שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויהי רצון אשר סוף סוף יקויים עוד בזמן הגלות מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים העתיקה והחדשה גם יחד, שעל ידי זה הרי כהבטחת חכמינו ז"ל יחיש ה' קץ גלותנו ונזכה לביאת הגואל משיח צדקנו ולגאולה האמתית והשלימה.
8 כהבטחת חכמינו ז"ל : ראה שבת קלח, ב: דבר ה' זה הקץ .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ובטח פירסום תורת פוסקי וגדולי ישראל בכל הדורות שקדמונו – יעמיד גם אותם על האמת, תורת אמת, ויצא דבר הוי' זו הלכה בכל תפוצות ישראל , הלכה למעשה, ועל פיהם ינהגו ויחיו בני ובנות ישראל בכל מקום שהם בחיי היום יום, על אחת כמה וכמה בשאלות הדורשות ביאור ובירור, ותרבה** הדיעה והחכמה והאמת עד שיקוים היעוד ומלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים.
7 דבר . . הלכה שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רלז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
יהי רצון שתתאים ירושלים ליעודה שממנה תצא תורת ה' ודבר ה' זו הלכה , וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלי' ועל עמנו גוי אחד בארץ, וכדברי דוד נעים זמירות ישראל אלקים להצילני ה' לעזרתי חושה נזכה בקרוב ממש ונראה בגאולתינו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
5 ודבר ה' זו הלכה שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תפג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בכבוד ובברכה אשר כשם שבעבר כמופת הי' לרבים בהגנה על התומ"צ, דבר ה' זו הלכה , מבלי חת
3 דבר . . הלכה שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשצט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולא עוד אלא שהשתדלו בכל עוז שדוקא אחד משלהם ומהעומד בראשם יירש את מקומו של זה שנידחה מכהונתו מפני הצבעתו בעד דבר ה' זו הלכה .
7 דבר ה' זו הלכה שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
על כל פנים אכפול תודתי בעד שימת לבבו לשלוח לי ספרו הנ"ל בצירוף ברכתי אשר ה' יצליחו וילך מחיל אל חיל בחילא דאורייתא ודבר ה' זו הלכה , וימלא השי"ת משאלות לבבו לטובה בכל המצטרך לו בגשמיות וברוחניות גם יחד.
3 ודבר ה' זו הלכה שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג נשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמבואר בתורה אור במעלת עסק התורה על קיום המצות, שאדם המקיים מצוות הרי הוא "כעבד המקיים מצות המלך ועושה דבריו", אבל בלימוד התורה באופן שמכוון לאמיתתה של תורה — דברי התורה הנלמדים הם דבר ה' , דברי תורה שמוציא בפיו הרי הם דברי ה' , וכמ"ש "ואשים דברי בפיך, דברי ממש כי דבר ה' זו הלכה היא היא הנגלית בו והיא המדברת מתוך גרונו".
25 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה מעין חילוק הנ"ל ישנו גם עכשיו (לאחרי מ"ת) בעבודת האדם, והוא ההפרש בין הביטול כאשר האדם מקיים מצות הקב"ה, והביטול בלימוד התורה, כפי שמבאר אדה"ז, שאדם המקיים מצות הרי הוא "כעבד המקיים מצות המלך ועושה דבריו", אבל בלימוד התורה ה"ה "בחי' מלך", כמאמר מאן מלכי רבנן, כי דברי תורה שמוציא מפיו הרי הם דבר ה' ממש, וכמ"ש "ואשים דברי בפיך, דברי ממש, כי דבר ה' זו הלכה , היא היא הנגלית בו והיא המדברת מתוך גרונו".
36 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
משא"כ אצל בע"ת הוא בעומק יותר, דלא רק שכל תרי"ג אברי נפשו מלובשים בתרי"ג מצות התורה [שמקיים ציווי ה' במחשבה דיבור ומעשה, ושכלו מלובש בהשגת התורה והמדות מלובשות בקיום המצות כו'], אלא, כפי שמדייק אדה"ז כאן, "המדות במדותיו ית' מה הוא רחום כו' והשכל בשכלו וחכמתו ית' הוא עיון התורה דאורייתא מחכמה נפקא וכן המחשבה במחשבתו ית' והדיבור בדבר ה' זו הלכה וכמ"ש ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך והמעשה הוא מעשה הצדקה להחיות רוח שפלים כמ"ש כי ששת ימים עשה ה' וכו'", היינו שאין כאן מציאות נפרדת של חלקי נפש האדם שהם מלובשות בעניני אלקות, אלא שכל חלקי הנפש, מדותיו ושכלו ולבושיהם אינם מדותיו ושכלו וכו' של האדם, אלא של הקב"ה, שהמדות אינן אלא מדותיו של הקב"ה, וכן שכלו אינו אלא חכמתו ית', וכן הלבושים מחשבה דיבור ומעשה, שאינם אלא מחשבתו דיבורו ומעשהו של הקב"ה.
44 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הוא עיון התורה דאורייתא מחכמה נפקא, וכן המחשבה במחשבתו ית' והדיבור בדבר ה' זו הלכה וכמ"ש ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך והמעשה הוא מעשה הצדקה להחיות רוח שפלים כמ"ש כי ששת ימים עשה ה' וכו'".
3 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואף שבפשטות ההדגשה היא שדיבור האדם דבוק בדיבורו ית', וענין דיבורו ית' מפורש בחז"ל ש"דבר ה' זו הלכה" , מ"מ עצ"ע קצת, שהרי גם כללות התורה ה"ה דיבורו של הקב"ה (שנאמרה למשה), וא"כ אף שצ"ל שיש ענין מיוחד בשייכותן של הלכות דוקא ל"דבר ה'" , מ"מ, מהו הדיוק שהענין ד"אתדבקות רוחא ברוחא" שייך לענין זה בדבר ה' (המתגלה בהלכה דוקא), ולא לדיבורו ית' שבכל חלקי התורה?
3 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
בגמרא נאמר "דבר ה' זו הלכה" – דבר הלכה ברורה.
19 שבת קלח, ב (ולהעיר מפרש"י שם). וראה שם לקמן "דבר ה' ולא ימצאו" – "שלא ימצאו הלכה ברורה כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
3 דבר השם זו הלכה : שבת קלח, ב
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כאילו עשה", מחישים את "רצית ה' ארצך ("ועשו את השמיטין") שבת שבית יעקב" ("אתבת שבייתא דבית יעקב") ו"גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה", ונהיה "גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו", שומרי שביעית – בקיום מצות שביעית כפשוטה בארץ הקודש ומן התורה, בקרוב ממש כאשר הקדוש־ברוך־הוא "יקיים" את "דברו", "דבר ה' זה הקץ" – "והיתה לה' המלוכה", בביאת משיח צדקנו ויוליכנו קוממיות לארצנו.
