שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וגופא בתר רישא אזיל, כל אלה הלומדים תורתו – נגלה דתורה ופנימיות התורה (תורת החסידות) ובאופן האמור – ומשתדלים ללכת "בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו".
12 נס"ו: אין לו הפסק עולמית (עירובין נד, א).
ד"ה אר"א אדם לעמל תרפ"ט : סה"מ תרפ"ט ע' 218 ואילך.
מגילת י"ט כסלו ע"ט : ראה גם לעיל חכ"ב אגרת ח'תרכז, ובהנסמן בהערות שם.
הימים האלו גו' : אסתר ט, כח.
וגופא בתר רישא אזיל : ראה עירובין מא, א. סוטה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
יהי רצון שיעשה כל אחד ואחת את התלוי בו בכל האמור ויראה אשר "הוי' אורי וישעי ומעוז חיי" וממלא כל אשר שואל ומבקש לטובה ועד לקיום היעוד "ואזבחה באהלו זבחי תרועה" – בבית מקדשנו השלישי אשר יבנה במקומו ע"י משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
9 היעוד : תהלים כז, ו.
חודש החשבון . . ההכנה : ראה לקוטי מהרי"ל במקומו. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. טואו"ח ר"ס תקפ"א. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש.
אומרים . . הוי' אורי : כי בו מאירים י"ג מדות הרחמים (רשימות הצ"צ לתהלים עה"פ. ובפנים יפות שם: שמעתי הטעם מפני שיש בו י"ג שמות הוי' כנגד יג"מ שאומרים באלול. וראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
מזמור : תהלים כז. וראה פנים יפות שם פי' כל המזמור על אלול ר"ה יוהכ"פ וחה"ס.
בפשוטו של דבר : אבל עיין רשימות הצ"צ לתהלים. פנים יפות ועוד.
יש לבאר : ולהעיר מפי' הראב"ע עה"פ שיש אומרים כו'. ראה ג"כ רד"ה לדוד הוי' אורי וסד"ה אשרי העם, תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 279 וע' 290).
תוארים כלליים : מתאים להנ"ל שהחודש – כללי.
שתי דרכים : ובהתאם לזה שני דרכים אחת של ג"ע ואחת כו' (ברכות כח, ב. ולהעיר מקידושין ב, ב).
החיים והטוב כו' : נצבים ל, טו. ולהעיר מפי' הבעש"ט עה"פ (בצוואת הריב"ש).
איזוהי דרך : ראה לקו"ת ואתחנן ד"ה שמע ישראל.
ואחז"ל אשר בכל יום . . הקב"ה עוזרו : סוכה נב, סע"א ושם.
ששלימות כו' בעולמנו כו' ללכת : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא.
ומחיים אל חיים : להעיר ממחז"ל עשרה נקראו חיים (אדר"נ ספל"ד).
ובדרגא נעלית יותר : שלכן נאמר בזה הוי' עוה"פ. וראה לקו"ת חוקת (נז, ג). וראה תוד"ה שלש (ר"ה יז, ב).
בכל יום כו' בעיר : טושו"ע או"ח ר"ס תקפ"א. וראה ד"ה ענין תקיעת שופר בר"ח אלול (אוה"ת להצ"צ נצבים ע' א'רפ).
וביאר הרמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד. וראה המשך תרס"ו בתחלתו.
החיות אשר בישן ונרדם : להעיר ממרז"ל שינה אחד כו' (ברכות נז, ב. וראה ג"כ זח"א רז, רע"א). ובב"ר (פי"ז, ה) ג' תרדמות הן כו'.
וחפשו : להעיר מפסחים (ז, ב) וחיפוש מחיפוש כו' חופש כל חדרי בטן.
ויודע . . לכסלה : ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב. אגה"ת פ"א (צא, רע"א).
מעיד עליו : ראה יל"ש הושע רמז תקלב בסופו. אוה"ת להצ"צ לשבת שובה (ע' א'תקך).
יבנה במקומו כו' : ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
זאָל יעדער איינער און איינע טאָן אין די אויבנדערמאָנטע ענינים, סיי לטובת זיך און סיי לטובת דעם צווייטן, אין אַ שטייגענדער מאָס, און דאָס וועט זיכר אַרויסרופן און ממשיך זיין במדתו של הקדוש ברוך הוא וואָס איז מדה כנגד מדה (אָבער פיל גרעסער און מערער – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה),
16 פי' הבעש"ט : ראה גם כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סע"ח. וש"נ.
ובאור תורה : בהוצאת קה"ת – פ, ג (סימן רסד).
ווי באַקאַנט : ראה ליקוטי מהרי"ל במקומו. טואו"ח ר"ס תקפ"א. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש.
חשבון הנפש : וזה נוגע לא רק להאדם, כ"א לכל הבריאה כולה, כי "אדם אינו פרט א' כמו שאר הנבראים אלא הוא כולל כל הנבראים כו'" לכן אזדעזעו כל עילאין ותתאין כד בעא קוב"ה למברי אדם כו' (ליקוטי לוי יצחק – לאאמו"ר – על זח"א לד, ב. עיי"ש).
אַלע . . מעגלעכקייטן : וע"פ מחז"ל כדבעי לי' למיעבד לא עבד (כתובות סז, א); לא יגעתי ומצאתי אל תאמן (מגילה ו, ב). וראה קונטרס ומעין מאמר טז, פ"ב.
גיין מחיל אל חיל : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא.
מערערע געלעגנהייטן : בנוגע ימי הסליחות – הרי כמה מנהגים בזה (ראה בטור סתקפ"א. ובאבודרהם: נהגו כל ישראל להקדים מטו' יום באלול כו' ויש מקומות כו' מר"ח אלול). ולנוהגין לאומרם כל חודש אלול או בעשי"ת ה"ז הענין דאלול ועשי"ת. ולהאומרים מר"ח אלול עד לאחרי עשי"ת (ס' הכוונות דרושי ר"ה – וי"ל דזהו היסוד למש"כ בלקו"ת עקב (יד, א) בפשטות דמר"ח אלול ואילך אומרים סליחות, אף שאין מנהגינו כן) ה"ז צד השווה דכל זמנים אלה. וראה קובץ מכתבים – תהלים ע' 204 (תהלים אהל יוסף יצחק הקצר).
ווי באַוואוסט : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 177 בסופו.
דער רמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד: וחפשו במעשיכם כו'. וראה גם "ענין הב'" בתק"ש (הרס"ג הובא באבודרהם). התעוררות לתשובה (בשו"ע להאריז"ל כוונות לר"ה). ועייג"כ המשך וככה תרל"ז פ"ע משל הבעש"ט ז"ל ומשל מהרלי"צ ז"ל מבאַרדיטשוב.
בפרט די זיבן . . וואָך : בסי' האריז"ל מסיים בזה: וזה ודאי בלי ספק.
דער הויכפּונקט : בנוגע לד' ימים שבין יוהכ"פ לחה"ס (שאז יש ג"כ ענין התשובה – ראה לקו"ש ח"ט שיחה א' לפ' האזינו (ע' 206 ואילך) הערה 16, 72, וש"נ) ועד שמע"צ – חתימת ונתינת הפתקין (זח"א רכ, א. ח"ב קמב, סע"א. ח"ג לב, א) שעד שמע"צ אומרים לדוד אורי – צ"ע אם גם אז הענין דחשבון הנפש (והרי אין מתודין אז, וגם לא בלחש; כן – לכל הדעות אין אומרים אז סליחות).
יום-כיפור : ובו עצמו פעם אחר פעם עד להוידוי בעת החתימה – בתפלת נעילה. ועיין שו"ע אדה"ז ר"ס תר"ז.
שכל כו' גוט כו' פאַרקערט : וכידוע הדוגמא בזה אשר שאול שהי' משיח ה' וכבן שנה שלא טעם טעם חטא (יומא כב, ב) אמר הקימותי (יותר מ"עשיתי" בלבד) את דבר ה' ושמואל אמר ותעש גו' ה' (יותר מהעדר עשיית הטוב) וביאר כי "שמוע" ו"להקשיב" – הם העיקר (ש"א טו, יג-כב).
פאַראיינציגט ער זיך : ראה תניא פ"ה. וע"פ המבואר שם י"ל שע"י התמדה בלימוד התורה נעשה שכלו – שכל דתורה (ע"ד הרגל נעשה טבע ) ויש לסמוך עליו. אלא שמצד שכל דתורה – אפ"ל כמה סברות ואלו ואלו דא"ח (עירובין יג, ב), ואדרבא מעלת התורה שלא ניתנה חתוכה (ירוש' סנה' פ"ד ה"ב); ולבוא לפס"ד – ה"ז ע"י והוי' עמו (סנה' צג, ב). וראה אוה"ת להצ"צ יתרו ע' תתצ ואילך.
צוויי מאָל טעגלעך : להעיר ממחז"ל דשנים ליום (התמידים) – מכפרים שאין עון (במדב"ר כא, כא. תנחומא שם). וי"ל דמזה סמך למנהגנו לומר בשני' בתפלת המנחה (ראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
עס ווייזט זיך אויס : להעיר מסוכה (נב, א) נדמה להם כהר גבוה. וצ"ע ששם נאמר זה בצדיקים.
אפילו אַ צדיק : וכידוע הדוגמא כשאמר דוד בחנני ה' ונסני (סנה' קז, א. זח"א פב, א).
דער אויבערשטער צו הילף – אויב מ'נעמט כו' : וכמחז"ל שהקב"ה עוזרו; הבא לטהר מסייעין אותו (סוכה נב, ב. יומא לח, סע"ב).
אַ העכערע מדריגה : ראה אגה"ק סי"ד: ובכל שנה ושנה יורד כו' אור חדש כו' שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה כו' גילויו תלוי במעשה התחתונים כו'.
ח"י אלול . . הגדולים : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 141.
מדה כנגד מדה : סוטה ט, ב. ובכ"מ. וידוע פי' הבעש"ט עה"פ ה' צלך (קדושת לוי עה"ת – קדושה שני' קרוב לסופה). ובאור תורה להה"מ רמזי תהלים עה"פ ה' צלך ע"י ימינך שזהו "ע"י אהבה לבנים (בני ישראל ) וזהו ע"י ימינך והוא ע"ד אברהם אוהבי".
גרעסער און מערער : היינו באיכות ובכמות. ולהעיר ממחז"ל דמדה טובה מרובה כו' ת"ק פעמים (תוספתא סוטה רפ"ד). אגה"ק ס"ח: דלכאורה זו אינה מן המדה כו'.
במקומו . . דוד : רמב"ם הל' מלכים ספי"א ומסיים: שיקבץ "נדחי ישראל כו' ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". ובסיום הפרק שלאחריו (והוא גם סיום ספרו יד החזקה): ובאותו הזמן כו' יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים כו' כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קלב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אף שבכל אופן צ"ל בדבור דוקא, וכמרז"ל (עירובין נד, א) פתח פומיך קרי פתח פומיך תני כו' מוציאהם בפה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קנח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וי"ל דהנה ידוע מרז"ל (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כבי' הילולא דמיא ומבואר בדא"ח הענין בזה (אוה"ת - לצ"צ - לסוף בי' ד"ה ויאמר יהונתן, כד, ב) דירידת הנשמה בגוף בעוה"ז היא עד"מ חתונה, שעי"ז נעשה בחי' א"ס, וכמו כן הנשמה בעוה"ז נעשית בחי' מהלך, דאזלינן מיני', היינו בחי' בלי גבול, בכל מאדך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא, כד
"ונפשי כעפר לכל תהי'" הוא ביטול גמור, כעפר "שהכל דשין בו" ; ו"פתח לבי בתורתך" הוא, אדרבה, ענין של "מציאות" (לב המרגיש ומבין), ועוד יותר — פתיחת הלב, שהיא תנועה של התפשטות והתרחבות (היפך הביטול) — ואיך יתכן לומר, שהדרך לפתוח לבו בתורת השם היא ע"י הקדמת "ונפשי כעפר לכל תהי'"?
34 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובא הלימוד ממחז"ל הנ"ל — נוסף לזה שכבר הורה לנו נשיא דורנו בשם אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שבדורות האחרונים דעקבתא דמשיחא צ"ל "חטוף ואכול חטוף ואישתי" , דכאשר אינה ה' לידו האפשריות והיכולת להשפיע על אחבנ"י שליט"א לקרבם לה' ולתורתו ומצוותיו, עליו "לחטוף" הזדמנות זו בלי חשבונות [ובפרט כשהמדובר בהצלת נפשות ממש, להציל אחבנ"י שהם בגדר תינוק שנשבה, שלא יטמעו ח"ו כו'] —
86 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד" .
63 ו"כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית" (עירובין נד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
חייב להיות "לא ימוש" גו', וחייב להיות "ערוכה בכל רמ"ח אברים – כל עצמותי תאמרנה", בחיוניות.
20 עירובין נד, א. תניא פל"ז בתחלתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א צו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
חייב להיות "לא ימוש" גו', וחייב להיות "ערוכה בכל רמ"ח אברים – כל עצמותי תאמרנה", בחיוניות.
20 עירובין נד, א. תניא פל"ז בתחלתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכאשר לימוד התורה חודר בכל האדם עד לעקב שלו, "ערוכה בכל רמ"ח אברים" , הרי היא "משתמרת" , שכן היא מגעת עד
33 עירובין נד, רע"א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד, ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
1 ------- בדרכיו . . ועד : ראה אגה*ק סיי זן. נצח . . הפסק עולמית : עירובין נד, א. וכלשון ובינו : קונטרס ג: קונטרס לו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
מצד הלוחות הראשונות היו כל בני ישראל בדרגה של "חירות", אשר "אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם", כפי שבתקופת בית ראשון האיר האור מבית המקדש בכל ארץ ישראל .
63 עירובין נד, א. והכוונה שם היא לכל ישראל – לא רק להעוסקים בתורה – שהרי העוסק בתורה , גם עכשיו (שנשתברו הלוחות ), הוא בן חורין (אבות פ"ו מ"ב) – אוה"ת תשא ע' ב'כב. המשך תרס"ו ע' פז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב-חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ב שלך, הלומד יכול להפוך לכלי לתורתו של הקב"ה, שאיננה מוגבלת, רק כאשר קיימת אצלו תחילה התבטלות מוחלטת, "כעפר לכל", ש"הכל דשין עליו".
17 ראה עירובין נד, א: "אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו" . לקו"ת במדבר טו, רע"ג. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"בחוקתי" – חקיקה, אמנם אין זה דבר נוסף, אך אין זאת האבן הטובה עצמה בפשטותה, ולכן העליה וההליכה, "תלכו", הנובעת מכך, למרות שהיא נעלית מהילוך המלאכים, בכל זאת היא מוגבלת.
52 ראה ד"ה צאינה וראינה תר"ס. ובכ"מ. כידוע בפי' מרז ל (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני', שדוקא ע"י הירידה בעוה"ז נעשים בחי' מהלכים (אוה"ת בראשית כד, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח פנחס - י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
משלוחיו דרש הרבי ודורש גם עתה דרך של "חטוף ואכול חטוף ואישתי" , מעל לחישובים.
59 עירובין נד, א. וראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע (נדפס בקונטרס ומעין מבוא ע' 22. אג"ק שלו ח"א ע' רסו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וי"ל דהנה ידוע מרז"ל (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כבי הלולא דמיא ומבואר בדא"ח הענין בזה (אוה"ת -- לצ"צ -- סוף בי' ד'יה ויאמר יהונתן, כד,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולהוסיף, מיוסד על מאמר חכמינו ז"ל כל מקום שנאמר ,נצח סלה ועד" אין לו הפסק עולמית (עירובין נד, א), זאת אומרת אשר הנהגת עצמם תהי' באופן נצחי, היינו בתקיפות שאין שייך בזה שינוי, ובתוקף זה גם בנוגע להשפעה על הסביבה, על כל אחד ואחת מבנ"י, ועל ידי זה גם המושפעים נכללים בצאצאי אדה"ז, וכהוראת חכמינו ז"ל ,כל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ידועה אמרתו של הרבי (הרש"ב) נ"ע, ש"לפי שעתה הוא זמן הבירורים היותר אחרונים בעקבות משיחא", לכן אין ממתינים לסדר באופן הבירורים, אלא יש לעשותם באופן של "חטוף ואכול חטוף ואישתי" , בדומה ל"יטרף".
82 ל' חז"ל עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וכנאמר בגמרא "אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו , תלמודו מתקיים בידו" .
27 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כדי להגיע לאמיתותה של התורה צריך לימוד התורה להיעשות דוקא באופן של "שוב", נשמה בגוף, יש ללמוד תורה באופן שגם השכל האנושי, של נפשו הטבעית, תקבל את הענין, עד אשר התורה נעשית "ערוכה ברמ"ח איברים" שלו –
41 עירובין נד, רע"א. וראה גם תניא פל"ז (מז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
הקשר בין "במדבר" לבין "עצרת" הוא קשר גלוי – כדברי חז"ל, על הפסוק "וממדבר מתנה" , המונים מספר סיבות לכך שה"מתנה" של התורה קשורה דוקא ל"מדבר".
62 עירובין נד, א. במדב"ר פי"ט, כו. תנחומא חוקת כא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת ש"פ תרומה*, פ' זכור, ח' אדר, ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ענין זה שייך אצל כל חתן וכלה – שכשבונים ביתם על יסודי התורה, מבטיח הרבי שיהי' זה "בנין עדי עד", בית נצחי, ובלשון חז"ל "נצח סלה ועד" , ש"כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית" .
55 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ליל ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומזה מובן גם לאידך גיסא – שכיון שמדובר אודות המשכה מדרגא נעלית כזו שעבודה אינה נוגעת שם, אין להתחשב במעמדו ומצבו שעדיין אינו ראוי וצריך לעשות הכנות וכו', כי אם, לחטוף כל מה שאפשר ("אַריינכאַפן וואָס מ'קען"), ובלשון חז"ל "חטוף ואכול חטוף ואישתי" .
718 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עד"ז הוא גם הלימוד וההוראה לכאו"א מישראל, כולל ובמיוחד – ההוראה אלינו בזמננו זה, שצריכים להתיישב ללמוד תורה ("מען דאַרף זיך זעצן לערנען תורה"), ולסמוך לגמרי על הקב"ה, ואז ישפיע הקב"ה כל המצטרך בגשמיות וברוחניות.
823 וכשם שבעת קבלת התורה בפעם הראשונה – לא ערכו בני ישראל שום חשבונות כלל, וסמכו לגמרי על הקב"ה, כך גם בזמננו זה אין לערוך שום חשבונות, לא גשמיים ולא רוחניים, וצריך להיות "חטוף ואכול חטוף ואישתי" (לשון חז"ל – עירובין נד, א. וראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"א ע' רסו), ואזי יתן הקב"ה כל המצטרך (מרשימה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכיון שבהיותם במדבר לא הוצרכו לעסוק בדברים גשמיים, לכן היתה עבודתם רק בבחינת מחשבה או דיבור, כמרומז גם בענין המדבר, שהוא גם מלשון דיבור, כמ"ש ומדברך נאוה, שהיא מצות תלמוד תורה שעיקרה בפה , כמאמר רז"ל על הפסוק חיים הם למוצאיהם, למוציאיהם בפה .
933 עירובין נד, רע"א. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב סי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יום ה' פ' פינחס, כ"ב תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
שיהי' לכם קיץ בריא, ולאח"ז חורף בריא, וכן הלאה, נצח סלה ועד .
1248 ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וע"כ מצות התורה בדיבור בפה דוקא, וכמו ודברת בם כו', וכן חיים הם למוציאהם בפה דוקא.
43 משלי ד, כב. וראה עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועפ"ז יובן מ"ש בגמרא "חש בראשו יעסוק בתורה .
52 עירובין נד, א. וראה אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ה ס"ע נג ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובפרטיות יותר, לא מיבעי שתושב"כ מתייחסת לדיבור, שלכן, גם עם הארץ שאינו מבין אפילו פירוש המלות מברך ברכת התורה קודם אמירת האותיות שבתורה, ולאידך גיסא, הנה קודם ברכת התורה מותר להרהר בתורה, ורק הדיבור אסור [ואף שטוב יותר גם לא להרהר קודם ברכת התורה, הרי זה לחומרא בעלמא, אבל האיסור הוא רק שלא לדבר בדברי תורה קודם ברכת התורה], אלא גם בתושבע"פ שענינה השגה, שלכן אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל, מצינו שמתייחסת לדבור, כמ"ש חיים הם למוצאיהם, ודרשו חז"ל למוציאיהם בפה דוקא.
39 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו שע"י הקריאה בתורה מגלים מהעלם לגילוי, דבתורה איתא חיים הם למוצאיהם, למוציאיהם בפה , שהו"ע הרוח פה שבתורה, ולכן ע"י הקריאה בתורה בכל דור ודור ובכל שנה ושנה פועלים שכל ענין הנ"ל יומשך מההעלם אל הגילוי.
55 משלי ד, כב. עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמארז"ל "חש בראשו (ועד"ז "חש בגרונו" , ובשאר האיברים) יעסוק בתורה" , היינו, שע"י העסק בתורה – אם רק ילמד במקום המתאים – יתבטל המיחוש גם בגשמיות .
45 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
משא"כ הנשמות שהם מופשטים גם מגופים שהם מרוחניות של ב' יסודות הדקים, ולכן אינם בהגבלת המקום , ובמילא גם לא בהגבלת הזמן, וזהו מ"ש וקדושים בכל יום יהללוך סלה , דכל מקום שנאמר נס"ו אין לו הפסק , היינו, שאומרים שירה בכל יום ובתמידות, ולכן שירתם של הנשמות אינה נתפסת בחוש השמיעה של הנביאים, כיון שהיא למעלה משירת המלאכים.
21 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ומזה מובן, שלא בעלי עסקים בלבד, אלא גם יושבי אוהל, שבמשך כל השנה נמצאים הם באהלה של תורה ובאהלה של תפלה – גם אצלם חודש אלול צ"ל "עיר מקלט", "את בצר במדבר" , בתורה, שעלי' נאמר "וממדבר מתנה" , וכן בתפלה.
109 חוקת כא, יח. וראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולכן אמרו חז"ל "חש בראשו יעסוק בתורה .
38 עירובין נד, א. וראה תורת מנחם – התוועדויות ח"ח ע' 175. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ותורה הוא בדיבור, כמ"ש חיים הם למוצאיהם, ודרשו חז"ל למוציאיהם בפה .
45 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז, כא, כד
"מזבח אדמה תעשה לי", דהיינו מזבח של ביטול, בדוגמת אדמה שהכל דשין עלי'.
149 ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
בשביל לימוד התורה באופן שיהי' "פתח לבי בתורתך" – צריך להיות תכלית הביטול באופן ד"ונפשי כעפר לכל תהי'", היינו, להתבטל לגמרי כעפר שהכל דשין עליו, ובמילא, לא לחשוב אפילו אודות תכלית של קדושה, אלא להתמסר לגמרי ללימוד התורה .
38 ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ ויקהל-פקודי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
מתן-תורה הוא גם ענין הגאולה, כמאמר רז"ל "אל תקרי חרות אלא חירות" (בציר"י), חירות מיצר הרע וממלאך המות ומשעבוד מלכיות.
19 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ו"לשנה הבאה בני חורין" – שהו"ע התורה, כמארז"ל בענין מתן-תורה "אל תקרי חרות אלא חירות" (בצירי),
15 אבות פ"ו מ"ב. עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כשלומדים תורה לגירסא, מנצלים אמנם את כח הדיבור, שזהו"ע נעלה ביותר, "למוציאיהם בפה" , מנצלים את חיצוניות המחשבה וחיצוניות השכל; אבל את כח ההסברה, כח ההעמקה וכח ההמצאה – שזהו חב"ד שבנפש – לא מנצלים, ובמילא הרי זה (בדקות) ענין של ביטול תורה.
158 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
לכל לראש ישנו הענין ד" ארץ " – "למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה", ו"ארץ" "הכל דשין עלי'", שהו"ע הביטול וקבלת עול כללי שבהתחלת העבודה – הן התחלת עבודת השנה, בחודש אלול, לפני העבודה בענינים הפרטיים שבחודש תשרי, והן התחלת העבודה בכל יום, באמירת "מודה אני", שהו"ע קבלת עול כללי.ולאחרי "ארץ" שהו"ע הקבלת עול – נאמר " חטה ושעורה וגפן ", דקאי על ההתבוננות שבפסוקי דזמרה, ברכות ק"ש וק"ש, והעיקר בתפלת שמו"ע, בי"ב ברכות אמצעיות, שענינם הוא ההמשכה למטה.
39 ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואף שמבואר בקונטרס העבודה שאין זה מן הראוי לקבל על עצמו הידור שאינו שייך אליו ("ער האַלט ניט דערביי") – הרי מבואר בה"מבוא" לקונטרס ומעין, שעכשיו הוא הזמן שאין אתנו יודע עד מה בסוד הבירורים, ולכן אין מקום לטענה "סמוך לפלטירי' שלך לא הורשת כו'", אלא יש לפעול כל מה שבא לידו ("וואָס עס מאַכט זיך אונטערן האַנט"), ובלשון חז"ל "חטוף ואכול חטוף ואשתי דעלמא דאזלינן מיני' כהילולא דמי" , וכאשר מתנהגים כן, אזי נעשה לא רק " כ הילולא", אלא "הילולא" (ללא כ"ף הדמיון), ונעשה הענין "דאזלינן מיני'", היינו, שנעשה בבחי' מהלך.
287 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה . בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אבל כיון ש"היינו כחולמים", יכולים וצריכים לעשות כל עבודה בעבודת ה' שבאה לידו, כהוראת רז"ל "חטוף ואכול חטוף ואישתי" .
12 עירובין נד, א. וראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"א ע' רסו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז, כא, כד
הנשמה – חצובה תחת כסא הכבוד, ולמעלה יותר, שהיא ע"ד טפת הזרע שנמשכת ממוח האב (כפי שמבאר רבינו בארוכה בתניא), ומצד הנשמה קדמה מחשבתן של ישראל , ועוד קודם שנברא העולם "עם המלך במלאכתו ישבו שם" ;ואילו הגוף – הוא "עפר מן האדמה", למטה מחי, ולמטה מצומח, ועד שבדומם גופא נלקח לא מהרים וגבעות, אלא עפר מן האדמה, שהכל דשין עלי'.
122 ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מבלי הבט על כך שלא נמצאים ב"ארץ טובה ורחבה" , אלא במעמד ומצב של גלות, הנה כיון שבעת קבלת התורה בחר הקב"ה בישראל והבדילם מכל העמים, כמ"ש "ואבדיל אתכם גו'", הרי תמידעומד כל יהודי במעמד ומצב של "חירות", כיון שיש לו נכסים רוחניים שאף א' אינו יכול לשלוט עליהם (כפתגם כ"ק אדמו"ר נ"ע שהשליטה של אוה"ע היא רק בענינים הקשורים להגוף).
128 ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כאשר יהודי מקבל את התורה מחדש בזמן מתן-תורה שבשנה זו, באופן ד"מה להלן כו' אף כאן כו'" – אזי נעשה אצלו תוספת כח, חיות וחיזוק בכל רמ"ח אברים ושס"ה גידים, שתהי' אצלו בריאות הגוף בשלימות, שהרי תורה מביאה רפואה לעולם.
128 ראה עירובין נד, א. פרש"י בשלח טו, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
והטעם שמפסיקין ביניהם בפרשת במדבר דוקא [דאף שבפשטות הטעם הוא כיון שפרשת במדבר באה לאחרי פרשת בחוקותי, הרי כל ענין יש לו תוכן בפנימיות, ולכן בהכרח לומר שגם פרשת במדבר יש לה שייכות למתן-תורה ] – ע"פ הידוע בהטעם שהתורה ניתנה במדבר , שההכנה להגילוי דמ"ת היא ע"י ענין המדבר , שהו"ע ההפקרות והביטול,מסירות-נפש.
53 ראה עירובין נד, א. נדרים נה, סע"א. במדב"ר פ"א, ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
קו התורה, הרי עיקר ענין התורה הוא בדיבור, כמ"ש ודברת בם, בדברי תורה הכתוב מדבר, וכמ"ש חיים הם למוצאיהם, למוציאיהם בפה .
77 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אך הענין הוא, דהנה אמרו רז"ל כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק , וכיון שכאן נאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד , הרי זה ענין שאין לו הפסק .
46 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
– לא זו היא הגישה ללימוד התורה , שהרי זהו ענין של מציאות וישות, ואילו הגישה ללימוד התורה היא מתוך ביטול – "ונפשי כעפר לכל תהי'", שזוהי מדריגה נעלית בביטול, שהרי ענין העפר הוא ש"הכל דשין עליו", אפילו עם העקביים, והיינו, שזהו הביטול שלמטה מבחי' עקב.
16 ראה עירובין נד, א ובפרש"י. הובא בלקו"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
אך הענין הוא – ש"עפר" מורה על ענין הביטול, ש"משים עצמו כעפר שהכל דשין בו" , ודוקא עי"ז זוכים להעילוי ד"ארבע מאות שקל כסף", "ת' עלמין דכיסופין", דכיון שזהו תענוג העצמי שלמעלה ממציאותו, הרי כל זמן שנמצא במציאותו אינו "כלי" לזה, ולכן צריך תחילה להתבטל ממציאותו, שזהו"ע ד"עפרון", הביטול דעפר, שזהו ה"כלי" לבחי' "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר".
39 ראה עירובין נד, א. לקו"ת במדבר טו, ריש ע"ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וע"י עבודה בבחי' היסוד, שהו"ע ההתקשרות שמקשר כל עניניו באלקות, וכידוע שיסוד כולל כל רמ"ח האברים, והו"ע ההתקשרות בכל אבריו כו', הנה עי"ז נבנית ספירת היסוד שלמעלה, וע"י לימוד התורה בפה , כדרשת רז"ל עה"פ חיים הם למוצאיהם, למוציאיהם בפה , ובפרט בתושבע"פ שהיא בחי' המלכות, הנה עי"ז נבנית ספירת המלכות שלמעלה.
43 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובכל זה יובן מארז"ל האי עלמא דאזלינן מיני' כבי הילולא דמיא, פירוש, האי עלמא דוקא שנתלבשה הנפש האלקית בגוף גשמי והולידה מעשים טובים כו', דאזלינן מיני', פירוש, דמה שנעשה בחי' מהלך ולא בחי' עומד, אינו אלא מיני', מצד ההתלבשות בגוף בעוה"ז דוקא, והיינו מפני שכבי הילולא דמיא, כמו החתונה שהו"ע הזיווג כנ"ל, שעי"ז ניתן הכח להיות העלי' וההילוך עד א"ס.
15 עירובין נד, א (ע"פ גירסת הע"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
שיחה שבתורה – הו"ע הלימוד בדיבור ובקול, ולא רק בעיון המחשבה, וכמארז"ל על הפסוק "כי חיים הם למוצאיהם", "למוציאיהם בפה", שאז היא "תורת חיים", "ואם ערוכה ברמ"ח אברים משתמרת" , ובפשטות – ללמוד בקול ומתוך חיות ("מיט אַ קאָך").
33 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
וכידוע שאפילו ההתאחדות שנעשית ע"י תפלה נקראת בשם חיי שעה, ואילו ענין הנצחיות, חיי עולם, כמ"ש חיי עולם נטע בתוכנו, הרי זה ע"י התורה דוקא, והיינו, לפי שהתורה ניתנה מלמעלה למטה באופן של מתנה , כפי שדרשו חז"ל על הפסוק וממדבר מתנה וממתנה נחליאל , ועד שאמרו חז"ל שבתחלה הי' משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה , ועאכו"כ בנוגע להמקבלים ממשה, והרי ענין המתנה הוא באופן שכל הנותן בעין יפה הוא נותן, וכמאמר אנא נפשי כתבית יהבית, היינו, שעצומ"ה ית' מוסר את עצמו לגמרי מכל הצדדים כו'.
138 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והתורה היא בדיבור, וכמ"ש חיים הם למוצאיהם, ודרשו רז"ל למוציאיהם בפה .
54 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה נמשך בפרטי העבודה במחשבה דיבור ומעשה, שהם שלש העמודים דתורה עבודה וגמ"ח, תורה הו"ע הדיבור, שהרי עיקר לימוד התורה הוא בדיבור דוקא כמארז"ל על הפסוק חיים הם למוצאיהם למוציאיהם בפה , וגמ"ח הו"ע המעשה, דכל המצוות נקראים בשם צדקה, וגם צדקה נקראת מצוה סתם, ותפלה בצבור הו"ע המחשבה,שהרי תפלה היא עבודה שבלב.
77 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אבל צדיק שחייו אינם חיים בשריים אלא חיים רוחניים , אמונה ויראה ואהבה הקשורים עם הקב"ה , שעל ידם נעשה הקישור בין האדם האוהב עם האהוב (ועד"ז בנוגע ליראה ואמונה) שהוא עצמות ומהות א"ס ב"ה - הרי מובן בפשיטות הגמורה שזהו ענין שלא שייך בו מות וכליון ח"ו, וגם לא ההגבלה דמספר הימים, אלא הוא באופן ד"נצח סלה ועד" .
6 לשון חז"ל - עירובין נד, א. וראה אגה"ק שם (קמו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובנוגע לפועל - כיון שלא יודעים איזה ענין משניהם חשוב ונחוץ יותר, צריכים לחטוף ולעסוק בכל דבר הבא לידינו, כלשון חז"ל "חטוף ואכול חטוף ואישתי" .
206 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם הקישור בין פירוש החסידות (ש"לפניהם" קאי על פנימיות א"ס) להפירוש שבגמרא ובשו"ע ("שחייב להראות לו פנים") – כי גם ע"פ נגלה הענין ד"לפניהם" הוא המשכת עניני התורה בהשגה והסברה ממש, ועד שיומשך גם במדות שבלב (כנ"ל מהלכות תלמוד תורה לרבנו הזקן), ו"עד שתהא סדורה בפיהם", דקאי על אותיות הדיבור שהם בחי' תחתונה – שגם בבחי' זו צ"ל המשכת התורה, כמ"ש "כי חיים הם למוצאיהם", "למוציאיהם בפה" .
40 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ותורה צ"ל בדיבור, כמ"ש חיים הם למוצאיהם, למוציאיהם בפה , ובדיבור גופא לא מספיק הדיבור בלחישה, אלא צ"ל בקול דוקא, עד שתהי' ערוכה בכל רמ"ח איברים, שאז היא משתמרת, והיינו שדוקא ע"י הדיבור ישנה אמיתית הבנת והשגת התורה.
33 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויש לומר בביאור קשר הענינים במארז"ל זה, שכדי שיהי' זוכרהו, לא מספיק לימוד דבר ההלכה, למוציאיהם בפה , אלא נוסף עלההמשכה ממחשבה לדיבור, צריך להיות נמשך גם בעבודה בפועל, לקיים גזירת אדה"ר בכל ארץ לפי ענינה, לישוב או שלא לישוב (כמו בר"ה, שלא מספיק אמירת פסוקי זכרונות, אלא צריך גם ענין המעשה, שזהו אומרו ובמה בשופר , כמבואר בארוכה במאמרים שלפנ"ז).
58 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ורק כשנמצא במעמד ומצב שביהמ"ק שבו חרב, שאז העבודה היא באופן ד"חטוף ואכול חטוף ושתי" , וכדברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב)
522 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ישנם כאלה שמנצלים את מאמר רז"ל "האי עלמא כבי הילולא דמיא חטוף ואכול חטוף ואישתי" , לא בנוגע לאכילה ושתי' של תומ"צ, אלא בנוגע לענינים גשמיים.
1602 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
[ויש להוסיף ולהמתיק אריכות לשון רש"י "שאינו אוסף אנשים בידים, אלא הן נאספים על פי דיבורו" – דאף שמדובר אודות ענין של מעשה, עשיית המשכן, ולא אודות ענין של דיבור (כמו לימוד התורה, שעז"נ "חיים הם כו' למוציאיהם בפה" ), הנה העיקר בזה היא פעולתם של בנ"י, ואילו פעולת משה לעורר את בנ"י לא היתה ע"י מעשה – "שאינו אוסף אנשים בידים ", אלא ע"י דיבור – "הן נאספים על פי דיבורו "].
1385 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועי"ז פועלים גם שבמשך כל השנה כולה תהי' מציאותם של בנ"י באופן שאינם בטלים, אלא עומדים בתוקף נצחי, וממלאים שליחותם בעלמא דין, ועד שפועלים את בנין ביהמ"ק השלישי, בנין נצחי , עבור הקב"ה, שגם בזמן הגלות הוא באופן דנצח סלה ועד שאין לו הפסק .
96 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולאן אתה הולך, שדוקא בבחי' אן, מקום גשמי, נעשה אמיתית ענין ההילוך .
668 כידוע בפי' מרז"ל (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני', שדוקא ע"י הירידה בעוה"ז נעשים בבחי' מהלכים (אוה"ת בראשית כד, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
העבודה צריך להיות באופן דבכל מאדך , והיינו, ששלימות העבודה היא בהיותה ללא הגבלה, באופן דמעלין בקודש עד אין סוף, הנה כמו"כ גם השכר דג"ע הוא באופן של עליות עד אין קץ, שזהו מ"ש וקדושים בכל יום יהללוך סלה , דקאי על עליית הנשמות (שנקראים קדושים) בג"ע ע"י ההילול (יהללוך), שהו"ע השירה שעל ידה היא העלי', כידוע בענין כל בעלי השיר יוצאים בשיר כו' , שזהו בלי הפסק (סלה , כמארז"ל כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית ), עד אין סוף.
155 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ותקויים אצלם הברכה "מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב", ובאופן ד"סלה", שאין לו הפסק (כמו "כל מקום שנאמר נצח סלה ועד" ) ,
362 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הפסק בהשירה שלהם, משא"כ וקדושים בכל יום יהללוך סלה קאי על שירת הנשמות, שהשירה שלהם היא בכל יום, ויתרה מזה, שהשירה היא סלה , דכל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק .
70 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לא כל דבר שרואים בעולם צריכים לחטוף – "חטוף ואכול חטוף ואישתי" , אלא יש צורך לברר תחילה, ובירור כפול – מעלה גרה – לחזור וללעוס ("איבער-קייען") כל דבר פעמיים:
925 לשון חז"ל – עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
"נצח סלה ועד" , אשר, כדברי הגמרא , "כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק" .
295 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ההתחלקות דכללות עבודת האדם – כפי שרואים גם בציור הגוף – היא באופן שישנו ענין השכל וענין המעשה; עולם העיוני – עולם השכל והמחשבה, שזהו"ע התורה, ש"היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" , ע"י העיון במחשבה, והדיבור בפה – "למוציאיהם בפה" – שקשור עם המחשבה; ועולם המעשה.
989 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובשעה שלימוד התורה חודר את כל האדם עד לעקבו, "ערוכה בכל רמ"ח אברים" – אזי "משתמרת" , כיון שלימוד זה מגיע לבחינת "לפני כסא כבודך" , ששם "אין שכחה", אין שום הגבלה (שממנה בא הפסק ושכחה), "ולא יסף".
139 עירובין נד, רע"א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ט. וראה ג"כ תניא פל"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והיינו, שכל אחד מישראל חדור בהענין ד"תמליכוני עליכם", שעי"ז מגיעים בהעצמות, ומשם נמשך הענין ד"יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב (ובאופן ד)סלה" , אשר, "כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק" ,
1351 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולכך יהללו סלה (כמו שאומרים לאח"ז וקדושים בכל יום יהללוך סלה ), שההילול ע"י שירות ותשבחות הוא באופן של סלה , כמארז"ל כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק , היינו, שאין הפסק לשבח וגדולה שתשבחו לאור א"ס ב"ה, כי, גם הם (אלה שיהללוך) נקראים קדושים, ע"ש אותו העדר האור שאי אפשר לצמצם בהם (שלכן נקרא קדוש כנ"ל), ולכן ההילול שלהם הוא עד אין קץ, כיון שמהללים הבחי' שאי אפשר להם להשיג.
173 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובאופן כזה הנה מה"רב טוב" בונים את "בית ישראל", שנעשה "בית נאמן" , שבו יקויים "ושכנתי בתוכם" באופן ד"נצח סלה ועד" ,
312 עירובין נד, א. וראה אגה"ק שבהערה 37.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לימוד התורה צריך להיות בדיבור דוקא, כדרשת רז"ל על הפסוק "כי חיים הם למוצאיהם", "אל תקרי למוצאיהם אלא למוציאיהם בפה" .
494 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ישנו לימוד התורה כפי שהוא במחשבה, וישנו לימוד התורה כפי שיורד ונמשך בדיבור – "למוציאיהם בפה" , שקשור גם עם ענין של
661 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"ושמרתם" – הו"ע הדיבור, כי, עיקר השמירה היא בפה, כמ"ש "ערוכה בכל ושמורה" , "אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך משתמרת" , היינו, שצריך להיות הדיבור בעניני תורה ותפלה באופן שחדור בכל רמ"ח אברים .
1446 עירובין נד, רע"א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ט. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שלא יש עתה סדר והדרגה באופני הבירורים והתיקונים", ולכן צריכה להיות ההנהגה באופן ד"חטוף ואכול חטוף ואישתי" , כיון ש"אין גו' אתנו יודע עד מה" בסוד הבירורים כו', ולכן, גם אם נראה לו שענין פלוני אינו אלא דבר קטן, הרי יתכן ש"בעולמו" הרי זה דבר גדול ועיקרי כו'.
1531 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
זו תפלה" ; תורה הו"ע הדיבור – "למוציאיהם בפה" , וגמ"ח הו"ע המעשה), וכדברי המהרש"א50 שהם שלשה העמודים שעליהם העולם עומד, תורה עבודה (תפלה) וגמ"ח (שכוללים את כל המצוות, כמבואר בארוכה בספרים שמבארים תוכן ושרשי המצוות, שכל המצוות נחלקים ושייכים לא' מג' הקוין), כפי שמביא הצ"צ (שהשנה היא שנת המאה להסתלקות-הילולא שלו) ברשימותיו על הפסוק פדה בשלום .
964 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמנם, בנוגע ללימוד התורה, שעיקרה בדיבור, "למוציאיהם בפה" – איך יתכן מציאות כזו שהמשפיע לא ידע עם מי הוא לומד, והמקבל לא ידע ממי למד?
469 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אל תחשוב שמספיק אמונה בלבד, ואילו השכל צריך להיות קשור רק עם עניני העולם, עניני מסחר וכיו"ב, אלא עליך להשתמש בשכל בשביל לימוד התורה, ואז, "עוצו עצה ותופר" – ע"י העצה שבלימוד התורה, "דברו דבר ולא יקום" – ע"י הדיבור בתורה, "למוציאיהם בפה" ,
632 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
בזה, דהנה , אף שהתורה היא בחי' אדם , דאורייתא מחכמה נפקת , הרי זה רק כפי שנמשכת ויוצאת (נפקת) מההעלם אל הגילוי, אבל בשרשה ומקורה שממנו לוקחה כתיב וממדבר מתנה , שבחי' מדבר היא למעלה מעלה מבחי' אדם , כי במדבר כתיב אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם.
49 חוקת כא, יט. עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועז"נ וקדושים בכל יום יהללוך סלה , והיינו, שנקראים בשם קדושים, ואעפ"כ יהללוך סלה , ללא הפסק , כמארז"ל כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק , והיינו, שענין אמירת שירות ותשבחות (יהללוך), שזה מורה על העלי' שלהם , הוא באופן תמידי, כיון שישנם עליות עד אין קץ.
337 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וכללות הענין בזה – שכיון ש"אנכי הוי' אלקיך", כחך וחיותך, יש כח לכל אחד מישראל, הן לפי שיטת ר"י והן לפי שיטת ר"ע, להשלים את הכוונה לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ולפעול הענין ד"תולדות" מלא (כפי שהי' קודם החטא)30 – "אלה תולדות פרץ"32 (כמ"ש בסיום מגילת רות, שממנה למדים "שלא ניתנה תורה אלא ע"י יסורין ועוני"34, והרי בזה נכלל גם הענין דשינוי הטבע – "רואין את הנשמע" ), וזוכים לקיום היעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" , ועד ש"והי' ה' למלך על כל הארץ (באופן ש)ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד"183.
277 נזכר גם מארז"ל (עירובין נד, א) על הפסוק (חוקת כא, יח) "וממדבר מתנה" , "אם משים אדם עצמו כמדבר .. תלמודו מתקיים בידו" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כתיב "ערוכה בכל ושמורה" , ופירשו חז"ל "אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך משתמרת" .
722 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועלי' זו היא לא רק עבור אתפשטותא דמשה עצמו, אלא גם עבורנו – ע"י ההתקשרות אליו, ועד להתקשרות שהיא לא רק במחשבה ודיבור, אלא גם במעשה, ש"הוא העיקר" , ו"נלכה באורחותיו נצח סלה ועד" , ללא הפסק (ולא באופן שלפעמים מתנהג כפי רצונו של הרבי, ולפעמים מתנהג כפי רצונו הוא).
491 ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, ט' סיון ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
להבין, דדיוק הנ"ל [שהתחלת ההפטורה היא רני ושמחי בת ציון ולא ראיתי והנה מנורת זהב] הוא גם בההפטורה דשבת פרשת בהעלותך, שבסמיכות לזמן מתן תורתינו, דמתן תורה הו"ע חירות , ואעפ"כ גם התחלת ההפטורה דש"פ בהעלותך היא רני ושמחי בת ציון.
191 כמארז"ל (עירובין נד, א. שמו"ר פמ"א, ז (בתחלתו). ויק"ר פי"ח, ג (בסופו). ועוד) עה"פ (תשא לב, טז) "חרות על הלוחות" – א"ת חרות אלא חירות , חירות מן גליות (שמו"ר שם), חירות מן המלכיות (ויק"ר שם. וראה גם זח"ב קיג, סע"ב), אין כל אומה ולשון שולטת בהן (עירובין שם. וראה גם שמו"ר שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ע"פ המבואר במאמר ד"ה להבין ענין הילולא דרשב"י בפירוש מארז"ל האי עלמא דאזלינן מיני' כבי הילולא
457 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב** מאמר א, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
תשמעון הוא מחשבה, דעיקר השמיעה הוא במחשבה (והאוזן אינו אלא כלי שעל ידו נכנס הקול במחשבתו), ושמרתם הוא דיבור, כי עיקר השמירה בפה כמ"ש ערוכה בכל ושמורה , ועשיתם מעשה.
584 שמואל-ב כג, ה. וראה עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
חש בגרונו יעסוק בתורה" .
301 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואעפ"כ, בסימן על ברכת הגומל – "וכל החיים יודוך", מוסיפים "סלה" , ש"כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק" , וכמו "יהללוך סלה" , שפירושו, שבכל יום צריכים להתפלל ולהלל לה', והרי אם יברך הגומל בכל יום על נס שאירע לו ביום אחד – הרי זה היפך הכוונה?
786 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
תפלה הו"ע המחשבה – כדרשת חז"ל במסכת תענית על הפסוק "ולעבדו בכל לבבכם", "איזו היא עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה"; תורה הו"ע הדיבור – כדרשת חז"ל על הפסוק "חיים הם למוצאיהם", "למוציאיהם בפה" ,
1017 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
קו התורה הוא בחי' הדיבור, דכשם שהמשכת התורה מלמעלה היא ע"י דיבורו של הקב"ה, כמ"ש וידבר הוי' אל משה, ויאמר הוי' אל משה, כמו"כ צ"ל לימוד התורה ע"י האדם בדיבור דוקא , וכמ"ש חיים הם למוצאיהם, ודרשו חז"ל למוציאיהם בפה דוקא.
333 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וידוע הביאור בזה בדרושי חסידות שאמירת יהונתן לדוד הו"ע ההמשכה לספירת המלכות, בחינתו של דוד, לירד לעולמות בי"ע, ועד להירידה למטה בעוה"ז הגשמי, שזהו"ע אבן האזל, מלשון האי עלמא דאזלינן מיני' , ענין ההליכה , שדוקא ע"י העבודה בעוה"ז נעשים בבחי' מהלכים, כידוע שהנשמות קודם ירידתן בגוף הם בבחי' עומדים, כמו המלאכים, ועז"נ ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, שע"י ירידת הנשמה לעוה"ז להתלבש בגוף ונה"ב נעשית בבחי' מהלך שהוא בבחי' בלי גבול, לפי שדוקא ע"י הירידה למטה נשלמת הכוונה העליונה דנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים .
973 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וענין זה נותן כח וחיות להאחז ("אָנהאַלטן זיך") בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו, ושיהי' זה – כפי שכותב אדמו"ר הזקן באגרת הקודש – באופן ד"נצח סלה ועד" , שעושה זאת באופן שרואים מיד שזהו אצלו דבר תמידי ונצחי, ובלשון חז"ל :
31 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ענין זה גופא שבהיות הנשמה למעלה אין בה כח הא"ס, ורק בירידתה למטה בגוף אזי נמשך בה כח הא"ס, יובן זה מענין החתונה (ביום חתונתו זה מ"ת, כנ"ל), כמארז"ל האי עלמא דאזלינן מיני' כבי הילולא דמיא, והיינו, דמיני' דוקא (מהאי עלמא , עוה"ז) אזלינן , שמצד ירידת הנשמה למטה בעוה"ז דוקא נעשה בה ענין ההילוך, והטעם לזה הוא לפי שהאי עלמא כבי הילולא דמיא, והיינו שקישור הנשמה בגוף דומה לענין יחוד דכר ונוקבא דנישואין.
45 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולא לדרשה קאתינא, אלא בנוגע לפועל ממש – לעורר אודות הקמת בנינים חדשים בכל מקום ומקום, הן במקומות שכבר החליטו לבנות בנינים, והן במקומות שעדיין צריכים להחליט לבנות בנינים – שיעסקו בזה במרץ ובזריזות, באופן ד"חטוף ואכול חטוף ושתי" , שזהו אופן העבודה ב"האי עלמא דאזלינן מיני'"172, "אזלינן" דייקא, שהו"ע ההילוך האמיתי .
172 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
[ומ"ש באגה"ת ש"עסק התורה והמצוות בקול ודיבור (החל מלימוד התורה שצ"ל בדיבור, "למוציאיהם בפה" ) או מעשה הן אותיות וא"ו ה"א", היינו, שאות ה' רומזת על מעשה המצוות, ואות ו' רומזת על תורה (וזהו"ע ששה סדרי משנה, כנגד אות ו' דשם הוי' ) – הרי זה רק כפי שתורה עצמה היא א' המצוות].
1223 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא, כד
וענינו בעבודה – "ונפשי כעפר לכל תהי'" , "כעפר שהכל דשין בו" , שהו"ע הביטול במציאות שנדרש בערב ר"ה ובר"ה, והוא הפועל שהקב"ה יקבל את ההכתרה שבנ"י מכתירים וממליכים אותו, ונמשך להיות "מלוך על העולם כולו בכבודך",
1539 ראה עירובין נד, א. לקו"ת במדבר טו, רע"ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
– שהרי בנ"י מושרשים בעצמותו ית', וכמ"ש "יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב גו'", והיינו, שגם אלו שנקראים בשם "יעקב" , שאין זה כמו "ישראל", שם המעלה, אלא מלשון עקב, ע"ש "וידו אוחזת בעקב עשו" , כולל גם "עקב" בענין הזמן, עקבתא דמשיחא, וגם בענין המקום , שנמצאים בחוץ לארץ כו' – גם הם מושרשים בעצמותו ית', ולכן בוחר בהם, ובאופן "אשר אהב סלה" 87, שמורה על ענין הנצחיות, כמארז"ל "כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק" , ומצד זה צריך להיות אצלם מעמד ומצב של הרחבה דוקא –
282 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
את גבולך" – הרי ידוע מ"ש כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע , ש"לא יש עתה סדר והדרגה באופני הבירורים כו'", ועכשיו צריכה להיות העבודה באופן ד"חטוף ואכול חטוף ושתי" .
