ו
ו ואחר שבירך שתי ברכות אלו יתקע תשר"ת ג' פעמים ותש"ת ג' פעמים ותר"ת ג' פעמיםכט כמו שיתבאר בסי' תק"צל ע"ש.
מי שנסתפק לו אם שמע קול שופר ביום ראשון של ראש השנה שהוא מן התורה צריך לתקוע אבל לא יברך שספק ברכות להקל ואם הוא ביום שני שאינו אלא מדברי סופרים אין צריך לתקועלא דספק דברי סופרים להקל.
טובלב לתקוע בצד ימיןלג של פיולד אם אפשר לו בכךלה משום שנאמרלו והשטן עומד על ימינו והתקיעה מערבבת השטןלז:
הערות
- כט. רמב"ם הל' שופר פ"ג ה"ג. טור ושו"ע ס"ב.
- ל. ס"א-ב.
- לא. כנסת הגדולה הגה"ט. מ"א סוף סק"ג.
- לב. בקונטרס השלחן כתב שכאן מתחיל ס"ז.
- לג. מנהגים (טירנא) ר"ה (ע' צו). רמ"א ס"ב.
- לד. מ"א סק"ד.
- לה. רמ"א שם.
- לו. זכריה ג, א. מנהגים שם. מ"א שם.
- לז. ראה ר"ה טז, רע"ב. לקמן סי' תקצב ס"ז (במוסגר). משנה ברורה שעה"צ אות יח. לקו"ש חכ"ד ע' 223 והערה 18. שלחן המלך ח"ב ע' קצג-קצד.
משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ג׳:ג׳ - הטקסט מספריא
היללה היא שאנו קוראין תרועה. והאנחה זו אחר זו היא שאנו קוראין אותה שלשה שברים. נמצא סדר התקיעות כך הוא. מברך ותוקע תקיעה ואחריה שלשה שברים ואחריה תרועה ואחריה תקיעה. וחוזר כסדר זה שלש פעמים. ותוקע תקיעה ואחריה שלשה שברים ואחריה תקיעה וחוזר כסדר זה שלש פעמים. ותוקע תקיעה ואחריה תרועה ואחריה תקיעה וחוזר כסדר הזה שלש פעמים. נמצא מנין התקיעות שלשים כדי להסתלק מן הספק.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

