120

האופנים המביאים לידי "רצוא", שהוזכרו לעיל, לשני סוגים של יהודים – יושבי אהל ובעלי עסק:

אצל יושב אהל, המתמסר לחלוטין ללימוד התורה, ואינו מתעסק בעניני פרנסה וכדומה, אין צורך לחוש כל כך ל"בריחתו" מנחיתות העולם הזה, שהרי הוא שרוי מלכתחלה בעולם התורה.

אצלו יש לדאוג בעיקר לכך שלא יחשוב³⁹ שהעבודה הרוחנית באופן של "רצוא" נדרשת מן התורה בקיצוניות מוחלטת: שמשום שהתורה נעלית מן העולם, אי אפשר להגיע לאמיתותה אלא על ידי התרוממות מוחלטת למעלה. ואשר לכך, כפי שעלולה להיות מחשבתו, עליו להגיע למצב מוחלט של "רצוא" – "התפשטות" מן הגוף והתעלות לרוחניות צרופה, ועל ידי כך ברצונו להגיע לאמיתותה של התורה.

ליהודי כזה מבהירים, שאדרבה: כדי להגיע לאמיתותה של התורה צריך לימוד התורה להיעשות דוקא באופן של "שוב", נשמה בגוף, יש ללמוד תורה באופן שגם השכל האנושי⁴⁰, של נפשו הטבעית, תקבל את הענין, עד אשר התורה נעשית "ערוכה⁴¹ ברמ"ח איברים" שלו –

כי התורה לא בשמים היא, ואדרבה, היא ניתנה דוקא למטה⁴², עד אשר ה"עליונים" שואלים אודות פסק הדין של בית דין של מטה⁴³ – כי התורה נמצאת דוקא למטה.

וזאת לא רק לגבי פסק דין של תורת הנגלה, אשר מובן בפשטות שעיקר ענינה הוא דוקא למטה, שהרי בעולמות העליונים אינו מתאים לימוד בעניני העולם הזה⁴⁴, ולכן הכרחי, כביכול, לרדת למטה כדי לדעת את ההלכה,

אלא אפילו לגבי רזין דאורייתא⁴⁵, הנלמדים גם במתיבתא דרקיע, ואדרבה – לכאורה באופן נעלה יותר מכפי שהם נלמדים למטה – גם בענינים אלו באים ה"עליונים" לשמוע כיצד הם נלמדים כאן למטה.

כפי שמובן מההסבר המובא