שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לב ערב פסח ערב פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
נמצאים חוץ למחיצתן — בגלות, גם כשעבודתם היא בתכלית המעלה והשלימות, הרי זה שנמצאים חוץ למחיצתן, בגלות — זה שנמצאים "בשדה" — ה"ה כ"טריפה", שאין להם שלימות אמיתית, החיות והחירות.
58 ראה חולין מב, א "אמר רשב"ל רמז לטריפה מה"ת כו' מכלל דטריפה אינה חי' כו'". וראה רמב"ם הל' מאכא"ס פ"ד ה"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
המשך הביאור בענין "זה יתנו" , כמארז"ל "כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא כבודו והראהו למשה ואמר לו זה יתנו, כזה יתנו", בגלל ש"תמה (משה) על הדבר מה יוכל אדם ליתן כופר נפשו" ,
1311 תוד"ה זאת – חולין מב, א.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות רסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובד"כ המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון ששם אין הפסד והיזק מיניקת החיצונים כ"כ כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר וכנראה מניקב הריאה משהו טרפה וגם הסירכא טריפה לגבינו דבעקביים אנחנו כו' ורש"א עד שתינקב לבית הסמפונות דבמקומו ושרשו אין הריאה נטרפה בנקיבה עד שתינקב לבית הסמפונות, ולכן אמר כן כפי מקומו, ומ"מ אין הלכה כמותו כי אחרי רבים להטות כתי' כי רוב הדור מעולם שלמטה ושם הלכה דבירורים באופן אחר.
42 חולין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גור ארי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וצ"ל מה שדימה השבטים לחיות טמאות, ואת דן דימה עוד לנחש כו' שלכאו' אינו מובן כלל מהו המעלה בזה, כי מה שדימה יהודה לארי' הנה הוא עכ"פ מלך שבחיות, אבל שארי השבטים שדימה אותם לשארי חיות ובהמות טמאות מהו יתרון המעלה בזה כו', האם לא מצא דמיון אחר כ"א לדמות את ישכר שנטה שכמו לסבול עול תורה כ"א לחמור הנושא וסובל משאו, ואת נפתלי לאילה, ובנימין לזאב הטורף ודורס שכולם הם חיות ובהמות טמאות כו'.
10 לזאב הטורף ודורס : ראה חולין מב, א (במשנה). שו"ע יו"ד סנ"ז, ס"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בשם חכ' כ"א ע"ש שהיא מקור החכ' שבאצי', אך אין התהוות החכ' דאצי' בדרך עו"ע מבחי' ח"ס כ"א ע"י בחי' דילוג הערך, וכמ"ש בע"ח ובאד"ז דרצ"ב ע"ב או"א במזלא אתכלילן וביה תליין כו', והיינו שאו"א יונקי' מבחי' שערות דתקוני דיקנא הנמשכים ממו"ס, שאם היות השערה נמשכה מהמוח מ"מ ה"ז רק מבחי' מותרי מוחין לבד ואינו בערך לבחי' עצם המוחין דח"ס, כי ניקב קרום של מוח טריפה, והשערות יכולים לגוזזם בלי שום כאב, ונק' השערות דתקוני דיקנא בשם צומח שבמדבר כמ"ש מזה בביאור תורה צוה שבלק"ת פ"א, ובמ"א בד"ה בחללא דגלגלתא קרומא דאוירא בבה"ז נשא דקך"ח שהם בחי' צומח שבחי, ולכן נק' התורה דמחכמה נפקת בשם נובלות חכ' שלמעלה היינו בחי' נובלות והארה מועטת שנמשך מבחי' ח"ס היא בחי' חכ' שלמעלה להתהוות החכ' הוא בחי' תושב"כ כו'), ולכן כלליות התורה הם ך"ד ספרין דאורייתא הם רק כד מים החכ' לבד (וכמ"ש וכדה על שכמה, וכמשל ביטול הכד אחד לגבי הים או המעיין, כך ערך תושב"כ לגבי עצם בחי' ח"ס כו'), אבל משה (נת' שנשמתו שהחי' גופו) הי' מים החכמה (שלמעלה מפרסא ראשונה) עצמו, ולכן נק' התורה על שמו כמ"ש זכרו תורת משה עבדי, וכתי' תורה צוה לנו משה (לפי שמשה הוא מים החכ' סתימאה עצמו הוא דוקא המשיך בחי' תורה כד מים החכ' כו'), ולכן (מובן ג"כ) שמשה דוקא הי' יכול להעביר קליפת עמלק לגמרי כי מחמת עוצם הגילוי דבחי' משה הי' ממילא נדחה הרע דבחי' עמלק, וכמ"כ ע"י לימוד התורה נדחה ג"כ הרע דעמלק (שאם היותה נובלות חכ' עכ"ז הנה היא כד מים החכמה כו' וגם כמשנ"ת לקמן בענין פיתוחי חותם שבתורה שזהו מבחי' תיקון ואמת וזהו בחי' המאור שבה כו').
173 ניקב קרום של מוח טריפה : חולין מב, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה זהו כוונת מארז"ל דריסת זאב בדקה ודריסת ארי' בגסה, כי הנה דקה הוא בחי' דקות הרע דנוגה שהו"ע תאוות היתר, אבל בחי' גסה הוא גקה"ט (והיינו בחי' גסות הרע דנוגה שהוא מקור לגקה"ט שהו"ע כמו תאוות היתר ברשפי אש שמזה יוכל לבא לכלל איסור ח"ו כמבואר במ"א), והנה ע"י רשפי אש האהבה דצ"ג לא יוכל להתהפך רק בחי' דקות הרע דנוגה לקדושה (והו"ע חולין שנעשו על טה"ק כנ"ל אבל ע"י תוקף הארי' דבע"ת שנק' ארי', יוכל להתהפך גם גסות הרע ויוכלל בקדושה ולכן זדונות נעשו לו כזכיות כו', והו"ע ההתהפכות מטמא לטהור כו'.
159 דריסת זאב בדקה : ראה חולין מב, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועשית ציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין דנובלות חכ' שלמעלה תורה ויש בזה כמה פי', פעמים מבואר שקאי על תורה הנגלית שיתא סדרי משנה והוא הארת החכ' במדות לכן הם שיתא סדרי כו' שהם ו' מדות, וזהו כשר פסול טמא טהור כו', כשר הוא מצד החסד שיוכל להתעלות בקדושה ופסול הוא שא"א להתעלות כ"א צריך דחי' והוא מצד הגבו', וכן חייב זכאי כשר פסול כו', ומ"מ הוא מצד השכל שמחייב כן ה"ז הארת החכ' במדות ונק' נובלות חכ' כו' שאינו בערך לגבי חכ' שלמעלה, ופעמים מבואר דאורייתא מחכ' נפקת והוא נובלות לגבי בחי' ח"ס, דהנה כתי' והחכ' מאין תמצא דהתהוות החכ' אינו בדרך עו"ע כ"א מאין דלמעלה מחכ' לא הי' בחי' חכ' ומה שנק' חכמ"ה סתימאה מפני שנמשך מזה חכ' באצי' אבל שם אינו שייך שם חכ' כלל, וזהו שא' בזהר או"א במזלא אתכלילו וענין המזלות הם י"ג ת"ד שערות וכשקוצץ השערות אינו מרגיש כאב אף דיניקתם מהמוח מ"מ אם נקב קרום של מוח טריפה דתלוי בו החיות אבל כשקוצץ השערות אינו מרגיש כאב דהחיות בהם חיות מצומצם ולכן נק' נובלות חכ' שלמעלה שאינו בערך כו', וזהו ותרד העינה ותמלא כדה ותעל, וכדה על שכמה, כדה הם ך"ד ספרים דאורייתא שהוא כמו
46 נקב קרום של מוח טריפה : חולין מב, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועוד והוא העיקר שהרע שבדקות פוגם יותר, וכענין ניקב קרום של מוח טרפה ונחתכו רגלי' מארכובה ולמטה כשרה אף שנחתכו לגמרי, וכמרז"ל ויתר הקב"ה על ע"ז כו' ולא ויתר על ביטול תורה, לפי שהוא מאברים הפנימיים , ועוד כי כל הגבוה יותר נופל למטה יותר, ולכן כח"ב דקליפה אף שדקים יותר בשרשן אבל הנפילה מהם למטה יותר במינות וכיוצא, אבל לענין הרע הגלוי והמורגש בודאי רע שבמדות גסים יותר מבחכמה ובינה כמפורש לקמן פרק ל"ז, ולכן בנקל יותר לבררם כיון שהרע גלוי וניכר, אבל לברר רע הנעלם צריך שהות הרבה ויגיעה רבה ועצומה, וכמבואר בד"ה החלצו לענין עון שנאת חנם.
