ט'תתקסז

הערות

1. 1. נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 457 ואילך. תרגום האגרת בלה"ק נדפסה ב"תורת מנחם – אגרות מלך" ח"א ע' ע ואילך. לתוכנה – ראה גם ב' האגרות שלפנ"ז. לקו"ש ח"ט ע' 172 ואילך.
2. 2. חשבון צדק : ראה גם מכתב ערב ח"י אלול ה'תשמ"א (לקו"ש חכ"ד ע' 601 ואילך).
3. 3. מערערע געלעגנהייטן : במענה על השאלה: למה לא נתפרט במכתב ביחוד ימי הסליחות (וציין כ"ק אדמו"ר בחצע"ג: (בלקו"ת: שזהו חודש אלול)). – ענה כ"ק אדמו"ר: בכלל א"א לכתוב זה במכ' כללי כיון שע"פ חסידות כאו"א צריך לנהוג במנהגו וכו"כ מנהגים בזמני אמירת סליחות (משא"כ הענין דמח"י אלול נתגלה בחסידות אבל כנראה שייך לכל) . קובץ מכתבים : ראה גם אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד אגרת תתקמג.
4. 4. איר ספּעציעלע מצוה איז תקיעת שופר : דמצות היום בשופר – ר"ה כו, ב. רמב"ם הל' שופר פ"א ה"ב.
5. 5. עשרת ימי תשובה . . בפרט די זיבן טעג . . יום-כיפור : ראה בארוכה לקו"ש חכ"ט שיחה ליום הכיפורים (ע' 203 ואילך).
6. 6. בסי' האריז"ל : עשי"ת.
7. 7. יום הקדוש , יום-כיפור : ראה בהנסמן בלקו"ש חכ"ט ע' 523 הערה ד"ה יום-הכיפורים.
8. 8. וכידוע הדוגמא בזה : ראה גם לקו"ש ח"ג ע' 913 ואילך.
9. 9. תורה אור : משלי ו, כג. וראה זח"ג נג, ב.
10. 10. הרגל נעשה טבע : תניא פמ"ד (סג, ב). וראה גם שם ספי"ד. פט"ו (כא, א). שבילי אמונה נתיב ד שער ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו.
11. 11. וואָס מ'הויבט אָן זאָגן . . פון ראש-חודש אלול : ראה גם בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקסו הערה ד"ה מנהג.
12. 12. תנחומא שם : פנחס יג.
13. 13. ח"י אלול . . שני המאורות הגדולים : ראה לקו"ש חכ"ד ע' 178 ואילך, ובהנסמן שם.
14. 14. אהבת ישראל . . אפילו אַ " פרעמדן " אידן : היום יום ג' אדר א (בשם אדה"ז). טו כסלו (בשם הבעש"ט). סה"מ ה'תשי"א ע' 152 (בשם הבעש"ט). וראה ספר הערכים – חב"ד (כרך א) ערך אהבת ישראל ס"ה אות ג' (ס"ע תרכג ואילך). וש"נ.
15. 15. ואהבת . . כמוך : קדושים יט, יח.
16. 16. פי' הבעש"ט : ראה גם כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סע"ח. וש"נ. ובאור תורה : בהוצאת קה"ת – פ, ג (סימן רסד). ווי באַקאַנט : ראה ליקוטי מהרי"ל במקומו. טואו"ח ר"ס תקפ"א. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש. חשבון הנפש : וזה נוגע לא רק להאדם, כ"א לכל הבריאה כולה, כי "אדם אינו פרט א' כמו שאר הנבראים אלא הוא כולל כל הנבראים כו'" לכן אזדעזעו כל עילאין ותתאין כד בעא קוב"ה למברי אדם כו' (ליקוטי לוי יצחק – לאאמו"ר – על זח"א לד, ב. עיי"ש). אַלע . . מעגלעכקייטן : וע"פ מחז"ל כדבעי לי' למיעבד לא עבד (כתובות סז, א); לא יגעתי ומצאתי אל תאמן (מגילה ו, ב). וראה קונטרס ומעין מאמר טז, פ"ב. גיין מחיל אל חיל : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא. מערערע געלעגנהייטן : בנוגע ימי הסליחות – הרי כמה מנהגים בזה (ראה בטור סתקפ"א. ובאבודרהם: נהגו כל ישראל להקדים מטו' יום באלול כו' ויש מקומות כו' מר"ח אלול). ולנוהגין לאומרם כל חודש אלול או בעשי"ת ה"ז הענין דאלול ועשי"ת. ולהאומרים מר"ח אלול עד לאחרי עשי"ת (ס' הכוונות דרושי ר"ה – וי"ל דזהו היסוד למש"כ בלקו"ת עקב (יד, א) בפשטות דמר"ח אלול ואילך אומרים סליחות, אף שאין מנהגינו כן) ה"ז צד השווה דכל זמנים אלה. וראה קובץ מכתבים – תהלים ע' 204 (תהלים אהל יוסף יצחק הקצר). ווי באַוואוסט : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 177 בסופו. דער רמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד: וחפשו במעשיכם כו'. וראה גם "ענין הב'" בתק"ש (הרס"ג הובא באבודרהם). התעוררות לתשובה (בשו"ע להאריז"ל כוונות לר"ה). ועייג"כ המשך וככה תרל"ז פ"ע משל הבעש"ט ז"ל ומשל מהרלי"צ ז"ל מבאַרדיטשוב. בפרט די זיבן . . וואָך : בסי' האריז"ל מסיים בזה: וזה ודאי בלי ספק. דער הויכפּונקט : בנוגע לד' ימים שבין יוהכ"פ לחה"ס (שאז יש ג"כ ענין התשובה – ראה לקו"ש ח"ט שיחה א' לפ' האזינו (ע' 206 ואילך) הערה 16, 72, וש"נ) ועד שמע"צ – חתימת ונתינת הפתקין (זח"א רכ, א. ח"ב קמב, סע"א. ח"ג לב, א) שעד שמע"צ אומרים לדוד אורי – צ"ע אם גם אז הענין דחשבון הנפש (והרי אין מתודין אז, וגם לא בלחש; כן – לכל הדעות אין אומרים אז סליחות). יום-כיפור : ובו עצמו פעם אחר פעם עד להוידוי בעת החתימה – בתפלת נעילה. ועיין שו"ע אדה"ז ר"ס תר"ז. שכל כו' גוט כו' פאַרקערט : וכידוע הדוגמא בזה אשר שאול שהי' משיח ה' וכבן שנה שלא טעם טעם חטא (יומא כב, ב) אמר הקימותי (יותר מ"עשיתי" בלבד) את דבר ה' ושמואל אמר ותעש גו' ה' (יותר מהעדר עשיית הטוב) וביאר כי "שמוע" ו"להקשיב" – הם העיקר (ש"א טו, יג-כב). פאַראיינציגט ער זיך : ראה תניא פ"ה. וע"פ המבואר שם י"ל שע"י התמדה בלימוד התורה נעשה שכלו – שכל דתורה (ע"ד הרגל נעשה טבע ) ויש לסמוך עליו. אלא שמצד שכל דתורה – אפ"ל כמה סברות ואלו ואלו דא"ח (עירובין יג, ב), ואדרבא מעלת התורה שלא ניתנה חתוכה (ירוש' סנה' פ"ד ה"ב); ולבוא לפס"ד – ה"ז ע"י והוי' עמו (סנה' צג, ב). וראה אוה"ת להצ"צ יתרו ע' תתצ ואילך. צוויי מאָל טעגלעך : להעיר ממחז"ל דשנים ליום (התמידים) – מכפרים שאין עון (במדב"ר כא, כא. תנחומא שם). וי"ל דמזה סמך למנהגנו לומר בשני' בתפלת המנחה (ראה שער הכולל פי"א ס"ק כח). עס ווייזט זיך אויס : להעיר מסוכה (נב, א) נדמה להם כהר גבוה. וצ"ע ששם נאמר זה בצדיקים. אפילו אַ צדיק : וכידוע הדוגמא כשאמר דוד בחנני ה' ונסני (סנה' קז, א. זח"א פב, א). דער אויבערשטער צו הילף – אויב מ'נעמט כו' : וכמחז"ל שהקב"ה עוזרו; הבא לטהר מסייעין אותו (סוכה נב, ב. יומא לח, סע"ב). אַ העכערע מדריגה : ראה אגה"ק סי"ד: ובכל שנה ושנה יורד כו' אור חדש כו' שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה כו' גילויו תלוי במעשה התחתונים כו'. ח"י אלול . . הגדולים : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 141. מדה כנגד מדה : סוטה ט, ב. ובכ"מ. וידוע פי' הבעש"ט עה"פ ה' צלך (קדושת לוי עה"ת – קדושה שני' קרוב לסופה). ובאור תורה להה"מ רמזי תהלים עה"פ ה' צלך ע"י ימינך שזהו "ע"י אהבה לבנים (בני ישראל) וזהו ע"י ימינך והוא ע"ד אברהם אוהבי". גרעסער און מערער : היינו באיכות ובכמות. ולהעיר ממחז"ל דמדה טובה מרובה כו' ת"ק פעמים (תוספתא סוטה רפ"ד). אגה"ק ס"ח: דלכאורה זו אינה מן המדה כו'. במקומו . . דוד : רמב"ם הל' מלכים ספי"א ומסיים: שיקבץ "נדחי ישראל כו' ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". ובסיום הפרק שלאחריו (והוא גם סיום ספרו יד החזקה): ובאותו הזמן כו' יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים כו' כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.