שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יהי רצון שיעשה כל אחד ואחת את התלוי בו בכל האמור ויראה אשר "הוי' אורי וישעי ומעוז חיי" וממלא כל אשר שואל ומבקש לטובה ועד לקיום היעוד "ואזבחה באהלו זבחי תרועה" – בבית מקדשנו השלישי אשר יבנה במקומו ע"י משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
9 היעוד : תהלים כז, ו.
חודש החשבון . . ההכנה : ראה לקוטי מהרי"ל במקומו. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. טואו"ח ר"ס תקפ"א. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש.
אומרים . . הוי' אורי : כי בו מאירים י"ג מדות הרחמים (רשימות הצ"צ לתהלים עה"פ. ובפנים יפות שם: שמעתי הטעם מפני שיש בו י"ג שמות הוי' כנגד יג"מ שאומרים באלול. וראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
מזמור : תהלים כז. וראה פנים יפות שם פי' כל המזמור על אלול ר"ה יוהכ"פ וחה"ס.
בפשוטו של דבר : אבל עיין רשימות הצ"צ לתהלים. פנים יפות ועוד.
יש לבאר : ולהעיר מפי' הראב"ע עה"פ שיש אומרים כו'. ראה ג"כ רד"ה לדוד הוי' אורי וסד"ה אשרי העם, תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 279 וע' 290).
תוארים כלליים : מתאים להנ"ל שהחודש – כללי.
שתי דרכים : ובהתאם לזה שני דרכים אחת של ג"ע ואחת כו' (ברכות כח, ב. ולהעיר מקידושין ב, ב).
החיים והטוב כו' : נצבים ל, טו. ולהעיר מפי' הבעש"ט עה"פ (בצוואת הריב"ש).
איזוהי דרך : ראה לקו"ת ואתחנן ד"ה שמע ישראל.
ואחז"ל אשר בכל יום . . הקב"ה עוזרו : סוכה נב, סע"א ושם.
ששלימות כו' בעולמנו כו' ללכת : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא.
ומחיים אל חיים : להעיר ממחז"ל עשרה נקראו חיים (אדר"נ ספל"ד).
ובדרגא נעלית יותר : שלכן נאמר בזה הוי' עוה"פ. וראה לקו"ת חוקת (נז, ג). וראה תוד"ה שלש (ר"ה יז, ב).
בכל יום כו' בעיר : טושו"ע או"ח ר"ס תקפ"א. וראה ד"ה ענין תקיעת שופר בר"ח אלול (אוה"ת להצ"צ נצבים ע' א'רפ).
וביאר הרמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד. וראה המשך תרס"ו בתחלתו.
החיות אשר בישן ונרדם : להעיר ממרז"ל שינה אחד כו' (ברכות נז, ב. וראה ג"כ זח"א רז, רע"א). ובב"ר (פי"ז, ה) ג' תרדמות הן כו'.
וחפשו : להעיר מפסחים (ז, ב) וחיפוש מחיפוש כו' חופש כל חדרי בטן.
ויודע . . לכסלה : ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב. אגה"ת פ"א (צא, רע"א).
מעיד עליו : ראה יל"ש הושע רמז תקלב בסופו. אוה"ת להצ"צ לשבת שובה (ע' א'תקך).
יבנה במקומו כו' : ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקיח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
- להעיר ממרז"ל דרשעים נדמה להם יצה"ר כחוט השערה (סוכה נב, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקצ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והרי האמור מקושר הוא ומקרב את היעוד המקווה (סוכה נב, א) דהקב"ה מביאו ליצה"ר ושוחטו (ב' נח"ר) ויה"ר שיקויים במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואופן עשייתו הוא כמו "מלך", אמר מלכא עקר טורא, שגם כשנראה כאן טורא, יצר הרע שנדמה כהר , הרי הוא עוקרו ממקומו ומכניסו לרשות הקדושה.
54 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וישב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אבל יתכן, הרי, שחוט־השערה זה הוא זה שעליו אומרת הגמרא שממנו נובע כל היצר הרע , ש"רשעים – נדמה להם כחוט־השערה".
31 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
רבנו הזקן: תורה אור לז, ג. עיי"ש. לקו"ת ויקרא ב, הקב"ה מעמיד: סנהדרין צז, ב. ג. ראה ג"כ אור החיים עה"פ. מלך (דעיר: נדרים לב, ב. כהר גבוה וקשה: סוכה נב. א. ב"ב י, א. הוא יצה"ר: ב"ב טז, א. למוטב (מקור: לקו"ת במדבר א. ד. לשון זכר: תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב. * *
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מלך (דעיר: נדרים לב, ב. כהר גבוה וקשה: סוכה נב. א. ב"ב י, א. הוא יצה"ר: ב"ב טז, א. למוטב (מקור: לקו"ת במדבר א. ד. לשון זכר: תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב. * *
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
זהו גם אחד מהביאורים של מאמר רז"ל "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" – כי ככל שהאדם גדול יותר, מצוותיו נוגעות לו ביותר, ולכן היצה"ר מתאמץ כנגד זה ביותר.
7 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
כי בענין של חיים לא תיתכן הפסקה.
35 נוסף על זה שמכיון שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום (סוכה נב, סע"א. קידושין ל, ב) צריך להמשיך בכל יום אש שלמעלה (לקו"ת ר"פ תצא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויגש שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והמופיע במדרשי חז"ל אודות משיח בן יוסף , אין מדובר על אותה תקופה של משיח בן דוד , אלא בתקופה קודמת – לפני שמתממשת בפועל מלכות משיח בן דוד .
11 סוכה נב, א־ב. זח"א בהשמטות רסג, א. ח"ג רנב, א. ובכ"מ – ראה תו"ש ויחי מט אות של. שערי זהר לסוכה שם, א ובהנסמן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואילו במקום שאין קדושה יתירה, אין השתדלות מיוחדת מצד הטומאה לשרות בו, כי אין שם חיות רבה שממנה יכולות ה"קליפות" לקבל תוספת של יניקת חיות.
10 ראה סוכה נב, א: יצה"ר .. שמניח אוה"ע ומתגרה בשונאיהם של ישראל .. ובתלמידי חכמים יותר מכולם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בנוסף לכך אומרים ליהודי, שככל שישתדל יותר להשפיע בעבודתו הרוחנית על סביבתו, כך תגבר השתדלות הקליפה להכשילו, כדי לקבל תוספת יניקה חס־ושלום.
27 ע"ד מחז"ל (סוכה נב, סע"א) כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו . וראה לעיל הערה 10.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח חוקת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כלשון הרגיל בכ"מ ביאת המשיח . וכ"ה לשון הרמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ו. הל' נזירות פ"ד הי"א. הל' מלכים רפי"א. פי"ב ה"ב. – משא"כ בהנסמן לעיל הערה 8. וי"ל שהוא ע"פ ל' חז"ל (סוכה נב, א) "משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת י"ב תמוז ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אינו חוזר לדרך הישרה אלא ממשיך בכיוון זה – נעשה מ"חוט השערה" "כעבותות העגלה חטאה" .
623 ישעי' ה, יח. וראה סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וככל שתגדל מעלתו של יהודי, יתחכם עליו היצה"ר עוד יותר, וכמארז"ל "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" , וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם אביו אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, שלפעמים מתלבש היצה"ר באיצטלא של משי ("זיידענע זופּיצע") כו',
207 סוכה נב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם תוכן מארז"ל "שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו", היינו, שגם ה"שטן" כפי שהוא בשרשו הו"ע של קדושה, אלא בירידתו למטה, ע"י השתלשלות האותיות, נעשה הענין ד"נתן עיניו בבית המקדש הראשון והחריבו" .
6 סוכה נב, סע"א. וראה לקו"ת חוקת סב, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
היינו, שהביטול הוא באופן של ישות, ואח"כ יכול לירד למעמד ומצב לא רק כמו ש"שטן לשם שמים נתכוין", אלא באופן ש"נתן עיניו כו' והחריבו" , ועד שיכול לירד לג' קליפות הטמאות לגמרי, ועוד יותר למטה מזה, לומר "אני ואפסי עוד", שהרי גם גקה"ט "קרו לי' אלקא דאלקייא", משא"כ זה שאומר "אני ואפסי עוד" הרי הוא מנגד לעצמותו ית', ולא רק כמו שהוא בארץ , בגשמיות וחומריות, אלא גם כמו שהוא בשמים, כמ"ש "אעלה על במתי עב" –שכל זה עלול לבוא מענין של טבע ומציאות, ולכן מוכרח להיות הענין דאתכפיא וביטול דוקא.
25 סוכה נב, סע"א. וראה לקו"ת חוקת סב, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' מקץ, נר ג' דחנוכה ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אבל, יתכן שזהו חוט השערה שעליו איתא בגמרא שממנו צומחת כל מציאותו של היצה"ר – "רשעים נדמה להם כחוט השערה" :
39 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ה
ועוד זאת, שכאשר בא לדברים האסורים בכלל (גם בעבירות שמצד עצמם הן קלות יותר) הרי זה ענין של סכנה, כמובן מהמבואר באגה"ת המשל מחבל עב שזור מתרי"ג חבלים, ועד"ז בתרי"ג מצוות, שכשעובר ח"ו על אחת מהנה (היינו שעובר על מצות לא תעשה או שאינו מקיים מצות עשה) נפסק חבל הדק כו', ולא עוד אלא שבריבוי החטאים (ואפי' בכפילת חטא אחד פעמים רבות מאד) יכול להיות פגם כמו בלאו אחד שיש בו כרת או מיתה, וכפי שמבאר המשל מהבדלת ענן קל וקלוש, שמחיצות קלות וקלושות לרוב מאד הן מאפילות כמו מחיצה אחת עבה ויותר, ובלשון הכתובכעבותות העגלה חטאה .
31 ראה ישעי' ה, יח. סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם מש"נ מי יקימנו, שלשון זה מורה על התמיהה שבדבר, כדאיתא בגמרא שלעתיד לבוא מביאו הקב"ה ליצר הרע כו' צדיקים נדמה להם כהר גבוה כו' ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה כו' ואף הקב"ה תמה עמהם כו'.
83 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"מיין גוי איז שטאַרקער כו'", שמרגיש את תוקף הרע שבו, והיינו, שגם ענינים כאלו שבערך הנהגתו הקודמת היו נחשבים אצלולדבר קל, הנה עתה מתברר לו גודל החומר שלהם , וע"ד מארז"ל "צדיקים נדמה להם כהר" .
123 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכאשר עוסקים בזה בתוקף ד"מאן מלכי רבנן", אזי "אמר מלכא עקר טורא", לבטל את הענינים ש"נדמה להם כהר" , והולכים "מחיל אל חיל" בזיכוי הרבים, אשר, עי"ז ניתוסף גם בעבודת עצמו.
169 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[ולהעיר, שענין זה נוגע לכל ישראל, מהקטן שבקטנים עד לגדול שבגדולים, שהרי מצינו ש"הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה" , ולא עוד אלא ש"חוט השערה" אצל צדיקים יכול להיות נוגע יותר מאשר "עבותות העגלה" אצל אדם פשוט, ולכן יש צורך להבהיר שגם צדיקים ישובו בתשובה במרירות עצומה כו' על עניניםשאינם אלא "כחוט השערה" , אלא שבערכם ומדריגתם של הצדיקים מדקדק הקב"ה גם עליהם].
109 ישעי' ה, יח. וראה סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ע"י העבודה דזכר באים ל"יום השמיני" – שמתבטלים כל הענינים של יצר הרע עם כל שבע השמות שנקרא בהם, ובתוכם – ערל ,
76 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
" דבר מלכות " – "מאן מלכי רבנן", ובפרט "רבנן" שאצלם הי' הענין ד"אמר מלכא עקר טורא", שמסרו את עצמם לעקור מן הרשעים את הענין ש"נדמה להם כהר" ,
10 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועל זה אומר ר' יהושע, לא בתשובה ומעשים טובים, כי אם שמעמיד עליהם, בדרך מלמעלה למטה, מלך קשה כהמן, מלך הוא היצה"ר שנקרא מלך זקן וכסיל, ואז יורגש שהוא מלך קשה, וע"ד מחז"ל צדיקים (שקאי על כל ישראל, כמ"ש ועמך כולם צדיקים ) נדמה להם (היצה"ר) כהר , שמצד זה יהיו עושין תשובה, ומחזירן למוטב, מוטב דייקא, שההפרש בין טוב למוטב הוא, שטוב היינו טוב סתם, ומוטב היינו שגם הרע נהפך לטוב, שזהו"ע אתהפכא שלמעלה מאתכפיא.
80 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
זהו גם אחד הביאורים במאמר רז"ל "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" – כי, ככל שגדלה מעלת האדם, נוגעים יותר המצוות שלו, ולכן נעמד על זה היצה"ר יותר.
857 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– ההתחלה היא אמנם לא מ"עבותות העגלה" , אלא מ"חוט השערה", "חבלי השוא" , אבל מ"חוט השערה" יכולים להגיע למעמד ומצב שגם היצ"ט נעשה שלא כדבעי .
564 ראה סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובנוגע להבא – הרי אף ש"כל הגדול מחבירו וכו'" , יתן השי"ת שיתגבר על כל המניעות והנסיונות שיזדמנו לו, ובפרט שרובם אינם אלא דמיונות כו', וינצל את האפשרויות שיש בידו עתה, ויהיו לו בעתיד, עבור החזקת והפצת התורה והיהדות המסורתית (מבלי להתפעל מאלו שרוצים לעשות פשרות וכו'), וינצל את הכחות שניתנו לו – ובפרט שקיבל ברכות מרבינו נשיאנו – עבור הפצת התורה והיהדות בכל ארץ ישראל, שתהי' באופן המתאים לכך שארץ הקודש יקרא לה58.
297 סוכה נב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וע"ד שמצינו שאע"פ שלמטה נעשה מעמד ומצב שנתן עיניו במקדש ראשון כו' במקדש שני והחריבו , מ"מ, כפי שהענין הוא בשרשו ומקורו למעלה הרי זה באופן ששטן ופנינה לשם שמים נתכוונו , והיינו, שנקרא אמנם בשם שטן, ומ"מ, לשם שמים נתכוון.
394 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
להכשל בתאוות איסור ; ולכן הביאו אדה"ז במהדו"ת, בכתבו ש"זו מדה בינונית" – מדריגת הבינוני ע"פ תניא, שאינו צריך לסיוע מלמעלה מבחי' שחר, שלא להכשל בתאוות איסור .
876 אף שגם הוא, ואפילו צדיק, צריך סיוע מלמעלה* – בנוגע לענינים נעלים יותר לפי ערך עבודתו**, והסיוע הוא ממדריגות נעלות יותר באלקות – כמרומז בלשון רז"ל (סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ) " הקב"ה עוזרו" (למעלה מבחי' "שחר"): "הקדוש" – קדוש ומובדל, וגם "ברוך" שהוא מלשון המשכה – ה"ז המשכה בקדושה גופא, ולא בגלות, בקליפות כו'.
*
) שהרי גם צדיקים יש להם מניעות כו' , וכמארז"ל (סוכה נב , א) " צדיקים נדמה להם כהר ".
*
*) ולהעיר ממארז"ל (יבמות קכא , ב) שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומזה נשתלשל ענין חמור יותר (כידוע שההתחלה היא "בחבלי השוא" , ומזה נעשה אח"כ "כעבות העגלה" ) – שכאשר שומעים ברכה בחזרת הש"ץ או קדיש, עומדים כמו "גולם"...
900 ישעי' ה, יח. וראה סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובאופן שנעשית פעולת התורה בכל עניני העולם, ועד להענין ד"נדמה להם כהר" (טורא), שהתורה עוקרת את ההר (היצה"ר) ממקום גידולו ומהפכת אותו לטוב, כמארז"ל "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין", והרי ה"תבלין" אינו מאבד את הדבר, אלא פועל על דברים חריפים וחמוצים שיהיו מתובלים ומתוקנים היטב להשיב הנפש (כמבואר בתניא ).
84 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומ"מ נאמר קחו עמכם דברים, כי, לבא פליג לכל שייפין , שנמשך מפנימיות הלב עד לעבודה בפועל ממש, ועד שגם בעולם נמשכת בחי' אני הוי' לא שניתי, שזהו ע"י הדיבור (דברים), שענינו הוא כמ"ש בדבר מלך שלטון, לפעול שתהי' מלכותו בכל משלה , באופן של ממשלה שהיא בעל כרחם , והרי ענין השלטון וממשלה הוא (לא בשביל ישראל, עליהם נאמר ומלכותו ברצון קיבלו עליהם, אלא) כאשר צריך לפעול הענין דאמר מלכא עקר טורא , החל מהיצה"ר שנדמה להם כהר , והיינו, שתהי' התגלות מלכותו ית' בעולם, ע"י עבודת האדם בגילוי אור א"ס ב"ה על נפשו, ועי"ז נמשך גם כל המצטרך לו על כל השנה כולה, שתהי' אַ לעבעדיקער יאָר און אַ געזונטער יאָר, בבני חיי ומזוני רויחי.
159 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכללות הענין בזה – כידוע ש"כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" , וכמבואר בספרי מוסר וספרי חסידות שמי שנמצא במדריגה נעלית יותר צריך להזהר שלא יפול למטה יותר, כי כל הגבוה יותר, כשנופל, נופל למטה יותר, וכמו שאדם הנופל ממדרגתו אזי יכול להיות גרוע יותר מחי' רעה, וכמו"כ יהודי שיש לו נפש אלקית, יכול לגרום הירוס וחורבן ח"ו, ע"י ניצול כחות אלקיים שלא כדבעי, שלא בערך יותר מאשר אינו-יהודי, שהוא מוגבל בכחות הטבע בלבד.
1731 סוכה נב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והסיבה לכך שהתורה מספרת אופן הנהגתו של היצה"ר – כדי שנדע להיכן הדבר מוליך, שאז יהי' נקל יותר למנוע זאת בתחילה , כשאוחזים עדיין "בחבלי השוא" , קודם שנעשה "כעבותות העגלה" .
266 ישעי' ה, יח. וראה סוכה נב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
היצה"ר מתחיל עם "קלות" ומזה בא ל"חמורות", כנ"ל (סי"ח) מדברי הגמרא (במסכת שבת79) "כך אומנתו של יצר הרע , היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה", ובלשון הכתוב – שמ"חבלי השוא" באים ל"עבותות העגלה" , והיינו, שלא יתכן שלפתע פתאום יווצרו "חבלים עבים", אלא בהכרח שתהי' ההתחלה מ"חוט דק".
938 ישעי' ה, יח. וראה סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
נגד ההר" – כפירוש כ"ק מו"ח אדמו"ר ש"נגד ההר" קאי על זה ש"נדמה להם כהר" , ואז, יכולים כולם להתאחד.
221 ראה סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויסוד הדברים הוא – מאמר רז"ל "יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא ולבסוף דומה כעבותות העגלה , שנאמר הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה" ],
566 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומזה בא למצב גרוע יותר, כמ"ש הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה , והיינו, שאף שבתחילה הרי הוא במעמד ומצב שאיכפת לו ענין של אלקות אלא שנדמה לו שגם כאשר עובר עבירה עודנו ביהדותו, הנה לאח"ז נכנס בו רוח שטות עד כדי כך שנעשה כבהמה (כלשון הגמרא ), רוח הבהמה היורדת למטה , שאינו רואה רוחניות וכ"ש וק"ו שאינו רואה אלקות, ולא איכפת לו כלל ענין של רוחניות ואלקות [ועד"ז מצינו בנוגע לעמלק שבו נאמר אשר קרך בדרך, לשון קרירות , היינו, שאינו מתחיל לנגד על עצם קיום התומ"צ, אלא רק מקרר את ההתפעלות והחמימות, ובמילא נחלשת ההתקשרות לעניני אלקות, וענין זה נעשה התחלה למצב גרוע יותר, עד שיוכל לעבור עבירה, ובזה גופא ההתחלה היא באופן שאיכפת לו ענין של אלקות אלא שנדמה לו שבעבירה זו עודנו ביהדותו, ואח"כ בא למעמד ומצב שלא איכפת לו ענין של אלקות כלל, כנ"ל].
446 ישעי' ה, יח. וראה סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בחלק העולם השייך לו – הרי הוא שלוחו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, וכאשר מעמיד את עצמו בציור כזה שהוא עבדו של המלך, אזי "עבד מלך – מלך" , שנעשה בעצמו מלך, והרי הסדר הוא ש"אמר מלכא עקר טורא" , כפירוש החסידות , ש"טורא" קאי על כל הענינים שמעמיד היצה"ר – ש"נדמה להם כ הר " – כדי למנוע מיהודי לקיים את שליחותו של הקב"ה, הנה גם כאשר ע"פ הטבע אין אפשרות לכך, מ"מ, כאשר יהודי עומד בציור של "עבד מלך מלך", עוקר הוא מלכתחילה את כל ענין ה"הר", ומקיים את שליחותו של הקב"ה.
723 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
המשך השיחה – הטעם שמצינו זאת רק אצל רב יוסף, לפי שאצלו היתה הוכחה ברורה שחיותו היא רק מהיכלות הקדושה , כיון שבמשך כ"ב שנה שמלך רבה לא הוצרכו הוא ובני ביתו אפילו לאומן מקיז דם , היינו שחיות הגוף היתה אצלו למעלה מהטבע; וגם "סמי נפשי'" , שביטל בעצמו הענין ד"עין רואה" שמביא ל"לב חומד" , ולכן הי' אצלו הבטחון שלא יהי' אצלו גם "כרת דיומי" ; ועבד יומא טבא 287
1000 בעת ביקור הרה"ג וכו' מוה"ר אפרים אליעזר שי' הכהן יאָלעס אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א ביום א', ח"י ניסן, ב' דחוה"מ פסח, הוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א לבאר דיוק הלשון "נקוט לך מיהא פלגא בידך" בנוגע ל"כרת ד שני " ו"כרת ד יומי ":
הלשון "פלגא" מצינו בזהר (ח"ג ז, ב. רצו, א) בנוגע לאיש ואשה, דכר ונוקבא, שכל א' בפ"ע הוא "פלג גופא", וזהו גם החילוק בין שני ליומי, ש"שני" שקשור עם מהלך הלבנה, הו"ע בחי' נוקבא (מלכות), ו"יומי" שקשור עם מהלך החמה, הו"ע בחי' דכר (ז"א).
וזהו שטען אביי לרב יוסף "נהי דנפק לי' מר מכרת דשני, מכרת דיומי מי נפקי מר" – שאף שכבר גמר העבודה שמצד בחי' נוקבא, עדיין צ"ל אצלו העבודה מצד בחי' דכר, ומה גם שזוהי עבודה קשה יותר, כיון שהלעו"ז המנגד לבחי' דכר גדול יותר מהמנגד לבחי' נוקבא; וכיון שנתעלה בעבודתו, הרי "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" (סוכה נב, סע"א), ובמילא נדרשת ממנו עבודה קשה יותר.
