171

שהיה בהדלקת הנרות של שרה ואח"כ אצל רבקה, מיד כשהתחילה להדליק, בגיל שלוש.

רואים אנו את הכוח העצום הטמון במצוות הדלקת נרות של ילדות יהודיות, גם קטנות מאד, בנות שלוש, הקרויות כולן "בת שרה רבקה רחל ולאה", שהדלקת הנר על ידן מאירה את הבית למשך כל השבוע.

ההבדל הוא בכך, שהנרות שהדליקו שרה ורבקה האירו בגלוי את גשמיות הבית, שהרי הנר הגשמי דלק (בנס) מערב שבת לערב שבת.

אך בפנימיותו קיים ענין זה אצל כל בת יהודיה שמדליקה נרות, למרות שאין הדבר נראה בעיני בשר. כי "מעשה אבות" הוא "סימן" ונתינת כח ל"בנים"⁴⁹, ולפיכך קיים אצל כל אחת המכונה "בת שרה ורבקה..." הכח להשפיע על כל השבוע ע"י המצוה של נרות השבת.

ח. הדלקת נרות ע"י ילדות קטנות – הבל שאין בו חטא

כאשר דנים חז"ל בחשיבות הבל לימוד התורה, שעליו העולם קיים^*, הם מציינים מיד שזהו הבל של תינוקות של בית רבן, הבל שאין בו חטא.

מובנת מכך המעלה שבהדלקת נר או כל פעולה הנעשית ביד שאין בה חטא.

אך יש לעיין: המעלה הנ"ל קיימת בכל המצוות שמקיימים קטנים וקטנות מפני חינוך, – ומדוע אין ענין זה מבואר בספרים?!

ט. הארת הבית בכל השבוע – דוקא ע"י נשים ובנות

מה הוא באמת הטעם לכך שרק בהדלקת נרות של אשה ובת מתבטא הענין של נר דלוק כל השבוע, ולא בהדלקה של אברהם אבינו וכיוצא בו?

– לפי דברי חז"ל⁵⁰ מתבטא תפקידו של הגבר בבית בכך שהוא "מביא חיטין" – הוא מכניסן לביתו, ועבודת האשה היא לעבד את החיטים למאכל אדם.

התפקיד שקבע הקב"ה לגבר, בדרך הטבע, הוא "איש דרכו לכבוש"⁵¹ – להכניס דברים מן החוץ אל הבית.