233
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ד. "אלקים" – תורה; "הוי'" – הלכה
אמנם, כל הדעות והמחלוקות בגמרא, וכן הסברות והשאלות שבתורה " הן חלק מן התורה, "אלו ואלו דברי אלקים חיים", אך ההלכה נפסקת רק כדעה אחת, כנאמר בגמרא30 "והוי' עמו31 שהלכה כמותו". ההבדל בין " ההלכה לבין הדעות השונות, הן בדומה להבדל שבין שם "הוי'" לשם "אלקים חיים", ששניהם משבעת השמות שאינם נמחקים32.
וידוע ההסבר על כך33: "אלקים" – "" וכן "אלקים חיים", שמעל לדרגת "אלקים" סתם34 – הוא בלשון רבים35, המצביעה על ריבוי והתחלקות, כביכול – לכן כך הוא גם בתורה, שדרגת " "אלקים חיים" אפשרי בה ענין של התחלקות ופירוד – "אלו ואלו". אך "הוי'" הוא השם המפורש36, שם העצם37, השם המיוחד38, שמעל לחלוקה והפרדה, וממנו נובעת ההלכה הפסוקה בתורה – דעה אחת בלבד.
ה. ההבדל בין "תורה" לבין "דבר הוי'"
דומה לכך ההבדל בין "תורה" לבין
דבר הוי'":
המושג תורה כולל גם את הדעות שאין הלכה כמותן, וכן את ההוראות שניתן ללמוד מהן במקום אחר. ואילו
דבר הוי'", כנאמר בגמרא – "זו הלכה".
וזוהי משמעות הפסוק "מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" – הענין של
תורה" קשור ל"ציון", "ודבר ה'" – עם
ירושלים"":
ידוע39 שהתוכן והמהות של כל דבר מתבטא בשמו. וכך בעניננו: השמות
ציון" ו"ירושלים"40 מתארים אותה עיר41, אך כל אחד מהם מבטא ענין ומעלה בעיר זו. השם "ציון", לשון סימן42, כמו "הציבי לך ציונים"43, מבטא את העובדה שהיא "סימן"
הערות
- 30. סנהדרין צג, ב.
- 31. ש"א טז, יח.
- 32. שבועות לה, א.
- 33. ראה בארוכה אוה"ת יתרו ע' תתצ ואילך. ד"ה וידבר אלקים תרכ"ז. המשך תרס"ו ע' תלא ואילך. ועוד.
- 34. ראה פרדס ש' ערכי הכינוים בערכו. מאו"א בערכו. שערי אורה (להר"י גיקטלייא) ש"ח. ח
- 35. ראה גם רש"י וירא כ, יג. וישלח לה, ז.
- 36. סוטה לח, א. סנהדרין ס, א. רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ו ה"ב.
- 37. כ"מ הל' ע"ז פ"ב ה"ז. פרדס שי"ט. מו"נ ח"א פס"א ואילך. עיקרים מאמר ב' פכ"ח.
- 38. סוטה שם. סנהדרין שם. והוא המייחד כו' וכל השמות כלולים בו (בארוכה בכהנ"ל – פרדס שם. שערי אורה (הנ"ל) ש"ה. תו"א ס"פ נח. אוה"ת יתרו ע' תתלה ואילך. ועוד).
- 39. שער היחוד והאמונה פ"א. ובכ"מ. וראה או"ת להה"מ ס"פ בראשית.
- 40. ציון וירושלים ע"ד הקבלה והחסידות – ראה לקו"ת במדבר ט, א. דברים א, ב ואילך. רשימות הצ"צ לתהלים (יהל אור) תהלים קמז, יב. וש"נ. ד"ה שבחי ירושלים תרכ"ז. לקולוי"צ (לזהר "ב ע' רפד. ליקוטים על מארז"ל ע' קעא. ועוד). ויש לתווך עם המבואר בפנים, וראה לקמן הערה 55.
- 41. להעיר מפרש"י יומא עז, סע"ב.
- 42. לקו"ת דברים א, סע"ב.
- 43. ירמי' לא, כ. הובא בד"ה ציון במשפט תפדה לאדה"ז (קה"ת תשט"ו, תש"ל) ע' 14 לענין ד"ציון הוא לשון סימן" (וגם הובא שם אנא סימנא כו' – זח"א רכה, א (שהובא גם בהמאמר בלקו"ת שם)).
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ו׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ושבעה שמות הם השם הנכתב יו"ד ה"א וא"ו ה"א והוא השם המפורש או הנכתב אדני ואל אלוה ואלהים ואלהי ושדי וצבאות כל המוחק אפילו אות אחת משבעה אלו לוקה.
משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ב׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ואלו הן דיני המגדף אין המגדף חייב סקילה עד שיפרש את השם המיוחד של ארבע אותיות שהוא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד ויברך אותו בשם מן השמות שאינם נמחקים שנאמר ונוקב שם ה' על השם המיוחד חייב סקילה ועל שאר הכינוים באזהרה ויש מי שמפרש שאינו חייב אלא על שם יו"ד ה"א וא"ו ה"א ואני אומר שעל שניהם הוא נסקל.
תניא, שער היחוד והאמונה א׳ - הטקסט מספריא
לְהָבִין מְעַט מִזְּעֵר מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, דִּ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל כוּ׳״ – הוּא ״יִחוּדָא עִילָּאָה״, וּ״בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״ – הוּא ״יִחוּדָא תַּתָּאָה״:
וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת – אֵין עוֹד. וְצָרִיךְ לְהָבִין: וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים נִשְׁרֶה בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְהִיר כָּל כָּךְ ״וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ״?
הִנֵּה, כְּתִיב: ״לְעוֹלָם, ה׳, דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם״, וּפִירֵשׁ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: כִּי ״דְּבָרְךָ״ שֶׁאָמַרְתָּ ״יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וְגוֹ׳״ – תֵּיבוֹת וְאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, הֵן נִצָּבוֹת וְעוֹמְדוֹת לְעוֹלָם בְּתוֹךְ רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, וּמְלוּבָּשׁוֹת בְּתוֹךְ כָּל הָרְקִיעִים לְעוֹלָם לְהַחֲיוֹתָם, כְּדִכְתִיב: ״וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם״, ״וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּימִים לָעַד כוּ׳״, כִּי אִילּוּ הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת מִסְתַּלְּקוֹת כְּרֶגַע חַס וְשָׁלוֹם וְחוֹזְרוֹת לִמְקוֹרָן, הָיוּ כָּל הַשָּׁמַיִם אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ כְּלָל, וּכְמוֹ קוֹדֶם מַאֲמַר ״יְהִי רָקִיעַ כוּ׳״ מַמָּשׁ.
וְכֵן בְּכָל הַבְּרוּאִים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וַאֲפִילוּ אֶרֶץ הַלֵּזוּ הַגַּשְׁמִית וּבְחִינַת דּוֹמֵם מַמָּשׁ, אִילּוּ הָיוּ מִסְתַּלְּקוֹת מִמֶּנָּה כְּרֶגַע חַס וְשָׁלוֹם הָאוֹתִיּוֹת מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרֵאת הָאָרֶץ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, הָיְתָה חוֹזֶרֶת לְאַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, כְּמוֹ לִפְנֵי שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית מַמָּשׁ.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁגַּם בְּדוֹמֵם מַמָּשׁ, כְּמוֹ אֲבָנִים וְעָפָר וּמַיִם, יֵשׁ בְּחִינַת נֶפֶשׁ וְחַיּוּת רוּחָנִית. דְּהַיְינוּ, בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַמְחַיּוֹת וּמְהַוּוֹת אֶת הַדּוֹמֵם, לִהְיוֹת יֵשׁ מֵאַיִן וָאֶפֶס שֶׁלִּפְנֵי שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית.
וְאַף שֶׁלֹּא הוּזְכַּר שֵׁם ״אֶבֶן״ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן, נִמְשָׁךְ חַיּוּת לָאֶבֶן עַל יְדֵי צֵירוּפִים וְחִילּוּפֵי אוֹתִיּוֹת, הַמִּתְגַּלְגְּלוֹת בְּרל״א שְׁעָרִים פָּנִים וְאָחוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר יְצִירָה, עַד שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וְנִמְשָׁךְ מֵהֶן צֵירוּף שֵׁם ״אֶבֶן״, וְהוּא חַיּוּתוֹ שֶׁל הָאֶבֶן.
וְכֵן בְּכָל הַנִּבְרָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַשֵּׁמוֹת שֶׁנִּקְרָאִים בָּהֶם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ – הֵן הֵן אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, הַמִּשְׁתַּלְשְׁלוֹת מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, עַל יְדֵי חִילּוּפִים וּתְמוּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת בְּרל״א שְׁעָרִים, עַד שֶׁמַּגִּיעוֹת וּמִתְלַבְּשׁוֹת בְּאוֹתוֹ נִבְרָא לְהַחֲיוֹתוֹ.
לְפִי שֶׁאֵין פְּרָטֵי הַנִּבְרָאִים יְכוֹלִים לְקַבֵּל חַיּוּתָם מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת עַצְמָן שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהֶן עַצְמָן – גָּדוֹל מְאֹד מִבְּחִינַת הַנִּבְרָאִים פְּרָטִיִּים, וְאֵין כֹּחַ בָּהֶם לְקַבֵּל הַחַיּוּת, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁיּוֹרֵד הַחַיּוּת וּמִשְׁתַּלְשֵׁל מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מִמֶּנָּה, עַל יְדֵי חִילּוּפִים וּתְמוּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת, וְגִימַטְרִיָּאוֹת שֶׁהֵן חֶשְׁבּוֹן הָאוֹתִיּוֹת, עַד שֶׁיּוּכַל לְהִתְצַמְצֵם וּלְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְהַוּוֹת מִמֶּנּוּ נִבְרָא פְּרָטִי.
וְזֶה שְׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, הוּא כְּלִי לַחַיּוּת הַמְצוּמְצָם בְּאוֹתִיּוֹת שֵׁם זֶה, שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כֹּחַ וְחַיּוּת לִבְרוֹא יֵשׁ מֵאַיִן, וּלְהַחֲיוֹתוֹ לְעוֹלָם, דְּ״אוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כּוּלָּא חַד״:
מצוטט ב־8 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לה ‹ בראשית ‹ שיחה ב ‹ 12 לקו"ש חט"ו ע' 233
- כרך לז ‹ הוספות - שיחות ‹ בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו ‹ 101 לקו"ש חט"ו ע' 233
תורת מנחם 4
- לו - שנת תשכ"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ג לקו"ש חט"ו ע' 233
- מז - שנת תשכ"ו - חלק שלישי ‹ בס"ד. י"ב תמוז, ה'תשכ"ו לקו"ש חט"ו ע' 233
- סג - שנת תשל"א - חלק שני ‹ פורים, ה'תשל"א לקו"ש חט"ו ע' 233
- סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ אחרון של פסח, ה'תשל"א לקו"ש חט"ו ע' 233
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש כרך כו ט'תריח יומא עז, א
- אגרות קודש כרך כז י'תיט יומא עז, א
- לקוטי שיחות כרך יח י"ב-י"ג תמוז שיחה א מאותו ספר יומא עז, א
- תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון יומא עז, א
- נר מצוה ותורה אור שער האמונה צא, ב יומא עז, סע"ב
- נר מצוה ותורה אור שער היחוד קט, ב יומא עז, סע"ב
- נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכה, ב יומא עז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ז יומא עז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר ד דיני נטילת ידים ב יומא עז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים ד דיני נטילת ידים יומא עז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שב דיני ניקוי וקיפול הבגדים בשבת כא יומא עז, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית יא יומא עז , ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שב (א) יומא עז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שב דיני ניקוי וקיפול הבגדים בשבת יומא עז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקכו דין מת ביום טוב יומא עז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב יומא עז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית ד דיני נטילת ידים יומא עז , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות נטילת ידים ד דיני נטילת ידים יומא עז, ב