194

(בדומה למוסבר³¹ על השטן, שמצד שורשו למעלה "שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו"³², אך כאשר הוא יורד למטה הוא הופך לרע גמור, עד ש"נתן עיניו במקדש ראשון... שני והחריבו"³³ – בדיוק להיפך מכוונה לשם שמים.

וכך אצל עשו: מצד "הולדתו" מיצחק, כלומר, מצד "ראשו" ו"שורשו" הרי הוא טוב, אך כאשר ה"ראש" וה"שורש" יורדים ומתקשרים לגופו של עשו, שהוא רע גמור, אין ניצוץ הקדושה יכול להאיר, כדוגמת הנאמר³⁴ "נר רשעים ידעך").

ד. יתרונו של עשו על ישמעאל

וזהו יתרונו של עשו על פני ישמעאל:

גם אצל ישמעאל וגם אצל עשו נשאר "כוח האב"³⁵, בהיותם "תולדות" של אברהם ויצחק, למרות שהם יצאו ונפרדו מהם, כדלעיל. ובמיוחד כיוון שצדיקים "דומין לבוראן"³⁶, ויש קדושה נצחית במעשה ידיהם, ועל־אחת־כמה־וכמה בתולדותיהם.

כלומר, אצלם מתבטאת קדושתם של אברהם ויצחק³⁷, אך כפי שהיא פועלת ומשפיעה מחוץ לתחום הקדושה (כ"מקום" שאליו "יצא ממנו").

ההבדל ביניהם הוא באופן שבו מתבטאת אצלם השפעת האבות:

אצל ישמעאל היה זה באופן שהביאו לחזרה בתשובה, אך מצד שני, גם לאחר חזרתו בתשובה הוא נשאר במצב של חוסר קשר לאברהם.

לעומת זאת עשו, למרות שמצד גופו היה ירוד מישמעאל, ולכן הוא לא חזר בתשובה, בכל זאת מצד "רישיה", כפי שהוא מנותק מגופו, הוא "בגו עיטפיה דיצחק".

ה. דוגמא לכך בהלכה: שני הסברים לשליחות

ניתן למצוא, בדרך האפשר, דוגמא בהלכה להבדל בין הקשר של ישמעאל לאברהם ובין הקשר של עשו ליצחק, בשני האופנים להגדרת השליחות³⁸:

הגדרה אחת היא, שהשליח הוא