81

כשנעשה חריץ בגרעין העומד להינטע – עלול להיות שבגלל חריץ אחד יצמח עץ שהוא כולו פגום.

יא. כך הדבר גם בענין החינוך.

אדם באמצע שנותיו, שכבר עבר את מחצית דרכו בעולמו, הסבור שהוא מוכרח להכנס לפשרות – פוגע בו הדבר לשנים אלו בלבד. ארבעים שנה חי ללא פשרות, וכשנכשל, איפוא, ועושה פשרה שנה אחת – נותנות לו ארבעים השנים שמאחוריו את הכוח לשכוח מיד את הפשרה ולהתקשר ליהדות שלמה.

אבל כשמדובר בדור צעיר, שאותו רוצים לחנך לפשרות, ניטלת ממנו החמימות והקנאות ליהדות לכל החיים. נוסף על החריץ והפגם הנעשה בנשמה בעת שחרות – עלול גם להיות שלאחר מכן יגדל יהודי פגום ובעל מום.

יב. נכון, אמנם, ש"אף־על־פי שחטא – ישראל הוא"²⁹, אך יש גם כזה שעליו אומרת הגמרא במסכת סנהדרין: "עכור אתה בעולם הזה"³⁰, אם כי למרבה המזל הובטח לו העולם הבא. ברם, אנו זקוקים לדור יהודי צעיר בעולם הזה, דור של יהודים בריאים, יהודים חיים, ברוחניות, ומשום כך גם בריאים וחיים בגשמיות, כך שיהיו מסוגלים לכבוש את העולם הזה לא רק לעצמם, שחלקם בעולם יהיה מקדש לה', כי אם גם לדור האמצעי והקשיש.

יג. ישנם פרטים שממבט ראשון הם נראים כאילו אינם חשובים כל־כך ושהם רק כחוט השערה,

אבל יתכן, הרי, שחוט־השערה זה הוא זה שעליו אומרת הגמרא³¹ שממנו נובע כל היצר הרע, ש"רשעים – נדמה להם כחוט־השערה".

כיצד בא יהודי לידי כך שיהיה רשע, רחמנא ליצלן? יהודי רוצה הרי לקיים את רצונו של הקב"ה, ואיך זה יבוא לידי עשיית דברים נגד הקב"ה עד כדי שייקרא רשע?

– הדבר נובע מכך ש"נדמה להם כחוט השערה". נדמה לו לאדם שדבר זה הוא ענין קטל, ואמנם לפעמים כך הדבר, אבל במעמדו ומצבו עלול ענין קטן זה להכריע אותו או שיהיה צדיק וייכתב וייחתם לחיי עולם³², או, רחמנא ליצלן, רשע שעליו אומר הכתוב: לדראון עולם³³, ובגלל מה? – בגלל חוט־השערה.

אם אין לו תוקף ושכל במדה מספיקה כדי להבחין אם זה הפרט שבו תלויה מהותו – הרי בזמננו בו האמת הולכת ומתבהרת – ישנה הבחנה מן הצד שכנגד:

כשרואים שהצד שכנגד מתיצב בתוקף כזה, ומוכן להפסיד כספים במיליונים, להפסיד כמה וכמה מאנשיו, להפסיד תמיכה מכל הצדדים, ובלבד שלא לוותר בפרט