1506 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וע"י שהאדם עובד עבודתו באופן של נצח , ובאופן דנצח סלה ועד שאין לו הפסק בלי שינויים, ווי עס זאָל זיין און וואָס עס זאָל זיין הוא עומד בתוקף חזק, שגם בארץ יהי' קשור עם הוי' אחד, אזי נותנים לו האוצרות שלמעלה, שגם הם נמשכים ממקום שלמעלה מענין השינויים, לית שמאלא בהאי עתיקא ובמילא ההמשכה משם היא באופן דנצח סלה ועד שאין לו הפסק .
186 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
"נס"ו", אשר, "כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית" , והיינו, שהפעולה ביום ההילולא ובימים שלאח"ז צריכה להעשות מתוך תוקף והחלטה איתנה, אשר, מבלי הבט על השינויים האפשריים, ובידעו בשעת ההתוועדות שלמחרת הולך לעסקיו, "תחת גפנו ותחת תאנתו" , יהי' זה באופן ש"אין לו הפסק עולמית" .
213 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה הוא בבחי' חג"ת שבלב, כי לימוד התורה צריך להיות בדיבור, כמארז"ל למוציאיהם בפה , והרי קול הדיבור הוא קול פשוט שנמשך מהבל הלב ומורכב מאש מים רוח , שהו"ע חג"ת שבלב.
751 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך ההמשכה שע"י התפלה היא רק בפנימיות העולמות, וידוע שההמשכה צריכה להיות גם בחיצוניות העולמות כמבואר בענין התורה שצריך להיות למוציאיהם בפה דוקא, וכמו שמאריך אדמו"ר הזקן בתניא , וכן במצוות צריך להיות מעשה המצוות דוקא, ועד שכללות ענין התורה ומצות הוא דוקא למטה בעוה"ז דלמצרים ירדתם , ובקרבנות אמנם כן הוא שעל ידם הוא גילוי ההמשכה גם בחיצוניות העולמות, משא"כ ע"י התפלות דבמקום קרבנות תקנום ההמשכה היא רק בפנימיות העולמות, ולהיות שע"י המצוות ההמשכה היא בחיצוניות העולמות, הנה ע"ז עונה כנסת ישראל פשטתי את כתנתי וגו'.
1070 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובאופן ד"יאר פניו אתנו סלה" , והיינו, שמצד ענין האחדות – "אתנו" – נעשה הענין ד"יאר פניו" באופן נעלה יותר, שזהו מ"ש לאח"ז – "סלה" , שמורה על ענין הנצחיות, כמארז"ל "כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית" ,
1886 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכן נזכר מארז"ל "חש בראשו יעסוק בתורה כו'".
110 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמו"כ ישנו יתרון בהפרט דדיבור , שע"י התרחבות הדיבור ניתוסף חידוש בהשכל, ועד שמגיע עי"ז לעומק השכל, וזהו הטעם שלימוד התורה צ"ל בדיבור דוקא, ולא מספיק הלימוד במחשבה, כמ"ש חיים הם למוצאיהם, ודרשו חז"ל א"ת למוצאיהם אלא למוציאיהם , למוציאיהם בפה דוקא.
471 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הפעולה דקירוב הזולת היא ע"י התורה, ובדיבור דוקא, כדרשת חז"ל על הפסוק "חיים הם למוצאיהם", "אל תקרי למוצאיהם, אלא למוציאיהם בפה" , ולכן צריכים לדבר עניני תורה, נגלה וחסידות, ובשופי, כך, שיראו את מעמדו ומצבו של המדבר, שבמשך כל השנה כולה יושב בד' אמות של תורה ותפלה, ופנוי אך ורק ללמוד תורה
2073 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ויובן ע"פ דברי הגמרא "מאי דכתיב חרות על הלוחות , אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל ..
2547 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– ויש לבאר הטעם שבנוגע לענין הדיבור מביא ראי' ממ"ש "ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך", ולא ממ"ש "למוצאיהם", "למוציאיהם בפה" , כי, הענין ד"למוציאיהם בפה" הוא רק עצה לזכרון, ואינו שייך ל"אתדבקות רוחא ברוחא" –
1431 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מה שאנו מוצאים שצריך תיקון צריכים אנחנו להשתדל כו'", והיינו, שעכשיו צריכה להיות העבודה באופן ד"חטוף ואכול חטוף ושתי" , באופן של זריזות.
2508 לשון חז"ל – עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
לקשר זה עם מה שאמרו רז"ל אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה, דכיון שהתורה מושלת ושולטת על העולם, הרי כשעוסק בתורה אין שייך שיהי' מי שהוא שולט עליו , דאדרבה, הוא מושל ושולט על כל העולם.
1740 ראה עירובין נד, א: אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות .. אין כל אומה ולשון שולטת בהן , שנאמר חרות , א"ת חרות אלא חירות . וראה שמו"ר פמ"א, ז (בתחלתו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
בפרק "שנו חכמים (בלשון המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם)" נאמר "חרות על הלוחות , א"ת חָרות אלא חֵרות , שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (וכבר האריך הצ"צ לתווך מארז"ל זה עם דברי הגמרא "אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות ..
2019 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כיון שהקב"ה העמיד אותם במקום כזה ומדינה כזו שיש שם ריבוי גשמיות, עליהם להתנהג באופן ד"חטוף ואכול חטוף ואשתי" , וליהנות מכל הענינים שרואים מסביבם!
1587 לשון חז"ל – עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"אמריקא איז אַנדערש", אלא אדרבה – יש לנצל את נימוסי המדינה לקדושה, ועד שיהי' אצלו " הלך בנימוסה", היינו, שע"י השימוש בנימוסי המדינה בנוגע לקדושה יגיע להיות בבחי' מהלך – ע"ד המבואר בפירוש לשון חז"ל "האי עלמא דאזלינן מיני'", שאע"פ שגם בחי' עמידה היא דרגא נעלית, כפי שמצינו שמלאכים נקראים "עומדים" , וגם הנשמות למעלה (קודם ירידתם למטה) הם בבחי' עמידה, כמ"ש "חי ה' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו", הרי ענין ההליכה ("מהלכים") הוא נעלה יותר, ולזה באים דוקא ע"י ירידת הנשמה למטה, וכן עי"ז שמשתמשים בנימוסי המדינה לתועלת הקדושה – "הלך בנימוסה".
1121 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
– והסיבה לזה היא בגלל חטא העגל (ששרשו מחטא עץ הדעת), כדאיתא בגמרא "מאי דכתיב חרות על הלוחות , אלמלי לא נשתברו לוחות ראשונות לא נשתכחה תורה מישראל" –
701 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועד אין לו הפסק עולמית" – גאולה שאין אחרי' גלות, שלכן יאמרו "שיר חדש" (לשון זכר)295,
961 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אבל כשמדבר דברי שכל, אזי מקבל הדיבור באופן ישר מהמוחין, והיינו, שהדיבור הוא במקומו (ולא באופן שכלול בשכל), שהרי מה שנראה בחיצוניות לזולתו הוא רק ענין הדיבור ע"י האותיות, אלא שהשכל מאיר בהאותיות, וכמארז"ל עה"פ חיים הם למוצאיהם, אל תקרי למוצאיהם אלא למוציאיהם בפה דוקא, אבל העיקר הוא השכל, שהשכל מתגבר על האותיות, והו"ע התגברות האורות על הכלים.
1702 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
במאמר , שיש להקדים ענין מהלכים בין העומדים , כי, ענין ההילוך קשור עם ענין ההילולא, כמאמר רז"ל האי עלמא דאזלינן מיני' כבי הילולא דמיא, לפי שאמיתית ענין ההילוך הוא עלי' שלא בערך עד אין סוף, וגילוי כח הא"ס למטה הוא בענין ההילולא.
1530 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
החידוש של לוחות ראשונות לגבי לוחות שניות (אף ששניהם היו באופן ד"חרות על הלוחות" ) – שעל ידם נפעל עיקר ענין החירות , החל מ"חירות מיצה"ר" (שהרי במ"ת "פסקה זוהמתן" , כמו קודם החטא), ובאופן שנפעל בכל העולם – ש"אין כל אומה ולשון שולטת בהן" .
2498 עירובין נד, א. וראה אוה"ת תשא ע' ב'כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל ב' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– ושאני לימוד התורה, שעז"נ "חיים הם למוצאיהם", "למוציאיהם בפה" ; וכן בנוגע למצוות התלויות בדיבור, ועד"ז בנוגע לדיבור התפלה, שזהו לפי שענין המצוות הוא לפעול בירור הגשם, ובנדו"ד, "שפתיים ופה ולשון ושיניים הגשמיים" , אבל לא מצד ענין הבקשה מהקב"ה –
670 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ולאחרי כן, "כיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה"163 – שנעשה אצלו מעמד ומצב שהוא בדוגמת שבירת הלוחות , ומה גם שמצד לוחות ראשונות לא שייך כללות ענין השכחה בתורה .
1448 ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
הוא, דהנה מצד בחינת התורה מצ"ע כמו שניתנה במתן תורה לא הי' כל ענין השכחה, וכמארז"ל על הפסוק חרות על
1867 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הביא ב' פסוקים ("לנגד ב' שלישי ת"ת המגולים שלנגדם הוא כתר מל'") ועל מעשה ("בבחי' דמל' שעומדים לנגד נה"י דז"א") פסוק א'" ("כי הם בחדא דרגא בכלל") – ע"פ ביאור הטעם שמדגיש בענין הדיבור בתורה דוקא "דבר ה' זו הלכה " – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חל"ט ע' 104 ואילך.
2025 ולא בחלק השקו"ט ופלפולא דאורייתא (שגם זה צ"ל בדיבור דוקא, כמארז"ל (עירובין נד, רע"א) על הפסוק (משלי ד, כב) "חיים הם למוצאיהם", "א"ת למוצאיהם אלא למוציאיהם בפה", וכפי שמביא רבינו הזקן בתניא חלק ראשון (פל"ז) מ"ש רז"ל (עירובין שם) "אם ערוכה בכל רמ"ח אברים משתמרת כו'") – אף שסדר הלימוד הוא שתחילה היא השקו"ט כו', ורק בסופו של דבר באים למסקנת ההלכה. ועוד זאת, שעיקר עסק התורה הוא בשקו"ט ופלפול, שהרי לימוד ההלכות הוא בהגבלה, ועל זה שייך לומר שיש מי שלמד כל התורה כולה, ואעפ"כ חייב להמשיך לעסוק בתורה בכל רגע (ואם ביטל רגע אחד, חל עליו עונש הכי חמור, כפי שמביא רבינו הזקן בהתחלת התניא) – בפלפול ושקו"ט, שהם בלי גבול.
ולהעיר גם מהמבואר בתניא אגה"ק (סכ"ו) בנוגע לרשב"י שעיקר עסקו בתורה בהיותו במערה הי' ב"תורת המשניות" ב"פלפול הקושיות ותירוצים", "דאילו ספר הזהר והתיקונים הי' יכול לגמור בב' וג' חדשים, כי בודאי לא אמר דבר אחד ב' פעמים".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן בנוגע לחג השבועות, "זמן מתן תורתנו" – שהרי בנוגע ללימוד התורה נאמר "חיים הם למוצאיהם", ודרשו רז"ל "למוציאיהם בפה" , היינו, שהלימוד צריך להיות בדיבור דוקא, וכמ"ש "ואשים דברי בפיך".
706 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ודוקא עי"ז נמשך מלמעלה יותר, שזהו מ"ש24 וישבת אצל האבן האזל, כפי שמבאר הצ"צ שזהו כמו האי עלמא דאזלינן מיני' , שפירושו שאנו נעשים בחי' מהלכים ע"י עוה"ז דוקא כו' (כמבואר כל זה בהמשך והחרים תרל"א במאמר דמחר חודש ).
794 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואע"פ שלכאורה אין זה ע"פ סדר, שכן, מי שרק מתחיל לקיים מצוות, צריך לקיים תחילה המצוות שמדאורייתא, ואח"כ יקיים גם המצוות שמדברי סופרים, גדרים וסייגים ועד להידורים – הנה בשנים כתיקונם הוצרכה להיות העבודה ע"פ סדר, אבל לא בזמננו זה, שנמצאים בתקופה אחרת, וכידוע מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע "שלא יש עתה סדר והדרגה באופני הבירורים כו'", אלא העבודה צריכה להיות באופן ד"חטוף ואכול חטוף ואישתי" ; היכן שישנו ניצוץ – צריך לבררו, ולכן, אם רק יש ענין של הידור מצוה, צריך לקיימו.
2287 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"תשמעון" – שהו"ע הבנה והשגה, כמו "דבר כי שומע עבדך" – קשור עם ענין המחשבה; "ושמרתם" – ע"ד מארז"ל "אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך משתמרת" , ע"י הדיבור בחיות כו' – קשור עם ענין הדיבור; "ועשיתם" – מעשה בפועל (כפי שיתבאר לקמן ).
846 עירובין נד, רע"א. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ט. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו ג"כ מה שמסיים אשר אהב סלה , ואמרו רז"ל כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק , דכיון שההמשכה היא מעצמותו ית', שאין שייך בו ענין השינויים ח"ו, לכן ההמשכה היא באופן דסלה בלי הפסק .
65 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
וזהו גם מה שאמרו רז"ל אלמלא נשתברו הלוחות לא הי' אומה ולשון שולטת בהם, היינו שלא הי' דבר המנגד, וא"כ היתה העבודה באופן אחר , ולא הי' ענין דירה בתחתונים בשלימות.
759 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועפ"ז מבארים מ"ש בגמרא "חש בראשו יעסוק בתורה כו'" [שאע"פ שענין זה נאמר בחלק האגדה שבגמרא, הרי זה פסק הלכה בגמרא] – כידוע השאלה על זה:
831 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"העוסק בתורה", שצ"ל באופן ד"מוציאיהם בפה" – ענין הדיבור; "ובגמילות חסדים" – ענין המעשה, "ומתפלל עם הציבור" – "עבודה שבלב זו תפלה" , שזהו ענין המחשבה.
2274 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והשמחה פורצת כל הגדרים , וממשיכה את התורה וההוראה של בעל ההילולא, ש"נלכה באורחותיו" באופן ד"נצח סלה ועד" ,
459 עירובין נד, א. וראה תניא אגה"ק סז"ך (קמו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואפילו בלימוד התורה, שהו"ע של הבנה והשגה, ועד שאפילו כפי שהתורה היא למטה ונלמדת ע"י כאו"א מישראל, נאמר בה כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, שגם כאשר איש ישראל נמצא בין העמים אזי התורה היא אצלו ענין של הבנה והשגה, שזהו לכאורה ענין רוחני לגמרי, ועאכו"כ כאשר לימוד התורה הוא באופן שמתקשר עם שורש ומקור התורה, הרי זה תכלית הרוחניות, כמ"ש ואהי' אצלו גו' שעשועים גו', הרי אעפ"כ, אם יהי' רק ענין ההבנה וההשגה, ללא דיבור בפועל, אזי חסר ענין עיקרי בתורה, וכמארז"ל על הפסוק חיים הם למוצאיהם, למוציאיהם בפה , ועד שהענין דברכת התורה צריך להיות קשור עם הדיבור בתורה דוקא .
2036 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר ב), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וביחד עם זה, נעוץ תחלתן בסופן, שממשיכים את התורה למטה, ע"י שהלימוד הוא באופן דערוכה בכל רמ"ח אברים כו' , ובאופן שמביא לידי מעשה , שהוא העיקר3.
2249 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והשייכות ללימוד התורה בדיבור דוקא, "למוציאיהם בפה" , ועד לאופן ש"ערוכה164 בכל רמ"ח אברים" – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חט"ו ע' 326 ואילך.
2416 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
נוסף להנ"ל, הרי ידוע מכ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע שבזמננו עתה הוא הזמן ד"חטוף ואכול חטוף ואישתי" , שאין סדר בהבירורים וכל דבר הבא לידו – זה עצמו הוראה היא שעליו להתעסק בבירור זה עתה.
1216 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז, כא, כד
שזוהי דרגא הכי תחתונה בגשמיות גופא – לא כמו המצוות הקשורות עם סוג החי (כמו תפילין שנעשים מעור בהמה) או סוג הצומח (כמו ד' מינים), אלא דוקא סוג הדומם, ובזה גופא – לא אבנים טובות, שבהם לא יכול להיות ענין של צמיחה, אלא דוקא עפר, ולא עפר שיש בו תוקף, אלא דוקא עפר שנידוש ע"י חרישה (שעז"נ "ונפשי כעפר לכל תהי'", כעפר שהכל דשין עליו ), שזוהי תכלית הירידה בסוג הדומם.
756 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומבואר במהרש"א ובמפרשי הש"ס , שג' ענינים אלו הם ג' העמודים שעליהם העולם עומד, תורה, עבודה (תפלות במקום קרבנות תקנום ) וגמ"ח, והם גם כנגד ג' הענינים דמחשבה דיבור ומעשה (שבכל אחד מישראל בכל מקום וזמן), כי, העוסק בתורה שצ"ל באופן דלמוציאיהם בפה , ודברת בם , הו"ע הדבור, ובגמ"ח הו"ע המעשה (מעשה המצוות, שזהו שגמ"ח שקולה כנגד כל המצוות , ובדוגמת יד ימינו של האדם שבה מתבטא כחו של כל גוף האדם), ומתפלל עם הצבור, איזו היא עבודה שהיא בלב זו תפלה , ולב הו"ע המחשבה.
1629 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואע"פ שגם ענין התשובה צריך להיות באופן של סדר, והיינו, שתחילה צ"ל תשובה תתאה, ולאח"ז יכולים לבוא לתשובה עילאה – הרי ידוע מ"ש כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במבוא לקונטרס ומעין , "שלא יש עתה סדר והדרגה באופני הבירורים כו'", וכללות העבודה צ"ל באופן ד"חטוף ואכול חטוף ושתי" , ולכן, כשמזדמן ענין של תשובה עילאה, צריך לחטוף ולשוב בתשו"ע.
1140 לשון חז"ל – עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואף שנאמר ערוכה בכל ושמורה , אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך כו' , הנה ענין זה הוא רק כדי שתהי' משתמרת , שהו"ע הזכרון, והיינו, שבכדי שהשכל שבראש יהי' באופן של שמורה , הרי זה צ"ל ערוכה בכל , ברמ"ח אברים , אבל עצם ענין התורה הוא במוח שבראש דוקא.
1675 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לדבר תחילה עם אבי הילד בנוגע לחינוכו וכו', אלא להתחיל מיד להתעסק עם הילד בעצמו, וכדברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במבוא לקונטרס ומעין שעכשיו אין סדר בעבודת הבירורים, אלא צריך לחטוף כל דבר הבא ליד – "חטוף ואכול חטוף ושתי" .
2795 לשון חז"ל – עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה .
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
והענין הוא, דהנה מצד בחינת התורה מצ"ע כמו שניתנה במתן תורה לא הי' כל ענין השכחה, וכמארז"ל על הפסוק חרות על הלוחות , ובמילא לא הי' צ"ל ענין היגיעה, רק ענין הדיבור וכו'.
28 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תשמ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
ולהעיר , דמ"ש בהמאמר שרפאתיו הוא ע"י לימוד התורה , הוא גם בנוגע לרפואה בגשמיות, כמ"ש ולכל בשרו מרפא .
30 משלי ד, כב. וראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, יו"ד כסלו ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומבאר זה בהקדים מארז"ל האי עלמא דאזלינן מיני' כבי הילולא דמיא, שע"י ירידת הנשמות למטה בעוה"ז, האי עלמא , נעשה בהם הענין דאזלינן , מהלכים.
32 ראה עירובין נד, א (ובגירסת העין יעקב שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וע"י שהאדם עובד עבודתו באופן של נצח , ובאופן דנצח סלה ועד שאין לו הפסק בלי שינויים, ווי עס זאָל זיין און וואָס עס זאָל זיין הוא עומד בתוקף חזק, שגם בארץ יהי' קשור עם הוי' אחד, אזי נותנים לו האוצרות שלמעלה, שגם הם נמשכים ממקום שלמעלה מענין השינויים, לית שמאלא בהאי עתיקא ובמילא ההמשכה משם היא באופן דנצח סלה ועד שאין לו הפסק .
107 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דישנו ענין מחשבת התורה וגם הדיבור שבתורה, וכמ"ש חיים הם למוצאיהם ודרז"ל למוציאיהם בפה, ועודיותר בכל רמ"ח אבריו, כמרז"ל אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך משתמרת .
50 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ויש לקשר זה עם מה שאמרו רז"ל אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה, דכיון שהתורה מושלת ושולטת על העולם, הרי כשעוסק בתורה אין שייך שיהי' מי שהוא שולט עליו, דאדרבה, הוא מושל ושולט על כל העולם.
70 ראה עירובין נד, א: אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות . . אין כל אומה ולשון שולטת בהן , שנאמר חרות , א"ת חרות אלא חירות . וראה שמו"ר פמ"א, ז (בתחלתו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ בהעלותך, ט' סיון ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
וצריך להבין, דדיוק הנ"ל [שהתחלת ההפטורה היא רני ושמחי בת ציון ולא ראיתי והנה מנורת זהב] הוא גם בההפטורה דשבת פרשת בהעלותך, שבסמיכות לזמן מתן תורתינו, דמתן תורה הו"ע חירות , ואעפ"כ גם התחלת ההפטורה דש"פ בהעלותך היא רני ושמחי בת ציון.
5 כמארז"ל (עירובין נד, א. שמו"ר פמ"א, ז (בתחלתו). ויק"ר פי"ח, ג (בסופו). ועוד) עה"פ (תשא לב, טז) "חרות על הלוחות" – א"ת חרות אלא חירות , חירות מן גליות (שמו"ר שם), חירות מן המלכיות (ויק"ר שם. וראה גם זח"ב קיג, סע"ב), אין כל אומה ולשון שולטת בהן (עירובין שם. וראה גם שמו"ר שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
משא"כ נשמות אינם מוגבלים לא במקום ולא בזמן, שזהו מה שאומרים וקדושים בכל יום יהללוך סלה , ואילו לפנ"ז, באמירת קדוש ברוך ימלוך, לא נאמר סלה , והיינו לפי שקדוש ברוך ימלוך קאי על שירת השרפים חיות ואופנים, שהשיר שלהם הוא בהגבלה, שישנו הפסק בהשירה שלהם, משא"כ וקדושים בכל יום יהללוך סלה קאי על שירת הנשמות, שהשירה שלהם היא בכל יום, ויתרה מזה, שהשירה היא סלה , דכל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק .
69 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וזהו גם שחטא העגל גרם לשבירת הלוחות שעי"ז נעשה האפשרות דשכחת התורה , היינו שגם לאחרי החטא נשאר הקשר שלהם עם התורה , ורק שלימוד התורה שלאחרי שבירת הלוחות הוא בהגבלה שלכן שייך בזה הפסק (שכחה).
49 כמארז"ל (עירובין נד, א) אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב [מאמר א'] ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
תשמעון הוא מחשבה, דעיקר השמיעה הוא במחשבה (והאוזן אינו אלא כלי שעל ידו נכנס הקול במחשבתו), ושמרתם הוא דיבור, כי עיקר השמירה בפה כמ"ש ערוכה בכל ושמורה , ועשיתם מעשה.
8 שמואל-ב כג, ה. וראה עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכל המשמיע קולו בשעת תלמודו תלמודו מתקיים בידו אבל הקורא בלחש במהרה הוא שוכח שנאמר ערוכה בכל ושמורה אם ערוכה בכל רמ"ח איברים שלך משתמרת ואם לאו אינה משתמרת :
קנט עירובין נד , רע"א. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובה' בטחתי שאל יעזבנו נצח סלה ועד , ובקרוב יחזיר העטרה ליושנה .
683 נצח סלה ועד : ע"פ עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וצאצאיהם אתם זרע אמת ברוכי ה' המה מעתה ועד עולם
1108 מעתה ועד עולם : תהלים קטו, יח [נ"א: נצח סלה ועד . ע"פ עירובין נד, א].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויהי בהעלות ה' רוחו ונשמתו אליו יאסוף ויעלה בעילוי אחר עילוי עד רום המעלות, שבק חיי רוחו פעולתו אשר עבד בה לפנים בישראל , פעולת צדיק לחיים לכל חי, היא נפש כל חי הקשורה בנפשו בחבלי עבותות אהבה רבה ואהבת עולם בל תמוט לנצח , אשר מי האיש החפץ חיים לדבקה בה' חיים בעבודתו, תדבק נפשו והיתה צרורה בצרור החיים את ה' בחיי רוח אפינו אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים, אשר שבק לנו בכל אחד ואחד כפי בחי' התקשרותו באמת ואהבתו אהבת אמת הטהורה מקרב איש ולב עמוק , כי כמים הפנים וכו', ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח, ורוחו עומדת בקרבינו ממש, כי בראותו ילדיו מעשה ידיו בקרבו יקדישו שמו יתברך, אשר יתגדל ויתקדש כאשר נלך בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד .
1141 נצח סלה ועד : עירובין נד, א. הקדמת ח"א [דתניא. לקמן אגרת מז]. אגה"ק כב [לקמן אגרת לה].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אהו' אחיי ורעיי א[שר] כנפשי , העומדים על התורה ועל העבודה בכל מקומות מושבותיהם, איש על מקומו יבא בשלום וחיים עד העולם , וצאצאיהם אתם זרע ברוכי ה' המה מעתה ועד עולם אמן נצח סלה ועד
1229 נצח סלה ועד : ע"פ עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אהוביי אחיי ורעיי אשר כנפשי , העומדים על התורה והעבודה עבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם , ה' עליהם יחיו חיים עד העולם , וצאצאיהם אתם זרע ברוכי ה' המה מעתה ועד עולם בכלל, ובפרט גבאי א"י תוב"ב וכל אשר לו שלום וישע רב נצח סלה ועד .
1479 נצח סלה ועד : ע"פ עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אהוביי אחיי ורעיי אשר כנפשי העומדים על התורה ועל העבודה עבודת הצדקה, צדקת ישרים תצילם , רודפי צדקה וחסד ימצאו חיים ושלום עד העולם נצח סלה ועד
1819 נצח סלה ועד : ע"פ עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אהוביי אחיי ורעיי אשר כנפשי המתעסקים בקדשים , עבודת הקדש עליהם , גבאי אה"ק בכל מקומות מושבותיהם, איש על מקומו יבא בשלום וחיים עד העולם , נצח סלה ועד
1926 נצח סלה ועד : ע"פ עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אהו' אחיי ורעיי העומדים על התורה ועל העבודה , עבודת הצדקה השקט ובטח עד העולם , ה' עליהם יחיו חיים עד העולם נצח סלה ועד .
1958 נצח סלה ועד : ע"פ עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואז גם ה' יתן הטוב ויאר פניו אליו בבחי' אהבה מגולה, אשר היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחה מגולה, ויתמתקו הגבורות בשרשן ויתבטלו הדינין נצח סלה ועד .
2171 נצח סלה ועד : עירובין נד, א. [וכ"ה ב]הקדמה [לתניא. לקמן אגרת מז]. אגה"ק כ"ז [לעיל אגרת יז].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ואשר עד כה עזרנו ה' ושם חלקנו בה, כן יעזרנו ה' מעתה ועד עולם בהתקשרות הנפש בה באמת, לא למעננו כי אם למען שם קדשו השוכן בה, להעלות נפשותינו עמה בעלייתה עד רום המעלות, ומשם יומשך לנו שפע ברכה וחיים אמיתים מנפש ועד בשר , כי שם צוה ה' את הברכה וחיים עד העולם נצח סלה ועד .
2446 נצח סלה ועד : ע"פ עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אליכם אישים אקרא , שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה' וישמע אליכם אלקים , למגדול ועד קטן , כל אנ"ש דמדינתינו וסמוכות שלה איש על מקומו יבוא לשלום וחיים עד העולם נצח סלה ועד אכי"ר.
2938 נצח סלה ועד : להעיר מעירובין נד, א. אגה"ק כ"ב [לעיל אגרת לה]. כ"ז [לעיל אגרת יז].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אהוביי אחיי ורעיי העומדים על התורה ועל העבודה , אנ"ש המנין דק"ק ווילנא, ה' עליהם יחיו נצח סלה ועד .
3213 נצח סלה ועד : ע"פ עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וה' ישמע שועתם ויושיעם בגוף ונפש נצח סלה ועד .
4813 נצח סלה ועד : ע"פ עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצג דינים הנוהגים בימי העומר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, י, כד
ואע"פ שמותר להסתפר ולישא בל"ג בעומר , מכל מקום כיון שאין היתר אלא לאחר שעבר מקצת היום שהוא ככולו, לכן עולה הל"ג בעומר גם כן לחשבון הל"ג ימים שנוהגין בהם אבילות (וצ"ע במהרי"ל ובב"ח ובלבוש ).
590 לפני שנבאר הצ"ע לענ"ד, נקדים להביא את תוכנו של יום ל"ג בעומר לדעה זו; וכיון שלדעה זו לא פסקו למות בל"ג בעומר, אם כן מדוע ל"ג בעומר הוא יום שמחה , "שמותר להסתפר ולישא בל"ג בעומר"!?
והנה כתב רבינו באגרות-קודש שלו (אגרת פו): "שישו ושמחו בה' בכל לב ונפש, ולעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר הבא עלינו לטובה, יומא דהלולא דרשב"י".
וכן כתב בן-דורו החיד"א בספרו מורה באצבע (שנדפס בשנת תקנ"ד, סי' רכג): "יום ל"ג בעומר ירבה בשמחה לכבוד רשב"י זי"ע, כי הוא יומא דהילולא דיליה".
ואף ש"יומא דהילולא" המובא בתלמוד פירושו בדרך כלל יום חתונה, או יום שמחה . וכן מפרש רש"י (עירובין נד, א): "כהלולא דמי ... דומה לחופה". וגם כאן הי' מקום לשער שפירושו שהוא "יום שמחתו" של רשב"י, כי אחרי שמתו כ"ד אלף מתלמידי רבי עקיבא, הי' הרשב"י מאלו שנשארו בחיים .
אמנם האמור כאן "יומא דהלולא" נתפרש יותר בס' מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב ח"ב ע' תל (להבין היטב ענין הילולא דרשב"י ... בל"ג בעומר כשנסתלק רשב"י ע"ה). וכ"ה בסידור עם דא"ח דש, ב (הלולי' דרשב"י ע"ה שהיה בל"ג בעומר ... הסתלקות שלו הנקרא הילולא).
וכן כתב רבי יהונתן אייבשיץ בספרו יערת דבש ח"ב דרוש יא (ויום ל"ג בעומר הוא הילולא דרשב"י, כי מת אז).
וכן כתב החיד"א בספרו ברכי יוסף (שנדפס בשנת תקל"ח) סי' תצג ס"ק ד (דיום ל"ג לעומר הוא יום שמחת רשב"י, וכן משמע שם בס' הכונות שסידר מהר"ש ויטאל, וגם כתבו דפטירת רשב"י היה יום ל"ג לעומר, והוא יומא דהלולא דיליה).
והכוונה לפרי עץ חיים מהדורת תקמ"ה, שער כב פ"ז (העיד לי הר"א הלוי כי הוא היה נוהג לומר נחם בברכת תשכון, וכשמסיים אחר התפלה אמר מורי ז"ל ה"ה בשם רשב"י הקבור שם, שאמר לי, אמור לאיש הזה למה הוא אומר נחם ביום שמחתי ... והטעם שמת רשב"י ביום ל"ג בעומר).
אבל אחר כך חזר בו החיד"א ממקור זה, בספרו מראית עין (שנדפס בשנת תקס"ה), בליקוטים שבסופו סי' ז, לסי' תצג (ומה שכתבתי בברכי יוסף בסימן זה, דיש מי שכתב דפטירת רשב"י ע"ה זי"ע בל"ג לעומר, כן כתב בפרי עץ חיים , אך כבר נודע דבנוסחאות כתבי אריז"ל היה ערבוב וטעות סופר). ומהו אם כן המקור לדבר זה של"ג בעומר הוא יום ההסתלקות של הרשב"י?
נתבאר בשו"ת דברי נחמי' או"ח, סי' לד ס"ז (שכבר נתפרסם מכמה דורות בכל העולם ענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר (ומסתמא יש מקור לזה בזהר או בכתבי האריז"ל), וכבר נאמר על זה דרוש מפי קדוש ה' מוח"ז רבינו ז"ל, בטעם שביום הסתלקות דרשב"י הוא הלולא ובשאר הצדיקים הוא יום תענית. ובדרוש שבסדור שער הל"ג בעומר נזכר ענין שייכות הסתלקות והלולא זו לל"ג בעומר דוקא).
וראה הערות ובאורים (גליון תתס ע' 82) שזה נזכר גם בחמדת הימים (שנדפס בשנת תצ"ב) ח"ג ספירת העומר פ"ב ליל ל"ג (ונמצא כתוב בספר הקדמונים שיום ל"ג לעומר הוא יומא דאתפטר רשב"י ע"ה מן עלמא, ונוהגים בליל זה לימוד רזין דחכמתא דילה ובאדרא זוטא וששים ושמחים בהילולא דיליה).
*
ואף שכבר הובא לעיל שהילולא פירושה חתונה ושמחה , הנה כאן הכוונה ל"הילולא" שבזהר, בתיאור ההסתלקות של רשב"י באדרא זוטא זח"ג רצא, סע"א (חמינא דכלהו חדאן בהאי הלולא דילי, וכלהו זמינין בההוא עלמא בהלולא דילי). ושם רצו, ב (שמעו קלא עולו ואתו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון יבא שלום ינוחו על משכבותם). והיינו כיון שיום ההסתלקות הי' אצל הרשב"י יום שמחה , לכן מכנים יום זה בשם "יום הילולא".
ואף שבדרך כלל היאר צייט הוא יום אבל ותענית (ולא יום שמחה ), כדלעיל סי' רמט סי"ב-ג (המתענה תעניות של ימי מיתת הצדיקים שיתבאר בסי' תק"פ ... או ביום שמת בו אביו ואמו). וסי' תכט ס"ט (תענית יום שמת בו אביו ואמו (שקורין יאר צייט)). ושם סי"ז (תענית יום שמת בו אביו ואמו). הרי שיום שמת בו אביו ואמו, או ימי מיתת צדיקים, הוא יום תענית, ולא יום הלולא.
נתבאר באגרות-קודש חכ"ו אגרת ט'תתצג (במשנת חסידים מסכת אייר פ"א מ"ו: ביום ל"ג בעומר ... מצוה לשמוח שמחת רשב"י ... (עיין זח"ג רפז, ב. רצא, סע"א). ומזה מענה להשקו"ט בזה בשו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. שו"ת שם ארי' חאו"ח סי"ד ועוד. וראה גם כן נ"כ שו"ע או"ח סתצ"ג. ומה שהקשו דהא אדרבא בהסתלקותן של צדיקים מתענין, י"ל – על פי נגלה – דשאני ל"ג בעומר דרשב"י צוה לשמוח בו (עיין בפע"ח שם), ועל פי מה שכתב במהרי"ו (הובא בש"ך יו"ד סשמ"ד סק"ט) הדין דשומעין לו. ואכמ"ל). וראה גם לקוטי שיחות ח"ג ע' 1002.
וראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ע' תרסו (להבין ענין הילולא דרשב"י בל"ג בעומר, דהנה לכאורה למה נקרא בשם הילולא דוקא, והלא ידוע שנקבע תענית על מיתת הצדיקים ... למה לא נקרא הילולא ביום מיתת צדיקים גדולים כמוהו בתנאים [ואמוראים] ונביאים כו', וגם לא על דוד ושלמה ומלכים צדיקים, וגם לא על משה ואהרן ואבות).
ויתירה מזו, שלא רק ברשב"י אלא גם בכל הצדיקים, כמבואר באלשיך שמיני י, ג (שנודע לנו מספר הזוהר כי מיתת הצדיק היא שמחה גדולה לפניו ית׳ למעלה כי נעשה זווג עליון, על כן אל סלוק הצדיק קראו ז״ל הלולא).
ועד"ז שם בהר כה, א (והוא הנודע מספר הזהר (פ' ויחי) כי כשהצדיק נפטר מן העולם נעשה ייחוד למעלה בין שם המיוחד לשכינה לשם הגדול כשמחת חתן וכלה. ומרגלא בפומייהו לקרא לסילוק הצדיק הילולא).
וכן הוא בספר מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ע' קמז (ארז"ל דגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן כו' (ומטעם זה נקרא אצלם בשם הילולא כו', כמ"ש במ"א וד"ל)).
ובמאמר ש"פ ויצא תשמ"ו, ס' המאמרים מלוקט ח"ב ע' סג (שיום הסתלקות הצדיקים שעסקו בפנימיות התורה נק' בשם יום הילולא (כמו הילולא דרשב"י, ועד"ז הוא בנוגע ליום ההסתלקות דכל הצדיקים שעסקו בפנימיות התורה )).
*
וכל זה אינו מספיק לבאר את מה שהובא בפוסקים הראשונים של"ג בעומר הוא יום שמחה , והיינו שכן נכתב בדברי הפוסקים – זמן רב לפני האריז"ל.
ובשלמא לדעה הראשונה, שביום זה פסקו למות תלמידי רבי עקיבא, מובן מהי השמחה , אמנם לדעה השני', שלא פסקו למות עד לפני חג השבועות, אם כן מה טעם קבעו ל"ג בעומר ליום שמחה .
נתבאר בלבוש סעיף ב (ובאלו הארצות נוהגין אנו ... שביום ל"ג דוקא מסתפרין ונושאין, ואין אומרים בו תחנון, ולא לפניו ולא לאחריו עד העצרת. ולפי מנהגינו זה הוא טעמא אפשר, משום דקי"ל דבו ביום בלבד לא מתו, ובימים שלאחריו חזרו ומתו עד העצרת).
ובפרי מגדים משבצות זהב, סי' תצג ס"ק א (ואולי יש איזה טעם דבחרו דוקא ביום ל"ג בעומר, דוקא להסתפר בו, ולומר מקצת היום ככולו, למנהג שני).
אמנם כאן דן ברבינו בטעם האמור בראשונים, ועל זה מעיר בצריך עיון, וכדלקמן:
בדרכי משה סי' תצג ס"ק א (והמנהג פשוט הוא להסתפר ביום ל"ג ומרבין בו משתה ושמחה קצת, וכ"כ מהרי"ל ומנהגים דיש להסתפר ביום ל"ג, וכתב טעמים על זה).
והיינו מה שנתבאר במהרי"ל דיני הימים שבין פסח לשבועות (עושין ביום ל"ג בעומר יום שמחה , משום דמתו רק הימים שאומרים בהן תחינה בשבעה שבועות העומר, וכל יום שאין אומרים תחנה לא מתו, והשתא דל מן המ"ט יום של הספירה, ז' ימי החג, וג' ימים דחל בהן ר"ח, ב' לאייר ואחד לסיון, וז' שבתות, פשו להו ל"ב, נמצא דלא מתו רק ל"ב ימים, לכן כשכלו אותן ל"ב ימים שמתו עושין למחרתן שמחה לזכר).
ומקורו מדרשות ר' יהושע אבן שועיב פר' צו, בדרשת יום א' דפסח (בתוספות פירשו, כי מה שאמרו ל"ג ... יום, כשתסיר שבעת ימי הפסח ושבעה שבתות ושני ימי ראש חדש שהן ששה עשר יום שאין אבלות נוהג בהם, נשארו מן הארבעים ותשעה ימים ל"ג, וזהו מאמרם ל״ג יום לעומר).
ובלבוש ס"ב (ובאלו הארצות נוהגין אנו ... שביום ל"ג דוקא מסתפרין ונושאין, ואין אומרים בו תחנון ... אי נמי טעמא הוא כדאיתא בתוספות שאין יום ל"ג זה אלא לסימנא בעלמא שלא מתו אלא ל"ג ימים, כי ביום שאין אומרים תחנון לא מתו, ואם כן כשתסיר ז' ימי פסח, ואחר כך ו' שבתות עד העצרת, וב' ימי ראש חדש אייר, ויום א' של ראש חדש סיון, הרי ט"ז יום שלא מתו בהם, ולא נשארו אלא ל"ג ימים שמתו בהם).
ובב"ח (במדינות אלו נוהגין להסתפר ביום ל"ג עצמו , והיינו טעמא לפי שאנו תופסים עיקר כדברי התוספות שכתבו האחרונים משמם, שלא מתו אלא בימים שאומרים תחנה בהם, ונמצא שלא מתו בשבעת ימי הפסח, ובשבע שבתות, ובשני ימים של ראש חודש אייר ובראש חודש סיון, שהם שבעה עשר ימים. אלא שמאחר שאי אפשר לשבע ימי הפסח בלא שבת נמצא שאינם רק ששה עשר ימים שלא מתו בהם, נשארו שלשים ושלשה שמתו בהם. לפיכך נוהגין אבלות שלשים ושנים יום, ומסתפרים בל"ג עצמו מטעם שנתבאר דמקצתו ככולו, ואין מסתפרים אלא בל"ג עצמו ביום ולא בלילה שלפניו).
והנה יש שתי תמיהות עצומות על חשבון זה (לפי כל אחד מארבעת הנוסחאות שהובאו לעיל):
(א) ימי הספירה שבפסח הם רק ו' ימים (ולא ז'), כי הספירה מתחלת ביום השני של פסח.
(ב) השבתות שבין פסח לעצרת הן רק ו' שבתות (ולא ז'), כי השבת הראשונה היא בימי הפסח שכבר מנינו.
ואם נצרף להם את שלושת ימי ראש חדש – הם ביחד ט"ו ימים. וכשמורידים ט"ו ממ"ט ימי הספירה נשארו ל"ד ימים, ואם כן ל"ה לעומר הי' צריך להיות יום שמחה (ולא ל"ג בעומר).
כותב על זה הלבוש: "לפי זה לא היה לנו להסתפר גם כן אלא עד יום ל"ד ... ואפשר ... שלא מתו גם כן גם ביום ח' של פסח, מפני שהוא יום טוב לבני הגולה אף על פי שהם היו בארץ ישראל , ואם כן לא מתו רק ל"ב יום, לכך מסתפרין ביום ל"ג".
אבל עדיין נשארה השאלה, שהרי ימי הספירה שבפסח הם רק ו' ימים. וגם אם נוסיף את יום ח' של פסח, יהיו ביחד ט"ז ימים, ואם כן מתו ל"ג יום.
וכתב על זה ב"מלבושי יום טוב" (על הלבוש כאן): "ז' ימי הפסח, שהרי אין בהן מעומר רק ששה ימים ... ומפני כן נראה בעיני למלאות המספר החסר ... יום אסרו חג, שאסור בהספד ותענית ואין אומרים בו תחנון".
ועד"ז כתב באליה זוטא ס"ק ז (בלא יום ראשון דפסח, שאינו נכלל בספירה ... ואם כן קשה אף דלא מתו ביום ח' אינם אלא ט"ז ומתו ל"ג. ונלע"ד דמ"ש הלבוש לעיל כשתסיר ז' ימי פסח, רוצה לומר עם אסרו חג, דנמי אין אומרים בו תחנון מדינא, אם כן הוא הדין שלא מתו בח', כפי מנהג בני הגולה, הוי ח' ימים עם אסרו חג, ונשארו ל"ב).
אמנם יום זה של אסרו חג לא נזכר בכל המקורות הנ"ל. ואפשר שעל זה כותב כאן רבינו: "וצ"ע במהרי"ל ובב"ח ובלבוש". ואפשר שמטעם זה לא הזכיר רבינו כאן את חשבון הימים האלו, ורק הביא את המנהג בזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכך הוא בענין לימוד התורה כשבאה בדיבור ע"י שמחה ותענוג שבחכ' דתורה אז יתגלה מבחי' ההעלם ופנימי' שבה בקול ודיבור דוקא, וכמו שהי' במ"ת שהי' גילוי ההעלם דתענוג ושמחה העליונה בכל דיבור וע"כ על כל דיבור פרחה נשמתן כו', וזהו קול ה' על המים כו', וע"כ צריך עכשיו ללמוד בשמחה ותענוג כמ"ש ר"ש חדאי נפשאי לך קראי כו' וכן אומר ונשמח בדברי תורתיך כי הם חיינו כו', ולכך א' כל הלומד בקול לא במהרה שוכח כו', אבל כשלומד בלא שמחה ותענוג רק במח' בעיון השגת שכל לבד ממילא ידבר ד"ת בחשאי ולא בקול הרי לא נגלה בזה הדיבור מבחי' הפנימי' וההעלם דחכ' דתורה כלל וגם לא מתחבר בקול ודיבור כלל כנ"ל, וזהו חיים הם למוצאיהם בפה דוקא וכן א' כי לא על הלחם דתורה כו' כי על כל מוצא פי ה' דתורה יחי' האדם וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך דוקא מטעם הנ"ל, כמו שהי' במ"ת דכתי' ביום חתונתו וביום שמחת לבו פי' ביום חתונתו שהוא ירידת השפע דאור תורה אך זה הי' בבחי' שמחת לבו שעי"ז יצא מן ההעלם הפנימי בגילוי בקול ודיבור כנ"ל וד"ל.
20 כל הלומד בקול : ראה עירובין נד, א. וראה להלן אות כ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
[יא] והנה יש עוד בחי' ומדריגה שנית בתורה והוא מצות קריאת התורה בדיבור בפה דוקא, כמ"ש ודברת בם כו' וכן לא ימוש מפיך למען תהי' תורת ה' בפיך וכן ואשים דברי בפיך כו', וכתי' כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם שזה למוציא דבר ה' בפה כמא' חיים הם למוציאיהם בפה דוקא, ובמצוה זו יש יתרון מעלה ממצות עיון והגיון בתורה במח' לבד שע"ז א' והגית בו יומם כו' וכן בתורתו יהגה כו' אע"פ שע"ז א' למחכה לו למאן דדייק כו' כנ"ל, כי הנה מצות העיון והגיון במח' לדייק במילין דחכמה הנה ודאי יש
92 כי על כל מוצא. . חיים הם למוציאיהם בפה : עקב ח, ג. משלי ח, כב. עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין הוא דמה שהתורה נק' מזון לנשמות זהו הבא בבחי' או"כ כחכ' מוחא ובינה ליבא כו' להבדיל בין טו"ר בגשמיות בסומ"ר וע"ט, אבל מקור ושרש הראשון לבירור והבדלה זו שיחיה האדם בנר"נ שבו באו"כ זהו הי' המן דוקא שז"ש על כל מוצא פי ה', פי' על כל מוצא כו' כי מוצא פי הוי' דח"ע הוא שנמשך מן ההעלם דח"ס לגילוי באו"כ דחו"ב שהן תושב"כ ושבע"פ וזהו מצות דיבור בפה בד"ת שיחי' האדם כמו אמרתך חייתני וכן כי הוא חייך ואורך ימיך כו' וחיים הם למוצאיהם בפה דוקא.
390 וחיים הם למוצאיהם בפה : משלי ד, כב. עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וז"ש כי אמרתך ממש חייתני באור וחיות העליון דהיינו בבחי' מקיף כחומה שעשוי' להגן בתמידות אפי' בעידנא דלא עסיק בה כמ"ש בשכבך תשמור עליך וכה"ג כנ"ל וד"ל (ובאמת פי' חייתני היינו שאמרתך מחי' את נפשו בתוך תוכה בבחי' או"פ כנ"ל דמעיקרא עביד אינש אדעתא דנפשי' לתקן אור נשמתו כו', והן אותיות התו' שמתקשרי' בהן נש"י בכלל ובפרט בכאו"א כנ"ל וכמ"ש ואשים דברי בפיך דוקא, וכתי' כי על כל מוצא פי הוי' בדיבור בת"ת בפה דוקא יחי' האדם וכמ"ש ותורתך בתוך מעי שהתו' נק' מזון לנשמה ממש להחיותה בבחי' או"פ ממש כי חיים הם למוצאיהם בפה דוקא.
962 כי [חט: כמו] חיים הם למוצאיהם בפה : משלי ד, כב. עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמוכים לעד כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו וסמך ידו על ראש העולה כו', ושתי ידיו הם תושב"כ ותושבע"פ, ובכל כחו ע"ד שארז"ל אם ערוכה בכל שמורה אם ערוכה ברמ"ח אברים שמורה שז"ע בשני ידיו בכל כחו כו'.
70 אם ערוכה בכל : ראה עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ תולדות, רצ"ב. ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולכן טוב תורת פיך, דחיים הם למוציאיהם בפה גשמי, מאלפי זהב וכסף דאהוי"ר של הנשמה קודם ירידתה למטה.
131 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"פ בראשית רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
עבודה, וכמ"ש במ"א בענין השבירה בשביל תיקון, שהשבירה עצמה צריכה להיות בסדר והדרגה, והיינו דהשבירה היא הענוה ושפלות הבאה מהכנעת הלב, שבאה מכובד ראש, וכמאמר ונפשי כעפר לכל תהי', שיהי' ענו ושפל כעפר שהכל דורסין עלי', אבל מ"מ נקראת עפר שיש בה כח הצמיחה, וכן הוא בענוה דע"י הכנעה זו הרי נעשה הצמיחה דפתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי שהם הצמיחה בלימוד התורה , והצמיחה בקיום המצות, אבל העצבות ועצלות הם קליפות המכסות על הפרי והם עניני טעות בעבודה, אמנם מלבד עניני הטעות הרי יש שממשיכי' את הפנימית למקום שאינו ראוי, דהנה כתי' (דברים ד מד) וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל , ואמרז"ל (יומא דע"ב ע"ב) זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשי' לו סם מיתה, דכל ענין לימוד התורה הוא בשביל לקיים והיינו להביא בפועל טוב, ולאו דוקא בהנוגע לקיום מצוה בהידור, או זהירות בלא תעשה, כ"א כל דבר תורה ומאמר רז"ל בסיפור ואגדה צריכים להביאו באיזה פועל טוב בקנין המעלות ומדות טובות, וזהו אשר יקים את דברי התורה , דתורה צריכה הקמה, ואז היא מקימה את האדם , וזהו"ע זכה נעשית לו סם חיים , דענין הזכות הוא הוא הזַכות והבהירות בגופו במדותיו ובחלקו בעולם, דהנה כתיב (משלי יז טז) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין ואמרז"ל (שם) אוי להם לשונאיהן של ת"ח שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים, דיכול להיות דישנו מי שעוסק בתורה ואין בו יראת שמים וענינו בעבודה הוא דהגם שהוא טוב בכל עניני קיום התומ"צ שהרי הוא עוסק בתו' וידוע דההתעסקו' בתורה הוא שהתו' מאירה בקיום המצות, ומ"מ אין בו יראת שמים, דיראת שמים היא פנימי' התורה , דהנה אי' בס"י הבן בחכמה וחכם בבינה, ולכאו' הול"ל חכם בחכמה והבן בבינה, אך הענין הוא דהנה כתי' (משלי א ח) שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך ופרש"י מוסר אביך מה שנתן הקב"ה למשה בכתב ועל פה, תורת אמך הם ד"ס שחדשו והוסיפו ועשו סייגים לתורה , דבכללות הוא גליא שבתורה ופנימית התורה , דחו"ב הם תושב"כ ותושבע"פ, תושב"כ נק' חכ' להיותה בקיצור, ותושבע"פ נק' בינה לפי שבאה באריכות ובפלפול, וזהו הבן בחכ' דע"י לימוד ספרי זהר ופנימי' התו' דעי"ז יהי' הבנתו בתושב"כ וממנו יתחכם גם בבינה שהיא תושבע"פ לכוין אל האמת כפי חכמתו ורצונו ית'.
45 ראה ב"ר פמ"א, ט ובמתנות כהונה שם. וראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ חיי, צב"ר. ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
מוגבלים בזמן הרי אי אפשר לומר עליהם עדי עד שהוא נצחיות, אלא פי' עדי עד הוא דקאי על ספירת המל', וכמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים, דכל עולמים הרי התהוותם הוא ע"י ספי' המל', דבחי' מל' הוא מקור לעולמות בע"ג ושם הוא שייך הזמן דמלך מלך ימלוך|69, ומ"מ הנה להיותו בחי' מקור לבד ואינו מתלבש בהעולמות בפנימיותם, דזהו מה שמל' דאצי' נעשה בחי' כתר ועתיק לבריאה שהוא בחי' כתר ועתיק לבד, לכן הוא למעלה מבחי' זמן, דהיינו שהזמן הוא נצחי, וכמ"ש ד' ימלוך לע"ו וכ"מ שנא' נצח סלה ועד אין לו הפסק .
79 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך א קח
מקור מפורש
בדף זה
ודוקא ע"י חיבורם יחד - שנקראו בשם איש ואשה, וזווגם, שזהו ענין עוה"ז הנקרא הלולא (עירובין נד, א) הוא ענין חתונה כדמוכח בזהר (ר"פ ח"ש ודף קפא, ב ושם) - נעשה מהלך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'י
מקור מפורש
בדף זה
- וראה ג"כ עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'סו
מקור מפורש
בדף זה
עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שסט
מקור מפורש
בדף זה
עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרנג
מקור מפורש
בדף זה
עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקכז
מקור מפורש
בדף זה
עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקלב
מקור מפורש
בדף זה
עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
כמבואר בכ"מ, שאלמלא חטאו היו ישראל נכנסים לא"י באופן של גאולה שלימה ונצחית שאין אחרי' גלות.
23 זח"ג שבהערה 10. וראה גם עירובין נד, א. שמו"ר רפל"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בדף זה
כהרף עין גיט מען זיך אַ כאַפּ אַז מ'שטייט אין ארץ הקודש, און דאָרטן גופא אין ירושלים עיר הקודש, און דאָרטן גופא אויפן הר הבית, אין "מקדש אד' כוננו ידיך", אין "פראָנט" באַ דעם טויער און פתח פון בית המקדש השלישי, שיבנה במהרה בימינו, ו"יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן סלה".
58 עבודת סלה שאין לה הפסק (עירובין נד, א) כי זהו ביהמ"ק דכוננו ידיך — נצחי (זהר ח"ג שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פורים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
תוכנו של מתן תורה הוא, הרי, גם ענין של גאולה, כמאמר רז"ל:
31 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א צו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
תוכנו של מתן תורה הוא, הרי, גם ענין של גאולה, כמאמר רז"ל:
31 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד במדבר שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
עד עשרים שנה צריך להיות עיקר עבודתו בלימוד התורה (בן חמש, צריך ללמוד חמש שנים מקרא; אחר כך – חמש שנים משנה ואחר כך – חמש שנים תלמוד), עיקרו של לימוד התורה הרי אינו כדי לפעול בעולם על ידי עצם הלימוד בעולם, כי אם כדי לתקן את עצמו.
13 ראה עירובין נד, א. נה, א. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 27 ואילך, בענין ההפרש שבין זקן שקנה חכמה (תורה) ל"בא בימים", מצות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
כשלימודו יהיה ללא "פניות" עצמיות, כי אם אך ורק משום שהתורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה, אזי לא תהיה לו "חיות" בלימוד התורה (מאחר ונפש הבהמית מקבלת "חיות" רק במקום שצפוי לו גדולה או כבוד).
59 שבאופן כזה צ"ל לימוד התורה, ודוקא ע"י חיות דנה"ב תורתו משתמרת (עירובין נד, רע"א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ט. ונת' בתניא פל"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
8 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
2 השמטת הדפוס דמוכח. והלשון בערך הי' צ"ל : שבשם. זיע באיברים החיצונים בסוד ה' שבשם, מלבוש כ" -- ונשמטו בדפוס התיבות שבין תיבת ,שבשם" הראשוגה והשנר. והסיום שם: מלבוש החיצון מכל לבושי המלך -- שייך הוא לפ" זיע. -- וראה ג"כ עירובין נד, רע"א. תניא. רפליז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
2) עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
9 ראה עירובין נד, א ושם. ובפיסקים. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וילך שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
1 עירובין נד, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
9 עירובין נד, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
(א) מבית הכנסת לבית המדרש – לימוד התורה באמצעות הבנת והשגת האדם, בהתאם להבנתו.
61 שצ"ל בהבנה והשגה שכלו דוקא ובאופן דכל עצמותי תאמרנה (עירובין נד, רע"א. וראה תניא פל"ז (מז, א)) וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
8 פולשטענדיקער חירות: ראה זח"ב קיג, סעיב ואילך. עירובין נד, א. שמו"ר פמ"א, ז (בתחלתו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
התורה "היא חכמתכם ובינתכם" – לימוד בשכל ובמחשבה (וכן הביטוי דיבור), ואילו מהותן של המצוות היא מעשה.
22 עירובין נד, א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב סי"ב. וש"נ. תניא רפל"ז. שם ספל"ח (וברפל"ח – לא נזכר ת"ת. ואכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
מסירות נפש מוכיחה שהאדם עובד את עבודתו באופן של "לא שניתי" – שום דבר, ואפילו ההסתרים הגדולים ביותר, אינו יכול להפריע לו, ואפילו לא להחליש את העבודה הנעשית מתוך מסירות נפש.
35 ראה רד"ה וירח תש"ח. ועפ"ז מבאר שם זה שמביא במדרש שם הפסוק (תהלים כד, ו) "דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה", כי סלה מורה על נצחיות (עירובין נד, א), ע"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
0 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
0 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
7 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
"יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה (ונקיים את המצוה כתיקונה) במהרה בימינו (ממש) אמן סלה".
62 עבודת סלה שאין לה הפסק (עירובין נד, א) כי זהו ביהמ"ק דכוננו ידיך – נצחי (זהר ח"ג רכא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
7 באַם הר סיני: ראה עירובין נד, א. שמו"ר פמ"א, ז. זח"ב קיג, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ברכה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הן לצרכיהם הרוחניים – הוא בעצמו למד תורה את "כל העם", ולא רק את הלכות התורה, שאותן חייבים ישראל לדעת, לידע את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תיעשנה, אלא גם את פלפולא דאורייתא, אשר "לא ניתנה ..
15 עירובין נד, א. פרש"י ס"פ תשא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח שלח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
"לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן", שהעיקר בלימוד התורה הוא ההבנה וההשגה בשכל ובמחשבה, וכן בדיבור.
33 עירובין נד, א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב סי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה ספרי דברים א, ב. עירובין נד, א. שמו"ר רפל"ב, וראה אוה"ת ואתחנן ע' סה. צג, ובב"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
8 עירובין נד, רע"א. :
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
ודוקא ע"י חיבורם יחד -- שנקראו בשם איש ואשה, וזיווגם, שזהו ענין עוה"ז הנקרא הילולא (עירובין נד, א)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ובסגנון הגמרא [בביאור הטעם דקריאת המגילה באדר הסמוך לניסן משום ש"מסמך גאולה לגאולה עדיף", "פורים לפסח"] – בין גאולה לגאולה , בין גאולת פורים שלא היתה גאולה שלימה, כדברי הגמרא (בביאור הטעם שאין אומרים הלל בפורים משום ש)"אכתי עבדי אחשורוש אנן", לגאולת פסח שהיתה גאולה שלימה (ואילו זכו היתה גאולת מצרים גאולה שאין אחרי' גלות), וכמותה תהי' הגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו, גאולה אמיתית ושלימה, כמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
1893 ראה עירובין נד, א. שמו"ר רפל"ב.
זח"ג רכא, א. מגלה עמוקות אופן קפה (וראה הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 346).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"א ב"ה
מקור מפורש
בדף זה
ופירש האריז"ל:
553 לקוטי הש"ס להאריז"ל למועד קטן. בדפוסים שראיתי (קאָרעץ תקמ"ה, ליוורנו שנת המשר"ה. קראקא שנת קבו"ץ גליו"ת. והועתק בחסרון זה גם בס' אור עינים להרה"צ וכו' וכו' מהורא"צ סאפרין מקאמארנא, אור שני מע' אימה. – וצ"ע שלא הרגיש בהשמטה זו.) חסר התחלת הפי' של זיע – אבל נראה לי ברור, שאין זה אלא השמטת הדפוס דמוכח. והלשון בערך הי' צ"ל: שבשם. זיע באיברים החיצונים בסוד ה' שבשם, מלבוש כו ' – ונשמטו בדפוס התיבות שבין תיבת "שבשם" הראשונה והשני'. והסיום שם: מלבוש החיצון מכל לבושי המלך – שייך הוא לפי' זיע . – וראה ג"כ עירובין נד, רע"א. תניא רפל"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
הישיבה בארץ היא באופן של קבע, כמארז"ל שאילו זכו היתה הכניסה לארץ (תיכף לאחרי היציאה ממצרים, כמ"ש בשירת הים "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך גו'") באופן של גאולה אמיתית ושלימה שאין אחרי' גלות, ולכן נאמר על זה ענין הירושה – ש"אין לה הפסק";
10 ראה גם עירובין נד, א. שמו"ר רפל"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ בתורה, שצריך להתבונן שהתורה היא רפואה וסם חיים, ובפרט שהתורה מצלת אותו ממקום המיתה, כמאמר בראתי יצה"ר (שהוא מקום המיתה) בראתי לו תורה תבלין, וע"י התבוננות זו נעשה לימודו בתורה ללא הגבלות.
44 ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכשם שהזריעה היא בארץ דוקא, שהכל דורכין עלי', שהו"ע הביטול, וקודם הזריעה צריך להיות ענין החרישה, לעשות עפר תיחוח, שהו"ע הביטול, כמו"כ המצוות שזרע הקב"ה הם בגופות של ישראל דוקא, שמצד עצמם הם בטלים לאלקות, ונוסף צ"ל קיום המצוות באופן של ביטול וקב"ע (דוגמת ענין החרישה), ודוקא באופן כזה ממשיכים את גילוי אור הסובב.
34 ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם שהתורה נקראת "רפואה לעולם" – כיון שהעולם מצדעצמו חסר הוא (ע"ד ענין החולי), וע"י לימוד התורה על מנת לעשות, נמשכת רפואה לעולם – המשכת אלקות בעולם, ובמילא נעשית גם המשכת הגשמיות – "ונתתי גשמיכם בעתם גו'".
66 ראה עירובין נד, א. זח"ג קס, רע"ב. פרש"י בשלח טו, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועיקר העבודה עתה היא לא בהמשכת אורות וגילויים, אלא בעבודת הבירורים, ובאופן שכל דבר הבא לידו צריכים לעשותו מיד, ללא חשבונות, שהרי אין אתנו יודע עד מה בסוד הבירורים, ולכן צריך להיות חטוףואכול חטוף ושתי.
16 לשון חז"ל – עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' זכור, י"ג אדר-שני, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
אסור שיהי' זה "בלחישו", מבלי שתהי' לזה שייכות אליו.
64 ראה עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
והנה, כשם שבזריעה בגשמיות הרי מעלת הארץ היא מצד הביטול שבה, שהכל דורסים עלי', כך גם ברוחניות, שזריעת המצוות בישראל דוקא היא מצד הביטול שבהם, שהו"ע בחי' ארץ, ונפשי כעפר לכל תהי', והוא הביטול עצמי שבנש"י שהם בטלים לאלקות, וכנ"ל שכאו"א מישראל אינו יכול להיות נפרד מאלקות, ומצד הביטול עצמי שבישראל הרי הם כלים לזריעתהתומ"צ.
38 ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שהסתלקות הצדיק נקרא בשם "הילולא", כפי שמצינו בזהר (בהאידרא) הלשון "הילולא דרשב"י", שהתרגום של "הילולא" הוא חתונה – כי, ענינה של חתונה הוא שעי"ז יהי' קיום מצות "פרו ורבו", שהו"ע המשכת נשמות מלמעלה למטה, וזהו גם ענין ההילולא שבהסתלקות הצדיק, שעי"ז נמשכים נשמות חדשות.
61 ראה עירובין נד, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וע"פ המבואר בתניא שקליפת נוגה היא ממוצע בין קדושה לג' קליפות הטמאות, הרי מובן, שעי"ז שמעלים קליפת נוגה לקדושה, אזי מתבטלים בדרך ממילא ג' קליפות הטמאות, שזהו"ע "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ובמילא נעשית גאולה שלימה שאין אחרי' גלות.והכח על זה ניתן כבר ביצי"מ, כמארז"ל שאילו זכו היתה יצי"מ גאולה שלימה, ונמצא, שבכח היתה כבר גאולה שלימה, וכיון שלמעלה "אין כח חסר פועל", נמצא, שגם בפועל היתה כבר שלימות הגאולה, אלא שהיתה בהעלם, וצריכים לגלותה מן ההעלם אל הגילוי.
69 ראה זח"ג רכא, א. וראה גם עירובין נד, א. שמו"ר רפל"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ולאחרי זה בא הענין ד"יום הילולא רבא" – שהילולא היינו חתונה, שענינה הוא המשכת כח האין-סוף, שהרי תכליתה של חתונה (כמבואר בפוסקים הטעם שאין מברכים על קידושין, כיון שזהו רקהכנה והקדמה לתכלית הכוונה) – שיהיו בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, ואז נמשך הדבר באופן נצחי, כמארז"ל "כל שהוא תלמיד חכם ובנו .
208 ראה עירובין נד, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
אבל, למרות גודל העילוי שבהפצת המעיינות חוצה, הרי זה רק הכנה והקדמה וכלי, ואי אפשר להסתפק בכך, כיון שעדיין חסר הענין העיקרי – גאולה כפשוטה מהגלות כפשוטו, שיהי' חירות אמיתי, לא רק "חירות מיצר הרע", אלא גם חירות משעבוד אומות העולם, שזהו חירות כפשוטו, גם עבור נפש הבהמית והגוף.
269 ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ואע"פ שמאז שבירת הלוחות ניתוסף ענין הקושיות שבתורה , והיינו לפי שלאחרי שבירת הלוחות מוכרח להיות ענין הקושיות גם בתלמוד ירושלמי – הרי אין זה מגיע לריבוי הקושיות שישנם בתלמוד בבלי, שלכן אמרו "במחשכים הושיבני זה תלמודה של בבל"195, היינו, שמצד ריבוי החושך אי אפשר לבוא למסקנא האמיתית אלא באופן ד"חריף ומקשה" , ולא רק ע"י מיעוט קושיות, אלא ע"י ריבוי קושיות דוקא.
1288 ראה עירובין נד, א. נדרים כב, ב. שמו"ר רפמ"ו. המשך תרס"ו ע' פז ואילך (בהוצאה החדשה ע' קטו ואילך). סה"מ תש"ו ע' 35 ואילך. לקו"ש חי"ד ע' 159 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, כפי שמבואר בארוכה בקונטרס עץ החיים [118] לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, דתושבע"פ נמשלה לתאנה , ותאנה היא עץ הדעת (כדעת הרשב"י במד"ר ור"נ בגמרא ), ולכאורה נפלא הדבר איך שייך לומר על תושבע"פ שהיא עץ הדעת כו'.
112 ראה עירובין נד, סע"א. במדב"ר פי"ב, ט – הובאו בקונטרס עץ החיים פ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ועל זה אנו מבקשים "יבחר לנו את נחלתנו גו'" – שאמיתית ענין הבחירה הוא בהעצמות, ששם אין קוין והגבלות; "אשר אהב סלה "34 – לשון נצחיות , בלי שום מדידות והגבלות.
50 ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
מהפסוק "זאת התורה לעולה גו'", אין הוכחה שיש צורך באמירת פרשת הקרבנות בדיבור , "למוצאיהם בפה" דוקא, אלא יכול להיות שגם המחשבה בענין פרשת הקרבנות היא בכלל "זאת התורה לעולה וגו'".
165 עירובין נד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וע"פ מ"ש במדרשי חז"ל שאילו זכו (ולא היו הענינים שגרמו להיפך כו') היתה היציאה ממצרים באופן של גאולה שאין אחרי' גלות [שלכן נאמר מיד לאחרי קרי"ס "עד יעבור עמך ה' עד יעבור גו'" , ב"פ, דקאי על ההעברה בים סוף ועל ההעברה בירדן , ומיד לאח"ז "תבאמו ותטעמו גו'" , באופן נצחי], הרי מובן, שביצי"מ ישנם כבר כל הענינים בדוגמת הגאולה העתידה.
1540 ראה עירובין נד, א. שמו"ר רפל"ב. זח"ג רכא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
את דבריהם" – הרי גבי לימוד התורה מצינו הן לשון אכילה והן לשון שתי', כלשון הגמרא :
1560 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
חמש, צריך ללמוד חמש שנים מקרא; לאחרי כן – חמש שנים משנה ולאחרי כן – חמש שנים תלמוד ), והרי לימוד התורה עיקרו לא בכדי שע"י הלימוד גופא יפעל בעולם , אלא בכדי לפעול על עצמו .
1860 ראה עירובין נד, א. נה, א. וראה לקו"ש שם ע' 774 ואילך (תו"מ חל"ב ע' 201 ואילך), בענין ההפרש שבין "זקן שקנה חכמה " (תורה) ל"בא בימים", מצות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מאחר שאין לו פניות אישיות בלימודו, וצריך ללמוד תורה רק בגלל היותה חכמתו ורצונו של הקב"ה – לא תהי' לו חיות בלימוד התורה (שהרי לנפש הבהמית יש חיות רק כאשר יכול להשיג גדולה וכבוד).
1904 שבאופן כזה צ"ל לימוד התורה, ודוקא ע"י חיות דנה"ב תורתו משתמרת (עירובין נד, רע"א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ט. ונת' בתניא פל"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז מובנת ההשתדלות של גדולי ישראל, ובפרט רבותינו נשיאינו בדורות הכי אחרונים, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר, להפיץ את לימוד התורה וקיום מצוותי' בכל קצוי תבל, עד לפנה הכי נדחת :
923 עירובין נד, א. וראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"א ע' רסו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
– (כ"ק אדמו"ר שליט"א הוסיף בבת-שחוק:) כמארז"ל " חטוף
3067 עירובין נד, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ושתי" , ללא סדר והדרגה; אבל בדרך כלל צריכה להיות העבודה בסדר והדרגה:
661 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ועאכו"כ בנוגע לצדיקים יסודי עולם, שאצלם נקרא יום ההסתלקות בשם "הילולא"243, שפירושו (בגמרא ורש"י ) – חתונה, והרי חתונה היא (לא רק סתם שמחה, אלא) שמחה נעלית יותר (שלכן מותר אז לעשות כמה ענינים שבדרך כלל אסור לעשותם בזמן הגלות (כדאיתא בסוף מסכת סוטה), כיון שמצד שמחת החתונה בטלים גדרים אלו ).
1421 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי המעלה דמדבר חריבה דוקא, שדוקא בו ניתנה התורה , שהו"ע תכלית הביטול, שדוקא עי"ז יהי' אח"כ בנין (ויחוד) חדש ביתר שאת כו'.
1743 ראה עירובין נד, א. במדב"ר פ"א, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע לנתינת התורה במדבר דוקא, מבואר במכילתא שזהו לפי שמדבר הוא "מקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבוא ויקבל".
1715 יתרו יט, ב. וראה גם עירובין נד, א. במדב"ר פ"א, ז. פי"ט, כו. תנחומא חוקת כא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
"תורה מביאה רפואה לעולם" – באופן שמלכתחילה "לא אשים עליך", כך, שיכולים לנעול את כל בתי-הרפואה, כיון שאין חלאים, כי אם עולם בריא!
265 ראה עירובין נד, א. זח"ג קס, רע"א. פרש"י בשלח טו, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
בדף זה
ואדרבא מאן מלכא רבנן ואורייתא הוא דקא מרתחא לי', משא"כ בתפלה, צריך להיות כעבדא קמי מרי', תכלית הביטול (ביטול דמס"נ).
68 משא"כ בתורה, הרי אדרבה – לימוד התורה צ"ל באופן ד"כל עצמותי תאמרנה " (ראה עירובין נד, א. תניא פל"ז – מז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תשא, ט"ז אדר, תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
אך ההמשכה שע"י התפלה היא רק בפנימיות העולמות, וידוע שההמשכה צריכה להיות גם בחיצוניות העולמות כמבואר בענין התורה שצריך להיות למוצאיהם בפה דוקא, וכמו שמאריך אדמו"ר הזקן בתניא, וכן במצוות צריך להיות מעשה המצוות דוקא, ועד שכללות ענין התורה ומצות הוא דוקא למטה בעוה"ז דלמצרים ירדתם, ובקרבנות אמנם כן הוא שעל ידם הוא גילוי ההמשכה גם בחיצוניות העולמות, משא"כ ע"י התפלות דבמקום קרבנות תקנום ההמשכה היא רק בפנימיות העולמות, ולהיות שע"י המצוות ההמשכה היא בחיצוניות העולמות, הנה ע"ז עונה כנסת ישראל פשטתי את כתנתי וגו'.
24 עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ומדייק בזה, שלכאורה הוא דבר פלא, שהרי במתן תורה היו ישראל בתכלית העילוי, הן בגשמיות שהיו אז במעמד ומצב משובח ביותר בענין החירות, והן ברוחניות שהי' אז אצלם גילוי אלקות בדרגא הכי נעלית, ובימי אחשורוש היו ישראל בתכלית הירידה, דנוסף לההעלם והסתר שבכל גלות אשר החושך יכסה ארץ בריבוי צמצומים והעלמות והסתרים, הנה אז (בזמן גזירת המן) הי' ההעלם וההסתר עוד יותר, וגם בגשמיות היו אז בשפל המצב בתכלית, שהיתה הגזירה להשמיד להרוג ולאבד ח"ו את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, ואעפ"כ, בזמן מתן תורה, כשהיו ישראל בתכלית העילוי, היתה רק ההתחלה (החלו לעשות), ובזמן גזירת המן, כשהיו בתכלית השפלות, אז דוקא קבלו מה שהחלו במתן תורה.
6 ראה שמו"ר פמ"א, ז. ויק"ר פי"ח, ג. זח"ב קיג, סע"ב ואילך. וראה גם עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בדף זה
שמזה מובן, דכל הפרטים שבכתוב זה ישנם ג"כ אצל כאו"א מישראל.
5 ובפרט שמסיים "סלה" – ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
כא) ובכ"ז יובן מארז"ל שהלומד תורה בלחש במהרה שוכח כו', ולכאורה מה ענין שכחה ללימוד בלחש הלא בלחש הוא מצד העיון בעומק השכל דוקא והקול מבלבל הכונה הפנימי', וכידוע בענין המשמיע קולו בתפלתו כו' (ואדרבה מה שדיבור בלחש דמרחשי' שפתיו הוא רק מפני הטרדא בעומק פנימי' השכל כידוע שזהו מצות הגיון שבתורה כמ"ש והגית כו').
92 שהלומד תורה בלחש במהרה שוכח. . המשמיע קולו בתפילתו : עירובין נד, א. [וראה לעיל סוף אות ה']. ברכות כד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
בדף זה
(וכידוע דגם בעוה"ב ילכו מחיל אל חיל בלי שיעור למעלה כלל וכמ"ש גם עתה וקדושים בכ"י יהללוך סלה בלי הפסק כלל כמו נשמת האבות ונשמת משה ואהרן וכה"ג וכמ"ש במ"א וד"ל ).
47 וקדושים. . סלה בלי הפסק : ברכת אתה קדוש. עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
יש להקדים ענין מה שאו' משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול כו', דהנה ידוע בשרש ענין ירידות הנשמות בגופות שזהו ירידה גדולה כמו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא דשרש נש"י עלו במחה"ק כו', אך ירידה לצורך עלי' היא שעי"ז יתעלו למעלה יותר, וכמו תכלית העילוי דעוה"ב שנק' עדן עילאה דעין לא ראתה כו' והוא מ"ש ויהי נועם ה' עלינו כו' וכן לחזות בנועם ה' שאז יהי' תכלית ענין גילוי עצמו' אוא"ס כמו שהוא למטה כמו למעלה ממש עד שכל א' מראה כו' וא' הנה אלקינו זה לנוכח כו', הנה זה השכר והעלי' הגדולה לא יהי' רק ע"י הירידה דעכשיו דנשמות בגופי' בעוה"ז ע"י תו"מ ותשובה כו' וגם בעוה"ב יהי' עלי' אחר עלי' עד אין שיעור למעלה, וראי' ממה שא' דת"ח אין להם מנוחה אפי' בעוה"ב שנא' ילכו מחיל אל חיל כו' ממדרגה למדרגה עליונה יותר וכן עד אין קץ כו', וכמו שאנו או' וקדושים בכ"י יהללוך סלה שהן נשמות הצדיקי' הגדולי' שנק' קדושים ממש כנשמות האבות ומשה ואהרן ושאר הנביאי' כמו לקדושים אשר בארץ בארץ החיים דגעה"ע כו' שהן עולי' תמיד בעילוי אחר עילוי ברום המעלות וזהו יהללוך סלה בלי הפסק כלל (וק"ו הוא [אם] בחייהם בגופי' היו הולכי' מדי יום ויום מדרגא לדרגא כמ"ש לאברהם התהלך לפני כו' וכמ"ש בזהר, כ"ש במיתתן שנשמתם עולה בתכלית המעלה באא"ס
207 סלה בלי הפסק : עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא כידוע דג"ע הוא בחי' מקבל מבחי' עדן עילאה סתימאה שעליו א' עין לא ראתה כו' שיתגלה בעוה"ב דוקא, ועכשיו גם הנשמות הגבוהות ביותר כמשה ואבות לא השיגוהו לתכלית[ו] ממש ואמנם גילוי אורו מאיר בגעה"ע לנשמות הצדיקי' שמימות אדה"ר עד העוה"ב, ובזה האור הן עליי' העולמות התחדשות ההשגות בעומק סודות ופנימי' התורה בכל יום ויום (וכמאמר וקדושים בכ"י יהללוך סלה בלי שיעור והפסק כלל כו') (והוא [בחי'] התענוג הפשוט הנעלם שבהעלם עצמות א"ס ב"ה שנק' שעשוע[י] המלך בעצמו' ממש, שיתגלה מהעלמו העצמי בעוה"ב כמ"ש יחיינו מיומים בג"ע בגילוי רזין וסודות התורה וכן בימוהמ"ש וביום הג' יקימנו ונחי' לפניו ממש, וכמ"ש אשר אהי' אנא זמין לאתגלאה בעוה"ב דכתי' וא' ביום ההוא הנה אלקינו זה כו' וז"ש אלקים זולתך יעשה למחכה לו כו').
300 וקדושים בכ"י : נוסח תפלת העמידה. עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
בדף זה
אך התירוץ האמיתי לזה [oldpage_626] יובן ממ"ש במ"א בענין העדן דעוה"ב שיש בו ב' מדרגות [ש]בכתר (גימ' תר"ך והחכ' נק' יש והוא שנק' פר"ס ונחלק לחו"ב וזהו קנה חכמה ב"פ קנה גימ' יש, וחצי התחתון הוא שכר של המצות בתענוג מורגש שבא מן התענוג הנעלם שבפנימי' רצה"ע שבמצות למעלה (והוא בחי' חסד דע"י שמלובש בגלגלתא כו') שנק' י"ג חוורתי כו'), וז"ש יאר ה' פניו כו' וכתי' בי' להנחיל אוהבי יש, וחצי העליון הוא בבחי' העדן עצמו דעין לא ראתה רק למחכה לו כו' שהוא ענין עליות הנשמות דת"ח שאין להם מנוחה אפילו בעוה"ב כענין וקדושים כו' שעולים בעילוי אחר עילוי בעצמות השעשועי' שלמעלה מכל חיי העוה"ב כו', ועלי' זו היא רק ביטול העצמות מכל וכל שאינו יכול לבא בעונג מורגש כלל רק בהיפוך בעלי' והסתלקות למעלה וזהו עיקר חיות[ם] כמ"ש ילכו מחיל אל כו' וכמו להחיותם ברעב שהרעב זהו עיקר החיות ולא השביעה במורגש כו'.
370 וקדושים : נוסח שמו"ע. עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עז, א
מקור מפורש
בדף זה
וירד בחי' התנשאות שמצד עצמות ממש להיות מתנשא על התנשאות דימ"ע הנ"ל אז הי' מלך יושב והוא בחי' מלך זוטא היינו מל' דא"ס שנעשה סובב ומקיף לאצילות ובי"ע וכן מל' דאצילות שנעשה כתר לבריאה שנק' מלך ממש יושב על כסא לשפוט עמו וכמ"ש וישב ה' מלך לעולם כו' וכה"ג להיותו מלך על עם כמלך על עבדים כנ"ל אבל כאשר נתגלה מבחי' קדם הנ"ל שהוא מחשב' הקדומה דמל' דא"ס עצמו שנק' אגוסטוס שרש ומקור לכל בחי' מל' דאבי"ע כנ"ל (שזהו פי' אדון עולם אשר מלך בטרם כל כו' ומלוכ' הב' דמלך זוטא היינו מ"ש לעת נעשה בחפצו כל במל' דא"ס בקו"ח כו' אזי מלך שמו נקרא להיות מתנשא מימ"ע כו' וזהו ג"כ ההפרש בין יחיד חה"ע מלך מלך זוטא למלך יחיד חה"ע וד"ל) אז מלך עומד שהוא מל' דא"ס שמתנשא מימ"ע עומד בבחי' ביטול כמ"ש דאפי' אור צח כו' אוכם הוא לגבי עה"ע עצמו כו' וכמו ועמדו רגליו ביום ההוא כו' בבחי' עמידה לפי שאגוסטוס יושב בבחי' מלך וד"ל וזהו מכון לשבתך פעלת היינו לשבתך ממש שהוא כענין אגוסטוס יושב שהוא בהתנשאות שמצד עצמו שיושב להיות מלך על כל בחי' מל' דאבי"ע זהו מוכן ועומד מכבר ומקדמ' דנא מבחי' קדם הנ"ל וזהו נכון כסאך מאז כסאך ממש נכון מאז דוקא מקדמונו ש"ע הנ"ל והוא מ"ש ע"פ זה נכון כסאך מאז דוקא אגוסטוס יושב ומלך עומד וד"ל (וז"ש מי הוא זה מלך הכבוד עד מי הוא זה מלך כו' ה' צבאו' כו' סלה סלה נצחית מל' דא"ס עצמו וד"ל) ובכל זה יובן מ"ש בשיר' הים דוק' אשיר' לה' כי גאה גאה כו' ותרגומו גיאה כו' שהוא כענין מלך על המלכים הנ"ל שנק' אגוסטוס יושב שהתנשאות זאת מובדל ומרומם לבדו ורק אפס קצהו נמשך להיות מלך על כל מלכים כו' (וע"כ טבעו להיות משפיל גאים דוקא ומגביה שפלים כטבע הרם ומוגבה בעצם כמ"ש למעלה וזה היה סיבת מפלת כתר דקליפת מצרי' כו') ולמעל' היינו בחי' גאה בחולם ע"ג אתוון שנבדל ומרומם וגאה הב' היינו כמ"ש ה' מלך גאות לבש להיות מתנשא על ימ"ע (דלא כדלעיל שגם מל' על כל המלכים נק' לבוש גאות) והוא ענין הבקיע' שבקע הים ברוח קדים עזה שנמשך מבחי' גיאות והתנשאו' העצמות דבחי' קדם הנ"ל להיות התגברות בחי' או"י על או"ח ולכך שייך זה לשירת הים דוקא (שאז נתגלה מעצמות ההתנשאו' להיות בכח לגבור האו"י על האו"ח וזהו בכנ"י ע"י תו"מ כנ"ל לפי ששרש נש"י עלו ג"כ במח' הקדומה וע"כ נק' כל ישראל בני מלכים והוא ית' מלך על בני מלכים האלה שבהם יתפאר ויתנשא כמלך על המלכים ממש כמ"ש ישראל אשר בך דוקא אתפאר כו' והיינו ע"י קבלת עמ"ש בתו"מ דוקא שבני ישראל שנק' בני מלכים מקבלים עליהם שזהו כמלכים שנעשים עבדים כמ"ש כי לי בנ"י עבדים כו' ונק' ממלכת כהנים כו' וזהו ענין גאה הב' שהוא בקמץ בחי' כתר מל' הנ"ל שהוא בחי' התגברות דאו"י על או"ח דישראל באמצעו' משה שושבינא דמלכ' שזהו מ"ש אז ישיר משה ובנ"י כנ"ל כי גאה גאה כמ"ש בזהר ישראל קדישא ואורייתא קדישא אבל אין קדוש כה' כו' (וע"כ סוס ורוכבו דקליפה רמה בים דוקא משום דגיא' על גיוותנא ממש כו' מטעם הנ"ל וד"ל:
8 סלה נצחית : ראה עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן א
מקור מפורש
בדף זה
אשא עיני אל הורים ומורים, יושבי על מדין וכסאות למשפט בצדק ומישרים לשפוט עני ודך המוכ"ז ה' מנחם בר' יהודה מקהילתינו.
3 ע"פ שופטים ה, י. עירובין נד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה בין פסח לעצרת
מקור מפורש
בדף זה
וכן מפרש רש"י (עירובין נד, א):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר