43
נמצאים חוץ למחיצתן — בגלות, גם כשעבודתם היא בתכלית המעלה והשלימות, הרי זה שנמצאים חוץ למחיצתן, בגלות — זה שנמצאים "בשדה" — ה"ה כ"טריפה", שאין להם שלימות57 אמיתית, החיות58 והחירות.
וזהו הרמז בדין זה, שבעת אמירת סדר קרבן פסח צריך האדם להרגיש, שהגם שמגבי' את עצמו למצב של גאולה וחירות רוחנית — ועד שזכה לעלי' באופן של "פסח", לשון דילוג וקפיצה59, היינו עלי' שלא בערך כלל60 — מ"מ כיון שה"פסח" הוא "בשדה" ה"ז בגדר "טריפה", כיון שעדיין הוא בגלות,
ובמילא — "לא עלה לו", שבכל המעלות שישנן בקריאתו זו, הרי בהשוואה לדרגתם של ישראל בזמן הגאולה, באים לידי הכרה ש"לא עלה לו", שבדרגתו אין זה עלי' לו, אין זה בערך כלל להעלי' שלו האמיתית בזמן הגאולה.
וי"ל שזהו שמסיימים "עד שמביא אחר" — "אחר" למעליותא, כבהגדה — "אחר" שלמעלה אפילו משרף (עולם הבריאה61), עבודה אחרת לגמרי (אצילות62), שאינו בערך כלל להעבודה הקודמת, והיא העלי' שתהי' בהקרבת קרבן פסח בבית המקדש השלישי, "שיבנה. . במהרה בימינו אמן".
(משיחת ערב פסח, אחרי תפלת המנחה, תשמ"ח)
הערות
- 57. ראה ערכי הכינויים שם מע' טרפה: יש טרפה שאין פירושו טרפה ממש אלא מלשון טרופה באלפס שאינו שלם מכל צד.
- 58. ראה חולין מב, א "אמר רשב"ל רמז לטריפה מה"ת כו' מכלל דטריפה אינה חי' כו'". וראה רמב"ם הל' מאכא"ס פ"ד ה"ח.
- 59. פרש"י בא יב, יג. שם, כג.
- 60. ועד באופן של "(ואם) הפסח נמצא" — באופן של מציאה, המורה על ענין הבא מלמעלה כי הוא שלא בערך ליגיעת האדם, עד שנחשב שבא באופן של מציאה, בהיסח הדעת (ראה סנהדרין צז, א — "משיח").
- 61. כ"ה בסידור האריז"ל (קול יעקב) במקומו. ובסדור (רצט, א), סה"מ תש"ה (ע' 150) ועוד — ש"שרף" הוא ביצירה, ו"שליח" — בבריאה. וראה לקו"ת דרושים לפסח (יב, ג).
- 62. סה"מ תש"ה שם. ובלקו"ת וסדור שם פי' באו"א. ואולי יש לומר, ש"מביא אחר" כאן הוא למעלה מהדרגא ד"אחר" ששוללים בהגדה, ויתירה מזה י"ל — למעלה אפילו מ"אני (ולא אחר)" של יצי"מ, כי הגילויים דלעת"ל הם "נפלאות" לגבי הגילויים דיצי"מ (ראה אוה"ת לנ"ך ע' תפז). ואכ"מ. [ולהעיר מב"ר (פכ"ג, ה. פנ"א, ח) ד"זרע הבא ממקום אחר" קאי על משיח. ועיין עבודת הקודש ח"ד ספי"ד].
משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ד׳:ח׳ - הטקסט מספריא
נמצאת למד שהתורה אסרה המתה והיא הנבלה ואסרה הנוטה למות מחמת מכותיה ואע"פ שעדיין לא מתה והיא הטריפה וכשם שלא תחלוק במיתה בין מתה מחמת עצמה בין שנפלה ומתה בין שחנקה עד שמתה בין שדרסתה חיה והרגתה כך לא תחלוק בנוטה למות בין שטרפתה חיה ושברתה בין שנפלה מן הגג ונשתברו רוב צלעותיה בין שנפלה ונתרסקו איבריה בין שזרק בה חץ ונקב לבה או ריאתה בין שבא לה חולי מחמת עצמה ונקב לבה או ריאתה או שיבר רוב צלעותיה וכיוצא בהן הואיל והיא נוטה למות מכל מקום הרי זו טרפה בין שהיה הגורם בידי בשר ודם בין שהיה בידי שמים אם כן למה נאמר בתורה טרפה דבר הכתוב בהווה שאם לא תאמר כן לא תאסר אלא אותה שנטרפה בשדה אבל אם נטרפה בחצר לא תאסר הא למדת שאין הכתוב מדבר אלא בהווה.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- כתר שם טוב הוספות רסא חולין מב, א
- לקוטי שיחות כרך ג תשא שיחה א מאותו ספר חולין מב, א
- לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה א מאותו ספר חולין מב, סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני ה'תשי"א חולין מב, סע"א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו חולין מב, א
- תורת מנחם תש"כ שיחת ש"פ משפטים חולין מב, א
- תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג חולין מב, א
- תורת מנחם ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג חולין מב, א
- תורת שמואל תר"ם גור ארי' חולין מב, א
- תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע חולין מב, א
- תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה כו' חולין מב, א
- תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע חולין מב, א
- תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה חולין מב, א
- תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ חולין מב, א
- תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון חולין מב, א
- תורת שמואל תרמ"א ועשית ציץ חולין מב, א
- מאמרי אדה"ז תקע"ב ביאור על התורה הנ"ל - איתא במ"ח חולין מב, א
- ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ח חולין מב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט חולין מב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג חולין מב, א