398
כולל — די כחות צו אויסנוצן די אַלע ברכות מתוך שמחה וטוב לבב.
ובמיוחד בנוגע צו תלמידי הישיבה — אַז איר זאָלט נאָכמער מצליח זיין בלימוד התורה, באופן פון "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא"37 (דין ומשפט — בחי' מדידה והגבלה בתורה עצמה), און אויך באופן ד"דרוש וקבל שכר"38 (שלמעלה ממדידה והגבלה), כמ"ש39 "יגדיל תורה ויאדיר", ביז — למעלה מכל מדידה והגבלה40.
און דאָס ווערט אַ הכנה מתאימה צו דער גילוי שלמעלה ממדוה"ג פון "שבת שבתון", "אחת בשנה".
ועוד והוא העיקר: דאָס איז נאָכמער מקדים ומזרז — ותיכף ומיד (וויבאַלד אַז "אחכה לו בכל יום שיבוא"41) — די גאולה האמתית והשלימה (ווען עס וועלן זיין תכלית ושלימות כל ענינים הנ"ל, כולל — אַלע מעלות פון שביעי (יום השבת) בשלימות, און אַלע מעלות פון עשירי (יוהכ"פ) בשלימות) — ע"י משיח צדקנו
— אויף וועמען עס שטייט (במזמור פט בתהלים)42 "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו".
וסיום וחותם המזמור43 — "ברוך ה' לעולם אמן ואמן": עס ווערט די ברכה והמשכה פון הוי' אין עולם ("לעולם"), ביז אין עולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו (ועד"ז אין דעם "עולם" התחתון פון אידן44 — גוף הגשמי); ובאופן פון "אמן ואמן" — באופן דנצחון ("גבורים נוצחים", ע"ד "אנן ניצוחייא"), און נצחון אויך
הערות
- 37. יומא כו, א.
- 38. סוטה מד, א. וש"נ.
- 39. ישעי' מב, כא. חולין סו, ב.
- 40. להעיר שגם בהפסוק "יגדיל תורה ויאדיר" — ב' פירושים מן הקצה אל הקצה : א) דקאי על לימוד עם תשב"ר (רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב) — שהוא לימוד דוקא במדוה"ג (בהתאם לדעת התינוקות). ב) דקאי על לימוד שאינו נוגע הלכה למעשה (חולין סו, ב), ובלשון חז"ל "דרוש וקבל שכר" (כבפנים) — היינו לימוד באופן שלמעלה ממדוה"ג. וע"פ המבואר בפנים אולי יש לבאר דשלימות ענין התורה היא כשמחברת ב' הענינים דגבול ובלי גבול (כפי שזה מתבטא במיוחד אצל תלמידי ישיבה).
- 41. נוסח "אני מאמין". וראה לקו"ש חכ"ג ע' 394.
- 42. פסוק כא. — וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת, כמו מציאה (סנהדרין צז, א).
- 43. בהבא להלן — ראה בהברכה דלעיל — ע' 388. וש"נ.
- 44. "עולם קטן זה האדם" — תנחומא פקודי ג. תקו"ז תס"ט (ק, א). וראה אדר"נ פל"א, ג. קה"ר א, ד. זח"א קלד, ב. ועוד.
- . וידוע שב' פירושים בפסוק אחד שייכים זה לזה (ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. וש"נ).
משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ב׳ - הטקסט מספריא
מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר וכל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחרימין את אנשי העיר עד שמושיבין מלמדי תינוקות ואם לא הושיבו מחרימין את העיר שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן.
מכניסין את התינוקות להתלמד כבן שש כבן שבע לפי כח הבן ובנין גופו ופחות מבן שש אין מכניסים אותו ומכה אותן המלמד להטיל עליהם אימה ואינו מכה אותם מכת אויב מכת אכזרי לפיכך לא יכה אותם בשוטים ולא במקלות אלא ברצועה קטנה ויושב ומלמדן כל היום כולו ומקצת מן הלילה כדי לחנכן ללמוד ביום ובלילה ולא יבטלו התינוקות כלל חוץ מערבי שבתות וימים טובים בסוף הימים ובימים טובים אבל בשבת אין קורין בתחלה אבל שונין בראשון ואין מבטלין התינוקות ואפילו לבנין בית המקדש.
מלמד התינוקות שהוא מניח התינוקות ויוצא או שהוא עושה מלאכה אחרת עמהן או שהוא מתרשל בלימודן הרי זה בכלל ארור עושה מלאכת ה' רמיה לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרות ולדקדק.
ומי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות מפני אמותיהם הבאות אצל בניהם וכל אשה לא תלמד תינוקות מפני אבותיהם שהם באים אצל הבנים.
עשרים וחמשה תינוקות למדים אצל מלמד אחד היו יותר על עשרים וחמשה עד ארבעים מושיבין עמו אחר לסייעו בלימודם היו יותר על ארבעים מעמידין להם שני מלמדי תינוקות.
מוליכין את הקטן ממלמד למלמד אחר שהוא מהיר ממנו בין במקרא בין בדקדוק במה דברים אמורים כשהיו שניהם בעיר אחת ולא היה הנהר מפסיק ביניהם אבל מעיר לעיר או מצד הנהר לצדו אפילו באותה העיר אין מוליכין את הקטן אלא אם כן היה בנין בריא על גבי הנהר בנין שאינו ראוי ליפול במהרה.
אחד מבני מבוי שביקש להעשות מלמד אפילו אחד מבני החצר אין יכולין שכניו למחות בידו וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו כדי שיבואו תינוקות אחרים לו או כדי שיבואו מתינוקות של זה אצל זה אינו יכול למחות בידו שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.