528
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הוראה לימים אלה ולכל השנה כולה, ובפרט שזכירת יום השבת צ"ל בכל יום, ומעין זה אמחזיל בנרות חנוכה ,שהם לעולם כו' וכן ברכת כהנים כו' נוהגת לעולם" -- והרי ברכת כהנים ענינה ופעולתה שכל השנה כולה: יברכך הוי' גו' וישם לך שלום.
מובן ג"כ שהצירוף והאיחוד מודגש ביותר באותם הענינים שהם נמצאים הן בשבת והן בחנוכה, ולכן גם ההוראות הנ"ל מודגשות ביותר בהם,
וענין כזה ה"ה -- נר מצוה דשבת ונר מצוה דתנוכה,
ובזה שלשה דברים והוראות: כל אחד מהם בפ"ע, והשלישי -- צירופם ואיחודם.
כמו בכל עניני התורה ומצותי' -- כמה פרטים ופנים והוראות בנרות הללו, ומהם:
נר שבת ענינו -- שלום בית (שלא יכשל בעץ או באבן), נר חנוכה -- להראות ולגלות הנס, צירופם -- שלום ביתו (ע"י נר שבת) קודם ועדיף מנר חנוכה.
הערות
- 1. ב-.-..-(תתתת--.]
- 2. שזכירת יום: שו"ע אדה"ז חאו"ח ס"ס ס"ד (מרמב"ן שמות כ, ח (ובראב"ע שם) ממכילתא שם).
- 3. אמחז"ל .. לעולם": תנחומא ובמדב"ר ר"פ בהעלתך (כפי' הרמב"ן בפ' בהעלתך שם). -- עוד צד השווה בחנוכה וברכת כהנים -- ראה לקוטי לוי יצחק אגרות ע' ריז.
- 4. בנרות חנוכה .שהם לעולם: עפ"ז, שפעולתם נמשכת בכל יום -- יומתק איך שזהו גדולה מקרבנות (במחז"ל שם) אף שקרבנות הם בכל יום.
- 5. ברכת כהנים .. כולה: להעיר שהיא מ"ע מה"ת .. בכל יום (שו"ע אדה"ז חאו"ח ר"ס קכ'ה - רמב"ם לפני הלי תפלה).
- 6. יברכך .. שלום: נשא ו, כדזכו.
- 7. בפ"ע :. ואיחודם: ועיין תו"א בי" כי אתה נרי (מא, ב). אוה"ת שם (שכו, א).
- 8. נר .. שלום בית: שו"ע אדה"ז (חאו'"ח ר"ס רס"ג), ויש בזה שייכות לעונג שבת (שם, אבל לא הביאו בר"ס רמ"ב (וי"ל -- עפמש"כ בס"ב -- כי הוא רק גורם לשלימות העונג דאכו"ש, וכ"מ בתוד"ה הדלקת (שבת כה, ב), משא"כ להרמב"ם (הל' שבת רפ"ה) ה"ז בכלל עונג שבת -- ואאפ"ל דשייך לאכו"ש -- שהרי קאי שם ב,אפילו אין לו מה יאכל*)) ולכבוד שבת (שם פ"ל ה"ה (משבת קיט, ב) -- אבל אדה"ז (שם ר"ס רס"ב. וכ"ה בשו"ע הב"י) השמיט נר דלוק ממרז"ל זה בכבוד שבת -- ודוחק גדול לומר שסומך על ההמשך בסי' שלאחריו ובפרט בריש ס"ו שם שצ"ל ,מדליקו לכבוד שבת". וברש"י דיה חובה (שבת כה, ב) משמע דזהו רק גורם בכבוד (חשיבות) הסעודה. ולהעיר מהגירסא בירושלמי פ' הרואה הובאה בהגמי"י (הלי שבת רפ"ה) לברך: להדליק נר לכבוד יו"ט (שבת). ואב"מ)*.
- 9. שלא .. באבן: שו"ע אדה"ז שם.
- 10. להראות ולגלות הנס: רמב"ם הל' חנוכה פ"ג הי'ג (צפע"נ -- להרגצובי -- שם). וראה שם פ"ד ה"ב.
- 11. שלום .. קודם: רמב"ם שם ספ"ד (מש"ס שבת כג, ב). ולהעיר שברמב"ם הובא זה (ואפילו הא דנר שבת וקידושו -- נר קודם) רק בהל' חנוכה, אבל בשו"ע (הב"י, משא"כ דאדה"ז) הובא גם בהלי שבת (סרס"ג ס'ג)**,
- 12. נר שבת) קודס: הטעם ע"פ פנימיות התורה -- ראה פע"ח ש' החנוכה פ"ד. וממשיך שם: וגם לכך ראוי להדליק ע"ש נ"ח קודם שידליק נר שבת כו -------
- 13. *) ראה בכהנ"ל לעיל ע' 374 ס"ד ובהערות שם. המו"ל. *י) הביאור בזה -- ראה לעיל ע' 372 ואילך. המו"ל.
משנה תורה, הלכות שבת ה׳ - הטקסט מספריא
הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק. ולא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה כגון עירובי חצרות או נטילת ידים לאכילה אלא זה חובה. ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת. אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת. וחייב לברך קודם הדלקה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת. כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים.
מותר להשתמש בנר של שבת. והוא שלא יהא הדבר צריך עיון הרבה. אבל דבר שצריך לדקדק בראייתו אסור להבחינו לאור הנר גזירה שמא יטה.
המדליק צריך להדליק מבעוד יום קודם שקיעת החמה. ונשים מצוות על דבר זה יותר מן האנשים לפי שהן מצויות בבתים והן העסוקות במלאכת הבית. ואף על פי כן צריך האיש להזהירן ולבדוק אותן על כך ולומר להן ולאנשי ביתו ערב שבת קודם שתחשך הדליקו את הנר. ספק חשיכה ונכנס השבת ספק לא נכנס אין מדליקין.
משתשקע החמה עד שיראו שלשה כוכבים בינונים הוא הזמן הנקרא בין השמשות בכל מקום והוא ספק מן היום ספק מן הלילה ודנין בו להחמיר בכל מקום. ולפיכך אין מדליקין בו. והעושה מלאכה בין השמשות בערב שבת ובמוצאי שבת בשוגג חייב חטאת מכל מקום. וכוכבים אלו לא גדולים הנראים ביום ולא קטנים שאין נראין אלא בלילה אלא בינונים. ומשיראו שלשה כוכבים אלו הבינונים הרי זה לילה ודאי.
פתילה שמדליקין בה לשבת אין עושין אותה מדבר שהאור מסכסכת בו כגון צמר ושער ומשי וצמר הארז ופשתן שלא נופץ וסיב של דקל ומיני העץ הרכים וכיוצא בהן. אלא מדבר שהאור נתלית בו. כגון פשתה נפוצה ובגדי שש וצמר גפן וכיוצא בהן. והמדליק צריך שידליק ברוב היוצא מן הפתילה.
הכורך דבר שמדליקין בו על גבי דבר שאין מדליקין בו. אם להעבות הפתילה כדי להוסיף אורה אסור. ואם להקשות הפתילה כדי שתהא עומדת ולא תשתלשל למטה מותר.
נותנין גרגיר של מלח וגריס של פול על פי הנר בערב שבת שיהיה דולק בליל שבת. וכל הפתילות שאין מדליקין בהן בשבת עושין מהן מדורה בין להתחמם כנגדה בין להשתמש לאורה בין על גבי מנורה בין על גבי קרקע. ולא אסרו אלא לעשותן פתילה לנר בלבד.
שמן שמדליקין בו לשבת צריך שיהא נמשך אחר הפתילה אבל שמנין שאין נמשכין אחר הפתילה כגון זפת ושעוה ושמן קיק ואליה וחלב אין מדליקין בהן. ומפני מה אין מדליקין בפתילות שאין האור נתלית בהן ולא בשמנים שאין נמשכים אחר הפתילה גזירה שמא יהיה אור הנר אפל ויטה אותה בשעה שישתמש לאורה.
חלב שהתיכו וקרבי דגים שנמוחו נותן לתוכן שמן כל שהו ומדליק. אבל שמנין שאין מדליקין בהן אפילו ערבן בשמנים שמדליקין בהן לא ידליק מפני שאין נמשכין.
אין מדליקין בעטרן מפני שריחו רע שמא יניחנו ויצא וחובה עליו לישב לאור הנר. ולא בצרי מפני שריחו טוב שמא יקח ממנו מן הנר ועוד מפני שהוא עף. ולא בנפט לבן ואפילו בחול מפני שהוא עף ויבא לידי סכנה.
מותר להדליק לכתחלה בשאר שמנים כגון שמן צנון ושומשמין ולפת וכל כיוצא בהן אין אסור אלא אלו שמנו חכמים בלבד.
לא יתן אדם כלי מנוקב מלא שמן על פי הנר בשביל שיהא מנטף. ולא ימלא קערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה לתוכה בשביל שתהא שואבת. גזירה שמא יקח מן השמן שבכלי שהרי לא נמאס בנר. ואסור ליהנות בשבת מן השמן שהודלק בו ואפילו כבתה הנר ואפילו נטף מן הנר מפני שהוא מוקצה מחמת איסור. ואם חיבר הכלי שיש בו השמן אל הנר בסיד ובחרסית וכיוצא בהן מותר.
אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו שמן בשבת שהרי מבטל הכלי מהיכנו. ואם נתנו מבעוד יום מותר. ונותנין כלי תחת הנר בשבת לקבל בו ניצוצות מפני שאין בהן ממש והרי לא בטלו מלטלטלו. ואסור ליתן לתוכו מים ואפילו מערב שבת מפני שהוא מקרב כיבוי הניצוצות.
אין פולין לאור הנר ולא קורין לאור הנר ואפילו גבוה שתי קומות ואפילו עשרה בתים זה על גב זה והנר בעליונה לא יקרא ולא יפלה לאורה בתחתונה שמא ישכח ויטה.ואם היו שנים קורין בענין אחד מותרין לקרות לפני הנר שכל אחד מהן מזכיר חבירו אם שכח. אבל לא בשני ענינים שכל אחד מהן טרוד בענינו.
התינוקות קורין לפני רבן לאור הנר מפני שהרב משמרן. אבל הוא לא יקרא מפני שאין אימתן עליו. ויש לו לראות בספר לאור הנר עד שיראה ראש הפרשה שהוא צריך להקרותן. ואחר כך נותן הספר בידן והם קוראין לפניו.
כלים הדומים זה לזה ואינן ניכרין אלא בעיון הרבה אסור להקריבן לאור הנר ולהבחין ביניהן שמא ישכח ויטה. לפיכך שמש שאינו קבוע אסור לו לבדוק כוסות וקערות לאור הנר מפני שאינו מכירן. בין בנר של שמן זית בין בנר של נפט שאורו רב. אבל שמש קבוע מותר לו לבדוק לאור הנר כוסות וקערות מפני שאינו צריך עיון הרבה. ואם היה נר של שמן זית אין מורין לו לבדוק ואע"פ שהוא מותר גזירה שמא יסתפק ממנו.
נר שאחורי הדלת אסור לפתוח הדלת ולנעול כדרכו מפני שהוא מכבהו אלא יזהר בשעה שפותח ובשעה שנועל. ואסור לפתוח את הדלת כנגד המדורה בשבת כדי שתהא הרוח מנשבת בה ואע"פ שאין שם אלא רוח מצויה. ומניחין הנר של שבת על גבי אילן המחובר לקרקע ואינו חושש.
כל מדינות ועיירות של ישראל, תוקעין בהן שש תקיעות בע"ש. ובמקום גבוה היו תוקעין כדי להשמיע כל אנשי המדינה וכל אנשי המגרש שלה.
תקיעה ראשונה נמנעו העומדים בשדות מלחרוש ומלעדור ומלעשות מלאכה שבשדה. ואין הקרובין רשאין ליכנס לעיר עד שיבואו רחוקים ויכנסו כולם בבת אחת. ועדיין החנויות פתוחות והתריסין מונחין. התחיל לתקוע שניה נסתלקו התריסין וננעלו החנויות. ועדיין החמין והקדרות מונחין על גבי כירה. התחיל לתקוע תקיעה שלישית סלק המסלק והטמין המטמין והדליקו את הנרות ושוהה כדי לצלות דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת
תקיעה ראשונה תוקע אותה במנחה. והשלישית קרוב לשקיעת החמה. וכן תוקעין במוצאי שבת אחר צאת הכוכבים להתיר העם למעשיהן.
יוה"כ שחל להיות בע"ש לא היו תוקעין. חל להיות במוצאי שבת לא תוקעין ולא מבדילין. יו"ט שחל להיות בע"ש תוקעין ולא מבדילין. חל להיות לאחר השבת מבדילין ולא תוקעין
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ג׳:י׳ - הטקסט מספריא
כל יום שגומרין בו את ההלל מברך לפניו. ומקום שנהגו לברך אחריו מברך. כיצד מברך יהללוך ה' אלהינו כל מעשיך וצדיקים וחסידים עושי רצונך וכל עמך בית ישראל ברנה יודו לשמך כי אתה ה' לך טוב להודות ונעים לשמך לזמר ומעולם ועד עולם אתה האל ברוך אתה ה' המלך המהולל המשובח המפואר חי וקיים תמיד ימלוך לעולם ועד.
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך טו ‹ חנוכה ‹ שיחה ב ‹ 374 לקו"ש חט"ו ע' 528
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) ‹ רסב לקדש השבת בשולחן ערוך ובכסות נקייה לקוטי שיחות חט"ו ע' 528
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ג מאותו ספר שבת כה, א
- לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה א מאותו ספר שבת כה, א
- לקוטי שיחות כרך ט שופטים שיחה א מאותו ספר שבת כה, א
- לקוטי שיחות כרך טו חנוכה שיחה ב מאותו ספר שבת כה, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית ב שבת כה, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד ה שבת כה, רע"א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ד סימן תקיח (ה) שבת כה, ב
- שיעורי הלכה למעשה בן ששים יצא מכלל כרת שבת כה, א-ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד שבת כה, רע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקיח דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב שבת כה, ב
- תורת מנחם ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תשל"א שבת כה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית שבת כה, ב