170
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
את משמעותה של הדלקת נר שבת, יש לחנכם42 במצוות הדלקת נש"ק, גם כאשר האם מדליקה בבית נר כ"מצווה ועושה".
אמנם, רבקה היתה נבונה הרבה יותר מילדה אחרת בגיל זה43, כפי שרואים מקורות אליעזר, שלמד מכל דיוק במעשיה [ולשם כך היתה נחוצה נבונותה להסכמתה לשידוך, עד כדי כך שרש"י מציין44 שממנה לומדים ש"אין משיאין את האשה (גם גדולה45) אלא מדעתה"], אך למרות כל זאת לא היתה בת יותר משלוש שנים, וחלו עליה (על־פי דין תורה*) חיובים של קטנה46.
ז. הכח הטמון בהדלקת נרות של ילדה קטנה
ענין נפלא נוסף רואים בזה:
כאמור, ודאי הוא שאברהם אבינו הדליק נר בכל ערב שבת. והנה, למרות שהתורה מעידה עליו שהוא היה
בא בימים וה' ברך את אברהם בכל"47, ובודאי הכוונה כאן היא גם לרוחניות, בכל זאת לא היה בהדלקתו הפלא של
נר דלוק מערב שבת לערב שבת"48,
הערות
- 42. והרי האב מצווה מד"ס לחנך גם בתו (שו"ע אדה"ז או"ח סשמ"ג ס"ב. וראה מ"א ומחה"ש שם סוסק"א. וראה תוספתא עירובין (פ"ב ה"ח): לא " י נמנעו .. מלשלח עירובין .. וביד בנותיהן הקטנים כדי לחנכן במצות").
- 43. ראה פס"ז שבהערה 34.
- 44. כד, נז.
- 45. ובפרט דהרי משנה מל' המדרש וכו' (שהובא לעיל סוף הערה 35).
- *. אבל ראה פרש"י תולדות כה, כז.
- 46. כי מסתבר לומר שזה שהי' לה דין "גדולה", "ז רק לגבי ענינים טבעיים ולגבי דיני ב"נ, דלהיות שהאבות הי' להם דין ב"נ (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 145 ואילך. וש"נ), ושיעור דבן "ג למצוות הוא (לכמה דיעות) מהשיעורין דהלמ"מ, הרי בב"נ לא שייך שיעור זה, ושיעורו הוא כשנעשה גדול בשכל (– ראה בכ"ז בארוכה לקו"ש חלק יוד ע' 70 ואילך. לקמן ע' 314). משא"כ הדברים שעשו (לא מצד דיני ב"נ, כ"א) מפני שקיימו את התורה, היינו חיובים של "בנ"י" הרי השיעור דגדלות שבזה הוא כמו"ש בישראל ואין לומר שיהי' כמו שהוא בב"נ, דהרי"ז תרתי דסתרי. וק"ל.
- 47. פרשתנו כד, א.
- 48. ואין לומר שגם הנרות שהדליק אברהם היו דולקים מע"ש לע"ש אלא שהדליק באהל אחר משא"כ באהל שרה שלאחר שמתה לא היו נרות דולקים, דלפי"ז אין מתאים (ובפרט להגירסא שבדפוס ראשון ושני (הובא לעיל הערה 3) נר דלוק באהל) הל' "ומשמתה פסקו", דמשמעו שפסקו הנסים. שלא היו דולקים מע"ש לע"ש כו', והרי לפי הנ"ל לא הדליקו נרות שם כלל.
- . אבל להעיר דלקמן (כה, א) הביא דברי – המדרש (הובא לעיל הערה 35) "למדה תורה דרך ארץ .. שלא ישא אשה עד שישאו הם ולכך כתיב ויקח את רבקה ותהי לו לאשה כו'", דמשמע שלא הי' הנשואין קודם שבאתה ליצחק.
- . אבל בפ' תולדות (כה, כ) כתב דרבקה היתה בת י"ד שנים כשנשאת, וכדעת הספרי הובא גם בתוד"ה וכן (יבמות סא, ב). ובדעת זקנים תולדות כה, כ. וראה ברד"ל בפדר"א פט"ז ופל"ב.
רש"י על בראשית כ״ה:כ״ז - הטקסט מספריא
ויגדלו … ויהי עשו. כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ קְטַנִּים, לֹא הָיוּ נִכָּרִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵין אָדָם מְדַקְדֵּק בָּהֶם מַה טִּיבָם; כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְנֵי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, זֶה פֵּרֵשׁ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְזֶה פֵּרֵשׁ לַעֲ"זָ:
ידע ציד. לָצוּד וּלְרַמּוֹת אֶת אָבִיו בְּפִיו וְשׁוֹאֲלוֹ אַבָּא, הַאֵיךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַתֶּבֶן? כַּסָּבוּר אָבִיו שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת (תנחומא):
איש שדה. כְּמַשְׁמָעוֹ, אָדָם בָּטֵל וְצוֹדֶה בְקַשְׁתּוֹ חַיּוֹת וְעוֹפוֹת:
תם. אֵינוֹ בָקִי בְכָל אֵלֶּה, כְּלִבּוֹ כֵּן פִּיו, מִי שֶׁאֵינוֹ חָרִיף לְרַמּוֹת קָרוּי תָּם:
ישב אהלים. אָהֳלוֹ שֶׁל שֵׁם וְאָהֳלוֹ שֶׁל עֵבֶר:
ויגדלו… ויהי עשו AND THEY GREW … AND ESAU WAS — So long as they were young they could not be distinguished by what they did and no one paid much attention to their characters, but when they reached the age of thirteen, one went his way to the houses of learning and the other went his way to the idolatrous temples (Genesis Rabbah 63:10).
יודע ציד A CUNNING HUNTER literally, understanding hunting — understanding how to entrap and deceive his father with his mouth. He would ask him, “Father how should salt and straw be tithed”? (Genesis Rabbah 63:10) (although he knew full well that these are not subject to the law of tithe). Consequently his father believed him to be very punctilious in observing the divine ordinances.
איש שדה A MAN OF THE FIELD — Explain it literally (i.e., not in a Midrashic manner): a man without regular occupation, hunting beasts and birds with his bow.
תם A PLAIN MAN — not expert in all these things: as his heart was his mouth (his thoughts and his words tallied). One who is not ingenious in deceiving people is called תם plain, simple.
יושב אהלים DWELLING IN TENTS — the tent of Shem and the tent of Eber (Genesis Rabbah 63:10).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

