ט'תמה

ט'תמה

ב"ה, ה' שבט, ה'תשכ"ח

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים בעל מדות וכו' הרב¹ שאר ישוב כהן שי'

שלום וברכה!

מכתבו מר"ח טבת שבא בדואר רגיל הגיעני זה עתה. ות"ח בעד בירור השאלה בנוגע לעיר העתיקה ירות"ו שעשה ושהודיעני מזה.

והנה מה שעורר חשש אצלי – ולצערי יותר מחשש בעלמא – הוא לא בהנוגע להחוגים אשר אצלם שאל ומוסר המענה שלהם, כי אם אותם החוגים אשר בעת כיבוש עיר העתיקה התערבו ולחצו ומלאו תביעתם בנוגע² לאופן הכיבוש, אף שהי' ברור מלכתחילה שאופן משונה זה יעלה בנפשות וכולי, ונקודת טעמם שכאילו מוכרחים בזה מפני תגובת הגויים – וכאילו לא ידוע שהגויים נוהגים מתאים ל"הלכה³ היא בידוע שעשו שונא ליעקב" אלא שמשנים האמתלא (כפירוש הידוע "אמת לא") מתאים להמצב, וד"ל. וקשה להאריך בדבר המצער צער עמוק על הדם שנשפך, ועל שכנראה ממשיכים בהקו דדעת הגויים קובעת ר"ל.

שעל פי האמור מובן איך תהי' תגובתם של החוגים הנ"ל באם יהי' לחץ מהגויים, ויש מקום לחשש שצל הרים יהי' נראה להם כהרים. וכפי שטענו בחוגים ידועים בעיר הבירה דכאן שפליאה בעיניהם על אשר כמה מבני ישראל דופקים בדלתות של פלוני ופלוני שלא ילחצו כ"כ בנקודה זו או אחרת, גם בנקודות שלא עלה על דעתם ללחוץ וד"ל.

פשוט שאין בהכתוב לעיל מהכוונה לקטרג על מישהו מבני ישראל ואין זה מדרכי ומהנהגתי וכולי, ובפרט על פי דבר המשנה⁴ אל תדין את חברך עד שתגיע כו', כי אם להבהיר את דעתי ועמדתי בהנוגע להמצב והיחס לעיר העתיקה כפי שדברנו כאן.

הידיעות האמורות בנוגע להחוגים הנ"ל קבלתי באופן סודי ולכן לא הזכרתים בשיחתנו כאן, כיון שלא הי' הכרח בזה, וכן אמרתי שמא בלאו הכי נודע לכת"ר ע"ד הנ"ל. אבל כיון שכנראה ממכתבו נעלמו ממנו עכ"פ איזהו נקודות בהאמור, והענין נוגע למעשה, נוסף על הציווי⁵ והייתם נקיים מה' ומישראל, הוכרחתי להעלותם על הכתב, כיון שמובטחני שיהי' זה אך ביני לבינו וכמכתב סודי.

נהנתי במיוחד על דבר המסיבה בביהכ"נ החב"די בתוככי ירושלים העתיקה עיר⁶ שחוברה לה יחדו, שכתב עד"ז בסיום מכתבו.

ויהי רצון אשר סוף סוף יקויים עוד בזמן הגלות מציון⁷ תצא תורה ודבר ה' מירושלים העתיקה והחדשה גם יחד, שעל ידי זה הרי כהבטחת⁸ חכמינו ז"ל יחיש ה' קץ גלותנו ונזכה לביאת הגואל משיח צדקנו ולגאולה האמתית והשלימה.

בכבוד ובברכה.