77 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
עסק התורה בסוג של "אמור" – לומר מסקנא לפסק הלכה – צריך להיות "מעט", ואילו עיקר ורוב הלימוד צריך להיות לימוד התורה לשמה, עד אפילו לסוג הלימוד הנקרא "דרוש וקבל שכר", "יגדיל תורה ויאדיר".
43 ע"ד ל' מחז"ל (שבת קיד, א. תענית י, ב) איזהו ת"ח כו' זה ששואלין אותו דבר הלכה כו' ואומר. ולהעיר מנחלת אבות: כי אמור הוא לשון נופל על התלמוד כו'. אבל מזה שנקט הלשון אמור ולא למוד וכיו"ב, מוכח שאין כוונתו לאפוקי עצם הלימוד אלא ענין אמור שבלימוד, היינו אמירה והוראה לזולת, ולהעיר ממרז"ל (שבת קלח, ב) דבר ה' זו הלכה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
באופן שכלי ייתכנו סברות לכאן ולכאן, וההבחנה איזוהי הסברה שהיא אמת לאמיתה, תלויה בכך שהסברה ניתנת לישום עד כדי פסק דין בהתאם להלכה למעשה, כלומר, כאשר היא מתאימה לפסק ההלכה הכתוב במשנה וכו' ובשולחן ערוך – דבר ה' זו הלכה .
* שבת קלח, ב. נת' בארוכה בלקו"ש חט"ו ע' 232 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
15 דברו -- זה הקץ : שבת קלח, ב: דבר ה' זה הקץ .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
1 ה יום אחד: בראשית א, ה. ראה פרש"י שם (מב"ר א, חדט). ואברהם . . בימים : שיעור החומש דיום הכינוס. ראה זח"א רכד, א. תו"א טז, א. עט, ב. יהל אור -- להצ"צ -- מזמור קלט, טז ה (סק"ג ואילך). ובכ"מ. אחדות אמתית: ע"ד הרמז ובעבודת השם -- יש לקשר זה עם שיעור הרמב"ם (דג' פרקים ליום) דיום הכינוס -- שכל ישראל חברים הן וכו'. לאחדות כל ישראל : לא חסר אף אחד (ע"ד כבמתן תורה --:דב"ר פ"ז, ח) -- ובקדושה ה"ז קשור עם ,לא יותר", גיור רק כ(דבר השם זו) הלכה (שבת קלח, ב). כלל גדול: תורת כהנים ויקרא יט, יח. הובא בפרש"י עה"ת שם. בל התורה . . זיל גמור: שבת לא, א. וראה תניא פי לב. זיל גמור: לימוד התורה ועד לגמרה -- כל התורה , ובאופן דזיל והליכה (אמתית). הנאה . . לעולם: סנה' עא, סעיב. בשביל . . נברא: ויק"ר לו, ד. וראה ב"ר א, ד. פרש"י עה"ת ר"פ בראשית ד"ה בראשית ברא. כאיש אחד בלב אחד: מכילתא שמות יט, ב. הובא בפרש"י עה"ת שם.: כיף' מרחשון, יוס הולדת: בשנת כתר"א (שני כפי"ן, וראה מבוא לקונ' חנוך לנער ע' 8).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אך האמת היא, להיפך, לפי אמיתותה של התורה, וכפסק דין ברור בתורה דבר ה' זו הלכה , כדברי היד החזקה: צריך כל אדם שיראה עצמו...
78 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וידוע הביאור בזה, שע"י העבודה בג' הקוין שנזכרו בפסוק זה, ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ , ואשים דברי בפיך זו תורה , דבר הוי' זו הלכה דהיינו תורה , וכמארז"ל משחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, בצל ידי כיסיתיך זו גמ"ח, כללות המצוות, שנקראים בשם לבושים (כמ"ש בתניא) ובשם צל, לנטוע שמים וליסוד ארץ אלו הקרבנות, שבזכותם מתקיימים שמים וארץ , הנה ע"י העבודה בג' קוין אלו נעשים ישראל בבחי' ציון.
9 שבת קלח, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואשים דברי בפיך, דבר הוי' זו הלכה , הו"ע התורה, ועז"נ (ואשים דברי) בפיך, כי התורה היא ההמשכה בבחי' הפנימיות, כמ"ש ותורתך בתוך מעי.
38 עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומזה מובן גם עד כמה צריכים להתייגע ולהשתדל שיתוסף עוד יהודי ועוד יהודי שיגיע אליו "דבר ה' זו הלכה" , משנה (הלכה ) ברורה, יחד עם פנימיות הדבר שזוהי פנימיות התורה – כיון שעי"ז ניתוספת עוד מציאות בעולם שהיא חד עם עצמות ומהות א"ס ב"ה.
55 שבת קלח, ב.56) שיחת יב-יג תמוז תש"ה ס"ד (סה"ש תש"ה ע' 111 ואילך). וראה גם שיחת י"ב תמוז תשח"י ס"ו ואילך (תו"מ חכ"ג ע' 138 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אך הענין הוא, ע"ד מ"ש בתניא בענין מקיף ומוקף, שכאשר לומד ומשיג דבר הוי' זו הלכה , הנה אף שההלכה היא למעלה משכל האדם, מ"מ, עי"ז שמשיג אותה הריהוא מקיפה בשכלו, וכיון שהוא מקיף אותה הרי הוא למעלה ממנה.
21 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פקודי, ב' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמנם, תכלית הכוונה היא להמשיך רצו"ש הנ"ל בבחי' כלי, והיינו ע"י לימוד התורה בבחי' ביטול, וזהו ביד איתמר, מלשון אתמר הנזכר בגמרא תמיד, שפירושו שממילא איתמר ונדבר כו', היינו, שהדיבור של האדם הוא בתכלית הביטול עד שאינו בא מצד עצמו כלל, אלא נדבר בו דבר הוי' זו הלכה ממילא ומאליו.
589 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"ואהבת לרעך כמוך" – לגשת אל הרעב והצמא, ולהסביר לו, שהרעב והצמא שלו הוא "לדבר השם", "דבר ה' זו הלכה" (כדברי הגמרא ), ללמוד תורה ולקיים מצוות בפועל ממש, ולא רק בשבת ויו"ט, אלא גם בימות החול, מיום ראשון עד ערב שבת, ועאכו"כ בשבת.
1083 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולכן, כדי לפעול את רצונו של בעל הגאולה, שיהדות ומעיינות תורת החסידות ודרכי' יתפשטו באופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", הנה ההתחלה בזה צריכה להיות מהענין ד"ברבים היו עמדי" , היינו, שה"רבים", דקאי על בנ"י כפי שהם באופן של התחלקות לי"ב שבטים, יהיו כולם "עמדי", שיתאחדו יחדיו כדי למלא ביחד את רצון העליון שגילה ע"י עבדיו הנביאים , ומשחרב ביהמ"ק הרי זה מתגלה ב"דבר הוי' זו הלכה" ששומעים מהחכמים, "עיני העדה" , שהם נשיאי ישראל שבכל דור ודור, כולל גם בעל הגאולה וממלאי מקומו, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא דורנו.
862 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אתה הראת לדעת וגו', שבפסוק זה מתחילים אמירת הפסוקים שלפני ההקפות , ומסיימים בפסוק כי מציון תצא תורה ודבר הוי' – זו הלכה – מירושלים58, בביאת משיח צדקנו, שאז יקויים היעוד והשתחוו להוי' בהר הקודש בירושלים.
424 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה , שכדי שיהי' הענין דיפטר באופן שעי"ז יקח את העליון כמו שהוא, הרי זה ע"י דבר הלכה , שזהו כללות ענין התורה שעל ידה נעשה ירידת העליון, ובזה גופא דבר הלכה דוקא, שהו"ע הליכות עולם לו , דקאי על הלכה פסוקה (א"ת הליכות אלא הלכות ), דבר הוי' זו הלכה , דכיון שבה מתגלה רצון העליון כמו שהוא בתמימותו ובשלימותו (באופן נעלה יותר מאשר ע"י הפלפול והשקו"ט כו') , והוא ית' ורצונו אחד, הרי ע"י הדבר הלכה לוקחים את העליון בכל עצמותו.
291 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכן המחשבה במחשבתו ית', והדיבור בדבר ה' זו הלכה , וכמ"ש ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך",
1427 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כאשר אלקות בגלוי, אזי גם "דבר הוי' זו הלכה" בגלוי, ולא שייך שיאמר היפך התורה; אבל כאשר אלקות (שכינתא) בגלותא, שאז גם התורה היא בגלותא, הרי כיון שיש לו ראש טוב, יכולה להיות מציאות שיביא ראיות מהתורה כדי לשנות את התורה ולהתאימה לרצונו].
1756 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
במקום המכוסה") לא הביא שום פסוק, ועל דיבור ומעשה ("שהם בגילוי") הביא פסוקים, ועל דיבור ("בדבר ה' זו הלכה (ש)הוא בכתר מל'") ..
2024 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
[ואע"פ שגם בתורה ישנו הענין דלימוד הלכות החג בחג – הרי העיקר בזה הוא הענין ד"דבר הוי' זו הלכה" , שהוא בשוה בכל הלכות התורה (ללא חילוק בין הלכות חג זה לחג אחר).
1232 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
זה הוא לא רק בפנימיות התורה, אלא גם בנגלה דתורה (כמבואר בכ"מ ), וכמובן גם מזה שיש מעלה יתירה בלימוד התורה בשייכות לפס"ד והלכה בנוגע למעשה בפועל בעולם למטה, שזהו"ע דבר הוי' זו הלכה , הוי' דייקא, כמארז"ל והוי' עמו שהלכה כמותו, שזהו"ע נעלה יותר מהענין דאלו ואלו דברי אלקים חיים , שהו"ע ספירת הבינה , הקשורה עם מדת הגבורה (אלקים) .
1935 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולאח"ז הולך יהודי עם התורה וכובש את העולם – שעושה ממנו "דירה לו ית'" , עי"ז ש"דבר הוי' זו הלכה" נעשה ענין של "הוריות" – הוראה לכל אחד ואחת כיצד להתנהג בחיי יום-יום.
2262 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם מה שמסיים בכתוב זה דבר הוי', שדבר הוי' זו הלכה , שגם הלכות לא
2658 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואז ניתן הכח לכל אחד ואחת מישראל במשך כל הדורות שיוכל להיות הענין דלאמר, היינו, שיוכלו לחזור ולומר דבר הוי' זו הלכה בכל מקום שבאים אליו, ויפעלו שם הענין דהליכות עולם לו , ע"י דבר הוי' זו הלכה, כדרשת רז"ל א"ת הליכות אלא הלכות, ועד שהעולם כולו נעשה ארץ טובה ורחבה , ועד לגן וכרם חמר (כרם המוציא יין משובח).
1386 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ותמורת זה שמירושלים יוצא חוק שמהוה חורבן עבור בנ"י – הנה "מציון תצא תורה ודבר הוי' (זו הלכה ) מירושלים" .
2664 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויה"ר שתמורת זה שעכשיו יצא מירושלים דבר חדש שלא נמצא בשום מקום, שיכולה להיות מציאות שרבנים יפסקו פס"ד, ואעפ"כ יעשו ברבים להיפך – הנה מכאן ולהבא יקויים היעוד "כי מציון תצא תורה ודבר ה' ("זו הלכה" ) מירושלים"91.
2924 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומובן, שכאשר מדברים בדברים היוצאים מן הלב אודות ענינים של "דבר ה' זו הלכה" , אזי נכנסים הדברים אל לב השומעים, ופועלים פעולתם בנוגע למעשה בפועל.
175 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' שלח, כ"ו סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וההכנה לזה, כאמור לעיל, תלוי' בהנהגה של כל אחת מכן ע"פ "דבר ה' זו הלכה" – דבר ה' כפי שמתבטא בהלכה למעשה בפועל – בשמחה ובטוב לבב.
2723 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
– לאחרי כן יסבירו זאת באופן כך או באופן כך, אבל בינתיים ירשמו גויים בתור יהודים, ויתפארו בכך שהי' להם את ה"תוקף" לערוך מלחמה עם הקב"ה ותורתו, עם משה רבינו וכל בנ"י שסבורים ש"דבר הוי' זו הלכה" הוא לא רק ענין שהי' בשעת מתן-תורה, וזה טוב לא רק בשעה שיש "בחירות" ורוצים למשוך קולות של שומרי תומ"צ ולכן מכריזים ש"דבר הוי' זו הלכה" , ואח"כ שוכחים על כל ההבטחות, וחושבים ש"עולם-גולם", ויכולים לפתותם בכל מיני ענינים שלא היו מעולם.
413 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וכיון ש"הלכה" היא דבר ה' , כדברי הגמרא :
1063 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לששון", שענין ה"אבל", שהוא העונש על "מפני חטאינו", נהפך "לששון ולשמחה" ; ועד"ז בעולם בכלל יש אפשרות שגוי יתהפך להיות יהודי – ע"י פס"ד התורה, "דבר הוי' זו הלכה" .
1390 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והרי זה דבר קשה יותר מאשר לעשות מ"אין" – "יש", כי, "דלא הוו חיי" (אותן שלא היו מעולם נוצרין ונולדין וחיין) , ישנו בכל ענין של הולדה, ואילו כאן מדובר אודות מציאות שעד לרגע זה הי' אינו יהודי, ובמילא הי' מקומו מצדה האחד של ההבדלה שבין ישראל לעמים, ועל זה אומר הקב"ה, שאם יתגייר ע"פ "דבר ה' זו הלכה" , "הליכות עולם" , אזי מעביר אותו הקב"ה לצד השני, ונעשה מציאות חדשה ביחס למציאותו ברגע שלפנ"ז – "כקטן שנולד דמי" , ואין אפשרות לעשות זאת באופן אחר.
1686 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכיון שע"י התורה נעשה יהודי בעה"ב על העולם, שהרי "מאן מלכי רבנן" , וכדאיתא בירושלמי על הפסוק "לא-ל גומר עלי", שע"י פס"ד בתורה פועל יהודי לשנות את העולם שיהי' כפי שנראה אצלו פסק הדין, כיון שפוסק את הדין ע"פ "דבר הוי' זו הלכה" – הרי זה ממשיך גם שלום בעולם, וכן שלום בנוגע ל"עולם קטן זה האדם" ובני ביתו.
2042 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמדובר כמ"פ שכן הוא בנוגע לכל הענינים של "דבר הוי' זו הלכה" ,
244 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בין הדברים עמד גם על הגיחוך והסתירה בטיעונים השונים של אותם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה , כשמצד אחד הם טוענים שהמלה "כהלכה" – עלי' נאמר "דבר ה' זו הלכה" – לא תועיל, ומצד שני מבטיחים – והרי ידועה כבר מידת האמינות של מבטיחים אלו – שבבחירות הבאות לא יכנסו לקואליצי' בלי תוספת המלה "כהלכה" .
988 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
– זורקים את הרב שלך, ש(לטענתך) צוה עליך להצביע נגד "דבר ה' זו הלכה" , ולמה אינך נחלץ לעזרתו?!
1277 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
או לפסוק ע"פ "דבר הוי' זו הלכה" , או (אם רצונו לפסוק באופן אחר, אבל אינו יכול לשנות את ההלכה ) להודיע שהוא לא רב!
752 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וגם לאחרי שראו עכשיו שבין אלו שנרשמו בתור יהודים ישנו אחד שהוא צורר היהודים, נאַצי וכו' וכו' – מבטיח פלוני, שמתייצב נגד "דבר הוי' זו הלכה" , שאותו גוי ישאר בראש הרשימה...
922 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולכן, כשיש ענין שמנגד וסותר לדבר זה, אזי בטלה האהבה, עד כדי כך, שיכול לנגד ח"ו על "דבר ה' זו הלכה" , באמרו, שאין זו ה"דאגה" שלו, אלא הקב"ה צריך לדאוג לכך!...
1630 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועי"ז – "ה' יברך את עמו בשלום", והיינו, שהדרך היחידה לפעול שלום בעולם ושלום בין כל בנ"י (יהיו מי שיהיו) היא – ע"י ההנהגה ע"פ "דבר ה' זו הלכה" , ובאופן ש"מציון תצא (לא חוקת העמים ח"ו, אלא) תורה ודבר ה' מירושלים" , ויקויים היעוד "ואשיבה שופטיך כבראשונה" (כמשמעות דברי הרמב"ם שזה יהי' עוד לפני בוא המשיח, ועאכו"כ לפני ש"הרי זה משיח בודאי" ), בקרוב ממש.
2341 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וברור הדבר שסוכ"ס "דבר אלקינו – "דבר הוי' זו הלכה" – יקום לעולם" , ו"אמת מארץ תצמח" , ועד שיפעל גם על אלו שבשביל כבוד המדומה כו' (בה בשעה שאלו ש"מכבדים" אותם – בזים להם, ע"ד ש"סהדי שקרי אאוגרייהו זילי" ) לוחמים נגד התורה – שגם הם ישובו להיות במעמד ומצב ד"אתם הדבקים בה' אלקיכם גו'" , ובאופן ד"ברכנו אבינו – בכל הברכות, בבני חיי מזוני רויחי – כולנו כאחד" , ע"י התורה שפועלת שלום בעולם .
2467 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מחד גיסא, מתגאה פלוני בכך שיש לו סמיכה מרבנים, כלומר, שהוא מתגאה בציות לשו"ע, ולאידך גיסא, אומר דברים שהם היפך "דבר ה' זו הלכה" ; והסיבה לכך היא מצד ענין השוחד כו'.
2851 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
צריך לעמוד על כך שגיור מוכרח להיות דוקא ע"פ "דבר הוי' זו הלכה" (גם אם בגלל זה יחרפוהו בראש כל חוצות...), ובלשון הכתוב
703 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ה', וא"ו תשרי ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
היינו (שלא האדם הוא המדבר, כי אם) שדבר הוי' זו הלכה היא המדברת מתוך גרונו.
37 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזה שגם הבירור שע"י גליא דתורה נק' בשם בירור בדרך מנוחההוא מפני שגם ענינים אלו (דברים האסורים וגם טענות של שקר) כמו שהם בתורה, הם תורה , תורת אמת, ומכיון שגם דברים אלה שבתורה הם דבר ה' , הלא כה דברי כאש מה אש כו' אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה, הרי שהתורה היא תמיד במקומה ומדריגתה (דבר ה' ), והבירור הוא בדרך ממילא.
26 זו הלכה – שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שכאשר עסק התורה הוא בבחי' ביטול, אזי ואשים דברי בפיך, דברי ממש, היינו (שלא האדם הוא המדבר, כי אם) שדבר ה' זו הלכה היא היא הנגלית בו והיא המדברת מתוך גרונו.
94 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמו שבכל הלכה שבתורה העיקר הוא המעשה בפשטות, עד"ז הוא גם בענין זה דגילוי בחי' טל תורה דלע"ל, שהעיקר הוא שיהי' בפשטות, שמדבר הוי' זו הלכה נבוא לדבר הוי' זה הקץ , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, במהרה בימינו, בעגלא דידן ממש.
81 ראה שבת קלח, ב.
*) וראה לקו"ש חכ"ח ע' 13 הערה 56 ובשוה"ג . המו"ל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, ערב ר"ח מנחם-אב, תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומבאר כ"ק אדמו"ר הצ"צ, שע"י ג' הדברים שבפסוק זה (לפי פירוש הירושלמי שם) ואשים דברי בפיך זו תורה [דבר הוי' זו הלכה דהיינו תורה ], ובצל ידי כסיתיך זו גמ"ח [שהוא כללות כל המצוות, והמצוות הם בחי' לבושים, כסיתיך], לנטוע שמים וליסוד ארץ אלו הקרבנות [כי ע"י הקרבנות מתקיימים חוקות שמים וארץ .
23 שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמאמר הס"י אם רץ לבך שוב כו' פי' אחרי שרץ לבך בתשוקה לצאת מגדרי בחי' הכלים שבמוחו ולבו וכמ"ש כלה שארי ולבבי כו' אח"כ מיד שוב כו' ובמה ישוב לאחור להיות חפץ בחיים הנה זה ידוע שאין בחי' שוב אחר הרצוא אלא בתורה והוא במה שידבר דבר ה' זו הלכה כמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך דברי ממש.
68 דבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
והענין הוא להיות ידוע כי התורה נמשלה למים כמ"ש הוי כל צמא לכו למים כו', ועד"מ הנפש הצמאה בצמאון כששותה מים תסלק ממנה הצמאון ויהי' לה מנוח כו' כך התו' הוא בחי' מים העליוני' (הנק' מ"ד), וע"י שהאדם לומד ההלכה בדבור בפה בחי' המים העליוני' הללו משיבי' את ניצוץ האלקי שהי' צמא בבחי' רו"ש הנ"ל דהיינו אחר אתעדל"ת הנ"ל באהבה מקרוב ובשמאל דוחה כו' שנעשה עי"ז שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני כנ"ל אזי נעשה גוף היחוד והוא בחי' אתדבקות רוחא ברוחא ממש, והוא בחי' התקשרות הדבור בדבר ה' זו הלכה וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך כו' דברי ממש הוא שמתקבל ושופע בדבורו של אדם, וזהו בחי' יחוד ממש כמשל יחוד משפיע ומקבל גשמיי' כו', וכן ע"י המצות שנק' רמ"ח אברים דמלכא כידוע בענין אשר קדשנו במצותיו כו' נעשה ג"כ בחי' יחוד ממש והוא בחי' חיבור ויחוד גופא דמלכא ברמ"ח אברים דילי' בכנ"י כו', ונמצא ע"י התומ"צ נעשה יחוד עליון דקוב"ה
72 בדבר ה' זו הלכה : שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואינם מסתירי' כלל וא"כ מובן מזה כשדבר ה' זו הלכה מאחר שנק' דברי אשר שמתי כו' הרי אין דבריו וגם חכמתו שמלובש בזה תופס' מקום בעצמותו ואינם מסתירי' כלל וע"כ משה ידבר פי' ממשיך תמיד מן ההעלם לגילוי עד סוף כל המדרגו' מאור ח"ס באין מסתיר לפניו כלל והוא רק ע"י בחי' ביטול עצמותו וכענין הידוע בפי' ולא תחללו כנ"ל וד"ל, וזהו ענין יום מ"ת דיומא דוקא גרים לפי שבשבועו' מאיר באור אבא מבחי' מקורא דכולא והוא בחי' חכמ' דא"ק ע"י שמתלבש בח"ס הנ"ל והוא הנק' גדלו' דאבא והטעם דיומא גרים לפי שנא' מש"ה ידבר מש"ה דוקא ומטעם הנ"ל וד"ל.
40 כשדבר ה' זו הלכה : שבת קלח, ב. עמוס ח, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כה תברכו את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הנה פי' הענין של שלו"ם הוא כח המחבר ב' הפכים כאחד כמו עושה שלום במרומיו בין מיכאל שר של מים לגבריאל שר של אש שיחדיו ישכנו ולא יכבו זא"ז כו' ומוכרח לומר מה שיש לזה הכח לחבר ולקשר ב' הפכים כאש ומים שיהיו מיוחדי' בתכלית האחדו' הוא מפני שמתבטלי' ממציאותם לגבי אור הגבוה משניהם כמשל השר והעבד שמתבטלי' שניהם בבוא המלך כמ"ש במ"א, וענין זה הכח המחבר למעלה הוא הנק' שלום וכמ"ש וכל בנייך למודי הוי' ורב שלום בנייך וארז"ל אלו ת"ח שמרבים שלום בעולם כו', פי' למודי הוי' לשון נפעל שנלמדים משם הוי' והוא שהם בחי' טפל ומשמש לדבר הוי' בשעה שלומדים דבר ה' זו הלכה עד שהם נלמדי' מה' כי אינם דבר ויש בפ"ע כלל וכלל אלא הם רק בחי' כלי לדבר ה' וכמ"ש ודבר"י אשר שמתי בפיך כו' לעוצם בחי' הביטול כו' וכמ"ש במ"א ביאור דבר זה ע"פ משה ידבר כו'.
70 דבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אזי הקול צלול ובהיר והרוח שבקול הוא הממוצע המורכב מאש ומים יחד וז"ש יביע אמ"ר א"ש מי"ם רו"ח דקול ולמעלה היינו בחי' הת"ת שכולל לחו"ג ונק' קול יעקב והוא בחי' הרחמים כידוע והענין הוא כי בחי' רצו"א ושו"ב חו"ג הן ב' הפכי' כמו אש ומים שזה עולה וזה יורד כו' כידוע והממוצע המחברם יחד הוא הממוצע בין חו"ג שהוא מדת הרחמים לפי שמדת הרחמים מחייבת לזכות גם את החייב עפ"י מדת הדין מצד הרחמנו' ולא מצד חיוב זכות של חסד אלא רק מפני הרחמנות בלבד לומר דאע"פ שאין עליו זכות לפוטרו מ"מ מצד הרחמנות יש לפוטרו כו' ונמצא כלול ברחמים מחו"ג כו' וד"ל, והנה עד"ז גם בבחי' קול דתורה הוא בבחי' ממוצע מאחר שמורכב מאש מים רוח ג"כ והענין הוא כידוע בפי' המאמר תלת קשרין הן ישראל מתקשראן באוריי' ואוריי' בקודב"ה כו' ונמצא אוריי' היא בחי' ממוצע בין ישראל לקודב"ה מאחר דישראל מתקשראן בה והתורה מתקשרת בקודב"ה להיותה בחי' חכמתו העצמית כנודע וענין התקשרות ישראל באורייתא הוא בבחי' העלאה מלמטה למעלה שהוא מצות ההגיון כמ"ש והגית בה יומם ולילה וכידוע שמצות העיון בתורה הוא התקשרות הנפש והתכללותה בחכמה שבתורה ומצות הקריאה בתורה בקול ודיבור הוא בחי' המשכת אור א"ס בחכמה שבתורה מלמעלה למטה והממוצע המחבר להעלאה והמשכה זאת הוא בחי' קול דתורה כשאדם קורא בקול בדבר ה' זו הלכה כו' והיינו גופה של ההלכה שבה נמשך אור א"ס מלמעלה למטה ובה נכלל ניצוץ האלקי בבחי' עיון והגיון כנ"ל ווהו ענין קשר האמצעי דאורייתא בין קודב"ה לישראל וד"ל, וזהו השמיענ"י את קול"ך פי' הקדב"ה אומר לכנ"י השמיענ"י קול דתורה שהוא בחי' מל' דאצי' שמעלה מ"ן בבחי' קול דתורה שהוא בחי' ממוצע מחו"ג ע"ד הנ"ל בקול דתפלה שכולל רצוא ושוב כו' וזהו כי קול"ך ערב פי' קול ערב הוא עד"מ הקול הגשמי כשהוא ממוזג מב' קולות הפכיי' חדוה ומרירות יחד הוא הנק' קול ער"ב ומתוק להשיב נפש השומע כו' כך למעלה מעוררי' כנ"י בקול דתורה הנ"ל בחי' עריבות ומתיקו' העונג העליון הנק' עתיקא וסתימא' והוא בחי' התגלות העוגג העליון דע"י בבינה שנק' קו"ל ער"ב מטעם הנ"ל דקול דתורה ממוזג מחו"ג כו' וזהו כי קול"ך ערב.
58 בדבר ה' זו הלכה : שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וביאור הדברים הנה פי' נשמע לשמוע אל הרצון העליון ובחי' ח"ע שבתורה כשאומר דבר ה' זו הלכה דהיינו שיהי' בטל במציאות לד"ת הנאמרים בפיו שהיא רצונו וחכמתו ית' כאלו שומע מפי השכינה ממש כי דבריו חיים וקיימים וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך וה"ז כאלו השכינה מדברת מתוך גרונו והוא שומע לקול השכינה שבפי' בבחי' ביטול גמור בשמיעה זו כמו ששומע העבד דבר המלך ששומע בתכלית הביטול, וז"ש תען לשוני אמרתך מפני שאין דבר ההלכה דברי עצמו אלא דבר ה' הוא ונק' אמרתך רק שלשוני תען אמרתך כו' וכענין השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך, בחי' אתה הוא בחי' ואתה מחי' את כולם, ואתה זה הוא המוציא דבר הוי' בפיך, וא"צ רק לשמוע באזניך מה שאתה זה מוציא מפיך כו' וד"ל, ועכ"פ בחי' ביטול זה הוא לרצון וח"ע שבתורה הנאמר בפיו בגילוי שזהו ונשמע והוא נק' כתר להיותו בבחי' ביטול רצון לשמוע רק אל רצה"ע (וכמ"ש למעלה בענין יהי רצון עושין רצונו כו' שעי"ז ממשיך לבחי' רצה"ע כו' שעושין בזה בחי' ראש ולא עטרה ע"ג הראש, היינו רק ביטול הרצון מפני רצה"ע בלבד משא"כ בבחי' הביטול בשמיעה אל הרצון שעי"ז ממשיך ממקור הרצה"ע להיות גילוי רצון כו' שזה דוקא נק' עטרה ע"ג הראש כו' וד"ל).
98 דבר ה' זו הלכה : ע"פ שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות סוכה (סי' תרכה-תרמד) תרכז דין הישן בסוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואינו נקרא אהל אלא דבר שהוא גבוה עשרה טפחים מן הארץ.
1838 גמרא י, ב (אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לישן בכילה בסוכה אע"פ שיש לה גג, והוא שאינה גבוהה עשרה), ופרש"י (דבציר מגובה עשרה לאו אוהלא הוא). תוס' כ, ב ד"ה הישן (בגמרא מוקי לה שמואל בגבוהה עשרה, דפחות מכאן לא חשיב אהל להפסיק). בעל המאור שם (כיון שגבוהה עשרה הוה ליה אהל בפני עצמו).
ואף שלענין איסור עשיית אהל בשבת סגי בגבוה טפח אחד, כדלעיל סי' שטו סי"ט (שכל אהל שאין לו חלל טפח אינו קרוא אהל). ביארו התוס' שבת קלח, ב ד"ה שאין (והוא שאינה י' טפחים ... נהי דגבי סוכה לא חשיב אהל ... מיהו לגבי שבת חשיב ואסירי, שהרי משמרת וביעתא וקידרא וחביתא אסירי משום אהל, ולא משמע שיש בגובהן י' טפחים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות סוכה (סי' תרכה-תרמד) תרכז דין הישן בסוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ג ואפילו אין לה גג טפח , אם יש בפחות משלשה טפחים סמוך לגג רוחב טפח , דהיינו לאחר שירדה מעל הכלונס מכאן ומכאן ונתרחבו טפח אין שם מן טפח זה עד הכלונס שלשה טפחים ביושר, אסור לישן תחתיו אפילו שלא כנגד טפח זה (עיין סוף סי' תרל"א), לפי שכל פחות משלשה טפחים הוא כלבוד, וכאלו יש בגגה רוחב טפח , וכל דבר שיש לו גג רחב טפח , כולו נקרא אהל, ונמצא אהל מפסיק בינו להסכך:
1849 אגודה סי' ט (ואם אין לה גג, כגון דאינה רחבה טפח תוך שלשה לגגו ... אף על פי שהיא גבוה עשרה, מותר לישן בה, דשיפוע אוהלים לאו כאהל דמי). ב"ח ד"ה ומ"ש אבל (וכתב כן לפי דבפרק תולין (שבת קלח, ב) איתא הכי לענין שבת, כדלעיל בסימן שט"ו, והוא הדין לגבי סוכה). מ"א סק"א (וגם בעינן שלא יהא פחות מג' סמוך לגג רחב טפח ... (ב"ח אגודה). ועסי' שט"ו). והוא כדלעיל סי' שטו סט"ו (אהל משופע, אם יש בראשו גג רחב טפח ביושר, או אפילו אין בראשו טפח , אלא יש בפחות מג' טפחים סמוך לראשו רחב טפח , שכל פחות מג' טפחים הוא כלבוד, והרי זה כאילו יש בראשו גג רחב טפח , הרי זה אוהל קבוע), ושם נסמן (הערה פה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא להבין שרש כל הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואמנם העיון בתושבע"פ הוא תכלית הביטול במציאות שאינו מרגיש עצמותו כלל רק שהוא בחי' כלי לדבר ה' זו הלכה שבפיו לגזור אומר כשר פסול כו' וכמ"ש ואשים דברי בפיך כו'.
36 לדבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אך ע"י עסק התו"מ בעוה"ז הרי תדבק הנשמה במהו' חכמתו ורצונו העצמי ממש בכל דבר ה' זו הלכה ומקרא כמ"ש ואשים דברי בפיך כו' כמ"ש ז"ל דהקורא [oldpage_474] בתורה קורא בשמותיו ממש כו', וע"כ גזרו אומר דיפה שעה א' בתשו' ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, דגם שחיי העוה"ב נמשך מבחי' התענוג הפשוט שלמעלה מחכ' ורצון דמע"ב ונק' עדן (שנק' שעשועי המלך כו', אבל שעשועי' שבתורה יותר עצמיי' כו') מ"מ המצוה עצמה גבוה יותר כמא' דשכר מצוה מצוה עצמה וכידוע דהעוה"ב נברא ביו"ד לבד וכמו שאנו או' אין זולתך מלכינו לחיי העוה"ב כו' (וזהו שארז"ל דת"ח אין להם מנוחה אפי' בעוה"ב שנא' ילכו מחיל כו' לפי שעולי' ע"י לבוש דאור דתורה למעלה מחיי העוה"ב באמתת מהו"ע ית' ממש שאין לו שיעור למעלה כו' למעלה הרבה מבחי' העדן דעוה"ב כמ"ש במ"א).
214 דבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויהי בשלח פרעה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו הנק' מ"ש שלימה [רק קודם התפלה בשומו הטלית שהוא פרישו דמלכות שמים דלעילא כמו שום תשים עליך מלך כו' היינו רק התחלת הקבלה של מ"ש שלימה] הזאת, והוא ע"י מרירות והכנעת הלב ביותר כנ"ל שנעשה בחי' כלי ריקן אמיתי להיות מחזיק בחי' מ"ש בתכלית הקבלה והוא רק לקיים מצות המלך לבטל כל רצונו נגד רצונו כמו בטל רצונך כו', והוא בחי' מדת מל' בחיצוני' שנק' מצות המלך לקיים מצותו בלבד ואח"כ אחר התפלה יהי' בית קיבול פנימי' מ"ש שבדבר המלך בגזירת רצונו כשמדבר דבר ה' זו הלכה שהוא כמצוה בשם המלך ממש בביטול גדול כנ"ל.
286 דבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וביאור הענין, הנה כתי' ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים, פי' והייתי לכם לאלקים, היינו ע"ד שאמר למשה הוא יהי' לך לפה ואתה תהי' לו לאלקי' שזה בחי' המשכה [דמשה] לאור ח"ע לבא בגילוי [ב]פה דאהרן וכמ"ש ושמת את הדברים בפיו כו', דאהרן הוא בחי' מקבל בפיו כל דברי אלקי' שנמשך ע"י משה וע"כ נק' אלקי' לגבי אהרן כנביא שמקבל דבר ה' בפיו כו', ולכך כאשר אמר והייתי לכם לאלקים, והיינו שבנ"י יהיו בחי' מקבל אור שפע אלקי בפה שלהם והוא שיהי' לבחי' פה לדבר דבר ה' זו הלכה או מקרא כו' וכמ"ש תען לשוני
568 דבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו ג"כ כל עיקר ענין לימוד התורה בכל דור ודור שיהא רק בחי' כלי לדבר ה' זו הלכה או המקרא שלומד וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך כו' ואינו אלא בפה בלבד ובפיו הוא שוכן דבר ה' שלמעלה מכל ההשתל', כי אין התלבשות אור א"ס כמו שהוא בעצמותו באין שינוי קודם שנברא העולם לאחר שנברא כו' אלא בחכמ"ה שבתורה דוקא מטעם שאין אוא"ס שורה אלא בבחי' מ"ה כו' וכמ"ש במ"א ע"פ הוי' בחכמ"ה כו' שאין אור א"ס אלא בחכמ"ה לפי שבה בחי' הביטול כו', משא"כ האומר אין לי אלא תורה כו' שעושה את לימודו עצמו ליש ודבר מבלעדי אוא"ס ששורה בתורה הרי הוא מפריד בזה החכמ"ה שבתורה מאור א"ס ואז אפי' תורה אין לו כי מסתיר בזה אוא"ס ואין לחכ' שבתורה קיום רק מאור א"ס שמתלבש בה וזהו לא תחללו לא תעשו חלל כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.
49 לדבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכך הוא גם עתה בכל אדם בפרט כשיושב ושונה דבר ה' זו הלכה הקב"ה יושב ושונה כנגדו בבחי' הארת פנים העליונים שבחכ[מת] אדה"ע, כי הגם שמצד עצמו נק' חכים ולא בחכ' ידיעא כו' כלל.
71 דבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובכ"ז יובן מארז"ל ע"פ והודעתם לבניך כו' וסמוך ל[י]' יום אשר עמדת לפני ה' כו' מה להלן באימה ויראה ורתת וזיעה אף כאן באימה ויראה כו', וזהו פלא גדול לכאורה איך יכול להיות עכשיו בזמן הסתר אלקות אימה ויראה ופחד אלקי שהי' בזמן מ"ת שהיו רואים את הקולות ועמדו על הר סיני פב"פ כו' עד שעל כל דבור ודבור פרחה נשמתן כו', והיו מופשטים מגשמיות חומר גופם לגמרי כו', ואיך יוכל אדם ללמוד עכשיו דבר ה' זו הלכה באימה ויראה שהי' בזמן מ"ת עד שא' מה להלן כו'.
201 דבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שתמשיך רו"ש הזה בבחי' כלי והוא באותיו' התורה ודוקא כשיש בדיבור זה בחי' הביטול וע"ד המבואר במ"א ע"פ ואשים דברי בפיך שאינו רק כלי לדבר ה' זו הלכה שאומר בפיו ואזי הדיבור בחי' כלי לרו"ש כו' וד"ל[ednref_37_לז].
145 לדבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
(וראי' לזה ממה שאמר דמשה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים כו', בדור אחר דור עד דור האחרון גם בכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה כו' בלי שינוי כלל, וכמו שאמר שפיר קאמרת כאלו אמרה משה, וכך הוא בכל מי שיושב וקורא דבר ה' זו הלכה , הרי הקב"ה יושב ושונה כנגדו ממש כמ"ש ואשים דברי בפיך כו' בלי שינוי המהות כלל לפי שהוא דבריו ממש כמו במ"ת שהי' מדבר בעצמו עמהם בבחי' פב"פ, אע"פ שאין ערוך כלל ביניהם.
248 דבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אלא הענין הוא דע"ש זה נק' המשנה בשם מל' לפי שמחכ' דתו' זו שבהלכות נמשך שרש ההנהגות דמל' דאצי' בבי"ע לגזור אומר כך ולא כך, וע"כ נק' הלכות המשנה בשם מל' כמ"ש מאן מלכי רבנן כו' ונק' בוניך שעוסקי' בבנינו של עולם כו' וכמ"ש ואשים דברי בפיך [כו'] לנטוע שמים וליסוד ארץ שקיום [ויסוד] שמים וארץ וכל צבאם ופרטי אור השפע שלהם הכל נלקח מדבר ה' זו הלכה וע"כ נק' הלכה הליכות עולם כו'.
261 מדבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה עיקר ענין התיקון לנפש בבחי' לבושים טובים היינו בחי' לבושים דתו"מ מה שהאדם לומד בתורה בדבור בפה גשמי בדבר ה' זו הלכה ומקרא, ומה שעושה מצוה בדברים גשמיי' [דוקא] כצדקה [ב]כסף גשמי' להחיות לעני גשמי ומצות טלית ותפילין בגשמי', וכה"ג בכל יום ויום שעושה מצוה אע"פ שאינו עושה ולומד מאוי"ר פנימי' בהתגלות אלקות כלל רק דרך עול וכפיי' לבד שיכפה א"ע לקבל לימוד התו' בעול ועול מעשה המצות לעשות רצון קונו מצד גזירת המלך בלבד.
410 בדבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הלכה כו' שזהו ג"כ בבחי' ומדרגה דמשה כו' דאתפשטות[א] דמשה בכל דרא בעוסקי' בתו"מ בתושב"כ ושבע"פ כו', דהיינו שאינו רק בחי' כלי בעלמא לדבר ה' זו הלכה או מקרא שלומד ומדבר בפיו ואינו דבר עצמו כלל וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך כו', וכתיב למען תהי' תורת ה' בפיך כו' ואינו תופס מקום בפ"ע כלל רק כמו הנביא שמדבר בו דבר ה' שאינו רק כלי [להכיל] לדבר ה' בפה שלו שמדבר בפיו, וכך דבר ה' זו הלכה ומשנה שמדבר בפיו וכן במקרא אינו אלא כעונה אחר הקורא כענין תען לשוני אמרתיך כו'.
369 דבר ה' זו הלכה : עמוס ח, יב. שבת קלח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ואשא אתכם על כנפי נשרים כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ממעמקי' פ"ב מענין ב' בחי' רחמים אלו) ומקורם ויבך לעורר משם ר"ר על כנס"י ונש"י להעלותם ולייחדם באוא"ס ב"ה בבחי' יחוד עליון בבחי' נשיקין אתדבקות רוחא ברוחא כמ"ש ישקני מנשיקות פיהו דהיינו התקשרות דבור האדם בדבר ה' זו הלכה כו' ומח' במח' ומעשה במעהמ"צ, ועסק התו' בדבור ומחשבת העיון הם בחי' נשיקין ממש, (ע' בפירש"י ע"פ זה בשה"ש משמע דקאי על בחי' פנימיות התורה שנק' במד"ר שמיני פי"ג תורה חדשה כמשנ"ת מזה בלק"ת שה"ש בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה פ"ג ע"ש, ולכן כתי' לע"ל בבכי יבואו שזהו ההמשכה מבחי' רחמים גדולים שיהי' לע"ל, משא"כ נשיאת הקול על התעוררות זהו עכשיו בהיום לעשותם היום אם בקולו תשמעו, וע' בד"ה ראה אנכי נותן שלא נדפס ), וגם כמו יוהכ"פ שהוא התגלות הבינה (שנק' שבת שבתון ) הרי זהו ע"י שמעוררי' רחמים וע' בפ' ויקרא דט"ו ע"ב, והיינו לפי שבחי' רחמים זהו קו האמצעי בריח התיכון כו'], (ויש לחבר זה עם משנ"ת בסש"ב שהרי לוחות האחרונות שנתקיימו ניתנו ביוהכ"פ, וא"כ ענינם וסדרן אחד הוא כו', וזהו ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי לפולחני שבכדי לבוא לפולחני לעשות התורה צ"ל בחי' התעוררות רחמים שזהו כנפי נשרים שהנשר הוא רחמני כמ"ש בלק"ת בד"ה כנשר יעיר ובביאור והניף ).
68 בדבר ה' זו הלכה : שבת קלח, ב. עמוס ח, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על חומותיך ירושלים כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והיינו דבר ה' זו הלכה
41 דבר ה' זו הלכה : שבת קלח, ב. עמוס ח, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויובן כו' בינה יתירה כו' חכמות בחוץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יז
ויובן עוד ממ"ש במ"א בענין הלכות אינם בטלים לע"ל שהלכות הם בחי' מרדכי, כי מרדכי מן התורה מנין מר דרור מתרגמינן מירא דכיא, ופי' מירא דכיא מרירות שבמקום טהור דהיינו הלכות שהם דבר ה' ושרשן ומקורן בח"ע המלובשת בבחי' מרירות שהוא גשמיות גסות העוה"ז וחומרתן כתרומות ומעשרות, ואפי' בדברים טמאים כגון שקצים ורמשים אשר הבדלנו מהם, ועז"נ ששה חדשים בשמן המור שמן הוא בחי' ח"ע המלובשת בבחי' מרירות שהן הלכות שמלובשות בגשמיות, ופסוק זה מדבר על ענין ביאת הנשמה לג"ע שצ"ל בשמן המור וכמארז"ל אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, ומה שההלכות מלובשות בגשמיות הוא כמשל האבוקה שמאירה למרחוק מאד, וכן חביות שנתמלאה על כל גדותיה בשפע רב ועצום עד שנשפך לחוץ, וכן בחי' ההולדה אינו בקטן עד שיהי' גדול ויכנסו בו מוחין דגדלות, ועי"ז ניתוסף בו כח להוליד בדומה לו, כך הנה ההלכות המלובשות בגשמיות היינו שבאו מאור האבוקה המאירה למרחוק ומחביות שנתמלאה על כל גדותיה בשפע <33>
743 הלכות שהם דבר ה' : שבת קלח, ב. עמוס ח, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה כו' תערב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שה"ש, וגם עכשיו בחי' טל תורה מחיה בגוף להיות עבודתו שלימה היינו בחי' התקשרות דבור האדם בדבר ה' זו הלכה וכן מח' במחשבה ומעשה בבחי' מעשה המצות, ובפרט במצות הצדקה וחסד שהוא בחי' חסד דרועא ימינא והוא בחי' חיבוק ממש כמ"ש וימינו תחבקני, ועיקר בחי' ההעלאה לעורר בחי' ר"ר העליוני' מעין בחי' וברחמים גדולים דלע"ל זהו ע"י בחי' הצדקה בריבוי וכנ"ל בענין בכל מאדך בכל ממונך כפי' המשנה, שע"י שמעורר טובו וחסדו לצאת מהגבלה שע"פ חכמת התורה שנותנת מדה וגבול כנ"ל, הנה עי"ז יבוא לבחי' בכל מאדך שהי' בחי' פנימיות הלב כמ"ש בזח"ב וארא דך"ז ע"א, שיתאחד בחי' פנימיות הלב עם המוח שז"ע איתן כנ"ל שהוא ע"י הצדקה כמ"ש וצדקה כנחל איתן שע"י הפרזת הצדקה כנ"ל בא לגילוי הארת בחי' איתן שיתגלה לע"ל שיאיר גם עכשיו כו', ולכן עטרת תפארת בחי' הדרת פנים כו' בדרך צדקה דוקא תמצא כו'.
133 בדבר ה' זו הלכה : שבת קלח, ב. עמוס ח, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים פרק מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דבר ה' זו הלכה גמרא שבת קל"ח:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר