שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך א עד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דאן דארף מען ציילן הארעווען און ליכטיק מאכען אין די אלע ניין און פערציג שערי בינה וואס דער מענטש קען צו זיי דערגרייכן מיט אייגענע כחות, און דורכדעם אלעם איז ער זוכה צו תספרו חמשים יום, אז אין לערנען תורה ווערט ביי אים וד' עמו שהלכה כמותו בכל מקום (סנהדרין צג:), ער לערנט און איז מכוון צום אמת לאמתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קלב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והשי"ת יזכנו לראות ב"ב בקבוץ גליותינו ע"י משיח צדקנו שנאמר בו ונחה עליו רוח גו' רוח גו' והריחו ביראת ד' גו דמורח ודאין (סנהדרין צג, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'קכד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ג) בהנוגע לשאלתו באיזה דרך לומדים פנימיות התורה - הנה גם שאלה זו תמוה, כי הלא פנימיות התורה היא חלק מהתורה וכשמה, ובמילא לימודה הוא ע"ד לימוד כל החלקים שבתורה, היינו בהקדמת נעשה לנשמע (שפירושו הבנה והשגה מלשון דבר כי שומע עבדך) ובמילא בפעמים הראשונות קולטים רק שטחיות הענינים וכשלומדים שלא ע"מ לקנתר וחפצים באמת להבין תורתו של הקב"ה אז מצליחים מלמעלה שיודעים ומבינים הענינים לאשורם וכמרז"ל לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא צריך סייעתא דשמיא, וכמרז"ל (סנהדרין צג, ע"ב) שהלכה כמותו מפני שהוי' עמו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'רלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הנה יה"ר מהשי"ת שיכון למשרה קדושה זו ככל יכולתו ובכל כחו וכידוע בדרז"ל גודל האחריות אשר בזה ביחד עם הזכות, ונקודה העיקרית בהשייך לזה מובן ע"פ מרז"ל הידוע שמפני מה ההלכה כב"ה מפני שנוחים ועלובים היו כו' (עירובין יג, ב) ויסוד מדריגה זו מובן ממאמר רז"ל בכגון דא דהלכה כמותו מפני שה' עמו (סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'רפג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכנרמז ג"כ בפתגם חז"ל קצר, אשר מפני מה הלכה כמותו , לא מפני העמקות המיוחדת והבנה והסברה יותר מאשר לחבירו, אלא מפני שהוי' עמו (סנהדרין צג, ב) עד שאפילו בקדושי ישראל עצמן אמרו אף שאלו ואלו דא"ח, הנה הזוכה לקבוע הלכה כמותו הם אלו שנוחים ועלובים אף שהצד השני חריפי טפי (עירובין יג, ב) ועפ"ז מובנת הוראת רז"ל התמוה לכאורה, אשר לימוד התורה צ"ל לאחר התפלה (ברכות ה, ב) אף שהתורה היא תורת חיים ותורת אמת, ונתבאר בלקוטי תורה לרבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, ספר דברים צו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תקפג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ביאת משיח צדקנו, וכמפורש ג"כ בנבואת יחזקאל בסדר הגאולה וזרקתי עליכם מים טהורים, שהרי ענינו של משיח וסימנו העיקרי בו מורח ודאין (סנהדרין צג, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן "נקרא רשע" — מלשון "ובכל אשר יפנה ירשיע" , שפירושו "ינצח", "יצליח" , דהיינו הצלחה שלא ע"ד הרגיל, למעלה ממדידה והגבלה.
58 ראה סנהדרין צג, ב (ובחדא"ג מהרש"א שם ד"ה לא אמרו). מפרשים לש"א שם. וראה לקו"ש חכ"ה (ע' 277. 281).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בכדי שיכוון להלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, הוא כאשר מגיע לדרגא נעלית יותר בלימוד והבנת התורה , וכן בעבודה, בכדי לכוון להלכה מוכרח שיהי' אצלו בזה הביטול לאלקות, כמרז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו" , שדוקא הוי' שלמעלה משם אלקים פועל ש"הלכה כמותו" .
66 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אָנהויבנדיק פון דער עבודה מיט זיך אַליין — דורך דעם וואָס יעדער איד איז מגלה (בכח פון נשיא דורנו) ווי ער איז שלוחו של הקב"ה, ושלוחו של אדם (העליון) כמותו ("משה איש האלקים"), וואָס דאָס ווערט דורך דעם וואָס אַ איד — אַלס שלוחו של הקב"ה — נוצט אויס זיינע כחות אויף עבודת ה', אַזוי אַז די כחות זיינען נאָר ווי אַ כלי, אַ "שליח", אויף אויספירן שליחותו ורצונו של הקב"ה, בלימוד התורה , נגלה דתורה ופנימיות התורה [כולל ובמיוחד הלכות שבתורה (בחי' הוי' שבתורה), ווי ספר הרמב"ם וכיו"ב], וקיום המצוות בהידור,
84 כלשון חז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו" (ש"א טז, יח. סנהדרין צג, ב). וראה בארוכה אוה"ת יתרו ע' תתצ ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפ ואילך. ע' רצ ואילך. המשך תרס"ו ע' תכט ואילך. לקו"ש חט"ו ע' 233 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות מטות-מסעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מבואר בלקו"ת, שאע"פ שבפסוק זה מדובר אודות מסע "אשר יצאו מארץ מצרים", היינו מסע אחד, אעפ"כ כתיב "אלה מסעי" — לשון רבים, כיון שהתכלית של כל המ"ב מסעות היא לצאת ממצרים, מלשון מיצר וגבול, ולכן נקראו כולם "אשר יצאו מארץ מצרים", כי היציאה מכל מיצרים וגבולים מסתיימת רק בחנייתם בירדן ירחו, המרמזת על הגאולה ע"י משיח (דמורח ודאין ).
9 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אלא כמרז"ל והוי' עמו – שהלכה כמותו , שורש ההלכות הוא משם הוי'.
64 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב מטות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
זו שלגבי דרגה נחותה הימנה נקראת היא "מרחב" – לגבי דרגה נעלית יותר היא נקראת "מצרים", עד למרחב האמתי, למסע האחרון, "על ירדן ירחו", המכוון למשיח "דמורח ודאין" , ואילו הדרגות עד לדרגה זו הרי אף שלגבי דרגות נחותות הן נקראות "מרחב" – נקראות הן "מצרים" לגבי דרגות נעלות מהן.
1 סנהדרין צג, ב. לקוטי תורה במדבר פח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ז, ח
ולמרות זאת אין להסתפק בכך, ויש להמשיך וללכת, תוך ידיעה כי גם הדרגה הנוכחית אינה אלא "מצרים", הגבלה, ויש לצאת ממנה אל ארץ טובה ורחבה, לדרגה נעלית יותר, וכן להמשיך וללכת עד ל"ירדן ירחו", לביאת המשיח דמורח ודאין , במהרה בימינו, אמן.
3 סנהדרין צג, ב. לקוטי תורה במדבר פח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד כ"ף אב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לימודו היה מתוך התבטלות, ולכן "והוי' עמו שהלכה כמותו" ), וההתבטלות ומסירות הנפש של יואב התבטאה בעבודה של התעסקות עם העולם, עד – עם אומות העולם שהיו מנגדים, להלחם עמם, ולעשות שם דירה לו יתברך.
14 סנהדרין צג, ב. וראה ד"ה וידבר וד"ה ביום השני תרכ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל במדריגות מלך -- הרי אמרו דמשיח מורח ודאין (סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח במדבר שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ודוקא על ידי כך מגיעים למסע נעלה יותר ויותר, עד שמגיעים ל"ירדן ירחו" (מלשון ריח), הרומז למשיח , שעליו נאמר "והריחו ביראת ה' – דמורח ודאין", יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
62 ישעי' יא, ג. סנהדרין צג, ב. ד"ה והריחו (לאדה"ז. נדפס בסה"מ תקס"ב ע' סב). אוה"ת להצ"צ עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמנם, כל הדעות והמחלוקות בגמרא, וכן הסברות והשאלות שבתורה " הן חלק מן התורה , "אלו ואלו דברי אלקים חיים", אך ההלכה נפסקת רק כדעה אחת, כנאמר בגמרא "והוי' עמו שהלכה כמותו" .
30 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מסעי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
כידוע, רומזים מ"ב המסעות שבמדבר, בין השאר, לבירור וזיכוך "מדבר העמים" במשך תקופת הגלות, שיסתיים כאשר יגיעו ל"ירדן ירחו" – מלשון ריח, גילוי המשיח , שהוא "מורח ודאין" (=מריח ודן), ובכך בוחנים אותו, עד אשר יתבטל לחלוטין הרע של "מדבר העמים" – "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" .
24 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט אלול שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז, ח
"והריחו ביראת הוי'..." – מנסים אותו דוקא ב"מורח ודאין" , כדברי חז"ל.
29 סנהדרין צג, ב. (משיחת ש"פ ראה ש"מ אלול, תשכ"ז)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג מסעי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לפי זה מובן שהירידה לגלות היא חלק מהעליה הכללית כדי להגיע ל"ירדן ירחו" בחינת הריח, הגילוי של משיח , אשר יהיה (ומנסים אותו על ידי) "מורח ודאין" .
28 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך, שהרי ר' עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח , ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח , עד שנהרג בעוונות, כיוון
67 ולכן שולל הרמב"ם (ע"פ הלכה זו) – מרז"ל דבדקוהו ולא הי' מורח ודאין וקטלוהו (סנהדרין צג, ב), כ"א "שנהרג בעונות" כדלקמן. וראה לקמן הערה *69.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך, שהרי ר' עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח , ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח , עד שנהרג בעוונות, כיוון
* וראה גם רמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ג: ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח ונפל ביד הרומיים* ונהרגו כולם. בהשגת הראב"ד בהל' מלכים: "והלא בן כוזיבא הי' אומר אנא הוא מלכא משיחא ושלחו חכמים לבדקו אי מורח ודאין או לא וכיון דלא עביד הכי קטלוהו" (סנהדרין צג, ב). ובנ"כ שם (מגדל עוז, כסף משנה, רדב"ז (בתירוץ שני), לח"מ) תירצו שאגדות חלוקות הן, כי באיכ"ר (עה"פ בלע ה' ולא חמל – ב, ב. וכ"ה בירושלמי תענית פ"ד ה"ה) איתא – דלא כבגמ' – שאומות העולם הרגוהו ולא חכמים, והרמב"ם פסק כדיעה זו. ואף דאפושי מחלוקת לא מפשינן, ובפרט מחלוקת במציאות – מי הרג את בן כוזיבא ? י"ל דאין מחלוקת במציאות, לכו"ע (גם לדעת הגמ' והראב"ד) נהרג לפועל ע"י אומות העולם; ולכו"ע (גם להרמב"ם)** היו מחכמי הדור שסברו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וי"ל שזהו ע"ד העילוי ד,הוי" עמו (ש"א טז, יח) שהלכה כמותו" (סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וצריך להבין מהו ענין והריחו ביראת הוי', שעל זה אמרו רז"ל דמורח ודאין , דלכאורה אינו מובן, הלא ענין הדין הוא בירור הדבר, ומה שייך ענין זה לריח.
136 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ב) ולהבין כל זה יש להקדים תחילה משנת"ל בענין המעלה דמשיח, דכתיב בי' לא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח, אלא והריחו ביראת הוי', דמורח ודאין , ועוד אמרו רז"ל שמשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא.
273 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמארז"ל (בנוגע לדוד) "והוי' עמו שהלכה כמותו" , היינו, שכדי שתהי' "הלכה כמותו" צ"ל "הוי' עמו" , להיות קשור עם עצומ"ה, שם הוי', הי' הוה ויהי' כאחד, ואז נעשה לימוד התורה לא מצד השכל, אלא מתוך קבלת עול ויראת שמים, בידעו שהתורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה .
415 סנהדרין צג, ב. וראה אוה"ת יתרו ע' תתצג ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רעט ואילך. המשך תרס"ו ע' תלא ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה – שכדי לעורר מהמצב של התעלפות (שנמצאים בו עתה), צ"ל ענין של ריח – ה"ריח" דפנימיות התורה, " לריח שמניך טובים", שעי"ז פועלים ביאת המשיח , שנאמר בו "והריחו ביראת ה'" , "מורח ודאין".
551 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וע"ד המבואר בענין ההלכות, דאלו ואלו דברי אלקים חיים ושניהם אמת, אך מ"מ הלכה כאחד מהם, משום שהלכה היא משם הוי', כמאמר והוי' עמו שהלכה כמותו , משום שהלכה היא בחי' אמת לאמיתו.
256 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזוהי גם השייכות דהלכות התורה לשם הוי' – כפי שמצינו בדוד " והוי' עמו שהלכה כמותו" :
368 שמואל-א טז, יח. סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ב) ע"י לימוד פנימיות התורה זוכה להצליח בלימוד נגלה דתורה שיכוין לאמיתתה של תורה , כי, כאשר הלימוד הוא ע"י שכל האדם מצד עצמו, יכול לילך בדרך עקלתון, ולא מספיק דעתא צילותא, אלא צריך גם סייעתא דשמייא לכוין לאמיתתה של תורה , וע"ד מאמר רז"ל "הוי' עמו – שהלכה כמותו" , והעצה לזה היא – שלימוד התורה יהי' מתוך יראת שמים, וכמאמר רז"ל "כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו, בהי עייל", וכדי לבוא ליראת שמים יש צורך בלימוד פנימיות התורה , כמ"ש הרמב"ם "היאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים וכו'".
167 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובפרט כאשר הפעולה על הסביבה היא בעניני יראת שמים, שעי"ז ניתוסף גם ביראת שמים שלו באופן נעלה יותר, ובמילא הרי זה פועל גם בלימוד התורה , שזוכה לכוין לאמיתתה של תורה , כמארז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו" , והיינו, ש"תורת ה'" נעשית "תורתו", חד ממש.
99 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תולדות, בדר"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ענינה של "הוראה" הוא – לפסוק הלכה בתורה , "דין אמת לאמיתו".כל הסברות והדיעות בתורה הן אמת , וכלשון רז"ל "אלו ואלו דברי אלקים חיים", אבל, מעלתן של הלכות התורה היא, שאינן בבחינת "אמת" סתם, אלא, בבחינת "אמת לאמיתו"; מעלתן של הלכות התורה היא שאינן רק "דברי אלקים חיים", אלא – כמאמר רז"ל – " והוי' עמו שהלכה כמותו" , כלומר, ששרש ההלכות הוא משם הוי'.
35 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה, בפלוגתת ב"ש וב"ה מצינו שכל זמן שלא נפסקה הלכה אזי "דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד", אבל כאשר נימנו וגמרו ופסקו הלכה כב"ה, הרי אע"פ ש"ב"ש מחדדי טפי", אסור לנטות מדברי ב"ה, אפילו לא נטי' לחומרא, כדאיתא במשנה "א"ר טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות (ק"ש) כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים, אמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה", אע"פ שגם לדעת ב"ה מותר לעשות כדברי ב"ש – כי לאחרי שנפסקה הלכה הרי זו דרך ה', "וה' עמו שהלכה כמותו" , ואין לנטות מזה.
52 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ז) וזהו מש"נ ואלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים, דהנה, כל הגליות נקראו מצרים, מצרים לשון מיצר וגבול, ועד שבאים לירדן ירחו, ירחו לשון ריח, עבודה שלמעלה מטעם ודעת, ה"ז עדיין בחי' מיצר וגבול, ובגאולה העתידה ע"י משיח צדקנו יתגלה בחי' זו, וכדכתיב עליו אשר לא למשמע אזניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כ"א והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין , מקיפים שלמעלה מחו"ב, ועד שבאין לזה הוא ענין המסעות.
82 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והיינו, שאצל הבית-יוסף היתה גם המעלה של הוראת הלכה , שזהו"ע נעלה יותר מתלמוד תורה סתם, פלפולא דאורייתא – דאע"פ שגם פלפולא דאורייתא הוא באופן ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים", הרי זה בדרגא כזו שגם בשרשה ושרש שרשה למעלה ביותר יש בה ענין של התחלקות, שזהו שם אלקים, לשון רבים; משא"כ "הלכה" היא משם הוי' – כמארז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו" – שלמעלה לא רק משם אלקים סתם, אלא גם מ"אלקים חיים".
4 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויובן ע"פ המבואר לעיל בפירוש הכתוב "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים", דלכאורה אינו מובן מהו אומרו "מסעי" לשון רבים, הרי מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה – כיון שגם כל המסעות שלאח"ז עד שבאים ל"ירדן ירחו", שרומז על ביאת המשיח ד"מורח ודאין" , הם עדיין בבחי' מצרים, מלשון מיצרים וגבולים.
44 סנהדרין צג, ב. וראה לקו"ת מסעי פט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וצריך להבין, דלכאורה, השייכות דמשפט צדק לחכמה ובינה הוא דוקא במשפט ע"פ שכל, ומכיון שבמשיח כתיב והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, מה נוגע למשפט זה (שע"פ ריח) רוח חכמה ובינה .
3 ישעי' שם, ג. סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בהתחלת הענין – "והריחו ביראת ה', ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח", "דמורח ודאין" , דהיינו שמשיח ידון במשפטים גשמיים ע"פ הענין ד"והריחו ביראת ה'" (כדמוכח מסיפור הגמרא שעי"ז ביקשו לבחון אם יש בו הענין ד"הריחו ביראת ה'") –כיון שגם הענין היותר נעלה של ריח "ביראת ה'" (נוסף על מעלת ענין הריח בכלל שהוא "דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו") ימשיך משיח בדברים הגשמיים .
23 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
צריכים לצאת מ"מצרים" ולנסוע הלאה, עד שמגיעים ל"ירדן ירחו", בחי' ריח , דקאי על משיח צדקנו "דמורח ודאין" , במהרה בימינו.
43 סנהדרין צג, ב. וראה לקו"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ה' פ' מקץ, ליל נר ה' דחנוכה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואזי גם לימוד הנגלה הוא בדרך הישר, ומכוונים את ההלכה לאמיתתה – שתהי' "הלכה כמותו" .
27 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא, שב"מצרים" ו"מרחב" ישנם כמה וכמה מדריגות; מה שנקרא "מרחב" לגבי מדריגה שלמטה – הנה לגבי מדריגה נעלית יותר הרי זה נקרא עדיין "מצרים", עד שמגיעים להמרחב האמיתי – המסע האחרון, "על ירדן ירחו", דקאי על משיח "דמורח ודאין" .
17 סנהדרין צג, ב. וראה לקו"ת שם פט, ב. צ, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה זהו הנאמר בדוד וה' עמו שהלכה כמותו בכל מקום .
17 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
ואעפ"כ, אין להסתפק בזה אלא צריכים לילך הלאה, מתוך ידיעה שלאמיתו של דבר הרי גם זה אינו אלא "מצרים", הגבלה, וצריכים לצאת מזה ולבוא אל ארץ טובה ורחבה במדריגה נעלית יותר, וכך ממשיכים לילך עד שנבוא אל ירדן ירחו, לביאת המשיח , דמורח ודאין , במהרה בימינו אמן.
51 סנהדרין צג, ב. וראה לקו"ת פרשתנו שם פט, ב. צ, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכל זה הוא הכנה ללימוד התורה וכללות עבודת היום שלאחרי התפלה, והיינו, שבכדי שלימוד התורה יהי' כדבעי, באופן ד"הוי' עמו שהלכה כמותו" , צ"ל הקדמת עבודת התפלה, אבל זוהי רק הכנה והקדמה לתורה ועבודה שבמשך כל היום, במחשבה דיבור ומעשה בפועל ממש – " תאנה ורמון ".
41 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכאשר ישנו ענין היראה בשלימותה – לא (רק) "מוראה של מלכות" בשר ודם, אלא יראה שלימה ממלכותו של מלך מלכי המלכים, הרי זה פועל על מלך ישראל שתהי' אצלו ההכנעה באופן ד"כיון שכרע שוב אינו זוקף", ועי"ז פועל המלך על כל אלו שתחתיו, שזהו כללות עם ישראל, להוציאם ולהביאם במלחמתה של תורה , ואח"כ גם במלחמה כפשוטה, עד שמנצח את כל אויביו מסביב.
111 ראה סנהדרין צג, ב (בנוגע לדוד): "איש מלחמה , שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בנוגע למשיח איתא ש"מורח ודאין" .
34 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בין הענינים שנאמרו בהפטרת היום אודות משיח – "והריחו ביראת ה'" , "דמורח ודאין".וכבר שקו"ט בזה – כיצד יוכל משיח לדון ע"פ הריח, בה בשעה שע"פ דין התורה יש צורך בעדים, והרי התורה היא נצחית, ולא תשתנה לעולמים?
127 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויתירה מזה, כמבואר במ"א שלימוד המשיח יהי' למעלה יותר מבחי' הראי', שיהי' באופן של ריח, וכמ"ש והריחו ביראת הוי' ולא למראה עיניו ישפוט , וכמארז"ל דמורח ודאין .
58 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובזה ניתוסף גם ענין השימוש – ש"גדולה שימושה יותר מלימודה", שעי"ז דוקא מכוונים לאמיתתה של הלכה (ולהעיר מהשייכות דהלכה לקו האמצעי – שהרי אמרו חז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו" , ושם הוי' מאיר בתפארת, קו האמצעי).
78 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולאידך גיסא, הנה דוקא הלכה למעשהמגעת בבחי' נעלית ביותר, כמבואר בארוכה בהמשך יו"ט של ר"ה תרס"ו במעלת ההלכה , שנמשכת (לא משם אלקים, ואפילו לא "(אלו ואלו דברי) אלקים חיים", בחי' הבינה, אלא) משם הוי' דוקא, כמ"ש "והוי' עמו" , ודרשו חז"ל ש"הלכה כמותו" .
27 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בתחילה מבאר מעלת מלך המשיח עצמו – ונחה עליו רוח הוי' וגו', ואח"כ מבאר את הנהגתו – והריחו ביראת הוי' וגו' [שגם והריחו הו"ע בהנהגתו, דמורח ודאין ], ולאח"ז מוסיף וגר זאב עם כבש וגו', שהנהגת המשיח תהי' באופן כזה שיפעול גילוי אלקות בכל העולם, לא רק בסוג המדבר אלא גם בסוג החי (זאב ונמר וכו') ואפילו בסוג הדומם , וכמו שממשיך בכתוב כי מלאה הארץ דיעה את הוי', שגם הארץ הגשמית (דומם) תהי' מלאה דיעה את הוי'.
409 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש לומר, שענין זה נרמז גם במ"ש בלקו"ת שכל המ"ב מסעות נקרא הכל אשר יצאו מארץ מצרים, (ומוסיף) והיינו עד חנייתם בירדן יריחו, כי, בלקו"ת שם מבואר בענין בחי' ירדן יריחו, שיריחו הוא בחי' ריח, וזוהי הבחי' שתתגלה לעתיד לבוא, כמ"ש והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט גו', דמורח ודאין .
291 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד שבאים "לירדן ירחו" – שהו"ע "מורח ודאין" , שזהו הסימן על ביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
507 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וביחד עם זה, כאשר מעריך את עצמו ומדריגתו כו' – עליו לדעת שאין זה באופן שיש לו פרי (תמר) מוכן , אלא רק כמו עלים של עץ עושה תמרים, והיינו, שצריך להסתכל על עצמו שהוא באמצע ההבנה וההשגה (בדוגמת העלה שמגין על הפרי) אפילו בדין זה גופא שכיוון בו לאמיתתה של תורה , ונעשית "הלכה כמותו" לפי ש"הוי' עמו" .
340 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ביראת הוי' גו' , ומקדים לזה ונחה עליו רוח הוי' רוח חכמה ובינה וגו', היינו, שמצד זה שתהי' נחה עליו רוח הוי' וגו', תהי' הנהגתו באופן דהריחו ביראת הוי' ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח, כמארז"ל דמורח ודאין.
372 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובענין זה יש הוראה מסיפור שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר באחרון של פסח , שקשור עם משיח , עליו נאמר "והריחו ביראת ה'" , "דמורח ודאין" :
1443 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה, ענינו העיקרי של משיח הוא – "והריחו ביראת ה'" , "דמורח ודאין (שמריח באדם ושופט ויודע מי החייב), דכתיב 9 ולא למראה עיניו ישפוט (ואפילו הכי) ושפט בצדק דלים" (כגון ע"י הרחה) .
1655 סנהדרין צג, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובזה מבואר גם מאמר חז"ל "והוי' עמו – שהלכה כמותו" :
325 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
גם כאשר מדובר אודות בן תורה , שהוא כמו לולב, שיש בו טעם – תובעים ממנו שהלימוד בהבנה והשגה יהי' באופן שכל מציאותו מראשו ועד רגליו נעשית מוקפת ברצון העליון, ובכללות הו"ע הביטול, שזהו הכלי להשראת אוא"ס, ששורה רק בדבר הבטל , ועי"ז ניתוסף גם בהלימוד בהבנה והשגה, שמכוין לאמיתתה של תורה , שזהו"ע "וה' עמו – שהלכה כמותו בכל מקום" .
937 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אמור, כ"ף אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולהעיר גם ממארז"ל על הפסוק "והוי' עמו" , "שהלכה כמותו" , והיינו, ששרש ההלכות הוא משם הוי' דוקא שלמעלה משם אלקים.
1842 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה, הדרך לבוא לענין ההלכה , בחי' אמת לאמיתו, היא – כמארז"ל על הפסוק "והוי' עמו" , "שהלכה כמותו" , היינו, שצ"ל "הוי' עמו" – יראת שמים, ועי"ז "הלכה כמותו" – כי מצד יראת השמים שלו ה"ה מרבה בחקירה ודרישה, ועי"ז פוסק הוא את ההלכה באופן ד"אמת לאמיתו".
191 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
החסידות – המשכת אור חדש מבחי' פנימיות הכתר, ועד לפנימיות עתיק ממש, בחי' א"ס שברדל"א .
954 והיינו, שפרטי הביאורים, שלכאורה אינם מתאימים זל"ז, הם ע"ד "אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ), ואילו הנקודה העצמית והתיכונה שמהם מסתעפים פרטי הביאורים היא ע"ד פסק ההלכה – "הוי' עמו , שהלכה כמותו" (סנהדרין צג, ב).
ומובן, שאע"פ שהענין ד"אלו ואלו דברי אלקים חיים" מורה על דרגא ומעלה נעלית בלימוד התורה , כמו אצל ב"ש וב"ה (שעליהם נאמר "אלו ואלו דברי אלקים חיים"), שבודאי היתה אצלם הבנה והשגה באופן הכי נעלה, ומ"מ היו חלוקים בדיעותיהם – הרי יש דרגא נעלית יותר – "והוי' עמו , שהלכה כמותו" .
והענין בזה – שכדי שתהי' הלכה כמותו , "אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא" (יומא כו, א), לא די בהבנה והשגה, דעתא צילותא, אלא יש צורך גם בסייעתא דשמיא (כמבואר בנגלה דתורה , ועאכו"כ – ובביאור יותר – בספרי הנסתר, קבלה וחסידות), שזהו"ע ד"הוי' עמו" , שם הוי' דוקא, שהוא היותר נעלה מכל שבעה השמות שאינם נמחקים (למעלה גם משם אלקים, שהוא א' השמות הראשונים, כולל גם "אלקים חיים"), שלכן נקרא "שם המיוחד", "שם המפורש" ו"שם העצם", כמבואר הטעם בארוכה בספרי קבלה וחסידות, ואפילו בספרי החקירה, כפי שמאריך הרמב"ם במורה נבוכים (ח"א פס"א) בביאור מעלת שם הוי' (ראה גם תו"מ חל"ט ע' 412. ע' 419. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
תפלתי סמוכה למטתי , שעי"ז יהי' לימוד התורה כדבעי, היינו, שידע ויזכור אודות נותן התורה , ויכוין את ההלכה לאמיתתה, שבשביל זה צריך להיות במעמד ומצב דהוי' עמו , שהלכה כמותו בכל מקום , אבל, תכלית הכוונה הוא הענין דשערים המצויינים בהלכה , פס"ד הלכה למעשה, כיון שעי"ז דוקא נעשה ענין הבירורים, שזהו תכלית הכוונה בירידת הנשמה למטה.
378 סנהדרין צג, ב. וראה אוה"ת יתרו ע' תתצ ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' דש ואילך. ע' שיד ואילך. המשך תרס"ו ע' תכט ואילך. לקו"ש חט"ו ע' 233 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועאכו"כ בזמן הגלות, כדאיתא בספרים שבזמן הבית הי' הענין ד"הלכה כמותו" רק אצל מי ש"הוי' עמו" , משא"כ בזמן הגלות יכול להיות גם באופן אחר.
203 שמואל-א טז, יח. וראה סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אח"כ צוה לכו"כ מהשלוחים בערי השדה שיאמרו "לחיים".
1057 והזכיר את: בולטימור; טורונטו; אנגליא; מרוקו; בוסטון; נואַרק; ניו-הייבן (עבור בית-חנה); אוסטרליא.
כשהורה לא' המסובים* לומר לחיים, אמר (בבת שחוק:) לא יתנו לכם מ' סאה... אבל לכל-הפחות קחו "קב", "לוג", "רביעית הלוג". ולא' שאמר לחיים על כוסית קטנה, אמר: הרי הנך "אַ ליובאַוויטשער חסיד"?!...
*
) בין השיחות דיבר גם עם אנשים פרטיים , ומהם :
לא' שביקש ברכה עבור ילדיו – הורה שגם הם יאמרו " לחיים ".
לא' אמר שיעסוק בעבודתו מתוך שמחה – שזהו הענין דתשובה עילאה שהיא מתוך שמחה (תניא אגה"ת פי"א) , ולא כמו תשובה תתאה שהיא מתוך מרירות .
לא' אמר , שכאשר יעשה כל מה שביכלתו , יעשה גם הקב"ה כל מה שהוא יכול .
לא' אמר , שכאשר הולכים יחד עם הקב"ה הרי זה באופן ד " הוי' עמו ", ש " הלכה כמותו " (סנהדרין צג , ב) .
לא' אמר , שבזמנים אלו – בעידן ה " סילון " (ראה לעיל סכ"ח) – צ"ל העבודה בריבוי , ולא די במקצת .
ולא' אמר , שלא די היותו גבוה בגשמיות , אלא צ"ל גבוה גם ברוחניות , שהרי יש צורך בשניהם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו", ולכן מבטל את מציאותו ורצונותיו – שלא להעמיד ולקיים את סברתו דוקא (שאז יכול להיות ח"ו באופן ד"מגלה פנים בתורה שלא כהלכה" ), אלא לעמוד על אמיתת הענין, ואז נעשה הענין ד"הוי' עמו" , "שהלכה כמותו" , שמכוון לאמיתתה של תורה .
1161 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שנמשכים מהעצמות, ובאופן של גילוי, שזהו ענין התורה לפעול גילוי העצמות דוקא, ועד לאופן שלא יכנף עוד מוריך , שלא יתכסה ממך בכנף ולבוש , ולא עוד אלא שהמשכת וגילוי העצמות היא בדברים הגשמיים שמתבררים ע"י קיום התומ"צ שנתלבשו בהם.
168 נזכר גם מעלת הלכות התורה , שעז"נ והוי' עמו שהלכה כמותו (סנהדרין צג, ב), בחי' אמת לאמיתו (ראה המשך תרס"ו ע' תלא ואילך) – שזהו אמיתית הענין דהוי' אלקים אמת, שבזה היא ההתבוננות שמעוררת הרצוא והצמאון כו', כנ"ל ס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין בזה, דהנה, ענין המשפט, שהו"ע ההבנה וההשגה בשכל (נשמע), קשור עם התחלקות פרטים דוקא, וכמו בענין המשפט כפשוטו, שכדי לדון דין אמת לאמיתו , צריך הדיין לשמוע את כל פרטי הטענות כו', כולל גם טענות של שקר, וצריך להכניס את עצמו בפרטי המעמד ומצב של בעלי הדין, וכמארז"ל אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו, והיינו, שכאשר מכניס את עצמו במעמדו ומצבו של חבירו, אזי יכול לדון דין אמת לאמיתו, ובאופן דהוי' עמו , שהלכה כמותו .
785 סנהדרין צג, ב. וראה סה"מ תרכ"ז ע' רפב. ע' רצא. המשך תרס"ו ע' תלא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו שאמרו חז"ל והוי' עמו שהלכה כמותו , שבכדי לברר ההלכה לאמיתתה צריך להיות הוי' עמו , שהו"ע ההמשכה מבחי' נותן התורה .
983 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אור ובהירות השמש – המשכה מלמעלה, והריח של אלול (הגילוי דמשיח – "והריחו" , "מורח ודאין" – ע"י התשובה) ורוח התשובה ("והרוח תשוב גו'" ), בהקדמת שינוי האויר (שישנו תמיד אצל כל אחד ללא טירחא), שמבטאים את התעוררות המטה – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ט ע' 158 ואילך.
1333 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועי"ז מגלים גם בכל מקום שבנ"י נמצאים, שלא רק ירגישו, אלא גם יראו, ובעיני בשר, שנמצא כאן יהודי לומד תורה ומקיים מצוה, ולכן "הוי' נצב עליו", "והוי' עמו" , ועי"ז "הלכה כמותו בכל מקום" , היינו, שבכל מקום שנמצא פוסק הוא את הדין כיצד צריכה להיות ההנהגה במקום זה.
1046 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
זה יש להקדים תחילה כללות הענין דביאת המשיח שאז יהיו כמה ענינים נפלאים כו', אבל ענינו העיקרי של משיח הוא מש"נ בו והריחו ביראת ה' , דמורח ודאין , כדאיתא בגמרא שכאשר ההוא גברא אמר להו לרבנן אנא משיח , אמרו לי', במשיח כתיב דמורח ודאין , נחזי אנן אי מורח ודאין כו', שמזה מובן שמורח ודאין הוא ענינו של משיח .
748 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם החילוק בין "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ל"הוי' עמו , שהלכה כמותו" – כמבואר בחסידות שמצד שם אלקים, שגם הוא אמת, יש מקום לב' הדעות ("אלו ואלו דברי אלקים חיים"), אבל מצד שם הוי' נקבעת הלכה פסוקה באופן כך ולא באופן אחר, כי שם הוי' הוא אמת לאמיתו.
952 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכיון שכללות הענין של דין אמת קשור עם שם הוי', כמובן ממארז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו" , נמצא, שדין אמת ודין אמת לאמיתו הם ב' דרגות בשם הוי'.
2977 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
[ולהעיר, שאע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הרי זה רק כפי שהענין הוא בעולמות העליונים, אבל בנוגע למעשינו ועבודתנו בעולם העשי' אזי פסק ההלכה הוא כדעה אחת, וכדי שתהי' "הלכה כמותו" צ"ל "הוי' עמו" , כיון שבהלכה בפועל חודרים כל הענינים שלמעלה כו', וכמו הלכה כב"ה20, שענינם הוא קו החסד והרחמים, ששם נמשך בחי' הרחמים שלמעלה].
64 שמואל-א טז, יח. וראה סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וההפטרה דאחרון של פסח היא אודות משיח – "ויצא חוטר מגזע ישי וגו' והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח" , "דמורח ודאין" ,
828 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שם הוי' שבכל אחד מישראל, מבאר בהמאמר , שהיו"ד דשם הוי' שבישראל היא החכמה שבנפש, והה' דשם הוי' הוא הבינה שבנפש, להבין דבר מתוך דבר .
1701 לשון חז"ל – חגיגה יד, א. סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"יקום אלקים ויפוצו אויביו וגו'", וכיון שעל דוד נאמר "והוי' עמו" , "שהלכה כמותו" , הרי כן היא ההלכה , ונעשה כן בפועל ממש, ועד לקיום היעוד "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" , בביאת משיח צדקנו.
2424 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אע"פ שבתורה יש ריבוי ענינים, וכדרשת חז"ל על הפסוק "ששים המה מלכות ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר", "ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות, ושמונים פלגשים אלו הברייתות, ועלמות אין מספר אלו ההלכות שהן מימרות האמוראים", מ"מ, יש בתורה גם ענין האחדות, כדרשת חז"ל בגמרא על הפסוק "דברי חכמים כדרבונות גו' בעלי אסופות נתנו מרועה אחד", "בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה , הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין, שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה, ת"ל כולם נתנו מרועה אחד כו'", והיינו, שלא זו בלבד ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , "אלקים" לשון רבים, אלא "מרועה אחד", ועד ש"הוי' עמו" , "שהלכה כמותו" , שזהו"ע האחדות, שזהו לפי שהתורה ניתנה מ"ה' אחד".
2550 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם העילוי שבהלכה שבתורה (ענינו של משנה תורה ) לגבי כללות ענין התורה (ד' הספרים שלפנ"ז), כמארז"ל והוי' עמו שהלכה כמותו , שזהו למעלה יותר מהענין דאלו ואלו דברי אלקים חיים , שענינו בספירות הוא ספירת הבינה , ולמעלה גם מדרגת התורה כפי שהיא בבחי' חכמה, כמאמר אורייתא מחכמה נפקת, עד לבחי' חכמה דא"ק, שזוהי הבחי' דשלישי המדבר (ובתורה גופא הו"ע שלישי המכריע ), ואילו ענין ההלכה הוא בדרגא נעלית עוד יותר .
883 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמנם, ממה שאמרו רז"ל עה"פ והוי' עמו שהלכה כמותו , מובן, שגם בבחי' הוי' דלתתא ישנו הענין דאמת לאמיתו.
1780 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולכל לראש – ברכה בנוגע ללימוד התורה גופא, שיאיר אצלו אור התורה באופן שיגיע מיד אל מסקנת הענין בנוגע לפס"ד למעשה בפועל, לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא , שבשביל זה יש צורך בברכה מיוחדת, שהרי הלימוד מצד עצמו יכול להיות באופן שישנם ב' סברות, מבלי להגיע למסקנא; ואע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הרי אין זה מגיע להעילוי ד"הוי' עמו" , "שהלכה כמותו" , בדוגמת העילוי דשם הוי' – שם העצם ושם המיוחד כו' – לגבי שם אלקים ושאר השמות (שלכן יש דינים מיוחדים בנוגע לשם הוי') ,
1243 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומוסיף לבאר, שענין זה קשור עם מ"ש והריחו ביראת ה' [כי ריח הוא למעלה מחכמה ובינה , כפי שממשיך לא למראה עיניו (שראי' היא בחי' חכמה ) ישפוט ולא למשמע אזניו (ששמיעה היא בחי' בינה 9) יוכיח], דמורח ודאין , כי שורש הריח הוא
786 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מחד גיסא – נאמר עליו "והריחו ביראת ה'", "מורח ודאין" , והיינו, שאף שע"פ תורה צ"ל הדין ע"פ מראה עיניו ומשמע אזניו של הדיין, נאמר במשיח "לא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח"338, אלא באופן נעלה יותר.
1179 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
דמורח ודאין , וזהו ג"כ בחינת ירדן יריחו".
628 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומבחי' זו נמשך גם ענין התורה כפי שהיא למעלה משינויים, כמארז"ל על הפסוק והוי' עמו , שהלכה כמותו בכל מקום , וזהו גם כללות הענין שהתורה הזאת לא תהי' מוחלפת , וכהלשון בתניא שהתורה היא נצחית.
140 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"בראשית", ובעיקר – כפי שתיבות אלו מתפרשים בפירוש רש"י ע"ד הפשט [שיכול להיות רק באופן אחד, כמו הלכה לפועל שיכולה להיות רק באופן אחד, ועל זה אמרו "והוי' עמו שהלכה כמותו" , ולא כמו שאר חלקי התורה שיכולים להיות בכמה אופנים, ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" ], כמובן מפסק ההלכה בנוגע לשנים מקרא ואחד תרגום, שלימוד "הפרשה עם פירוש רש"י כו' מועיל יותר מהתרגום" .
1122 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה פועל ומשפיע גם בבחי' תורה אור, שלא שייך שיהי' הלימוד שלא כדבעי, שלא כאמיתית הדין, דכיון שהוי' עמו , היינו, שהוא בטל להוי', לכן הלכה כמותו , שמכוין את ההלכה לאמיתתה.
1284 סנהדרין צג, ב. וראה אוה"ת יתרו ע' תתצ ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפ ואילך. ע' רצ ואילך. המשך תרס"ו ע' תלא [תקסז] ואילך. לקו"ש חט"ו ע' 233 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואלו דברי אלקים חיים", להיותו משם הוי' (כמארז"ל "והוי' עמו , שהלכה כמותו" ) שלמעלה משם אלקים, ולמעלה אפילו מ"אלקים חיים" (בחי' בינה, כמבואר בספרי קבלה, וכן משמע מדברי רבינו הזקן בסוף התניא בביאור דרגת הלוחות , ואילו הוי' הוא בחי' חכמה) ; והכלי לזה הו"ע הביטול כו'.
54 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הא', שעי"ז היא ידיעת אמיתית חכמתו ית', והיינו, שע"י היגיעה בבירור הענין להבינו על בורי', אזי בא לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, שעל זה נאמר והוי' עמו שהלכה כמותו , הוי' דייקא, שהוא שם העצם ושם המפורש וכו' , שלמעלה משם אלקים (אף שגם הוא מז' שמות שאינם נמחקים ), שעז"נ אלו ואלו דברי אלקים חיים [והיינו, שנוסף לכך שמצד תושב"כ יכולים להיות כמה פירושים, הנה גם מצד תושבע"פ יכולים להיות ב' פירושים ששניהם דברי אלקים חיים], שענין זה הוא מצד בחי' בינה , ואילו הענין דהוי' עמו שהלכה כמותו הוא מצד בחי' החכמה39, שהו"ע ידיעת אמיתית חכמתו ית' (מסקנת החכמה העליונה).
390 שמואל-א טז, יח. סנהדרין צג, ב. וראה אוה"ת יתרו ע' תתצג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ורק בשביל לברר ולהורות הלכה יש צורך בענין היגיעה, וכמבואר בארוכה בהמשך תרס"ו שכדי לברר הלכה לאמיתתה יש צורך ביגיעה עצומה כו', וגם צ"ל ענין הביטול וקבלת עול כו', וכמ"ש והוי' עמו , שהלכה כמותו , שצריך סייעתא דשמיא כדי שלא יטה את השכל וכו' , אבל בזמן הזה , הרי כבר סללו לנו את הדרך מורי ההוראה ופוסקי הדורות, ואין
1336 שמואל-א טז, יח. סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הרי זה רק ה"שמרים", והיינו, שתפס רק את הגשמת השכל, ולא הדקות והרוחניות שבו, כמו "משמרת, שמוציאה את היין וקולטת את השמרים", שכן, האדם מצד עצמו, גם לאחרי קידוש אביו ואמו , הנה מטבע תולדתו קשור הוא עם "רוח הבהמה היורדת היא למטה" , וכדי שיוכל לבוא לדקות ורוחניות השכל – בעניני חכמה בכלל, ועאכו"כ בחכמת התורה , שכדי להגיע למסקנא האמיתית צ"ל במעמד ומצב ש"הוי' עמו" , ורק אז "הלכה כמותו" – הרי זה ע"י יגיעה עצומה דוקא.
1500 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועי"ז נעשה גם הענין דהוי' האמירך, הצלחה רבה ומופלגה בלימוד התורה באופן דואשים דברי בפיך24, ותען לשוני אמרתך25, ועד להענין דגל עיני ואביטה נפלאות מתורתך , שנעשה אצלו גילוי פנימיות התורה בלימוד הנגלה, ועאכו"כ שהלכה כמותו בכל מקום , כי הלימוד הוא לאמיתתו ועל בוריו של דבר , ולכן הלכה כמותו , כיון שדן דין אמת לאמיתו .
1471 לשון חז"ל – סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין בזה – שע"י השמחה זוכים להגיע לבירור ההלכה באמת לאמיתתה, כך, שהלימוד הוא לא רק באופן ש"הללו מטהרין והללו כו'" , ועד ל"מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים כו'" , ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אלא באופן ש"הוי' עמו" , "שהלכה כמותו בכל מקום" (בדוגמת שם הוי' שלמעלה מהתחלקות), והיינו, שאע"פ שהתחלת מ"ת היא "אנכי הוי' אלקיך" , שנזכרו ב' השמות הוי' ואלקים, הרי כשם שגדלה מעלת קדושת שם הוי', שם העצם ושם המפורש, לגבי שאר השמות , כמו"כ גדולה מעלת לימוד ההלכה בתורה לגבי הלימוד באופן ד"אלו ואלו דברי אלקים חיים".
910 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ענין האחדות בדבר הלכה , שזהו"ע נעלה יותר מהדרגא דאלו ואלו דברי אלקים חיים , אלקים לשון רבים , אלא זהו"ע ששייך לשם הוי', כמארז"ל והוי' עמו , שהלכה כמותו בכל מקום .
1333 סנהדרין צג, ב. וראה אוה"ת יתרו ע' תתצג ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' שז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
זה הוא לא רק בפנימיות התורה , אלא גם בנגלה דתורה (כמבואר בכ"מ ), וכמובן גם מזה שיש מעלה יתירה בלימוד התורה בשייכות לפס"ד והלכה בנוגע למעשה בפועל בעולם למטה, שזהו"ע דבר הוי' זו הלכה , הוי' דייקא, כמארז"ל והוי' עמו שהלכה כמותו , שזהו"ע נעלה יותר מהענין דאלו ואלו דברי אלקים חיים , שהו"ע ספירת הבינה , הקשורה עם מדת הגבורה (אלקים) .
1936 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולכן, בנוגע לדרגת התורה כפי שהיא למעלה, נאמר אמנם "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , היינו, שכל עניני השקו"ט הם אמת, אבל עדיין הרי זה קשור רק עם שם אלקים, שעם היותו מז' שמות הקדושים שאין נמחקים , מ"מ, אינו שם העצם וכו', אלא "שם מדת הגבורה והצמצום" ; ואילו בנוגע להלכה שבתורה אמרו רז"ל שהענין ד"הלכה כמותו" קשור עם המעמד ומצב ש" הוי' עמו" – שמזה מובן שהלכה שבתורה היא בדרגא נעלית יותר שלא בערך לגבי דרגת התורה שאינה באה להלכה , כשם ששם הוי' הוא נעלה יותר שלא בערך לגבי שאר ז' שמות הקדושים.
245 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ד טבת, ג' פ' וארא, תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אף שעי"ז (ענין התורה ) נעשה דירה לו ית', צריך להיות בחי' אחת היא, בכדי לחבר התורה עם נותן התורה , שזהו ע"י שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, שאז הוי' עמו שהלכה כמותו בכל מקום , הנה לזה צ"ל עבודת התפלה שעי"ז נעשה בחי' אחת, שמקבל מאחד.
342 שמואל-א טז, יח. סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כתיבת השלחן-ערוך – כמדובר בארוכה בהתוועדות שלפנ"ז שהמגיד הגדול מסר לבעל ההילולא את מלאכת חיבור ותיקון השלחן-ערוך, "פסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים" , שזהו ע"ד מארז"ל "והוי' עמו , שהלכה כמותו בכל מקום" .
380 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובענין זה מצינו פלוגתא בגמרא :
1278 נזכר גם הענין ד"אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ), ועד שיכול להיות שגם המעלה ד"הוי' עמו שהלכה כמותו" (סנהדרין צג, ב) תהי' אצל ב' הדעות – שבעולם אחד הלכה כדעה זו, ובעולם אחר הלכה כדעה הב' (ראה גם תו"מ חנ"ג ס"ע 47. וש"נ), וע"ד שבאתרא דרב הלכה כרב ובאתרא דשמואל הלכה כשמואל (ראה שבת יט, ב). ועד שאפילו בנוגע לדעת ב"ש, ש"במקום ב"ה אינה משנה" (ברכות לו, ריש ע"ב. וש"נ), איתא בכתבי האריז"ל (ראה מק"מ לזח"א יז, ב. הובא בלקו"ת קרח נד, רע"ג) שלעתיד לבוא תהי' הלכה כב"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דענין ההלכות הוא פסק דין בנוגע למעשה – ירידה למטה ביותר, ושרש ההלכות הוא למעלה יותר מהשרש דשאר חלקי התורה , וכמבואר בהמשך תרס"ו דזה שאלו ואלו דברי אלקים חיים הוא בחי' אלקים דוקא, והלכות הם משם הוי' כמרז"ל והוי' עמו שהלכה כמותו , דהכוונה בשם הוי' כאן היא עד לבחינת שמו הכלול בעצמותו, יכולת העצמות.
2747 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכדי להגיע לפסק הלכה בתורה – צריך להיות "הוי' עמו" , שאז "הלכה כמותו בכל מקום" , ולזה מגיעים ע"י ענין הביטול – כדאיתא בגמרא בנוגע לב"ש וב"ה:
2801 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז, ח
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים, שכל מ"ב המסעות נק' הכל אשר יצאו מארץ מצרים, והיינו עד חנייתם בירדן יריחו, שיריחו הוא בחי' ריח, שזוהי הבחי' שתתגלה לעתיד לבוא, כמ"ש במשיח והריחו ביראת הוי' , דמורח ודאין .
687 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובהקדים , שאף שלימוד התורה צ"ל בהבנה והשגה ע"י יגיעת השכל דוקא, מ"מ, צ"ל גם הענין דהוי' עמו שאז הלכה כמותו , לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (שזהו ענין נעלה יותר מאשר אלו ואלו דברי אלקים חיים ), וכדי שהלימוד יהי' באופן כזה לא מספיק ענין ההבנה וההשגה, אלא צ"ל ענין הביטול וקבלת עול דוקא, בחי' עבודת עבד (ועד לעבד פשוט כו' ), שהלימוד אינו לצורך עצמו והנאתו, אלא כדי לכוין לאמיתתה של תורה איך צ"ל פסק ההלכה למעשה בפועל, שזהו גמר ותכלית הכוונה כו', ובגלל זה מתעמק ביגיעה עצומה ביותר, שדוקא עי"ז בא אל אמיתת הענין כו', כיון שמגיע לבחי' העלם העצמי כו' [וכמאמר הזהר עה"פ יעשה למחכה לו, אינון דדחקין למלה דחכמתא כו', שאז מגיעים לבחי' עדן עין לא ראתה אלקים זולתך70, שעז"נ ואהי' אצלו גו' שעשועים (כמבואר בארוכה בהמשך תרס"ו בתחלתו )], ועד שעי"ז פועלים עילוי גם בתורה , כידוע בענין שדוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה , להמשיך בתורה בחי' העלם העצמי דא"ס כו'.
874 סנהדרין צג, ב. וראה המשך תרס"ו ע' תלא [תקסז] ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והלואי שהעולים החדשים יפעלו על הוותיקים להבטיח שכללות ההנהגה תהי' ע"פ הלכה , החל מלימוד התורה "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" , שעז"נ "והוי' עמו" , "שהלכה כמותו" , ועי"ז יעזור להם השי"ת להצליח בכל עניניהם.
998 שמואל-א טז, יח. סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמדובר כמ"פ שאע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הנה בנוגע לפועל נקבעת ההלכה לפי דעה אחת – "והוי' עמו" , "שהלכה כמותו" .
1462 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
יצר הרע יש ביניכם" , להביא לשם "דבר הוי' זו הלכה" , תורת אמת, באופן ש"הלכה כמותו בכל מקום" , אפילו במקום שיש בו הכי מעט אלקות, תורה ויהדות – גם שם מביא את ה"הלכה", דכיון ש"הוי' עמו" , יש בו הכח להחדיר בכל מקום אלקות, או בלשון הרמב"ם בריש הלכות יסודי התורה :
1859 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן הוא גם בלימוד התורה , שיש בזה שני קוין, אלו ואלו דברי אלקים חיים , ומ"מ ההלכה היא רק אחת, כדברי המכריע, והוי' עמו שהלכה כמותו בכל מקום , והרי אין זה באופן שמתבטלים ב' הדעות, אלא גם אז נשארים שני דעות, שאלו ואלו דברי אלקים חיים, ודוקא כשיש ב' דיעות אזי שייך לומר שהלכה כדברי המכריע, שכולל ב' הדעות יחד , ולכן הלכה כמותו .
1068 סנהדרין צג, ב. אוה"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כי, רק בביאת (ובהתחלת ימות) המשיח יהי' עולם כמנהגו נוהג , אבל בתקופה שלאח"ז יהי' שינוי מנהגו של עולם –
234 וכמו בזמנו של בן כוזיבא*, שאז התנהלה מלחמה , ובלשון הרמב"ם בנוגע למלך המשיח (הל' מלכים ספי"א): "ילחום מלחמות ה'", ומזה מוכח שיש גוים שצריך להלחם עמהם עם כלי זיין כו' (כך שזהו קודם קיום היעוד "וכתתו חרבותם לאתים", שעז"נ (יחזקאל לט, ט) "ובערו בהם אש שבע שנים" , כי יהיו רבים מאד), שכל זה הוא בתחלת ביאתו, שלא יודעים עדיין ש"הרי זה משיח בודאי" (שזהו רק לאחרי ש"בנה בית המקדש וקבץ נדחי ישראל" (רמב"ם שם)); משא"כ בתקופה שלאח"ז, כש"ירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ", "כל גוים יעבדוהו" (תהלים עב, ח-יא) – שלאח"ז נאמר "יהי פסת בר בארץ", שזהו"ע שינוי מנהגו של עולם.
*) שנמשך שנתיים ומחצה או יותר מזה (כהדעות בדבר – ראה סנהדרין צג , ב . צז , ב . ירושלמי ואיכ"ר שנסמנו בלקו"ש שבפנים הערה *69) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
עולם כמנהגו נוהג" קאי על מנהג העולם (לא כפי שהי' בתחילת הבריאה, אלא כפי) שהוא עתה, לאחרי שנקבע הטבע שאילני סרק אינם עושים פירות, וחיות רעות מזיקים כו' (כפי שהי' בזמן בן כוזיבא ); ודיוק לשון הרמב"ם "אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים כו'" , ו"אל יעלה על הלב שבימות המשיח ..
1144 נתבאר גם מה ששלחו חכמים לבדקו אי מורח ודאין או לא – שהי' זה לאחרי ש"מלך תרתין שנין ופלגא" (סנהדרין צג, ב), ולכן סברו, שאם הוא משיח , הרי כבר הגיע הזמן (דתקופה הב') שיקויים בו (ישעי' יא, ג) "והריחו ביראת ה'", "דמורח ודאין" (סנהדרין שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומובן גודל מעלת הלימוד בנוגע להלכה בפועל, מזה שאמרו רז"ל והוי' עמו שהלכה כמותו , ואילו בלימוד סתם נאמר אלו ואלו דברי אלקים חיים , והרי ידוע ריחוק הערך שבין השמות הוי' ואלקים כו'.
1250 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עד שבאים ל"ירדן ירחו" , הגילויים דלעתיד לבוא, והנאמר במשיח "והריחו ביראת ה' וגו'" , שיהי' "מורח ודאין" , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.
746 סנהדרין צג, ב. ועיין לקו"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
אלא שאעפ"כ, כמו שהריח, עם היותו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הרי ידוע שע"י ריח חזק משיבים את הנפש שתומשך בגילוי בהגוף, עד"ז י"ל בענין הריח דתורה, שהוא נמשך בפסק דין בפועל, ועד שמשיח יהי' מורח ודאין , דבחינת הריח שבו יומשך בפס"ד בפועל (מורח ודאין ), אלא שהטעם דהפס"ד הוא למעלה מהשכל לגמרי.
53 סנהדרין צג, ב. וראה אמרי בינה ח"ג פקנ"ד (בהוצאת קה"ת תשמ"ה – יט[קכו], ב ואילך). ד"ה והניף דאחש"פ ה'תשי"א (תורת מנחם – התוועדויות ח"ג ע' 30 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב כ"ד טבת, ג' פ' וארא, תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה אף שעי"ז (ענין התורה ) נעשה דירה לו ית', צריך להיות בחי' אחת היא, בכדי לחבר התורה עם נותן התורה , שזהו ע"י שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, שאז הוי' עמו שהלכה כמותו בכל מקום , הנה לזה צ"ל עבודת התפלה שעי"ז נעשה בחי' אחת, שמקבל מאחד.
15 שמואל-א טז, יח. סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דענין ההלכות הוא פסק דין בנוגע למעשה – ירידה למטה ביותר, ושרש ההלכות הוא למעלה יותר מהשרש דשאר חלקי התורה , וכמבואר בהמשךתרס"ו דזה שאלו ואלו דברי אלקים חיים הוא בחי' אלקים דוקא, והלכות הם משם הוי' כמרז"ל והוי' עמו שהלכה כמותו , דהכוונה בשם הוי' כאן היא עד לבחינת שמו הכלול בעצמותו, יכולת העצמות.
56 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וצריך להבין, דלכאורה, השייכות דמשפט צדק לחכמה ובינה הוא דוקא במשפט ע"פ שכל, ומכיון שבמשיח כתיב והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין, מה נוגע למשפט זה (שע"פ ריח) רוח חכמה ובינה .
3 ישעי' שם, ג. סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בתחילה מבאר מעלת מלך המשיח עצמו – ונחה עליו רוח הוי' וגו', ואח"כ מבאר את הנהגתו – והריחו ביראת הוי' וגו' [שגם והריחו הו"ע בהנהגתו, דמורח ודאין], ולאח"ז מוסיף וגר זאב עם כבש וגו', שהנהגת המשיח תהי' באופן כזה שיפעול גילוי אלקות בכל העולם, לא רק בסוג המדבר אלא גם בסוג החי (זאב ונמר וכו') ואפילו בסוג הדומם, וכמו שממשיך בכתוב כי מלאה הארץ דיעה את הוי', שגם הארץ הגשמית (דומם) תהי' מלאה דיעה את הוי'.
3 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ח
וזהו שכל הימים האלה הם ימי צאתך מארץ מצרים, שבכל יום ויום יוצאים ממיצרים וגבולים נעלים יותר, ועד שבאים לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שאז תהי' היציאה מכל המיצרים וההגבלות, גם מהכי נעלים.
8 וע"ד הידוע במ"ש (מסעי לג, א) אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים גו', מסעי לשון רבים – אף שהיציאה ממצרים כפשוטה היא רק מסע אחד, המסע מרעמסס לסוכות – כי השלימות דיציאת מצרים (היציאה מכל המיצרים תהי' בביאת המשיח , שזהו"ע ירדן יריחו [יריחו מלשון ריח, וקאי על משיח דכתיב בי' והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין (ישעי' יא, ג. סנהדרין צג, ב)], ולכן כל המ"ב מסעות עד ירדן יריחו נק' "אשר יצאו מארץ מצרים" (לקו"ת מסעי פט, ב. שם צא, א. אוה"ת מסעי ריש ע' א'שנח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ד) וענין שם הוי' שבכל אחד מישראל, מבאר בהמאמר, שהיו"ד דשם הוי' שבישראל היא החכמה שבנפש, והה' דשם הוי' הוא הבינה שבנפש, להבין דבר מתוך דבר .
31 לשון חז"ל – חגיגה יד, א. סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כי הנה ענין תושבע"פ הוא חיבור המעלה מעלה עם המטה מטה, דההלכה מקורה מרצון העליון שלמעלה מעלה מבחי' חכמה (שהו"ע התורה בפשטות), והיא בחי' והוי' עמו שהלכה כמותו (שלמעלה לא רק מבחי' אלקים אלא גם מבחי' אלו ואלו דברי אלקים חיים, דאלקים חיים הוא בחי' הבינה, כמבואר בדרושי כ"ק אדמו"ר הצ"צ וכ"ק אדמו"ר מהר"ש והנשיאים שלאחריהם ממלאי מקומם המבארים ענין אלקים חיים), ומשם נמשכה בפס"ד להלכה למעשה בעוה"ז.
23 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ז) וזהו מש"נ ואלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים, דהנה, כל הגליות נקראו מצרים, מצרים לשון מיצר וגבול, ועד שבאים לירדן ירחו, ירחו לשון ריח, עבודה שלמעלה מטעם ודעת, ה"ז עדיין בחי' מיצר וגבול, ובגאולה העתידה ע"י משיח צדקנו יתגלה בחי' זו, וכדכתיב עליו אשר לא למשמע אזניו יוכיח ואפילו לא למראה עיניו כ"א והריחו ביראת הוי' דמורח ודאין , מקיפים שלמעלה מחו"ב, ועד שבאין לזה הוא ענין המסעות.
82 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תכט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמודגש גם במעלת ההוראה ("אחד להוראה") – הלכה למעשה , שקשור עם גילוי שם הוי' ("והוי' עמו שהלכה כמותו" ), שלמעלה מגילוי שם אלקים ("אלו ואלו דברי אלקים חיים"), כמבואר בהמשך תרס"ו.
228 סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הנה להבין טעם לעלי' גדולה הזאת שאמר כי הנני בא כו' דמשמעו שבא יבא בעצמו ובכבודו דוקא כו' הנה יובן ענין הידוע בפי' ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד שהן ה' עליות לנוק' ומאד היא עלי' היותר עליונה מכולם והוא בבחי' פנימי' ע"י שהוא בחי' פנימי' א"א כו' כי מאד אותיו' אדם בהיפוך אתוון לפי שאדם היינו כשכלול דכר ונוק' כחדא כמ"ש בזהר והיינו ע"י ענין יחוד מ"ן ומ"ד אבל לע"ל יהי' האור מבחי' פנימי' ע"י כו' שהוא למעלה מעלה מבחי' היחודים דמ"נ ומ"ד וכמ"ש במ"א בענין המאמר באתי לגני כו' אכלתי אבל באתרי' לאו אורחא למיכל כו' כי העוה"ב אין בו אכילה ושתי' כמו ביו"כ שנק' שבת שבתון לפי שעליי' המל' אז בבחי' פנימי' הכתר שאין שם בחי' אכילה לברר בירורי' כו' וכן אין שם בחי' היחוד שנמשל לאכילה כידוע בסה"ק ולהיות כי עליי' המל' תהי' בבחי' פנימי' הכתר לע"ל, וזהו שא' ישכיל עבדי כו' שלא תקבל המל' ע"י המדו' דז"א כמו עכשיו אלא יהי' זו"נ שוין בקומתן כו' ועוד תעלה יותר במעלה ומדריגה והוא כמ"ש וגבה מאד שבחי' מאד הוא בחי' פנימי' הכתר יאיר במל' דוקא וכידוע דהארת משיח יהי' מאור פנימי' עתיק וכמ"ש ונחה עליו רוח כו' והריחו ביראת ה' כו' ופי' והריחו שיהי' בו הארת בחי' חוטמא דפרדשקא כו' הנז' באד"ר שהוא בחי' פנימי' ע"י וכמ"ש ותהילתי אחטם לך כו' וע"כ יהי' מורח ודאין וכמ"ש במ"א וד"ל.
54 מורח ודאין וכמ"ש במ"א : ראה סנהדרין צג, ב. וראה תו"א מקץ לד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בזה כאשר יעלה ברצון לבנות בית שתחלת עליית הרצון הוא רק בשביל סוף מעשה בלבד וא"כ זהו בהכרח שעלה סוף מעשה דוקא בתחלת המח' שנק' רצו"פ כו') וידוע דשרש בחי' מל' דוד למטה הוא בחי' מל' דאצי' למעלה שנק' סופא דכל דרגין ונעוץ בה מבחי' תחלתן שהוא בחי' פנימי' הכתר וכידוע בציור הג' קוין דהמל' עומדת בסיום הכתר והרי מלמטה למעלה המל' נק' כתר וע"כ נק' המל' בשם כתר מל' כמ"ש במ"א באריכות ולהיות כן שרש המשכת מל' דוד נמשך דוקא מבחי' פנימי' ע"י שעליו נאמר כי לא אדם הוא להנחם כי נעוץ תחב"ס דוקא וע"כ אנו אומרי' דוד מ"י חי וקיים וכמשמעות הכתובי' שמל' דוד קיימת לעולם משיח בן דוד הוא כידוע וכמ"ש בנבואת נתן לדוד על שלמה בנו וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסירותי מעם שאול כו' ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהי' נכון עד עולם כו' (והרי במלכות משיח נאמר ונחה עליו רוח ה' כו' והריחו ביראת ה' כו' וארז"ל דמורח ודאין שהוא מבחי' הוד דע"י כמ"ש במ"א) וכ"ז מפני שנמשח דוד בקרן ולא בפך, כי שרש בחי' קרן הוא בבחי' כתר כמ"ש חנה רמה קרני בה' פי' רמה בבחי' הרוממות דפנימי' כתר עליון שמרומם לבדו ומתנשא מימות עולם שהן בחי' ז"ת דא"א שמתלבשי' בנאצלי' כו' ושם נאמר רמה קרני בה' וכן כתיב ותרם כראם קרני כו' כי הקרן מורה על בחי' הרוממות דוקא כמו וירם קרן לעמו כו' וכן אמר דוד ע"ע נאום הגבר הקים עול כו' (ובכ"ז מובן מ"ש ה' לשמואל על דוד כי ראיתי בבניו לי מלך לפי שנעוץ סוב"ת וע"כ מלכותי' מל' עלם כו' כמו שמל' דא"ס שיהי' לעתיד כמ"ש ה' ימלוך לע"ו וכמ"ש בדניאל לפי שבחי' נצחיות דא"ס מאיר בו לפי שנעוץ תחב"ס דהיינו בחי' מל' דא"ס במל' דאצי' שרש מל' דוד וז"ש לי מלך לי דוקא וד"ל) אבל מלכות שאול ששרשה רק מבחי' החכ' שמלובשת במדות דז"א כמ"ש שמואל עליו הראיתם אשר בחר בו הוי' כי אין כמוהו כו' כנ"ל ע"כ נמשח בפך ולא בקרן כמ"ש בשאול ויקח שמואל את פך השמן כו' ובדוד נאמר ויקח את קרן השמן וז"ש רמה קרני ולא רמה פכי כי אין שרש בחי' הפך בבחי' רמה רק בבחי' אדם ולא בבחי' הרוממות דכתר עליון שלמעלה מבחי' אדם כנ"ל וד"ל.
106 דמורח ודאין : סנהדרין צג, ב. וראה סה"מ תקס"ב ע' סב. סה"מ תקס"ח ע' שסט. סידור ט, ד. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וז"ש במשיח והריחו ביראת ה' כו', וארז"ל דמוריח ודאין.
117 והריחו ביראת ה' . . דמוריח ודאין : ישעי' יא, ג. סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת צח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כי עד שנת תקס"ב היינו אוהבים נאמנים , והנהו בני מערבא דיברו עלי לשון הרע , וקבל דבריהם, כמו שקבל שאול על דוד .
5324 כמו שקבל שאול על דוד: סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו בחי' מל' דמשיח שהוא ביר"ע דמל' דא"ס עצמו וז"ש והריחו ביראת הוי' העליון דמדות שבכתר שלמעלה מח"ס דמורח ודאין בחי' חוטמא דע"י כו' ולא למראה עיניו בח"ס שבא ע"י צמצום כו').
428 דמורח ודאין : סנהדרין צג, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' יז. דרושי חתונה ח"א ע' קלא (ובהנסמן שם ע' קכה). לקמן רכה, ג. פ' תצוה שכד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
ונמצא מובן מכל זה שיש ב' מדרגות א' כמו שעכשיו בנבראים מאין ליש וביטול היש לאין ברו"ש שאינם כא' והב' כמו שיהי' לע"ל כנ"ל דלילה כיום יאיר בשוה (והוא בבחי' י"ש מי"ש ממש בלי ביטול כלל כמו דו"ד מ"י שהי' יש והי' אין ממש (וכמשיח שא' וגבה מאד יהי' בחי' אי"ן ממש דכל המשפיל עצמו ה' מגביהו והוא לפי ששרשו בעצמו' הכת"ר שכלול שם אין ויש, כמו התענוג שבריח החוטם דנשמה באף בב' נקבים בעלי' וירידה כא' ממש וכמ"ש והריח"ו ביראת ה' דמורח ודאין , וכמו שהנשמ"ה תהלל כו', וכרשב"י שאמר בי' אחידא בי' להיטא כו', וכתפלה דשבת שאין עונ"ג המורגש בבחי' י"ש כלל, משא"כ עונג דתפלת חול, וכדפיקו דלבא במרירות ושמחה כו'.
214 והריח"ו ביראת ה' : ישעי' יא, ג. סנהדרין צג, ב. ראה הנסמן לעיל פ' בשלח קנח, ג הערה 428.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועוד דלכאו' יש סתירה לענין זה דהקים עולה של תורה דמשמע שהעיקר יהי' במשיח רק עומ"ש בחיצוני' ולא בפנימי', [והלא] נא' בו והריחו ביראת ה' עד דמורח ודאין כו' שהוא יראה פנימי' ועצמי' בביטול עצמי בגופו כמו בנשמתו ממש לפי שיהי' כלי לאור מל' דא"ס עצמו שיתגלה אז דוקא וכמ"ש וע"י יתיב כו', ולכך יהי' פחד ה' על כל הברואים גשמיי' כמ"ש וראו כל בשר כו' וכמו ושמ"ך נור"א על כל כו' כידוע ובבחי' גילוי אור גדול כזה איך יתכן ענין יראה חיצוני' בעול מ"ש לבד, ומה גם שהקים עול זה כו' כנ"ל.
279 דמורח ודאין : סנהדרין צג, ב. ראה לעיל פ' בשלח קנח, ג הערה 428.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צה, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דעכשיו כמו שמלמדים הדבר חכמה שיושג בכי טוב העיון עד שנתפס ומושג ממש במחשבה העיונית וכנשמות בג"ע כו' שהרי לעתיד נאמ' ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו אותי כו' לפי שתמלא הארץ דעה כמים לים כו' לפי שהלימוד דחכמ' היינו כאשר יבא בהשגה דבינה דוקא וכמו למודי הוי"ה כו' ונק' אולפנא אאלפך כו' אבל למעלה מבחי' ההשגה דבינה לא שייך לימוד ע"כ לא ילמדו עוד איש את רעהו כו' מפני שכולם ידעו אותי בבחי' ראי' והכרה ממש שזהו בחי' ראי' והסתכלו' דפנימית ועצמות הדבר אשר לא יכילנו כל רעיון והשגה כלל כנ"ל וזהו עיקר פנימית וסודות התו' דלעתיד שילמד משיח לישראל שע"ז אמר ישכיל עבדי כו' פי' ישכיל אינו כמו מקור להשגות שכליים שהרי השגות שכליים המה המסתירים על פנימית ועצמות כו' כנ"ל אלא פי' ישכיל זה היינו פועל יוצא שימשיך וישכיל בכנ"י בחי' ראי' דחכמ' העצמי' הנ"ל שהו' בבחי' ראי' והסתכלו' בטעמי התור' וסודות שלהם כמו שהן ממש מבלי לבוש דהשגו' בבינ' והיינו ישכיל להיות מקור לכל שכל נעלם וסתום מכל רעיון שעכשיו לא באו סודות ורזין דאורייתא רק ע"י לבוש דבינה כמו בג"ע וכן גם בצדיקים גדולי' לא נתגלו טעמי מצות כמו לע"ל וכמ"ש ישקני מנשיקות פיהו לשון עתיד דטעמי מצו' לא נתגלו עכשיו כמו שהן ממש בלי לבוש כלל רק לעתיד ע"י משיח דוקא (שלזה נק' מלך ולא כמו רב שמלמד דעת והשגה רק כמו באור פני מלך כו' שישכיל באור הראיה דח"ע עד שיראו כולם בראיה דפנימית החכמ' שבטעמים וסודות הסתומים לגמרי עד הנה כו' וז"ש לא ילמדו איש כו' כולם ידעו אותי בראיה ע"י משיח דוקא שהוא בבחי' פנימית אבא שהוא פנימית ע"י כידוע וז"ש והריחו ביראת ה' דמורח ודאין ולא למראה עיניו בראיית עין השכל ולא למשמע אזנו בשמיעה דבינה כו' רק בבחי' הראיה דחכמ' העצמית שבפנימית התענוג כו') וזהו שנאמ' בעדן עין לא ראתה אלקים זולתך כו' שבחי' פנימית העדן סתימאה הנ"ל עדיין עין לא ראתה כו' משום דעכשיו אין אור החכמ' מאיר בבחי' ראיה הרוחנית דעין השכל כמו שהוא בלא לבוש דחכמ' בבינה והשגה אבל בחי' פנימית העדן הוא בחי' פנימית ועצמות דאור החכמה עילאה כמו שהוא בעצם בלי לבוש כלל והוא אשר עין לא ראת' עדיין גם בג"ע ובגדולי הצדיקים כו' רק אלקים זולתך יעשה למחכ' לו והוא לע"ל בימות המשיח דוקא שנא' בו ישכיל עבדי כו' שיתגלה אז על ידו בחי' פנימית העדן הסתום בעצמות ויראו בעין בלי לבוש כלל כמו בעוה"ב וד"ל וזהו כימי צאתך מא"מ אראנו נפלאו' דהיינו מ"ש בנהר יעברו ברגל בנהר פרת שהוא הנהר היוצא מעדן הנ"ל שם נשמחה בו בו ממש בפנימית מהותו ועצמותו כמו שהוא בלי הסתר לבוש דהשגת שכל ובינה שהרי אמר לית מחשבה תפיסא ביה כלל משום דבמחשבה אינו נתפס רק בחי' החיצוניות שלו ע"י השתלשלות דחו"ב מאין ליש לבד כנ"ל והוא חיצוניות התורה הנגלות לנו דאורייתא מח"ע נפקת בגלוי אבל כשיעברו בנהר פרת בעת קיבוץ גליות בימי משיח אז א' אראנו נפלאות פי' נפלאות ריבוי הנפלאות אשר סתום ונעלם בהעלם אחר העלם שנק' סד"ס דלמת"ב כלל אראנו שיבאו כל בחי' הנפלאות עליונים הסתומים וגנוזים במהו"ע
7 והריחו. . דמורח ודאין : ישעי' יא, ג. סנהדרין צג, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' יז. נ"ך ע' תעו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ש"פ נצו"י תרצ"ג. ווארשא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהנה עולם האצי' נחשב בכללות עולמות הא"ס, דבכלל זה הוא גם ז"א דאצי', אבל מל' דאצי' היא בחינה נבדלת מעצמות האצי', והגם שהיא באצילות אמנם באצילות גופא ה"ה שרש ומקור בי"ע שבאצי', ועם זה הרי מלכות דאצילות היא מקבלת האורות עצמיים דאצילות, וטעם הדבר הוא לפי שענין הביטול שבבחי' מל' הוא יותר מכמו"ש בהספי' שלמעלה ממנה, שידוע דספי' המל' ה"ה חלוקה מהספי' שלמע' ממנה בזה שתחלת אצילותה נאצלה בבחי' נקודה אחת שהו"ע המיעוט, היינו מיעוט וביטול, וגם כשנבנית בבחי' פרצוף ה"ה בבחי' ביטול, ואזעירת גרמי', וכמו שאומר דוד מלך ישראל על מדריגתו אם לא שויתי ודוממתי, דהגם שהי' מלך ישראל ועושה חיל ובכל אשר יפנה יצליח , ובכ"ז הוא בתכלית הביטול, דזהו אם לא שויתי שהו"ע מדת ההשתות ודוממתי כמו הדומם ממש שהו"ע הביטול דהנחת עצמותו, דהספירות שלמעלה מבחינת מל' עם היות שהם בתכלית הביטול וכמאמר איהו וגרמוהי חד, אמנם זהו מפני הדביקות במקורם וכנ"ל דהאורות הם בבחינת דביקות ניכרת והיינו שבהם נרגש מקורם ולזאת ה"ה בטלים בתכלית הביטול והיחוד, משא"כ בחינת המלכות הרי אדרבא היא עצמה בבחינת מדריגה נבדלת מעצמות האצילות ועם זה הרי בחינת הביטול שבה היא במדרי' עליונה יותר שהוא הביטול דהנחת עצמותו, והביטול דהנחת עצמותו הוא עיקר הביטול, דהביטול דדביקות עם היותו ביטול נפלא ועצום ומ"מ הוא כעין ביטול שע"פ טעם, דלהיותו דבוק ה"ה בטל, והביטול דהנחת עצמותו הוא ביטול עצמי ולא מצד הטעם כ"א הביטול בעצם המהות, דבזה הרי הביטול דבחי' מל' משתוה לביטול דחכ' שהוא כח מ"ה בלי מהות, רק שהביטול דבחי' מל' הוא ביטול היש רק שהוא הביטול בעצם מהות היש, ולכן הרי מל' וחכ' שניהם נקראים בשם אחד, וכמו דוד עבדי ומשה עבדי, משה הוא בחינת חכמה דכתי' בי' כי מן המים משיתיהו, דמים הוא בחינת חכמה, ולכן אמר ונחנו מ"ה, מ"ה דחכ', ודוד הוא בחי' מל' וכמא'[ednref_107_*] דוד מלך ישראל חי וקיים, ושניהם נקראים עבדי, דהעבד הרי עיקרו הוא הביטול למעלה מטו"ד, ושניהם נקראים חכ', ונרמזים באות יו"ד, דתמונת אות א' הוא[ednref_108_*] ב' יודי"ן ווי"ו באמצע שהוא יו"ד בראש ויו"ד בסוף, ח"ע וח"ת, ושניהם נקראים יראה, יראה עילאה ויראה תתאה, לפי שהם משתווים בהביטול, ויש עוד יתרון בהביטול דמל' דכתיב בזאת יבוא אהרן אל הקדש, דזאת היא[ednref_109_*] בחי' מל' וקדש היא מלה
58 בספר המאמרים קונטרסים שבהערה :1 ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח . - ראה סנהדרין צג, ב. שמואל-א יח, יד ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ה' יו"ד כסלו, תרצ"ב. ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו בקש שלום במקומו ורדפהו במקום אחר, שהוא כענין מבין דבר מתוך דבר , דדבר ותוך דבר זהו הב' בחי' ומדרי' דממכ"ע וסוכ"ע, והתחברותם הוא ע"י התורה .
74 חגיגה יד, א. סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מבית הגנזים ענייני רבנות ורבנים הגאון החסיד מוה"ר נתן מ"ץ דפולוצק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
את שלום רב חביבי ידיד עליון וידיד נפשי אנכי מבקש, הרב המופל' הותיק וחסיד כו' המפורסם כבוד מו"ה מנחם מענדל נ"י ויזרח עד ביאות דמורח ודאין ...
386 משיח צדקנו, שעליו נאמר דמורח ודאין (סנהדרין צג, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר