120
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
האופנים המביאים לידי "רצוא", שהוזכרו לעיל, לשני סוגים של יהודים – יושבי אהל ובעלי עסק:
אצל יושב אהל, המתמסר לחלוטין ללימוד התורה, ואינו מתעסק בעניני פרנסה וכדומה, אין צורך לחוש כל כך ל"בריחתו" מנחיתות העולם הזה, שהרי הוא שרוי מלכתחלה בעולם התורה.
אצלו יש לדאוג בעיקר לכך שלא יחשוב39 שהעבודה הרוחנית באופן של "רצוא" נדרשת מן התורה בקיצוניות מוחלטת: שמשום שהתורה נעלית מן העולם, אי אפשר להגיע לאמיתותה אלא על ידי התרוממות מוחלטת למעלה. ואשר לכך, כפי שעלולה להיות מחשבתו, עליו להגיע למצב מוחלט של "רצוא" – "התפשטות" מן הגוף והתעלות לרוחניות צרופה, ועל ידי כך ברצונו להגיע לאמיתותה של התורה.
ליהודי כזה מבהירים, שאדרבה: כדי להגיע לאמיתותה של התורה צריך לימוד התורה להיעשות דוקא באופן של "שוב", נשמה בגוף, יש ללמוד תורה באופן שגם השכל האנושי40, של נפשו הטבעית, תקבל את הענין, עד אשר התורה נעשית "ערוכה41 ברמ"ח איברים" שלו –
כי התורה לא בשמים היא, ואדרבה, היא ניתנה דוקא למטה42, עד אשר ה"עליונים" שואלים אודות פסק הדין של בית דין של מטה43 – כי התורה נמצאת דוקא למטה.
וזאת לא רק לגבי פסק דין של תורת הנגלה, אשר מובן בפשטות שעיקר ענינה הוא דוקא למטה, שהרי בעולמות העליונים אינו מתאים לימוד בעניני העולם הזה44, ולכן הכרחי, כביכול, לרדת למטה כדי לדעת את ההלכה,
אלא אפילו לגבי רזין דאורייתא45, הנלמדים גם במתיבתא דרקיע, ואדרבה – לכאורה באופן נעלה יותר מכפי שהם נלמדים למטה – גם בענינים אלו באים ה"עליונים" לשמוע כיצד הם נלמדים כאן למטה.
כפי שמובן מההסבר המובא
הערות
- 39. בהבא לקמן ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 7 ואילך (בביאור מחז"ל (שהש"ר פ"א, יב (ב)) "שינה של עצרת עריבה").
- 40. ראה סה"מ ה'ש"ת ע' 112. ועוד.
- 41. עירובין נד, רע"א. וראה גם תניא פל"ז (מז, א).
- 42. ב"מ נט, ב (וראה תוס' שם סד"ה לא בשמים). וראה שבת פט, א: נתתי' לארץ.
- 43. כמחז"ל בנוגע קביעות יום ר"ה (ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג. דב"ר פ"ב, יד). ועוד. וראה אגה"ק סכ"ו (קמה, א). רד"ה ביום השני תרפ"ה (סה"מ קונטרסים ח"ב תסה, א). רד"ה היושבת בגנים השי"ת. ועוד.
- 44. ראה לקו"ת ואתחנן ו, ב ואילך.
- 45. ראה אגה"ק שם. לקו"ת שם. ועוד.
דברים רבה ב׳:י״ד - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁמִּתְכַּנְסִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר אֵימָתַי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאֵימָתַי יוֹם הַכִּפּוּרִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם, לִי מָה אַתֶּם שׁוֹאֲלִים, אֲנִי וְאַתֶּם נֵלֵךְ אֵצֶל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, מִנַּיִן דִּכְתִיב אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, אֲשֶׁר לוֹ אֻמָּה קְרוֹבָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, הוּא וְכָל פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁלֹא נַעֲשֵׂית אֻמָּה שֶׁלִּי (ויקרא כג, ב): מוֹעֲדֵי ה', מִכָּאן וָאֵילָךְ (ויקרא כג, ב): אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

