232

בשירה מפרש רש"י¹⁸ את כפילויות הלשון וכו' –

וכך גם כאן הכפילות אינה בדיוק בעלת משמעות זהה, אלא מדובר על שני ענינים: א) ויורנו מדרכיו, ב) ונלכה באורחותיו, וכן לגבי הסיבה לכך: א) מציון תצא תורה, ב) ודבר ה' מירושלים, וכפי שיוסבר להלן.

ג. תורה – כוללת דעות ושאלות שאינן להלכה

ההבדל בין "תורה" לבין "דבר ה'" הוא: בגמרא¹⁹ נאמר "דבר ה' זו הלכה" – דבר הלכה ברורה. ואילו "תורה" כוללת גם דין־ודברים²⁰, סברות שמפריכים אותן וכדומה²¹.

וביתר פירוט:

לגבי מנהגים אנו מוצאים, שהתורה אומרת לנהוג בכל מקום בהתאם למנהגי המקום – "מקום שנהגו"..."²²

גם בענין הלכה אפשרי הבדל בין " מקום למקום, כנאמר בגמרא, שבאתריה דרב²³ הלכה כרב ובאתריה דשמואל הלכה כשמואל. כך גם היה במחלוקת בין בית־שמאי לבית הלל, לפני שנפסקה הלכה כבית הלל²⁴, שכל אחד מהם נהג כשיטתו.

יותר מכך: גם לאחר שפסקו שהלכה כבית הלל ואף "בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה"²⁵, גם אז "אלו ואלו דברי אלקים חיים"²⁶. וחס־וחלילה לומר שדעת בית שמאי אינה חלק מן התורה, שאז אין לו קשר עם התורה כלל²⁷, וכפסק הרמב"ם²⁸ אודות האומר על ענין של תורה־שבעל־פה שאין זה מעם ה', ח"ו.

יתר־על־כן: אפילו סברה או קושיא בגמרא הם חלק מן התורה שניתנה מפי הגבורה²⁹. ואף כאשר מישהו לומד רק את הדעה או הקושי מבלי שילמד בשעה זו את המסקנה או התשובה, הוא חייב בברכת התורה, ואומר על כך, כולל על הדעה שאין הלכה כמותה –

ונתן לנו את תורתו".