שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך א קסב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הנה כדי שלא יסתרו דברי התניא ממקום אחד לחבירו י"ל כונתו - וע"פ הכלל (ר"ה טז, ב) שאין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה - אשר אם בשעה זו מצבו ומהלך נפשו הוא שלא יפסיק אפילו שעה א' מלהיות מרכבה (בפועל, או עכ"פ בכח)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב קסט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
והנה בהנ"ל הוא בנפש בכלל, ובפרט בשנה , הנה ענין הלביש ערומים הי' בר"ה - ביום בריאת האדם - כי כל שנה היא רשה בתחילתה (עיין ר"ה טז, ב וברש"י שם) ואין לנו אלא לבקש תחנונים:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וחבל, וכמרז"ל (ר"ה טז, ב) חייב אדם להקביל פני רבו ברגל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד חמשה עשר באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והקב"ה מקבל כאו"א מישראל "בסבר פנים יפות, ומראה פנים שוחקות לכולם", וממלא כל בקשותיהם ומשאלות לבבם לטובה ולברכה, לכתיבה וחתימה טובה, ונכתבים ונחתמים לאלתר לחיים , ובאופן של "מוסיף חיים על חייו", עד — לחיים הנצחיים והאמיתיים בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.
82 ר"ה טז, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראש השנה ראש השנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה הובאו לעיל דברי התוספתא ששם הגירסא בברייתא זו "אמרו לפני כו' שופרות כדי שתעלה תפלתכם בתרועה לפני", שלפי גירסא זו מפורש בברייתא טעם לאמירת פסוקי שופרות.
40 ולהעיר מריא"ז הובא בשלטי גבורים לר"ה (טז, א) "אמרו כו' שופרות שתתנו לב ותצפו ליום הדין ולימות המשיח ובמה בשופר". ואולי הוא ע"פ ספרי בהעלותך הנ"ל "ובמה בשופר של חירות ואין שופר אלא של חירות שנאמר (ישעי' כז, יג) והי' ביום ההוא גו'" (מפסוקי שופרות — והרי זוהי התפלה שמבקשים אחרי פסוקי שופרות — "או"א תקע בשופר גדול לחרותנו כו'"). וראה חידושי אנשי שם לרי"ף שם.
ובמנורת המאור (לר' ישראל אלנקאווה. נ.י., תרפ"טתרצ"ב) ח"ב פרק התפלה (ס"ע 363) "שופרות, כדי לערבב השטן" (ובגמ' (ר"ה טז, ריש ע"ב) הובא זה על תקיעת שופר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עשרת ימי תשובה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל הרמב"ם לא הזכיר כאן ענין של "גזר דין", והביא זה לענין מעלת התשובה — שבעשרה ימים אלו "היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד", היינו שלבד זאת ש"מתקבלת היא (אצל הקב"ה) מיד", התשובה עצמה "היא יפה ביותר".
10 וראה לקו"ש ח"ט ע' 211 (ובהערה שם). לקו"ש חכ"ט ע' 7206.
[edn_60_*] בכס"מ כו' שם ציינו שמקור הרמב"ם (שהשב צ"ל "צועק תמיד כו'") הוא ממאמר ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם (ר"ה טז, ב. וראה לעיל ע' 62). אבל מלשון הרמב"ם "צועק תמיד" משמע, שכוונתו שכן צ"ל הנהגת השב בכלל (ולכאורה — גם לאחרי שבטל גזר דינו ). וע"ד מ"ש הרמב"ם לקמן ספ"ז. וראה הערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו שמות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עוד י"ל, דכיון שהקב"ה יודע עתידות, לכן אפשר שיתן שכר על מצוה גם לפני קיומה, וכן בעניננו, דכיון
17 להעיר מכמה עניני וציוויי התורה שהם ע"ש העתיד, כמו: "את מואב לא צוה להשמיד מפני רות המואבי' שהיתה עתידה לצאת מהם" (פרש"י פינחס כח, יח), "מפני ב' פרידות טובות שיש לי להוציא מהם רות המואבי' ונעמי העמונית" (רש"י מטות לא, ב).
ולאידך (במדת פורעניות) — בן סורר ומורה שלא על חטאו נהרג אלא על שם סופו נהרג (סנהדרין סח, ב), ימות זכאי ואל ימות חייב (שם עא, ב במשנה. פרש"י עה"ת תצא כא, יח). אלא דשם מפורש "הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה כו'". ולהעיר גם מרש"י לך (יד, יד): עד דן, שם תשש כחו שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל. וראה רש"י ויחי מח, ח.
ואף גם לפי פרש"י וירא (כא, יח. מר"ה טז, ב) "באשר הוא שם, לפי מעשיו שהוא עושה עכשיו הוא נידון ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות כו'", מובן דשאני מדה טובה, זכות מעשים טובים.
[edn_5_*] ושם הגירסא שונה: שאני מבטיחך ליתן תורה על ידך בהר הזה (ויש דוגמתו כו') — ע"ד ל' המדרש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פ' החודש פ' החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועפ"ז יש לומר, דזה שתיקנו קריאת פ' פרה להזהיר את ישראל מטומאה, אינו מפני קרבן פסח בלבד, אלא מפני טהרת הרגל בכלל (הדרושה לעלי' לרגל וג' קרבנות החג (מלבד ק"פ)), וכן מובן ממה שהביאו בכמה פוסקים בענין תקנת קריאת פרשת פרה הא ד"חייב אדם לטהר את עצמו ברגל" .
30 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובודאי זכה למלוא המחילה הסליחה והכפרה ולכתיבה וחתימה טובה בכל הפרטים.
123 כתיבה וחתימה טובה : להעיר מר"ה טז, ב: בר"ה. . צדיקים גמורים (ועמך כולם צדיקים — ישעי' ס, כא) נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים . וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רי: שאם שבפרט הכתיבה היא בר"ה והחתימה ביוהכ"פ כו' אך בכלל הן הכתיבה והן החתימה נעשית בר"ה כו'. וראה הערות למכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו בסופו (לקו"ש חכ"ט ע' 533). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד,
172 כתיבה וחתימה טובה : להעיר מר"ה טז, ב: בר"ה. . צדיקים גמורים (ועמך כולם צדיקים — ישעי' ס, כא) נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים . וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רי: שאם שבפרט הכתיבה היא בר"ה והחתימה ביוהכ"פ כו', אך בכלל הן הכתיבה והן החתימה נעשית בר"ה כו'. וראה הערות למכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו בסופו (לקו"ש חכ"ט ע' 533). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו — הכתיבה וחתימה טובה של "ועמך כולם צדיקים" , ו"צדיקים נכתבין ונחתמין לאלתר לשנה טובה".
212 צדיקים נכתבין ונחתמין לאלתר : ר"ה טז, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
און דעמאָלט ברענגט עס אים צו דער פולשטענדיקער איבערגעגעבנקייט צום אויבערשטן, ווי דאָס ווערט אויסגעדריקט אין די ראשי-תיבות פון "אלול" — אני לדודי ודודי לי, אַז אַ איד גיט איבער זיין "אני", זיין גאַנצן וועזן און פאַראַנענקייט, צום אויבערשטן, און דאָס רופט אַרויס דעם "ודודי לי", אַז דער אויבערשטער ווייזט אַרויס זיין אהבה צום אידן, און איז אים משפיע חיות, בבני חיי ומזוני רוויחי, ובכולם רוויחי, אַ כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.
