616

כללית מהווים כל המסעות תהליך של עליות. אלה מסעי בני ישראל " אשר יצאו מארץ מצרים – בלשון רבים, למרות שלכאורה היה רק מסע – אחד ממצרים – לפי שכל מסע הוא יציאה מ"מצרים" של אותה שעה אל המרחב של אותה שעה.

קיים הרי מספר ניכר של דרגות. זו שלגבי הפחותה ממנה היא נקראת ארץ טובה ורחבה נחשבת לגבי הנעלית ממנה – "מצרים". וזה תוכן המסעות: על האדם ללכת וללכת, בבחינת לאין ערוך, ממצרים, אל ארץ טובה ורחבה שלפי מצבו הנוכחי לפחות, שזו עליה שלא בהדרגה.

כי הרי המלאכים קרויים "עומדים", לפי שהתעלותם היא מודרגת, ואילו הנשמות, ברדתן למטה, קרויות

מהלכים"², כי הן מסוגלות ללכת שלא בהדרגה כלל: במסע אחד בלבד

לצאת מ"מצרים", מיצרים וגבולות, אל "ארץ טובה ורחבה". עליה מ"גבול" אל "בלי גבול".

ולמרות זאת אין להסתפק בכך, ויש להמשיך וללכת, תוך ידיעה כי גם הדרגה הנוכחית אינה אלא "מצרים", הגבלה, ויש לצאת ממנה אל ארץ טובה ורחבה, לדרגה נעלית יותר, וכן להמשיך וללכת עד ל"ירדן ירחו", לביאת המשיח דמורח ודאין³, במהרה בימינו, אמן.

(משיחת ש"פ מטו"מ, תשט"ז)