782

ויצחק, מלשון צחוק ותענוג, מוסב על התענוג שיהיה לנשמה לעתיד לבוא. וכך מבאר הזוהר את פירוש הכתוב "יצחק בן אברהם": לעתיד תזכה הנשמה "אברהם", לגילוי התענוג, "יצחק"; כיצד תזכה לזה? על ידי ש"אברהם הוליד את יצחק", הנשמה על ידי עבודתה בעולם הזה מולידה את התענוג, ותענוג זה יתגלה אליה לעתיד לבוא.

ב. דובר כבר, כי כשישנם פירושים שונים של חז"ל על אותו פסוק, יש קשר מפירוש אחד לשני, ואינם ענינים נפרדים לגמרי.

מן ההוכחות לכך: רז"ל דורשים¹³ את משמעות תיבת "שעטנז" "שוע" (חלק, סרוק), "טווי" "ונוז" (ארוג) ובגמרא נאמר¹⁴ שכיון שהתורה כללה את שלושת הדברים "שוע טווי ונוז" בתיבה אחת "שעטנז" מוכח שכולם קשורים זה בזה, ומשום כך אין חייבים (מן התורה) על שעטנז (צמר ופשתים יחדיו) כשיש רק אחד או שנים מתוך שלושת התנאים, אלא אם כן היו כל השלושה יחדיו. נמצא, ששלושה ענינים, אף שנלמדים מאותיות שונות, כיון שנכתבו בתיבה אחת יש קשר ביניהם; כל שכן בעניננו, שכל ארבעת הפירושים נרמזים באותן אותיות, הרי ודאי שיש שייכות בין אחד לשני. וצריך איפוא להבין כיצד קשורים ארבעת הפירושים המוזכרים זה בזה.

כל סיפורי התורה הרי הם הוראה בעבודתינו¹⁵. לפי פירוש החסידות מובנת ההוראה עבורנו, בכך שכאמור לעיל, צריכים להיות אצל כל יהודי שני הקוים בעבודה, אהבה ויראה, ובסדריהם כפי שצריכים להיות. לפי פירוש הזוהר מובן גם לשם מה מספרת לנו התורה ש"יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק", משום שחשוב לנו לדעת שהנשמה על ידי עבודתה ממשיכה תענוג; ושהתענוג שממשיכים עתה יתגלה לעתיד – שהידיעה על שכר המצוה מקילה ומוסיפה לנו תוספת חיות בעבודה.

אלא שצריך להבין: מהי ההוראה עבורנו מכך ש"אברהם הוליד את יצחק" על פי פירושי הגמרא והמדרש: לשם מה חשוב לנו לדעת שבדורו של אברהם היו אומות העולם טוענים שיצחק איננו בנו של אברהם (שלכן עשה הקב"ה קלסתר פניו של יצחק בדומה לשל אברהם)? וכן מה לומדים אנו מכך שיצחק התפאר באברהם ואברהם התפאר ביצחק?