329 כתיבה וחתימה טובה : ראה לקוטי לוי יצחק אגרותקודש ע' רי: אם שבפרט הכתיבה היא בר"ה והחתימה ביוהכ"פ כו', אך בכלל הן הכתיבה והן החתימה נעשית בר"ה, וכמא' (ר"ה טז, סע"ב) צד"ג [ועמך כולם צדיקים — ישעי' ס, כא (הפטרת ש"פ תבוא)] נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים כו'. וראה שיחת ז' תשרי ה'תנש"א (סה"ש ח"א ע' 37) הערה 76. הערות למכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו בסופו (לקו"ש חכ"ט ע' 533). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וישב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
נדמה לו לאדם שדבר זה הוא ענין קטל, ואמנם לפעמים כך הדבר, אבל במעמדו ומצבו עלול ענין קטן זה להכריע אותו או שיהיה צדיק וייכתב וייחתם לחיי עולם , או, רחמנא ליצלן, רשע שעליו אומר הכתוב:
32 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ב"מאמר" של הרבי מפ' לך־לך רפ"ו, עשרים שנה לרס"ו, מצטט הוא את מאמר רז"ל שלפיו ישנם ענינים מספר שהם "מקרעין גזר דין של אדם" :
33 ראש השנה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"והיה תמים וכו' – בדבר הזה (על ידי המילה) תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני" – שמעלת התמים על פני בעל מום היא בכללות, ולא רק באיבר שבו ישנו המום.
15 וי"ל שזהו ג"כ שביחד עם המילה הי' שינוי שמו – דבשינוי השם נעשה מציאות אחרת שלכן מבטל הגזירה (ר"ה טז, ב). ועפי"ז יומתק מרז"ל (תנחומא לך שם) דזקן שבקש להתגייר לא יהא אומר זקן אני והאיך אני מתגייר, ילמוד מאברהם שמל בן צ"ט שנה – דהלימוד הוא לא רק בנוגע לצער המילה, כ"א גם – לשינוי ה(הרגל) טבע שלו ולהעשות מציאות חדשה – דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
3 דהרי צדיקים (.ועמך כולם צדיקים" (ישעי' שם, כא)) גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי עולם (ר"ה טז, ב). וראה של"ה ט"ז ומג"א (הובאו בבאה"ט) שו"ע או"ח סו"ס תקפא,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
קשור רק לאלו שהם טמאי מת, אבל לא ל"כל ישראל", ואדרבה – כאשר רוב בני ישראל הם טמאי מתים, אין צורך להזדקק לפרה (וטהרתן של ישראל) כדי שיוכלו להביא את קרבן פסח, כי ציבור מביא קרבן פסח (גם) בטומאה – מדוע איפוא צריכים כל בני ישראל (ההולכים לפי הרוב ולא לפי המיעוט) להקדים את (קריאת פרשת) "פרה" לפני "החודש" מפני ש"היא טהרתן של כל ישראל", ולא "החודש" לפני "פרה" (כפי שצריך להיות "בדין")?
6 בס' הפרדס שם מקשר זה דפרה קודמת מפני שהיא טהרתן של ישראל עם הא דחייב אדם לטהר את עצמו ברגל (ר"ה טז, ב) – אבל בפשטות, הענין דטהרתן של ישראל דפ' פרה הוא (לא ענין הטהרה (ברגל ) בכלל, כ"א) רק טהרה מטומאת מת (וגם: החיוב לטהר עצמו ברגל אינו שייך לפסח דוקא). וראה לקמן בפנים סעיף ב' ובהערה 12. וראה לקו"ש חל"ו ע' 207 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ב) התכלית והמבוקש (ומסובב) מהתשובה, שהקדוש־ברוך־הוא יכפר לו על עוונותיו, עד שיהיה "מרוצה וחביב לפניו יתברך כקודם החטא".
39 ואף שעצם התשובה היא "עזיבת החטא בלבד" (שאינה שייכת לכאורה לכפרה), כנ"ל סעיף ו' – מ"מ, הכפרה היא מסובבת מעצם התשובה (שלכן יכולה היא להיות המבוקש ותכלית שלה), כי ע"י עזיבת החטא נעשה (בדוגמת) מציאות אחרת (ויתרה מזו מציאות הפכית: צדיק – היפך דרשע) – ואיך יענישוהו או אפילו יזכירוהו דבר וחצי דבר * ע"ז שנעשה אחר (ע"ד שינוי השם דמבטל גזר דין – סמ"ג (מ"ע טז) ור"ן הובאו בחדא"ג מהרש"א לר"ה טז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד, טו
לאחר מכן מגיעים לחודש אלול, חודש הרחמים, המשכת השפע לעולם מי"ג מדות הרחמים שלמעלה מהשתלשלות, שזוהי הכנה לכתיבה וחתימה טובה בראש השנה, שכל אחד ואחת נכתבים ונחתמים לאלתר בספרן של צדיקים גמורים.
72 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תבא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכך גם לגבי עבודת ראש השנה, אשר כאמור זהו ענין הבכורים, שכאשר יהודי מעורר בעצמו התבטלות וקבלת עול מצד עצם הנשמה, נותן לו הקדוש־ברוך־הוא כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בעניניו הרוחניים, וכן בעיניו הגשמיים, לו ולבני ביתו, בכל המצטרך, בבני חיי
60 כידוע בענין "כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה" (ר"ה טז, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועוד לפני כן יהא "נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים" בספרן של צדיקים גמורים, שהרי "עמך כולם צדיקים" – שתהא כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה ולמטה מעשה טפחים, במהרה בימינו ממש.
70 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ תולדות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ברכת הקדוש־ברוך־הוא לאברהם "ואעשך לגוי גדול" היתה קשורה ל"לך לך" , עקב וכשכר על הליכה בדרך וכו'.
50 להעיר מהמ"ד (ר"ה טז, ב) אף שינוי מקום דכתיב ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך והדר ואעשך לגוי גדול . אבל ראה פרש"י לך טז, ג. וראה הערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תצוה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יג
מהו הקשר בין שני ענינים אלה, שאם הקדוש־ברוך־הוא לא יכפר לבני ישראל על חטא העגל, אז "מחני" מן התורה?
18 משא"כ להפירוש (רמב"ן אברבנאל ועוד עה"פ. וראה תיב"ע עה"פ. ר"ה טז, ב) שמחני מספר החיים , שרצה לסבול עונשם וכיו"ב. וראה מכילתא לבא יב, א. זח"א סז, ב. קו, א. רנד, ב. זח"ג יד, ב ואילך. מקומות שצויינו בהערה 14.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
1 כתיבה וחתימה טובה: כי נחתמין מיד (עם הכתיבה) בספרן של צדיקים (ר"ה טז, ב) ועמך כולם צדיקים (ישעי' ס, כא). וראה טור או"ח סוסתקפ"א (מירושלמי ר"ה פ"א ה"ג). לקוטי מהרי"ל הובא לעיל במ"מ סגולה . . טובה. \ לשנה טובה ומתוקה: ראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' שיא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
2 גלייך בראש השנה: שהרי צדיקים גמורין (,ועמך כולם צדיקים" -- ישעי' ס, כא) נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי עולם -- ר"ה טז, ב. וראה טור או"ח סו"ס תקפא (מירושלמי ריה פ"א ה"ג). לקוטי לוי יצחק לתנ"ך ע' ר*י. ש'י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
4 להכתב ולהחתם לאלתר בספרן של צדיקים : ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז מצורע שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
היא מצוה, לפיכך יוצא, שמעשה עבירה ייחשב מלכתחילה ל"דבר שיש לו מתירין"!
43 כמובן אין הכוונה לדין דבר שיש לו מתירין כפשוטו, שהרי השקו"ט היא בנוגע למעשה העבירה שכבר אינה במציאות [דאילו באופן שהדבר איסור (שנעשה מציאות של איסור ע"י מעשה העבירה) עדיין קיים, ע"י תשובת האדם לא ייעשה להיתר*!]. אלא הכוונה ברוחניות הענינים, בנוגע להחיות כו' של מעשה העבירה (המבואר בתניא פ"ז. ובכ"מ). ואולי י"ל (לחידודא עכ"פ) שנפק"מ, שאת"ל דמעשה עבירה הוי בגדר דבר שיש לו מתירין (שאינו בטל), לא הי' צ"ל דין ומשפט האדם באופן שנדון אחר רובו (רש"י ותוס' ר"ה טז, ב. תניא פ"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ לך-לך, יו"ד מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בהמשך להמדובר לעיל בהענין ד"לך לך" – ישנו מאמר של כ"ק מו"ח אדמו"ר משבת פ' לך לך תרפ"ו (עשרים שנה משנת תרס"ו), ומביא שם מארז"ל "ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם , צדקה , צעקה , שינוי השם ושינוי מעשה .
414 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וגם באופן כזה נעשית השפעת הטוב מלמעלה – שהרי אמרו חז"ל "אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות", וכיון שמעמדו ומצבו לפי שעה הוא כדבעי, זוכה לקבל השפעת הטוב.
1384 ר"ה טז, רע"ב. הובא בפרש"י עה"ת וירא כא, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
תכתבו ותחתמו – לאלתר בספרן של צדיקים ,
1617 ראה ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
וכיון שנתבטלו כל הענינים הבלתי-רצויים ונתקנו לגמרי עד שנעשה צדיק גמור – זוכה להכתב ולהחתם בספרן של צדיקים לאלתר לחיים טובים ולשלום.
1773 ראה ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכיון ש"אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה " – הרי כאשר מחליטים בר"ה להמשיך את ההתעוררות דר"ה בכל השנה, אזי נידונין לפי "אותה שעה" , להיות ההמשכה הגשמית, בבני חיי ומזונא רויחא, באופן של בלי גבול, כפי שהוא מצד הבלי גבול דבחי' העצמות.
2 ר"ה טז, ב. הובא בפרש"י עה"ת וירא כא, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ג שיחת ש"פ משפטים, פרשת שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובהקדמה – שנוסף לכך שמצינו ביחזקאל שר"ח אינו נקרא יום המעשה, מצינו גם שמעלתו דומה למעלת שבת (ויו"ט), כמ"ש "מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת" [ומ"ש כאן "שבת" – קאי על יו"ט, שהרי מכאן למדו ש"חייב אדם להקביל פני רבו ברגל" ], ומזה שהכתוב משוה ר"ח לשבת , מוכח, שר"ח הוא במדריגת שבת (יו"ט).
41 ר"ה טז, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו ג"כ מה שאמרו חז"ל כל שנה שהיא רשה בתחלתה מתעשרת בסופה , רשה הוא מלשון חסרון, כמ"ש תמיד עיני הוי' אלקיך בה מרשית השנה גו', מרשית חסר אל"ף, אל"ף הוא בחי' הכתר, ומרשית חסר אל"ף היינו שבר"ה חסר גם בחינת הכתר, לפי שהסילוק דמלכות הוא באופן שעי"ז נעשה גם הסילוק של כל הספירותעד בחי' הכתר.
41 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' מקץ, נר ג' דחנוכה ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אלא הסיבה לכך היא מפני ש"נדמה להם כחוט השערה", נדמה לו שזהו דבר פעוט חסר ערך ("אַ קלייניקייט"), ולפעמים יתכן שזהו אמנם דבר פעוט, אבל במעמדו ומצבו, יכול גם דבר פעוט זה להכריע – שיהי' צדיק שיכתב ויחתם לחיי עולם , או רחמנא ליצלן רשע, שעליו אומר הכתוב "לדראון עולם" .
41 דניאל יב, ב. וראה ר"ה טז, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וע"י ההכנה, באתערותא דלתתא, במשך ארבעים יום אלו – ממשיכים אתערותא דלעילא, שתהי' כתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים לאלתר לחיים טובים.
64 ראה ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו ענינו של חודש אלול, שהוא (כמאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר) חודש החשבון, שבו יש לערוך חשבון-נפש על כל המעשים, הדיבורים והמחשבות במשך כל השנה – שיש לפעול שענינים אלו לא יהיו ע"פ המדידה וההגבלה שלו.וזוהי ההכנה לר"ה, שבו נכתבין ונחתמין לאלתר בספרן של צדיקים , לשנה טובה ומתוקה.
65 ראה ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
גם כאשר מדובר אודות הגוף, היינו, אודות מעמדו ומצבו שבכל השנה, ולא אודות ראש השנה – גם בענין זה דנים אותו כפי שהגוף כלול בהראש (כפי שכל ימי השנה כלולים בראש השנה ), ומה שיהי' אח"כ – אינו נוגע, שהרי הקב"ה דן כל אדם "באשר הוא שם", ומקומו האמיתי הוא בראש השנה .
9 וירא כא, יז ובפרש"י – מר"ה טז, ב. וראה גם שיחת יום ב' דראש השנה תשי"ג ס"ד (תורת מנחם – התוועדויות ח"ז ריש ע' 14).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכיון שאמרו חז"ל "אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה" , וישנו פס"ד שכאשר ישראל עושין תשובה מיד הן נגאלין – יה"ר שתהי התשובה שלימה ואמיתית שעל ידה תהי' הגאולה מכל הענינים המבלבלים לעבודת ה', ויוכלו לעבוד את ה' בשמחה, ובמילא, מיד נגאלין ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו.
5 ר"ה טז, ב. הובא בפרש"י עה"ת וירא כא, יז. וראה שיחת יום ב' דר"ה ס"ד (לעיל ע' 12).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וביותר יפלא, שהרי אמרו רז"ל שאפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע, ואמרו רז"ל ג' ספרים נפתחים בר"ה, צדיקים נכתבים לאלתר לחיים , רשעים כו', וא"כ, איך אפשר להיות בשמחה.
13 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
על כאו"א להוסיף חיזוק בכל הקשור לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות, ועי"ז יתוסף בהמשכת ברכת ה' בבריאות הגוף ובכל המצטרך לו, על כל השנה הבאה עלינו לטובה.וכיון ש"אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה" , הרי קבלת ההחלטה טובה בחג השבועות די' כדי לפעול זאת.
135 ר"ה טז, ב. הובא בפרש"י עה"ת וירא כא, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם מה שאמרו רז"ל כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה , שזהו מצד מעלת העניות (כמשנת"ל בארוכה).
32 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואם הדברים אמורים בנוגע לקיום העולם , שכאשר יהודי מקבל את התורה, הנה ע"י קבלתו בלבד פועל הוא קיום בעולם – הרי מכל-שכן בנוגע להאדם עצמו , שבודאי מספיקה הקבלה בלבד, שהרי "אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה" , וכיון שעתה עומד הוא בתנועה של התעוררות וקבלה טובה, מגיעים לו ע"פ דין כל היעודים שהבטיח הקב"ה על הענין ד"שתהיו עמלים בתורה" – "ונתתי גשמיכם בעתם וגו'".
228 ר"ה טז, ב. הובא בפרש"י עה"ת וירא כא, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' תצא, ט' אלול ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזוהי גם עבודת ראש השנה, וענין "שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה" .
58 ר"ה טז, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים" , הרי מובן, שכאשר הנהגתו היא כדבעי, אזי כבר בראש השנה נקבעים כל הענינים בנוגע לכל השנה כולה.
129 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכיון ש"אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה" , הרי, קבלת ההחלטה (להיות "עמלים בתורה") כשלעצמה פועלת כבר המשכת כל הענינים הגשמיים, "ונתתי גשמיכם בעתם", בתוספת מרובה.
20 ר"ה טז, רע"ב. הובא בפרש"י עה"ת וירא כא, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועז"נ מרשית גו' ועד אחרית גו', כפירוש רז"ל כל שנה שרשה בתחילתה (שישראל עושין עצמן רשין בר"ה לדבר תחנונים ותפלה) מתעשרת בסופה , שנאמר מראשית השנה , מרשית כתיב , ועד אחרית , סופה שיש לה אחרית , והיינו שכאשר היא רשה בתחילתה הנה עי"ז גופא היא מתעשרת בסופה .וכפירוש הבעש"ט (ששמענו כמ"פ מרבינו נשיאינו כ"ק מו"ח אדמו"ר) ע"פ והי' ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד, שעי"ז שראשיתך מצער אזי אחריתך ישגה מאד, וכל שהמצער הוא יותר, הנה יותר ישגה מאד לעילא ולעילא.
11 ר"ה טז, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
על הפסוק "ארץ אשר גו' תמיד עיני הוי' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" , "מרשית" חסר א' – פוסקת הגמרא:
3 ר"ה טז, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
יעזור השי"ת שהענין ד"מתעשרת בסופה" – שנעשה כבר מיד לאחרי תקיעת שופר – יומשך בפועל על כל השנה , בטוב הנראה והנגלה, למטה מעשרה טפחים, בבני חיי ומזוני רויחי.
24 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ידוע אמנם בפירוש מארז"ל "כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה" , שאין הכוונה שצריכים להמתין שנה שלימה להענין ד"מתעשרת", אלא הפירוש ד"בסופה" הוא מיד לאחר ה"רשה", היינו, שכאשר ישנה ההחלטה על הענין דקבלת עול ("רשה" ), אזי מיד נעשה הענין ד"מתעשרת", אבל אעפ"כ, הקבלת-עול עצמה היא באופן ד"מן המיצר" דוקא.
30 ר"ה טז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בעלי בחירה, מאשר ליפול בידי בעלי בחירה, שזוהי סכנה גדולה יותר, ולכן, אע"פ ש"אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו" , הרי כאשר הסכנה גדולה יותר, אזי צריך זכות גדול יותר כדי לינצל ממנה, משא"כ כאשר הסכנה אינה גדולה כ"כ, כמו בנחשים ועקרבים שאינם בעלי בחירה, אזי יוכל לינצל גם ע"י זכות קטן יותר.
836 ר"ה טז, ב. הובא בפרש"י עה"ת וירא כא, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם תוכן מארז"ל "כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה , שנאמר מראשית השנה מרשית כתיב כו'", היינו, שענין העשירות נמשך דוקא ע"י הביטול, "שישראל עושין עצמן רשין בראש השנה לדבר תחנונים ותפילה, כענין שנאמר תחנונים ידבר רש" .
1663 ר"ה טז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לבאר זה ע"פ מארז"ל כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה , שנאמר מרשית השנה , מרשית (חסר) כתיב ועד אחרית , סופה שיש לה אחרית , ופירש רש"י שרשה מתחילתה, שישראל עושין עצמן רשין בר"ה לדבר תחנונים ותפלה כענין שנאמר תחנונים ידבר רש.
12 ר"ה טז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם משנת"ל בענין מן המיצר גו' , שעי"ז נעשה ענני במרחב י"ה29, המשכת מרחב העצמי, שהענין דמן המיצר הוא ע"י הביטול דרשה בתחילתה, כדרשת חז"ל על הפסוק מרשית (חסר כתיב ) השנה , כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה , שישראל עושין עצמן רשין בר"ה לדבר תחנונים ותפלה, כענין שנאמר תחנונים ידבר רש, וכמשנת"ל28 הדיוק דעושין עצמן (רשין), היינו, שבאמת אינם רשין, אלא שעושין עצמן רשין (וכמו משים עצמו כשיריים).
90 ר"ה טז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– וכמשנת"ל שהענין ד"ענני במרחב" שנעשה ע"י הקריאה "מן המיצר" , וכמארז"ל "כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה" , הרי זה נעשה מיד לאחרי תקיעת שופר –
96 ר"ה טז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס", שיהיו "נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים" ב"ספרן של צדיקים" – הנה גם לאחרי שישנו הפס"ד בתורה , ובאופן ש"הקב"ה קורא ושונה כנגדו" , צריכה להיות ההמשכה מהתורה בעולם , שזהו ענינה של התורה לפעול ההמשכה בעולם, במעמד ומצב ש"למצרים ירדתם ..
522 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[ומה שלאחרי כן יכול לקרות ענין הפכי – הרי זה מפני שניתוסף דבר חדש, דבר טוב או הפכו, ואין זה נוגע למעמד ומצב ההוה, וכמארז"ל "אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה" ].
844 ר"ה טז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלקיך מרשית השנה ועד אחרית שנה" , וכמארז"ל "כל שנה שרשה בתחלתה (שישראל עושין עצמן רשין בראש השנה לדבר תחנונים ותפלה, כענין שנאמר 13 תחנונים ידבר רש), מתעשרת בסופה , שנאמר מראשית השנה , מרשית (חסר א' ) כתיב כו'".
1304 ר"ה טז, ריש ע"ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ז ערב ראש השנה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
יתן השי"ת לכל אחד ואחת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים, שכאו"א יכתב בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים.
1832 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
על הפסוק "מרשית השנה ועד אחרית שנה" , אמרו רז"ל :
1407 ר"ה טז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואע"פ ש"ערב" הוא לכאורה רק ענין של הכנה בעלמא, הנה בנוגע לר"ה, שהוא יום הדין ומשפט, והקב"ה נותן לבנ"י כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים , איתא במדרש (והובא בטור להלכה)12 ש"לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחין שערן (זקנם ) ..
1476 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומבאר שם, דזהו שאמרו רז"ל כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה , דרשה בתחלתה [שישראל עושין עצמן רשין בראש השנה לדבר תחנונים ותפלה כענין שנאמר תחנונים ידבר רש ] היא הקריאה מן המיצר, ועי"ז מתעשרת – ענני במרחב.
40 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הענין יובן בהקדים משנת"ל מהדרוש של אדמו"ר מהר"ש שנאמר לפני מאה שנה , שכללות הענין דר"ה צריך להיות באופן של רשה בתחילתה , שישראל עושין עצמן רשין בר"ה לדבר תחנונים ותפלה (שמבקשים מהקב"ה שיתן להם מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה ) כענין שנאמר תחנונים ידבר רש , שענין זה הוא מצד גודל המעלה דתפלת עני, ועי"ז מתעשרת בסופה 43.
111 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו "מן המיצר גו' ענני במרחב" , שכאשר נרגש אצלו שלאחרי כל העילוי שבעבודתו נמצא עדיין ב"מיצר", הנה עי"ז יוצא מה"מיצר" וההגבלה של נבראים, ומגיע ל"מרחב", להתאחד עם אלקות* –
267 וע"ד מארז"ל (ר"ה טז, ריש ע"ב ובפרש"י) "כל שנה שרשה בתחלתה (שישראל עושין עצמן רשין) מתעשרת בסופה" , כמדובר לעיל (במאמר פ"ד ואילך (לעיל ע' 16 ואילך)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואף שמבואר בירושלמי שמקדימין פרשת פרה לפי שהיא טהרתן של ישראל, והיינו, שצריך להזהיר את ישראל לטהר שיעשו פסחיהם בטהרה , הרי גם קודם כל הרגלים חייב אדם לטהר את עצמו מפני הקרבנות שחייב להקריב ברגל .
1208 ראה ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה שאומרים בהפטרת שבת ר"ח, יש לקשר במיוחד עם (שבת) ר"ח אלול , כדלקמן.
2822 ראה גם אוה"ת עקב שם ביאור השייכות לר"ה – בנין המלכות, שנקראת בית, ועז"נ אי זה בית אשר תבנו לי, שאי אפשר להמשיך בחי' זו ע"י תומ"צ, שזהו"ע השמים כסאי, שזהו ההמשכה שבכל השנה , אבל להיות בנין מחדש, צ"ל מבחי' גבוה יותר (תורה – מחכמה נפקת, ומצוות – מבחי' א"א, מזון ולבוש, אבל בית נמשך מבחי' עתיק). וזהו ואל זה אביט – שראי' היא המשכת אור מקיף שרואה הדבר כולו יחד בסקירה אחת, כמארז"ל (ר"ה יח, א) בנוגע לר"ה, ואור מקיף זה נמשך ע"י הביטול – אל עני ונכה רוח, שזהו"ע מרשית השנה , שרשה בתחילתה, שישראל עושין עצמן רשין בר"ה לדבר תחנונים ותפלה (ר"ה טז, ב ובפרש"י), וחרד על דברי, כמ"ש גבי שופר ויחרד כל העם (יתרו יט, טז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
פי' הג' הוא מלשון ספר, כמאמר שלשה ספרים נפתחים.
1253 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וגם ענין זה קשור עם האתעדל"ת שבבחי' חותם שוקע, שהו"ע היראה והביטול, כמרומז במ"ש מרשית חסר א', מלשון רש (עני), כמארז"ל כל שנה שרשה בתחלתה (שישראל עושין עצמן רשין בר"ה) מתעשרת בסופה , שנאמר מראשית השנה , מרשית כתיב , ודוקא ע"י הביטול דקבלת עול מלכותו ית' נעשה מיד לאח"ז ענין העשירות כו'.
906 ר"ה טז, ב (ובפרש"י). וראה סה"מ תרכ"ז ע' תכח ואילך. ד"ה ארשב"נ תר"ץ (סה"מ קונטרסים ח"א קיח, א). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה , שנאמר מראשית השנה , מרשית כתיב" – שמדיוק זה ("מרשית כתיב" ) מובנת כוונת הגמרא שבאמת הי' צריך להיות כתוב "מראשית" (בא'), ולכן יש צורך לחפש טעם מדוע נכתב "מרשית" (חסר א'), והטעם הוא – שזה מורה על הענין ד"רשה בתחלתה" (חסרון של אות, ובפרט חסרון אות א' – תחלת כל האותיות, ומורה על אלופו של עולם וכו'), שעי"ז "מתעשרת בסופה" .
1708 ר"ה טז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כדי שכל בנ"י יוכלו לשבת ולאכול ביחד, צריך להסיר את הדבר המונע – היפך הטהרה, שהרי מי שאינו טהור, הנה כל זמן שאינו מטהר את עצמו , אינו יכול לשבת ולאכול עם כולם, וכפי שמצינו לדינא שחייב אדם לטהר את עצמו ברגל , ונאמן על זה .
2210 ראה רמב"ם הל' טומאת אוכלין פט"ז ה"י (מר"ה טז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
את החודש שלו, ונמצא, שהעבודה דח"י אלול קשורה עם עניני חודש תשרי העבר, ומזה מובן שיש לה שייכות מיוחדת עם חודש תשרי הבא, שהראש שלו הוא ר"ה, שהוא לא רק תחלת השנה , אלא ראש השנה , כמבואר בארוכה בעטרת ראש שזהו כמו הראש שבו כלולים תחילה כל אברי הגוף, וגם לאחרי שכל אבר נמצא במקומו, במעלתו ובמדרגתו, ה"ה מונהג ע"י הראש , וכן הוא בר"ה, שבו מחליטים החלטות טובות, ובמילא מקבלים גם את הכתיבה וחתימה טובה לאלתר בספרן של צדיקים , על כל עניני השנה , כפי שנמשכים בפרטיות בכל יום ויום , ועוד זאת, שגם לאחרי שכל יום נמצא במעמדו ומצבו, מעלתו ומדריגתו, ניכר בו שהוא מונהג מר"ה, ולא רק באופן של ממשלה, אלא באופן דמלכותו ברצון, מתוך רצון ותענוג, ועד לפנימיות הרצון ופנימיות התענוג, שזוהי פעולת בנ"י ע"י העבודה דר"ה בקיום הבקשה שתמליכוני עליכם (ע"י עבודת האדם, אני לדודי), שלא יהי' באופן של ממשלה, אלא באופן שמלכותו ברצון קיבלו עליהם, ברצון ותענוג.
1458 ראה ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומאחר שאלול היא הכנה לר"ה, הנה ע"י עבודה זו באלול, זוכים לכתיבה וחתימה טובה בר"ה לכל המצטרך .
1328 כמארז"ל (ר"ה טז, ב) "צדיקים (והרי "עמך כולם צדיקים" ) גמורין נכתבין ונחתמין (בספרן של צדיקים ) לאלתר לחיים" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
ובפרט ש"ועמך כולם צדיקים" , הרי בודאי נכתבו כולם לאלתר בספרן של צדיקים גמורים .
76 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכל זה נעשה באופן שכבר בר"ה ישנו הענין ד"שנה שהיא רשה בתחילתה מתעשרת בסופה" , כמבואר בזה , ש"בתחילתה" היינו קודם תקיעת שופר, ו"בסופה" היינו מיד לאחרי תקיעת שופר, שכבר אז נעשה הענין ד"ענני במרחב י-ה"152.
306 ר"ה טז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע), אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמובן גם מזה שסדר העבודה דר"ה הוא באופן דמן המיצר קראתי י"ה (ועי"ז) ענני במרחב י"ה , שזהו ענין חיבור ההפכים, מיצר ומרחב ביחד, שלכן דוקא מן המיצר באים למרחב י"ה [ובאופן שהענין דמתעשרת בסופה (לאחרי שרשה בתחילתה) נעשה מיד לאחרי יציאת הקול מהמרחב של השופר , שמגיע וקשור עם מרחב י"ה], שזהו מרחב העצמי, המרחב דעצמות ומהות, כמבואר בכ"מ בארוכה .
589 ראה ר"ה טז, ב. וראה ד"ה תקעו תרכ"ח (סה"מ תרכ"ז ע' תכח ואילך). ד"ה והי' ביום ההוא תשכ"ח (תו"מ סה"מ תשרי ע' יג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
מבואר בחסידות בפירוש דברי הגמרא "כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת (לא רק מילוי החסרון, אלא באופן של עשירות) בסופה , שנאמר מראשית השנה מרשית כתיב ועד אחרית סופה שיש לה אחרית" – ש"בתחלתה" היינו לפני תקיעת שופר, ו"בסופה" היינו מיד לאחרי תקיעת שופר, שאז נפעלים כבר כל הענינים באופן שנקרא בשם "מתעשרת" .
672 ר"ה טז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
ואז, הנה מיד כשמהרהר בתשובה נעשה צדיק גמור , וכידוע מ"ש הנודע ביהודה , שרק בנוגע לב"ד של מטה לא מועילה התשובה, כיון שתשובה עיקרה בלב , ו"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" , אבל בנוגע לב"ד של מעלה, הנה מיד כשמהרהר בתשובה נעשה צדיק גמור, ונכתב לאלתר בספרן של צדיקים גמורים .
1278 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומבאר שם, דזהו שאמרו רז"ל כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה , דרשה בתחלתה [שישראל עושין עצמן רשין בראש השנה לדבר תחנונים ותפלה כענין שנאמר תחנונים ידבר רש] היא הקריאה מן המיצר, ועי"ז מתעשרת – ענני במרחב.
39 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועאכו"כ בראש השנה שאז אין שייך כלל לומר שהעולם הוא שקול ח"ו, שהרי כבר בערב ראש השנה יודעים בבירור גמור שיזכו בדין, ועאכו"כ בראש השנה גופא, ובפרט לאחרי תקיעת שופר, דכל שנה שהיא רשה בתחלתה מתעשרת בסופה וידוע דרשה בתחלתה קאי על (קודם) תקיעת שופר כי שופר הוא בחי' מיצר ומן המיצר קראתי י"ה, ומיד לאחרי זה מתעשרת , ענני במרחב י"ה, באור פניך יהלכון, בכתיבה וחתימה טובה בטוב הנראה והנגלה בכל המצטרך, ועאכו"כ בענין העיקרי – ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו בעגלא דידן, ממש.
118 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובפשטות הוא, שכאו"א מישראל נכתב ונחתם בספרן של צדיקים גמורים, כי ועמך כולם צדיקים (צדיקים גמורים), לאלתר לחיים ולאלתר לגאולה, דכאו"א מישראל יצא מהגלות לגאולה האמיתית והשלימה, וכמ"ש בההפטורה דראש השנה קהל גדול ישובו הנה, דבזה נכלל כל אחד ואחת מישראל כמבואר בארוכה בההפטורה דראש השנה, ובשמחה גדולה, וכנ"ל שהכתרת המלך היא בשמחה גדולה, ושמחת עולם על ראשם, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
88 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה, ה'תשמ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
ויהי רצון שכן תהי' לנו, שיומשכו כל הענינים הנ"ל, ובזה נכלל בפשטות שתהי' כתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים טובים בספרן של צדיקים גמורים, ועתיד לאתבא צדיקיא (צדיקים גמורים) בתיובתא, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וכמבואר בהמשך שם, דתרועה הוא יעקב ודוד, דוד מלכא משיחא, משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.
52 ר"ה טז, ב. וראה לקוטי לוי"צ – אגרות-קודש ע' שי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
י) והנה כמו שהתשובה דשובה גו' כי כשלת בעוניך אינה על עוונות כפשוטם ח"ו, שהרי כל ישראל בחזקת כשרות הם, ובפרט לאחרי התשובה דחודש אלול ודימי הסליחות, ובפרט לאחרי ראש השנה שכל ישראל זוכין בדין, ועד שגם בערב ראש השנה יודעים כבר בבירור שיזכו בדין, כי ועמך כולם צדיקים, ובפרט לאחרי תק"ש שאז נעשה ענין העשירות [וכידוע דזה שארז"ל מתעשרת בסופה הוא מיד לאחרי תק"ש], והתשובה דשבת תשובה (לאחרי ראש השנה) היא רק על הישות דיש מי שאוהב (ובזה גופא – בתכלית הדקות), כנ"ל (סעיף ז), עד"ז הוא גם בהתשובה דועשה טוב ודבקש שלום, דהגם שעשו גם ענינים אלו גם מקודם, התשובה דשבת תשובה היא שקיום המצוות תהי' בהידור עוד יותר, ועד"ז בעסק התורה ובפרט בפנימיות התורה כמו שנתגלתה בתורת החסידות ובפרט בתורת חסידות חב"ד, כולל גם הענין דיפוצו מעינותיך חוצה, ועד שיהי' מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים, שתהי' שנת תורה שנת תשובה ושנת תפלה, וכן גם כל הברכות שבכל האותיות, שנת אורה שנת ברכה שנת גאולה וכו', ובפרט – הברכה העיקרית, גאולה שלימה ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.
91 ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יב
והענין הוא, כי עבודת התשובה היא בדרך דילוג מה שהאדם משתנה ונהפך (שלא בסדר והדרגה) ונעשה מציאות חדשה.
67 ובלשון הרמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ד [ועד"ז בסמ"ג מ"ע טז ובר"ן ר"ה טז, ב – הובאו בחדא"ג מהרש"א לר"ה שם] "אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים".
ואף שלכאורה הוא רק "גילוי ההעלם" מה שנתגלה רצונו האמיתי שהי' גם מקודם (כפס"ד הנ"ל דהרמב"ם), ד"גם בשעת החטא היתה (הנשמה) באמנה אתו ית'" (תניא ספכ"ד) – מ"מ, מכיון שה"העלם" שהי' מקודם הוא העלם בתכלית, "בבחי' גלות ממש" (תניא שם), ובפרט שהעלם זה נעשה ע"י ההנהגה דהיפך כוונת בריאתו (שהרי האלקים עשה את האדם ישר, כנ"ל) – יש לומר, שמצד הגדרים דסדר ההשתלשלות [ולמעלה יותר, כולל גם הענין דבמי נמלך, שהכוונה שם היא נשמותיהן של צדיקים ], הוא "העלם" כזה ש(מצד עצמו) אינו בא לגילוי, והגילוי שלו הו"ע של חידוש * (שמצד כח העצמות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וביותר יפלא, שהרי אמרו רז"ל שאפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע, ואמרו רז"ל ג'ספרים נפתחים בר"ה, צדיקים נכתבים לאלתר לחיים , רשעים כו', וא"כ, איך אפשר להיות בשמחה.
13 ר"ה טז, ב.
*) ראה גם אגרות-קודש חי"ד ע' ה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אור תורה על אגדות חז"ל תנ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הכולל] והבן זה היטב.
מח בלקו"י מוסיף: וזהו ג"כ פירוש אל תעש תפילתך קבע וגו'.
----- הערות וציונים -----
עיין ריש סי' נו ובהערות שם. ולהעיר שבמאור עינים פ' נשא, ובדמ"א ר"פ תשא (ושם ר"פ בחוקותי ובפ' מטות), מובא זה בשם הרה"מ. ברם בלקו"א יז, א כתב: יתפלל כי לא יחסר למעלה כמ"ש מורי ריב"ש אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ר"ל מה שחסר בראש.
אין עומדין להתפלל – עיין בלקו"י ז רע"ג (סי' קכג) ולכך לא אמרו אין מתפללין כו' רק אמרו אין עומדין רמז להנ"ל שעיקר עמידת התפלה ומגמתו להשפיע בעליונים כנ"ל. ולהעיר שגם בצפנת פענח פ' שמות פן ז (ז, ג) דייק בלשון הזה.
אל תתפלל בשביל כו' כי לא יקובל כו' – בלקו"י שם: כי לא יענה ואדרבה אפשר יהיה קטרוג ומזכירין עונותיו . ועיי"ש עוד שמבאר עד"ז מרז"ל ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם (ר"ה טז, ב ועיי"ש ברש"י ותוס' ובהנסמן שם בתוס' בשוה"ג, וזח"א רב, ב). ועייג"כ כש"ט סי' קעו וסי' רסח ובהערות שם. ולהעיר עוד מענין תפילת יחיד לעומת תפילת רבים כמבואר בזח"א קסז סע"ב ושם רלד, א. שערי אורה להרי"ג שלהי שער ב (בערך חסד תחתון). ורג"כ כוזרי מ"ג סוף סי' יז ושם סי' יט. ורג"כ לעיל סי' תיח ד"ה בינונים.
הכבידות שיש בראש כו' – בלקו"י שם: מתוך כובד השכינה הנקראת ראש כמ"ש ושמן על ראשך (קהלת ט, ח) ומפרש בזוהר (זח"ג קפז, א) שקאי על השכינה שהיא למעלה מראשו של אדם וכו'. ובמאור עינים פ' נשא: מתוך כובד של השכינה שנק' ראש, שבכל צרתם לו צר (ישעי' סג, ט. ראה מכילתא מס' דפסחא ספי"ד, ושם ס"פ בשלח מס' דעמלק סוף פ"ב. זח"ג רג, ב ושם ריט, ב. וראה הנסמן בהערות לסי' נו ד"ה כל כוונת), וכמו שארז"ל (סנהדרין מו, א) בזמן שאדם שרוי בצער שכינה מה אומרת קלני מראשי וכו'. ועיין ריש סי' נו.
כי הדבר שחסר לך החיסרון יש בשכינה כביכול – במאור עינים שם: כי כל הדברים שהם הצטרכות האדם נק' אברי השכינה כביכול, כגון רפואה פרנסה ושאר דברים , כל דבר הוא אבר מהשכינה, ומה שחסר למטה חסר ג"כ למעלה כביכול וכו'. ועיין מש"כ בהערות לסי' נו דברי הבעש"ט המובאים בדמ"א. ועיי"ע כש"ט סי' שצה-א, ובדברי כ"ק אדמו"ר זי"ע הנסמנים שם בהערות.
אם כן כו' על החיסרון של הכלל – להעיר ממש"כ בכוזרי שם.
בלקו"י שם סיים ענין זה: וכשיענה בתפלתו ויהיה לה' הישועה יקויים ג"כ סוף הפסוק על עמך ברכתך סלה. ובמדל"י סי' נג (סו) [שהוא ג"כ בענין זה, עיי"ש היטב]: וכשימשיך אור הבורא ית' במחשבתו ודבורו יהיה בקשתו שיתפשט השפע מעולם המחשבה אל עולם הדיבור ויבוא ג"כ באותו ענין שהוא מדבר שצריך לו ויעשה לו בקשתו, וזהו המצא לנו בבקשתנו שיהיה הוא ית' נמצא באותן הבקשות. ובמאור עינים שם: ואם יעשה כן ממילא יתוקן למטה ג"כ. ועיי"ע במדל"י סי' קמה (קנג) [שהוא ג"כ בענין זה]: ואם הוא מתפלל כך, אע"פ שלא נעשית בקשתו בעולם העשיה מ"מ לאותו החלק נעשה בקשתו בעולמות עליונים, וזהו אל תבקש גדולה לעצמך, שתהא הגדולה לעצמך, כי זה הוא פניה כו' (השוה לעיל ריש סי' תיח.)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צח צריך שיהיה לו כוונה בתפלתו ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ה אל יחשוב ראוי אני שיעשה הקדוש ב"ה בקשתי כיון שכוונתי בתפלה כי אדרבה זהו מזכיר עונותיו של אדם שעל ידי כך מפשפשים במעשיו לומר בטוח הוא בזכיותיו אלא יחשוב שיעשה הקב"ה בחסדו ויאמר בלבו מי אני דל ונבזה בא לבקש מאת מלך מלכי המלכים הקב"ה אם לא מרוב חסדיו שהוא מתנהג בהם עם בריותיו:
לא ר"ה טז , ב. ורש"י ותוס' ד"ה ועיון . ברכות נה, א ורש"י ד"ה מעיין וד"ה מזכירין .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ו אסור לעבור תחת קיר נטוי או על גשר רעוע או ליכנס לחורבה או לילך בשאר מקום סכנה (א) (ולא יצא יחידי בלילה) ואסור לישן בבית יחידי (ב) (בלילה) וכל הישן בבית יחידי (בלילה) אחזתו לילית ואסור ללון בבית הקברות:
ס ר"ה טז , ב. רמב"ם הל' רוצח פי"ב ה"ו. רמ"א יו"ד סי' קטז ס"ה, וש"ך שם ס"ק ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והעצה היעוצה לזה להכניס בלבו יגון ואנחה קודם התפלה, ולשבור לבו על כל חטאת נעורים, ולבכות עליהם בדמעות שליש , ולבקש מחילה מה' בקול בכי, ולאמר מזמור נ"א, ואזי על ידי הבכי יסור היגון מלבו ויהיה שש ושמח בבטחונו בה', כי בלי שום ספק בעולם נמחלו לו כל עונותיו בשעה זו, כדכתיב באשר הוא שם , פי' שבכל עת שהאדם מהרהר בתשובה ומבקש מחילה נמחלו לו כל עונותיו ברגע זו.
1295 באשר הוא שם: וירא כא, יז. וראה ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקפה סדר התקיעות מיושב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
טוב לתקוע בצד ימין של פיו אם אפשר לו בכך, משום שנאמר והשטן עומד על ימינו, והתקיעה מערבבת השטן :
153 כדאמרינן ר"ה טז, רע"ב (ותוקעין ומריעין כשהן עומדין , כדי לערבב השטן ). לקמן סי' תקצב ס"ז (כדי לערבב את השטן (פירוש כדי שיתערבב מיד בתקיעות שלפני התפלה, ולא יקטרג בתפלה)).
וראה לקוטי שיחות חכ"ד ע' 223 והערה 18.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ הרה תקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[כח] וזהו שחייב להקביל פני רבו ברגל דוקא שמקבל אור פני המשפיע שבו מלובש עצמות התענוג להיות כח ועוז למשכיל להוליד שפע שכל חדש למקבלים והוא הטעם לעולי רגל לראות את פני ה' בהשתחוואה כו' דבקבלת אור פני מלך במועדי הוי' כו' יומשך ממילא כל אור ושפע דתורה ומצות בנש"י כל השנה מטעם הנ"ל, וכך הי' במ"ת שראו אור פני מלך כו' כמ"ש פב"פ דיבר ה' עמכם באור פניו נסתכלו וקיבלו מעצמות השעשועים שבאור פניך כו' ואע"פ שנאמר וירא וינועו שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן כו' מ"מ זה הי' הגורם שיקבלו אור דתו"מ בגילוי בכלים מכלים שונים בדיבור ובכתב לפי שמשם מקור מוצא כל אור חכמה הבא בתולדה מהעלם לגילוי והיינו ע"י בחי' כח גבורה שבתענוג הפשוט שמאיר בחכמה סתימאה, וזהו בחי' התלבשות כח דגבורה שבתענוג בחכמה סתימאה שנק' משכיל הוא שנקרא בשם עדן דוקא שהוא עונג הנרגש כו' אע"פ שהגבורות הוא בחי' התענוג הפשוט הרי הוא בחי' דין דחכמה כנ"ל, דהנה מבואר למעלה דגבורות שבתענוג הוא הבא בבחי' הרגש השעשועים כך מעצמיות התענוג יורד ונשפל קצת מזה בבחי' ההרגש עונג והוא הנקרא עדן עילאה שהוא בבחי' פנימיות ח"ס שבבחי' דין אע"פ שלגבי עצמיות התענוג הוא בחי' צמצום ההרגש ונקרא בחי' דין וצמצום והעלם מקור שכל לגבי החכמה שלמטה אין זה בבחי' עלי' והסתלקות לגמרי אלא אדרבה ממנו מקור כל שפע ותולדה של השכל מן המשכיל (כמו כל בחי' גבורות שמפני שהן בבחי' רשפי אש וחום ע"כ הן עיקר
102 וזהו שחייב להקביל פני רבו ברגל : ר"ה טז, ב. וראה לעיל שם. וס' מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"ב ע' תמ. תנג. ויקרא ח"א ע' קעח. במדבר ח"ה ע' א'תתפב. דברים ח"ב ע' תקג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והטעם שבהוש"ר דוקא, הנה ידוע שבחי' חותם הוא שנעשה בנעילה דיו"כ למעלה מעלה והוא בחי' ההבדלה הפנימי' בין קדש לחול כנ"ל שהוא הבירור העליון שנק' ספר החיים, כמו שאומרים חתמנו בסה"ח שצדיקים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים כו' וברשעים א' ימחו מסה"ח כו' (ומש"א משה ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת כמ"ש במ"א עמ"ש ובבואה לפני המלך שהוא בר"ה אז אמר עם הספר כו').
724 שצדיקים . . לאלתר לחיים : ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צד, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יצטרך להאריך בדברים כמה ימים כו' עד שיהיה נתפס בהשגת שכל לפי שאינו דומה שמיעה מרחוק לראי' דחכמה מקרוב כמו שהוא באמיתת עצמותו כנ"ל וזהו מעין בחי' ראייה חושיות ממש שלע"ל (ולא כדוגמ' בראי' מציא' דבר מה שיאריך בסיפורו שעכ"פ יגביל מהות הדבר לפי שראייתו במהות מוגבלת כמו הרוא' כרך גדול בכל חלקיו הפרטיים שיש גבול לסיפורו עד שיציירנו בכל פרטיו לפי שראי' זו גם בכרך הגדול מוגבל מהותו אבל בראי' הרוחניות שבעצמות החכמה היא בראי' בלתי מוגבלת ע"כ לא יוכל להביאו גם בעיון השכל כלל וכמו דוגמא הנ"ל בר"י לוריא שראה והשיג ברגע א' מה שהי' צריך לדבר בו פ' שנה שאין זה לפ"ע כלל ופרט כנ"ל וד"ל) (וכמו במ"ת שראו פב"פ ראי' חושיות וכן יראה כל זכורך בראי' בבהמ"ק ראי' רוחניות ועצמיות בנשמות וכן מה שיקביל פני רבו ברגל וכה"ג שכל זה ראי' עצמית בעצם הדב' שבלתי יוגבל בכל עומק השגת שכל לכוין לאמיתתו כמו שהוא ממש רק בראי' עצמית והוא כמו הביטו אליו כו' וכמו לע"ל שכולם ידעו אותי כו' וע"ז א' דוד אמתך אלקי כו' שהוא ע"י השיר פשוט שבפה שמכוין לאמיתת עצמותו מצד בחי' ראי' רוחניות ועצמיות כו') (ולא כמו שהנשמות נהנין מזיו כו' שאין זה רק על פי השגת שכל משא"כ ראי' הנשמה בבהמ"ק או הקבל' אדם פני רבו אע"פ שהנשמו' מלובשים בגופים הרי כל עצמותו דמקבל רואה בעצם ומהו' המשפיע שא"א להתקבל בהשג' כלל ) ובכל זה יובן בדוגמא עכ"פ בענין הנ"ל בקבלת פנימית התורה ע"י משיח דכתיב בי' ישכיל עבדי ירום ונשא כו' כנ"ל דהנה כל עיקר ענין פנימית התורה היינו בחי' פנימית ועצמות דח"ע דתורה כמו שהיא באמיתת עצמותה ממש בלי אמצעות לבוש וכסוי דאור ההשגה דבינה גם בהיותה מקבל' מאין דחכמה כנ"ל והוא הנק' בחי' ראי' והסתכלות דעצמות החכמה ממש כנ"ל שא"א שיבוא לכלל עיון ההשגת שכל וחכמה כו' והוא ענין הסקירה וההבטה במהות ועצמיות הדבר ממש כמו שהוא ע"ד הנ"ל בהסתכלות חכמה דר"ח בתיקון דנושא עון או כהאריז"ל שראה ברגע א' כו' כנ"ל ואין זה דומה לבחי' חכמה שהיא נקודה ותמצית המושג עכ"פ שזה יוכל לבא בהשגה במשך זמן רב עכ"פ אבל גלוי טעמי התו"מ ע"י משיח יהי' בבחי' ראי' דפנימית ועצמות החכמה שלא יתפס ע"י כלי ולבוש ההשגה דבינה כלל כי המח' ועומק העיון מסתיר ומעלים על אמיתת מהות ועצמות כנ"ל (וכמו שאמר בעצמות אא"ס ממש דלית מח' תפיסא בי' ומה שנתפס במחשבה אין זה אמיתת עצמותו) עד אשר גם מה שהנשמות נהנין בג"ע כו' היינו רק ע"י אמצעות השגות עמוקות בבחי' בינה שבמל' דאצילות דאור אימא מקננא בכורסייא כו' כידוע אבל לע"ל והיו עיניך רואות כו' שלא יכנף עוד בלבוש מעלים דהשגת שכל כו' אלא בבחי' ראי' והסתכלות במהו"ע דאא"ס ממש כמ"ש הנה אלקינו זה לנוכח כו' (ומ"ש בקי"ס זה אלי כו' היינו רק גלוי ההעל' שבדיבו' העליון שלמט' הרב' מן המח' דבינ' כו' וד"ל) וזהו כל עיקר ענין קיבול שכר של הנשמות לע"ל בגלוי טעמי וסודות המצות שיגלה להם משיח וילמדם כולם מגדולם עד קטנם כמ"ש בו ישכיל עבדי כו' דודאי א"א לומר שלימוד זה שילמד משיח לישראל יהי' כפי ערך הלימוד
13 שיקביל פני רבו ברגל : ר"ה טז, ב. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' שפג. וש"נ. שע"ת קג, ג ובהנסמן לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, יב
ולהבין זה הנה איתא בס"י בשלשה ספרים ברא הקב"ה את עולמו בספר ובסופר ובסיפור, ורז"ל אמרו בשלשה דברים ברא הקב"ה את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת שנא' ה' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות כו', ולכאו' צ"ל מפני מה בס"י נא' בספר כו' ורז"ל אמרו בחכ' כו', אך הענין דבאמת אמרו שניהם דבר א', כי הנה ספר הוא בחי' בינה ותבונה כנודע מענין ספר תורה כו', וסופר בוא"ו הוא בחי' חכ' כי הסופר הוא שכותב את הספר כו', וסיפור הוא בחי' הדבור הוא בחי' הדעת כמ"ש מפיו דעת.
103 ספר. . בחי' בינה. . וסופר. . חכ'. . וסיפור. . הדעת : ראה (בנוסף להערה 1) לקוטי הש"ס להאריז"ל לר"ה טז, ב. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 111. סידור שחרית לשבת קעט, א. סה"מ תרל"ד ע' נה. תרל"ח ע' רצג[ednref_134_ה]. תרנ"ג ע' רפא[ednref_135_ו]. תש"ח ע' 273 ובהערות לשם. פלח הרמון בחוקותי ע' תקכ. בהערות הבאות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לענין הקבלת פני רבו יש להעיר מענין תיקון ואמת שנת' בלק"ת בביאור מסעי השלישי, פ"ג דצ"ג ע"ב, ומענין תרין תפוחין שנת' שם וגם ממארז"ל הא דחכימנא מחבראי דחזיתי לר"מ מאחוריו, ומענין דכתי' לע"ל ולא יכנף, והי' עיניך רואותו את מוריך.
לח הקבלת פני רבו : ר"ה טז, ב. ראה גם שע"ת קג, ג ובהנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שיר המעלות ממעמקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ברצונו מצד בחי' טבע הטוב להטיב, אמנם זה הי' רק בתחלת הבריאה שלא הי' שום דבר שיוכל להיות בחי' אתעדל"ת, אך עכשיו תלוי בבחי' העלאת מ"ן ממעשה התחתונים, שאם יש העלאת מ"ן באתעדל"ת בבחי' תומ"צ דשנה העברה, היינו כשאכשור דרא אזי נמשך תוס' אור וחיות מרובה בר"ה על כלליות השנה החדשה, וכן להיפך ח"ו כשלא אכשור דרא, ואי לזאת מובן שלצורך המשכות חיות הכללי צריך להיות דין ומשפט דוקא, וז"ע מה שר"ה נק' יום הדין שהוא הדין ומשפט על כל אדם בפרט, וכמאמר שכל באי עולם עוברי' לפניך כבני מרון, אם ראוי והגון הוא להמשכת גילוי מלכותו ית', וכן על כל העולם בכלל, ומזה יוכל האדם לעורר בעצמו שיכול להיות שכלליות העולם הוא מחצה על מחצה, ואם יהי' הוא זכאי יכריע את כל העולם לכ"ז, וע"ז הוא הדין והמשפט בר"ה על בחי' ההעלאת מ"ן דשנה העברה כו', וז"ע מה שג' ספרים נפתחים בר"ה צדיקים נכתבים לאלתר לחיים כו', שענין ג' ספרים אלו הוא נגד ג' ספרים שבהם נברה"ע, כמ"ש בס"י בל"ב נתי' פליאות כו' וברא את עולמו בג' ספרים בספר וספר וסיפור, שהם ג' בחי' חב"ד, ספר הכותב את הספר הוא בחי' חכמה, וספר בחי' בינה, וסיפור הוא בחי' דעת כמ"ש מפיו דעת, וזהו כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמי' בתבונה בדעתו תהומות נבקעו, שנמצא כלליות בריאת העולם הוא ע"י ג' ספרים אלו, ולהיות כן בכל ר"ה שנמשך חיות כללי מחדש על כלליות השנה נמשך ג"כ ע"י בחי' ג' ספרים הנ"ל, ולכן ג' ספרים נפתחים בר"ה, ושרש ענין בחי' פתיחת הספרים אלו תלוי בהעלאת מ"ן דמעשה התחתונים וזהו שצדיקים המקיים תומ"צ כדבעי למהוי נכתבים לאלתר לחיים , ולהפך כו' והבינונים תלוי' ועומדים על התשובה כו'.
19 שג' ספרים נפתחים בר"ה : ראה ר"ה טז, ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל לר"ה שם (ח, ב בדפי הספר). הובא באוה"ת בראשית כרך ג' ע' 1186. ראה גם שם ע' 1180. האזינו [תבוא] ע' א'תתקטז ואילך. תבוא כרך ו ע' ב'שעו ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ליל שמחת תורה תרצ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הערט אידן מען קאָן נאָך אַריינכאַפּן תשובה טאָן, ראש השנה שרייבט מען, און יום הכפורים שרייבט מען אונטער, הושענה רבא נעמט מען אַרויס די פתקי חיים , און ביז שבת בראשית גייען זיי נאָך ניט אַרויס פון היכל.
77 ראה ר"ה טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"י שיחות חסרות תאריך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דער עבר'דיגער יאָר איז דאָך געווען זייער אַ ביטערער, היינטיגן יאָר וועט זיין אַ יאָר פון שמחה, אַ פריילעכער יאָר, מתעשרת בסופה , עס איז דאָך אָבער רשה בתחלתה , איז בכדי אויף פאַרגרינגערן דאָס, דאַרף מען תשובה טאָן מיט אַ עבודה אמיתית מעומקא דליבא, מיט אַ קבלת
3 ר"ה טז, ב. וראה סה"מ תרכ"ז ע' שצח ואילך. תרכ"ח ע' קעג ואילך. ד"ה ארשב"נ תר"ץ (סה"מ קונטרסים ח"א קיח, א ואילך). ועוד.
[edn_2_*]) מסיבות טכניות נדפסו רק שיחות אלו.
[edn_43_*] אוצ"ל: תרט"ז. בהעתקה אחרת שתח"י: תרי"ז!
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר