שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך א סה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והשי"ת יזכנו ב"ב לביאת מ"צ הבא בהיסח הדעת (סנהדרין צז, א) וכמש"כ באגה"ק ס"ד שזהו גילוי בחינת נקודת פנימיות הלב, שמצד זה כל ישראל למגדול ועד קטן, כולן מתאימות ואב אחד לכולנה וכמ"ש סש"ב פל"ב (משא"כ מצד מקורן בא"ח דחלוקין בגדולתן ומעלתן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ערב פסח ערב פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו הרמז בדין זה, שבעת אמירת סדר קרבן פסח צריך האדם להרגיש, שהגם שמגבי' את עצמו למצב של גאולה וחירות רוחנית — ועד שזכה לעלי' באופן של "פסח", לשון דילוג וקפיצה, היינו עלי' שלא בערך כלל — מ"מ כיון שה"פסח" הוא "בשדה" ה"ז בגדר "טריפה", כיון שעדיין הוא בגלות,
60 ועד באופן של "(ואם) הפסח נמצא" — באופן של מציאה , המורה על ענין הבא מלמעלה כי הוא שלא בערך ליגיעת האדם, עד שנחשב שבא באופן של מציאה , בהיסח הדעת (ראה סנהדרין צז, א — "משיח" ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עשרת ימי תשובה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"בהמצאו" הוא מלשון "מציאה" , שגדרה של "מציאה" הוא שהיא באה בהיסח הדעת , מבלי כל השתדלות מצדו (דלא יתכן לומר שאדם יהי' טורח לחפש מציאה , שהרי הגדר של "מציאה" הוא, שמוצא אותה, שלא מדעתו).
16 סנהדרין צז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת , כמו מציאה — סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שמשיח צדקנו בא וגואל את כאו"א מישראל ואת כל בני ישראל מן הגלות,
38 משיח צדקנו : שבא בהיסח הדעת , כמו מציאה — סנהדרין צז, א. וראה אגה"ק ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", ותיכף ומיד ממש, בגאולה האמיתית והשלימה, עלידי משיח צדקנו.
35 מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו : תהלים פט, כא. וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת , כמו מציאה — סנהדרין צז, א. ב"ר פכ"ט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בלק שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם מה שדוקא בפרשת בלעם נבא במשיח האחרון שעתיד לגאול את ישראל בגאולה האמיתית והשלימה, כמבואר ברמב"ם, כי ענין הגאולה הוא למעלה מטעם ודעת , כמאמר "אין משיח בא אלא בהיסח הדעת" , כפירוש אדמו"ר הזקן שהוא "למעלה מבחינת הדעת" , שזהו בהתאם להענין ד"ויהפוך ה"א לך גו", שתמורת השנאה של בלעם לישראל בלי טעם ודעת , נתגלו על ידו נבואות הגאולה, שהם "למעלה מבחינת הדעת" .
36 ראה סנהדרין צז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בלק שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויומתק ע"פ המבואר בס' מאור עינים (להרה"צ כו' מטשערנאביל) בשם הבעש"ט "שצריך כל א' מישראל לתקן ולהכין חלק קומת משיח השייך לנשמתו" [וכמשנ"ת במ"א הרמז לזה בנגלה דתורה — דבירושלמי דרשו הכתוב "דרך כוכב מיעקב" על כאו"א מישראל, ובמ"א בירושלמי (וכן בכמה מפרשי התורה) דרשוהו על משיח , והיינו לפי שבכאו"א יש "חלק קומת משיח" ], וכמבואר ג"כ בס' התניא, שגילוי הנקודה הפנימית שבלב כל ישראל, שהיא התקשרותו אל הקב"ה למעלה מדעת האדם ("היסח הדעת" ), היא ע"ד "יציאת השכינה הכללית מהגלות והשבי' לעד ולעולמי עולמים".
20 דמשיח בא בהיסח הדעת (סנהדרין צז, סע"א). וראה אוה"ת עקב (כרך ו') ס"ע ב'שיב, ד"גילוי פנימי' הלב (ש)זהו בחי' משיח" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
— אויף וועמען עס שטייט (במזמור פט בתהלים) "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו".
42 פסוק כא. — וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת , כמו מציאה (סנהדרין צז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובמיוחד דמיוחד הברכה שאלי' "קווינו כל היום" (כל יום ובכל היום) — הגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, "מצאתי דוד עבדי", במהרה בימינו ממש.
175 מצאתי דוד עבדי : תהלים פט, כא. וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת , כמו מציאה — סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
עד לברכה העיקרית והמושלמת, שאליה "קווינו כל היום" — ביאת דוד מלכא משיחא, "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו",
301 מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו : תהלים פט, כא. וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת , כמו מציאה — סנהדרין צז, א. ב"ר פכ"ט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכן, ככל שהמצוה חשובה יותר (אם מצד האדם, אם מצד המקום, אם מצד הזמן), כך גדולים יותר מאמצי היצר הרע שלא להגיע אליה.
4 ראה סנהדרין צז, א: אתרא וקושטא שמי' כו'. לקו"ד י"ט כסלו תרצ"ג אות ה' (ע' 29). 1
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד תצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בפרט בשנה זו שנת הקן להסתלקותו – (וכן גם בנוגע כללות לימוד הנגלה והחסידות), וכשילמדו באופן של "יגעת", ביגיעה בשלשת חלקי השכל, חכמה בינה ודעת , יהיה – כהבטחת רז"ל – "ומצאת"; לא רק שישיגו לפי מדת ה"יגעת", אלא "ומצאת" – הרבה יותר מערך היגיעה, דוגמת מציאה שאינה באה על ידי יגיעה, כי אם בהיסח הדעת , עד שתנתן לאדם תורה במתנה, שאז היא אצלו קנין נצחי, כשם שמצינו, שנתינת התורה למשה רבינו במתנה, היתה עצה ל"משכחה", שלא שכחה יותר.
38 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועל ידי כך יבואו סוף כל סוף גם לגילוי של פנימיות התורה על ידי משיח צדקנו – שביאת המשיח היא גם ענין של מציאה , וכמ"ש "מצאתי דוד עבדי", האמור אודות משיח , שהוא בא בהיסח הדעת – והענינים שהתייגעו עליהם עתה והשיגו רק את בחינת הגליא שבהם – יזכו אז להבין גם את טעמיהם – טעמי תורה, בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
37 סנהדרין צז, א. (משיחת שמחת ביה"ש תשכ"ג)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
לפיכך היו צריכים להיות בעולם "עליונים" ו"תחתונים", כדי שאחר־כך – בשעת מתן תורה , ואף קודם לכן, בתקופת "שני אלפים תורה" , שבה התחילה ההכנה לתורה – ייווצר האיחוד של שתי דרגות אלו, ש"התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים".
27 סנהדרין צז, סע"א. ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
עשרים הדורות הראשונים, לפני "שני אלפים תורה" , ניזונין בחסדו של הקדוש־ברוך־הוא שלמעלה מהשתלשלות – יותר מאשר ששת הדורות האחרונים.
24 סנהדרין צז, סע"א. ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
רק כאשר יהודי עמל בלימוד התורה מעל להרגלו, להיפך משכלו הטבעי והרגיל, רק אז הוא יכול להגיע ל"ומצאת" הבא "בהיסח הדעת" , מעל לשכל (בדומה ליתרון של התלמוד הבבלי על־פני התלמוד הירושלמי, כמוסבר במספר מקומות).
30 סנהדרין צז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
0 ראה סנהדרין צז, א: במוצאי שביעית בו דוד בא 1) דברוחניות יש עניני הַקהל ושביעית גם בחו"ל ובזמן הגלות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אופנה, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, הכל שוין, וע"י מחצה"ש בטלו שקלי המן (מגילה יג, ב) שגם גזירתו היתה על כל היהודים בשוה מנער כו' -- ועיין שיחת פורים תש"א בזה -- וניצולו ע"י שהיו בתנועות מס"נ, שגם בזה הכל שווין שאפי' קשב"ק כו' -- במ"ש בסשיב פי"ט כ' -- והכל כפתאיים אצלו ית' ולא ידעי, והשי"ת יזכנו ב"ב לביאת מ"צ הבא בהיסח הדעת (סנהדרין צז, א) וכמש"כ באגה"ק ס"ד שזהו גילוי בחינת נקודת פנימיות הלב, שמצד זה כל ישראל למגדול ועד קטן, כולן מתאימות ואב אחד לכולנה וכמ"ש סש"ב פל"ב (משא"כ מצד מקורן בא"ח דחלוקין בגדולתן ומעלתן)...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
7 יחידה שבכל אחד, ניצוץ משיח שבכל אחד (עליו נאמר (תהלים פט, כא) מצאתי דוד עבדי (שמשיח בא בהיסח הדעת (סנהדרין צז, א)), בא ע"י ביטול כדבעי (וראה אגה"ק ס"ד)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
7 סנהדרין צז, א. -- די"ל הפ" במוצאי שביעית ד,בן דוד בא" שבת*ר -- שלימות ביאתו: אז אהפוך אל עמים גו' כולם גו' ולעבדו שכם אחד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועל ידי העבודה באופן של "חטוף ואכול חטוף ואישתי" זוכים לגאולה באופן של "יטרף" – חטיפה במהירות – "אחישנה", ובמהרה בימינו ממש.
84 ראה אוה"ת שם (ובאוה"ת יתרו ריש ע' תתקלד), שזהו"ע החטיפה (ע"ש). – וכן זה שהחטיפה מורה ש"בא בהיסח הדעת של הנחטף" (אוה"ת פרשתנו שם) שייך להגאולה, דמשיח בא בהיסח הדעת (סנהדרין צז, סע"א. אוה"ת שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזה גופא מביא את משיח צדקנו, שביאתו היא באופן של "היסח הדעת" (למעלה מבחינת דעת ) – מצאתי דוד עבדי – בגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו ממש.
43 סנהדרין צז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בהר שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ידוע, ש"שש השנים" וה"שנה השביעית" הן כנגד שית אלפי שנין דהוי עלמא (=ששת אלפי השנים שהעולם קיים), וכנגד האלף השביעי.
45 ראה סנהדרין צז, סע"א. ראב"ע ורמב"ן פרשתנו (שם, ב). אברבנאל. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו מה שהתחלת שני אלפים תורה היא מאברהם אבינו, היינו שהתחלת הקישור דנבראים עם הבורא היתה באברהם אבינו.
949 סנהדרין צז, א. ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ב ערב ראש השנה ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובעמדנו בסמיכות לר"ה של מוצאי שביעית – יה"ר שיקויים מארז"ל "במוצאי שביעית בן דוד בא" (תמורת זה שחורבן הבית הי' במוצאי שביעית ), בגאולה השלימה והאמיתית, במהרה בימינו, ע"י משיח צדקנו.
1034 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וגם הבחירה ביעקב ובניו קשורה עם מ"ת, וכידוע שהתחלת שני אלפים תורה הוא מאברהם אבינו.
56 סנהדרין צז, סע"א. ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והגם שבחינת החסד דיום ראשון זה אינוכמו בחינת החסד דיום ראשון שלפניו, שהרי כל יום מימי השבוע הוא כמו האלף שנים דשית אלפי שנין, כמ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום גו', דכל אלף שנה הוא יום , וכשם שהאלף שנים מחולקים ומובדלים זמ"ז, דאלף הא' הי' מבחינת החסד, אלף הב' מבחינת הגבורה וכו', כמו"כ השנים שבכל אלף ואלף ג"כ מחולקים בבחינת מזיגת והרכבת והתכללות המדות, וכן בכל שבוע ושבוע יש חילוקים במדריגת המדות, והיינו, שאינו דומה בחינת החסד דיום ראשון זה לבחינת החסד דיום ראשון שלפניו, ובפרט ע"פ המבואר באגה"ק שבכל יום ויום נמשכים מוחין עליונים יותר בכל תפלת השחר ואינן מוחין הראשונים כו' רק גבוהין יותר, וא"כ, הי' צריך למנות מספר כל הימים בהמשך זל"ז, ולא באופן שחוזרים ומונים בכל שבוע יום ראשון שני וכו'.
21 ראה סנהדרין צז, א. פרש"י תהלים שם. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ישנם השואלים על זה שמדברים תמיד שצריכים להתכונן למשיח – ממאמר רז"ל "ג' באין בהיסח הדעת .
60 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, י
אמנם, על זה אמרו חז"ל "אין בן דוד בא" אלא "בהיסח הדעת":
32 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכן הוא גם בכללות משך הזמן דשית אלפי שנין דהוי עלמא , שנחלק לשני אלפים תוהו , שני אלפים תורה , ושני אלפים ימות המשיח :
137 סנהדרין צז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יד
ומזה מובן, שהלשון "והבאתי" מורה על עלי' יותר בהגאולה דלעתיד לבוא, שנחלקת בכללות לימות המשיח וחד חרוב וכו'.
8 ראה סנהדרין צז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזוהי מדריגת אברהם, כמארז"ל שני אלפים תהו שני אלפים תורה כו', דעד אברהם הי' בחי' תהו, ומאברהם התחיל בחי' התקון, שהו"ע התלבשות האורות בכלים, ובענין זה היתה עבודתו של אברהם אבינו שעשה כלים לאלקות, שע"י עבודתו בהכנסת אורחים ופרסום אלקותו ית', כמ"ש ויקרא שם בשם הוי' א-ל עולם, היינו, לא א-ל העולם, שהעולם הוא דבר בפני עצמו ואלקות מושל ושולט על העולם, כי אם א-ל עולם, שהעולם עצמו הוא אלקות, הנה ע"י עבודתו זו עשה כלים לגילוי אור האלקי, והמשיך האורות בכלים.
32 ראה סנהדרין צז, סע"א. ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו שאמרו חז"ל "יגעת ומצאת תאמין" – דלכאורה, הרי מציאה באה בהיסח הדעת , ומהי שייכותה לענין היגיעה?
71 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו מ"ש באגה"ק שע"י עבודת התפלה מפנימיות הלב בבחי' היסח הדעת , נעשה ענין הגאולה והפדי' בכל ניצוץ אלקות שבכל נפש מישראל (פדה גו' נפשי) ממאסר החיצונים, ועי"ז נעשית גם הגאולה הכללית, שזהו שמשיח בא בהיסח הדעת לכללות ישראל.
71 ראה סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויובן ע"פ משל מאדם התחתון, שע"י היגיעה יכול לעשות דבר חדש, ובסגנון חכמינו ז"ל יגעת ומצאת, היינו, שכאשר ישנה השתדלות באופן של יגיעה, אזי ישנו ענין של מציאה , שבאה בהיסח הדעת , שזהו דבר חדש לגמרי.
86 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובמשנה סוף תמיד ליום שכולו שבת ומנוחה כו', כתב הרע"ב, האי תנא ס"ל כמ"ד וחד חרוב.
38 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמארז"ל "יגעת ומצאת", והיינו, שלאחרי שישנו אצלו ענין היגיעה כפי כחו, אזי "ומצאת", שנעשה אצלו ענין של מציאה שבאה בהיסח הדעת , כיון שנותנים לו מלמעלה הרבה יותר ממה שהתייגע, באין ערוך.
19 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות - לפנות בוקר - ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואהי' שעשועים יום יום , קאי על דרגת התורה שעלי'נאמר אלפיים שנה קדמה תורה לעולם (שזהו יום יום , דיומו של הקב"ה אלף שנה ), אלפיים מלשון אאלפך חכמה אאלפך בינה, בחי' חכמה ובינה דאצילות, שזוהי דרגת התורה שבעולם האצילות.
7 סנהדרין צז, א ובפרש"י שם. ב"ר פי"ט, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דהנה אמרו רז"ל שית אלפי שנין הוה עלמא , שני אלפים תהו שני אלפים תורה ושני אלפים ימות המשיח , הנה בשני אלפים ימות המשיח , ובפרט באלף הששי, ובפרט בסוף הזמן דעקבתא דמשיחא, דמאטו רגלין ברגלין, צריך להיות לא רק ענין הבירורים, אלא גם הענין דנצחון המלחמה, שזהו ע"י הפצת המעינות דפנימיות התורה .
75 סנהדרין צז, סע"א. ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ט
ובהקדם דיוק הלשון מלחמת בית דוד ולא מלחמת דוד , שהביאור בזה מובן ממה שמדייק כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שיש מאמרי רז"ל שבהם משיח נקרא בשם דוד , וכן הוא בלשון הכתוב ועבדי דוד מלך עליהם, ויש מאמרי רז"ל שבהם נקרא בן דוד , וכמו דור שבן דוד בא .
128 סנהדרין צז, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והענין בזה, דהנה, ששת המדות הם ששה ימים , שמהם נמשכים שית אלפי שנין הוי עלמא , שהרי יומו של הקב"ה אלף שנה, והיינו, שמכל מדה ומדה נמשך ע"י המלכות מציאות זמן של אלף שנה בבי"ע, וכידוע שבאלף הראשון האיר בחי' החסד, ולכן היו ניזונין בחסדו של הקב"ה, ובאלף השני האיר בחי' הגבורה, ולכן הי' בו המבול, ובאלף השלישי האיר בחי' הת"ת, שהו"ע ההתכללות והשלימות, ולכן הי' בו מתן תורה וכו', כמבואר ברמב"ן השייכות של כל שית אלפי שנין לששת המדות.
30 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם מ"ש רבינו הזקן, בעל השמחה, באגה"ק, בענין הגאולה, ש"משיח בא בהיסח הדעת" , "למעלה מבחינת הדעת" – שהו"ע "גילוי בחינת נקודה פנימית הכללית ויציאת השכינה הכללית מהגלות והשבי' .
47 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכן מוכח לכאורה גם מאופן התהוות הנבראים ע"י כח הפועל, דכיון שהנבראים הם מוגבלים, ויש גם הגבלה לזמן קיומם, דשית אלפי שנין הוה עלמא , הרי בהכרח לכאורה שגם הכח הפועל ומהוה את הנבראים הוא כח מוגבל, כי בדבר מוגבל לא יכול להיות התלבשות כח בלתי מוגבל, והרי הגבלת הכח היא ע"י הפירוד ממקורו דוקא, כי בהיותו דבוק במקורו הרי הוא בלי גבול, ורק כשנפרד ממקורו נעשה כח מוגבל.
197 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמנם, גם אלו שאינם יודעים שהם נמצאים בגלות – הרי בזמן של ר"ה ועשי"ת ישנו הענין דקירוב המאור אל הניצוץ (לא קירוב הניצוץ אל המאור, אלא קירוב המאור אל הניצוץ, היינו, שהגילוי מתחיל מלמעלה ), שהמאור מתקרב אל הניצוץ בכל מקום שהוא (הניצוץ) נמצא, גם אם הוא רחוק למטה ביותר; ועל הזמן דעשי"ת נאמר "בהמצאו" ו"בהיותו קרוב", "בהמצאו" מלשון מציאה שבאה בהיסח הדעת , והיינו, שגם כאשר הניצוץ הוא במצב של היסח הדעת לגמרי, שאפילו אינו מרגיש שנמצא בגלות (כנ"ל) – הרי הוא מוצא ("בהמצאו") את המאור, והיינו, שמצד קירוב המאור אל הניצוץ מתקשר הניצוץ אל המאור, כיון שהמאור שואב אותו אליו ומתאחד עמו.
31 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולאידך גיסא, הנה בנוגע לשרה מצינו שהוסיפה על המאורות , והיינו לפי ששרה היתה בהתחלת "שני אלפים תורה" , שאז התחיל היחוד דמתן-תורה , שהתחלתו באות א' – "אנכי" (ולא כמו התחלת הבריאה באות ב', כנ"ל סל"ד).
373 סנהדרין צז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכן, ככל שהמצוה נוגעת יותר (אם מצד האדם, אם מצד המקום, אם מצד הזמן) , כך יגדלו יותר המאמצים שעושה היצה"ר שלא לאפשר את קיום המצוה.
853 ראה סנהדרין צז, א: "אתרא וקושטא שמי' כו'". שיחת י"ט כסלו תרצ"ג אות ה' (לקו"ד ח"א טו, א-ב. וראה גם תו"מ חל"ג ע' 46 הערה 151. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ שמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
גם בנוגע ליגיעה אמרו חז"ל "יגעת ומצאת " – באופן של מציאה שבאה בהיסח הדעת .
182 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכאשר ילמדו באופן ד"יגעת", יגיעה בכל ג' חלקי השכל, חכמה בינה ודעת , אזי יקויים – כהבטחת רז"ל – "ומצאת"; לא זו בלבד שישיגו לפי מדת ה"יגעת", אלא "ומצאת" – הרבה יותר מכפי מדת היגיעה, כמו מציאה , שאינה באה ע"י יגיעה, אלא בהיסח הדעת , ועד שיתנו לו תורה במתנה, שאז היא נעשית אצלו קנין נצחי, ע"ד שמצינו שכאשר ניתנה תורה למשה במתנה, היתה זו העצה שלא יהי' "משכחה" .
233 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר*, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולכן מסופר בתורה גם אודות "שני אלפים תוהו" שהיו קודם "שני אלפים תורה" , ומכ"ש קודם מ"ת, כי, גם הענינים דתוהו נלקחים מהתורה; וכן מובן לאידך גיסא, שב"שני אלפים תורה" , וגם לאחרי מ"ת, ישנו הענין ד"שני אלפים תוהו" (וכן מ"שני אלפים ימות המשיח" 12) –
1731 סנהדרין צז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועד"ז בנדו"ד, שתועלת הבחינה היא להורות שהלימוד שהי' עד עתה אינו בערך לגבי מעלת הלימוד שיכול וצריך להיות, ולכן צריכה להיות אצלו התחדשות בלימוד התורה [ולהעיר מהשייכות לר"ה, כמ"ש "תקעו בחודש שופר", בחודש מלשון חידוש, כמארז"ל "חדשו מעשיכם"], ע"י תוספת יגיעה בתורה, כמארז"ל "יגעת ומצאת" – "מצאת" דייקא, כמו מציאה שבאה בהיסח הדעת , שכן, אף שכללות לימוד התורה הו"ע של דעת , מ"מ, צריך להיות ענין של "היסח הדעת" מהלימוד הקודם כדי שיוכל להתעלות לאופן הלימוד היותר נעלה באין ערוך, כפי שמצינו בר' זירא שהתענה מאה (או ארבעים) תעניות לישכח תלמוד בבלי כדי שיוכל להתעלות לדרך הלימוד דתלמוד ירושלמי , וע"ד שצריך לישכח חיזו דהאי עלמא קודם העלי' לגן-עדן .
1697 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועד שמהשמחה דימי הפורים שהיא באופן ד"עד דלא ידע"23, באים ל"היסח הדעת" הקשור עם ביאת המשיח .
1012 סנהדרין צז, א. וראה תניא אגה"ק ס"ד (קה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בזה, כפי שמבאר במאמר בענין התכללות החיות דכל השנה בראש השנה , שכלל זה הוא פרט משית אלפי שנין דהוי עלמא , חלק א' משית אלפים, ואח"כ מתפרט עוד יותר, לחדשים וימים ושעות ורגעים, שבכל ר"ח נמשך חיות על כל ימי החודש, ובכל יום נמשך חיות על כל כ"ד שעות היום , ובכל שעה נמשך חיות על כל ששים הרגעים, ועד להתחלקות החיות לתתר"ף חלקי השעה .
756 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכל זה נעשה ע"י העבודה במשך שית אלפי שנין דהוי עלמא , בירידת הנשמה בגוף, ובאופן שצופה רשע לצדיק גו' ועומד נגדו בכל ד' האופנים דחולה ים יסורין מדבר, כפי שמבאר במאמר ענינם בעבודה הרוחנית, ומקדים שהסיבה לזה היא טרדת הפרנסה בצוק העתים כו' [שלכן יש בזה הענין דברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, כדאיתא במאור עינים שיסד הבעש"ט לומר מזמור זה בערב שבת במנחה , וכמבואר במ"א טעם הדבר, לפי שבע"ש אחר חצות שאז מתחיל ענין השבת , צריכים להודות על ההצלה מכל הסכנות שישנם בהתעסקות בעובדין דחול בעוה"ז התחתון במשך ימות החול], ועד"ז בנוגע לכל ההעלמות וההסתרים ועד למניעות ועיכובים שמצד הלעו"ז, שאינם מניחים לעשות לו ית' דירה בתחתונים, והעבודה היא להתגבר על כל ההעלמות וההסתרים כו', ולעסוק בתומ"צ, שעי"ז נעשים מאושרים ומבורכים בכל טוב (כפי שמסיים במאמר27).
403 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וההוראה מכל זה בנוגע אלינו :
1779 דלכאורה מה נוגע לנו – לאחרי מתן תורה , ב"שני אלפים ימות המשיח" (סנהדרין צז, סע"א. וש"נ) – הענינים שהיו בעשרה דורות שמאדם ועד נח ומנח ועד אברהם. ומ"ש "להודיע כמה ארך אפים לפניו" – הרי יודעים זאת מי"ג מדות הרחמים הכתובים בתורה , "ה' ארך אפים וגו'" (שלח יד, יח), שפעלו פעולתם אפילו לאחרי חטא העגל (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בזה, שהציווי ואהבת, שהוא כללות ענין המדות שבלב, ששה מדות, שהם ששת ימי הבנין שלו שמעמידים כללות עבודתו במשך הששה ימים , ששת אלפי שנין דהוי עלמא , יש בו ב' אופנים, אופן הא', בכל לבבך ובכל נפשך, ואופן הב', בכל מאדך.
291 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולאידך גיסא, הרי הובטחנו שאם רק יקיים "יגעת" – יקויים בו "ומצאת", בחי' מציאה שבאה בהיסח הדעת , והיינו שיצליח בידיעת התורה [כולל גם "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , הן בגליא דתורה – שע"י הלימוד יוכל לקיים את האמור בשולחן ערוך, והן בנוגע לפנימיות התורה – שהלימוד יביא לידי עבודה] בהצלחה מופלגה ביותר, שלא לפי ערך יגיעתו כלל.
1404 סנהדרין צז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמבואר באגה"ק "איך היות כל עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא ("שנפלה סוכת דוד עד בחי' רגלים ועקביים כו'") היא עבודת הצדקה, כמ"ש רז"ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה" (ו"אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס" ), ש"מקרבת את הגאולה" , ובהדגשה יתירה במדינה זו, שמצטיינת בעיקר במצוות הצדקה , ובאופן של נתינה ללא מדידות והגבלות כו'.
1161 סנהדרין צז, א – הובא באגה"ק סוס"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לשער, כמו מציאה שבאה בהיסח הדעת .
160 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"יגעת ומצאת " – לא רק לפי אופן היגיעה, אלא גם באופן של "מציאה" ש"באה בהיסח הדעת" , שלא לפי ערך היגיעה שהשקיעו בזה.
1531 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולאח"ז נאמר "ימצא טוב", שזהו מה שהמלכות מקבלת מיסוד, ועז"נ לשון מציאה ("ימצא"), שבאה בהיסח בדעת , דכיון שמדובר אודות תשובה שהיא למעלה ממדידה והגבלה, הרי זה באופן ד" ימצא ".
600 סנהדרין צז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובכדי לברר ולהפוך גם בחי' מדבר ותהו יליל ישימון, הרי זה ע"י ימצאהו דוקא, שמציאה באה בהיסח הדעת , והו"ע עבודת התשובה שבאה מבחי' העצם שלמעלה מהדעת , שהרי ענין התשובה הוא שעוקר את רצונו ונעשה מציאות חדש, וענין זה בא מבחי' שלמעלה מהשכל והדעת .
816 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואילו באגה"ק מדבר רבינו הזקן (גם) אודות ענין הצדקה מצד עצמה, שעל ידה ממשיכים חסדי ה' שהם בלי גבול ותכלית, ולכן צ"ל נתינת הצדקה באופן של בלי גבול – "בכל מאדך" (אף שזהו רק "מאד שלך" , ויכול להיות שלגבי מישהו אחר הרי זה נחשב לגבול) – שלכן דורש רבינו הזקן אפילו מאלו "אשר מטה ידם בלי שום משען ומשענה וממש לווים ואוכלים כו'" , שגם הם צריכים להשתתף בענין הצדקה, ליתן להשד"ר עבור "מעמד" כו' יותר מכפי יכלתם; וכיון שדורש זאת מכולם , הרי בודאי יש ביניהם גם "מי שלא חטא, או שתקן חטאיו בסיגופים ותעניות" (או ע"י יסורי רעב, שאין יסורים גדולים מהם ), כך, שנתינת הצדקה אינה בשביל תיקון נפשו כו', אלא מצד ענין הצדקה כשלעצמה, שהיא באופן של בלי גבול , וכמאמר רז"ל "אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס" (ומ"ש רבינו הזקן98 רק "אין בן דוד בא כו' ", י"ל בדא"פ שזהו כדי לסיים בדבר טוב).
1984 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
(שעי"ז באים לענין המציאה – "ומצאת" – שבאה בהיסח הדעת )?
82 סנהדרין צז, א. – ולהעיר שכל ענינו של משה הו"ע הדעת (וכמבואר בהמאמר (ספ"ה (לעיל ע' 10)) שמשה הוא בחי' דעת עליון, והרי גם דעת עליון נקרא בשם דעת ), וא"כ, איך יכולים להיות אצלו הענינים שבאים בהיסח הדעת .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועי"ז נשלמת תכלית הכוונה דובקשתם משם את הוי' אלקיך, ובאופן שנעשה ומצאת, דלכאורה אינו מובן דיוק הלשון ומצאת, שהרי איתא בגמרא שמציאה באה בהיסח הדעת , וכיון שענין זה בא לאחרי העבודה דובקשתם משם, דהיינו לא רק שאלה בעלמא אלא ענין של בקשה דוקא, הרי זה היפך הענין דהיסח הדעת .
2293 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לאמיתת השכל גם ללא יגיעה – כדיוק לשון הגמרא "יגעת ומצאת " (ולא "ידעת", "השגת" או "הבנת"), מציאה דייקא, שבאה בהיסח הדעת , שלא לפי ערך היגיעה, והיינו, שנוסף על מעלת היגיעה שע"פ טבע מוסיפה בהבנת השכל, הנה ע"י היגיעה ניתוסף בהבנה באופן שבאין ערוך .
1000 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
– דלכאורה אינו מובן הטעם שנקט ג' הענינים דאורה ברכה והצלחה דוקא , ובפרט שגם קודם מ"ת היו כבר ענינים אלו (שהרי ענין האור הי' כבר בהתחלת הבריאה , וכן ענין הברכה – ב' ד"בראשית", לשון ברכה, וענין ההצלחה – "וירא אלקים גו' והנה טוב מאד" , ש"נעשה הכל באופן היותר טוב בדרך הצלחה" ) –
1164 ולהעיר, שלפני "שני אלפים תורה" היו "שני אלפים תהו" (סנהדרין צז, סע"א. וש"נ), והרי המעלה דתהו שיש בו אורות מרובים (ראה ע"ח ש"י פ"ה. שי"א פ"א-ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכבר הובטחנו ש"יגעת ומצאת" , באופן של מציאה שבאה "בהיסח הדעת" , ומזה באים לענין נוסף שבא בהיסח הדעת – משיח 49.
2150 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אמנם, במה דברים אמורים שיכולים להמתין לגלגול אחר – כשהי' ריבוי זמן עד ביאת המשיח , משא"כ עכשיו, שנמצאים קרוב מאד ולא נשאר זמן רב עד לביאת המשיח [שהרי ישנם ריבוי ענינים שצריכים להיות בזמן של "ימות המשיח" , וכל זה צריך להיות לפני סוף אלף הששי, כך, שלא נשאר זמן רב עד לביאת המשיח ], אי אפשר לדחות זאת לגלגול אחר, ולכן מוכרח כל אחד להיות תלמיד חכם מיד.
2560 כלומר: אין הכוונה ללשון חז"ל (סנהדרין צז, סע"א. וש"נ) "שני אלפים ימות המשיח" , שהרי תקופה זו כוללת ענינים שהם ההיפך דמשיח , אלא הכוונה היא לתקופה שלאחרי ביאת המשיח .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועי"ז זוכים לביאת המשיח , שגם זה ענין שלמעלה מטו"ד, כדאיתא בגמרא "שלשה באין בהיסח הדעת ..
646 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וברור הדבר שכאשר יתייגע בזה, תקויים ההבטחה "יגעת ומצאת" – "מצאת" דייקא, באופן של מציאה , שבאה בהיסח הדעת .
1232 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומה שאמרו רז"ל שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב , אין זה ענין של הפסידות, שהוא באופן שנפסד תמיד, כמאמר הבחיי שהתינוק משעה שנולד מתחיל להתייבש, אבל בצבא השמים, כיון שכל זמן קיומם הם חזקים כיום הבראם, הנה מה שנפסדים אח"כ אין זה ענין של הפסידות, אלא לפי שכך הוא רצון הבורא שלאחרי שית אלפי שנין יהיו נפסדים, דכשם שהקיום שלהם כל זמן קיומם הוא רק ברצון הבורא (שהרי מצד עצמם הם הווים ונפסדים, לפי שקדמם ההעדר) , כמו"כ
1247 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מציאה ("ימצא") – כמ"ש "מצאתי דוד עבדי", וכמארז"ל "ג' באין בהיסח הדעת ..
2510 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אך צריך להבין, מהו אומרו ימצאהו בארץ מדבר, ימצאהו דייקא, לשון מציאה , שענין המציאה שייך לומר על דבר יקר הערך שבא בהיסח הדעת , דלכאורה, כיון שהנשמה מצד עצמה היא חלק הוי', חלק אלקה ממעל ממש (כנ"ל), וכמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא (ואח"כ אתה בראתה כו' ואתה משמרה בקרבי), איך יתכן שיתוסף אצלה העילוי דימצאהו, ענין המציאה , דוקא ע"י הירידה למטה בארץ מדבר, ובפרט ע"פ מ"ש בזהר (ונתבאר באוה"ת ) בפירוש מ"ש מדבר גו' נחש שרף ועקרב גו', שזהו מקום משכן ג' קליפות הטמאות לגמרי כו' .
346 ראה סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
– אך הענין הוא, כמבואר בקונטרס ומעין , ש"אפילו כלי שכלו רחבים וקלים להבין, מ"מ צריך עסק ויגיעה וכו'", והיינו, שללא יגיעה יכול להשיג רק לפי מדידת והגבלת השכל שלו בלבד, ואילו ע"י יגיעה נעשה הענין ד" מצאת ", שמגיע לדרגא שלמעלה באין ערוך מהשכל שלו, בדוגמת ענין ה"מציאה" שבאה בהיסח הדעת ; וכיון שע"י יגיעה יש ביכלתו להגיע לעילוי שבאין ערוך, הרי זה נעשה חיוב על כל אחד (ולא רק ענין של הידור ומנהג כו'), ולולי זאת, הרי זה באופן ש"כדבעי לי' למיעבד לא עבד" .
94 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וי"ל שזהו הטעם שענין שתיית הד' כוסות באחש"פ נתגלה ע"י כ"ק אדמו"ר נ"ע ובשנת תרס"ו – כי עיקר גילוי החסידות [ההכנה והכלי לביאת המשיח ] באופן של הבנה והסברה וכו' נתחדש בשנה ההיא.
1129 ועד שבהמשך תרס"ו נתבארו כו"כ פרטים בענין הגילוי דלע"ל – אף שכתב הרמב"ם (הל' מלכים פי"ב ה"ב) "שדברים סתומין הם כו'"*.
*) ולהעיר גם מהנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר בפירסום ה " קול קורא " " לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה " – אף שמשיח בא בהיסח הדעת (סנהדרין צז , א) , ואף ששאלו אותו על זה , המשיך לפרסם כו' (מהנחה בלתי מוגה) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אמרו רז"ל "שית אלפי שני הוו עלמא , וחד חרוב" (אף שלפעמים מצינו שמונים רק ששת אלפי שנה , כמו "שני אלפים תהו, שני אלפים תורה , שני אלפים ימות המשיח" 66), היינו, שמשך הזמן של כללות הבריאה הוא שבעת אלפי שנה , ונחלק לשנים:
946 סנהדרין צז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תשמ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"י היגיעה בכל הנ"ל, תהי' ההצלחה בזה באופן דמציאה , יגעתי ומצאתי, עד שיבואו למציאה העיקרית, מצאתי דוד עבדי, שקאי על משיח צדקנו הבא בהיסח הדעת .
44 סנהדרין צז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תזריע-מצורע, ג' אייר ה'תשמ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דנוסף לזה שכשהעבודה היא באופן דיגעתי, אזי ומצאתי, דמציאה היא שלא לפי ערך היגיעה, שהרי מציאה באה בהיסח הדעת , המציאה גופא היא באופן דלכתחילה אַריבער.
44 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו יגעתי ומצאתי, דענין מציאה (מצאתי) הוא שמוצא דבר חדש שבתחילה לא הי'אפשר לשער, כמו מציאה שבאה בהיסח הדעת .
48 סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תיח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
הענין הוא כך, כי אלף שנים למעלה נחשב כיום א' כדכתי' כי אלף שנים בעיניך כו', ויש בזה ערב ובוקר ולכן כל הזמן עד אחר אלף השישי ת"ק הראשונים נק' לילה נמצא שמשנת ת"ק לאלף השישי הזה מתחיל הבוקר של אלף הזה.
3 תהלים צ, ד. ב"ר פ"ח, ב. פרש"י סנהדרין צז, א – ד"ה תרי. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכן במעשה הצדקה וגמ"ח בממונו , אף שהוא מהעמודים שהעולם עומד עליהם וכדכתיב עולם חסד יבנה, אפילו הכי יש לה שיעור קצוב חומש למצוה מן המובחר ומעשר למדה בינונית כו' , וזה נק' חסד עולם, פי' חסד אל כל היום המתלבש בעולמות עליונים ותחתונים על ידי אתערותא דלתתא היא מצות הצדקה וחסד שעושים בני אדם זה עם זה, ולפי שהעולם הוא בבחי' גבול ומדה מהארץ עד לרקיע ת"ק שנה וכן מרקיע לרקיע כו' ושית אלפי שני הוי עלמא כו', לכן ניתן שיעור ומדה גם כן למצות הצדקה והחסד שבתורה, כמו לשאר מצות התורה.
2493 ושית אלפי שני הוי עלמא : סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו שארז"ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה, שיעשו גם אם יהיו פטורים מדינא, כי אין בן דוד בא כו' .
2521 בא כו': כנראה רומז ל"עד שתכלה פרוטה מן הכיס" – סנהדרין צז, א – וצ"ע שהעיקר חסר מן הספר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולכן משיח בא בהיסח הדעת לכללות ישראל, והיא גילוי בחינת נקודה פנימית הכללית, ויציאת השכינה הכללית מהגלות והשביה לעד ולעולמי עולמים , וכן כל ניצוץ פרטי מהשכינה שבנפש כל אחד מישראל יוצאת מהגלות והשביה לפי שעה, בחיי שעה זו תפלה ועבודה שבלב מעומקא דלבא, מבחינת נקודה הפנימית הנגלית מהערלה ועולה למעלה לדבקה בו בתשוקה עזה בבחינת למען חייך.
4017 משיח בא בהיסח הדעת : סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומ"ש עוד עם זו קנית בקנין עצמי' ממש זהו עוד עלי' שלמעלה גם מעוה"ב זה והוא בתחה"מ שבסוף אלף הז' כו' (כמ"ש במ"א בענין שא' וחד חרוב שאלף הז' דעוה"ב נק' חרוב ), והוא מה שיעברו בנהר שיוצא מעדן להשקות הגן שהן ג"ן סדרי' דאוריי' כו' לבחי' העדן עצמו שנא' בו עין לא ראתה כו' שגם בחי' עין השכל דח"ע בראי' מקרוב (וכדוגמא זו בגעה"ע כנ"ל) לא ראתה רק יעשה למחכה לו כו', והוא בחי' העונג הנעלם בעצמו' א"ס ב"ה שלמעלה מבחי' העונג המורגש בח"ע אע"פ שהוא בבחי' אין והעלם בסוד ה' שנק' פלאו' דחכ' כנ"ל שעכ"ז בא העונג העליון במורגש לנשמו' בעוה"ב עד שיחי' ממנו כחיו' המורגש בגופי' ונק' חיי העוה"ב כחיי הנשמו' בג"ע העליון עכשיו שנהנין ומרגישי' לעונג העליון (דכתר מל' דאצי' בפנימי' דחכ' זו (כמו הכלל הידוע בע"ח דפנימי' אבא הוא בחי' פנימי' ע"י ופנימי' אבא שבא בהשגה דבינה זהו ימוהמ"ש שישכיל עבדי כו' [oldpage_66] ונק' פלא יועץ וחכם חרשים כו' ופנימי' ע"י זהו בעוה"ב דכתי' וע"י יתיב כו'), אבל בעדן עצמו שלמעלה גם מנהר זה שיוצא מעדן ה"ז למעלה מעונג העצמו'
950 וחד חרוב שאלף הז' : ר"ה לא, א. סנהדרין צז, סע"א. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' שצט וע' תיד. תו"א מג"א צו, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסט ואילך. לקו"ת במדבר ד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובכ"ז יובן ענין סעודת לויתן ושור הבר לע"ל (אחר תחה"מ שזה יהי' עלי' ב' אחר ימוהמ"ש שזהו עלי' ובירור אחר בירור מגעה"ת לגעה"ע, כך הוא מימוהמ"ש לעוה"ב ותחה"מ הוא בין ימוהמ"ש לעוה"ב וכמ"ש במ"א בענין וחד חרוב כו', ובעוה"ב עצמו יש עלי' העולמות עוד כמו מגעה"ע לאצי' ומאצי' למעלה יותר כמו ילכו מחי"ל כו' וכמו שנשמות דאבות ומשה ואהרן עולים גם עתה בלי שיעור
1502 וחד חרוב : ר"ה לא, א. סנהדרין צז, סע"א. ראה לעיל פ' בשלח רכא, ד ובהנסמן שם. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ס"ע תיב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
(ב) והנה להבין זה יש להקדים תחלה בשרש בחי' רבקה שהיתה בת זוגו דיצחק דוקא שעלתה מבחי' נגה דעשיה כמ"ש והנה רבקה יוצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה בחי' מל' דנגה כו' דהנה ידוע בשרש בחי' יצחק למעלה שהוא בחי' התענוג ושעשועים גדולים שיהיה למעלה בבחי' צחוק ושחוק שהצחוק ושחוק בדבר מה שעושין לפני המלך שעושה תענוג גדול ונפלא יותר מן התענוג שמתענג בכל הון ועושר וגדולת המלך (וראייה לזה שכאשר המלך בצער ויגון לא תנוח דעתו מכל ענג ושעשועי' שבאוצרות הון וסגלת מלכים ומכל יקר תפארת גדולת מלכותו כמו מן התענוג שיהיה לו מן הצחוק ושחוק שיעשו לפניו באיזה דבר מה שיפלא בעיניו שבזה יפנה מכל עצמותו ותנוח דעתו לגמרי מיגונו ויוסיף אומץ בשמחה וטוב לבבו למעלה מכל התענוגים כו' להיותו בחי' תענוג מפולש בלתי מורכב בדבר מה בעצם בדבר הטוב ברצונו וחכמתו בהון וגדולה וחכמ' וכה"ג שזהו שנק' השחוק בדיחותא בל' תרגום שבא מעצם הנפש בשמחתה כו' (כר"ב דלא פסיק חוכא מפומיה (ברכות ט, ב) וכר"י דהוה בדיחא דעתיה כו' (שבת עז, ב) שמחמתה יפתח כל העלם דחכמה כמו דרבא הוה אמר מלתא דבדיחותא ובדחו רבנן והדר כו' (שם ל, ב) וכן השחוק שעושין במשתה היין לאחר שטוב לבו בתענוג מלא בנפש עצמה ע"כ יש בכח הצחוק להמתיק כל דין ורגז ועוצב שבלב יותר מכל התענוגים כנ"ל ושחוק זה מלובש בדבר שעושים בתחבולות שונות כמו בנצוח המלחמה בב' חיות כמ"ש במ"א) וכך יובן למעלה בבחי' צחוק העליון שזהו בחי' יצחק ביו"ד דלהבא דוקא שזהו לע"ל דוקא כאשר יושלמו כל הברורים דרפ"ח ניצוצין דתהו ע"י מעשה הצדיקים בתו"מ ותשובה ותפלה והיינו לאחר ו' אלפי שנה דהוי עלמא (סנהדרין צז, א) שנק' ו' יומין עלאין באצי' כמ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול (תהלים צ, ד) כידוע (וזהו כמו בכלות ו' ימי בראשי' בסוף יום הו' דכתי' וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאד) אז יהיה גילוי הצחוק העליון למעל' בבחי' תענוג ושעשועים
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אריב"ל הנהו ך"ו הודו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והגם שמפרשי' זה על מקור דבי"ע ולעיל נת' שקאי על חכ' התורה, אך הנה כתי' כולם בחכ' עשית שגם חכ' נחשבת לעשי' גשמיות וכתי' בה בחכ' יסד ארץ, ארץ שהוא מקור בי"ע יסד בחכ' שרשו מחכ', דהנה יש ב' מיני השפעות, השפעה דחיי שעה, והשפעה דחיי עולם, והגם שכל השפעה צ"ל ע"י בחי' חיי שעה, מ"מ שרשה מבחי' חיי עולם וכמ"ש וחיי עולם נטע בתוכינו (שעה, מל', חיי שעה, ז"א, עולם, ז"א, חיי עולם, חו"ב ) דכל מה שיש בעולם יש בתורה וכמ"ש בזהר אסתכל באורייתא וברא עלמין, רק שהוא ברוחניות, לכן אפי' השפעה גשמיות תלוי בתורה, וכדאי' בזהר זימנא חדא הוה צריך עלמא למטרא שלחו ב' ת"ח לרשב"י א"ל דרוש ע"פ מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד וירדו גשמים, והענין דהנה למעלה יש ג"כ בחי' גשם וכמ"ש והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים ופרש"י שבעת הימים זפ"ז שבעתים כאור זה"י הוא ז' פעמי' מ"ט בגימ' גשם וזהו כל אורה האמור באלי' בירידת הגשמים הכתוב מדבר וכמו שהוא למעלה הוא אור אך בריבוי השתל' מתגשם ההשפעה עד שנעשה גשמים גשמיים, לכן תלוי זה בתורה, וכמ"ש אם בחוקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם, וזהו
38 עולם ז"א : ראה ע"ח שער הארת המוחין של"ב, פ"ה. שער לאה ורחל של"ח, פ"ט. שער מאמרי רז"ל סנהדרין צז, א (ל, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר