112
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
על מאמר זה, כך שהענין של "דברה תורה כנגד יצר הרע" מבטא התנהגות הקשורה במיוחד למהותו ומעלתו של רבי עקיבא31 – ומשום כך נהג דוקא רבי עקיבא לציין שוב ושוב את התועלת הנובעת מכך:
רבי עקיבא לא למד כלל תורה בארבעים שנות חייו הראשונות32. רק לאחר שהובטח לו שכר אם ילמד תורה, הוא הלך ללמוד33.
יוצא אפוא, שאצל רבי עקיבא היה מצב הדומה ל"הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם": פנייתו ללימוד תורה מהווה השלכת כל ארבעים שנות חייו הראשונות. על ידי צעד זה הוא מדגיש ששנותיו הקודמות הוא "מצטער בו חנם", והן הלכו לריק.
31) להעיר מפי' כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוסח ההגדה "חכם מה הוא – אומר" (הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ע' יז).
32) אדר"נ פ"ו, ב.
33) כתובות סב, סע"ב ואילך*. – באדר"נ שם ד"תחלתו של רע"ק .. פעם אחת הי' עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו .. מיד חזר ללמוד תורה". אבל בפשטות, הי' זה לאחרי הסיפור דכתובות, אלא שחשב שלאחרי מ' שנה בלי תורה שוב לא יוכל ללמוד, עד שראה אבן כו' ודן ק"ו בעצמו כו'. וכן משמע מנוסחא הב' באדר"נ שם "זה רע"ק שבקש ללמוד תורה הלך וישב לו על באר אחת כו'" [וראה בנין יהושע לאדר"נ שם, שבזמן הסיפור דאדר"נ כבר הי' לומד מקרא (וראה פירושו במש"כ שם "כתב לו א"ב ולמדה". ואכ"מ)].
*) בנדרים (נ, א) דלאחרי שנשאת לו בת כלבא שבוע א"ל זיל הוי בי רב. אבל בכדי שלא יסתור להא דכתובות, י"ל שהתנתה עמו לפני הנישואין שילך ללמוד (וכדמוכח בחדא"ג מהרש"א כתובות שם). ובתוד"ה ורבי יהושע (שבת קנ, א) שלא נשאה עד לאחר שלמד כ"ד שנה.
בנוסף לכך – הוא הלך ללמוד תורה למען שכר34, ולמרות זאת היתה הצלחתו בלימוד התורה רבה ביותר ונעלית כל כך35, עד אשר "כולהו אליבא דרבי עקיבא"36.
ולפיכך "היה רבי עקיבא אומר דברה תורה...", כי גם אצלו היה מצב דומה: באמצעות הבטחת שכר הוא התחיל ללמוד תורה, ובסופו של דבר הגיע לדרגתו הנעלית.
י. "ורב תבואות בכח שור"
אך עדיין אין הכל ברור, בפנימיות הענינים: בכל אופן הרי ההכרח של "דברה תורה כנגד יצר הרע" הוא רק לצורך מספר מועט של יהודים הנמצאים בדרגא נמוכה ביותר, ומדוע נקבעה מצוה זו עבור כלל ישראל באופן המדגיש ש"דברה תורה כנגד יצר הרע"?
ההסבר לכך הוא: הפירוש הפנימי של "דברה תורה כנגד יצר הרע" הוא, שמהותה של מצוה זו היא להפוך את היצר הרע, בדומה ל"ואהבת... בכל לבבך, בשני יצריך"37, שהיצר הרע יחפוץ מעצמו לקיים מצוה38. ומשום כך השכר עבור מצוה זו הוא "להוסיף לכם תבואתו", כי דוקא באמצעות הבירור והאתהפכא של היצר הרע ושל הנפש הבהמית נגרמת
הערות
- 31.
- 32.
- 33.
- *.
- 34. ראה גם עיון יעקב לע"י כתובות שם.
- 35. ראה אדר"נ שם. נדרים וכתובות שם. ועוד.
- 36. סנהדרין פו, א.
- 37. משנה ברכות רפ"ט (נד, א).
- 38. שלא בערך יותר ממלאך רע בעל כרחו יענה אמן (שבת קיט, ב).
משנה ברכות ט׳ - הטקסט מספריא
הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל אומר ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים אומר ברוך שעקר עבודת כוכבים מארצנו:
על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה מעשה בראשית. ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שרואה אותו לפרקים. על הגשמים ועל הבשורות הטובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל שמועות רעות אומר ברוך דיין האמת:
בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו. מברך על הרעה מעין הטובה ועל הטובה מעין הרעה. הצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא כיצד היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר ואמר יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי הרי זו תפלת שוא:
הנכנס לכרך מתפלל שתים. אחת בכניסתו. ואחת ביציאתו. בן עזאי אומר ארבע. שתים בכניסתו. ושתים ביציאתו. ונותן הודאה לשעבר. וצועק לעתיד לבא:
חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה שנאמר (דברים ו, ה) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע. ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך. ובכל מאדך בכל ממונך. דבר אחר בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד מאד. לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר כל חותמי ברכות שהיו במקדש היו אומרים מן העולם משקלקלו המינין ואמרו אין עולם אלא אחד. התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם. והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם שנאמר (רות ב, ד) והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' ואומר (שופטים ו, יב) ה' עמך גבור החיל. ואומר (משלי כג, כב) אל תבוז כי זקנה אמך ואומר (תהלים קיט, קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך. ר' נתן אומר הפרו תורתך עת לעשות לה':
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

