437
בהתאם לאמור, ובאופן האמור בראש פרשתנו (אלי' אנו נכנסים עתה): "אתם נצבים169 היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" (הנכם עומדים כיום ביציבות איתנה170, כולכם יחד, לפני ה' אלוקיכם וגו', ובהחלטה — איתנה ויציבה),
ובזה עצמו — כתחילת החלק השני של פרשת השבוע (אשר לפי קביעות השנה הנוכחית הם מחוברים בפרשה אחת) — באופן של "וילך", הליכה מתמדת מעלה מעלה, מחיל אל חיל171.
וההחלטה הטובה בכל זה תוסיף עוד יותר בברכות ה' בכלל, וברכת ראש-השנה במיוחד: כתיבה וחתימה טובה172 לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד,
ובמיוחד דמיוחד הברכה שאלי' "קווינו כל היום173" (כל יום ובכל היום) — הגאולה האמיתית והשלימה174 על-ידי משיח צדקנו, "מצאתי דוד עבדי175", במהרה בימינו ממש.
בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה
לשנה טובה ומתוקה
מקום החתימה
הערות
- 169. אתם נצבים : שפרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה — תוס' מגילה לא, סע"ב. וראה בהנסמן במכתב עש"ק שבת סליחות ה'תשמ"ה הערה ד"ה פ' אתם נצבים היום כולכם (לקו"ש חכ"ט ע' 521).
- 170. נצבים. . איתנה : בקומה זקופה (רש"י קורח טז, כז). נצבים הוא בבחי' תוקף יותר מענין עומדים — אוה"ת נצבים ע' א'רב.
- 171. מחיל אל חיל : תהלים פד, ח. וראה ברכות בסופה. ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג.
- 172. כתיבה וחתימה טובה : להעיר מר"ה טז, ב: בר"ה. . צדיקים גמורים (ועמך כולם צדיקים — ישעי' ס, כא) נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רי: שאם שבפרט הכתיבה היא בר"ה והחתימה ביוהכ"פ כו', אך בכלל הן הכתיבה והן החתימה נעשית בר"ה כו'. וראה הערות למכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו בסופו (לקו"ש חכ"ט ע' 533). וש"נ.
- 173. קווינו כל היום : ברכת את צמח בתפלת העמידה.
- 174. גאולה האמיתית והשלימה : שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב (ממכילתא עה"פ בשלח טו, א. יל"ש ישעי' ס, א רמז תצט)).
- 175. מצאתי דוד עבדי : תהלים פט, כא. וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת, כמו מציאה — סנהדרין צז, א.
רש"י על במדבר ט״ז:כ״ז - הטקסט מספריא
יצאו נצבים. בְּקוֹמָה זְקוּפָה — לְחָרֵף וּלְגַדֵּף, כְּמוֹ (שמואל א י"ז) "וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם" דְּגָלְיָת (תנחומא):
ונשיהם ובניהם וטפם. בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהֲרֵי בֵית דִּין שֶׁל מַטָּה אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְכָאן אָבְדוּ אַף יוֹנְקֵי שָׁדַיִם (שם):
יצאו נצבים [AND DATHAN AND ABIRAM] CAME OUT, STATIONING THEMSELVES [AT THE ENTRANCE OF THEIR TENT] — The word נצבים suggests that they stood with erect stature in a challenging attitude, ready to revile and to curse. The phrase is similar in meaning to (I Samuel 17:16) “And he stationed himself (ויתיצב) there for forty days”, which occurs in the story of Goliath (Midrash Tanchuma, Korach 3).
ונשיהם ובניהם וטפם AND THEIR WIVES, AND THEIR SONS, AND THEIR LITTLE ONES — Come and see how grievous a sin dissension is: for an earthly tribunal (more lit., a tribunal of here below) does not punish a person before he shows signs of puberty, the heavenly tribunal (more lit., the tribunal of above) not even before he is twenty years old, while here even the sucklings perished (Midrash Tanchuma, Korach 3).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

