761
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
תרומה)23, אבל חסרה אצלו המצוה להשאר מהול, כמובא לעיל מהרמב"ם שהוא "מפר בריתו של אברהם אבינו".
נולד עם שני ערלות ומלו רק ערלה אחת מתוך השתיים – נעשתה אצלו פעולת המילה והוא גם מהול, אך הוא גם ערל24.
ו. בשלשה פרטים האמורים של מצות מילה נרמזים ענינים כלליים בעבודת האדם.
כשם שבמצות מילה חייבת להיות פעולה של מילה, המביאה בהכרח לשתי תוצאות, מהול ואינו ערל, כך גם בכללות עבודת האדם בתורה ומצוות חייבת להיות "עבודה", ופעולה ועבודה כזו שתביא לידי שתי תוצאות, מהול ואינו ערל.
"מהול" פירושו, עבודה בקו של ועשה טוב: שיתגלה הטוב הנמצא אצל האדם מישראל, שהטוב שלו יתבטא גם ביחס לעצמו – במחשבה דיבור ומעשה בלימוד התורה וקיום המצוות בפועל ממש, בחיי היום־יום; ובין בנוגע לזולת – להשפיע על יהודי שני, עד כמה שהדבר אפשרי.
"אינו ערל" בעבודה, הוא הקו של "סור מרע": לא להיות ערל, תחת שליטת הערל – יצר הרע25 – שלא יהיה בתוכו שום רע ושום תאוות, לא תאוות גסות ("מילה – כריתת הערלה הגסה") וגם לא תאוות דקות ("פריעה – כריתת הערלה הדקה").
וכשם שבמצות מילה הרי אף כשנולד מהול חסרה אצלו בהמצוה ויש צורך בהטפת דם ברית. כך הוא גם בעבודה. כמ"ש אדמו"ר הזקן בתניא26, כי מי שהוא מתמיד בטבעו, ולכן מקיים "ועשה טוב מצד הטבע ("מהול"); וגם אם הוא בטבעו מצונן – קר לתאוות, ובמילא זהיר ב"סור מרע" ("אינו ערל"), אף על פי כן נקרא "לא עבדו", כי עדיין חסרה אצלו עבודה – והוא צריך להתייגע יותר מכמו שהוא מצד טבעו. כמו כן הוא גם אצל מי שה"סור מרע ועשה טוב" באו לו על ידי יגיעתו בעבר, אבל עתה, כשהדבר הפך אצלו לרגילות וטבע שני, הרי עתה אין לו די בעבודה זו וצריך להתייגע יותר מרגילותו, כמבואר שם בתניא.
וזוהי הוראה לכל אחד מישראל, שחייב הוא להתייגע תדיר בעבודת ה', לא להסתפק בטוב שיש בו כבר. שהרי כל אחד מישראל, אפילו כזה שאינו צדיק וגם אינו בינוני, יש בו מדות
הערות
- 23. יבמות עב, א. רמב"ם הל' תרומות פ"ז הל' יו"ד.
- 24. ראה שבת קלה, רע"ב. צפנת פענח לרמב"ם הל' מילה רפ"א.
- 25. סוכה נב, א.
- 26. פט"ו.
הטקסט של רמב"ם הלכות תרומות ז ל אינו זמין בספריא.
משנה תורה, הלכות מילה א׳ - הטקסט מספריא
מילה מצות עשה שחייבין עליה כרת שנאמר וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה ומצוה על האב למול את בנו ועל הרב למול את עבדיו יליד בית ומקנת כסף עבר האב או האדון ולא מל אותן ביטל מצות עשה ואינו חייב כרת שאין הכרת תלוי אלא בערל עצמו ובית דין מצווים למול אותו הבן או העבד בזמנו ולא יניחו ערל בישראל ולא בעבדיהן.
אין מלין בנו של אדם שלא מדעתו אלא אם כן עבר ונמנע למולו שבית דין מלין אותו בעל כרחו נתעלם מבית דין ולא מלו אותו כשיגדל הוא חייב למול את עצמו וכל יום ויום שיעבור עליו משיגדל ולא ימול את עצמו הרי הוא מבטל מצות עשה אבל אינו חייב כרת עד שימות והוא ערל במזיד.
אחד עבד שנולד ברשות ישראל ואחד עבד הנלקח מן הכותים חייב הרב למול אותן אלא שיליד בית נימול לשמנה ומקנת כסף נימול ביום שנלקח אפילו לקחו ביום שנולד נימול ביומו.
יש מקנת כסף שנימול לשמנה ויש יליד בית שנימול ביום שנולד כיצד לקח שפחה ולקח עוברה עמה וילדה הרי זה נימול לשמנה ואף על פי שלקח העובר בפני עצמו והרי העובר עצמו מקנת כסף הואיל וקנה אמו קודם שנולד נימול לשמנה.
לקח שפחה לעובריה או שלקח שפחה על מנת שלא להטבילה לשם עבדות אע"פ שנולד ברשותו נימול ביום שנולד שהרי הנולד הזה כאילו הוא מקנת כסף לבדו וכאילו היום קנהו שאין אמו בכלל שפחות ישראל כדי שיהיה הבן יליד בית ואם טבלה אמו אחר שילדה הרי זה נימול לשמנה.
לקח עבד גדול מן העכו"ם ולא רצה העבד למול מגלגלין עמו כל שנים עשר חדש יתר על כן אסור לקיימו כשהוא ערל אלא חוזר ומוכרו לעכו"ם ואם התנה עליו מתחלה והוא אצל רבו העכו"ם שלא ימול אותו מותר לקיימו והוא ערל ובלבד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח ויהיה כגר תושב אבל אם לא קיבל עליו שבע מצות יהרג מיד ואין מקבלים גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג.
גר שנכנס לקהל ישראל חייב מילה תחלה ואם מל כשהיה עכו"ם צריך להטיף ממנו דם ברית ביום שנתגייר וכן קטן שנולד כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית ביום השמיני אנדרוגינוס והוא הילוד שיש לו זכרות כזכר ונקבות כנקבה צריך למול אותו בשמיני וכן יוצא דופן ומי שיש לו שתי ערלות מלין את שתיהן בשמיני.
אין מלין לעולם אלא ביום אחר עלות השמש בין ביום השמיני שהוא זמנה בין שלא בזמנה שהוא מתשיעי והלאה שנאמר ביום השמיני ביום ולא בלילה מל משעלה עמוד השחר כשר וכל היום כשר למילה ואעפ"כ מצוה להקדים בתחלת היום שזריזין מקדימין למצות.
מילה בזמנה דוחה את השבת ושלא בזמנה אינה דוחה לא את השבת ולא את יום טוב ובין בזמנה ובין שלא בזמנה דוחה את הצרעת כיצד שאם היתה בהרת בעור הערלה חותכה עם הערלה אף על פי שקציצת נגע הצרעת בלא תעשה יבא עשה וידחה את לא תעשה.
כשם שמילת הבנים דוחה את השבת כך מילת העבדים שהן נימולים לשמנה דוחה את השבת אם חל שמיני שלהן בשבת חוץ מיליד בית שלא טבלה אמו עד שילדה שאע"פ שנימול לשמנה אינו דוחה את השבת.
קטן שנולד כשהוא מהול ומי שנולד בחדש השמיני לעבורו קודם שתגמר ברייתו שהוא כנפל מפני שאינו חי ויוצא דופן ואנדרוגינוס ומי שיש לו שתי ערלות אין דוחין את השבת אלא נימולין באחד בשבת שהוא יום תשיעי שלהן.
מי שנולד בין השמשות ספק ביום ספק בלילה מונין מן הלילה ונימול לתשיעי שהוא ספק שמיני ואם נולד ערב שבת בין השמשות אינו דוחה את השבת אלא נימול באחד בשבת שאין דוחין את השבת מספק.
מי שנולד בחדש השמיני אם היה שלם בשערו ובצפרניו הרי זה ולד שלם ובן שבעה הוא אלא שנשתהה ומותר לטלטלו בשבת ואינו כאבן ומלין אותו בשבת אבל אם נולד ושערו לקוי ואין צפרניו שלימין כברייתן הרי זה בן שמנה ודאי שלא היה ראוי להולד אלא בתשעה ויצא קודם שיגמר ולפיכך הוא חשוב כאבן ואסור לטלטלו בשבת ואעפ"כ אם שהה שלשים יום הרי הוא ולד של קיימא והרי הוא כשאר הנולדין לכל דבר שכל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל.
מי שנולד בחדש השביעי לעבורו אם נולד שלם הרי זה ולד של קיימא ומלין אותו בשבת ספק בן שבעה ספק בן שמנה מלין אותו בשבת על כל פנים אם בן שבעה הוא ושלם הוא בדין הוא שידחה שבת ואם בן שמנה הוא הרי זה שמל כמחתך בשר הוא לפי שזה נפל אם הוא בן שמנה.
הוציא העובר ראשו חוץ למעי אמו בין השמשות אף על פי שלא יצא כולו אלא בלילי שבת אין מלין אותו בשבת וכל מי שאינו דוחה את השבת אינו דוחה את יום טוב ראשון ודוחה את יום טוב שני ובשני ימים טובים של ראש השנה אינו דוחה לא את הראשון ולא את השני וכן מילה שלא בזמנה אינה דוחה את שני ימים טובים של ראש השנה.
חולה אין מלין אותו עד שיבריא ומונין לו מעת שיבריא מחוליו שבעה ימים מעת לעת ואח"כ מלין אותו במה דברים אמורים בשחלצתו חמה וכיוצא בחולי זה אבל אם כאבו לו עיניו בעת שיפתחו עיניו וירפאו מלין אותו מיד וכן כל כיוצא בזה.
קטן שנמצא בשמיני שלו ירוק ביותר אין מלין אותו עד שיפול בו דם ויחזרו מראיו כמראה הקטנים הבריאים וכן אם היה אדום ביותר כמי שצבעו אותו אין מלין אותו עד שיבלע בו דמו ויחזרו מראיו כשאר הקטנים מפני שזה חולי הוא וצריך להזהר בדברים אלו הרבה.
אשה שמלה בנה ראשון ומת מחמת מילה שהכשילה את כחו וכן מלה את השני ומת מחמת מילה בין מבעלה הראשון בין מבעלה השני הרי זה לא ימול את השלישי בזמנו אלא ממתינין לו עד שיגדיל ויתחזק כחו אין מלין אלא ולד שאין בו שום חולי שסכנת נפשות דוחה את הכל ואפשר למול לאחר זמן ואי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ג ע' 761
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 32 עמודים.
- תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה שבת קלה, סע"א · יבמות עב, ב
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב שבת קלה, רע"ב · יבמות עב, א
- כתר שם טוב הוספות קח שבת קלה, א
- לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ב מאותו ספר שבת קלה, א
- לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ג מאותו ספר שבת קלה, סע"א
- לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה ב מאותו ספר שבת קלה, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך יח במדבר שיחה ב מאותו ספר שבת קלה, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך יח מטות שיחה ב מאותו ספר שבת קלה, סע"א
- תורת מנחם ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א שבת קלה, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב שבת קלה, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב שבת קלה, ב
- תורת שמואל תרמ"א את חג המצות תשמור שבת קלה, א
- תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי שבת קלה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקכו דין מת ביום טוב שבת קלה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט שבת קלה, סע"א ואילך
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט שבת קלה, א
- אגרות קודש כרך כח י'תשנג יבמות עב, ב
- לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ב מאותו ספר יבמות עב, א
- לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ב מאותו ספר יבמות עב, א
- לקוטי שיחות כרך לו הוספות תשא מאותו ספר יבמות עב, ב
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה א מאותו ספר יבמות עב, ב
- לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה ב מאותו ספר יבמות עב, א
- לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה א מאותו ספר יבמות עב, א
- תורת מנחם תשי"א הדרן על הש"ס* יבמות עב , א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג יבמות עב, רע"א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח מקול מחצצים בין משאבים יבמות עב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ג יבמות עב , א
- שו"ת אבן העזר סימן יא יבמות דף ע"ב א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח ברך יבמות עב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תפ סדר כוס רביעי יבמות עב, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום ברך יבמות עב, ב
- ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק יד יבמות עב, א