268
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
208 לקוטי
אלה זאָלן זיין עכ"פ שתי פעמים (במשך די נייען טעג), ומה טוב -- שלש פעמים.
וועט -טאַן אין - דעם] - זאָל - פועל -זיין >
פעולתה -- צו אַראַפברענגען די גאולה שלימה -- בקרוב ממש,
הערות
- 1. בתפלה וצדקה) שלהם יש המעלה דהבל שאין בו חטא (שבת קיט, ב
- 9. מאורי אור א, פד. ועוד. וראה ב"ש לשויע אה'ע סקכיו סק'כ.
- 3. אור לר*"ח מנ"א תש"מ
- 4. שיחות
- 0. ר"פ נצבים.
- 1. אגה"ת ספ"ט ורפ"י. אגה"ק ס"ח (קיג, רעיא) - בנוגע תפלה.
- 2. תניא פל"ז (מח, ב ואילך).
- 3. דניאל ד, כד. וראה אגה"ת פ"ג (צב, ב).
- 4. ישע" ס, בא,
תניא, אגרת התשובה ט׳ - הטקסט מספריא
וּבֵיאוּר הָעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִיקּוּנִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, דְּבִינָה – אִיהִי תְּשׁוּבָה עִילָּאָה, ״וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים״ וְכוּ׳.
דְּהַיְינוּ, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בִּגְדוּלַּת ה׳ בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת, וּמוֹלִיד מֵרוּחַ בִּינָתוֹ דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים, וּבְטוּב טַעַם וָדַעַת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹקֶיךָ״, מִשּׁוּם ״כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְגוֹ׳״, וְלֹא דַי לוֹ בְּאַהֲבָה טִבְעִית הַמְסוּתֶּרֶת לְבַד וְכוּ׳, וְכֵן בְּיִרְאָה וָפַחַד אוֹ בּוּשָׁה וְכוּ׳, כַּנּוֹדָע – אֲזַי נִקְרֵאת ״הָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים״ וְכוּ׳.
וְהִנֵּה, עִיקַּר הָאַהֲבָה הִיא ״אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא״ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ וְגוֹ׳״, כַּנּוֹדָע. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״וּבְכָל נַפְשְׁךָ״, שֶׁהֵם הֵם כָּל חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ: שֵׂכֶל וּמִדּוֹת, וּלְבוּשֵׁיהֶם: מַחֲשָׁבָה דִּיבּוּר וּמַעֲשֶׂה, לְדָבְקָה כוּלָּן בּוֹ יִתְבָּרֵךְ.
דְּהַיְינוּ, הַמִּדּוֹת – בְּמִדּוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ, ״מַה הוּא רַחוּם וְכוּ׳״.
וְהַשֵּׂכֶל – בְּשִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, הוּא עִיּוּן הַתּוֹרָה, דְּ״אוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה נָפְקָא״:
וְכֵן הַמַּחֲשָׁבָה – בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרֵךְ: וְהַדִּיבּוּר – בִּדְבַר ה׳, זוֹ הֲלָכָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ״, ״וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ״:
וְהַמַּעֲשֶׂה – הוּא מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳ וְגוֹ׳״, כַּנּוֹדָע בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְזוֹ הִיא ״אִתְדַּבְּקוּת דְּרוּחָא בְּרוּחָא״ בְּתַכְלִית הַדְּבֵיקוּת וְהַיִּחוּד, כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת אַהֲבָה וְכוּ׳. וּלְפִי שֶׁפְּגַם הַבְּרִית בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּעֲרָיוֹת, אוֹ שְׁאָר אִיסּוּרֵי בִּיאָה דְּאוֹרַיְיתָא אוֹ דְרַבָּנָן (כִּי חֲמוּרִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים וְכוּ׳) פּוֹגֵם בַּמּוֹחַ, לָכֵן תִּיקּוּנוֹ הוּא דְּיִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְיתָא, דְּמֵחָכְמָה נָפְקָא.
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: ״אָדָם עָבַר עֲבֵירָה וְנִתְחַיֵּיב מִיתָה לַמָּקוֹם, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? אִם הָיָה רָגִיל לִקְרוֹת דַּף אֶחָד – יִקְרָא ב׳ דַּפִּים, לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד – יִשְׁנֶה ב׳ פְּרָקִים וְכוּ׳״. וְהַיְינוּ, כִּמְשַׁל חֶבֶל הַנִּפְסָק וְחוֹזֵר וְקוֹשְׁרוֹ, שֶׁבִּמְקוֹם הַקֶּשֶׁר הוּא כָּפוּל וּמְכוּפָּל, וְכָכָה הוּא בְּ״חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״ וְכוּ׳.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכוּפַּר עָוֹן וְגוֹ׳״, ״וְאֵין אֱמֶת אֶלָּא תּוֹרָה וְכוּ׳״.
וַ״עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּמִנְחָה הוּא דְאֵינוֹ מִתְכַּפֵּר – אֲבָל מִתְכַּפֵּר בְּתוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים״, כִּדְאִיתָא בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה:
תניא, אגרת התשובה ג׳ - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, חַכְמֵי הַמּוּסָר הָאַחֲרוֹנִים נֶחְלְקוּ בְּמִי שֶׁחָטָא חֵטְא אֶחָד פְּעָמִים רַבּוֹת; דְּיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת לְאוֹתוֹ חֵטְא פְּעָמִים רַבּוֹת כְּפִי הַמִּסְפָּר אֲשֶׁר חָטָא; כְּגוֹן הַמּוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁמִּסְפַּר הַצּוֹמוֹת הַמְפוֹרָשׁ בְּתִיקּוּנֵי תְּשׁוּבָה מֵהָאֲרִיזַ״ל הֵן פ״ד תַּעֲנִיּוֹת, וְאִם חָטָא בָּזֶה עֶשֶׂר אוֹ עֶשְׂרִים פְּעָמִים, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל – צָרִיךְ לְהִתְעַנוֹת עֶשֶׂר אוֹ עֶשְׂרִים פְּעָמִים פ״ד, וְכֵן לְעוֹלָם, דּוּמְיָא דְּקָרְבַּן חַטָּאת, שֶׁחַיָּיב לְהָבִיא עַל כָּל פַּעַם וּפַעַם.
וְיֵשׁ מְדַמִּין עִנְיָן זֶה לְקָרְבַּן עוֹלָה הַבָּאָה עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, דַּאֲפִילוּ עָבַר עַל כַּמָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה – מִתְכַּפֵּר בְּעוֹלָה אַחַת, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דִזְבָחִים.
וְהַכְרָעָה הַמְקוּבֶּלֶת בָּזֶה, לְהִתְעַנּוֹת ג׳ פְּעָמִים כְּפִי מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת דְּחֵטְא זֶה, דְּהַיְינוּ, רנ״ב צוֹמוֹת עַל הוֹצָאוֹת שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְכֵן בִּשְׁאָר חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת. וְהַטַּעַם הוּא, עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ סוֹף פָּרָשַׁת נֹחַ: ״כֵּיוָן דְּחָב בַּר נַשׁ קַמֵּי קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא זִמְנָא חֲדָא עָבִיד רְשִׁימוּ כוּ׳, זִמְנָא תְּלִיתָאָה אִתְפַּשֵּׁט הַהוּא כִּתְמָא מִסִּטְרָא דָא לְסִטְרָא דָא כוּ׳״. לְכָךְ – צָרִיךְ מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת גַּם כֵּן ג׳ פְּעָמִים וְכוּ׳.
אָכֵן, כָּל זֶה בְּאָדָם חָזָק וּבָרִיא, שֶׁאֵין רִיבּוּי הַצּוֹמוֹת מַזִּיק לוֹ כְּלָל לִבְרִיאוּת גּוּפוֹ, וּכְמוֹ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים. אֲבָל מִי שֶׁרִיבּוּי הַצּוֹמוֹת מַזִּיק לוֹ, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיּוּכַל לָבֹא לִידֵי חוֹלִי אוֹ מֵיחוֹשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, אָסוּר לוֹ לְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנִיּוֹת אֲפִילוּ עַל כְּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית־דִּין, וּמִכָּל שֶׁכֵּן עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהֶן כָּרֵת, אֶלָּא כְּפִי אֲשֶׁר יְשַׁעֵר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַזִּיק לוֹ כְּלָל.
כִּי אֲפִילוּ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, בִּימֵי תַּנָּאִים וְאַמוֹרָאִים – לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין בִּכְהַאי גַּוְנָא, אֶלָּא הַבְּרִיאִים, דְּמָצוּ לְצַעוּרֵי נַפְשַׁיְיהוּ; וּדְלָא מָצִי לְצַעוּרֵי נַפְשֵׁיהּ וּמִתְעַנֶּה – נִקְרָא ״חוֹטֵא״ בַּגְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דְתַעֲנִית, וַאֲפִילוּ מִתְעַנֶּה עַל עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדוֹ כִּדְפֵירֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם, וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דִזְבָחִים, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ מְחוּיָּיב עֲשֵׂה וְכוּ׳.
וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא בַּעַל תּוֹרָה, שֶׁחוֹטֵא וְנֶעֱנָשׁ בְּכִפְלַיִים, כִּי מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַתַּעֲנִית לֹא יוּכַל לַעֲסוֹק בָּהּ כָּרָאוּי.
אֶלָּא מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? כְּדִכְתִיב: ״וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרוּק״; וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים, לִיתֵּן בְּעַד כָּל יוֹם תַּעֲנִית שֶׁל תְּשׁוּבָה – עֵרֶךְ ח״י גְּדוֹלִים פּוֹלִישׁ וְכוּ׳, וְהֶעָשִׁיר יוֹסִיף לְפִי עָשְׁרוֹ וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַמָּגֵן־אַבְרָהָם הִלְכוֹת תַּעֲנִית:
וּמִכָּל מָקוֹם, כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ הֶחָפֵץ קִרְבַת ה׳, לְתַקֵּן נַפְשׁוֹ לַהֲשִׁיבָהּ אֶל ה׳ בִּתְשׁוּבָה מְעוּלָּה מִן הַמּוּבְחָר – יַחְמִיר עַל עַצְמוֹ לְהַשְׁלִים עַל כָּל פָּנִים פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת לְכָל עָוֹן וְעָוֹן מֵעֲוֹנוֹת הַחֲמוּרִים שֶׁחַיָּיבִין עֲלֵיהֶם מִיתָה עַל כָּל פָּנִים, וַאֲפִילוּ בִּידֵי שָׁמַיִם בִּלְבַד, כְּגוֹן לְהוֹצָאוֹת זֶרַע לְבַטָּלָה פ״ד צוֹמוֹת פַּעַם אַחַת בִּימֵי חַיָּיו.
וְיָכוֹל לִדְחוֹתָן לַיָּמִים הַקְּצָרִים בַּחוֹרֶף, וְיִתְעַנֶּה כְּעֶשֶׂר תַּעֲנִיּוֹת עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל בְּחוֹרֶף אֶחָד, אוֹ פָּחוֹת, וְיִגְמוֹר מִסְפַּר הַפ״ד צוֹמוֹת בְּט׳ שָׁנִים, אוֹ יוֹתֵר – כְּפִי כֹחוֹ (וְגַם, יָכוֹל לֶאֱכוֹל מְעַט כְּג׳ שָׁעוֹת לִפְנֵי נֵץ הַחַמָּה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נֶחְשָׁב לְתַעֲנִית אִם הִתְנָה כֵּן).
וּלְתַשְׁלוּם רנ״ב צוֹמוֹת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל – יִתְעַנֶּה עוֹד ד׳ פְּעָמִים פ״ד עַד אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בִּלְבַד, דְּמִיחְשַׁב גַּם כֵּן תַּעֲנִית בִּירוּשַׁלְמִי, וּב׳ חֲצָאֵי יוֹם נֶחְשָׁבִים לוֹ לְיוֹם אֶחָד לְעִנְיָן זֶה. וְכֵן לִשְׁאָר עֲוֹנוֹת כַּיּוֹצֵא בָהֶן, אֲשֶׁר כָּל ״לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ״, וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקָהּ:
אָכֵן, מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת הָעוֹדְפִים עַל רנ״ב וּכְהַאי גַּוְנָא, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת, לָחוּשׁ לְדַעַת הַמַּחְמִירִים לְהִתְעַנּוֹת מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת שֶׁעַל כָּל חֵטְא וְחֵטְא כְּפִי מִסְפַּר הַפְּעָמִים שֶׁחָטָא כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, יִפְדֶּה כוּלָּן בִּצְדָקָה עֵרֶךְ ח״י גְּדוֹלִים פּוֹלִישׁ בְּעַד כָּל יוֹם. וְכֵן שְׁאָר כָּל תַּעֲנִיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עַל עֲבֵירוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן מִיתָה, וַאֲפִילוּ עַל בִּיטּוּל מִצְוֹת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְיתָא וּדְרַבָּנָן, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּם, כְּפִי הַמִּסְפָּר הַמְפוֹרָשׁ בְּתִיקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה מֵהָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (וְרוּבָּם נִזְכָּרִים בְּ״מִשְׁנַת חֲסִידִים״ בְּמַסֶּכֶת הַתְּשׁוּבָה) – הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, יִפְדֶּה בִּצְדָקָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, אִי לָא מָצִי לְצַעוּרֵי נַפְשֵׁיהּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
וְאַף שֶׁיַּעֲלֶה לְסַךְ מְסוּיָּים, אֵין לָחוּשׁ מִשּׁוּם ״אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחוֹמֶשׁ״, דְּלָא מִקְרֵי בִּזְבּוּז בִּכְהַאי גַּוְנָא, מֵאַחַר שֶׁעוֹשֶׂה לִפְדּוֹת נַפְשׁוֹ מִתַּעֲנִיּוֹת וְסִיגּוּפִים. וְלָא גָרְעָא מֵרְפוּאַת הַגּוּף וּשְׁאָר צְרָכָיו.
וּלְפִי שֶׁמִּסְפַּר הַצּוֹמוֹת הַמּוּזְכָּרִים בְּתִקּוּנֵי תְּשׁוּבָה הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל רַבּוּ בִּמְאֹד מְאֹד, לָכֵן נָהֲגוּ עַכְשָׁיו כָּל הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה׳, לְהַרְבּוֹת מְאֹד מְאֹד בִּצְדָקָה, מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַדּוֹר, דְּלָא מָצוּ לְצַעוּרֵי נַפְשָׁם כּוּלֵּי הַאי (וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר עַל פָּסוּק: ״חַסְדֵי ה׳ כִּי לֹא תָמְנוּ״):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.