109

"וייטב בעיניו" דברי אהרן לאחר שנזכר.

אך לכאורה אין להבין כך לפי פשוטו של מקרא, כי לפי זה היה רש"י צריך לומר זאת במפורש⁷, במיוחד כאשר בטל בכך הפירוש הפשוט של "וישמע משה" (ששמע מפי אהרן), ולפחות היה צריך לפרט "שמעתי (ושכחתי)", ומכך ניתן היה להבין את המשמעות של "וישמע משה".

[קושי זה הוא בנוסף לשאלות שמעוררים המפרשים⁸: א) לפי זה צריך היה להיכתב "ומשה שמע", כך שיודגש שהוא שמע בעבר. ב) רש"י צריך היה לומר את פירושו על המילים "וישמע משה"].

ג. מדוע מסביר רש"י את הסיבה לטעות משה רק בפ' מטות?

כן יש להבין: בפרשת מטות⁹ אומר רש"י על הפסוק "ויאמר אלעזר הכהן...": "לפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי נכרים, וכן אתה מוצא בשמיני למילואים שנאמר ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בא לכלל כעס בא לכלל טעות. וכן בשמעו נא המורים ויך את הסלע¹⁰ על־ידי הכעס טעה". לפי זה נראה, שלפי פשוטו של מקרא נדרש הסבר לסיבה שבגללה טעה משה. אם כך, אין מובן: הקושי – כיצד בא משה לכלל טעות¹¹, מופיע לראשונה בפרשתנו, ורש"י היה צריך להסביר כאן, שטעותו יכולה לנבוע מכך ש"בא לכלל כעס", ומדוע מסביר זאת רש"י רק בפרשת מטות ולא מיד בפרשתנו?

ד. לדעת רש"י, משה לא שמע דבר זה מה'

ההסבר לכך הוא: בפירושו "הודה ולא בוש לומר לא שמעתי", מתכוון רש"י כפשטות לשונו¹², שמשה לא התבייש לומר¹³ שלא שמע מהקב"ה את ההבדל בין קדשי שעה לקדשי דורות¹⁴.

רש"י אינו סובר כבגמרא, שמשה שמע את ההבדל, אך שכחו, והוא "הודה ולא בוש", ואמר "שמעתי ושכחתי"^* –