ועל זה השיב רב יוסף "נקוט לך מיהא פלגא בידך" – דכשם שהצליח בעבודתו ב"פלג" זה, כך יצליח גם ב"פלג" השני.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כפירוש התרגום "יומין על יומי מלכא משיחא תוסיף גו'", שקאי על מלך המשיח , והיינו, שכאשר משיח בן דוד ראה מה שאירע למשיח בן יוסף , אזי "חיים שאל ממך (ופעל ש)נתתה לו גו'" , באופן ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" , ובאופן של הוספה ("תוסיף"), בתוספתו של הקב"ה שהיא מרובה על העיקר .
1544 תהלים כא, ה. וראה סוכה נב, א. הובא במצו"ד עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו "אתם נצבים היום כולכם לפני הוי' גו'" – שב"יומא דדינא רבא" כל ישראל הם בבחי' " לפני הוי'" (למעלה משם הוי') , והם בבחי' "נצבים", מלשון "נצב מלך", והרי "אמר מלכא עקר טורא" – שיש בכחם לעקור את הענין ד"צדיקים נדמה להם כהר" , לעקור את כל הענינים המפסיקים ומונעים את מילוי שליחותם.
1349 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– ההתחלה היא אמנם בדבר קל, אבל עי"ז מגיעים אח"כ לדבר חמור יותר – "כעבות העגלה" , ו"כמתלהלה היורה זיקים" .
2092 ישעי' ה, יח. וראה סוכה נב, א. פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לכתחילה עושה דבר קל, ואח"כ הולך מן הקל אל הכבד, מ"חבלי השוא" ל"עבות העגלה" .
2264 ישעי' ה, יח. וראה סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
החידוש בביאת המשיח הוא – לא רק שמתגלית נשמה שמדריגתה היא בחי' היחידה, שזהו למעלה גם ממשה רבינו ע"ה (כפי שהי' בגילוי "גואל ראשון" ) שנשמתו היא מדריגת חי' (ועאכו"כ ע"פ המבואר שחי' היא מדרגתו של אדה"ר, ומדריגת משה היא בחי' נשמה), ואילו מדריגת משיח (שעליו נאמר "אני היום ילידתיך") היא בחי' יחידה46, אלא עוד זאת, שזהו גילוי שנמשך גם למטה באופן שפועל הענין דאתהפכא (כמדובר לעיל ) – כפי שמצינו בפשטות הכתובים , שגם בעלי-חיים שנמצאים בעוה"ז הגשמי והחומרי, שקודם ביאת המשיח הם חיות טורפות, כמו נחש ("צפעוני", וכלשון הכתוב :
1921 תהלים ב, ז. וראה סוכה נב, א. זח"ג רג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומה שטוען שבהיותו כאן תהי' לו "דירה נאה" ו"כלים (רהיטים) נאים" ש"מרחיבין דעתו של אדם" – צריך לידע שלא תהי' לו הרחבת הדעת מזה, כי, דעתו קצרה, ומתעקש להשאר בדעת קצרה, ובוחר להשאר במקום מצומצם, באמרו שזקוק לדירה נאה וכלים נאים, כמו שיש לשכנו, ובפרט שהוא גדול הימנו , כמובן מפס"ד הגמרא ש"כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" ...
1384 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואח"כ נעשה מ"חבלי השוא" – "כעבות העגלה" , כמדובר פעם בארוכה , שהמעבר מ"דרך המלך" (בלשון המדינה:
340 ישעי' ה, יח. וראה סוכה נב, א. פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזוהי גם הנתינת כח לכאו"א מישראל בעבודתו – כלשון הרבנים בני הגאון המחבר בהקדמה לשו"ע "ששאל שאל אותו ה' לנו לפקוח עינים עוורות בעקבות משיחא", ובפשטות – שלא להתפעל מכל עניני העולם, וגם בנוגע לעצמו – שיהי' אצלו הענין ד"אמר מלכא ("מאן מלכי רבנן" ) עקר טורא" , בנוגע ליצה"ר ש"נדמה להם כהר" , ועד שיהי' במעמד ומצב ד"בתר רישא גופא אזיל" , ולבוא להעילוי ד"בחד קטירא איתקטר", בהיותו נשמה בגוף בעוה"ז, באופן ש"עולמך תראה בחייך" .
122 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ג"כ מה שישמח אותיות משיח , דבמשיח יש ב' ענינים, בחי' בן, כמ"ש בני אתה אני היום ילדתיך , דקאי על משיח , ובחי' עבד, כמ"ש הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד, ועיקר העילוי הוא בחי' עבד שבו, שדוקא מצד בחי' עבדי יהי' גבה מאד, אותיות אדם , אבל בצירוף המורה שהוא למעלה גם מאדה"ר .
1716 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לעשות כל המצוות כו'" (כמ"ש הרמב"ם ), אלא צריך רק להסיר את הדבר המעלים, וענין זה נעשה ע"י דיבורו של משה, כי, עי"ז ש"אמר מלכא", "מאן מלכי רבנן" , אזי "עקר טורא" , זה ש"נדמה להם כהר" .
1938 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אך על זה אמרו רז"ל שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כחן , ובודאי נתן ל"עשיר" (באיזה ענין שיהי') הכחות הדרושים לו, כך, שלמרות ש"כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" , ניתן לו יצ"ט גדול יותר וכחות גדולים יותר, שיוכל לנצל את ה"יצרו גדול" , ולמלא את שליחותו במילואה, ואדרבה – יהי' אצלו גם הענין שזכות הרבים מסייעתו.
2579 סוכה נב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובלשון הכתוב אלקים יושיע ציון וגו', שפסוק זה, אף שבא בהמשך למ"ש בהתחלת המזמור למנצח על שושנים לדוד , הנה בזמן דוד קאי על דוד , אבל בזמן הזה קאי על משיח [ולהעיר שגם דוד קשור עם משיח , כמ"ש הרמב"ם בביאור הכתובים דפרשת בלעם, ששם נבא בשני המשיחים, במשיח הראשון שהוא דוד כו' ובמשיח האחרון שעומד מבניו (משיח בן דוד , נוסף על משיח בן יוסף ) שמושיע את ישראל באחרונה], שעליו אומר הקב"ה בני אתה אני היום ילידתיך , היום אגלה לבריות שבני אתה , ועל ידו יהי' הענין דאלקים יושיע ציון.
831 פרש"י סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וענין זה הוא באופן הפכי מ"מצוה גוררת מצוה" (דכשם שישנו בצד הטוב, כמו"כ ישנו בצד ההיפך), כמ"ש רש"י בפרשת השבוע , ובאופן שמ"חבלי השוא" יכולים לבוא אח"כ לידי "כעבותות העגלה" (שהרי אי אפשר שיתחיל מיד ב"עבותות העגלה" ) – שהתחילו בענינים קטנים לכאורה, דברים שלא נדרש להם הכשר מהשלחן-ערוך, וכאשר הזניחו ואיפשרו זאת, הרי זה גרר דבר חמור יותר, ועד ש"ויצא העגל הזה" – ענין שהוא היפך עבודת הקב"ה!
1661 ישעי' ה, יח. וראה סוכה נב, א. פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ביעודים דלעתיד לבוא נאמר "והסירותי את לב האבן מבשרכם גו'" – שהרי "אבן" הוא א' משמותיו של היצה"ר , שמעכב את הענין ד"ואהבת גו' בכל לבבך" , "בשני יצריך" .
777 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכאן רואים המדובר כמ"פ שמ"חבלי השוא" באים ל"עבותות העגלה" :
2343 ישעי' ה, יח. וראה סוכה נב, א. פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומיצי"מ באים למתן תורה, כמ"ש "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה" – "תעבדון" דייקא, שנעשים עבד של הקב"ה, כמ"ש "וזרע עבדיו ינחלוה", וכיון ש"עבד מלך מלך" , נעשה יהודי מלך שמושל על ה"עיר קטנה זה הגוף" , ו"אמר מלכא עקר טורא" – שעוקר את היצה"ר ש"נדמה להם כהר" , עי"ז ש"הקב"ה עוזר לו" .
2382 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והן (ועאכו"כ) ע"פ המבואר בספרי מוסר ש"עקר טורא" קאי על היצה"ר שעליו אמרו "צדיקים נדמה להם כהר" – כיון ש"אמר מלכא", שזהו הניצוץ שבו, "חלק אלקה ממעל ממש" , מ"מלכותך מלכות כל עולמים", ולכן נעשה גם הוא "מאן מלכא רבנן" , וע"י אמירת ("אמר") התורה שנקראת "תבלין" ליצה"ר , נעקר היצה"ר "שנדמה להם כהר" ("עקר טורא"), ומתבטלים כל המניעות והעיכובים,
2718 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– ובהמשך להמדובר במשך זמן האחרון , שכעת הוא הזמן שצריכים "לכבוש" את העולם ע"י לימוד התורה –
1289 אין סתירה לזה ממ"ש באגה"ק ס"ט ש"כל עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא היא עבודת הצדקה" – כי מ"ש באגה"ק שם הוא בנוגע להקמת "סוכת דוד" שנפלה "עד בחי' רגלים ועקביים בחי' עשי'". אבל בנוגע ל כיבוש העולם (גם קודם לזמן הגאולה), הרי זה נעשה בעיקר ע"י לימוד התורה. וכמבואר בארוכה בשיחות דלעיל (ע' 146. וש"נ), שאף ש בירור העולם, שיהי' דירה לו ית' [שזה יהי' בביאת המשיח] הוא בעיקר ע"י קיום המצוות – כיבוש העולם הוא בעיקר ע"י לימוד התורה. וכמרז"ל (ראה גיטין סב, סע"א) דמאן מלכי* רבנן דכתיב (משלי ח, טו) " בי מלכים ימלוכו" (ולא קאמר מקיימי מצוות). ובזח"ג (רנג, ב): "מאן דיליף אורייתא דאתקריאת כבוד איקרי מלך ולא תימא בההוא עלמא דאתי ולא יתיר אלא מלך בתרין עלמין בדיוקני' דמארי'".
*) להעיר ממרז"ל (ראה ב"ב ג , ב) אמר מלכא עקר טורא – שההר (יצה"ר שנדמה להר גבוה (סוכה נב , א)) אינו מתבטל ממציאות הר (דלא כענין " עוקר הרי הרים וטוחנן " (סנהדרין כד , א)) , כי אם , שהוא ברשות המלך , עד שע"י אמירתו (בלבד) נעקר ההר ממקומו למקום שהמלך רוצה שיהי' נמצא שם (ראה גם תו"מ חס"ד ע' 396 . וש"נ) . – ולהעיר מענין " ויגבה לבו בדרכי ה' " (דברי הימים -ב יז , ו . נת' בלקו"ת מטות פו , ג) . וראה רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג ובלח"מ וכו' שם . ועיין שו"ע אדה"ז סקנ"ו ס"ג (ראה גם לקו"ש ח"ט ע' 7 הערה 35 . חי"ז ע' 7 הערה 52) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"עבד מלך מלך", והרי "אמר מלכא עקר טורא" – לעקור את היצה"ר ש"נדמה להם כהר" , ועאכו"כ בנוגע לעקירת הרים כפשוטם, ו"מעקשים למישור" (ליישר כל עניני עקמימות ועיוות).
1457 סוכה נב, א. וראה גם תו"מ חס"ה ע' 169 בשוה"ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין זה נעשה ע"י לימוד התורה באופן ש"בתורת ו יהגה יומם ולילה" , ש"נקראת על שמו" , היינו, שנעשה בעה"ב על התורה, ועי"ז הנה "בי מלכים ימלוכו" , "מאן מלכי רבנן" , כך, שהפס"ד שלו בתורה הוא באופן ש"אמר מלכא עקר טורא" , כולל גם – שנעקר היצה"ר ש"נדמה להם כהר" , כך, שמתבטל הענין ד"מפני חטאינו", ובדרך ממילא מתבטל הענין ד"גלינו מארצנו", ובאה הגאולה האמיתית והשלימה.
497 סוכה נב, א. וראה גם תו"מ חס"ו ע' 193. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועד"ז בנוגע לישראל כשנמצאים בגלות , שהם (דוגמת העובר) בודדים כו'.
1631 גלות כפשוטה, אצל גוים, וגרוע עוד יותר – גלות אצל ה"אל זר אשר בקרבך" (ראה שבת קה, ב), היצה"ר שבו, ובפרט מי ש"גדול מחבירו" , ועד שהוא "גדול הדור", מנהל כל המפלגה... ש"יצרו גדול הימנו" (סוכה נב, א), כך, שיש לו הצטדקות על הנהגתו הבלתי רצוי', כיון שהגמרא העניקה לו יצה"ר איום!... (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
שאמרו כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, ולכן צריך לזה מלחמה גדולה, ולפעמים יש לו סיוע שהקב"ה עוזרו שתהי' המלחמה באופן קל כו'.
1634 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"אמר מלכא עקר טורא", ומבואר בזה בספרי מוסר וספרי חסידות , שבשעה שיהודי הולך בכחו של הקב"ה ש"עוזרו", אזי "עקר טורא", שעוקר את ה"הר" שעליו אמרו "צדיקים נדמה להם כהר" , ובמקומו נעשים ד' אמות של תורה ותפלה ושל הלכה ושל מצוות ושל כל טוב.
323 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות קלח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
די אנשים פּשוטים באַדאַרף מען ליב האָבן, ווייל זיי זיינען דאָך נעבעך אנשים פּשוטים און מאמינים בה' ובתורתו מיט אַזעלכע ריינע פיינע תמימות'דיגע הערצער, און די לומדים באַדאַרף מען ליב האָבן ווייל זיי זיינען דאָך גדולים אין ידיעת התורה, און די הייליגע גמרא זאָגט דאָך כל הגדול יצרו גדול , האָבן זיי – די לומדים – נעבעך אַזעלכע גרויסע פייערדיגע יצר הרע'ס, און דאָך זיינען זיי ב"ה ערליכע אידן, באַדאַרף מען זיי ליב האָבן.
299 סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ויאבק איש עמו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והנה מבואר למעלה דמדות דיעקב לא נשפלו למטה מפני הלבשת מדות דקליפה אע"פ שגברו בכח להשפילם כו' והיינו שלא יצא מהם אהבה רעה כלל וכלל, וכשנאמר עוד שיעקב נצח למדות דקליפה הענין הוא כך דמלבד שלא הושפלו למטה בחיצוני' אלא עוד זאת שכאשר עלה בחי' הכחות הרעות של המדות הרעות להתגבר באדם וכידוע מארז"ל דיצרו של אדם
70 דיצרו של אדם מתגבר עליו : סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וענין קלי' דיצי' ודבריאה איך שהמה בודאי אינם קשים כ"כ כמו קלי' דעשיי', יובן מתוך דרז"ל, דהנה אמרו רז"ל נתן עיניו במקדש ראשון כו', ומשמע דנתן עיניו במזיד מפני רשעתו וקנאתו ע"ד קנאה של נחש הקדמוני ולפעמים אמרו בהיפך כמו שדרש ר' אחא שטן ופנינה לש"ש נתכוונו ואתא שטן ונשקי' אכרעי' הרי שדרש ר"א שכוונת השטן בקטרוגו על ביהמ"ק הי' לש"ש לבד ולא בשביל רשעתו וקנאתו ונראים המאמרים כסותרים זא"ז.
54 נתן עיניו במקדש ראשון : סוכה נב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ממש רק דקרו לי' אלהא דאלהא כי רם על כל גוים ה' ושונאים את ישראל מחמת הקנאה שרואים איך ישראל חשובים בההוא עלמא ויקרי' בעיני ה' כו' ולזאת אש הקנאה תבער בהם על ישראל ואלמלא ניתן רשות לא הי' יכולי' לעמוד מפניהם אך אין בהם כח ויכולת לעבור פי ה' לעשות מאומה בלתי רשות, וכל המחשבות רעות וגזרות רעות אשר חושבי' העמים על ישראל להרע נשפע הכל מהשר שלהם כמ"ש בזוהר ע"פ ויאמר אל עמו הבה נתחכמה לו כו' ויאמר סתם מאן אמר דא שרו של מצרים דאעיל מחשבה דא בלבהון כו' שכל המחשבות נשפע להם מהשר שלהם ואלמלא שמכריזין עליו מלמעלה הזהר כו' הי' פועל רעות יותר כמ"ש בת"ז שאומרים לס"ם ירא בוש"ת ירא שמי"ם זהו בראשי"ת כו' נמצא הע' שרים דקליפה דעשי' הם רע גשמיי גמור אך הע' שרים דקליפה דיצירה אינו רע גמור גשמיי כאלו שהם מעורבים טו"ר והם בדקות ורוחניות יותר והיינו כמארז"ל שט"ן ופנינה לש"ש נתכוונו ודרשה ר' אחא בפפוניא אתא שט"ן ונשקי' לכרעי' כו' ולפעמים נאמר בדרז"ל בשט"ן שנתן עיניו במקדש ראשון כו' ושניהם אמת שהשט"ן דיצירה אינו פועל רע גמור מצד הקנאה והשנאה אף שהוא ג"כ מקטרג על ישראל אך הוא מעט בדקות יותר שכונתו לש"ש אבל השט"ן דעשי' הוא פועל רע מצד הקנאה והשנאה ממש וזהו נתן עיניו במקדש ראשון מצד הקנאה בלבד וד"ל.
40 בשטן שנתן עיניו במקדש ראשון : סוכה נב, סע"א. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' צח וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: ביאור רני ושמחי בת ציון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והנמשל מזה ממש יובן ביניקת החיצוני' שנק' גנבים כמ"ש אם גנבים באו לך שודדי לילה כו' להיות כי תרעין דג"ע אסתימו בלילה כמ"ש בזהר ואעפ"י שנאמר במל' דאצי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף כו' אין לחיצוני' יניקה רק בדרך גניבה וחטיפה בהיות שמדה שלהם קצובה בצמצום גדול ממל' דאצי' רק מבחי' אחוריי' ותמצית דתמצית כו' כמ"ש קץ שם לחושך כו' וע"כ נקראו החיצוני' שודדי לילה שבאים וחוטפים וגונבים במקום והיכל מהיכלות דקדושה אשר אינם משתמר כ"כ עד"מ וכמו ע"ד הנ"ל כאשר האדם חוטא ששכינה מסתלקת הימנו אזי אין שומר לנפשו להנצל מהחיצונים ויבואו ויקטרגו לעונשו למיתה והניצוץ האלקי ששרשו בקדושה העליונה חוטפים להם והוא להם לחיות גמור ושפע רבה מאד וכמו עד"מ הפרנסה לגנב מן הגניבה עד שלא יבוזו לו כו' ולכך כל עיקר תשוקת הסט"א להחטיא את האדם מטעם מציאת פרנסתם ושפע חיותם ולכך יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום כו', וכל מי שיש בנשמתו יותר הארת הקדושה לשם תשוקתם נפלאה יותר להחטיאו בכדי שימצאו להם שפע רבה והארה גדולה מהקדושה יותר וכנ"ל מפני שאין להם חיות מצד עצמם כלום כ"א מסט' דקדושה בלבד וע"כ כל הגדול מחבירו יצרו גדול בו עד"מ שלא ילכו הגנבים לגנוב כ"א במקום שיש מטמון טוב ולא ימסרו נפשם לריק לגנוב דברים קטנים המונחים בחורבה וכיוצא וד"ל.
46 כל הגדול מחבירו יצרו גדול : סוכה נב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ישים תהלה כו' הגם שהם משתחווי' בבחי' ביטול במציאות כמ"ש וצבא השמים לך משתחווי' אך לפרקים אין בהם בחי' הביטול כו' ובעולם היצי' נתמעט בחי' הביטול יותר עד שבעולם השפל הזה הם בבחי' הפירוד ממש כו' וכך יובן בסט"א הגם ששרשו משיורי פסולת וסיגי' דאורו' עליוני' דתוהו כשנפלו וירדו נשתלשלו מעילה לעילה עד שנעשה סיגי' גמורים כו' כמו שמצינו בגמ' גבי שטן דלפעמי' אמרו שטן לש"ש נתכוין כו' ולפעמים אמרו נתן עיניו במקדש ראשון כו' שנתן עיניו לרע ממש ולא כיון לש"ש אך הענין הוא דשניהם אמת דבהיותו עדיין בבחי' סיגי' ופסולת בבחי' האצי' שם עדיין אין בו רע גמור אלא כוונתו רק לש"ש אך בירידתו בהשתלשלות למטה בעולם הבריאה והיצי' וכיוצא נעשה שם בחי' סיגי' יותר קשה ונק' בשם מקטרג ממש וכענין שקטרג על איוב החנם ירא איוב כו' וכן נתן עיניו במקדש לרע ממש וכיוצא בזה מובן איך שנתהווה מציא' שר ישמעאל מפסולת וסיגי' דחסד דאברהם שהי' בו מצד התלבשו' נשמתו בנפש דנוגה כנ"ל וד"ל.
13 נתן עיניו במקדש : סוכה נב, סע"א. וראה ביאוה"ז לאדה"א צו, ג. ובביאוה"ז להצ"צ ע' תפז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: ענין החלצו מאתכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אך הענין כי הנה הז' גוים הם הז' מלכים שאחר הבירור הסיגים והפסולת כמו אברהם שיצא ממנו ישמעאל שכבר יצא והוברר ונעשה סיגים וקליפות דהיינו למטה נעשה קליפה אבל לא למעלה, והנה מתחילה הוברר האצי' ומה שלא נכלל באצי' נעשה בריא' והכל בסט' דקדושה בחי' ביטול כי כל קדושה הוא בחי' ביטול רק באצי' הוא ביטול גמור ובריאה הוא יש ובטל כמו וצבא השמים לך משתחוים וכתיב הן שמים לא זכו בעיניו כו' ואף במלאכיו ישים תהלה וכמארז"ל אפקוהו למט"ט עד שבהשתלשלות נעשה סיגים ממש וז"ש נתן עיניו במקדש ראשון והרי פעם אמרו שטן ופנינה לש"ש נתכוונו אך שניהם אמת כי כך הוא דרך השתלשלות שלמעלה הוא לש"ש וכל מה שנשתלשל למטה יותר נעשה מקטרג ואמר החכם ירא איוב כו' וכ"ז הוא ענין הז'
8 נתן עיניו במקדש : סוכה נב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים תשדמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויובן ביותר דבר זה בקדוש' האלקי' מהיפכו בסט"א דאת זלע"ז עשה האלקי' כו' והנה אנו רואי' דפעם אמרו ז"ל שטן ופנינה לש"ש נתכוונו ופעם אמרו נתן עיניו במקדש ראשון כו' הרי יש בשטן כוונה לש"ש לפעמי' ולפעמי' כוונתו לרע ג"כ כמו נתן עיניו כו' אך הענין הוא דשרש בחי' הנחש הקדמוני שהי' בג"ע הנה ישנו בכל עולם ועולם לפי אותו העולם ואם הוא בעולם הבריא' ימצא בו קצת ביטול לקדוש' כי בעולם הבריא' רובו טוב ומיעוטו רע כו' והיינו נתן עיניו כו' וכן קנא' של נחש שהי' בג"ע דבריא' כו' ושרש הנחש כמו שהוא בבחי' האצי' דאין שם רע כלל כי לא יגורך רע כתיב שם אמרו דכוונתו לש"ש בלבד אך ענין הנחש והשטן איך שיוכל להיו' בבחי' האצי' הנה ידוע שהוא רק בחי' הרגשת עצמותו ליש ודבר גדול ולא ענין רע כלל כו' וכמ"ש ופלגשו ושמה ראומה פי' ראו שאני מה שמרגיש במעלת עבודתו כו' וכמ"ש במ"א וד"ל ועד"ז יובן איך שיש כמה מדרגו' באופן בחי' הביטול בסטרא דקדושה וכל הגבוה גבוה יותר יש בו בחי' הביטול וכמ"ש הן שמים לא זכו בעיניו משום דלפי ערך הרוממו' בחי' הביטול שלהם לבחי' יש יחשב כו' וד"ל.
7 נתן עיניו במקדש ראשון : סוכה נב, א. וראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקנז וע' תרצב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: ביאור על התורה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזשארז"ל בשטן לפעמים לגנאי ממש באמרם ז"ל נתן עיניו במקדש ראשון כו', ולפעמים מזכירים מעט לשבח, כדדרש (מס' ב"ב ס"פ השותפין) ר' אחא בפופנאי שטן ופנינה לש"ש נתכוונו, נמצא יש בו מעט טוב, הכונה לש"ש, ולפי דבריהם ז"ל באמרם נתן עיניו כו' משמע שאין בו טוב כלל רק רע, מצד הקנאה שנתן עיניו ולא כיון לש"ש כלל.
5 נתן עיניו במקדש ראשון : סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שלישי: לבאר מ"ש שתכלית העבודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו שפעם א' הוא אומר שטן ופנינה לש"ש נתכוונו, הנה המשמעות שיש בהם איזה צד קדושה ופעם א' הוא אומר נתן עיניו במקדש ראשון כו', הענין הוא כנ"ל שבהשתלשלות למטה נעשה רע גמור.
15 נתן עיניו במקדש ראשון : סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וביאור הענין מובן עפ"י הנ"ל דבבחי' הקדושה הוא בבחי' האי"ן שהוא היפך היש, ע"כ כל מה שאא"ס מאיר בגילוי יותר ובתוקף יותר יותר מתמעט בחי' היש דקליפה ולכך בחי' קליפה דאצי' אינו בחי' י"ש גמור שהוא הנק' י"ש נפרד אלא הוא רק בחי' יש מורגש בלבד (וכמ"ש במ"א בפי' ופילגשו ושמה ראומ"ה רא"ו מ"ה רא"ו שהוא בחי' הביטול דמ"ה, והוא שמרגיש את הביטול, אבל מ"מ הרי הוא בבחי' הביטול), וזהו ענין מיעוט וחולשת האור דקליפה באצי' כאשר איננו בבחי' יש מורגש כ"כ משא"כ בבריאה שהוא יש גמור בהרגש גדול יותר רק שאינו בבחי' פירוד גמור אלא במקצת וכמ"ש בע"ח דנוג"ה דבריאה רובו טוב ומיעוטו רע כו' משא"כ באצי' אינו רע כלל וכמ"ש לא יגורך רע כו', וע"ז א' שטן ופנינה לש"ש ממש נתכוין כו' אבל נוג"ה דבריאה יש בו קצת בבחי' יש נפרד וע"ז אמרו נתקנא בו נח"ש באדה"ר כו' או בא נחש על חוה כו' שהוא בחי' אלקים דקטנות בחי' אחוריים דשם שד"י דבריאה, והוא ענין מ"ש ויעש משה נח"ש הנחושת כו' כמ"ש במ"א, ובנוג"ה דיצי' יש בחי' הפירוד בחציו כי חציו טוב וחציו רע, וע"ז א' נתן עיניו במקדש והחריבו
128 נתן עיניו במקדש ראשון והחריבו : סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שחורה אני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אך לפ"ז לא יתכן מ"ש כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו שהרי מי שנשמתו מעולם יותר עליון גם יצה"ר שלו אינו רע כ"כ כו'.
39 כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו : סוכה נב, א. וראה עוד על מארז"ל זה בס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' פה. ובמ"מ שם. וראה להלן ד"ה בנימין זאב יטרף.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב בנימין זאב יטרף
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וביאור זה הוא ע"ד מ"ש רז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, והטעם הוא כי הנה ע"ד דוגמא מדת אהבה היא בודאי מדה גדולה בעבודת ה' ית' ואנו רואים שמסתעף ממנה גם מדת הכעס שכששופך לבו לפני ה' בתפלתו באהבה עזה אזי יכעוס מאד בראותו אח"כ אנשים הולכים בהבליות ויבער בו מאד קנאת ה' באש תבערה.
7 כל הגדול מחבירו : סוכה נב, א. וראה לעיל בד"ה שחורה אני (מש"פ וירא). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו כמארז"ל ע"פ ושם דרך אראנו בישע אלקים כל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הדקב"ה, פי' השם ששם ושוקל דרכיו ואורחותיו במדה ברורה איך הוא ומה הוא בכל כלי גופו אם מזוככים מכל סיג ופסולת לפי ערך מה שהוא מוצא בנפשו יעלה ולא יגבה לבבו לעלות למעלה ביתר מכפי שומא שלו בערכו כו', הוא הזוכה ורואה בישועתו כו' שה' בוחן לבבות, וכמ"ש דוד לשלמה וכל לבבות דורש ה' כי תדרשנו ימצא לך כו' פי' לפי אופן הבקשה והדרישה בלב נכון וטהור כך ימצא לך, וכמ"ש מי יעלה כו' נקי כפים ובר לבב שזהו השם אורחותיו ומוצא לבבו בר וטהור בלי שום סיג ותערובת רע ושקר שלא ימצא בלבו שום רצון זר הפונה לחוץ וכמאמר לב אחד לאביו שבשמים כו' ואם אין לבו כך לא יטעה א"ע וירחק נפשו מדבר שקר וכו' וד"ל (ואז זוכה ורואה בישועתו כו' היינו כנ"ל בענין טהרה וקדושה שהבא לטהר מסייעין אותו וכמו שאנו אומרים וטהר לבבינו לעבדך באמת, פי' הבא לטהר לבו מכל סיג ופסולת בחשבון ודקדוק היטב הדק בכל דרכיו בסתר ובגלוי ויתמרמר בנפשו וירגיז על יצה"ר והוא הנק' תשובה תתאה כידוע, אז ימצאו לו הרבה מסייעין ועוזרין לו מלמעלה שיעזרוהו ויושיעוהו בעזר ה' עליו להנצל מכל רע, וכמאמר יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקדב"ה עוזרו לא יכול לו כו', ועזר זה נמצא לכל איש דורש לבו ליטהר מכל רע ומפשפש במעשיו מאד להחמיר ולא להקל כלל הוא הזוכה לראות בישועת אלקים שהוא להמשיך לו מסייעין הרבה, ועיקר המסייע ועוזר הוא הקדושה האלקית שזהו שא' טהרה מביאה לידי קדושה שמבחי' הטהרה שמלמטה למעלה יומשך בחי' הקדושה העליונה שמלמעלה למטה וד"ל.
313 יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום : סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שמו אותיות משה מה שם בנו הוא משיח שא' בו בני היום ילדתיך כו') שיקבל התורה שנק' טוב עוד הפעם כו', והענין הוא דכמו שמשה קיבל התורה הנגלית לנו במ"ת בי' הדברות לברר לעה"ד טו"ר בפו"מ שזהו מה שח"ע דתוה"ק שהיא בבחי' עה"ח שכולו טוב וחיים כו' ירדה למטה לתקן לעה"ד כו', כך הוא עצמו דוקא (שנק' טוב בטי"ת רבתי שירדה נשמתו מעה"ח (משמטה הא' דחסד כמ"ש במ"א [במ"ש] כי מן המים עליונים משיתיהו) יתלבש בנשמת משיח ב"ד ויקבל טוב דתורה הפנימי' שנק' טעמי תומ"צ כמו שהוא למעלה ממש (כמ"ש במ"א ).
31 בני [יז: ניתוסף: כו'] היום ילדתיך : תהלים ב, ז. ראה סוכה נב, א. הנסמן מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תקט. שה"א קד, א. תו"ח נח נח, ב ובהערה 27. לקמן פ' וארא עא, א. בשלח קנה, ד. קצו, ג. משפטים רצו, ד. ש, ב. ויקהל שצט, ג. תא, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא לכן אמור לבני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
מצרים כי בכל יום יצרו של אדם מתגבר באופן חדש כו', וגם בלילה המצוה לזכור כמו ביום לפי שבלילה האור [יותר] נפלא ומבהיק להאיר את החשך כו' ובלילה מתגברים החיצוני' לינק ממותרי השפע דבחי' יסוד כו'.
88 בכל יום יצרו . . מתגבר : ראה סוכה נב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וז"ש שאין לו בעולמו רק אוצר של י"ש כי ע"י אוצר של י"ש נמשך בחי' ח"ע וח"ת לבריאת העולמות וכמ"ש יראת ה' לחיים [כו', וראי' מן המלאכי' שהם נצחיי' יותר מן הנשמות] לפי שיש בהם מבחי' היראה דמל' יותר וזהו קיום כל העולמות וכמ"ש מלכותך מלכות כ"ע כו' והיראה נמשך מבחי' המל' כו', וע"כ גם משיח שאמר [בו] חיים נתת לו בבחי' נצחיות כמש"א דוד מלך ישראל חי וקיים ש[י]איר בו מבחי' מל' דא"ס עצמו שע"ז אמר ימלוך לע"ו כו' וד"ל.
331 משיח. . חיים נתת לו : תהלים כא, ה [בדילוג]. סוכה נב, א. ראה לקמן רלד, א. פ' משפטים ש, ב. שג, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קיג־ דברים ח"ג ע' תשנב־ קונטרסים ע' שנא ובהנסמן בהנ"ל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו עיקר העבודה שבאמת לא שייך [לשון] עבודה כלפי מעלה שיתקן לדבר כי א"צ לתיקון ושירות מאחר שנק' שלימותא דכולא כו', אלא העבודה הוא ש[יו]קלט אור אמיתי' עצמותו בכנ"י עד שה' נק' בשם בנים בבחי' קיום נצחי (והרי מבחי' עבד נעשה [בחי'] בן וז"ש במשיח ישכיל עבדי כו' ונק' בן כמ"ש בני בכורי ישראל אתה אני היום ילדתיך כמשי"ת).
113 בני. . אתה אני היום ילדתיך : תהלים ב, ז. ראה סוכה נב, א. לעיל פ' שמות א, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
משא"כ מי שאין בו מבחי' עמלק כלל, הגם שהוא מלא תאוות רעות כעריות וש"ד וכל שאר העבירות לא יגע לנפשו לשנוא כ"כ לאותן שהן יראי ה' ועובדי' בקדושה וטהרה יתירה, אדרבה יכנע לבבו לפניהם כו' כי לא איכפת לו כלל מזה כנ"ל ) (ומ"ש אחיכם שונאיכם כו' לפי ששנאה עצומה זו אינה רק מחמת קנאה גדולה כקנאת נחה"ק, וכן קנאת השטן תמיד על גילוי אלקות בהתנשאות ופרהסיא בבחי' יש גדול כמו במ"ת שהי' גילוי אלקות ביותר בבחי' פב"פ כו' נתקנא השטן מאד והחטיאם בעגל להפילם כו', וכן נתן עיניו במקדש ראשון ושני כו'.
156 נתן עיניו במקדש ראשון ושני : סוכה נב, סע"א. ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' צח. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והוא ע"י בחי' השפלות העצמיו' שמעורר רחמים [רבים] גדולים הנ"ל שהוא למעלה מאור הזרוע כו' והוא שעושה כח המוליד גם בעקרה שתקלט אור הזרוע כו' ותוליד אוי"ר שנק' בנים בבחי' [חיים ] נצחי' כמו הנצחי' דא"ס ממש, והוא בחי' המשיח שנא' בו אני היום ילדתיך שיחי' חיים נצחי' כמ"ש חיים נתת לו וכמ"ש דוד מ"י חי וקיים לפי שיהי' בדומה לעצמו'.
357 המשיח . . חיים נתת לו : תהלים כא, ה. סוכה נב, א. ראה הנסמן לעיל פ' בשלח רכז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עליהם עברה כאשה עוברה יהיו כ"צ כו') והגאולה נק' בחי' לידה וכמ"ש במשיח בני אתה אני היום ילדתיך כו' (ולכך יש בחי' חבלי לידה קודם כמ"ש תחיל תזעק [בצרות] בחבלי' כן הרינ"ו חלנו מפניך הוי' קודם שיתגלה האור הגדול בימות המשיח כמ"ש במ"א ).
293 אני היום ילדתיך : תהלים ב, ז. ראה סוכה נב, א. לעיל פ' שמות א, ג הערה 31.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואמנם בחי' הטוב שבנה"א עומד לנגד הרע שבו כי בחי' הרע שבו הוא לפ"ע הטוב שלו דוקא (ולכך א' דכל הגדול מחבירו שהטוב שלו גדול יצה"ר שלו גדול יותר) ויכול להצילו מן הגיהנם כנ"ל.
857 דכל הגדול מחבירו : סוכה נב, סע"א. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' שנא. וש"נ. קונטרסים ע' שעח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
(לז) ובזה יובן כללות ענין הספק הזה שנסתפק הכצעקת' הבאה אלי עשו אם לא ויתורץ הקושי' הד' הנ"ל איך יפול ספק בצעקת מדה"ד דודאי כן עשו כו' להיות מובן מכל זה בצעקת מדה"ד דגבורות דאו"ח שבמל' זהו לנגד ההשגחה דחסדי' דאו"י דשם הוי' דאצילות וכמ"ש הבאה אלי לנגד (וכמו להתיצב על (שם) הוי"ה כו') וע"כ נסתפק בזה אם כצעקתה של מדה"ד עשו משום דאין ראי' כלל מצעקת מדה"ד שבבחי' הגבורות ודין יכול להרשיע גם את הצדיק כנ"ל ויכול להיות שאין חטאת סדום כבדה כ"כ שלא עשו רעה כ"כ כפי צעקתה כו' אך אם גם עפ"י בחי' ההשגחה דחסדי' דאו"י עליהם תכבד חטאתם ויהי' עונם גדול מנשוא כמו שעלה עפ"י צעקת מדה"ד אז ודאי עשו כצעקתה של מדה"ד וזהו הספק אם כצעקתה הבאה אלי עשו אחר הירידה וההשגחה דאור החסדי' דאו"י כשירד ויראה גם הוא למטה כמ"ש ארדה נא שהוא שם הוי"ה דחסד כנ"ל אזי כלה ודאי חייבים כליי' דוקא שהוא איבוד הרע לגמרי כאשר אין לו תקוה עוד לבררו כמו הרע הגס דק"נ שהוא גס ביותר והוא כאשר העון גדול כ"כ עד שלא נמצא לו היפוך לזכות כלל וכלל גם עפ"י כח החסדי' דאו"י (בבחי' ראי' לטב הנ"ל) והוא כמו משל הבירור הא' הנ"ל לברר הפסולת שהפסולת היותר גס בתכלית שאין לו בירור כלל גם בבירור האחרון שיזרקנו לחוץ וכך הוא בתכלית הטומאה ותכלית הפסול והחייב שאין בכח השכל המטה כלפי חסד לטהר או להכשיר ולזכות כנ"ל וכמו לע"ל דכתיב (זכרי' יג, ב) ואת רוח הטומאה אעביר לגמרי לפי שאין לו תקוה בבירור עוד וז"ש רז"ל (סוכה נב, א) לע"ל הקב"ה ישחוט ליצה"ר כו' וגם עכשיו נאמר (דברי' יג, ו) ובערת הרע מקרבך שאין לו תיקון רק בביעור ואיבוד דוקא וכך הוא גם כאן כמו שאמר הכצעקתה כו' עשו גם עפ"י החסדי' דאו"י אזי כלה שהוא איבוד הרע הגס ביותר שאין לו תקוה להוציא ממנו איזה טוב כלל שיבוער ויכלה באיבוד לגמרי כנ"ל וד"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה לט, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והוא שזכו לקבל גלוי שכינה עד שלא הספיק כו' כי גורשו כו' דהא בהא תליא משום דאמונה זו היא המגעת למעלה ג"כ במוה"ע כנ"ל באריכות וזהו ענין מצה שהיא חובה וד"ל אך זהו רק בליל א' דפסח לבד מפני שבשעת חצות נגלה עליהם כו' וע"כ חובה לאכול מצה קודם חצות לחם עני דוקא מטעם הנ"ל אבל בז' הימים אכילת מצה רשות ולא חובה ולא מצוה דוקא אלא רשות דהוקשו לשביעי מה שביעי רשות כו' ולכאורה מה יש יתרון מעלה לז' ללמוד ממנו דוקא לו' הימים אך הטעם הוא מפני שהוא נקרא עצרת לה' כו' ע"כ המצה בז' ודאי רשות והוקשו כולם אליו כו' והענין הוא משום דבקי"ס היה ההארה מבחי' גאה גאה הנ"ל שזהו למעלה גם מהתנשאות על ימות עולם והוא למעלה גם מהיות מקור לגלוי רצון ותענוג להאציל ולברוא כו' כנ"ל ונקרא עולם הא"ס עצמו ומ"ש ה' מלך גאות לבש שהוא בחי' מל' דא"ס הוא בחי' האחרונה שבעולם הא"ס ונקרא יום הז' שהוא רשות והיינו מפני שהוא בא מעולם החירות שלמעלה ממקור ההשתלשלות (כשנת החמשים שנק' יובלא עילאה) שאין שם חובה לאכול מצה שנק' מיכלא דמהימנותא כלל רק רשות ולא כליל הא' שהיא חובה וביאור הדברים הנה יש להקדים תחלה ענין זה בעבודת ה' בנשמת אדם בגופו כל ענין יצ"מ ואכילת מצה כו' דהנה אמרז"ל חייב אדם לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים ובכל יום דוקא וכמ"ש למען תזכור את כו' כל ימי חייך והענין הוא כידוע שבכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו במחשבות רעות ומדות ומעשים רעים כי יצר לב האדם רק רע מנעוריו וצריך לפשפש בחדרי לבבו ודעתו להתעורר באמת בתשובה שבלב לצאת מחשך ואפילה דרע ומות וטומאת הנפש דמדות ומ"ז הגופניים וחומריים כבהמה ממש הנה זהו הנקרא יצ"מ ממש בכל יום וזהו בא רק מצד בחי' נקודת יהדותו שלא יחפוץ לחיות כחיי הגוים מושקע ברע וקליפה לבלתי ידח כו' ואמנם לא כל העתים שוות בזאת ההתעוררות בנפש בכל יום לפעמים מתעוררת באהבה מפני שחשקה נפשו ליוצרו ע"כ ימאס ברע ולפעמים תתעורר מצד היראה שלא ירצה ליפרד מאחד כ"כ כו' ומרגיז על נפשו עד שיתמרמר ביותר על ריחוקו העצום כידוע וזה תלוי לפי אופן התעוררות שפע שיומשך מלמעלה על הנשמות לפעמים בבחי' חסדים דאברהם אוהבי בימין מקרבת כו' שמזה יבא התעוררות הנפש ע"י אהבה וחשק לדבקה בה' כו' כנ"ל ולפעמים יאיר מלמעלה בבחי' פחד דיצחק בחי' הגבורות לעורר בנפש המרירות כו' כידוע וד"ל וזהו ענין יצ"מ שחייב אדם בכל יום שיש לו עבודה מיוחדת בכל יום באופן איך לצאת מנש"ט כו' וגם בכל שבת ויו"ט מזכירים יצ"מ כמו בקידוש ובש"ע דיו"ט שאומר מקרא קדש זכר ליצ"מ כו' דגם שבשבת ויו"ט הן בחי' עליות העולמות בכלל ובפרט בנש"י כידוע מ"מ חייב לצאת ממצרים כו' רק בזה הובדל יו"ט דזש"פ שנק' עצרת לה' כו' שמאיר בו מבחי' עולם החירות שהוא מעצמות אא"ס ב"ה שלפני ההשתלשלות לגמרי כנ"ל עד שמחמת זה הגלוי הגדול יוכל גם כל איש זר ורחוק שנתרחק מאד מאור פני אלקים חיים
6 שבכל יום . . מתגבר עליו : סוכה נב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה קד, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בכלל יצא מהעלם עצמותו כנ"ל והיינו כל בחי' פנימית ועצמות הרצון והתענוג שבעצמות אא"ס ממש כמו שהוא בא לידי גלוי בפנימית א"ק וע"י וא"א עד בחי' המל' שהוא הדיבור שיצא בו כל העלם המח' כו' מאחר דנעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן וא"כ באמת יש להבין מהו ענין יתרון מעלת העברה שניה בנהר פרת שהוא בחי' נהר היוצא מעדן סתימאה דעין לא ראתה עדיין כ"א לימה"מ ועוה"ב כנ"ל שזהו ג"כ רק בחי' גלוי העלם העצמות ממש שנקרא סדכ"ס דלמת"ב כו' וכבר היה זה בקי"ס בגלוי העלם עצם המחשב' שבדיבור שממילא ודאי היה זה ממקורא דכולא ברום המעלות שזהו בחי' רוח קדים עזה מקדמונו ש"ע ממש והיינו הך ולמה יהי' קי"ס כמו טפל לגבי עיקר כנ"ל וכמ"ש עד יעבור סתם שלמעל' הרב' מעד יעבור הוי' דקי"ס הגם שאמר זה אלי כנ"ל באריכות דלכאו' אין הפר' ביניהם כלל וכלל לפי המובן מכל הנ"ל בעיקר ענין קי"ס שאינו רק גלוי ההעלם העצמות כו' וד"ל אך הנה מבואר למעל' בעיקר ענין בקיעת הג' פרסות הנ"ל מדורו של משה עד דורו של משיח שהוא בא בשנוי המהות דוקא להיות בבחי' יש ודבר מה וזהו לשבח ולמעל' דוקא להיות בבחי' אדם ברמ"ח אברים כו' וכמו דורו של משה שהיו ת"ר אלף בבחי' חכמ' שברא' ויצאו מן המיצר והעלם דאין דכתר כו' הרי היו נשמות בגופים שזהו בבחי' יש וסיבת בחי' העיבור וההעלם תחל' הוא שגרם להיות בבחי' יש והא בהא תליא דוקא כנ"ל וכך הוא בצאת ישראל ממיצר הגרון להיות המוחין בבחי' מדות כו' היינו שיהיו ראויים לקבלת התו' בנגלה בפו"מ דוקא להבדיל בין טמא כו' וכמ"כ מסעות שבמדבר הי' רק שיכנסו לא"י לעשות תו"מ בפו"מ עד שהי' המל' בשלימות בע"ס באו"כ בזמן בהמ"ק ראשון עד חורבן בית שני שגלות זה האחרון הוא בנו"ה דירכיים עד עקבות משיחא עתה זהו כמו בחי' פרסא הד' דחצר הכבד כו' שנעוץ תחלתן בסופן דוקא והוא בבחי' נצח דעקב הרגל שמעמיד לראש כו' ואז דוקא יהי' גלוי משיח שהוא שרשו בתחלת הכל וכמ"ש בני כו' היום ילדתיך כו' הרי אמר בו ג"כ בחי' לידה כו' שזהו עד"מ הולד הנולד שהוא במציאת יש ודבר בפ"ע כו' והוא יהיה באמת תכלית השלימות דאדם כמ"ש בו וגבה מאד כו' וזה יבא רק מסוף הכל דעכשיו שבדור האחרון שהוא נשמות שבגוף שבעקביים שלו בבחי' יש נפרד לגמרי רק בקבלת עומ"ש במעשה לבד וכמו במצות הצדקה בפו"מ שכוללת הכל וזהו ומעשה ידינו כו' כנ"ל וד"ל ומעתה יובן דרך כלל שכל עיקר ענין העברה שניה דלע"ל בנהר פרת יהי' ג"כ ע"ד קי"ס ממש שהוא בבחי' לידה כמ"ש אני היום ילידתיך כו' אך יהי' זה במעל' ובמדריג' היותר עליון והוא בנהר שיוצא מעדן סתימא' שיבקע זה הנהר ויתגלה בו מפנימית ועצמות אא"ס ממש שבפנימית עדן סתימא' דסדכ"ס כו' והענין הוא ע"ד הנ"ל בגלוי העלם עצם המחשבה בדבור ים האחרון כך יהי' בנהר הקדמוני שהוא בחי' המחשב' עילא' סתימא' שמבואר למעל' שהמחשב' מעלי' לאור השכל העצמי כו' ודאי כך הוא עד רום המעלות גם במחשב' הקדומ' והוא גם הרצון הפשוט (דרצון נקרא מחשב' כידוע) שבעצמות הרי א' לית מח' ת"ב כלל אפי' מח'
2 בני כו' היום ילדתיך : תהלים ב, ז. ראה סוכה נב, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תקט. תו"ח נח נח, ב ובהערה 27.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמז, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כל מדותיו ומעלותיו יודע ומרגיש בבחי' בליטה גדולה ובהסתעפות יוצא מזה בחי' רע כמו המרגיש עצמו לחסדן יצא מזה הסתעפות חסד רק להתייהר ורק לגרמיה כמו חסד ישמעאל וכה"ג והוא דמיון להשתלשלות דנוגה דבריאה שנסתעף מנוגה דאצי' שמיעוטה רע עכ"פ בבחי' לגרמי' ויוהרא דהתנשאות יש הנפרד כו' (וכמו שמהתלהבות הבולט בהרגשת עצמו בתפלה יכעס על המנגדו להכותו ולרודפו כשנוגע בכבודו) וכך אמרו שטן ופנינה לש"ש נתכוונו שזהו בחי' נוגה דאצי' ונתן עיניו במקדש ראשון והחריבו זהו מבחי' קנאה של נחש הקדמוני בחי' יש ולגרמי' בבחי' רע קצת אעפ"י שקנאה זאת באה מצד הכרתו וקירובו כי כלום מתקנא כו' ונוגה דיצי' חציו רע לקטרג ממש כמו ויבא גם השטן כו' ויאמר החנם ירא איוב כו' עד בחי' נוגה דעשי' רובו רע לפעול כל דין קשה וזהו חיותו ממש ונק' רצועא בישא לאלקאה כו' כמו העלוק' שמושכת פסולת הדם כו' כך נאמר לעלוקה כו' הב הב כו' שזהו שרש הגיהנ' שעל ראש רשעים יחול כו' כידוע וג' קליפות הטמאות הן כמו נחש שרף ועקרב שבמדבר העמים בחי' כתר דקליפה שהן רע גמור בלי תערוב' הטוב כלל וכלל וזהו הנק' רשע ורע לו שאין להם בירור עדיין כלל רק לעתיד דכתי' ואת רוח הטומאה אעביר לגמרי כו' וכידוע וד"ל :
24 ונתן עיניו במקדש ראשון : סוכה נב, סע"א. מאמרי אדה"א בראשית ע' צח. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גור ארי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
(ב) וביאור ד"ז יובן ע"ד מארז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו , אשר לכאו' יפלא מאד הלא מי שהוא גדול יותר הי' צ"ל אצלו מציאת היצר במיעוט יותר, כי האור דוחה חשך בטבע, וא"כ אור בהיר שאצל הגדול , שלכן נק' גדול מחבירו שהו"ע היותו יותר בתורה ובי"ש ובגמ"ח כו', וא"כ מדוע עוד יגרע
19 כל הגדול מחבירו : סוכה נב, סע"א. ראה מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' פה ובהנסמן במ"מ לשם. הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' שנא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מזבח אדמה] ויובן עוד כו' זית רענן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויובן זה בעבודה בנה"א דהנה היצה"ר נק' אבן כמ"ש לע"ל והסירותי את לב האבן מבשרכם , ונתתי לכם לב בשר , פי' לב האבן קאי על היצה"ר שנק' אבן שקשה כאבן , ומטמטם הלב והמוח עד שנעשה לבו כלב האבן , וענין היצה"ר נת"ל שבעצם אינו רע, רק כשנמשכי' אחר הסתתו עי"ז נעשה רע, ונמצא כי ע"י פעולת האדם עי"ז נעשה אבן כו', והנה תאוות היצה"ר מתלבשים באותיות המח' שמהרהר בתאוה שמתאוה, ואח"כ מדבר בה שנמצא מלביש את תאוות לבו בהרבה לבושי', אך הנה בתאוות היצה"ר לא כל התאוות שוים וממילא לא כל ההתלבשות באותיות המח' ואותיות הדבור שוים, דהנה כמו בחולי הגוף יש שהם חולים ועכ"ז אינם חולי שיש בו סכנה, ויכולים לחיות זמן הרבה בחליים הגם שאינם חיים טובים ושלוים, עכ"ז לעצם חיותם אינו נוגע חלים זה, רק לעת אשר יקרה לו חולאת גדולה הנה מחמת חלישותו לא יוכל להתגבר על החולאת כו', ויש חלאים שהם חולי שיב"ס, שהחולאת גדולה כ"כ עד שמפרדת חיות הנפש מן הגוף, ויש חולי בדקות היינו שלפעמים יקרה לו שמרגיש חלישות בעצמו כו', ועד"ז יובן בענין חולי הנפש, שיש חולה בדקות והוא כמ"ש בכהאריז"ל חולה בגימט' מ"ט והיינו כשחסר לו שער הנו"ן הוא ג"כ חולה אבל חולי זה הוא בדקות בעבודה האלקי' שהרי גם במשה נא' ותחסרהו מעט מאלקי' פי' מאלקי' חיים דבינה כי מ"ט שערים נמסרו למשה ושעה"נ לא השיג עד הסתלקותו שאז השיג גם שעה"נ ג"כ, ולכן ארז"ל לעליונים נדמה להם למטה ולתחתוני' נדמה להם למעלה, להיותו ספון בשעה"נ דבינה ולכן עליונים מהחכ' ולמעלה נדמה להם למטה, ולתחתוני' היינו מהבינה ולמטה נדמה להם למעלה כי שעה"נ הוא למעלה מהשגת הבינה כו', ונמצא אשר
342 והסירותי. . לב האבן . . היצה"ר : ראה סוכה נב, א. זהר ואתחנן רסז, ב. אוה"ת יחזקאל כרך א ס"ע תיז ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גדולה תשובה] ואמנם כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
העונש נמשך במהרה ע"כ תחילת היצה"ר מתוק וכמ"ש מים גנובים ימתקו, וסופו מר בבוא העונש, והנה תיבת מר עולה מספרו ב"פ ק"ך, והיינו ב"פ ק"ך צירופי אלקי', והיינו כי יש ק"ך צירופי' אלקי' בקדושה ע"ב הראשונים הם גבורות ממותקים, ומ"ח האחרונים קשים, ואמנם כשמתחברים עוד ק"ך צירופי' דק"נ לינק מהם אז נעשים דינים קשים ביותר לנתוש ולנתוץ ולהאביד כו', והנה ארז"ל ברבות פ' ראה, ובאיכה ע"פ מפי עליון א"ר אלעזר מיום שאמר הקב"ה ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב כו' לא יצאת טובה לעושי רעה ולא רעה לעושי טובה, אלא טובה כו', א"כ הנמשך אחר יצה"ר הוא בעצמו ממשיך עליו הרע והמות ח"ו, וזהו הגם שתחלתו מתוק עכ"ז סופו מר, וזהו שארז"ל והסיר ה' ממך כל חולי, ממך הוא שלא יבואו חליים עליך כו', וזהו כל המחלה אשר שמתי במצרים, מצרים לשון מצרים וגבולים היינו מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה, גם מצרים נק' תאוות גופניות כו', וק"נ הנק' מחלה זו מרה היא מקור שממנה נמשך בג"ק שמהם שרש כל האיסורים כו', וז"ש הוא ענין רע נתן האלקי' לבנה"א לענות בו פי' רע הוא היצה"ר כמ"ש כי יצר לב האדם רע , ועז"נ ובורא רע , ראה נתתי לפניך כו' ואת הרע, ופי' לענות בו יש לפרש שיהי' היצה"ר מלאך רע עונה אמן בע"כ והיינו כמ"ש ואהבת בכל לבבך בשני יצריך כו', אך ע"י אם שמוע תשמע
40 כי יצר לב האדם רע : נח ח, כא. סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גן נעול] והנה כו' גן נעול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועוי"ל פי' יהי' סגור התענוג נעלם בתוך השכל והמדות בימי המעשה, וביום השבת יפתח ויתגלה ונהר יוצא מעדן כו', והפרסא ז"ע עד הגל והוא בחי' המסך המפסיק בין הקדושה לסט"א בחי' חשמ"ל ושרשו מהמסך המפסיק בין אצי' לבריאה, שע"י מסך זה לא יוכלו הקליפות להתקרב לקדושת האצי' שהוא אור התומ"צ, וענין הגל הזה בעבודה הוא משארז"ל רשעים נדמה להם כחוט השערה וצדיקים נדמה להם כהר , ועמך כולם צדיקים פי' שכל איסור קטן נדמה להם כהר ומסך מבדיל בינו לבין קונו, וזה בא ונמשך מבחי' יראת חטא, וענין יראת חטא הוא יראה הכלולה באהבה שמצד עוצם האהבה מתיירא מן החטא שלא ינתק חבל האהבה כו', ולכן נדמה לו כהר <16>
336 רשעים . . וצדיקים נדמה להם כהר : סוכה נב, א (בהיפך הסדר — וכ"ה בלקו"ת כאן). ראה גם לקו"ת אמור לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מזבח אדמה תעשה לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וביאור הענין דהנה על לע"ל כתי' והסרותי לב האבן מבשרכם דהיצה"ר נק' לב האבן כמו שהאבן אטום כמו"כ לבו אטום שאינו מקבל דבר חכ' והוא טמטום הלב, וטמטום המוח הוא שאינו משיג כלל והוא גרוע מטמטום הלב לכן נק' אבן , והנה נת"ל שהיצה"ר בעצם אינו רע רק הוא כח המתאווה ואפשר שיהי' לו אהבה לאלקות ולפי פי' הב' ה"ה טוב רק שהאדם מצייר בו ציור רע ומלביש אותו בלבושים רעים, והנה יש בזה כמה חלוקי מדרי' וכמו"כ בהלבושים ג"כ, וכמו למטה בחולי הגוף יש ג' מיני חולאים, א' חולה שאין בו סכנה היינו שיש לו מיחושים וסובל יסורים מזה אך אינו נוגע לו לחיי נפשו ממש שיכול לחיות בחולי זה מדה הקצובה שנקצב לו, אך כשיארע לו עוד חולאת ה"ה חלוש ואין ביכולתו להתגבר עליו ואז נוגע לו לחיי נפשו ממש, אבל חולאת זה לבדו אינו נוגע לו לחיי נפשו ממש.
74 והסרותי לב האבן . . דהיצה"ר : ראה סוכה נב, א. זהר ואתחנן רסז, ב. אוה"ת יחזקאל כרך א ס"ע תיז ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גדולה תשובה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומ"מ אל יאמר נואש דהנה יש בכחו להפוך דהנה אי' בזהר שהוא כמשל זונה עם בן המלך דעיקר כוונת היצה"ר הוא שלא יעשה הרע, וזהו מ"ש בקהלת הוא ענין רע אשר נתן אלקים לבני אדם לענות בו, רע הוא יצה"ר וכמ"ש כי יצר לב האדם רע מנעוריו , וכמו בורא רע , ראה נתתי לפניך כו' ואת הרע, אשר נתן אלקים לבנ"א כוח לענות בו ע"ד מלאך רע בע"כ יענה אמן, וזהו ואהבת את ה'
36 כי יצר לב האדם רע מנעוריו : נח ח, כא. סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
רק שלע"ל נא' ב"פ זה, והוא כי אילו לא חטאו בחטא העגל לא נשתברו הלוחות שהי' חרות חירות מיצה"ר שנק' אבן , בחי' לב האבן , וישראל שעמדו בה"ס פסקה מהם זוהמת הנחש הקדמוני כו', וא"כ הי' הבירור בא"א לגמרי שהרי לא היו צריכים ד"ת שיחקקו לבם בחי' לב האבן , כ"א ע"ד דכתי' לע"ל והסירותי את לב האבן כו', עד לע"ל שאז גם עכשיו יהי' עיקר קיום המצות כמ"ש ושם נעשה לפניך כמצות רצונך, וכמשנ"ת מזה במ"א בענין אדם ר"ת אדה"ר ד"מ, בד"ה אוסרי וביאורו, ובד"ה כי עככ"ח, ובשארי דוכתי, ומפני שנשתברו הלוחות ובלוחות שניות הגם שבהם יש גם מדרש הלכות ואגדות כנודע מדברי הגמ' ומד"ר בזה שהטעם הוא לא מפני שחוטא נשכר כ"א מפני שלצורך הבירור שיתלבנו ויצטרפו מחהע"ג הוצרך להיות גילוי אור זה ג"כ, וע"ד דכתי' וה' יגיה חשכי שבכדי להאיר חשך היותר גס ועב עד"מ במרתף ששם האויר גס מוכרח להיות אור גדול יותר, וכך כדי להגיה החשך שגם החשך יהי' כאור נוגה כו' צ"ל נמשך מבחי' ש' הוי' דלעילא כו', ועד"ז יובן בענין לוחות שניות, שהם כפלים לתושי' כו' מפני שבהם יש בחי' תעלומות חכמה כו' שהוא לצורך בירור החשך
12 מיצה"ר שנק' אבן : ראה סוכה נב, א. זהר ואתחנן רסז, ב. אוה"ת יחזקאל כרך א ס"ע תיז ואילך. סה"מ תר"ם ח"א ע' רעט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ובירך את לחמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והמוחין נק' חיוהי, וזהו עד"מ כמו שאנו רואים למטה שהמוח הוא ממוצע ומחבר את הנפש עם הגוף שמתחלה מתלבש הנפש במוח, ואח"כ מהמוח מתפשט החיות לכל האברים, וכך התורה הוא מחבר את המשכת אוא"ס במדות כי התורה היא מוחין אורייתא מחכ' נפקת כו' וזהו נק' לחם למעלה כי כמו שהלחם הוא מחבר הנפש עם הגוף כך התורה היא מחבר אוא"ס בבחי' מדות כו', וגם למטה לנפש האדם הוא ג"כ בחי' לחם , והיינו שיהי' התקשרות והתחברות נה"א לאלקות, זהו ג"כ ע"י התורה, כי תלת קשרין מתקשראן דא בדא, ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה, נמצא שע"י התורה דוקא מתקשראין נש"י לאלקות, וע"כ נק' לחם לנפש כו', ועוד זאת שגם לנה"ב הוא ג"כ בחי' לחם , והיינו שהתורה מחבר גם הנה"ב לאלקות, וכמ"ש (משלי ך"ה ך"א) אם רעב שנאך האכילהו לחם , מלחמה של תורה, ושונאיך הוא בחי' היצה"ר שנק' שונא , וע"י לחמה של תורה, או מלחמתה של תורה כמ"ש רש"י בסוכה דנ"ב ע"א הטרחהו במלחמתה של תורה, ועי"ז וה' ישלם לך (משלי ך"ה ך"ב) שארז"ל א"ת ישלם לך אלא ישלימנו לך שגם היצה"ר ישוב לעבודת ה' כו'.
23 ושונאיך . . היצה"ר שנק' שונא : סוכה נב, א (המצויין בסמוך בפנים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וברך את לחמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ג"כ במדות דמובן מענין הנדרים דבינה היא חיי המדות, דחו"ב הם תרדל"מ, ובכלל חיוהי הוא מוחין ומשם נמשך בבחי' גרמוהי וה"ז כמו עד"מ הנשמה שמחי' את הגוף עיקר משכנה במוחין ומשם מתפשטת בכל האברים כמו"כ עיקר השראת אוא"ס במוחין ומשם נמשך במדות, וכן התורה היא לחם למטה לנה"א להתקשר באלקות דישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה, וכן היא לחם לנה"ב כמ"ש אם רעב שונאך האכילהו לחם , שלמה קרא להיצה"ר שונא והאכילהו לחם לחמה של תורה, או כמו שפירש"י מלחמתה של תורה הטריחהו בדברי תורה דכשיטריחו בד"ת לא יהי' לו זמן להסית, ובסיום הפסוק כתי' וה' ישלם לך ואמרז"ל ישלימנו עמך, שהנה"ב יהי' לו ג"כ אהבה לה', וזהו שתורה נק' לחמך, וברך לחמך שהלחם צריך ברכה.
24 להיצה"ר שונא : סוכה נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב מוצאי יו"כ צב"ר בסעודה, אָטואָצק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנה אנו רואים דמן המעשה בנקל יותר למנוע מכמו למנוע מן הדיבור, ומן הדיבור בנקל יותר מכמו המח', ולזאת העצה האמיתית היא שיהיו דברי תורה חקוקים במוחו, שיוכל לחשוב בהם בכל עת ובכל זמן, וכל השתדלות האדם החס על נפשו צ"ל לעצור מוחו ולבו שלא לחשוב מחשבת חוץ בהרהורים רעים, ולבלום את פיו שלא לדבר בדיבורים רעים, דהעצה לזה שלא ילכד הוא מה שבד"כ ימעט הדיבור של חול, וענין המיעוט הכוונה שבד"כ הדיבור שלו בעניני עולם יהי' שלא בהרחבת הפה והלשון, וכנודע שבדיבור הרי יוצא כל עומק עצם הנפש לידי גילוי, וכמ"ש בכתהאריז"ל, דהנה כשם שהדיבור דקדושה מגלה ומוציא עצם נפשו, בחי' עומק הטוב שבה, וכנ"ל דע"י האותיות דקדושה בתורה ותפלה מטהרים את הנפש, ונת"ל בענין נפשי יצאה בדברו, דדברים היוצאי' מן הלב מקרבים גם את הזולת ופועלים בו פעולה רבה במאד, לפי שהם המגלים עצם נפשו ובחי' עומק הטוב שבה, הנה כמו"כ להיפך הרי בדיבורי' של הוללות ופריקת עול והדומה יוצא ומתגלה כל עומק הרע של הנה"ב בגילוי, והיינו שבא בהתגשמות, דקודם שמדבר הוא בהעלם עכ"פ וע"י הדיבור ה"ה מתגלה ומתגשם, ולא מיבעי דיבורים אסורים שהם רע גמור, וכנ"ל שהוא עוד קשה ממות ר"ל, אלא גם דיבורי דברים בטלים, הרי הרחבת פיו ולשונו בדברים בטלים, זהו מצד הפר"ע שבו, שאין פחד אלקים לנגד עיניו, וכמ"ש שפתינו אתנו מי אדון לנו, וכנ"ל דריבוי הדב"ט גורמים היזק גדול לנפש, דבכדי לטהרה צריכים העונש דכף הקלע ר"ל|48, ועוד זאת שהם הגורמים מח"ז, ובאים לידי הרהורים שונים אשר מענין לענין בא ר"ל לידי הרהורי עבירה ר"ל, דהנה כתיב (ישעי' ה' י"ח) הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה , דההתחלה הוא חבלי השוא קורי עכביש דב"ט שאין בהם ממש כלל, או גם חלק הרשות שבדיבור כמ"ש הרמב"ם[ednref_46_*], ולבסוף נעשה חטאה כעבות העגלה , דזהו אומנתו של היצה"ר אשר מוריד את האדם ח"ו מדחי אל דחי, עד
264 ראה פרש"י ישעי' עה"פ. סוכה נב, א ובפרש"י.
[edn_46_*] כמ"ש הרמב"ם: בפיה"מ לאבות ספ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין הקלות דקאמר יובן ממה שנתבאר במ"א בענין הפרסא שמפסיק בין קדושה לקליפה, ובעבודה הוא ענין מה שארז"ל צדיקים נדמה להם כהר , פירוש שכל עון קל נדמה להם כהר ופרסא ומסך המבדיל בינם לאביהם שבשמים, וזהו ענין הפרסא בעבודת ה' אשר כל אחד צריך לשית עצות בנפשו להיות כן תמיד, וההיפך מזה הוא ענין קלות של הרשעים , (בל"א גרינגקייט, בא אים איז גרינג יעדער זאך), וז"ש כאן ואם לא ירע לבבו יכול לבוא לידי קלות ח"ו, כי זהו הקלות שלא יהי' חמור אצלו כל ענין העון כי לא יעשה בחי' הפרסא הנ"ל.
40 צדיקים נדמה להם כהר : סוכה נב, א. ראה לקו"ת אמור לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר