבילין. ולחטאת — אם …

הלכה י הואיל והידים שניות אם נגעו במשקה עשאום תחילה ואם נגעו משקין אלו באוכלין עושין …

• שבת יד ע"א · א לא מטמו? אמר רבה בר בר חנה, רבי יהושע היא. דתנן: רבי …
• שבת יד ע"א · ב אוכל אוכל ראשון ואוכל אוכל שני — מאי טעמא גזרו ביה רבנן …
• שבת יד ע"ב · ג והאוכלין שנטמאו במשקין — במשקין דמאי? אילימא במשקין הבאין מחמת שרץ — …
• יומא פ ע"ב · ו מתקיף לה רבא: (בכותבת) בכדי אכילת פרס, חצי פרס — בכדי אכילת …
• סוטה ל ע"א · ו רבי יהושע — דתנן, רבי אליעזר אומר: האוכל אוכל ראשון ראשון, שני …
• חולין לג ע"ב · יד אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא: הכא בחולין שנעשו על טהרת הקדש …
• חולין לד ע"א · י אמר לו: והא משקין נמי תחלה הוו, דתנן: כל הפוסל בתרומה מטמא …

הלכה יא אינו מתטמא עד שיאכל מאכלים טמאים כחצי פרס שהוא כביצה ומחצה שוחקת וכן השותה …

• נזיר לח ע"א · ז וחמש חיוורתא: ״חלת נזיר ומצורע שנפסלו בשבת״. ״חלת״ — רביעית שמן לחלה. …
• כריתות יג ע"א · ה מיתיבי: כל האוכלין מצטרפין לפסול הגוייה בכחצי פרס – מאי לאו דאכליה …
• כריתות יג ע"א · ח כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית בכדי אכילת פרס. כיצד? שתה …
• כריתות יג ע"א · יב אמר רב יהודה, הכי קאמר: אכל פחות מכשיעור – לא התירו לו …
• מעילה יז ע"ב · י מתני׳ האוכל שנטמא באב הטומאה, ושנטמא בולד הטומאה – מצטרפין זה עם …
• מעילה יז ע"ב · יא כבמזון שתי סעודות לעירוב, וכביצה לטמא טומאת אוכלין, וכגרוגרת להוצאת שבת, וככותבת …

הלכה יב אשה שהיא ראשון לטומאה ומניקה את בנה הרי הבן טהור ולא גזרו עליו טומאה …

• כריתות יג ע"א · יט אלא אמר רבא: היינו טעמא דבנה טהור – דספק ינק כשיעור וספק …

הלכה א הבא ראשו ורובו במים שאובין או שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים …

• שבת יד ע"א · ד והבא ראשו ורובו במים שאובין — מאי טעמא גזרו ביה רבנן טומאה? …
• סוטה ל ע"א · ד רבי מאיר — דתנן: כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים, מטמא את …
• גיטין טז ע"א · ו אמר רבי ירמיה, הרי אמרו: הבא ראשו ורובו במים שאובין, וטהור שנפלו …
• חולין לג ע"ב · א כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקדש, ופוסל את התרומה, …

הלכה ג הבא מראשו ורובו החצי במים שאובין ונפלו על החצי האחר מים שאובין הואיל וחציו …

• גיטין טז ע"א · ו אמר רבי ירמיה, הרי אמרו: הבא ראשו ורובו במים שאובין, וטהור שנפלו …

הלכה ה בראשונה היו מניחין ככרות של תרומה בצד הספרים ואומרים זה קודש וזה קודש ובאין …

• שבת יד ע"א · ז וספר — מאי טעמא גזרו ביה רבנן טומאה? — אמר רב משרשיא: …
• שבת יד ע"א · ח והידים — מפני שהידים עסקניות הן. תנא, אף ידים הבאות מחמת ספר …

הלכה ו רצועות תפילין עם התפילין וגיליון שבספר שלמעלה ושלמטה שבתחלה ושבסוף כשהן מחוברין לספר וספר …

• שבת קטז ע"א · ו תא שמע: הגליונין של מעלה ושל מטה, שבין פרשה לפרשה, שבין דף …
• מגילה ז ע"א · ט מיתיבי, רבי מאיר אומר: קהלת אינו מטמא את הידים, ומחלוקת בשיר השירים. …
• מגילה ז ע"א · י תניא, רבי שמעון בן מנסיא אומר: קהלת אינו מטמא את הידים, מפני …

הלכה ז תרגום שבעזרא ושבדניאל הרי הוא מכלל כתבי הקדש אבל תרגום שכתבו עברית ועברית שכתבו …

• מגילה ח ע"ב · כב וספרים נכתבין בכל לשון וכו׳. ורמינהו: מקרא שכתבו תרגום, ותרגום שכתבו מקרא, …

הלכה א כל המתטמא באב מאבות הטומאות בין אדם בין כלים הרי הוא ראשון לטומאה כמו …

• שבת יד ע"ב · ב וטבול יום — טבול יום דאורייתא הוא, דכתיב: ״ובא השמש וטהר״! סמי …
• יבמות עה ע"א · ז ״במים יובא וטמא עד הערב״ למה לי? אמר רבי זירא: לנגיעה.
• יבמות עה ע"א · ח דתניא: ״וטמא״ — יכול לכל, תלמוד לומר: ״וטהר״. אי ״וטהר״ — יכול …

הלכה ב אחד טבול יום מטומאה חמורה כגון שטבל מזיבות מטומאת מת וצרעת ואחד טבול יום …

• סוטה ל ע"א · ד רבי מאיר — דתנן: כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים, מטמא את …
• חולין לג ע"ב · א כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקדש, ופוסל את התרומה, …

הלכה ג טבול יום פוסל אוכלי תרומה ומשקה תרומה ואוכלי הקדש ומשקה הקדש פוסל הכל כיצד …

• פסחים יד ע"ב · ח דתנן: כל הפוסל את התרומה — מטמא משקין להיות תחלה, חוץ מטבול …
• יבמות עה ע"א · ז ״במים יובא וטמא עד הערב״ למה לי? אמר רבי זירא: לנגיעה.
• יבמות עה ע"א · ח דתניא: ״וטמא״ — יכול לכל, תלמוד לומר: ״וטהר״. אי ״וטהר״ — יכול …
• סוטה כט ע"ב · טו רבי מאיר אומר: מטמא אחד, ופוסל אחד. וחכמים אומרים: כשם שפוסל אוכלי …
• חולין לד ע"א · י אמר לו: והא משקין נמי תחלה הוו, דתנן: כל הפוסל בתרומה מטמא …
• מעילה ח ע"א · ג חטאת העוף מועלין בה משהוקדשה, נמלקה – הוכשרה להפסל בטבול יום ובמחוסר …
• מעילה ח ע"ב · ב רבי מאיר אומר: מטמא את הקדש, ופוסל את התרומה. וחכמים אומרים: כשם …
• מעילה ט ע"א · ז מתני׳ עולת העוף – מועלין בה משהוקדשה. נמלקה – הוכשרה ליפסל בטבול …
• מעילה ט ע"א · ח פרים הנשרפים, ושעירים הנשרפים – מועלין בהן משהוקדשו. נשחטו – הוכשרו ליפסל …

הלכה ד כל המטמאין בין חמורין בין קלין משקין היוצאין מהן כגון רוקן ומימי רגליהן הרי …

• חולין לד ע"א · י אמר לו: והא משקין נמי תחלה הוו, דתנן: כל הפוסל בתרומה מטמא …
• חולין פז ע"ב · י תנן התם: כל משקה המת טהורין, חוץ מדמו, וכל מראה אדמומית שבו …
• חולין פח ע"א · ב מאי קלין ומאי חמורין? מאי לאו: קלין – שרץ וזב, וחמורין – …
• נדה עא ע"ב · טז ואם נפל מרוקה. דתנן: משקה טבול יום משקין היוצאין ממנו (כמשקין) [כמשקה] …

הלכה י המשקין יהיו אב טומאה מדברי תורה כגון מי חטאת ורוק הזב ומימי רגליו ויהיו …

• חולין לד ע"א · י אמר לו: והא משקין נמי תחלה הוו, דתנן: כל הפוסל בתרומה מטמא …

הלכה ב הראשון שבחולין טמא ומטמא השני פסול ולא מטמא ואין שני עושה שלישי בחולין ומניין …

• ברכות נב ע"א · טז ידים שניות הן, ואין שני עושה שלישי בחולין אלא על ידי משקין.
• שבת קלח ע"ב · יד הא נמי מתניתין היא? כדתנן: השרץ שנמצא בתנור — הפת שבתוכו שניה, …
• פסחים כ ע"א · יא תנן התם: שרץ שנמצא בתנור — הפת שבתוכו שניה, מפני שהתנור תחלה.
• סוטה ל ע"א · ג אמר רב אסי אמר רב, ואמרי לה אמר רבה בן איסי אמר …
• סוטה ל ע"א · ד רבי מאיר — דתנן: כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים, מטמא את …
• חולין לג ע"א · י גמ׳ טעמא דלא יצא מהן דם, הא יצא מהן דם – אין …
• חולין לג ע"ב · א כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקדש, ופוסל את התרומה, …
• חולין לד ע"ב · ט איתיביה רב המנונא לעולא: הראשון שבחולין טמא ומטמא, והשני פוסל ואינו מטמא, …
• נדה ז ע"א · ה מפני שהוא שלישי, ושלישי טהור בחולין, ואי אמרת ״חולין הטבולין לחלה כחלה …

הלכה ג הראשון והשני שבתרומה טמאים ומטמאים השלישי פסול ולא מטמא ואין שלישי עושה רביעי בתרומה …

• סוטה כט ע"א · י אלא לאו שמע מינה: כאן שיש בו דעת לישאל, כאן שאין בו …
• סוטה ל ע"א · ד רבי מאיר — דתנן: כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים, מטמא את …
• חולין לג ע"ב · א כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקדש, ופוסל את התרומה, …

הלכה ד הראשון והשני והשלישי בקדש טמאין ומטמאין הרביעי פסול ואינו מטמא ואין רביעי עושה חמישי …

• פסחים יט ע"א · א בכל טמא לא יאכל״, מי לא עסקינן דנגע בשני. רביעי מקל וחומר, …
• חגיגה כד ע"א · ה הרביעי בקדש פסול. תניא, אמר רבי יוסי: מנין לרביעי בקדש שהוא פסול …
• חגיגה כד ע"א · ו שלישי לקדש מן התורה מנין? דכתיב: ״והבשר אשר יגע בכל טמא לא …
• סוטה כט ע"ב · יא ולמדנו שלישי לקודש מן התורה, ורביעי מקל וחומר.
• סוטה ל ע"א · ד רבי מאיר — דתנן: כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים, מטמא את …
• חולין לג ע"ב · א כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקדש, ופוסל את התרומה, …

הלכה ו חיבורי אוכלין ע"י משקין הרי הן חיבור לטמא טומאת אוכלין והדבר ספק אם חשובים …

• זבחים קה ע"ב · י בעא מיניה רבי זירא מרבי אמי בר חייא, ואמרי לה מרבי אבין …

הלכה ז השני שבחולין פוסל אוכלי תרומה ועושה אותן שלישי ואם נגע במשקה חולין טימאן ואצ"ל …

• חולין לה ע"ב · ד מתיב רב הונא בר נתן: השני שבחולין מטמא משקה חולין, ופוסל אוכלי …

הלכה ט חולין שנעשו על טהרת תרומה השלישי שבהן פסול כתרומה ואם נגע בקדש אינו עושהו …

• חולין ג ע"ב · יג להך לישנא דאמרת: התם עיקר, והכא איידי דתנא טמא בחולין תנא נמי …
• חולין לג ע"ב · טז בחולין שנעשו על טהרת תרומה.
• חולין לג ע"ב · יז על טהרת תרומה – אין, על טהרת הקדש – לא, קסבר: חולין …
• חולין לה ע"ב · ה תנאי היא, דתניא: חולין שנעשו על טהרת קדש – הרי הן כחולין.
• נדה עא ע"ב · ז אימא סיפא: חזרו לומר הרי היא כמגע טמא מת לקדשים — לקדשים …

הלכה יא האוכל שלישי שבתרומה עצמה או של חולין שנעשו על טהרת תרומה ה"ז אסור לאכול …

• זבחים צט ע"ב · ג איגלגל מילתא, ומטאי לקמיה דרבי אבא בר ממל. אמר להו, לא שמיע …
• חולין לד ע"ב · ו אמר עולא: האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת תרומה – נפסל …
• חולין לד ע"ב · ט איתיביה רב המנונא לעולא: הראשון שבחולין טמא ומטמא, והשני פוסל ואינו מטמא, …
• חולין לד ע"ב · י ואי אמרת נפסל גופו מלאכול בתרומה, ספינן ליה מידי דפסיל ליה לגופיה? …
• חולין לה ע"א · ב אמר רבי יונתן אמר רבי: האוכל שלישי של תרומה עצמה – אסור …

הלכה יב האוכל שלישי שבתרומה או של חולין שנעשו על טהרת התרומה אע"פ שהוא טהור לנגיעת …

• סוטה ל ע"א · ו רבי יהושע — דתנן, רבי אליעזר אומר: האוכל אוכל ראשון ראשון, שני …
• סוטה ל ע"א · ז בחולין שנעשו על טהרת תרומה.
• סוטה ל ע"א · ח על טהרת התרומה — אין, על טהרת הקודש — לא.
• חולין לג ע"ב · יד אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא: הכא בחולין שנעשו על טהרת הקדש …
• חולין לד ע"א · יב אמר לו: אף אני לא אמרתי אלא בתרומה, שטהרתה
• חולין לד ע"ב · ג איתיביה רבי זירא לרבי אסי: שלישי שני לקדש, ואין שני לתרומה, בחולין …
• חולין לה ע"א · ב אמר רבי יונתן אמר רבי: האוכל שלישי של תרומה עצמה – אסור …

הלכה יג כל קדש האמור בעניין טומאת אוכלין ומשקין הוא קדשי מקדש המקודשין כגון בשר קדשי …

• מעילה ט ע"א · יא שתי הלחם – מועלין בהן משהוקדשו. קרמו בתנור – הוכשרו ליפסל בטבול …
• מעילה ט ע"א · יב לחם הפנים – מועלין בו משהוקדשה. קרם בתנור – הוכשר ליפסל בטבול …
• מעילה ט ע"א · יד המנחות – מועלין בהן משהוקדשו. קדשו בכלי – הוכשרו ליפסל בטבול יום, …
• מעילה י ע"א · ז קדשן בכלי – הוכשר ליפסל בטבול יום, ובמחוסר כפורים, ובלינה, וחייבין עליו …

הלכה טו הטבל והמדומע וגידולי תרומה ומעשר שני וראשון ועיסה הטבולה לחלה הרי הן כחולין והראשון …

• חגיגה כ ע"א · ה אמר רבי יונתן בן אלעזר: נפלה מעפרתו הימנו, אמר לחבירו: ״תנה לי״ …
• סוטה ל ע"ב · ג סברוה אידי ואידי בעיסה ראשונה, וחולין הטבולין לחלה לא כחלה דמו.

הלכה טז כל דבר שודאו מטמא את החולין מן התורה גזרו על ספיקו בחולין הטבולין לחלה …

• נדה ו ע"ב · יד עד שלא גלגלה — תעשה בטומאה, חולין נינהו, ומותר לגרום טומאה לחולין …
• נדה ז ע"א · ו אמר אביי: כל שודאי מטמא חולין — גזרו על ספקו משום חולין …

הלכה א אחת עשרה מעלות עשו חכמים לקדש על התרומה ואלו הן:יש לאדם להטביל כלים בתוך …

• חגיגה כ ע"ב · ד אי הכי, רישא נמי! בבא להם דרך עקלתון.
• חגיגה כא ע"ב · ד רבא אמר: מדסיפא הוי משום חציצה, רישא לאו משום חציצה. ורישא, היינו …
• חגיגה כב ע"א · ב סבר לה כהא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אחת עשרה …
• חגיגה כב ע"א · ז והני מילי בכלי טהור, אבל בכלי טמא, מיגו דסלקא טבילה לכוליה גופיה …
• חגיגה כב ע"א · ח דתנן: כלים שמילאן כלים והטבילן — הרי אלו טהורין. ואם לא טבל, …
• חגיגה כב ע"א · ט והא דרבא ודרבי אילא תנאי היא. דתניא: סל וגרגותני שמילאן כלים והטבילן …

הלכה ב כלי שנטמאו אחוריו במשקין לא נטמא תוכו ולא בית אצבע שבעובי שפתו והמשקין שבתוכו …

• חגיגה כ ע"ב · ד אי הכי, רישא נמי! בבא להם דרך עקלתון.
• חגיגה כב ע"ב · יד אחורים ותוך. מאי אחורים ותוך?
• חגיגה כב ע"ב · טו כדתנן: כלי שנטמא אחוריו במשקין — אחוריו טמאין, תוכו, אוגנו, אזנו, וידיו …

הלכה ג הנושא את המדרס מותר לו לישא עמו תרומה כאחד והואיל ואין הנושא נוגע בתרומה …

• חגיגה כ ע"ב · ד אי הכי, רישא נמי! בבא להם דרך עקלתון.
• חגיגה כב ע"ב · כ הנושא את המדרס — נושא את התרומה, אבל לא את הקודש. קודש, …
• חגיגה כג ע"א · ב אי הכי, תרומה נמי! הא מני — רבי חנניה בן עקביא היא, …
• חגיגה כג ע"א · ו רבי אילא אמר: אם עבר ונשא — טמא. רבי זירא אמר: עבר …

הלכה ד בגדי אוכלי תרומה אף על פי שהן טהורין ונזהרין מן הטומאות הרי בגדיהן מדרס …

• חגיגה יח ע"ב · ג בגדי עם הארץ, מדרס לפרושין. בגדי פרושין, מדרס לאוכלי תרומה. בגדי אוכלי …
• חגיגה כ ע"ב · ד אי הכי, רישא נמי! בבא להם דרך עקלתון.
• חולין לה ע"א · ז ומנא תימרא? דתנן: בגדי עם הארץ מדרס לפרושין, בגדי פרושין מדרס לאוכלי …

הלכה ה כלי שהוא מפוצל ולוחותיו וקורותיו מקושרות כגון מטה וכיוצא בה אם נטמא וצריך להטבילו …

• חגיגה כ ע"ב · ד אי הכי, רישא נמי! בבא להם דרך עקלתון.

הלכה ו כלים הנגמרין בטהרה אפילו היה העושה אותן ת"ח ונזהר בהן הרי אלו צריכין טבילה …

• חגיגה כ ע"ב · ד אי הכי, רישא נמי! בבא להם דרך עקלתון.
• חגיגה כג ע"א · ז כלים הנגמרים בטהרה כו׳. דגמרינהו מאן? אילימא דגמרינהו חבר, למה להו טבילה?
• חגיגה כג ע"א · ח אלא דגמרינהו עם הארץ — נגמרין בטהרה קרי להו? אמר רבה בר …
• חגיגה כג ע"א · ט דנפל אימת? אילימא מקמי דליגמריה — הא לאו מנא הוא. אלא בתר …
• חגיגה כג ע"א · י טבילה אין, הערב שמש לא.

הלכה ז אחר שנגמר הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה כיצד כלי שהוא מלא …

• פסחים יט ע"א · ה נפק רב אשי, ואי תימא רב כהנא, דק ואשכח הא דתנן: הכלי …
• פסחים יט ע"א · ח אלמא קסבר: צירוף דרבנן. ופליגא דרבי חנין, דאמר: צירוף דאורייתא, שנאמר: ״כף …
• חגיגה כ ע"ב · ד אי הכי, רישא נמי! בבא להם דרך עקלתון.
• חגיגה כג ע"ב · ז הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש, אבל לא לתרומה. מנא הני מילי? אמר …
• חגיגה כד ע"א · ג תינח סלת, קטורת ולבונה מאי איכא למימר? אמר רב נחמן אמר רבה …
• חגיגה כד ע"א · ד ופליגא דרבי חנין אדרבי חייא בר אבא. דאמר רבי חייא בר אבא …
• מנחות כד ע"א · א והניחו בביסא, ונגע טבול יום באחד מהן, מהו? כי תנן: כלי מצרף …
• מנחות כד ע"א · ב אמר להו איהו: מי תנן ״כלי מחבר״? ״כלי מצרף״ תנן, כל דהו. …

הלכה ח היו שני הציבורין בתוך הכלי ודבר אחר ביניהן ונטמא אחד משניהן אם היה הדבר …

• מנחות כד ע"א · ג אמר להו: צריך לכלי – כלי מצרפו, אין צריך לכלי – אין …

הלכה ט היו שני ציבורין בכלי והציבור האחד מחובר למים שאחורי הכלי ונגע טמא בציבור השני …

• מנחות כד ע"א · יד ואם תימצי לומר: כיון דמחבר מחבר, חיבור מים וצירוף כלי, ונגע טבול …
• מנחות כד ע"א · טו כי תנן ״כלי מצרף״, הני מילי דנגע מגואי, אבל מבראי – לא, …

הלכה י אוכל קדש שנטמא והניחו בכלי ובתוך הכלי אוכל קדש אחר טהור ואין נוגעין זה …

• מנחות כד ע"א · טז בעי רבא: עשרון שחלקו, ונטמא אחד מהן, והניחו בביסא, וחזר טבול יום …

הלכה יא הרביעי בקדש פסול אבל בתרומה טהור וכן שלישי בתרומה אם נגע במשקה קדש הרי …

• חגיגה כ ע"ב · ד אי הכי, רישא נמי! בבא להם דרך עקלתון.
• חגיגה כד ע"א · ה הרביעי בקדש פסול. תניא, אמר רבי יוסי: מנין לרביעי בקדש שהוא פסול …

הלכה יב מי שנטמאת ידו אחת ונגע בה בידו שנייה או ביד חבירו פסל את השנייה …

• חגיגה כ ע"ב · ד אי הכי, רישא נמי! בבא להם דרך עקלתון.
• חגיגה כד ע"א · ז ובתרומה אם נטמאת כו׳. אמר רב שיזבי: בחיבורין שנו, אבל שלא בחיבורין …
• חגיגה כד ע"א · ח איתיביה אביי: יד נגובה מטמא חבירתה לטמא לקדש, אבל לא לתרומה, דברי …
• חגיגה כד ע"ב · א אבל יד חבירו — לא. ורבי יוחנן אמר: אחד ידו ואחד יד …

הלכה יג אוכלין נגובין שלא הוכשרו אוכלין אותם בידים מסואבות במה ד"א בתרומה אבל בקדש חיבת …

• חגיגה כ ע"ב · ד אי הכי, רישא נמי! בבא להם דרך עקלתון.
• חגיגה כד ע"ב · ח אוכלין אוכלים נגובין בידים מסואבות כו׳. תניא, אמר רבי חנינא בן אנטיגנוס: …
• חגיגה כד ע"ב · ט לא צריכא, כגון שתחב לו חבירו לתוך פיו, או שתחב הוא לעצמו …
• חולין לג ע"א · יג ותו, אי בקדשים, כי לא יצא מהם דם לא מתכשרי, (ליתכשרי) [ליתכשרו] …

הלכה יד במה דברים אמורים לפסול האוכל עצמו ולאסרו באכילה אבל למנות בו ראשון ושני ה"ז …

• חגיגה כ ע"ב · ד אי הכי, רישא נמי! בבא להם דרך עקלתון.
• מנחות קב ע"ב · ח תפשוט דבעי ריש לקיש: צריד של מנחות, מונין בו ראשון ושני, או …
• חולין לו ע"א · יב בעי רבי שמעון בן לקיש: צריד של מנחות, מונין בו ראשון ושני, …

הלכה טו האונן אחר שתם זמן אנינותו ומחוסר כפורים אחר שהביא כפרתו צריכין טבילה לאכילת הקדש …

• חגיגה כ ע"ב · ד אי הכי, רישא נמי! בבא להם דרך עקלתון.
• חגיגה כד ע"ב · יא האונן ומחוסר כפורים כו׳. מאי טעמא — כיון דעד האידנא הוו אסירי, …
• יבמות ע ע"ב · ה אמר רבי יוסי בר חנינא, אמר קרא: (״זר״) ״וכל זר״, זרות אמרתי …
• יבמות עג ע"ב · ג ורבי שמעון: תרומה קרינהו רחמנא, מה תרומה מותרת לאונן — אף בכורים …
• יבמות עג ע"ב · ה ואסור לבער מהן בטומאה, ואוכלן בטומאת עצמן לוקה, מנלן — דתניא, רבי …
• יבמות עג ע"ב · יב פגול, נותר, קרבן, מעילה, כרת, ואסור לאונן.
• זבחים צח ע"ב · ז אונן – (אינו) נוגע ואינו מקריב, ואינו חולק לאכול לערב.
• זבחים צט ע"א · יב אונן נוגע ואינו מקריב כו׳. אונן נוגע?! ורמינהי: אונן ומחוסר כיפורים – …
• זבחים צט ע"א · טז היסח הדעת – שלישי ושביעי בעי; דאמר רבי יוסטאי ברבי מתון אמר …

הלכה טז שש מעלות הראשונות עשאום בין לקדש בין לחולין שנעשו על טהרת הקדש וחמש אחרונות …

• חגיגה כ ע"א · ה אמר רבי יונתן בן אלעזר: נפלה מעפרתו הימנו, אמר לחבירו: ״תנה לי״ …
• חגיגה כב ע"א · ב סבר לה כהא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אחת עשרה …
• חולין לה ע"ב · ה תנאי היא, דתניא: חולין שנעשו על טהרת קדש – הרי הן כחולין.

הלכה א חמש מעלות עשו חכמים בבגדים ואלו הן:בגדי ע"ה מדרס לאוכלי חוליהן בטהרה וכן עמי …

• חגיגה יח ע"ב · ב טבל לחולין, הוחזק לחולין — אסור למעשר. טבל למעשר, הוחזק למעשר — …
• חגיגה יח ע"ב · ג בגדי עם הארץ, מדרס לפרושין. בגדי פרושין, מדרס לאוכלי תרומה. בגדי אוכלי …
• חגיגה יט ע"ב · ה רב אחא בר אדא מתני לה בסיפא חמש מעלות, ומוקי לה כולה …
• חולין לה ע"א · ז ומנא תימרא? דתנן: בגדי עם הארץ מדרס לפרושין, בגדי פרושין מדרס לאוכלי …

הלכה ב וכן עשו חכמים מעלות בטבילה כיצד מי שטבל בלא כוונה ה"ז טהור לחולין ואסור …

• חגיגה יח ע"ב · ב טבל לחולין, הוחזק לחולין — אסור למעשר. טבל למעשר, הוחזק למעשר — …
• חגיגה יח ע"ב · יב תנו רבנן: הנוטל ידיו, נתכוון — ידיו טהורות, לא נתכוון — ידיו …
• חולין לא ע"ב · ז איתיביה רבא לרב נחמן: טבל לחולין והוחזק לחולין – אסור למעשר. הוחזק …
• חולין לא ע"ב · ט איתיביה: טבל ולא הוחזק – כאילו לא טבל. מאי לאו: כאילו לא …
• חולין לא ע"ב · י לא, כאילו לא טבל למעשר, אבל טבל לחולין. הוא סבר: דיחויי קא …

הלכה ג מי שהיה טהור לתרומה והסיח את לבו מלאכול נטמא בהיסח הדעת ואסור לאכול תרומה …

• זבחים צט ע"א · טז היסח הדעת – שלישי ושביעי בעי; דאמר רבי יוסטאי ברבי מתון אמר …

הלכה ה כל הכלים הנמצאין בירושלים טהורין אפילו נמצאו דרך ירידה לבית הטבילה שלא גזרו טומאה …

• פסחים ע ע"א · יג תא שמע: סכין שנמצאת בארבעה עשר — שוחט בה מיד. בשלשה עשר …
• פסחים ע ע"א · יז והא מדקתני סיפא: חל ארבעה עשר להיות בשבת — שוחט בה מיד, …

הלכה ו מצא הסכין בי"ג מזה עליה ומטבילה ושוחט בה למחר מפני שעשאוהו ביום זה כאילו …

• פסחים ע ע"א · יג תא שמע: סכין שנמצאת בארבעה עשר — שוחט בה מיד. בשלשה עשר …

הלכה ז מצא סכין קשורה לסכין הידועה אצלו בין ביו"ט בין בשאר הימים הרי היא כמוה …

• פסחים ע ע"א · יז והא מדקתני סיפא: חל ארבעה עשר להיות בשבת — שוחט בה מיד, …

הלכה יג על ששה ספיקות שורפין את התרומה וכולם גזירה מדבריהם ואלו הן:על בית הפרס ועל …

• שבת טו ע"ב · ד ואכתי, באושא גזור! דתנן: על ששה ספקות שורפין את התרומה: על ספק …
• נדה לג ע"ב · ח ורמינהי: על ששה ספקות שורפין את התרומה, על ספק בגדי עם הארץ!
• נדה לג ע"ב · יג ואם תמצי לומר בעל בקרוב, ספק השלימתו ירוק, ספק לא השלימתו, והוי …

הלכה א שנים עשר ספיקות טהרו חכמים ואלו הן:ספק מים שאובים למקוה ספק טומאה צפה על …

• נזיר נז ע"א · ו גמ׳ קתני: שני נזירים שאמר להם ״ראיתי אחד מכם שנטמא, ואיני יודע …
• נזיר נז ע"א · ז מה סוטה, בועל ונבעלת, אף כל ספק טומאה ברשות היחיד, כגון דאיכא …

הלכה ג ספק טומאה צפה על פני המים כיצד שרץ שהיה צף על פני המים בין …

• נזיר סג ע"ב · יג כיצד ירד. צפה אינה מטמאה לענין שרץ, דתניא: ספק טומאה צפה, בין …
• נזיר סד ע"א · ג תנו רבנן: כל הניטלין והנגררין — ספיקן טמא, מפני שהן כמונחין. והנזרקין …

הלכה ד שרץ שהיה מונח בכלי וכלי צף על פני המים או שהיה מונח על המת …

• נזיר סד ע"א · ו אם תמצי לומר בתר כלי אזלינן: מת על גבי שרץ, מהו? כיון …
• נזיר סד ע"א · ז ואם תמצי לומר כמאן דמחתא טומאה בכלי דמיא, וטמא ודאי. שרץ על …
• נזיר סד ע"א · ט ואם תמצי לומר: שרץ על גבי שרץ כיון דמפסקי מהדדי כמאן דמנחא …
• נזיר סד ע"א · י ואם תמצי לומר דאוכלא הוא, שרץ על גבי שכבת זרע, מהו? ואם …

הלכה ז ספק משקין לטמא אחרים טהור לטומאת עצמן טמא כיצד היה מקל בידו ובראשו משקין …

• פסחים טז ע"א · א ספק משקין ליטמא — טמא. לטמא אחרים — טהור, דברי רבי מאיר. …
• נדרים יט ע"א · ה אלא אי קשיא, הא קשיא: ספק משקין, ליטמא — טמא, לטמא אחרים …

הלכה ו ספק שרצים זה ספק הנזרקין כיצד זרק שרץ או דבר טמא לבין הככרות או …

• נזיר סד ע"א · ג תנו רבנן: כל הניטלין והנגררין — ספיקן טמא, מפני שהן כמונחין. והנזרקין …
• נדה ד ע"א · ט ותני עלה: כשעת מציאתן, ובמקום מציאתן!

הלכה ז השרץ בפי החולדה ומהלכת על גבי ככרות של תרומה ספק נגע ספק לא נגע …

• חולין ט ע"ב · ה מתיב רב שימי: שרץ בפי חולדה, וחולדה מהלכת על גבי ככרות של …

הלכה ח ספק ר"ה כיצד טומאה שמונחת בר"ה ספק נגע בה ספק לא נגע ספיקו טהור …

• נזיר נז ע"א · ו גמ׳ קתני: שני נזירים שאמר להם ״ראיתי אחד מכם שנטמא, ואיני יודע …
• נזיר נז ע"א · ז מה סוטה, בועל ונבעלת, אף כל ספק טומאה ברשות היחיד, כגון דאיכא …
• סוטה כח ע"ב · ב וממקום שבאת: מה סוטה רשות היחיד — אף שרץ רשות היחיד.
• סוטה כח ע"ב · ד ומכאן אמרו: דבר שיש בו דעת לישאל, ברשות היחיד — ספיקו טמא, …
• עבודה זרה לז ע"ב · יא אמר להו רבא: לאו אמינא לכו לא תתלו ביה בוקי סריקי ברב …
• חולין ט ע"ב · ג אמר ליה אביי: ולא שאני בין איסורא לסכנתא? והא אילו ספק טומאה …
• נדה ד ע"ב · ג מכדי האי ככר ספק טומאה ברשות היחיד הוא, וכל ספק טומאה ברשות …

הלכה י שרץ שנמצא שרוף ומונח ע"ג אוכלין וכן טלית שנמצאת בלויה ומחט שנמצאת שבורה או …

• נדה ד ע"א · ט ותני עלה: כשעת מציאתן, ובמקום מציאתן!
• נדה ד ע"א · יא והתנן: מחט שנמצאת מלאה חלודה או שבורה — טהורה, שכל הטמאות כשעת …
• נדה ד ע"א · יב ועוד תנן: מצא שרץ שרוף על גבי הזיתים, וכן מטלית המהומהם — …
• נדה נו ע"א · יא מיתיבי: נמצא שרץ שרוף על גבי הזיתים, וכן מטלית המהוהא — טהורין, …

הלכה א מפני מה טהרו חכמים ספק טומאה בר"ה שהרי הציבור עושין פסח בטומאה בזמן שהטמאים …

• נזיר נז ע"א · ו גמ׳ קתני: שני נזירים שאמר להם ״ראיתי אחד מכם שנטמא, ואיני יודע …
• נזיר נז ע"א · ז מה סוטה, בועל ונבעלת, אף כל ספק טומאה ברשות היחיד, כגון דאיכא …
• סוטה כח ע"א · כא מה תלמוד לומר ״והיא נטמאה״, ״והיא לא נטמאה״ — אם נטמאה למה …
• סוטה כח ע"א · כב מכאן אתה דן לשרץ: ומה סוטה, שלא עשה בה שוגג כמזיד ואונס …

הלכה ב וכשם שהסוטה ובועלה שנים כך ספק טומאה בשנים אבל אם היו שלשה ברה"י הרי …

• פסחים יט ע"ב · יג הא ברשות היחיד — ספיקו טמא הוא. מכדי האי מחט דבר שאין …
• סוטה כח ע"א · כא מה תלמוד לומר ״והיא נטמאה״, ״והיא לא נטמאה״ — אם נטמאה למה …
• סוטה כח ע"א · כב מכאן אתה דן לשרץ: ומה סוטה, שלא עשה בה שוגג כמזיד ואונס …
• סוטה כח ע"ב · ב וממקום שבאת: מה סוטה רשות היחיד — אף שרץ רשות היחיד.
• סוטה כח ע"ב · ג ומה סוטה דבר שיש בו דעת לישאל — אף שרץ דבר שיש …
• סוטה כח ע"ב · ד ומכאן אמרו: דבר שיש בו דעת לישאל, ברשות היחיד — ספיקו טמא, …
• סוטה ל ע"א · ד רבי מאיר — דתנן: כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים, מטמא את …
• נדה ד ע"ב · ג מכדי האי ככר ספק טומאה ברשות היחיד הוא, וכל ספק טומאה ברשות …

הלכה ג הסומא והישן והמהלך בלילה ספיקן ברה"י טמא מפני שיש בו דעת להשאל במה דברים …

• קידושין פ ע"א · ו ואין שורפין תרומה על החזקות – דאמר רבי שמעון בן לקיש: שורפין …
• חולין פו ע"א · יח דתנן: תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו, רבי מאיר מטהר, וחכמים מטמאין, …
• נדה יח ע"ב · ט דתנן: תינוק הנמצא בצד העיסה, ובצק בידו — רבי מאיר מטהר, וחכמים …
• נדה יח ע"ב · יב ואמר ריש לקיש משום רבי אושעיא: זו היא חזקה ששורפין עליה את …

הלכה ד היו משקין טמאין ובצק טהור ובהמה או חיה או עופות בבית ונמצא בבצק מקום …

• קידושין פ ע"א · יא תינוק – הא דאמרן. ועוד אחרת מאי היא? עיסה בתוך הבית, ותרנגולים …
• קידושין פ ע"ב · ג אמר רבי יוחנן: דבר זה שמע בריבי, ופירושו לא שמע: לא שנו …

הלכה ה איזו היא חזקה ששורפין עליה ברשות היחיד עיסה בבית ושרצים וצפרדעים מטפלין שם ונמצאו …

• קידושין פ ע"א · ט אלא איזו חזקה לרבי יוחנן ששורפין עליה את התרומה? כדתנן: עיסה בתוך …

הלכה ו היו טמאות וטהרות בצדו או למעלה ממנו ונתעטף בטליתו וספק נגעו ספק לא נגעו …

• פסחים יט ע"ב · יד משום דהוי ספק טומאה הבאה בידי אדם, ואמר רבי יוחנן: ספק טומאה …
• נדה ה ע"ב · ו והשתא דאמר רבי יוחנן: ספק טומאה הבאה בידי אדם — נשאלין עליה, …
• נדה ה ע"ב · ח מיתיבי: היה מתעטף בטליתו, וטהרות וטומאות בצדו, וטהרות וטומאות למעלה מראשו, ספק …
• נדה ה ע"ב · יא בר מיניה דההיא, דתני רב הושעיא: ברשות היחיד — ספקו טמא, ברשות …

הלכה ז ככר של תרומה שנתון על גבי הדף ומדרס נתון תחתיו ואי אפשר לו כשיפול …

• נדה ד ע"א · יד והתנן: ככר על גבי הדף, ומדף טמא מונח תחתיו, אף על פי …
• נדה ד ע"א · טו עד שיאמר: ״ברי לי שלא נכנס אדם שם״. ואמר רבי אלעזר: לא …

הלכה י וארבעה ספיקות אמרו חכמים בתינוק תינוק שאינו יכול להלך שהניחתו אמו ובאה ומצאתו כמו …

• סוכה מב ע"א · יב היודע לשמור גופו — אוכלין על גופו טהרות. לשמור את ידיו — …

הלכה א כזית מן המת בפי העורב ספק האהיל על האדם ועל הכלים ברה"י ספק שלא …

• נזיר סד ע"א · ד חוץ מן כזית המת, והמאהיל על פני טומאה, וכל דבר שמטמא מלמעלה …
• נדה ג ע"ב · טז והתניא: המדלה עשרה דליים מים בזה אחר זה, ונמצא שרץ באחד מהן …

הלכה ב קופה שנשתמש בה בטהרות ונמצא בה שרץ אם יש לה שוליים או אזנים אע"פ …

• נדה ג ע"ב · יג (שולים, בדוקין, מכוסין בזוית — סימן). איתמר: קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית …
• נדה ג ע"ב · יד כי מודו שמאי והלל בקופה שיש לה שולים, כי פליגי חזקיה ורבי …
• נדה ג ע"ב · טו אין לה שולים, מאי טעמא דרבי יוחנן? אין לה שולים, ויש לה …
• נדה ד ע"א · א כי פליגי חזקיה ורבי יוחנן בקופה בדוקה, מר סבר: הא בדקה, ומר …
• נדה ד ע"א · ג ואיבעית אימא: כי מודו שמאי והלל בקופה שאינה מכוסה, כי פליגי חזקיה …
• נדה ד ע"א · ו הכי קאמר: קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית בית זו, וטלטלוה בזוית אחרת, …
• נדה ד ע"א · י וכי תימא: הני מילי לשרוף, אבל לתלות — תלינן? ומי תלינן?!

הלכה ח עיר שיש בה נבלות ושחוטות בשר הנמצא בה הולכים אחר הרוב וכן אם היה …

• נדה יח ע"א · יא ובנמצא — הלך אחר הרוב.

הלכה ב תשעה צפרדעים ושרץ אחד ביניהן ברשות היחיד ונגע באחד מהן ואינו יודע אי זהו …

• כתובות טו ע"א · יא אלא מתשעה צפרדעים ושרץ אחד ביניהם, ונגע באחד מהן, ואינו יודע באיזה …
• כתובות טו ע"א · יב אלא מתשעה שרצים וצפרדע אחד ביניהם, ונגע באחד מהן, ואינו יודע באיזה …
• נדה יח ע"א · יג והאיכא תשע צפרדעין ושרץ אחד ביניהם, ונגע באחד מהן, ואינו יודע באיזה …

הלכה ג המוצא מת מושכב לרוחבו של דרך אם היה שלם והוא מן הקצה אל הקצה …

• פסחים פא ע"ב · יד גופא. המוצא מת מושכב לרחבו של דרך, לתרומה — טמא, לנזיר ועושה …
• נזיר סג ע"ב · ה תנו רבנן: המוצא מת מוטל לרחבה של דרך, לתרומה — טמא, ובנזיר …

הלכה ד שרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע עד העת שיאמר בדקתי את המבוי הזה ביום פלוני …

• נדה נו ע"א · יט מתני' השרץ שנמצא במבוי — מטמא למפרע, עד שיאמר: ״בדקתי את המבוי …
• נדה נו ע"א · כא ומטמא בין לח, בין יבש. רבי שמעון אומר: היבש מטמא למפרע, והלח …
• נדה נו ע"ב · ח רבי אומר: אינו דומה כתם שלאחר הכבוס לכתם שלפני הכבוס, שזה מקדיר …

הלכה יד נגע ברשות הרבים באחד בלילה ואין ידוע אם חי אם מת ובשחר עמד ומצאו …

• עירובין לה ע"ב · יא דתנן: נגע באחד בלילה, ואינו יודע אם חי אם מת, ולמחר השכים …
• נדה ד ע"א · ח וחכמים מטמאין, שכל הטמאות כשעת מציאתן.
• נדה ד ע"א · ט ותני עלה: כשעת מציאתן, ובמקום מציאתן!

הלכה ב שני שבילין אחד טמא ואחד טהור הלך באחד מהן ועשה טהרות ובא חבירו והלך …

• פסחים י ע"א · ד אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן: בבת אחת — דברי הכל טמאין. בזה …
• כתובות כז ע"א · טז ואמר רבא, ואיתימא רבי יוחנן: בבת אחת — דברי הכל: טמאין. בזה …

הלכה ד שני שבילין אחד טמא ואחד טהור והלכו בהן שני אנשים איש אחד טהור ואיש …

• נדה ס ע"א · טו איתמר, אמר רבי יוסי ברבי חנינא: טמא וטהור, ואפילו טהור ותלוי, שהלכו …

הלכה ג יש שם מקומות שאף ע"פ שהן רשות היחיד לשבת הרי הן כרשות הרבים לענין …

• עירובין ח ע"א · יט והא נמי תנינא: חצר שהרבים נכנסין לה בזו ויוצאין לה בזו, רשות …
• עירובין כב ע"ב · יב תא שמע: מבואות המפולשות בבורות, בשיחין ובמערות — רשות היחיד לשבת ורשות …
• פסחים יט ע"ב · יב אמר רב אשי: זאת אומרת עזרה רשות הרבים היא, והוה ליה ספק …

הלכה ו הבקעה המוקפת גדר בימות הגשמים רה"י לשבת ולטומאה ואם לא היתה מוקפת הרי היא …

• שבת ו ע"ב · י אמר מר: אבל ים ובקעה והאיסטוונית והכרמלית אינן לא כרשות היחיד ולא …
• שבת ו ע"ב · יב רב אשי אמר:
• בבא בתרא קנג ע"ב · ד אמר רבי אלעזר: ולטומאה – כמחלוקת. דתנן: בקעה בימות החמה – רשות …
• בבא בתרא קנג ע"ב · ו אמר רבא: לא שנו אלא שלא עברו עליו ימות הגשמים, אבל עברו …

הלכה ט חנות שהיא טמאה ופתוחה לר"ה ספק נכנס ספק לא נכנס ספיקו טהור שכל החנות …

• פסחים י ע"א · ו דתנן: הנכנס לבקעה בימות הגשמים, וטומאה בשדה פלונית, ואמר אחד: הלכתי במקום …
• בבא בתרא נה ע"ב · ב טומאה – מאי היא? דתנן: הנכנס לבקעה בימות הגשמים, וטומאה בשדה פלונית, …