371 ניקב קרום של מח: חולין מב, א.
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך ג תשא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וביארו התוספות, שהראה הקב"ה למשה "מטבע של אש", לא משום שהיה לו קשה להבין מהו מחצית השקל, אלא שהוקשה לו:
2 ד"ה זאת החי' חולין מב, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
בעל ה"תוספות" מבאר, ש"תמה (משה) על הדבר מה יוכל אדם ליתן כופר נפשו".
3 ד"ה זאת – חולין מב, סע"א. וראה מדרשים שצויינו בלקו"ש שם הערה 2 (וראה שם ע' 409, 415 ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ובטעם הדבר שהוצרך הקב"ה להראות למשה מטבע של אש – מבואר בתוספות ש"תמה (משה) על הדבר, מה יוכל אדם ליתן כופר נפשו".
1507 ד"ה זאת – חולין מב, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ כשישנו קלקול באברים הפנימיים, כמו סירכא בהריאה, הרי זה פוגע בעצם החיות, ולכן הבהמה היא טרפה, דטריפה אינה חי'.
62 חולין מב, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת ש"פ משפטים
מקור מפורש
בדף זה
ומבואר בתוספות שהקב"ה הראה למשה מטבע של אש, לא בגלל שנתקשה משה לידע מהו מחצית השקל, "אלא שתמה על הדבר מה יוכל אדם ליתן כופר נפשו", וכדברי המדרש שם:
35 ד"ה זאת החי' – חולין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ בבחי' אריך, ה"ז להיפך, שהחיצוניות אינה במנין הספירות, ואילו הפנימיות היא במנין הספירות, כי, חיצוניות אריך היא בחי' כתר שבכתר, בחי' גלגלתא, בחי' המקיף, והיא למעלה מבחי' פנימיות אריך, בחי' חכמה שבכתר, מוחא סתימאה, ולכן, בחי' גלגלתא, עם היותה בחי' החיצוניות, אינה במנין הספירות, משא"כ בחי' מוחא סתימאה, עם היותה בחי' הפנימיות [ועד שנקראת פנימיות הכתר לגבי גלגלתא שנקראת חיצוניות, וזהו שהמוח חשוב יותר מהגלגלת, וכפי שמצינו בהלכות טרפות שנקב בעצם הגלגלת אינו במשהו כמו נקב בקרום המוח ], מ"מ, ה"ה למטה מבחי' גלגלתא, ונמנית במנין הספירות.
228 משנה חולין מב, א. גמרא שם, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
כי הנה בחי' אצילות, אע"פ שהוא אלקות, והוא מקור בלבד לבריאה, מ"מ, אחרי היותו שרש ומקור להסתעפות בע"ג ע"י ריבוי השתלשלות דאבי"ע, אינו בערך העצמי' כו', עד שאינו מקבל רק מבחי' שערות, בחי' חיצוני', כמשל השערה שבהחתך שערה לא יכאב לו, לפי שאינה מעצמי' המוח, כי ניקב המוח טריפה , רק שיש לה בחי' יניקה בלבד כו', וכמו שנאמר במשה ואצלתי מן הרוח ונתתי על ע' הזקנים, שלהיות ע' הזקנים היו נמוכים הרבה במדריגה מבחי' משה, ונק' בחי' אצילות כו'.
413 חולין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ומבואר בתוספות , שאין הכוונה שמשה נתקשה לידע מהו מחצית השקל, אלא "שתמה על הדבר מה יוכל אדם ליתן כופר נפשו" (כמ"ש בהמשך הפרשה :
1848 ד"ה זאת – חולין מב, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביאור על התורה הנ"ל - איתא במ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכך הוא הנמשל למעלה בענין ההפרש שבין מו"ס לגולגלתא, כי בחי' מו"ס כמו שהוא למעלה הוא בחי' או"פ פי' שענינו שמאיר במקומו כמו שהוא שלא ע"י התלבשות והעלמות, והיינו משום כי הלא מצער הוא ואינו מצטרך ללבושים המלבישים ומעלימים כדי שיוכל לסבול, אמנם כ"ז הוא במקומו למעלה אבל למטה אינו מאיר כלל כי הוא סתימא כי לא יכול להשפיל ולירד כ"כ למטה, והיינו כנ"ל במשל החכם הקטן שאינו מצטרך להמשיל משלים לדבריו למי שהוא חכם ומבין מדעתו אמנם לתלמידים קטני השכל לא יכול לכלכל דבריו ולהבינם כ"כ, או כמשל האבוקה הקטנה שבמקומה היא מאירה בטוב ויפה אבל למרחוק אין אורה יכול להגיע לגמרי, משא"כ בחי' גלגלתא שהוא בחי' לבוש פי' שגם במקומה למעלה הוא בחי' חיצוניות, וכנראה בעליל גם בגשמיות באדם שהמוח שמחפה לגלגלתא הוא משובח ומעולה בעצם הרבה והחיות תלוי בו עד שניקב המוח במשהו טריפה משא"כ הגלגלתא שהוא גרוע הרבה מן המוחין אין האור הפנימי הגופני' תלוי' בה כ"כ ואינו פוסל עד רובה וכו', והיינו משום כי שרשה ממקום גבוה מאוד נעלה שלא יוכל לגלות אורו כמו שהוא במקומו כ"א ע"י התלבשות בלבוש חיצוני דוקא, והיינו כי שרשה מא"ס ב"ה הסוכ"ע דלית מחשבה תפיסא בי' כלל כמו שהוא ית' דאין לו תחלה כו' אלא התגלותו הוא בבחי' חיצוני' דוקא והוא בחי' רצון העליון שמהות הרצון הוא בחי' חיצוני' והוא הכלי להשראת א"ס ב"ה ששורה ברצון העליון הנק' רעוא דכל רעוין כו' וגם היא הנותנת כו' להיותו אין סוף שאין לו תחלה כו' לכן הוא שיכול להתלבש בבחי' חיצוני' ולירד למטה ג"כ כנ"ל שהרצון העליון
14 שניקב המוח במשהו טריפה : חולין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין שאין זה פירכא כלל דמה שוויתר כו' המאור שבה נת' ע"ז בד"ה ושננתם באריכות שהפגם בכל המצות זהו כמו החסרון באבר פרטי שיכולים להיות גם בלתי אבר ההוא, אבל התורה היא כמו האברים הפנימיים שנקובתם במשהו, ונמשלה לדם שבו מלובש הנפש כמ"ש כי הדם הוא הנפש ובו תלוי
14 האברים הפנימיים שנקובתם במשהו : ראה חולין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה כו'
מקור מפורש
בדף זה
ב) ואמנם עדיין אינו מובן מדוע השפעה חיצוני' שנשפע מרב לתלמידו שעם היות שהיא רק השפעה חיצוני' לבד עכ"ז הנה היא נשפעת ברוחניות שז"ע הבנת דבר שכל, ובחי' השפעה פנימיות שנמשך מבחי' עצמיות המוחין יומשך להיות כ"כ בגשמיות עד שיתגשם בטפה גשמיות, ואז דוקא יוליד בדומה לו, ולכאורה הי' מהראוי הי' שיהי' בהיפך שהשפעת הרב מאחר שהוא רק השפעה חיצוני' ה"צ להיות נמשך בבחי' גשמיות, ושפע העצמי הצ"ל בחי' רוחני' לבד, ולא שיומשך בהגשמה כ"כ, אלא שהיא הנותנת שלהיות בחי' המשכה פנימיות היא מבחי' עצמיות א"א לבוא כ"א בלבוש גשם דוקא, שכל מה שהוא במעלה יותר כשיורד לבוא למטה מוכרח להתלבש בלבוש יותר גשמי דוקא, ויובן זה מבחי' ארי' ושור שבמרכבה העליונה שהארי' הוא בבחי' היותר גבוה במעלה מבחי' שור שלכן פני ארי' הוא אל הימין ועכ"ז בהתלבשותם למטה הנה ארי' הוא חי' טמאה הטורף ודורס, ושור הוא בהמה טהורה שמקריבין ממנה קרבן לה' שנעשה ריח ניחוח להוי', וכמבואר בד"ה ביום השמע"צ שבד"ה יונתי בחגוי הסלע, ולכאו' הי' ראוי להיות להיפך שהבהמה טהורה העולה לריח ניחוח להוי' תהי' שרשה מפני ארי', והטורף והדורס הטמא ישתלשל מפני שור, אלא דהיא הנותנת שלהיות הארי' גבוה במעלה א"א שיבוא אפי' ע"י ריבוי רבבות השתלשלות לבוא שיהי' ממנו בהמה
33 ארי'. . ודורס : ראה חולין מב, א (במשנה). שו"ע יו"ד סנ"ז, ס"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בדף זה
והענין הוא דהנה מ"ש ויתר כו' מבואר במ"א התירוץ דהנה רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברי' דמלכא ושס"ה ל"ת שס"ה גידים והנה אף כשחסר אבר או קלקול בגיד א' אפי' חסר יד או רגל שהם אברים הנצרכים מ"מ אינו להחיות וגם יוכל בעסקו אם למוד התורה אם מו"מ הרי אינו נוגע לא להחיות ולא להכנות החיות, רק שאינו דומה למי שאינו מחוסר האבר שהרי מ"מ הוא נק' מחוסר אבר אבל אינו נוגע לו לחיי נפשו (ה' ע' במס' אהלות פ"א מ"ח חשיב שם רמ"ח אברי האדם ואין הלב בכללם וכן שארי האברים אשר נקובתם במשהו, א"כ אינו נחשב ברמ"ח אברי' רק אותן האברי' שאף אם יהי' בהם איזה קלקול אינו נוגע להחיות אבל אברי' הפנימים אינם בכלל רמ"ח, ולכן רמ"ח פקודין שהם כו' אף אם יחסר מצוה אחת אינו נוגע להחיות ויוכל לתקן זה, אבל תורה הוא כמו אברי' הפנימים שאם יהי' חסרון משהו או אפי' נקב בלא חסרון ה"ז טריפה אינו חיה לכן ע"ז לא ויתר כו' ע') אבל באברי נקיבתן במשהו שנוגע להחיות ולהכנות החיות, ועוי"ל דכתי' זאת התורה אדם א' דם וכתי' כי הדם הוא הנפש שהוא עיקר החיות, וזהו שאמרו המאור שבה מחזירו למוטב דהנה קלקול האבר הוא מצד
82 אברי' הפנימים. . חסרון משהו : ראה חולין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה
מקור מפורש
בדף זה
ארי' גבוה מפני שור שה"ה ימין ושמאל ומ"מ ארי' למטה הוא חי' טמאה שטורף ודורס ושור הוא בהמה טהורה ויוכל להיות קרבן ריח נחוח לה' ונת"ל (בד"ה ביום השמיני עצרת ) שהיא מדריגה גבוה ולכאו' היה צ"ל בהיפך שהארי' יהי' בהמה טהורה ושור בהמה טמאה אך הנה אף אם יהי' ריבוי רבבות השתל' מדרי' לא הי' אפשר שיומשך מארי' חי' טהורה רק בדרך נפילה ושבירה דוקא ושיהי' חי' טמאה מפני שאין לה לבוש למטה רק חי' טמאה, וככה יובן כשהמלאכים בקשו תורה א"ל כלום יצה"ר יש ביניכם ולכאו' והלא לא בקשו תורה בגשמיות אלא ברוחניות שכל הלכה ישנה ברוחניות ג"כ וכמו קא מפלגי במתיבתא דרקיעא בהרת קדמה לשער לבן כו' ולמעלה אינו שייך בהרת ולא שער לבן, אלא שהוא ברוחניות דצרעת ברוחניות הוא הסתלקות אור אבא והלימוד הוא אם הוא באופן כזה כו', ומה השיב להם כלום יצה"ר כו' והענין הוא מפני שהתורה היא השפעה פנימיות א"א שיומשך למטה רק בדבר גשמי להאדם שהוא נתלבש בגוף גשמי כו', רק אחר שלומד תורה בגשמיות ומקיים מצות אז בצאת הנפש מהגוף הוא לומד תורה ברוחניות ומלאכים רק מקשיבים לקולך שמקבלים ע"י נשמות ודוקא אותן שהיו מלובשים בגופים (וצ"ע שהרי מבואר במ"א שהנשמה קודם בואה לגוף היא בג"ע, וע' בד"ה וככה בתחילתו ) וזהו ביום חתונתו זו מ"ת שנמשל לחתונה מפני שתורה היא השפעה עצמיות, ולכן נאמרו דברים פשוטים מפני שתורה הוא מדרי' גבוה אלפך חכ' אלפך בינה לכן נמשך בדברים פשוטים, אף שאלמלא לא אמרה תורה היו עושין כן מצד השכל, ומכשנא' בתורה הוא באו"א, (מובן מזה שהתורה הוא יחוד פנימי דחו"ב והנה שרשב"י שהי' תורתו אומנתו לא הי' מפסיק לתפלה, דתפלה
31 ארי'. . ודורס : ראה חולין מב, א (במשנה). שו"ע יו"ד סנ"ז, ס"א.
פתיחה בהקשר