הלכות מאכלות אסורות

הלכה ב סימני בהמה וחיה נתפרשו בתורה והם שני סימנין מפרסת פרסה ומעלת גרה עד שיהיו …

• חולין נט ע"א · ו מתני׳ סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה, וסימני העוף לא נאמרו, אבל …
• חולין נט ע"א · ח גמ׳ תנו רבנן: אלו הן סימני בהמה – ״כל בהמה מפרסת פרסה …
• חולין נט ע"א · י והרי בן גמל, דניבי נמי לית ליה, ותו, הרי שפן וארנבת דמעלת …
• חולין נט ע"א · יא וליבדוק בפרסותיה! כגון שהיו פרסותיה חתוכות, וכדרב חסדא, דאמר רב חסדא: היה …
• חולין נט ע"א · יג ואמר רב חסדא: היה מהלך בדרך ומצא בהמה שפיה גמום, בודק בפרסותיה: …
• חולין נט ע"א · טו ואמר רב חסדא: היה מהלך במדבר, ומצא בהמה שפיה גמום ופרסותיה חתוכות …
• חולין נט ע"א · טז לאו אמרת איכא ערוד? איכא נמי מינא אחרינא דדמיא לערוד! גמירי דליכא. …
• חולין נט ע"א · יז סימני חיה. תנו רבנן: אלו הן סימני חיה. חיה בכלל בהמה היא …
• חולין עא ע"א · ד חיה טהורה בכלל בהמה טהורה – לסימנים.

הלכה ג לפיכך המוצא בהמה במדבר ואינו מכירה ומצאה חתוכת הפרסות בודק בפיה אם אין לה …

• חולין נט ע"א · ח גמ׳ תנו רבנן: אלו הן סימני בהמה – ״כל בהמה מפרסת פרסה …
• חולין נט ע"א · י והרי בן גמל, דניבי נמי לית ליה, ותו, הרי שפן וארנבת דמעלת …
• חולין נט ע"א · יא וליבדוק בפרסותיה! כגון שהיו פרסותיה חתוכות, וכדרב חסדא, דאמר רב חסדא: היה …
• חולין נט ע"א · יג ואמר רב חסדא: היה מהלך בדרך ומצא בהמה שפיה גמום, בודק בפרסותיה: …
• חולין נט ע"א · טו ואמר רב חסדא: היה מהלך במדבר, ומצא בהמה שפיה גמום ופרסותיה חתוכות …
• חולין נט ע"א · טז לאו אמרת איכא ערוד? איכא נמי מינא אחרינא דדמיא לערוד! גמירי דליכא. …
• חולין נט ע"א · יז סימני חיה. תנו רבנן: אלו הן סימני חיה. חיה בכלל בהמה היא …

הלכה ד בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה אע"פ שאינו מפריס פרסה ולא מעלה גרה אלא …

• בכורות כד ע"א · יג אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ראה חזיר שכרוך אחר …

הלכה ה בהמה טמאה שילדה כמין בהמה טהורה אע"פ שהוא מפריס פרסה ומעלה גרה והרי הוא …

• בכורות ה ע"ב · ח ומה הם באכילה? בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה — מותר באכילה, …
• בכורות ז ע"ב · טו מתני׳ דג טמא שבלע דג טהור, מותר באכילה, וטהור שבלע דג טמא, …

הלכה ו בהמה טהורה שילדה או שנמצא בה בריה שיש לה שתי גבין ושתי שדרות אסורה …

• חולין ס ע"ב · ז אמר רב חנן בר רבא: ״השסועה״ בריה בפני עצמה היא, שיש לה …
• בכורות ו ע"ב · כ אלא לכדתניא: למה נשנו בבהמה — מפני ״השסועה״, ובעופות — מפני ״הראה״.
• בכורות מג ע"ב · טו רבי דוסא אומר כו׳. למימרא דחיי? והא איתמר: המפלת בריה שיש לה …
• נדה כד ע"א · יב איתמר: המפלת בריה שיש לה שני גבים ושני שדראות, אמר רב: באשה …
• נדה כד ע"א · יג במאי קמיפלגי? בדרב חנין בר אבא, דאמר רב חנין בר אבא: ״השסועה״ …

הלכה ז וכן בהמה שנמצא בה דמות עוף אע"פשהוא עוף טהור הרי זה אסור באכילה לא …

• חולין סט ע"א · כד אלא מעתה, השוחט את הבהמה ומצא בה דמות יונה תשתרי? אלמה אמר …
• חולין סט ע"ב · ב אלא מעתה, קלוט במעי פרה ליתסר? הא תנא דבי רבי ישמעאל כרבי …
• נדה כג ע"ב · ה ותפשוט ליה מהא דרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: השוחט את הבהמה ומצא …

הלכה ח אין לך בכל בהמה וחיה שבעולם שמותר באכילה חוץ מעשרת המינין המנויין בתורה שלשה …

• סנהדרין כה ע"ב · י אין, בשור הבר, וכמאן דאמר שור הבר מין בהמה הוא, דתנן: שור …
• חולין פ ע"א · יג אמר רבי זירא אמר רב ספרא אמר רב המנונא: הני עזי דבאלא …
• חולין פ ע"א · יט דתנן: שור הבר מין בהמה הוא, רבי יוסי אומר: מין חיה. דרבנן …

הלכה י וסימני חיה מפי השמועה הן כל מין שהוא מפריס פרסה ומעלה גרה ויש לו …

• חולין נט ע"ב · ה הלכך, היכא דמיפצלא – לא דינא ולא דיינא; היכא דלא מיפצלא – …

הלכה יב שור הבר מין בהמה הוא והקרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת הרי הוא …

• שבת כח ע"ב · ז מדקאמר קרן אחת היתה לו במצחו, שמע מינה טהור היה, דאמר רב …
• חולין נט ע"ב · ח וקרש, אף על פי שאין לו אלא קרן אחת, מותר. אמר רב …

הלכה יג כלאים הבא מבהמה טהורה עם חיה טהורה הוא הנקרא כוי חלבו אסור ואין לוקין …

• יומא עד ע"א · ח איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: אין לי אלא כל שישנו בעונש ישנו …
• חולין פ ע"א · יב כתנאי: כוי – זה איל הבר, ויש אומרים: זה הבא מן התייש …
• חולין קלב ע"א · יב כיצד? חלבו אסור כחלב בהמה, ודמו חייב לכסות כדם החיה, דרכים שוין …
• כריתות כא ע"א · יא אשכחן דמו, חלבו מנלן? ״מכל חלב״. נבלתו מנלן? ״מכל נבלה״.

הלכה יד סימני עוף טהור לא נתפרש מן התורה אלא מנה מנין טמאים בלבד ושאר מיני …

• חולין נט ע"א · ו מתני׳ סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה, וסימני העוף לא נאמרו, אבל …
• חולין סג ע"א · יז אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב חסדא אמר רב חנן …

הלכה טו כל מי שהוא בקי במינין אלו ובשמותיהן הרי זה אוכל עוף שאינו מהם ואינו …

• חולין סג ע"ב · יא אמר רבי יצחק: עוף טהור נאכל במסורת, נאמן הצייד לומר: עוף זה …
• חולין סג ע"ב · יב בעי רבי זירא: רבו חכם, או רבו צייד? תא שמע, דאמר רבי …

הלכה טז מי שאינו מכירן ואינו יודע שמותיהן בודק בסימנין אלו שנתנו חכמים כל עוף שהוא …

• חולין נט ע"א · ו מתני׳ סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה, וסימני העוף לא נאמרו, אבל …
• חולין סב ע"א · ד אמר אמימר: הלכתא, עוף הבא בסימן אחד – טהור, והוא דלא דריס. …

הלכה יז לפי שאין בכל אלו המינין האסורין מין שאינו דורס ויש בו אחד משלשה סימנין …

• חולין סב ע"א · ד אמר אמימר: הלכתא, עוף הבא בסימן אחד – טהור, והוא דלא דריס. …

הלכה יח היה הקרקבן נקלף בסכין ואינו נקלף ביד ואין בו סימן אחר אף על פי …

• חולין סב ע"א · ד אמר אמימר: הלכתא, עוף הבא בסימן אחד – טהור, והוא דלא דריס. …
• חולין סב ע"ב · ב אמר רב יהודה: הני כופשני צוצייני כשרים לגבי מזבח, והן הן תורין …
• חולין סב ע"ב · ה אמר רב אסי: שמונה ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא, והרנוגא, תושלמי, ומרדא, …

הלכה כ כל עוף שחולק את רגליו כשמותחין לו חוט שתים לכאן ושתים לכאן או שקולט …

• חולין נט ע"א · ו מתני׳ סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה, וסימני העוף לא נאמרו, אבל …
• חולין סה ע"א · ג אבל אמרו חכמים: כל עוף. תניא, רבן גמליאל אומר: דורס ואוכל – …
• חולין סה ע"א · ד ציפרתא נמי מקלט קלטה! אמר אביי: ״קולט ואוכל״ קאמרי.

הלכה כא ומיני חגבים שהתירה תורה שמונה ואלו הן:(א) חגב (ב) מין חגב והוא הרזבנית (ג) …

• חולין סה ע"א · ט תנו רבנן: ״את אלה מהם תאכלו את הארבה וגו׳״. ארבה – זה …

הלכה כב מי שהוא בקי בהן ובשמותיהן אוכל והצייד נאמן עליהן כעוף ומי שאינו בקי בהן …

• חולין נט ע"א · ו מתני׳ סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה, וסימני העוף לא נאמרו, אבל …
• חולין סה ע"א · ז ובחגבים, כל שיש לו כו׳. מאי רובו? אמר רב יהודה אמר רב: …
• חולין סה ע"א · ח תנו רבנן: אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן, כגון הזחל – …

הלכה כג מי שאין לו עכשיו כנפים או כרעים או שאין לו כנפים החופין את רובו …

• חולין סה ע"א · ז ובחגבים, כל שיש לו כו׳. מאי רובו? אמר רב יהודה אמר רב: …
• חולין סה ע"א · ח תנו רבנן: אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן, כגון הזחל – …

הלכה כד ובדגים שני סימנין:סנפיר וקשקשת וסנפיר הוא שפורח בו וקשקשת היא הדבוקה בכל גופו וכל …

• עבודה זרה לט ע"א · ג תנו רבנן: אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן, כגון הסולתנית (והעפיץ) …
• עבודה זרה מ ע"א · ב איתמר: רב הונא אמר: עד (שתהא) [שיהא] ראש ושדרה ניכר, רב נחמן …
• חולין נט ע"א · ו מתני׳ סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה, וסימני העוף לא נאמרו, אבל …
• חולין סו ע"א · ח מאי שנא התם דאמרת: ״סלעם״ – זה ״רשון״, ״חרגל״ – זה ״ניפול״, …
• חולין סו ע"ב · ב תנן התם: כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, ויש שיש לו …
• נדה נא ע"ב · יג מתני' כל שיש לו קשקשת — יש לו סנפיר, ויש שיש לו …

הלכה ד האוכל כזית מבשר עוף טמא לוקה מן התורה שנאמר ואת אלה תשקצו מן העוף …

• חולין סו ע"ב · ו תנו רבנן: ממשמע שנאמר ״אכול את שיש לו״, שומע אני ״אל תאכל …

הלכה ה חגב טמא הרי הוא בכלל שרץ העוף והאוכל כזית משרץ העוף לוקה שנאמר כל …

• מעילה טז ע"ב · א אמר רב יהודה, אמר רב: אכילת שרצים – לוקה עליו בכזית. מאי …

הלכה ו האוכל כזית משרץ הארץ לוקה שנאמר וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא …

• מעילה טז ע"ב · א אמר רב יהודה, אמר רב: אכילת שרצים – לוקה עליו בכזית. מאי …

הלכה ז ושמנה שרצים האמורים בתורה שהן:החולד והעכבר והצב והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת האוכל מבשרם …

• מעילה טז ע"ב · ד לא קשיא: כאן – במיתתן, כאן – בחייהן.
• מעילה יז ע"א · ה וכן אמר רבי יוסי בר רבי חנינא: ״הטמאין״ – מלמד שהן מצטרפין, …
• מעילה יז ע"א · ו אמר רב יוסף: לא קשיא, כאן – בכולו. כאן – במקצתו.

הלכה ח במה דברים אמורים בשאכל מהן אחר מיתתן אבל החותך אבר מן החי מן אחד …

• מעילה טז ע"ב · ד לא קשיא: כאן – במיתתן, כאן – בחייהן.

הלכה ט דם שמנה שרצים ובשרן מצטרף לכעדשה והוא שיהיה הדם מחובר לבשר וכן דם הנחש …

• מעילה יז ע"א · ב מתני׳ דם השרץ והבשר – מצטרפין זה עם זה. כלל אמר רבי …

הלכה י דם שרצים שפרש וכנסו ואכלו לוקה עליו בכזית והוא שיתרו בו משום אוכל שרץ …

• כריתות כא ע"ב · יא אמר רב יהודה אמר רב: דם שרצים לוקין עליו בכזית. מיתיבי: דם …
• כריתות כא ע"ב · יד אמר רבי זירא: התרו בו משום שרץ – לוקה, משום דם – …

הלכה יא כל השעורין ומחלקותם הלכה למשה מסיני.

• עירובין ד ע"א · י אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: שיעורין חציצין ומחיצין, הלכה למשה …
• סוכה ה ע"ב · יג אלא, לרבי יהודה הלכתא גמירי לה. דאמר רבי חייא בר אשי אמר …

הלכה יד אלו המינין הנבראין בפירות ובמאכלות אם פרשו ויצאו לארץ אע"פשחזרו לתוך האוכל מי שאכל …

• מכות טז ע"ב · ז והאוכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים וכו׳. אמר רב יהודה: האי מאן דאכל …
• חולין סז ע"ב · ב לימא מסייע ליה, דתני חדא: ״על הארץ״ – להוציא את הזיזין שבעדשים, …
• חולין סז ע"ב · ו בעי רב יוסף: פרשה ומתה, מהו? מקצתה, מהו? לאויר העולם, מהו? תיקו.
• חולין סז ע"ב · ז בעי רב אשי: לגג תמרה מהו? לגג גרעינתה מהו? מתמרה לתמרה מהו? …

הלכה טו בד"א שהתליע האוכל אחר שנעקר מן הארץ אבל אם התליע והוא מחובר אותה התולעת …

• חולין נח ע"ב · א הני תמרי דכדא לבתר תריסר ירחי שתא שריין.
• חולין סז ע"א · טו אמר שמואל: קישות שהתליעה
• חולין סז ע"ב · ב לימא מסייע ליה, דתני חדא: ״על הארץ״ – להוציא את הזיזין שבעדשים, …
• חולין סז ע"ב · ו בעי רב יוסף: פרשה ומתה, מהו? מקצתה, מהו? לאויר העולם, מהו? תיקו.
• חולין סז ע"ב · ז בעי רב אשי: לגג תמרה מהו? לגג גרעינתה מהו? מתמרה לתמרה מהו? …

הלכה טז פרשו לאויר ולא נגעו לארץ או שפרשו מקצתן לארץ או שפרשו אחר שמתו או …

• חולין סז ע"ב · ב לימא מסייע ליה, דתני חדא: ״על הארץ״ – להוציא את הזיזין שבעדשים, …
• חולין סז ע"ב · ו בעי רב יוסף: פרשה ומתה, מהו? מקצתה, מהו? לאויר העולם, מהו? תיקו.
• חולין סז ע"ב · ז בעי רב אשי: לגג תמרה מהו? לגג גרעינתה מהו? מתמרה לתמרה מהו? …

הלכה יז תולעת הנמצאת במעי הדגים ובמוח שבראש הבהמה והנמצאת בבשר אסורה אבל דג מליח שהתליע …

• חולין סז ע"ב · ח אמר רב ששת בריה דרב אידי: קוקיאני אסירי, מאי טעמא? מעלמא אתו.
• חולין סז ע"ב · יא והלכתא: קוקיאני אסירי, מאי טעמא? מינם ניים ועיילי ליה באוסייה תולעים. דרני …

הלכה יח שרץ המים הנברא בבורות ובשיחין ובמערות הואיל ואינן מים נובעין והרי הן עצורים הרי …

• חולין סו ע"ב · ז ״תאכלו מכל אשר במים״, מה תלמוד לומר? שיכול הואיל והתיר במפורש והתיר …
• חולין סו ע"ב · ח היכן התיר בכלים? דכתיב: ״את זה תאכלו מכל אשר במים וגו׳״, בימים …
• חולין סז ע"א · ב כלל ופרט וכלל – אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט …

הלכה יט במה דברים אמורים שלא פרשו ממקום ברייתן אבל אם פירש השרץ אע"פשחזר לתוך הכלי …

• חולין סז ע"א · יב אי הכי, במנא נמי, דלמא פריש לדפנא דמנא והדר נפיל למנא? התם …

הלכה כ המסנן את היין או את החומץ או את השכר ואכל את היבחושים או את …

• חולין סז ע"א · יא אמר רב הונא: לא לשפי אינש שיכרא בצבייתא באורתא, דילמא פריש לעיל …
• חולין סז ע"א · יד אמר ליה רב חסדא לרב הונא: תניא דמסייע לך, ״כל השרץ השרץ …

הלכה כא זה שאמרנו בפרק זה האוכל כזית כשאכל כזית מבריה גדולה או שצרף מעט מבריה …

• מכות יג ע"א · יג כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב? רבי שמעון אומר: כל שהוא. וחכמים …
• מכות יז ע"א · ו לדבריהם קאמר להו: לדידי – אפילו קמח נמי, אלא לדידכו – אודו …
• שבועות כא ע"ב · יד אמרו לו לרבי עקיבא: היכן מצינו כו׳. ולא?! והרי נמלה! בריה שאני.
• חולין קב ע"ב · א אכל צפור טהורה בחייה – בכל שהוא, במיתתה – בכזית, וטמאה בין …

הלכה כב נמלה שחסרה אפילו אחת מרגליה אינה לוקה עליה אלא בכזית לפיכך האוכל זבוב שלם …

• נזיר נב ע"א · ג אמר רב שמעיה: כי בעינן שיעורא דבדלא הויא כעדשה לא מטמא, דלא …

הלכה כג הרי שהיתה הבריה משרץ העוף ומשרץ המים ומשרץ הארץ כגון שהיו לה כנפים והיא …

• עירובין כח ע"א · א אכל פוטיתא — לוקה ארבע. נמלה — לוקה חמש. צירעה — לוקה …
• פסחים כד ע"א · טו אמר ליה רבינא לרב אשי: ואימא, לעבור עליו בשני לאוין. לאו מי …
• מכות טז ע"ב · ח אמר אביי: אכל פוטיתא – לוקה ארבעה.

הלכה כד ריסק נמלים והביא אחת שלימה וצרפה לאלו שנתרסקו ונעשה הכל כזית ואכלו לוקה שש …

• עירובין כח ע"א · א אכל פוטיתא — לוקה ארבע. נמלה — לוקה חמש. צירעה — לוקה …
• מכות טז ע"ב · י צרעה – לוקה שש, משום שרץ העוף.
• מכות טז ע"ב · יב אמר רבא בר רב הונא: ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי והשלימן …

הלכה ג דבש דבורים ודבש צרעים מותר מפני שאינו מתמצית גופן אלא כונסין אותו מן העשבים …

• בכורות ו ע"ב · יח ואיבעית אימא מהכא: ״ארץ זבת חלב ודבש״, ואי לא דשרי, משתבח לן …
• בכורות ז ע"ב · ד מיתיבי: מפני מה אמרו דבש דבורים מותר? מפני שמכניסות אותו לגופן, ואין …
• בכורות ז ע"ב · ט כמאן אזלא הא דתניא: דבש הגזין והצירעין טהור ומותר באכילה? דלא כרבי …

הלכה ה יונק תינוק והולך אפילו ארבע או חמש שנים ואם גמלוהו ופרש שלשה ימים או …

• כתובות ס ע"א · ד תנו רבנן: יונק תינוק והולך עד עשרים וארבעה חדש, מכאן ואילך — …
• כתובות ס ע"א · ח לא קשיא: הא דפריש, הא דלא פריש.
• כתובות ס ע"א · יג פירש לאחר עשרים וארבעה חדש וחזר — כיונק שקץ. וכמה? אמר רב …

הלכה ו אף על פי שחלב בהמה טמאה וביצי עוף טמא אסורין מן התורה אין לוקין …

• חולין סד ע"ב · ד אמר חזקיה: מנין לביצת טמאה שהיא אסורה מן התורה? שנאמר: ״ואת בת …

הלכה ח ביצת עוף טמא שהתחיל האפרוח להתרקם בה ואכלו לוקה משום אוכל שרץ העוף אבל …

• חולין סד ע"א · ח מתקיף לה רבינא: ודלמא דנחש היא? אלא אמר רבא: שאם ריקמה ואכלה …

הלכה ט נמצא עליה קורט דם אם על החלבון זורק את הדם ואוכל את השאר ואם …

• חולין סד ע"ב · ב תנו רבנן: גיעולי ביצים מותרות, ביצים מוזרות – נפש יפה תאכלם, נמצא …
• חולין סד ע"ב · ג אמר רבי ירמיה: והוא שנמצא על קשר שלה. תני דוסתאי אבוה דרבי …

הלכה י אפרוח שנולד אף על פי שלא נתפתחו עיניו מותר לאכלו בהמה טהורה שנטרפה חלבה …

• חולין סד ע"ב · א לרבות אפרוחים שלא נפתחו עיניהם! מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.
• חולין סד ע"ב · ב תנו רבנן: גיעולי ביצים מותרות, ביצים מוזרות – נפש יפה תאכלם, נמצא …

הלכה יא אפרוח שנולד מביצת טרפה מותר שאין מינו טמא היה העוף ספק טרפה כל הביצים …

• חולין נז ע"ב · טו אמר רב אחא בר יעקב, הלכה: טרפה יולדת ומשבחת. אמר אמימר: הני …

הלכה יג ומפני זה יתן הדין שכל חלב הנמצא ביד עכו"ם אסור שמא ערב בו חלב …

• עבודה זרה כט ע"ב · ג נודות הגוים וקנקניהן, ויין של ישראל כנוס בהן — אסורין, ואיסורן איסור …
• עבודה זרה כט ע"ב · ה אמר רבי יהודה: שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך, …
• עבודה זרה לה ע"ב · ט מתני׳ ואלו דברים של גוים אסורין ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו …

הלכה יז ישראל שישב בצד העדר של נכרי ובא הנכרי והביא לו חלב מן העדר אע"פ …

• עבודה זרה לט ע"ב · יב מתני׳ ואלו מותרין באכילה — חלב שחלבו גוי וישראל רואהו, והדבש, והדבדבניות, …
• עבודה זרה לט ע"ב · טו לעולם דאיכא דבר טמא, וכי קאי חזי ליה, וכי יתיב לא חזי …

הלכה יח ביצה ששני ראשיה כדין או ששני ראשיה חדין או שהיה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים …

• עבודה זרה מ ע"א · יג ואלו הן סימני ביצים: כל שכודרת ועגולגלת, ראשה אחד כד וראשה אחד …
• חולין סג ע"ב · יד ודילמא דעוף טמא נינהו? אמר אבוה דשמואל: באומר של עוף פלוני טהור. …
• חולין סד ע"א · ו אלא למאי הלכתא קתני לה? הכי קאמר: שני ראשיה כדין, או שני …

הלכה יט לפיכך אין לוקחים ביצים מן העכו"ם אלא אם היה מכיר אותן ויש לו בהן …

• חולין נח ע"א · ב איתיביה רב אשי לאמימר: ושוין בביצת טריפה שאסורה, מפני שגדלה באיסור! התם …
• חולין סד ע"א · ד וכהאי גוונא מי זבנינן מינייהו? והא תניא: אין מוכרין ביצת טרפה לגוי, …
• נדה כד ע"א · ג בין רבי ינאי לרבי יוחנן, איכא בינייהו דרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: …

הלכה כ ביצי דגים סימניהם כסימני ביצי העוף אם היו שני ראשיה כדין או חדין טמאה …

• עבודה זרה מ ע"א · י אמר רב ברונא אמר רב: קירבי דגים ועוברן אין נקחין אלא מן …
• עבודה זרה מ ע"א · יב למה לי מומחה? לבדוק בסימנין! דתניא: כסימני ביצים כך סימני דגים. סימני …
• עבודה זרה מ ע"ב · ג אם אין שם מומחה, מאי? אמר רב יהודה: כיון דאמר ״אני מלחתים״ …
• חולין סד ע"א · א עוברי דגים.

הלכה כב הכובש דגים טמאים צירן אסור אבל ציר חגבים טמאים מותר מפני שאין בהם לחלוחית …

• עבודה זרה לט ע"ב · יב מתני׳ ואלו מותרין באכילה — חלב שחלבו גוי וישראל רואהו, והדבש, והדבדבניות, …
• עבודה זרה לט ע"ב · יט וטרית שאינה טרופה: תנו רבנן, איזו היא טרית שאינה טרופה? כל שראש …
• חולין צט ע"ב · ו אמר ליה: דלמא שאני שאור דחימוצו קשה. אמר ליה: אדכרתן מילתא דאמר …

הלכה כג עכו"ם שהביא עריבה מליאה חביות פתוחות של ציר ודג אחד טהור באחת מהם כולן …

• עבודה זרה לה ע"ב · י והשלקות, וכבשין שדרכן לתת לתוכן יין וחומץ, וטרית טרופה, וציר שאין בה …
• עבודה זרה לט ע"ב · יב מתני׳ ואלו מותרין באכילה — חלב שחלבו גוי וישראל רואהו, והדבש, והדבדבניות, …
• עבודה זרה לט ע"ב · יט וטרית שאינה טרופה: תנו רבנן, איזו היא טרית שאינה טרופה? כל שראש …
• עבודה זרה מ ע"א · א שוטטות בו. השתא כילבית אחת אמרת שרי, שתי כילביות מבעיא? לא קשיא: …
• עבודה זרה מ ע"א · ב איתמר: רב הונא אמר: עד (שתהא) [שיהא] ראש ושדרה ניכר, רב נחמן …
• עבודה זרה מ ע"א · ג אמר רב יהודה משמיה דעולא: מחלוקת לטבל בצירן, אבל בגופן — דברי …
• עבודה זרה מ ע"א · ט יתיב רב חיננא בר אידי קמיה דרב אדא בר אהבה, ויתיב וקאמר: …

הלכה כד עכו"ם שהביא גרב של חתיכות דג שחתוכן שוה והן ניכרין שכולן מדג אחד ומצא …

• עבודה זרה מ ע"א · ד אמר רב פפא, הלכתא: עד שיהא ראש ושדרה ניכר של כל אחת …
• עבודה זרה מ ע"א · ה תרגמה רב פפא: כשחתיכות שוות. אי הכי, מאי למימרא? מהו דתימא ניחוש …

הלכה ג האוכל עוף טהור חי כל שהוא לוקה משום אוכל נבלה ואע"פ שאין בו כזית …

• חולין קב ע"ב · א אכל צפור טהורה בחייה – בכל שהוא, במיתתה – בכזית, וטמאה בין …

הלכה ד האוכל כזית מבשר נפל בהמה טהורה לוקה משום אוכל נבלה ואסור לאכול מן הבהמה …

• שבת קלה ע"ב · יג תניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל ששהה שלשים יום, באדם — …
• שבת קלו ע"א · טז נפל מן הגג או אכלו ארי — דברי הכל חי הוא? והא …
• נדה כד ע"א · טז מיתיבי: יש בעוברין שהן אסורין — בן ארבעה לדקה, בן שמנה לגסה, …

הלכה ו האוכל כזית מבשר בהמה או חיה או עוף טהורים שנטרפו לוקה שנאמר ובשר בשדה …

• חולין קב ע"ב · יג אכל אבר מן החי ובשר מן החי – לרבי יוחנן חייב שתים, …

הלכה ט וענין הכתוב שהנוטה למות מחמת מכותיה ואי אפשר לה לחיות מחמת מכה זו אסורה …

• חולין מב ע"א · ה נפלה מן הגג, נשתברו רוב צלעותיה, ודרוסת הזאב. רבי יהודה אומר: דרוסת …
• חולין מב ע"א · ו גמ׳ אמר רבי שמעון בן לקיש: רמז לטרפה מן התורה מנין? מנין?! …
• נדה כד ע"א · ב בין רבי זכאי לרבי ינאי איכא בינייהו ״טרפה חיה״, מר סבר ״טרפה …

הלכה י וכן החותך בשר מן החי מן הטהורים הרי אותו הבשר טריפה והאוכל ממנו כזית …

• חולין קב ע"ב · יא אמר רבי יוחנן: ״לא תאכל הנפש עם הבשר״ – זה אבר מן …

הלכה יב אף על פי שהיא מותרת גדולי החכמים לא היו אוכלין מבהמה שממהרין ושוחטין אותה …

• חולין לז ע"ב · ו ״הנה נפשי לא מטמאה״ – שלא הרהרתי ביום לבא לידי טומאה בלילה, …

הלכה יג השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם הרי אלו מותרין ואין אומרין שמא …

• חולין לג ע"א · ט מתני׳ השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם – כשרים, ונאכלין …
• חולין לז ע"ב · ח היכי דמי מסוכנת? אמר רב יהודה אמר רב: כל שמעמידין אותה ואינה …
• חולין לז ע"ב · ט בסורא מתני הכי. בפומבדיתא מתני הכי: היכי דמיא מסוכנת? אמר רב יהודה …

הלכה יד כיצד הוא הפרכוס בבהמה דקה ובחיה גסה ודקה בין שפשטה ידה והחזירה או שפשטה …

• עבודה זרה טז ע"א · יד גמ׳ אמר רב חנין בר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב חנן …
• חולין לז ע"א · ב מתני׳ השוחט את המסוכנת, רבן שמעון בן גמליאל אומר: עד שתפרכס ביד …
• חולין לז ע"א · ג אחד בהמה דקה ואחד בהמה גסה, בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה …
• חולין לח ע"א · ב מאי נינהו דברים שהמתה עושה? אמר רב ענן: לדידי מפרשא לי מיניה …
• חולין לח ע"א · ז אמר רב חסדא: פירכוס שאמרו – בסוף שחיטה. מאי בסוף שחיטה? באמצע …
• חולין לח ע"א · יז רבא אמר: פירכוס שאמרו – בסוף שחיטה. אמר רבא: מנא אמינא לה? …
• חולין לח ע"ב · ד אמר רבא: הלכתא כי הא מתניתא – בהמה דקה שפשטה ידה ולא …

הלכה טז כל איסורין שבתורה אין מצטרפין זה עם זה חוץ מאיסורי נזיר כמו שיתבאר שם …

• שבת עא ע"א · ה וכל היכא דחלוקין לחטאות לא מצטרפי? והתנן: אכל חלב וחלב בהעלם אחד …

הלכה יז כל הנבלות מצטרפות זו עם זו ונבלה מצטרפת עם טריפה וכן כל בהמה וחיה …

• מעילה טו ע"ב · יד מתני׳ כל הנבילות – מצטרפין זו עם זו. וכל השקצים – מצטרפין …
• מעילה טז ע"א · א לא שנו אלא לענין טומאה, אבל לענין אכילה – טהורין בפני עצמן, …

הלכה יח האוכל מנבלה וטריפה או מבהמה וחיה הטמאים מן העור ומן העצמות ומן הגידים ומן …

• פסחים כב ע"א · ה מאן שמעת ליה דאמר ״אין בגידין בנותן טעם״ רבי שמעון, דתניא: האוכל …
• חולין ק ע"ב · ז וסבר רבי יהודה אין בגידין בנותן טעם? והתניא: האוכל גיד הנשה של …

הלכה יט קיבת הנבלה וקיבת הטמאה מותרת מפני שהיא כשאר טנופת שבגוף ולפיכך מותר להעמיד הגבינה …

• חולין קטז ע"א · יז מתני׳ קבת גוי ושל נבלה – הרי זו אסורה. המעמיד בעור של …
• חולין קטז ע"ב · טז והלכתא: אין מעמידין בעור קבת נבלה, אבל מעמידין בקבת נבלה, ובקבת שחיטת …

הלכה כ עור הבא כנגד פניו של חמור מותר באכילה מפני שהוא כמו הפרש ומי רגלים …

• בכורות ז ע"א · כג ותיבעי ליה דסוסים וגמלים? דסוסים וגמלים לא מיבעיא להו, דלא עכירי ולא …
• בכורות ז ע"ב · יב אמר רב הונא: עור הבא כנגד פניו של חמור — מותר, מאי …

הלכה כא ואלו שעורותיהן כבשרן:עור האדם ועור החזיר של ישוב ועור חטוטרת של גמל שלא טענו …

• חולין קכב ע"א · י מתני׳ אלו שעורותיהן כבשרן: עור האדם, ועור חזיר של ישוב. רבי יהודה …
• חולין קכב ע"א · יב וכולן שעבדן, או שהילך בהן כדי עבודה – טהורין, חוץ מעור האדם. …

הלכה כב נאמר בשור הנסקל ולא יאכל את בשרו והיאך היה אפשר לאכלו אחר שנסקל והרי …

• פסחים כב ע"ב · ה והרי שור הנסקל, דרחמנא אמר: ״לא יאכל את בשרו״, ותניא: ממשמע שנאמר …
• קידושין נו ע"ב · ז ״שור הנסקל״ מנין? דתניא: ממשמע שנאמר: ״סקול יסקל השור״ – איני יודע …
• בבא קמא מא ע"א · יז וזה וזה חייבין מיתה כו׳. תנו רבנן: ממשמע שנאמר ״סקל יסקל השור״ …
• בבא קמא מא ע"ב · ג והשתא דנפקא ליה איסור אכילה ואיסור הנאה מ״לא יאכל את בשרו״, ״בעל …
• ערכין ז ע"א · יא מתני׳ האשה שיצאה ליהרג, אין ממתינין לה עד שתלד. האשה שישבה על …
• כריתות כג ע"ב · טז שור הנסקל אינו כן, עד שלא נסקל – יצא וירעה בעדר. משנסקל …

הלכה א מפי השמועה למדו שזה שנאמר בתורה לא תאכל הנפש עם הבשר לאסור אבר שנחתך …

• חולין קא ע"ב · יב תנו רבנן: אבר מן החי נוהג בבהמה, חיה ועוף, בין טמאין ובין …
• חולין קב ע"ב · יא אמר רבי יוחנן: ״לא תאכל הנפש עם הבשר״ – זה אבר מן …
• מעילה טז ע"א · ד אימא: הא חיי שניהם – מצטרפין, ומני – רבי יהודה היא, דאמר: …

הלכה ג האוכל מאבר מן החי כזית לוקה ואפילו אכל אבר שלם אם יש בו כזית …

• חולין קב ע"א · יח אמר רב: אבר מן החי צריך כזית, מאי טעמא? אכילה כתיבה ביה.
• חולין קב ע"א · כ כדאמר רב נחמן, במשהו בשר גידין ועצמות, הכא נמי במשהו בשר גידין …
• מעילה טז ע"ב · ו וקלסיה רבי יוחנן. מיתיבי: האיברין – אין להן שיעור, אפילו פחות מכזית …

הלכה ד חלקו לאבר זה ואכלו מעט מעט אם יש במה שאכל כזית בשר חייב ואם …

• חולין קג ע"ב · ג מבפנים, מאי? אמר ליה: חייב.
• חולין קג ע"ב · ז ורבי אלעזר אמר: אפילו חלקו מבחוץ נמי חייב, מחוסר קריבה לאו כמחוסר …

הלכה ה תלש אבר מן החי ונטרפה בנטילתו ואכלו חייב שתים משום אבר מן החי ומשום …

• חולין קג ע"א · ט רבא אמר: כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו. מר סבר: בהמה בחייה …
• חולין קג ע"א · יא אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: אכל חלב מן החי …

הלכה ו בשר המדולדל בבהמה ואבר המדולדל בה אם אינו יכול לחזור ולחיות אע"פ שלא פרש …

• חולין עג ע"ב · ו במאי עסקינן? אילימא באבר דעובר – מיפלג פליגי! אלא באבר דבהמה – …
• חולין עד ע"א · ג אמר ליה רב הונא: אנן אמאן נסמוך? אהדרינהו רב יוסף לאפיה, אמר …

הלכה ז שמט אבר או מעכו או דכו כגון הביצים שמעך אותן או נתקן הרי זה …

• חולין צג ע"ב · ג אמר ליה רבי יוחנן לרב שמן בר אבא: הני ביעי חשילתא שריין, …

הלכה ח עצם שנשבר אם היה הבשר או העור חופה רוב עוביו של עצם הנשבר ורוב …

• חולין עו ע"ב · ח אמר רב: למעלה מן הארכובה, אם רוב הבשר קיים – זה וזה …
• חולין עו ע"ב · יז תנו רבנן: נשבר העצם ויצא לחוץ, אם עור ובשר חופין את רובו …
• חולין עז ע"א · ז אמר ליה רבינא לרבא: מתלקט מהו? מתרוסס מהו? מתמסמס מהו? היכי דמי …
• חולין עז ע"א · ח איבעיא להו: ניקב מהו? נקלף מהו? נסדק מהו? ניטל שליש התחתון מהו?
• חולין עז ע"א · י אמר רב אשי: כי הוינן בי רב פפי, איבעיא לן: נקדר כמין …

הלכה ט המושיט ידו למעי הבהמה וחתך מן הטחול ומן הכליות וכיוצא בהן והניח החתיכות בתוך …

• חולין סח ע"א · ב חותך מעובר שבמעיה – מותר באכילה, מן הטחול ומן הכליות – אסור …
• חולין סח ע"א · ג גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב: ואבר עצמו אסור.

הלכה י הוציא מקצת האבר ונשאר מקצתו בפנים אפילו לא נשאר אלא מיעוטו היוצא אסור ושבפנים …

• חולין סח ע"ב · יז במערבא מתנו הכי, רב אמר: יש לידה לאברים, ורבי יוחנן אמר: אין …
• חולין סח ע"ב · יט איבעיא להו: לדברי האומר אין לידה לאברים, הוציא העובר את ידו והחזירה, …
• חולין סח ע"ב · כ אם תמצי לומר, כיון דהדר הדר, הוציא עובר את ידו וחתכה, וחזר …

הלכה יא כל אבר עובר שיצא וחתכו קודם שחיטה והוא בחוץ הרי זה אבר מן החי …

• חולין סח ע"א · יד לא, לעולם אעובר, וכדאמר רב נחמן בר יצחק: לא נצרכה אלא למקום …
• חולין סח ע"א · טז הוציא את ידו וחתכו, ואחר כך שחט את אמו – שבחוץ טמא …

הלכה יב עובר שהוציא אבר ונאסר האבר ואח"כ נולד והרי היא נקבה החלב שלה אסור לשתותו …

• חולין סט ע"א · יח או דלמא התם, אית ליה תקנתא לאיסוריה בשחיטה, הכא לית ליה תקנתא …

הלכה יג השוחט בהמה מעוברת ומצא בה שליל בין חי בין מת הרי זה מותר באכילה …

• בבא קמא יא ע"א · יח מאי קא משמע לן – דאין מקצת שליא בלא ולד? תנינא: שליא …
• חולין עד ע"א · טז מתני׳ השוחט את הבהמה, ומצא בה בן שמנה חי או מת, או …
• חולין עד ע"א · יז מצא בן תשעה חי – טעון שחיטה, וחייב ב״אותו ואת בנו״, דברי …
• חולין עז ע"א · יא מתני׳ השוחט את הבהמה ומצא בה שליא – נפש היפה תאכלנה, ואינה …
• חולין עז ע"א · יב שליא שיצתה מקצתה – אסורה באכילה, סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה.
• חולין עז ע"ב · ח אלא, אי אתמר הכי אתמר, אמר רבי אלעזר: לא שנו אלא שאינה …

הלכה יד מצא בה עובר חי אע"פ שהוא בן תשעה חדשים גמורין ואפשר שיחיה אינו צריך …

• מנחות ל ע"ב · י הא איתמר עלה, זעירי אמר רבי חנינא: הלכה כרבי שמעון שזורי, ואם …
• חולין עד ע"א · טז מתני׳ השוחט את הבהמה, ומצא בה בן שמנה חי או מת, או …
• חולין עד ע"א · יז מצא בן תשעה חי – טעון שחיטה, וחייב ב״אותו ואת בנו״, דברי …
• חולין עה ע"ב · ח רבי שמעון שזורי אומר: אפילו וכו׳. היינו תנא קמא! אמר רב כהנא: …
• בכורות יב ע"א · ה איבעיא להו: מהו לפדות בבן פקועה? אליבא דרבי מאיר לא תיבעי לך, …
• נדה כד ע"א · יט במה דברים אמורים? כשיצא לאויר העולם, אבל במעי אמו — שרי. יצא …

הלכה טו קרע את הבהמה או שחט בהמה טריפה ומצא בה בן תשעה חי צריך שחיטה …

• ביצה ו ע"א · יב ומה בין זה לעגל שנולד מן הטרפה! שתיק רב.
• חולין סח ע"א · א מתני׳ בהמה המקשה לילד, והוציא העובר את ידו והחזירו – מותר באכילה. …
• חולין עד ע"ב · א רבי שמעון שזורי אומר: אפילו בן חמש שנים וחורש בשדה – שחיטת …
• חולין עה ע"א · טז רבא אמר: לדברי המתיר נמי מותר, ארבעה סימנין אכשר ביה רחמנא.
• בכורות מו ע"ב · ה ומאי קא משמע לן, דכיון דמפיק ליה רישיה הוה [ליה] לידה? תנינא: …

הלכה א האוכל כזית מן הדם במזיד חייב כרת בשוגג מביא חטאת קבועה ודבר מפורש בתורה …

• כריתות ד ע"ב · כ אי לאו היקישא, סלקא דעתך אמינא: הני מילי לטומאה, אבל לאכילה – …
• כריתות כ ע"ב · יא אוציא דם מהלכי שתים – שיש בהן טומאה חמורה, ואין בהן טומאה …
• כריתות כא ע"ב · ו אמר מר: יצא דם דגים ודם חגבים שכולו היתר. מאי כולו היתר? …
• כריתות כא ע"ב · יא אמר רב יהודה אמר רב: דם שרצים לוקין עליו בכזית. מיתיבי: דם …
• כריתות כא ע"ב · יז אלא: כי תניא ההיא מתניתא – דאית ביה קשקשים, כי קאמר רב …

הלכה ב דם האדם אסור מדברי סופרים אם פירש ומכין עליו מכת מרדות אבל דם השינים …

• כתובות ס ע"א · ט וחילופה בדם. כדתניא: דם שעל גבי ככר — גוררו ואוכלו. שבין השינים …
• כריתות כא ע"ב · יא אמר רב יהודה אמר רב: דם שרצים לוקין עליו בכזית. מיתיבי: דם …
• כריתות כא ע"ב · טז דכוותה גבי מהלכי שתים – בשלא כינסו, מי אסור? והא תניא: דם …

הלכה ג אין חייבין כרת אלא על דם היוצא בשעת שחיטה ונחירה או התזת הראש כל …

• פסחים כב ע"ב · ד ולחזקיה, למאי הלכתא איתקש אבר מן החי לדם? אמר לך, דם הוא …
• כריתות כ ע"ב · ז מתני׳ אכל דם שחיטה, בבהמה בחיה ובעוף, בין טמאין בין טהורין, דם …
• כריתות כב ע"א · י דם שהנשמה יוצאה בו – חייבין עליו. איתמר: איזהו דם הקזה שהנשמה …

הלכה ד דם התמצית ודם האיברין כגון דם הטחול ודם הכליות ודם ביצים ודם המתכנס ללב …

• פסחים סה ע"א · יא והלא דם התמצית מעורב בו! רבי יהודה לטעמיה, דאמר: דם התמצית — …
• זבחים לה ע"א · ג דתניא: דם התמצית – באזהרה. רבי יהודה אומר: בכרת.
• חולין עד ע"ב · ו אמר רבי שמעון בן לקיש: לדברי המתיר בחלבו – מתיר בדמו, לדברי …
• חולין עד ע"ב · ח למאן קאמרי? לרבי יהודה, לא יהא אלא דם התמצית, דתניא: דם התמצית …
• כריתות ד ע"ב · כב אמר רבא: שלש כריתות האמורות בדם. למאי? אחת לדם חולין, ואחת לדם …
• כריתות כ ע"ב · ח דם הטחול, דם הלב, דם ביצים, דם חגבים, דם התמצית – אין …
• כריתות כא ע"ב · יא אמר רב יהודה אמר רב: דם שרצים לוקין עליו בכזית. מיתיבי: דם …

הלכה ו הלב בין לצלי בין לקדרה קורעו ומוציא את דמו ואח"כ מולחו ואם בשל הלב …

• פסחים עד ע"ב · ב נימא מסייע ליה: הלב, קורעו ומוציא את דמו. לא קרעו — קורעו …
• חולין קט ע"א · ט מתני׳ הכחל – קורעו ומוציא את חלבו. לא קרעו – אינו עובר …
• חולין קט ע"ב · ז תא שמע: הכחל – קורעו ומוציא את חלבו, לא קרעו – אינו …
• כריתות כב ע"א · ה תנן התם: הלב, קורעו ומוציא את דמו, לא קרעו – אינו עובר …

הלכה ז הכבד אם חתכה והשליכה לתוך החומץ או לתוך מים רותחין עד שתתלבן הרי זו …

• חולין קי ע"ב · ו מאי שנא למיסר נפשה דלא מיבעיא לך – דתנן: אינה נאסרת, למיסר …
• חולין קיא ע"א · ג מתקיף לה רב אשי, ואיתימא רבי שמואל מזרוקיניא: ודלמא פי קנה חוץ …

הלכה ח הכבד שבשלה ולא הבהבה על האור ולא חלטה בחומץ או ברותחין הרי הקדרה כולה …

• חולין קיא ע"א · ח אדהכי, אשכח ההוא כבדא דהוה בה סמפונא דבליעא דמא, אמר להו: אמאי …

הלכה ט הטחול מותר לבשלו אפילו עם הבשר שאינו דם אלא בשר הדומה לדם השובר מפרקת …

• חולין קיא ע"א · ח אדהכי, אשכח ההוא כבדא דהוה בה סמפונא דבליעא דמא, אמר להו: אמאי …
• חולין קיג ע"א · טו איבעיא להו: היכי קאמר? מכביד את הבשר, וגוזל את הבריות משום דמבליע …

הלכה י אין הבשר יוצא מידי דמו אא"כ מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה כיצד עושה …

• מנחות כא ע"א · יט אמר אביי: וכן לקדירה.
• חולין קיג ע"א · י אמר שמואל: אין הבשר יוצא מידי דמו, אלא אם כן מולחו יפה …

הלכה יא כשמולחין הבשר אין מולחין אותו אלא בכלי מנוקב ואין מולחין אלא במלח עבה כחול …

• חולין קיג ע"א · י אמר שמואל: אין הבשר יוצא מידי דמו, אלא אם כן מולחו יפה …
• חולין קיג ע"א · יב אמר שמואל: אין מניחין בשר מליח אלא על גבי כלי מנוקב.
• חולין קיג ע"א · יג רב ששת מלח ליה גרמא גרמא. תרי מאי טעמא לא? משום דפריש …

הלכה יב כל הדברים האלו לבשר שצריך לבשלו אבל לצלי מולח וצולה מיד והרוצה לאכול בשר …

• פסחים עד ע"ב · ח אומצא, ביעי, ומיזרקי, פליגי בה רב אחא ורבינא. בכל התורה כולה רב …

הלכה יג חומץ שחלט בו בשר לא יחלוט בו פעם שניה וחתיכה שהאדימה בתוך החומץ היא …

• פסחים עד ע"ב · יב האי אומצא דאסמיק חלייה — אסיר. לא אסמיק חלייה — שרי. רבינא …
• פסחים עד ע"ב · יג אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי: אבא, האי חלא דחליט ביה …
• חולין צג ע"ב · ו אומצא דאסמיק, חתכה ומלחה – אפילו לקדרה נמי שפיר דמי. תלייה נמי …

הלכה יד ראש הבהמה שצלהו בתנור או בכבשן אם תלהו ובית שחיטתו למטה מותר שהדם יוצא …

• חולין צג ע"ב · ז רישא בכיבשא, אותביה אבית השחיטה – דייב דמא ושרי. אצדדין – מיקפא …

הלכה טו אין מניחין כלי תחת הצלי לקבל מימיו עד שתכלה כל מראה אדמומית שבו וכיצד …

• חולין קיב ע"א · ט אמר רב נחמן, אמר שמואל: אין מניחין כלי תחת בשר עד שיכלה …

הלכה טז פת שחתך עליה בשר צלי מותר לאכלה שאינה אלא שמנונית דגים ועופות שמלחן זה …

• חולין קיב ע"א · ח שמואל שדי ליה לכלביה, רב הונא יהיב ליה לשמעיה. מה נפשך? אי …
• חולין קיב ע"ב · ג אמר רב נחמן: דגים ועופות שמלחן זה עם זה – אסורין. היכי …

הלכה יז עופות שהניחן שלמים ומלא חללן בשר וביצים ובשלן אסורות שהרי דם יוצא לתוכן ואע"פ …

• פסחים עד ע"א · ט אמר רבה: האי מולייתא — שריא. אמר ליה אביי: והא קא בלע …
• פסחים עד ע"ב · ז האי מולייתא, מאן דאסר — אפילו פומא לתחת, ומאן דשרי — אפילו …

הלכה יח בני מעיים שמלאן על דרך זו בבשר צלוי או שלוק או שמלאן בביצים ושלקן …

• חולין קיג ע"א · יא אמר רב משרשיא: אין מחזיקין דם בבני מעיים. תרגמא אכרכשא ומעייא והדרא …

הלכה יט עופות שטפלן בבצק וצלאן בין שלמים בין מחותכין אם טפלן בסולת גסה אפילו הסמיקה …

• פסחים עד ע"ב · ו והילכתא: דסמידא, בין אסמיק בין לא אסמיק — שריא. דחיורתא, אי זיג …

הלכה כ סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח עד שילבן הסכין באור או ישחיזנה במשחזת …

• חולין קיא ע"ב · ד אמר רב נחמן, אמר שמואל: סכין ששחט בה, אסור לחתוך בה רותח. …

הלכה כא קערה שמלח בה בשר אפילו היתה שועה באבר אסור לאכול בה רותח לעולם שכבר …

• חולין קיא ע"ב · ה אמר רב יהודה אמר שמואל: קערה שמלח בה בשר, אסור לאכול בה …

הלכה א האוכל כזית חלב במזיד חייב כרת בשוגג מביא חטאת קבועה ובפירוש אמרה תורה שאינו …

• חולין עה ע"א · ח הטילה נפל, רבי יוחנן אמר: חלבו כחלב בהמה, ורבי שמעון בן לקיש …
• חולין קיז ע"א · ב וחומר בדם, שהדם נוהג בבהמה וחיה ועוף, בין טמאים ובין טהורים, וחלב …
• בכורות טו ע"א · ז אי מה צבי ואיל חלבן מותר, אף פסולי המוקדשין חלבן מותר? תלמוד …
• כריתות ד ע"א · ו ורבנן? אי לא כתיב: ״שור וכשב ועז״ הוה אמינא: אפילו חלב חיה …
• כריתות כא ע"ב · ו אמר מר: יצא דם דגים ודם חגבים שכולו היתר. מאי כולו היתר? …

הלכה ב האוכל מחלב נבילה וטריפה חייב משום אוכל חלב ומשום אוכל נבלה וטרפה מתוך שנוסף …

• חולין לז ע"א · יא אלא מהכא, ״וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו״, …
• כריתות ד ע"א · לב אלא אמר רב ששת: כגון דאכל חלב דהקדש, ורבי יהודה היא. דתניא: …

הלכה ג השוחט בהמה ומצא בה שליל כל חלבו מותר ואפילו מצאו חי מפני שהוא כאבר …

• חולין עד ע"ב · ג חלבו דמאי? אילימא: חלבו דשליל, מפלג פליגי! דתניא: גיד הנשה נוהג בשליל …
• חולין פט ע"ב · ב הדרן עלך כסוי הדם.

הלכה ד הושיט ידו למעי בהמה וחתך מחלב העובר שכלו לו חדשיו והוציאו הרי זה חייב …

• חולין עה ע"א · י איכא דאמרי: כל היכא דלא כלו לו חדשיו – לא כלום הוא. …

הלכה ו חלב שעל המסס ושעל בית הכוסות הוא החלב שעל הקרב וחלב שבעיקרי הירכות מבפנים …

• חולין מט ע"ב · א וגו׳״ – להביא חלב שעל גבי הדקין, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא …
• חולין נ ע"א · א ולדידן מיסתם נמי לא סתים.
• חולין נ ע"א · ה שמעיה דרבי חנינא הוה קאי קמיה דרבי חנינא, אמר ליה: קמוץ, הב …
• חולין צב ע"ב · יג גופא: אמר רב ששת אמר רב אסי: חוטין שבחלב אסורין, ואין חייבין …
• חולין צג ע"א · ד אמר רבי אבא, אמר רב יהודה, אמר שמואל: חלב שעל המסס ובית …

הלכה ז חלב שהבשר חופה אותו מותר שעל הכסלים אסר הכתוב לא שבתוך הכסלים וכן חלב …

• חולין צב ע"ב · יג גופא: אמר רב ששת אמר רב אסי: חוטין שבחלב אסורין, ואין חייבין …
• חולין צב ע"ב · יד רבה ממרטט ליה, רבי יוחנן ממרטט ליה, רבי אסי גאים ליה. אמר …
• חולין צג ע"א · א חלב שהבשר חופה אותו מותר, אלמא שעל הכסלים אמר רחמנא ולא שבתוך …
• חולין צג ע"א · ד אמר רבי אבא, אמר רב יהודה, אמר שמואל: חלב שעל המסס ובית …

הלכה ח יש כמו שתי פתילות של חלב בעיקרי המתנים סמוך לראש הירך כשהבהמה חיה חלב …

• חולין צג ע"א · ב גופא, אמר רבי אבא אמר רב יהודה אמר שמואל: חלב שהבשר חופה …

הלכה ט חלב הלב וחלב המעים הן הדקין המלופפין כולן מותרין והרי הם כשומן שהוא מותר …

• חולין מט ע"ב · א וגו׳״ – להביא חלב שעל גבי הדקין, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא …
• חולין צג ע"א · ו אמר רב יהודה, אמר שמואל: ריש מעיא באמתא בעי גרירה, וזהו חלב …

הלכה יא חמשה חוטין יש בכסלים שלשה מן הימין ושנים מן השמאל השלשה שמן הימין מתפצל …

• חולין צג ע"א · ז ואמר רב יהודה: חוטין שבעוקץ אסורין. חמשא חוטי אית ביה בכפלא, תלתא …
• חולין צג ע"א · יא רב יהודה בר אושעיא הוה קא קליף ליה טחלא ללוי בריה דרב …
• חולין צג ע"א · יב איני? והאמר רב המנונא: תנא קרום שעל הטחול אסור, ואין חייבים עליו. …

הלכה יב ושני קרומות יש לכוליא העליון חייבין עליו כרת כחלב שעל הכוליא והתחתון הרי הוא …

• חולין צג ע"א · טו כוליא אכוליא נמי לא קשיא: הא בעילאה, הא בתתאה.

הלכה יג חוטי הלב וחוטי היד וחוטי העוקץ וחוטי הלחי התחתון שבצד הלשון מיכן ומיכן וכן …

• חולין צג ע"א · ה ואמר רבי אבא, אמר רב יהודה, אמר שמואל: חוטין שביד אסורין. אמר …
• חולין קלג ע"א · ג אמר רבי אבא, אמר רב הונא, אמר רב: חוטין שבלחי אסורים, וכל …

הלכה יד ביצי גדי או טלה שלא השלים שלשים יום מותר לבשלן בלא קליפה לאחר שלשים …

• חולין צג ע"ב · ד אמר מר בר רב אשי: הני ביעי דגדיא, עד תלתין יומין שריין …

הלכה יז אין מולחין חלבים עם הבשר ולא מדיחין חלבים עם בשר וסכין שחתך בה חלבים …

• חולין ח ע"ב · ח אמר רב יהודה אמר רב: הטבח צריך שלשה סכינין, אחת ששוחט בה, …
• חולין ח ע"ב · י ואמר רב יהודה אמר רב: הטבח צריך שני כלים של מים, אחד …

הלכה יח ואם דרך אותו מקום שידיח הטבח הבשר בחנות צריך להתקין לו שני כלים של …

• חולין ח ע"ב · ח אמר רב יהודה אמר רב: הטבח צריך שלשה סכינין, אחת ששוחט בה, …
• חולין ח ע"ב · י ואמר רב יהודה אמר רב: הטבח צריך שני כלים של מים, אחד …

הלכה יט ואסור לטבח לפרוש חלב הכסלים על הבשר כדי לנאותו שהקרום שעל החלב דק ויתמעך …

• חולין ח ע"ב · יא אמר אמימר משמיה דרב פפא: לא ליסחוף איניש כפלי עילוי בישרא, דדאיב …
• חולין ט ע"א · א מעילאי נמי קרמא איכא? איידי דממשמשא ידא דטבחא מפתת.

הלכה כא וטבח שדרכו לנקות הבשר ונמצא אחריו חוט או קרום מלמדין אותו ומזהירין אותו שלא …

• חולין פט ע"ב · ג מתני׳ גיד הנשה נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, …
• חולין צג ע"ב · יד אמר מר זוטרא: כשעורה במקום אחד, כזית – אפילו בשנים ובשלשה מקומות. …

הלכה א גיד הנשה נוהג בבהמה וחיה הטהורין ואפילו בנבלות וטרפות שלהן ונוהג בשליל ובמוקדשין בין …

• פסחים פג ע"ב · ט רב אשי אמר: לא נצרכא אלא לשמנו דגיד הנשה. דתניא: שמנו מותר, …
• פסחים פג ע"ב · י רבינא אמר: בחיצון, וכדרב יהודה אמר שמואל. דאמר רב יהודה אמר שמואל: …
• חולין פט ע"ב · א שיעורא בעינן, ועבודה זרה כתותי מכתת שיעורא. הכא, כל מה דמכתת מעלי …
• חולין פט ע"ב · ב הדרן עלך כסוי הדם.
• חולין צ ע"א · ח אמר רבי חייא בר יוסף: לא שנו אלא קדשים הנאכלין, אבל קדשים …
• חולין צא ע"א · א רב אשי אמר: לא נצרכה אלא לשמנו, דתניא: שמנו מותר, וישראל קדושים …
• חולין צא ע"א · ב רבינא אמר: לא נצרכה אלא לכדרב יהודה אמר שמואל, דאמר רב יהודה …
• חולין ק ע"ב · ג מתני׳ נוהג בטהורה, ואינו נוהג בטמאה. רבי יהודה אומר: אף בטמאה. אמר …

הלכה ב האוכל מגיד הנשה הפנימי ממקום שעל הכף לוקה ואם אכל מחלבו או משאר הגיד …

• חולין צו ע"א · ו האוכל מגיד הנשה כזית – סופג ארבעים. אכלו ואין בו כזית – …
• חולין צו ע"א · יא האוכל מגיד הנשה [וכו׳]. אמר שמואל: לא אסרה תורה אלא שעל הכף …

הלכה ג אבל כזית מגיד של ימין וכזית מגיד של שמאל או שאכל שני גידים כולן …

• חולין פג ע"א · ג תא שמע: אכל שני גידין משתי ירכות משתי בהמות – סופג שמונים; …
• חולין פג ע"א · ה לעולם בזה אחר זה, ודקאמרת: מאי טעמא דרבי יהודה? כגון דלית ביה …
• חולין צו ע"א · ו האוכל מגיד הנשה כזית – סופג ארבעים. אכלו ואין בו כזית – …

הלכה ד העוף אין בו משום גיד הנשה מפני שאין לו כף ירך אלא יריכו ארוך …

• חולין צב ע"ב · ג בעי רבי ירמיה: אית ליה לעוף ועגיל, אית ליה לבהמה ולא עגיל, …
• כריתות כא ע"ב · ו אמר מר: יצא דם דגים ודם חגבים שכולו היתר. מאי כולו היתר? …

הלכה ה האוכל גיד הנשה מבהמה וחיה הטמאים פטור לפי שאינו נוהג בטמאה אלא בבהמה שכולה …

• פסחים כב ע"א · ה מאן שמעת ליה דאמר ״אין בגידין בנותן טעם״ רבי שמעון, דתניא: האוכל …
• חולין ק ע"ב · ג מתני׳ נוהג בטהורה, ואינו נוהג בטמאה. רבי יהודה אומר: אף בטמאה. אמר …
• חולין ק ע"ב · ז וסבר רבי יהודה אין בגידין בנותן טעם? והתניא: האוכל גיד הנשה של …

הלכה ו האוכל גיד הנשה של נבילה או של טרפה או של עולה חייב שתים מתוך …

• יבמות לג ע"א · א במאי קמיפלגי — באיסור כולל, ואליבא דרבי יוסי. רבי חייא סבר: רבי …
• יבמות לג ע"א · ד אלא, קמיפלגי באיסור בבת אחת, ואליבא דרבי יוסי. רבי חייא סבר: רבי …
• חולין קא ע"א · ד אמר רב יהודה, אמר רב: האוכל גיד הנשה של נבלה – רבי …
• חולין קא ע"א · ה ומודים חכמים לרבי מאיר באוכל גיד הנשה של עולה ושל שור הנסקל, …
• חולין קלב ע"א · יב כיצד? חלבו אסור כחלב בהמה, ודמו חייב לכסות כדם החיה, דרכים שוין …

הלכה ז הנוטל גיד הנשה צריך לחטט אחריו עד שלא ישאיר ממנו כלום ונאמן הטבח על …

• חולין פט ע"ב · ג מתני׳ גיד הנשה נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, …
• חולין צב ע"ב · ז ואלא חלבו דגיד? הא מיפלג פליגי בה, דתניא: גיד הנשה מחטט אחריו …
• חולין צו ע"א · ה מתני׳ הנוטל גיד הנשה, צריך שיטול את כולו. רבי יהודה אומר: כדי …

הלכה יא עשר חנויות תשע מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת נבלות ולקח בשר מאחת מהן ואינו …

• פסחים ט ע"ב · יא דתנן: תשע חנויות, כולן מוכרין בשר שחוטה, ואחת מוכרת בשר נבלה, ולקח …
• כתובות טו ע"א · ז ומי בעינן תרי רובי? והתניא: תשע חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה, ואחת …
• בבא בתרא צב ע"ב · ג רב אמר: הרי זה מקח טעות – בתר רובא אזלינן, ורובא לרדיא …
• זבחים עג ע"ב · א וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי! אלא ניכבשינהו (דניידי) [דניניידן], ונימא: כל …
• חולין צה ע"א · ה טעמא דאיכוון לצעוריה לחבריה, הא לאו הכי, אסור. והתניא: רבי אומר: מקולין …
• חולין צה ע"א · ו אמר רב: בשר, כיון שנתעלם מן העין – אסור. מיתיבי: רבי אומר: …
• חולין צה ע"א · ז תא שמע: תשע חנויות, כולן מוכרות בשר שחוטה, ואחת מוכרת בשר נבלה, …
• בכורות יט ע"ב · ט אפילו תימא רבנן, כי אזלי בתר רובא ברובא דאיתיה קמן, כגון תשע …
• נדה יח ע"א · י דתניא: תשע חנויות, כולן מוכרות בשר שחוטה, ואחת מוכרת בשר נבלה, ולקח …
• נדה יח ע"א · יא ובנמצא — הלך אחר הרוב.

הלכה יב וכן בשר הנמצא ביד עכו"ם ואינו ידוע ממי לקח אם היו מוכרי הבשר ישראל …

• בבא מציעא כד ע"ב · ח ההוא דיו דשקיל בשרא בשוקא ושדיה בצנייתא דבי בר מריון. אתא לקמיה …
• חולין צה ע"א · ה טעמא דאיכוון לצעוריה לחבריה, הא לאו הכי, אסור. והתניא: רבי אומר: מקולין …
• חולין צה ע"א · ו אמר רב: בשר, כיון שנתעלם מן העין – אסור. מיתיבי: רבי אומר: …
• חולין צה ע"ב · ד אלא רב, היכי אכל בשרא בשעתיה, דלא (עלים) [מעלים] עיניה מיניה? איבעית …

הלכה יג תלה כלי מלא חתיכות בשר ונשבר הכלי ונפלו החתיכות לארץ ובא ומצא חתיכות ואין …

• חולין צה ע"ב · יז רב חייא בר אבין איתבד ליה כרכשא בי דינא, אתא לקמיה דרב …

הלכה יד גיד הנשה מותר בהנאה לפיכך מותר לאדם לשלוח לעכו"ם ירך שגיד הנשה בתוכה ונותן …

• פסחים כב ע"א · ג מתיב רבי יצחק נפחא: והרי גיד הנשה, דרחמנא אמר: ״על כן לא …
• פסחים כב ע"א · ו רבי שמעון הכי נמי דאסר בהנאה, דתניא: גיד הנשה מותר בהנאה, דברי …
• חולין צג ע"ב · כא מתני׳ שולח אדם ירך לגוי שגיד הנשה בתוכה, מפני שמקומו ניכר.
• חולין צד ע"א · ד ואיבעית אימא במקום שאין מכריזין – גזירה שמא יתננה לו בפני ישראל …
• חולין צד ע"א · יט תנו רבנן: השולח ירך לחבירו, שלימה – אינו צריך שיטול הימנה גיד …
• חולין צד ע"ב · ט רב אשי אמר: כולה במקום שאין מכריזין, ומציעתא גזירה שמא ימכרנה בפני …

הלכה טו כל מקום שנאמר בתורה לא תאכל לא תאכלו לא יאכלו לא יאכל אחד איסור …

• פסחים כא ע"ב · ו ופליגא דרבי אבהו. דאמר רבי אבהו: כל מקום שנאמר ״לא יאכל״, ״לא …
• קידושין נו ע"ב · י דאמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: כל מקום שנאמר: ״לא יאכל״ ״לא …
• בבא קמא מא ע"א · כא דאמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: כל מקום שנאמר ״לא יאכל״; ״לא …
• חולין קיד ע"ב · י ואין לי אלא באכילה, בהנאה מנין? כדרבי אבהו, דאמר רבי אבהו אמר …

הלכה יז הצייד שנזדמנו לו חיה או עוף ודג טמאים וצדן או שניצודו לו טמאים וטהורים …

• פסחים כג ע"א · ט והרי שרצים, דרחמנא אמר: ״שקץ הוא לא יאכל״, ותנן: ציידי חיה ועופות …

הלכה א בשר בחלב אסור לבשלו ואסור לאכלו מן התורה ואסור בהנאה וקוברין אותו ואפרו אסור …

• נזיר לז ע"א · יב אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי: לרבי עקיבא דקא …
• קידושין נז ע"ב · ט בשר בחלב. מנלן? דתנא דבי רבי ישמעאל: ״לא תבשל גדי בחלב אמו״ …
• חולין קח ע"ב · ח ולוי אמר: אף לוקה על בשולו, וכן תני לוי במתניתין: כשם שלוקה …
• חולין קטו ע"ב · יח אי הכי, השתא נמי איכא למיפרך: מה לכלאי הכרם, שכן גדולי קרקע?
• בכורות ו ע"ב · יא וחלב דבהמה טהורה מנלן דשרי? אילימא מדאסר רחמנא ״בשר בחלב״, הא לחודיה …

הלכה ג אין אסור מן התורה אלא בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה שנאמר לא תבשל …

• חולין קד ע"א · ז רב אשי אמר: כולה רבי עקיבא היא, והכי קאמר: כל הבשר אסור …
• חולין קיג ע"א · יח מתני׳ בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה – אסור לבשל ואסור בהנאה. …
• חולין קיג ע"ב · ב ולילף מיניה? כתיב קרא אחרינא: ״ואת ערת גדיי העזים״ – כאן ״גדיי …

הלכה ד וכן בשר חיה ועוף בין בחלב חיה בין בחלב בהמה אינו אסור באכילה מן …

• חולין קג ע"ב · טז מתני׳ כל הבשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים, ואסור להעלות …
• חולין קד ע"א · ז רב אשי אמר: כולה רבי עקיבא היא, והכי קאמר: כל הבשר אסור …
• חולין קיג ע"א · יח מתני׳ בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה – אסור לבשל ואסור בהנאה. …

הלכה ה דגים וחגבים מותר לאכלן בחלב והשוחט עוף ונמצא בו ביצים גמורות מותר לאכלן בחלב.

• ביצה ו ע"ב · ח אמר רב הונא אמר רב: ביצה, עם יציאתה נגמרה. מאי ״עם יציאתה …
• חולין קג ע"ב · טז מתני׳ כל הבשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים, ואסור להעלות …
• חולין קד ע"א · ז רב אשי אמר: כולה רבי עקיבא היא, והכי קאמר: כל הבשר אסור …

הלכה ו המעושן והמבושל בחמי טבריא וכיוצא בהן אין לוקין עליו וכן המבשל בשר במי חלב …

• חולין קיג ע"ב · ה אמר שמואל: ״גדי״ – לרבות את החלב, ״גדי״ – לרבות את המתה, …
• חולין קיג ע"ב · ו ״גדי״ – להוציא את הדם, ״גדי״ – להוציא את השליא, ״גדי״ – …
• חולין קיג ע"ב · ז ״בחלב אמו״ – ולא בחלב זכר, ״בחלב אמו״ – ולא בחלב שחוטה, …
• חולין קיד ע"א · ד מיתיבי: המבשל במי חלב – פטור, דם שבשלו בחלב – פטור, העצמות …

הלכה ז המבשל שליל בחלב חייב וכן האוכלו אבל המבשל שליא או עור וגידין ועצמות ועקרי …

• חולין קיג ע"ב · ה אמר שמואל: ״גדי״ – לרבות את החלב, ״גדי״ – לרבות את המתה, …
• חולין קיג ע"ב · ו ״גדי״ – להוציא את הדם, ״גדי״ – להוציא את השליא, ״גדי״ – …
• חולין קיג ע"ב · ז ״בחלב אמו״ – ולא בחלב זכר, ״בחלב אמו״ – ולא בחלב שחוטה, …
• חולין קיג ע"ב · יד לא, דכולי עלמא אין איסור חל על איסור, אאכילה דכולי עלמא לא …
• חולין קיד ע"א · ד מיתיבי: המבשל במי חלב – פטור, דם שבשלו בחלב – פטור, העצמות …

הלכה ח בשר שנפל לתוך החלב או חלב שנפל לתוך הבשר ונתבשל עמו שיעורו בנותן טעם …

• חולין קח ע"א · ב מתני׳ טיפת חלב שנפלה על החתיכה, אם יש בה בנותן טעם באותה …
• חולין קח ע"א · יב וסבר רב אפשר לסוחטו אסור? והאיתמר: כזית בשר שנפל לתוך יורה של …
• חולין קח ע"ב · ד אלא, לעולם קסבר רב חלב נמי אסור, והכא במאי עסקינן? כגון שנפל …
• חולין קח ע"ב · ה סוף סוף כי נייח, הדר פליט! כשקדם וסילקו.

הלכה ט נפל חלב לתוך קדרה של בשר טועמין את החתיכה שנפל עליה חלב אם אין …

• חולין צח ע"א · ז ההוא כזיתא תרבא דנפל בדיקולא דבשרא, סבר רב אסי לשעוריה במאי דבלע …

הלכה י בד"א בשלא נער את הקדרה בתחלה כשנפל החלב אלא לבסוף ולא כסה אבל אם …

• חולין קח ע"א · ב מתני׳ טיפת חלב שנפלה על החתיכה, אם יש בה בנותן טעם באותה …
• חולין קח ע"ב · יא אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בשלא ניער ושלא כסה, ודברי חכמים …
• חולין קח ע"ב · יג ואלא, לא ניער בתחלה אלא בסוף, ולא כסה בתחלה אלא בסוף, אמאי? …
• חולין קח ע"ב · יד קסבר אפשר לסוחטו אסור.

הלכה יא קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בנותן טעם.

• זבחים צו ע"ב · יג ותרומה לא בעיא שטיפה ומריקה?! והתניא: קדרה שבישל בה בשר לא יבשל …
• חולין צז ע"א · ד אמר רבא: מריש הוה קא קשיא לי הא דתניא: קדרה שבשל בה …

הלכה יב הכחל אסור מדברי סופרים שאין בשר שנתבשל בחלב שחוטה אסור מן התורה כמו שביארנו …

• חולין קט ע"א · ט מתני׳ הכחל – קורעו ומוציא את חלבו. לא קרעו – אינו עובר …
• חולין קט ע"ב · א גמ׳ אמר רבי זירא אמר רב: אינו עובר עליו ומותר. והא אנן …
• חולין קט ע"ב · יא כיצד קורעו? אמר רב יהודה: קורעו שתי וערב, וטחו בכותל. אמר ליה …

הלכה טו קיבה שבשלה בחלב שבה מותרת שאינו חלב אלא הרי הוא כטנופת שהרי ישתנה במעים.

• חולין קט ע"ב · ט תניא כלישנא קמא דרב: כחל שבשלו בחלבו – מותר, קבה שבשלה בחלבה …
• חולין קטז ע"ב · טז והלכתא: אין מעמידין בעור קבת נבלה, אבל מעמידין בקבת נבלה, ובקבת שחיטת …

הלכה טז אסור להעמיד הגבינה בעור הקיבה של שחוטה ואם העמיד טועם את הגבינה אם יש …

• חולין קטז ע"א · יז מתני׳ קבת גוי ושל נבלה – הרי זו אסורה. המעמיד בעור של …

הלכה יז הבשר לבדו מותר והחלב לבדו מותר ובהתערב שניהן על ידי בישול יאסרו שניהם במה …

• פסחים עו ע"א · ח תניא כוותיה דשמואל: חם לתוך חם — אסור. וכן צונן שנתן לתוך …
• פסחים עו ע"א · ט חם לתוך צונן מדיח — כיון דחם הוא, אדמיקר ליה — אי …
• נזיר לז ע"א · טו אלא: דאי תרו ליה כולי יומא בחלבא — שרי, ומבשיל ליה בשולי …
• חולין קז ע"ב · טו מתני׳ צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת, ובלבד שלא יהו נוגעין זה …
• חולין קז ע"ב · טז גמ׳ וכי נוגע זה בזה, מאי הוי? צונן בצונן הוא! אמר אביי: …

הלכה יח מליח שאינו נאכל מחמת מלחו הרי הוא כרותח ואם נאכל כמות שהוא כמו הכותח …

• פסחים עו ע"א · יב אמר רבא: הא דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח (וכו׳) — לא …
• חולין צז ע"ב · ד אמר ליה רב אחא בר רב לרבינא: מאי דעתיך – דאמר שמואל: …
• חולין צז ע"ב · יא אמר רבי יצחק בריה דרב משרשיא: וכחל עצמו אסור, ואי נפל לקדרה …
• חולין צז ע"ב · יג פשיטא דבדידיה משערינן, דאי במה דנפק מיניה – מנא ידעינן? אלא מעתה, …
• חולין צז ע"ב · יד כיון דאמר רב יצחק בריה דרב משרשיא: וכחל עצמו אסור, שויוה רבנן …
• חולין קיב ע"א · ה ההוא בר גוזלא דנפל לכדא דכמכא, שרייה רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא. …

הלכה יט עוף שחוט שנפל לחלב או לכותח שיש בו חלב אם חי הוא מדיחו ומותר …

• פסחים עו ע"א · טו והני מילי חי, אבל צלי — בעי קליפה. ולא אמרן אלא דלית …
• חולין קיב ע"א · ו והני מילי חי, אבל צלי – בעי קליפה, ואי אית ביה פילי …

הלכה כ אסור להעלות העוף עם הגבינה על השלחן שהוא אוכל עליו גזירה משום הרגל עבירה …

• חולין קג ע"ב · טז מתני׳ כל הבשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים, ואסור להעלות …
• חולין קד ע"ב · ו מתני׳ העוף עולה עם הגבינה על השולחן, ואינו נאכל, דברי בית שמאי. …
• חולין קד ע"ב · ז באיזה שולחן אמרו? בשולחן שאוכל עליו, אבל בשולחן שסודר עליו את התבשיל …

הלכה כא שני אכסנאין שאינם מכירין זה את זה אוכלין על שלחן אחד זה בשר בהמה …

• חולין קז ע"ב · טו מתני׳ צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת, ובלבד שלא יהו נוגעין זה …
• חולין קז ע"ב · יז רבן שמעון בן גמליאל אומר: שני אכסנאין אוכלין על שולחן וכו׳. אמר …
• חולין קז ע"ב · יט ולא אסרו אלא בתפיסה אחת. תפיסה אחת סלקא דעתך? אלא כעין תפיסה …

הלכה כב אין לשון העיסה בחלב ואם לש כל הפת אסורה מפני הרגל עבירה שמא יאכל …

• פסחים ל ע"א · ט מיתיבי: אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש — כל הפת כולה …
• בבא מציעא צא ע"א · ח בעו מינאי: מהו ללוש את העיסה בחלב? ופשטי להו לאיסורא כהלכתא, דתניא: …
• זבחים צה ע"ב · י מיתיבי: אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש – כל הפת כולה …
• זבחים צה ע"ב · יא כיוצא בו – אין טשין את התנור באליה, ואם טש – כל …

הלכה כג פת שאפאה עם הצלי ודגים שצלאן עם הבשר אסור לאכלן בחלב קערה שאכלו בה …

• פסחים עו ע"ב · י תני רב כהנא בריה דרב חיננא סבא: פת שאפאה עם צלי בתנור …
• חולין קיא ע"ב · יח אמר חזקיה משום אביי: הלכתא דגים שעלו בקערה – מותר לאוכלן בכותח, …

הלכה כד סכין שחתך בה בשר צלי וחזר וחתך בה צנון וכיוצא בו מדברים חריפין אסור …

• עבודה זרה לט ע"א · יב והקורט של חילתית. מאי טעמא? משום דמפסקי ליה בסכינא. אף על גב …
• חולין קיא ע"ב · יח אמר חזקיה משום אביי: הלכתא דגים שעלו בקערה – מותר לאוכלן בכותח, …
• חולין קיב ע"א · א דאגב חורפיה בלע, אבל קישות – גריר לבי פסקיה ואכיל.
• חולין קיב ע"א · ב קילחי דליפתא – שרי, דסילקא – אסירי, ואי פתך בהו דליפתא – …

הלכה כה אין מניחין כד של מלח בצד כד של כמך מפני ששואב ממנו ונמצא מבשל …

• חולין קיב ע"א · ג בעא מיניה רב דימי מרב נחמן: מהו לאנוחי כדא דמלחא גבי כדא …

הלכה כו מי שאכל גבינה או חלב תחלה מותר לאכול אחריו בשר מיד וצריך שידיח ידיו …

• חולין קה ע"א · ג אלא, בית שמאי אומרים: מקנח, והוא הדין למדיח, ובית הלל אומרים: מדיח, …
• חולין קה ע"א · ה ודחיטי נמי לא אמרן, אלא בקרירא, אבל בחמימא – משטר שטרי. והני …
• חולין קה ע"א · ז גופא, אמר רב חסדא: אכל בשר – אסור לאכול גבינה, גבינה – …
• חולין קה ע"ב · ג אמצעיים רשות. אמר רב נחמן: לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל, אבל …

הלכה כז בד"א בבשר בהמה או חיה אבל אם אכל בשר עוף אחר שאכל הגבינה או …

• חולין קד ע"ב · יא תנא אגרא חמוה דרבי אבא: עוף וגבינה נאכלין באפיקורן. הוא תני לה, …
• חולין קד ע"ב · יג אמר להו: הני מילי בליליא, אבל ביממא הא חזינא.

הלכה כח מי שאכל בשר בתחלה בין בשר בהמה בין בשר עוף לא יאכל אחריו חלב …

• חולין קה ע"א · ז גופא, אמר רב חסדא: אכל בשר – אסור לאכול גבינה, גבינה – …
• חולין קה ע"א · ח קרי עליה ״הבשר עודנו בין שניהם״.

הלכה א כל איסורין שאמרנו הן במיני נפש חיה ויש איסורין אחרים של תורה בזרע הארץ …

• מנחות ה ע"ב · א האיר מזרח מתיר.

הלכה ב החדש כיצד כל אחד מחמשה מיני תבואה בלבד אסור לאכול מהחדש שלו קודם שיקרב …

• עירובין לב ע"א · ב אמר רב ששת: מנא אמינא לה, דתנן: משקרב העומר, הותר החדש מיד.
• סוכה מא ע"א · ז ושיהא יום הנף כולו אסור.
• סוכה מא ע"א · י דאיבני אימת? אילימא דאיבני בשיתסר, הרי התיר האיר מזרח! אלא דאיבני בחמיסר, …
• סוכה מא ע"א · יא לא צריכא, דאיבני בליליא, אי נמי סמוך לשקיעת החמה. (אמר) רב נחמן …
• ראש השנה ל ע"א · טז מתני׳ בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה, ובמדינה יום אחד. משחרב בית …
• ראש השנה ל ע"א · יט ושיהא יום הנף כולו אסור. מאי טעמא — מהרה יבנה בית המקדש, …
• ראש השנה ל ע"ב · ג התם — רבי יהודה הוא דקא טעי. איהו סבר רבן יוחנן בן …
• קידושין לז ע"א · א חוץ מן הערלה וכלאים. רבי אליעזר אומר: אף החדש.
• קידושין לח ע"ב · ז תנן התם: החדש אסור מן התורה בכל מקום, ערלה הלכה, והכלאים מדברי …
• מנחות סח ע"א · יח העומר היה מתיר במדינה, ושתי הלחם במקדש! למצוה.
• מנחות סח ע"ב · י אמר רבינא: אמרה לי אם – אבוך לא הוה אכיל חדש אלא …
• מנחות ע ע"א · טז מתני׳ החיטין, והשעורין, והכוסמין, והשיבולת שועל, והשיפון – הרי אלו חייבין בחלה, …

הלכה ג האוכל לחם וקלי וכרמל כזית מכל אחד ואחד לוקה שלש מלקיות שנאמר ולחם וקלי …

• כריתות ה ע"א · ג אמר רבי יצחק: האוכל לחם, קלי, וכרמל – לוקה שלש. והא אין …

הלכה ד כל תבואה שהשרישה קודם הקרבת העומר אף על פי שלא נגמרה אלא אחר שקרב …

• בבא מציעא נו ע"ב · יג עומר מתירן או אין עומר מתירן? היכי דמי: אי דאשרוש – תנינא, …
• מנחות ע ע"א · טז מתני׳ החיטין, והשעורין, והכוסמין, והשיבולת שועל, והשיפון – הרי אלו חייבין בחלה, …

הלכה ה תבואה שהשרישה אחר העומר וקצרה וזרע מן החטים בקרקע ואחר כך קרב העומר הבא …

• בבא מציעא נו ע"ב · יד לא צריכא, דחצדינהו וזרעינהו קודם לעומר, ואתא ליה עומר וחליף עילוייהו, ולא …
• מנחות סט ע"א · ו לא צריכא, דחצדינהו וזרעינהו קודם לעומר, ואתא עומר וחליף עלייהו, וקא מיבעיא …
• מנחות סט ע"ב · ז בעי רבי שמעון בן פזי: שיבולת שהביאה שליש קודם לעומר, ועקרה ושתלה …

הלכה ו כלאי הכרם כיצד מין ממיני תבואה או מיני ירקות שנזרעו עם הגפן בין שזרע …

• קידושין נו ע"ב · ה בכלאי הכרם מנלן? אמר חזקיה: אמר קרא: ״פן תקדש״ – פן תוקד …
• עבודה זרה סב ע"א · ב גמ׳ מאי טעמא שכרו אסור? אילימא, הואיל ויין נסך אסור בהנאה, שכרו …

הלכה ז והאוכל כזית מכלאי הכרם בין מן הירק בין מן הענבים לוקה מן התורה ושניהם …

• נזיר לז ע"א · יד מאי חידושיה? אילימא דהאי לחודיה והאי לחודיה שרי, ובהדי הדדי אסור, כלאים …

הלכה ח במה דברים אמורים שנזרעו בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ כלאי הכרם מדברי סופרים ובהלכות …

• קידושין לז ע"א · א חוץ מן הערלה וכלאים. רבי אליעזר אומר: אף החדש.
• קידושין לח ע"ב · ז תנן התם: החדש אסור מן התורה בכל מקום, ערלה הלכה, והכלאים מדברי …

הלכה ט הערלה כיצד כל הנוטע אילן מאכל כל פירות שעושה אותו אילן שלש שנים משנטע …

• פסחים כב ע"ב · יב והרי ערלה, דרחמנא אמר: ״ערלים לא יאכל״, ותניא: ״ערלים לא יאכל״, אין …
• קידושין נו ע"ב · ד גמ׳ בערלה מנלן? דתניא: ״ערלים לא יאכל״ – אין לי אלא איסור …
• בבא קמא קא ע"א · יג אמר רבא: הנאה הנראה לעינים אסרה תורה – דתניא: ״ערלים לא יאכל״ …
• עבודה זרה סב ע"א · ב גמ׳ מאי טעמא שכרו אסור? אילימא, הואיל ויין נסך אסור בהנאה, שכרו …

הלכה י בד"א בנוטע בארץ ישראל שנאמר כי תבאו אל הארץ וגו' אבל איסור ערלה בחוצה …

• קידושין לח ע"ב · ז תנן התם: החדש אסור מן התורה בכל מקום, ערלה הלכה, והכלאים מדברי …

הלכה יא ספק ערלה וכלאי הכרם בארץ ישראל אסור בסוריא והיא ארצות שכבש דוד מותר כיצד …

• ברכות לו ע"א · כד הא לא קשיא: בית שמאי ספוקי מספקא להו, ועבדי הכא לחומרא והכא …
• קידושין לח ע"ב · ט דתנן: ספק ערלה, בארץ – אסור, בסוריא – מותר. בחוצה לארץ יורד …
• קידושין לט ע"א · ו אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ערלה בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני. …

הלכה יב כרם שהוא ספק ערלה או ספק כלאים בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ואין צריך …

• קידושין לח ע"ב · י ואילו גבי כלאים תנן: כרם הנטוע ירק, וירק נמכר חוצה לו, בארץ …

הלכה יג חבית יין הנמצאת טמונה בפרדס של ערלה אסורה בשתייה ומותרת בהנייה שאין הגנב גונב …

• בבא בתרא כד ע"א · יב ההוא חצבא דחמרא דאישתכח בפרדיסא דערלה, שריא רבינא. לימא משום דסבר לה …
• בבא בתרא כד ע"א · יג שאני התם, דאי מיגניב מינה – אצנועי בגויה לא מצנעי. והני מילי …

הלכה יד נכרי וישראל שהיו שותפין בנטיעה אם התנו מתחלת השותפות שיהיה הנכרי אוכל שני ערלה …

• עבודה זרה כב ע"א · ו רב גביהה מבי כתיל אמר: הנהו שתילי דערלה, הוה גוי אכיל שני …

הלכה טז פירות שנה רביעית כולה אסור לאכול מהן בארץ ישראל עד שיפדו ובהלכות מעשר שני …

• קידושין נד ע"ב · יב תא שמע: הפודה נטע רבעי שלו – מוסיף עליו חמישיתו, בין משלו, …
• קידושין נד ע"ב · יג לעולם רבי מאיר, והכא במאי עסקינן, כגון דיהיב כשהוא סמדר. ודלא כרבי …

הלכה יט הטבל כיצד כל אוכל שהוא חייב להפריש ממנו תרומה ומעשרות קודם שיפריש ממנו נקרא …

• סנהדרין פג ע"א · ו גופא: ואלו שבמיתה – האוכל את הטבל, וכהן טמא שאכל תרומה טהורה, …
• מכות יג ע"א · יג כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב? רבי שמעון אומר: כל שהוא. וחכמים …
• זבחים יא ע"ב · ו והאי להכי הוא דאתא?! והא מיבעי ליה לכדשמואל – דאמר שמואל: מנין …

הלכה כ אבל האוכל מדבר שניטלה ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות …

• יבמות פו ע"א · ד וכדתניא, רבי יוסי אומר: יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא …
• יבמות פו ע"א · ז לישנא אחרינא: מעשר ראשון דטביל, מדרבי יוסי נפקא! אי מההיא, הוה אמינא …
• מכות טז ע"ב · יג ״אכל טבל ומעשר ראשון״ כו׳. אמר רב: אכל טבל של מעשר עני …

הלכה כב הטבל והחדש וההקדש וספיחי שביעית והכלאים והערלה משקין היוצאין מפירותיהן אסורים כמותן ואין לוקין …

• פסחים כד ע"ב · ח אמר רבי זירא, אף אנן נמי תנינא: אין סופגין את הארבעים משום …
• חולין קכ ע"ב · ג והא דתניא: הטבל, והחדש, וההקדש, והשביעית, והכלאים – כולן משקין היוצאין מהן …
• חולין קכ ע"ב · כ והא דתנן: אין סופגין את הארבעים משום ערלה, אלא על היוצא מן …

הלכה כד ושיעור כל אכילה מהן כזית בין למלקות בין לכרת וכבר ביארנו איסור חמץ בפסח …

• מכות יג ע"א · יג כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב? רבי שמעון אומר: כל שהוא. וחכמים …

הלכה א יין שנתנסך לעכו"ם אסור בהנייה והשותה ממנו כל שהוא לוקה מן התורה וכן האוכל …

• עבודה זרה כט ע"ב · א מתני׳ אלו דברים של גוים אסורין, ואיסורן איסור הנאה: היין, והחומץ של …
• עבודה זרה ל ע"ב · יא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בן בתירא: שלשה …

הלכה ג יין העכו"ם שאין אנו יודעין אם נתנסך או לא נתנסך והוא הנקרא סתם יינם …

• שבת יז ע"ב · ה על פתן משום שמנן?! מאי אולמיה דשמן מפת? אלא גזרו על פתן …
• יבמות מו ע"א · יז ועל יינם משום יין נסך — משום: ״לך לך, אמרין נזירא, סחור …
• עבודה זרה לא ע"א · א סתם יינם — אסור בהנאה, ומטמא טומאת משקין ברביעית. המפקיד יינו אצל …
• עבודה זרה לו ע"ב · ד אלא, על פיתן ושמנן משום יינן, ועל יינן משום בנותיהן, ועל בנותיהן …

הלכה ד וכל יין שיגע בו העכו"ם הרי זה אסור שמא נסך אותו שמחשבת העכו"ם לעבודת …

• עבודה זרה לב ע"ב · ד בשר הנכנס לעבודה זרה מותר. מאן תנא? אמר רבי חייא בר אבא …

הלכה ה עכו"ם שנגע ביין שלא בכוונה וכן תינוק עכו"ם שנגע ביין אסור בשתייה ומותר בהנייה …

• עבודה זרה נז ע"א · ג ההוא עובדא דהוה בבירם, דההוא גוי דהוה קא סליק בדיקלא ואייתי לוליבא, …
• עבודה זרה נז ע"א · ד אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב, והא מר הוא דאמר: תינוק …

הלכה ו בני השפחות העכו"ם שנולדו ברשות ישראל ומלו ועדיין לא טבלו הגדולים אוסרין היין כשיגעו …

• עבודה זרה נז ע"א · ז יינן — גדולים עושים יין נסך, קטנים אין עושים יין נסך. ואלו …
• עבודה זרה נז ע"א · ח קתני מיהת גדולים — אין, קטנים — לא! תרגמה אבני שפחות.

הלכה ז גר תושב והוא שקיבל עליו שבע מצות כמו שביארנו יינו אסור בשתייה ומותר בהנייה …

• עבודה זרה סד ע"ב · ח וחכמים אומרים: כל שקיבל עליו שבע מצות שקבלו עליהם בני נח.
• עבודה זרה סד ע"ב · י מייחדין אצלו יין, ואין מפקידין אצלו יין, ואפילו בעיר שרובה ישראל, אבל …
• עבודה זרה סד ע"ב · יא שמנו כיינו סלקא דעתך? שמן מי קא הוי יין נסך? אלא, יינו …
• עבודה זרה סד ע"ב · יב ולשאר כל דבר הרי הוא כגוי. רבן שמעון אומר: יינו יין נסך, …

הלכה ט אין מתנסך לעכו"ם אלא יין שראוי להקריב על גבי המזבח ומפני זה כשגזרו על …

• עבודה זרה ל ע"א · יא אמר רב אשי, ואיתימא רב משרשיא: פירוקא לסכנתא? אמר רבא: הלכתא — …
• עבודה זרה ל ע"א · טז אמר רבי שמעון בן לקיש: קרינא אין בו משום גילוי. מאי קרינא? …

הלכה י הורו גאוני המערב שאם נתערב ביין ישראל מעט דבש או מעט שאור הואיל ואינו …

• עבודה זרה ל ע"א · ב תנו רבנן: יין מבושל ואלונתית של גוים — אסורין, אלונתית כברייתה — …

הלכה יא מאימתי יאסר יין העכו"ם משידרוך וימשך היין אף על פי שלא ירד לבור אלא …

• עבודה זרה נה ע"ב · ג גמ׳ אמר רב הונא: יין, כיון שהתחיל להמשך, עושה יין נסך. תנן: …
• עבודה זרה נה ע"ב · ז וחזרו לומר דב״ב — אין דורכין עם הנכרי בגת, משום דרב הונא.
• עבודה זרה נו ע"ב · ב מה שבבור אסור והשאר מותר. אמר רב הונא: לא שנו אלא שלא …
• עבודה זרה נו ע"ב · ד ההוא ינוקא דתנא עבודה זרה בשית שני, בעו מיניה: מהו לדרוך עם …

הלכה יג החומץ של עכו"ם אסור בהנייה מפני שנעשה יין נסך קודם שיחמיץ עכו"ם שהיה דורס …

• עבודה זרה כט ע"ב · א מתני׳ אלו דברים של גוים אסורין, ואיסורן איסור הנאה: היין, והחומץ של …

הלכה יד החרצנים והזגין של עכו"ם אסורים כל י"ב חדש ולאחר י"ב חדש כבר יבשו ולא …

• עבודה זרה כט ע"ב · ג נודות הגוים וקנקניהן, ויין של ישראל כנוס בהן — אסורין, ואיסורן איסור …
• עבודה זרה לד ע"א · ו החרצנים והזגים של גוים וכו׳. תנו רבנן: החרצנים והזגים של גוים, לחין …
• עבודה זרה לד ע"א · ז אתמר, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כשהן אסורין — …
• עבודה זרה לד ע"א · ח אמר רב זביד: האי דורדיא דחמרא דארמאי, בתר תריסר ירחי שתא שרי. …
• עבודה זרה לד ע"ב · א אבטא דטייעי, בתר תריסר ירחי שתא שרי. אמר רב אחא בריה דרב …
• חולין קי ע"א · ח ובמה טויתינהו? אמר ליה: בפורצני. ודלמא מיין נסך (הויא) [הוו]? אמר ליה: …

הלכה טו נאדות העכו"ם וקנקניהן שהכניסו בהן העכו"ם יינם אסור ליתן לתוכן יין עד שיישנן י"ב …

• תענית יא ע"ב · ח אזל ושאיל בי מדרשא. אמרו ליה, הלכתא: מתענין לשעות, ומתפללין תפלת תענית, …
• עבודה זרה כט ע"ב · ג נודות הגוים וקנקניהן, ויין של ישראל כנוס בהן — אסורין, ואיסורן איסור …
• עבודה זרה לג ע"א · יב בר עדי טייעא אנס הנהו זיקי מרב יצחק בר יוסף, רמא בהו …
• עבודה זרה לג ע"א · יג סבור מינה: הני מילי דידן, אבל דידהו — לא. כי אתא רבין …
• עבודה זרה לג ע"ב · א לכתחלה או דיעבד? תא שמע, דתני רב זביד בר אושעיא: הלוקח קנקנים …
• עבודה זרה לג ע"ב · ג אמר רב אשי: לא תימא עד דנתרן, אלא אפילו רפאי מירפא, אף …
• עבודה זרה לד ע"א · ה אתא שאל בי מדרשא, אמרי: הלכתא מתענין לשעות, ואם השלים — מתפלל …
• עבודה זרה לד ע"א · ח אמר רב זביד: האי דורדיא דחמרא דארמאי, בתר תריסר ירחי שתא שרי. …
• עבודה זרה לד ע"ב · א אבטא דטייעי, בתר תריסר ירחי שתא שרי. אמר רב אחא בריה דרב …

הלכה טז ומותר ליתן לתוכן שכר או ציר או מורייס מיד ואין צריך לכלום ומותר ליתן …

• עבודה זרה לג ע"א · יד תנו רבנן: קנקנים של גוים, חדשים גרודים — מותרין, ישנים ומזופפין — …
• עבודה זרה לג ע"ב · א לכתחלה או דיעבד? תא שמע, דתני רב זביד בר אושעיא: הלוקח קנקנים …
• עבודה זרה לג ע"ב · ד איבעיא להו: מהו ליתן לתוכו שכר? רב נחמן ורב יהודה אסרי, ורבא …

הלכה יז הלוקח כלים חדשים שאינם מזופתים מן העכו"ם נותן לתוכן יין מיד ואינו חושש שמא …

• עבודה זרה לג ע"א · ז נודות הגוים וקנקניהם. תנו רבנן: נודות הגוים, גרודים חדשים — מותרין, ישנים …
• עבודה זרה לג ע"ב · ז דבי פרזק רופילא אנס הני כובי מפומבדיתא, רמא בהו חמרא, אהדרינהו ניהלייהו. …
• עבודה זרה לג ע"ב · ח אמר רב עוירא: הני חצבי שחימי דארמאי, כיון דלא בלעי טובא — …

הלכה יח וכן כוס של חרס ששתה בו העכו"ם אסור לשתות בו הדיחו פעם ראשונה ושניה …

• עבודה זרה לג ע"ב · י איכא דאמרי: פעם ראשון ושני — כולי עלמא לא פליגי דאסיר, כי …

הלכה יט כלי חרס השועים באבר שנשתמשו בהן ביין נסך אם היו לבנים או אדומים או …

• פסחים ל ע"ב · ט ומאי שנא לענין יין נסך, דדריש מרימר: מאני דקוניא, בין אוכמא בין …
• כתובות קז ע"ב · יג והלכתא כותיה דרב זביד בקוניא. דאמר רב זביד: הני מאני דקוניא — …
• כתובות קז ע"ב · יד ירוקי אסירי. ולא אמרן אלא דלית בהו קרטופני, אבל אית בהו קרטופני …
• עבודה זרה לג ע"ב · יא אמר רב זביד: האי מאני דקוניא, חיורא ואוכמא — שרי, ירוקא — …

הלכה כ גת של אבן ושל עץ שדרך בהן העכו"ם או גת של אבן שזפתה העכו"ם …

• עבודה זרה עד ע"ב · א מתני׳ גת של אבן שזפתה גוי, מנגבה והיא טהורה. ושל עץ, רבי …
• עבודה זרה עד ע"ב · ג איכא דאמרי, אמר רבא: דוקא זפתה, אבל דרך בה לא סגי לה …
• עבודה זרה עה ע"א · א רב אמר: במים, והוא הדין לאפר. רבה בר בר חנה אמר: לאפר, …
• עבודה זרה עה ע"א · ג בסורא מתנו הכי, בפומבדיתא מתנו: בי רב אמרי משמיה דרב: תלת ארבע, …
• עבודה זרה עה ע"א · ד ולא פליגי, מר קא חשיב מיא בתראי, ומר לא קחשיב מיא בתראי.

הלכה כא גת של אבן מזופפת שדרך בה העכו"ם או גת של עץ זפותה אע"פ שלא …

• עבודה זרה עד ע"ב · א מתני׳ גת של אבן שזפתה גוי, מנגבה והיא טהורה. ושל עץ, רבי …
• עבודה זרה עד ע"ב · ג איכא דאמרי, אמר רבא: דוקא זפתה, אבל דרך בה לא סגי לה …
• נדה סה ע"ב · ד כלפי לייא! בטהרות קיימינן! אלא, כדרך שאמרו בטהרות, כך אמרו ביין נסך.

הלכה כב גת של חרס אף על פי שקלף את הזפת אסור לדרוך בה מיד עד …

• עבודה זרה עד ע"ב · א מתני׳ גת של אבן שזפתה גוי, מנגבה והיא טהורה. ושל עץ, רבי …
• עבודה זרה עד ע"ב · ג איכא דאמרי, אמר רבא: דוקא זפתה, אבל דרך בה לא סגי לה …
• עבודה זרה עד ע"ב · ה תנו רבנן: הגת והמחץ והמשפך של גוים, רבי מתיר בניגוב, וחכמים אוסרין. …
• עבודה זרה עד ע"ב · ח דרש רבא: נעוה ארתחו. רבא כי הוה משדר גולפי להרפניא, סחיף להו …

הלכה כג משמרת של יין של עכו"ם אם היתה של שער מדיחה ומשמר בה ואם היתה …

• עבודה זרה עה ע"א · יג אמר רב יהודה: הני רווקי דארמאי דמזיא — מדיחן, דעמרא — מנגבן, …

הלכה כד כלי הגת שדרך בהן העכו"ם יין נסך כיצד מטהרין אותן כדי שידרוך בהן הישראל …

• עבודה זרה עה ע"א · י כלפי לייא! בטהרות קיימינן! אלא, כדרך שאמרו בטהרות, כך אמרו ביין נסך.
• עבודה זרה עה ע"א · יא כמה עונה? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: או יום …
• נדה סה ע"א · יב ומי בעינן כולי האי? ורמינהי: הרי שהיו גתיו ובית בדיו טמאות, ובקש …
• נדה סה ע"ב · ד כלפי לייא! בטהרות קיימינן! אלא, כדרך שאמרו בטהרות, כך אמרו ביין נסך.
• נדה סה ע"ב · ה וכמה עונה? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: או יום …

הלכה כה בזמן שהיתה ארץ ישראל כולה לישראל היו לוקחין היין מכל אדם מישראל ואין חוששין …

• עבודה זרה לט ע"ב · ו תנו רבנן: אין לוקחין ימ״ח מח״ג בסוריא, לא יין ולא מורייס ולא …
• עבודה זרה לט ע"ב · ז מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: שגר …

הלכה כו המתארח אצל בעל הבית בכל מקום ובכל זמן והביא לו יין או בשר או …

• עבודה זרה לט ע"ב · ו תנו רבנן: אין לוקחין ימ״ח מח״ג בסוריא, לא יין ולא מורייס ולא …
• עבודה זרה לט ע"ב · ז מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: שגר …

הלכה א כיצד היא הנגיעה שאוסר בה העכו"ם היין הוא שיגע ביין עצמו בין בידו בין …

• עבודה זרה נח ע"א · ב על לגביה, אמר ליה: כי האי גוונא מאי? אמר ליה: אסור אפילו …
• עבודה זרה נט ע"ב · ב ההוא אתרוגא דנפל לחביתא דחמרא, אידרי גוי ושקליה. אמר להו רב אשי: …

הלכה ב נטל כלי של יין והגביהו ויצק היין אע"פ שלא שיכשך נאסר שהרי בא היין …

• עבודה זרה ס ע"א · ג אמר רב פפא: גוי אדנא וישראל אכובא — חמרא אסיר, מאי טעמא? …
• עבודה זרה ס ע"א · ז בכחו, כולי עלמא לא פליגי דאסיר. כי פליגי — בכח כחו. איכא …
• עבודה זרה עב ע"ב · ו תא שמע: המערה מחבית לבור, קילוח היורד משפת חבית למטה — אסור! …

הלכה ג עכו"ם שהיה אוחז הכלי בקרקע וישראל יצק לתוכו יין היין מותר ואם נדנד העכו"ם …

• עבודה זרה ס ע"א · ג אמר רב פפא: גוי אדנא וישראל אכובא — חמרא אסיר, מאי טעמא? …

הלכה ד כלי סתום מותר לטלטלו העכו"ם ממקום למקום ואף על פי שהיין מתנדנד שאין זה …

• עבודה זרה ס ע"א · ד אמר רב פפא: האי גוי דדרי זיקא וקאזיל ישראל אחוריה, מליא — …
• עבודה זרה ס ע"א · ה רב אשי אמר: זיקא, בין מליא ובין חסירא — שרי, מאי טעמא? …

הלכה ה עכו"ם שנגע ביין ולא נתכוון לזה הרי היין מותר בהנייה בלבד כיצד כגון שנפל …

• עבודה זרה נח ע"א · ו אי הכי, ליתני ״ימכר״, כדקתני סיפא: חרם גוי שהושיט ידו לחבית, וכסבור …

הלכה ו בא היין מכחו של עכו"ם בלא כוונה הואיל ולא נגע ביין הרי זה מותר …

• עבודה זרה נח ע"ב · ג והא קא נגע ביה בנטלא, והוה ליה מגע גוי שלא בכוונה ואסור! …

הלכה ח חבית שנסדקה לארכה וקדם העכו"ם וחבקה כדי שלא יתפרדו החרסים הרי זה מותר בהנייה …

• עבודה זרה ס ע"ב · א דאיפקעה לאורכה, אידרי ההוא גוי חבקה, שרייה רפרם בר פפא, ואי תימא …

הלכה ט עכו"ם שנפל לבור של יין והעלוהו משם מת או שמדד הבור שיש בו היין …

• עבודה זרה ס ע"ב · ד נפל לבור ועלה, מדדו בקנה, התיז את הצרעה בקנה, או שהיה מטפיח …
• עבודה זרה ס ע"ב · ח נפל לבור ועלה. אמר רב פפא: לא שנו אלא שעלה מת, אבל …
• עבודה זרה ס ע"ב · יא נטל חבית וזרקה [בחמתו] לבור, זה היה מעשה [והכשירו]. אמר רב אשי: …
• עבודה זרה ס ע"ב · יב איתיביה רב הונא לרב אשי: נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור, זה …
• עבודה זרה סא ע"א · א התם, דקאזיל מיניה ומיניה.
• עבודה זרה ע ע"א · א יצרא דיין נסך לא תקיף להו. זונה ישראלית וגוים מסובין — חמרא …

הלכה י חבית שהיה נקב בצדה ונשמט הפקק מן הנקב והניח העכו"ם אצבעו במקום הנקב כדי …

• עבודה זרה נט ע"ב · ה ההיא חביתא דחמרא דאישתקיל לברזא, אתא גוי, אידרי אנח ידיה עילויה. אמר …
• עבודה זרה ס ע"א · א ואידך שרי, ואיכא דאמרי, אמר רב פפא: עד (הברזא) [ברזא] — חמרא …

הלכה יא מינקת כפופה שעושין אותה ממתכת או מזכוכית וכיוצא בהם שהניח ראשה לתוך היין שבחבית …

• עבודה זרה עב ע"ב · ט ההוא גברא דאסיק חמרא בגישתא ובת גישתא, אתא גוי אנח ידיה אגישתא, …

הלכה יב המערה יין לתוך כלי שיש בו יין עכו"ם נאסר כל היין שבכלי העליון שהרי …

• עבודה זרה עב ע"א · יב מתני׳ נטל את המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של נכרי, וחזר ומדד לתוך …
• עבודה זרה עב ע"ב · ח אמר להו רב חסדא להנהו סביתא: כי כייליתו חמרא לגוים — (קטפי) …

הלכה יג משפך שמדד בו לעכו"ם אם יש בקצה המשפך עכבת יין לא ימדוד בו לישראל …

• עבודה זרה עב ע"א · יב מתני׳ נטל את המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של נכרי, וחזר ומדד לתוך …

הלכה יד כלי שיש לו כמין שני חוטמין יוצאין ממנו כמו הכלים שנוטלין בהם לידים שהיה …

• עבודה זרה עב ע"ב · יא אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן: קנישקנין שרי, והני מילי דקדים פסק …

הלכה טו עכו"ם שמצץ היין מן החבית במינקת אסר כל היין שבה שכשיפסק יחזור היין שעלה …

• עבודה זרה נח ע"א · ה מתניתא: דאגרדמים גוי שקדח במינקת והעלה, או שטעם מן הכוס והחזירו לחבית …

הלכה טז עכו"ם שהיה מעביר עם ישראל כדי יין ממקום למקום והוא הולך אחריהן לשמרן אפילו …

• עבודה זרה סט ע"א · ה מתני׳ נכרי שהיה מעביר עם ישראל כדי יין ממקום למקום, אם היה …
• עבודה זרה סט ע"א · ז אם הודיעו שהוא מפליג — כדי שישתום, ויסתום, ויגוב. רבן שמעון בן …
• עבודה זרה סט ע"א · ח המניח נכרי בחנות, אף על פי שיצא ונכנס — מותר, ואם הודיעו …

הלכה יז וכן המניח עכו"ם בחנותו אף על פי שהוא יוצא ונכנס כל היום כולו היין …

• עבודה זרה סט ע"א · ה מתני׳ נכרי שהיה מעביר עם ישראל כדי יין ממקום למקום, אם היה …
• עבודה זרה סט ע"א · ז אם הודיעו שהוא מפליג — כדי שישתום, ויסתום, ויגוב. רבן שמעון בן …
• עבודה זרה סט ע"א · ח המניח נכרי בחנות, אף על פי שיצא ונכנס — מותר, ואם הודיעו …
• חולין ג ע"א · ח אמר רבא: ויוצא ונכנס, לכתחלה לא? והתנן: המניח נכרי בחנותו וישראל יוצא …

הלכה יח ישראל שהיה אוכל עם העכו"ם והניח יין פתוח על השולחן ויין פתוח על הדולפקי …

• עבודה זרה סט ע"א · ט היה אוכל עמו על השולחן, והניח לגינין על השולחן ולגין על הדולבקי, …

הלכה יט היה שותה עם העכו"ם ושמע קול תפלה בבית הכנסת ויצא אף היין הפתוח מותר …

• עבודה זרה ע ע"א · ו ההוא ישראל וגוי דהוו יתבי וקא שתו חמרא, שמע ישראל קל צלויי …

הלכה כ עכו"ם וישראל שהיו דרין בחצר אחת ויצאו שניהם בבהלה לראות חתן או הספד וחזר …

• עבודה זרה ע ע"א · ג ההוא חמרא דישראל, דהוה יתיב בביתא, דהוה דייר ישראל בעליונה וגוי בתחתונה. …

הלכה כא יין של ישראל ושל עכו"ם בבית אחד והיו חביות פתוחות ונכנס העכו"ם לבית ונעל …

• עבודה זרה ע ע"א · ב ההוא ביתא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל, על גוי אחדה לדשא באפיה, …

הלכה כב וכן אם שאג ארי וכיוצא בו וברח העכו"ם ונחבא בין החביות הפתוחות היין מותר …

• עבודה זרה ע ע"א · ט ההוא אריא דהוה נהים במעצרתא, שמע גוי, טשא ביני דני. אמר רבא: …

הלכה כג אוצר של יין שהיו חביותיו פתוחות ויש לעכו"ם חביות אחרות באותו הפונדק ונמצא העכו"ם …

• עבודה זרה סא ע"ב · טו ההוא כרכא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל, אשתכח גוי דהוה קאי ביני …
• עבודה זרה ע ע"א · ד ההוא אושפיזא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל, אישתכח גוי דהוה יתיב בי …
• עבודה זרה ע ע"א · ו ההוא ישראל וגוי דהוו יתבי וקא שתו חמרא, שמע ישראל קל צלויי …
• עבודה זרה ע ע"ב · א ההיא רביתא דאישתכח דהות בי דני, והות נקיטא אופיא בידה, אמר רבא: …

הלכה כד גדוד שנכנס למדינה דרך שלום כל החביות הפתוחות שבחנויות אסורות וסתומות מותרות ובשעת מלחמה …

• כתובות כז ע"א · ח גמ׳ ורמינהו: בלשת שבאה לעיר, בשעת שלום — חביות פתוחות אסורות, סתומות …
• עבודה זרה ע ע"ב · יב מתני׳ בולשת שנכנסה לעיר, בשעת שלום — חביות פתוחות אסורות, סתומות מותרות; …
• נדה יג ע"א · כב אמר אביי: עשאו כבולשת, דתנן: בולשת (שנכנס) [שנכנסה] לעיר, בשעת שלום — …

הלכה כה עכו"ם שנמצא עומד בצד הבור של יין אם יש לו מלוה על אותו היין …

• עבודה זרה ס ע"ב · ג מתני׳ נכרי שנמצא עומד בצד הבור של יין, אם יש לו מלוה …
• עבודה זרה ס ע"ב · ה גמ׳ אמר שמואל: והוא שיש לו מלוה על אותו יין.

הלכה כו זונה עכו"ם במסיבה של ישראל היין מותר שאימתן עליה ולא תגע אבל זונה ישראלית …

• עבודה זרה סט ע"ב · יב אמר רבא: זונה גויה, וישראל מסובין אצלה — חמרא שרי, נהי דתקיף …

הלכה כז עכו"ם הנמצא בבית הגת אם יש שם לחלוחית יין כדי לבלול הכף עד שתבלול …

• עבודה זרה ס ע"ב · ב ההוא גוי דאשתכח דהוה קאי במעצרתא, אמר רב אשי: אי איכא טופח …

הלכה כח חבית שצפה בנהר אם נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל מותרת בהנייה כנגד עיר שרובה …

• בבא מציעא כד ע"ב · ב תא שמע, דאמר רב אסי: מצא חבית יין בעיר שרובה גוים – …
• בבא מציעא כד ע"ב · ד וכי מאחר דאסירא בהנאה מותרת משום מציאה, למאי הלכתא? אמר רב אשי: …
• בבא בתרא כד ע"א · ט איתמר: חבית שצפה בנהר, אמר רב: נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל – …
• בבא בתרא כד ע"א · יא לא; דכולי עלמא אית להו דרבי חנינא, והכא בהא קמיפלגי – דמר …

הלכה כט מקום שהיו רוב מוכרי היין בו ישראלים ונמצאו בו כלים גדולים מלאים יין והם …

• בבא בתרא כד ע"א · יד הנהו זיקי דחמרא דאשתכחו בי קופאי, שרנהו רבא. לימא לא סבר לה …
• בבא בתרא כד ע"ב · א דשפוכאי – ישראל נינהו. והני מילי ברברבי, אבל זוטרי – אימור מעוברי …
• עבודה זרה ע ע"א · י הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא, ופתחו חביתא טובא. אמר רבא: חמרא שרי. מאי …

הלכה א הלוקח בית או ששכר בית בחצירו של עכו"ם ומלאהו יין אם היה הישראלי דר …

• עבודה זרה לא ע"א · ז אמר רבי חייא בריה דרבי חייא בר נחמני, אמר רב חסדא אמר …
• עבודה זרה לא ע"א · ט איכא דאמרי, אמר רבי אלעזר: הכל משתמר בחותם בתוך חותם, חוץ מן …
• עבודה זרה סא ע"ב · ו ואלא, אסיפא דרישא, דקאמר תנא קמא: בחצר אחרת מותר, והוא שמפתח וחותם …
• חולין מא ע"א · ד כתנאי: גוי שניסך יינו של ישראל שלא בפני עבודה זרה – אסרו, …

הלכה ב יצא ולא סגר הפתח או שסגר והניח המפתח ביד עכו"ם הרי היין אסור בשתיה …

• עבודה זרה ע ע"ב · ד ההיא מסוביתא דמסרה לה איקלידא (מפתחה) לגויה, אמר רבי יצחק אמר רבי …
• חולין מא ע"א · ד כתנאי: גוי שניסך יינו של ישראל שלא בפני עבודה זרה – אסרו, …

הלכה ג עכו"ם ששכר ישראל לדרוך לו יינו בטהרה כדי שיהיה מותר לישראל ויקחוהו ממנו והיה …

• עבודה זרה סא ע"א · ב מתני׳ המטהר יינו של נכרי, ונותנו ברשותו (ובבית) [בבית] הפתוח לרשות הרבים, …
• עבודה זרה סא ע"א · ג ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר, אף על פי שהוא יוצא ונכנס …
• עבודה זרה סא ע"א · ד המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו, והלה כותב לו: ״התקבלתי ממך מעות״ …
• עבודה זרה סא ע"א · ה גמ׳ בעיר שכולה גוים נמי, והאיכא רוכלין המחזירין בעיירות! אמר שמואל: בעיר …
• עבודה זרה סא ע"א · ו אמר רב יוסף: וחלון כרשות הרבים דמי, ואשפה כרשות הרבים דמי, ודיקלא …
• עבודה זרה סא ע"ב · ב המטהר יינו של גוי ברשותו, וישראל דר באותה חצר — מותר, והוא …
• עבודה זרה סא ע"ב · יא רב נחמן אמר זעירי להחמיר, והכי קאמר תנא קמא: במה דברים אמורים? …
• עבודה זרה סא ע"ב · יד אמר להו רבא: אדרבה, אפילו למאן דאמר לא חיישינן לגומלין, הני מילי …
• חולין מא ע"א · ד כתנאי: גוי שניסך יינו של ישראל שלא בפני עבודה זרה – אסרו, …

הלכה ד אפילו כתב העכו"ם לישראל שנתקבל ממנו המעות למכור לו בהן יין הואיל ואין הישראלי …

• עבודה זרה סא ע"א · ב מתני׳ המטהר יינו של נכרי, ונותנו ברשותו (ובבית) [בבית] הפתוח לרשות הרבים, …
• עבודה זרה סא ע"א · ג ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר, אף על פי שהוא יוצא ונכנס …
• עבודה זרה סא ע"א · ד המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו, והלה כותב לו: ״התקבלתי ממך מעות״ …
• עבודה זרה סא ע"א · ה גמ׳ בעיר שכולה גוים נמי, והאיכא רוכלין המחזירין בעיירות! אמר שמואל: בעיר …
• עבודה זרה סא ע"א · ו אמר רב יוסף: וחלון כרשות הרבים דמי, ואשפה כרשות הרבים דמי, ודיקלא …
• עבודה זרה סא ע"ב · יא רב נחמן אמר זעירי להחמיר, והכי קאמר תנא קמא: במה דברים אמורים? …
• עבודה זרה סא ע"ב · יד אמר להו רבא: אדרבה, אפילו למאן דאמר לא חיישינן לגומלין, הני מילי …
• חולין ג ע"א · ט אלא מהכא: אין השומר צריך להיות יושב ומשמר, אלא אף על פי …

הלכה ה היה יין זה הטהור של עכו"ם מונח ברשות הרבים או בבית הפתוח לרשות הרבים …

• עבודה זרה סא ע"א · ב מתני׳ המטהר יינו של נכרי, ונותנו ברשותו (ובבית) [בבית] הפתוח לרשות הרבים, …
• עבודה זרה סא ע"א · ג ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר, אף על פי שהוא יוצא ונכנס …
• עבודה זרה סא ע"א · ד המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו, והלה כותב לו: ״התקבלתי ממך מעות״ …
• עבודה זרה סא ע"א · ה גמ׳ בעיר שכולה גוים נמי, והאיכא רוכלין המחזירין בעיירות! אמר שמואל: בעיר …
• עבודה זרה סא ע"א · ו אמר רב יוסף: וחלון כרשות הרבים דמי, ואשפה כרשות הרבים דמי, ודיקלא …

הלכה ו ואשפה וחלון ודקל אף על פי שאין בו פירות הרי אלו כרשות הרבים וחבית …

• עבודה זרה סא ע"א · ב מתני׳ המטהר יינו של נכרי, ונותנו ברשותו (ובבית) [בבית] הפתוח לרשות הרבים, …
• עבודה זרה סא ע"א · ג ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר, אף על פי שהוא יוצא ונכנס …
• עבודה זרה סא ע"א · ד המטהר יינו של נכרי ונותנו ברשותו, והלה כותב לו: ״התקבלתי ממך מעות״ …
• עבודה זרה סא ע"א · ה גמ׳ בעיר שכולה גוים נמי, והאיכא רוכלין המחזירין בעיירות! אמר שמואל: בעיר …
• עבודה זרה סא ע"א · ו אמר רב יוסף: וחלון כרשות הרבים דמי, ואשפה כרשות הרבים דמי, ודיקלא …
• עבודה זרה סא ע"א · ז פסיק רישיה — פליגי בה רב אחא ורבינא: חד אסר, וחד שרי. …

הלכה ז חצר החלוקה במסיפים ועכו"ם בצד זה וישראל בצד אחר וכן שני גגין שהיה גג …

• עבודה זרה ע ע"ב · ו למימרא דטהרות אלימי מיין נסך? אין, דאיתמר: חצר שחלקה במסיפס, אמר רב: …

הלכה ח מותר לישראל להפקיד יינו בכלי סתום ביד עכו"ם והוא שיהיה לו בו שני סימנין …

• עבודה זרה לא ע"א · ז אמר רבי חייא בריה דרבי חייא בר נחמני, אמר רב חסדא אמר …
• עבודה זרה לא ע"א · ט איכא דאמרי, אמר רבי אלעזר: הכל משתמר בחותם בתוך חותם, חוץ מן …
• עבודה זרה לא ע"א · י היכי דמי חותם בתוך חותם? אמר רבא: אגנא דפומא דחביתא שריקא וחתימא …

הלכה ט ואם הפקיד ביד עכו"ם בחותם אחד הרי זה אסור בשתייה ומותר בהנייה והוא שייחד …

• עבודה זרה לא ע"א · א סתם יינם — אסור בהנאה, ומטמא טומאת משקין ברביעית. המפקיד יינו אצל …
• עבודה זרה לא ע"א · ב והתנן: המפקיד פירותיו אצל גוי, הרי הן כפירותיו של גוי לשביעית ולמעשר! …

הלכה י יין מבושל והשכר או יין שעירבו עם דברים אחרים כגון דבש ושמן וכן החומץ …

• שבת קכב ע"א · ג ואמר רבי אבא בר כהנא: התיר להם רבי חנינא לבית רבי לשתות …
• עבודה זרה כט ע"ב · יד והחומץ של גוים שהיה מתחלתו יין. פשיטא! משום דאחמיץ פקע ליה איסוריה? …
• עבודה זרה כט ע"ב · טו אמר רבי אילעא, שנינו: יין מבושל של גוים שהיה מתחלתו יין — …
• עבודה זרה לט ע"א · יט אמר רב: חבי״ת אסור בחותם אחד, חמפ״ג מותר בחותם אחד. חלב, בשר, …
• עבודה זרה לט ע"ב · א אסורין בחותם אחד. חילתית, מורייס, פת, גבינה — מותרין בחותם אחד.
• עבודה זרה לט ע"ב · ג ורב, מאי שנא גבינה? דלא טרח ומזייף? חלב נמי לא טרח ומזייף! …

הלכה יב אבל המפקיד יין ביד גר תושב או ששלחו עמו והפליג או שהניח ביתו פתוח …

• עבודה זרה עב ע"א · יד אמר רב הונא: נצוק וקטפרס ומשקה טופח חיבור לענין יין נסך.

הלכה יג יש דברים שאין בהם איסור ניסוך כלל ואסרו אותם חכמים כדי להרחיק מן הניסוך …

• עבודה זרה נח ע"ב · ה מאי? אמר ליה: אסור, משום ״לך לך, אמרין נזירא; סחור סחור, לכרמא …
• עבודה זרה נט ע"א · יא בעו מיניה מרב כהנא: גוי מהו שיוליך ענבים לגת? אמר להו: אסור, …
• עבודה זרה נט ע"ב · א ובדודורין, אף על פי שהיין מזלף עליהן — מותר. אמר ליה: ״הביא״ …
• עבודה זרה עב ע"ב · ח אמר להו רב חסדא להנהו סביתא: כי כייליתו חמרא לגוים — (קטפי) …

הלכה יד וכן מותר שיריח העכו"ם בחבית של יין שלנו ומותר לישראל להריח בחבית של יין …

• עבודה זרה סו ע"ב · ג האי בת תיהא, גוי בדישראל — שפיר דמי, ישראל בדגוי — אביי …

הלכה טו כבר ביארנו שכל דבר שהוא אסור בהנייה אם עבר ומכרו דמיו מותרין חוץ מעכו"ם …

• עבודה זרה סב ע"א · א מתני׳ השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך — שכרו אסור. שכרו …
• עבודה זרה סב ע"א · ד אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: קנס הוא שקנסו חכמים בחמרין וביין …

הלכה טז וכן השוכר את החמור להביא עליו יין או ששכר ספינה להביא בה יין שכרן …

• עבודה זרה סב ע"א · א מתני׳ השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך — שכרו אסור. שכרו …
• עבודה זרה סב ע"ב · ד תא שמע: דההוא גברא דאגר ארביה לסתם יינן, יהבו ליה חיטי באגרא, …

הלכה יז שכר לעכו"ם חמור לרכוב עליו והניח עליו לוגין של יין שכרו מותר שכרו לשבר …

• עבודה זרה סב ע"א · א מתני׳ השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך — שכרו אסור. שכרו …
• עבודה זרה סג ע"ב · יג אמר רב נחמן: ישבור, ותבא עליו ברכה. לימא מסייע ליה: אין עודרין …

הלכה יח השוכר את הפועל ואמר לו העבר לי מאה חביות של שכר במאה פרוטות ונמצא …

• עבודה זרה סה ע"א · ט והתניא: השוכר את הפועל, ואמר לו: ״העבר לי מאה חביות במאה פרוטות״, …

הלכה כ אומני ישראל ששלח להם עכו"ם חבית של יין בשכרן מותר שיאמרו לו תן לנו …

• עבודה זרה עא ע"א · ב מתני׳ האומנין של ישראל ששלח להם נכרי חבית של יין נסך בשכרן …

הלכה כא ישראל שהיה נושה בעכו"ם מנה הלך העכו"ם ומכר עכו"ם ויין נסך והביא לו דמיהן …

• עבודה זרה סד ע"א · יא אלא מהכא: ישראל שהיה נושה בגוי מנה, ומכר עבודה זרה והביא לו, …
• עבודה זרה סד ע"א · יב מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? אמר רב ששת: סיפא, משום דהוה …

הלכה כב וכן גר ועכו"ם שהיו שותפין ובאו לחלוק אין הגר יכול לומר לעכו"ם טול אתה …

• עבודה זרה סד ע"א · יג וכי רוצה בקיומו כהאי גוונא מי אסיר? והתנן: גר וגוי שירשו אביהן …
• עבודה זרה סד ע"א · טז והלא רוצה בקיומו, שלא יגנובו ושלא יאבדו! אלא אמר רב פפא: ירושת …
• עבודה זרה סד ע"ב · א תניא נמי הכי: במה דברים אמורים? שירשו, אבל נשתתפו — אסור.

הלכה כג ישראל שמכר יינו לעכו"ם פסק עד שלא מדד לו דמיו מותרין שמשפסק סמכה דעתו …

• עבודה זרה עא ע"א · ה מתני׳ המוכר יינו לנכרי, פסק עד שלא מדד — דמיו מותרין, מדד …
• עבודה זרה עא ע"ב · טו לדידי נמי, אף על גב דקדים ליה דינר — פסק, סמכא דעתיה; …

הלכה כד במה דברים אמורים בשמדד הישראלי לכליו אבל אם מדד לכלי העכו"ם או לכלי ישראל …

• עבודה זרה עא ע"ב · ב אי דקא כייל ורמי למנא דישראל, הכי נמי. לא צריכא דקא כייל …
• עבודה זרה עא ע"ב · ד לא, אי דנקיט ליה גוי לכלי בידיה — הכי נמי; לא צריכא …

הלכה כה הנותן דינר לחנוני עכו"ם ואמר לפועלו העכו"ם לך ושתה ואכול מן החנוני ואני מחשב …

• עבודה זרה סג ע"ב · ט אלא הכא אמאי חושש משום שביעית? הא לא מייחד שיעבודיה הכא! אמר …

הלכה כו אבל אם אמר להם אכלו ושתו בדינר זה או שאמר להם אכלו ושתו עלי …

• עבודה זרה סג ע"א · יב מתיב רב ששת: אומר אדם לחמריו ולפועליו ״לכו ואכלו בדינר זה״, ״צאו …

הלכה כז מלך שהיה מחלק יינו לעם ולוקח מהן דמיו כפי מה שירצה אל יאמר אדם …

• עבודה זרה עא ע"א · ג גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב: מותר לאדם לומר לגוי: ״צא והפס …
• עבודה זרה עא ע"א · ד מיתיבי: אל יאמר אדם לגוי ״עול תחתי לעוצר״. אמר ליה רב: ״עול …

הלכה כח עכו"ם שנגע ביינו של ישראל לאונסו מותר למכור אותו יין לאותו העכו"ם שאסרו לבדו …

• עבודה זרה נט ע"ב · ג אמר רב אשי: האי גוי דנסכיה לחמרא דישראל בכוונה, אף על גב …

הלכה א כל איסורי מאכלות שבתורה שיעורן בכזית בינוני בין למלקות בין לכרת בין למיתה בידי …

• ברכות לט ע"א · ג דתנן: זית שאמרו לא קטן ולא גדול, אלא בינוני — וזהו ״אגורי״. …
• יומא פ ע"א · א כל השיעורין כולן בכזית, חוץ מטומאת אוכלין, ששינה הכתוב במשמען, ושינו חכמים …

הלכה ב ושיעור זה עם כל השיעורין הלכה למשה מסיני הם ואסור מן התורה לאכול כל …

• עירובין ד ע"א · י אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: שיעורין חציצין ומחיצין, הלכה למשה …
• יומא פ ע"א · יא אמר רבי יוחנן: שיעורין ועונשין הלכה למשה מסיני. עונשין מכתב כתיבי! אלא …
• סוכה ה ע"ב · יג אלא, לרבי יהודה הלכתא גמירי לה. דאמר רבי חייא בר אשי אמר …
• חולין צח ע"א · ח ההוא פלגא דזיתא דתרבא דנפל בדיקולא דבשרא, סבר מר בר רב אשי …

הלכה ג כזית שאמרנו חוץ משל בין השינים אבל מה של בין החניכים מצטרף למה שבלע …

• חולין קג ע"ב · ט אמר רב פפא: בשל בין שינים – דכולי עלמא לא פליגי, כי …
• חולין קג ע"ב · יג רבי אסי גמריה איעקר ליה, ואתא רבי אלעזר לאדכוריה, והכי קאמר ליה: …

הלכה ד כזית חלב או נבלה או פגול או נותר וכיוצא בהן שהניחו בחמה ונתמעט האוכלו …

• מנחות נד ע"א · ז תנן התם: בשר העגל שנתפח, ובשר זקנה שנתמעך, משתערין לכמות שהן.
• מנחות נד ע"ב · ב ומי איכא למאן דאמר דיש דיחוי באיסורין? והתנן: כביצה אכלין שהניחן בחמה …
• מנחות נד ע"ב · ג הניחן בגשמים ותפחו – טמאין, וחייבין עליהם משום פיגול ונותר וחלב. תיובתא …

הלכה ה כבר ביארנו שכל איסורין שבתורה אין מצטרפין זה עם זה לכזית חוץ מבשר נבלה …

• מנחות עה ע"ב · ח וכי תימא הכי נמי, והתניא: ליקט מכולן כזית ואכלו, אם חמץ הוא …

הלכה ח האוכל כשעורה או כחרדל מאחד מכל מאכלות האסורים ושהה מעט וחזר ואכל כחרדל וכן …

• פסחים מד ע"א · ז וכזית בכדי אכילת פרס דאורייתא היא? אמר ליה: אין.
• נזיר לו ע"ב · ב ואכילת פרס דאורייתא היא? אמר ליה: אין. אי הכי, אמאי פליגי רבנן …
• כריתות יג ע"א · ג אמר רבנאי אמר שמואל: בחלבים ובנבילה עד שישהא מתחלה ועד סוף בכדי …

הלכה י כל האוכלין האסורין אינו חייב עליהם עד שיאכל אותן דרך הנאה חוץ מבשר בחלב …

• פסחים כד ע"ב · ה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן …
• פסחים כד ע"ב · י אמר אביי: הכל מודים בכלאי הכרם שלוקין עליהן אפילו שלא כדרך הנאתן, …
• פסחים כה ע"א · ד ואביי, ״תאמר״ במאי?! תאמר בבשר בחלב שאין לוקין עליו אלא דרך הנאתו …

הלכה יא כיצד הרי שהמחה את החלב וגמעו כשהוא חם עד שנכוה גרונו ממנו או שאכל …

• פסחים כה ע"א · ד ואביי, ״תאמר״ במאי?! תאמר בבשר בחלב שאין לוקין עליו אלא דרך הנאתו …
• מנחות כא ע"א · ח גופא, אמר זעירי אמר רבי חנינא: דם שבישלו אינו עובר עליו. יתיב …

הלכה יב האוכל מאכל ממאכלות האסורות דרך שחוק או כמתעסק אף על פי שלא נתכוון לגוף …

• פסחים כו ע"א · א ורבא אמר לך: עד כאן לא קאמר רבי יהודה שאין מתכוין כמתכוין …

הלכה יד עוברה שהריחה מאכל אסור כגון בשר קדש או בשר חזיר מאכילין אותה מן המרק …

• יומא פב ע"א · ט גמ׳ תנו רבנן: עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר — תוחבין …

הלכה טז מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו דברים האסורים מיד עד שיאורו עיניו ואין מחזרין על …

• יומא פג ע"א · יא מתני׳ מי שאחזו בולמוס — מאכילין אותו אפילו דברים טמאים, עד שיאורו …
• יומא פג ע"א · טו תנו רבנן: מי שאחזו בולמוס — מאכילין אותו הקל הקל, טבל ונבילה …

הלכה יז כיצד היו לפנינו טבל ונבלה מאכילין אותו נבלה תחלה שהטבל במיתה נבלה וספיחי שביעית …

• יומא פג ע"א · טו תנו רבנן: מי שאחזו בולמוס — מאכילין אותו הקל הקל, טבל ונבילה …
• יומא פג ע"א · טז טבל ותרומה — תנאי היא. דתניא: מאכילין אותו טבל ואין מאכילין אותו …

הלכה יח כבר ביארנו שאין איסור חל על איסור אלא אם היו שני האיסורין באין כאחת …

• פסחים לה ע"ב · כ ואיסורא דחמץ להיכן אזלא? אמר רב ששת: הא מני, רבי שמעון היא, …
• קידושין עז ע"ב · ה ״אלמנה וגרושה וחללה זנה״. האי תנא מאי קסבר? אי קסבר איסור חל …

הלכה א דבר אסור שנתערב בדבר מותר מין בשאינו מינו בנותן טעם ומין במינו שאי אפשר …

• זבחים עט ע"א · ד אמר רבא: אמור רבנן בטעמא, ואמור רבנן ברובא, ואמור רבנן בחזותא. מין …

הלכה ב כיצד חלב הכליות שנפל לתוך הגריסין ונמוח הכל טועמין את הגריסין אם לא נמצא …

• עבודה זרה סז ע"א · ז אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל שטעמו וממשו אסור, לוקין עליו, …

הלכה ג כיצד הוא ממשו כגון שהיה מן החלב כזית בכל שלש ביצים מן התערובת אם …

• עבודה זרה סז ע"א · ז אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל שטעמו וממשו אסור, לוקין עליו, …

הלכה ו נמצאת למד שכל איסורין שבתורה בין איסורי מלקות בין איסורי כרת בין איסורי הנייה …

• פסחים כט ע"ב · יד חמץ בזמנו, בין במינו בין שלא במינו בנותן טעם — רבי יוחנן …
• עבודה זרה סט ע"א · ד והלכתא: אידי ואידי בשיתין, וכן כל איסורין שבתורה.
• עבודה זרה עג ע"א · ב מתני׳ יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא, יין ביין ומים במים בכל …
• עבודה זרה עג ע"ב · יג רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו: כל איסורין שבתורה, בין במינן בין …
• חולין צו ע"ב · ו מתני׳ ירך שנתבשל בה גיד הנשה, אם יש בה בנותן טעם – …
• תמורה כח ע"א · י ובחולין נמי תנינא: ואלו אסורין ואוסרין בכל שהן — יין נסך, ועבודה …

הלכה ז כיצד טיפת יין נסך שנפלו עליה כמה חביות של יין הכל אסור כמו שיתבאר …

• עבודה זרה עג ע"א · ב מתני׳ יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא, יין ביין ומים במים בכל …

הלכה ח פירות שביעית אף על פי שאם נתערבו במינן בכל שהוא ושלא במינן בנותן טעם …

• נדרים נח ע"א · ב אמרו לו: והלא שביעית אין לה מתירין, ולא נתנו בה חכמים שיעור. …

הלכה ט חמץ בפסח אע"פשהוא מאיסורי תורה אינו בכללות אלו לפי שאין התערובת אסורה לעולם שהרי …

• פסחים ל ע"א · א אמר רבא: הלכתא חמץ בזמנו, בין במינו בין שלא במינו — אסור …
• ביצה ג ע"ב · ט אי הכי, אימא סיפא: נתערבה באלף — כולן אסורות. אי אמרת בשלמא …
• בבא מציעא נג ע"א · ב מאי ״מה שאין כן במעשר״ – לאו מכלל דמעשר בטיל ברובא? ואם …

הלכה י והוא הדין לתבואה חדשה שנתערבה בישנה מלפני העומר אוסרת בכל שהוא שהרי יש לה …

• ביצה ג ע"ב · ט אי הכי, אימא סיפא: נתערבה באלף — כולן אסורות. אי אמרת בשלמא …
• בבא מציעא נג ע"א · ב מאי ״מה שאין כן במעשר״ – לאו מכלל דמעשר בטיל ברובא? ואם …

הלכה יב יראה לי שאפילו דבר שיש לו מתירין אם נתערב בשאינו מינו ולא נתן טעם …

• ביצה לח ע"ב · ב אמר רב אושעיא: שפיר עבוד דאחיכו עליה. מאי שנא חטין בשעורים דלא …

הלכה יג ואלו הן השיעורין שנתנו חכמים התרומה ותרומת מעשר והחלה והבכורים עולין באחד ומאה וצריך …

• נדרים נח ע"א · א כל דבר שיש לו מתירין, כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש — …
• מעילה טו ע"ב · יא מתני׳ התרומה, ותרומת מעשר, ותרומת מעשר של דמאי, והחלה, והביכורים – מצטרפין …

הלכה יד הערלה וכלאי הכרם עולין באחד ומאתים ומצטרפין זה עם זה ואינו צריך להרים כיצד …

• פסחים כב ע"א · ד קסבר רבי אבהו: כשהותרה נבילה — היא וחלבה וגידה הותרה. הניחא למאן …
• פסחים מח ע"א · א ״מן המאתים״ — ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור. מכאן לערלה שבטילה במאתים.
• יבמות פא ע"ב · א כולן ידלקו, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: יעלו באחד ומאתים. שהיה רבי …
• עבודה זרה סח ע"ב · י דתנן: הערלה וכלאי הכרם מצטרפין, רבי שמעון אומר: אין מצטרפין.
• מעילה יח ע"א · א מתני׳ הערלה וכלאי הכרם – מצטרפין זה עם זה. רבי שמעון אומר: …

הלכה יז שאר איסורין שבתורה כולן כגון בשר שקצים ורמשים וחלב ודם וכיוצא בהן שיעורן בששים …

• חולין צב ע"ב · יא אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא, אמר רב: לא אסרה תורה …
• חולין צז ע"ב · י אמר רב נחמן: גיד בששים, ואין גיד מן המנין; כחל בששים, וכחל …
• חולין צט ע"ב · יא כי אתו לקמיה דרבי אמי, משדר להו לקמיה דרבי יצחק בן חלוב, …

הלכה יח אבל כחל שנתבשל עם הבשר בששים וכחל מן המנין הואיל והכחל מדבריהם כמו שביארנו …

• חולין צז ע"ב · י אמר רב נחמן: גיד בששים, ואין גיד מן המנין; כחל בששים, וכחל …

הלכה יט ביצה שנמצא בה אפרוח שנשלקה עם ביצים המותרות אם היתה עם ששים ואחת והיא …

• חולין צז ע"ב · י אמר רב נחמן: גיד בששים, ואין גיד מן המנין; כחל בששים, וכחל …
• חולין צח ע"א · א בביצת אפרוח, אבל טמאה – לא.
• חולין צח ע"א · ט אמר רב שמן בר אבא, אמר רב אידי בר אידי בר גרשם, …

הלכה כ אבל ביצת עוף טמא שנשלקה עם ביצי עוף טהור לא אסרה אותם ואם טרף …

• נדרים נח ע"א · א כל דבר שיש לו מתירין, כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש — …

הלכה כא ומנין סמכו חכמים על שיעור ששים שהרי המורם מאיל נזיר והיא הזרוע אחד מששים …

• חולין צח ע"ב · ה מאן דאמר בששים, סבר: בשר ועצמות בהדי בשר ועצמות משערינן, והוה ליה …

הלכה כד כשמשערין בכל האיסורין בין בששים בין במאה בין במאתים משערין במרק ובתבלין ובכל שיש …

• חולין צז ע"ב · ז אמר רבי חנינא: כשהן משערין, משערין ברוטב ובקיפה ובחתיכות ובקדרה. איכא דאמרי: …

הלכה כה אסור לבטל איסורין של תורה לכתחלה ואם ביטל הרי זה מותר ואעפ"כ קנסו אותו …

• ביצה ד ע"ב · ד והא קא מבטל איסורא לכתחלה, ותנן: אין מבטלין אסור לכתחלה! הני מילי …

הלכה כו כיצד הרי שנפלה סאה של ערלה לתוך מאה סאה שהרי נאסר הכל לא יביא …

• ביצה ד ע"ב · ד והא קא מבטל איסורא לכתחלה, ותנן: אין מבטלין אסור לכתחלה! הני מילי …

הלכה כח כבר ביארנו שאם נתן דבר האסור טעמו בדבר המותר נאסר הכל בד"א בשהשביחו אבל …

• נזיר לז ע"ב · ב ולרבנן נמי תיפוק להו מגיעולי גוים? אמר ליה: התם חידוש הוא. דהא …
• עבודה זרה לו ע"א · ג קסבר: נותן טעם לפגם — מותר.
• עבודה זרה סז ע"א · ג ואמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא שנפל לתוך גריסין רותחין, …
• עבודה זרה סז ע"ב · ג אמר רב כהנא: מדברי כולם נלמד נותן טעם לפגם מותר. אמר ליה …
• עבודה זרה עג ע"א · ה תנן: יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא. מאי לאו דקא נפיל איסורא …
• עבודה זרה עג ע"א · ו תא שמע: יין במים — בנותן טעם. מאי לאו דקא נפיל חמרא …
• עבודה זרה עג ע"א · ח כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: המערה יין נסך …

הלכה כט ומי יטעום את התערובת אם היה המעורב תרומות עם החולין טועם אותן הכהן אם …

• חולין צז ע"א · ה בשלמא תרומה, טעים לה כהן, אלא בשר בחלב – מאן טעים ליה? …

הלכה ל ואם היה בשר בחלב או יין נסך ויין ערלה וכלאי הכרם שנפלו לדבש או …

• עבודה זרה עג ע"א · ב מתני׳ יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא, יין ביין ומים במים בכל …
• חולין צז ע"ב · א ואמור רבנן בששים. הלכך, מין בשאינו מינו דהיתרא – בטעמא, דאיסורא – …

הלכה לא עכבר שנפל לשכר או לחומץ משערין אותו בששים שאנו חוששין שמא טעמו בשכר ובחומץ …

• עבודה זרה סט ע"א · ד והלכתא: אידי ואידי בשיתין, וכן כל איסורין שבתורה.
• עבודה זרה עג ע"א · ט כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: יין נסך שנפל לבור, ונפל שם …
• עבודה זרה עג ע"א · י כי אתא רב שמואל בר יהודה, אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא …

הלכה לב גדי שצלאו בחלבו אסור לאכול אפילו מקצה אזנו שהחלב נבלע באיבריו והוא משביחו ונותן …

• חולין צו ע"ב · ט גמ׳ אמר שמואל: לא שנו אלא שנתבשל בה, אבל נצלה בה – …
• חולין צז ע"א · א שאני חלב, דמפעפע.
• חולין צז ע"א · ב ובחלב אסור? והאמר רבה בר בר חנה: עובדא הוה קמיה דרבי יוחנן …

הלכה לג אין צולין בשר שחוטה עם בשר נבלה או בהמה טמאה בתנור אחד ואף על …

• פסחים עו ע"ב · ב ולוי אמר: אפילו בשר שחוטה כחוש, שצלאו עם בשר נבילה שמן — …

הלכה לד בשר נבלה מליח שנבלל עמו בשר שחוטה הרי זה נאסר מפני שתמצית הנבלה נבלעת …

• חולין צז ע"ב · ד אמר ליה רב אחא בר רב לרבינא: מאי דעתיך – דאמר שמואל: …
• חולין קיב ע"ב · ו אמר ליה: ״הטמאים״ – לאסור צירן, ורוטבן, וקיפה שלהן.
• בכורות ו ע"ב · ז מאי שנא מהא דתניא: ״הטמאים״ — לאסור צירן, ורוטבן, וקיפה שלהן?

הלכה ב כיצד שאור של חיטין של תרומה שנפל לתוך עיסת חיטין של חולין ויש בו …

• ביצה לח ע"ב · יב רבא אמר: תבלין לטעמא עבידי, וטעמא לא בטיל.
• חולין צט ע"ב · ב והא מדרישא במאה הוי, סיפא בששים! דקתני רישא: להחמיר מין ומינו כיצד? …

הלכה ג דבר חשוב שהוא אוסר במינו בכל שהוא שבעה דברים ואלו הן:אגוזי פרך ורמוני בדן …

• ביצה ג ע"ב · יד שהיה רבי מאיר אומר: את שדרכו למנות — מקדש; וחכמים אומרים: אינו …
• זבחים עב ע"ב · ב שהיה רבי מאיר אומר: כל שדרכו למנות – מקדש. וחכמים אומרים: אינו …

הלכה ד כיצד רמון אחד מרמוני בדן שהיה ערלה ונתערב בכמה אלפים רמונים הכל אסור בהנייה …

• זבחים עד ע"א · יא תנאי היא; דתניא, רבי יהודה אומר: רימוני באדן – אוסרין בכל שהוא. …

הלכה ה וכן חתיכה של נבלה או של בשר בהמה או חיה או עוף או דג …

• חולין ק ע"א · ב וכן חתיכה של נבלה [וכו׳]. ותבטיל ברובא!
• חולין ק ע"א · ג הניחא למאן דאמר, כל שדרכו לימנות שנינו, אלא למאן דאמר את שדרכו …

הלכה ו והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים …

• עבודה זרה עד ע"א · ג וציפורי מצורע, ושער נזיר, ופטר חמור, ובשר בחלב, ושעיר המשתלח, וחולין שנשחטו …
• חולין צב ע"ב · יא אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא, אמר רב: לא אסרה תורה …
• חולין צו ע"ב · ז גיד הנשה שנתבשל עם הגידים, בזמן שמכירו – בנותן טעם, ואם לאו …
• חולין ק ע"א · א בריה שאני.
• תמורה כח ע"א · יא ושיער נזיר, ופטר חמור, ובשר בחלב, ושור הנסקל, ועגלה ערופה, וחולין שנשחטו …

הלכה ז וכן כל בעלי חיים חשובין הן ואינם בטלין לפיכך שור הנסקל שנתערב באלף שוורים …

• עבודה זרה עד ע"א · א מתני׳ אלו אסורין, ואוסרין בכל שהו: יין נסך, ועבודה זרה, ועורות לבובין,
• עבודה זרה עד ע"א · ב ושור הנסקל, ועגלה ערופה,
• עבודה זרה עד ע"א · ג וציפורי מצורע, ושער נזיר, ופטר חמור, ובשר בחלב, ושעיר המשתלח, וחולין שנשחטו …
• זבחים עג ע"א · ח רב אשי אמר: אפילו תימא רבנן, בעלי חיים חשיבי ולא בטלי.
• תמורה כח ע"א · י ובחולין נמי תנינא: ואלו אסורין ואוסרין בכל שהן — יין נסך, ועבודה …
• תמורה כח ע"א · יא ושיער נזיר, ופטר חמור, ובשר בחלב, ושור הנסקל, ועגלה ערופה, וחולין שנשחטו …

הלכה ח כיצד אגודה של ירק מכלאי הכרם שנתערבה במאתים אגודות או אתרוג של ערלה שנתערב …

• ביצה ג ע"ב · יג דתנן: מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם — ידלקו. נתערבו …
• זבחים עב ע"ב · א ידלקו. נתערבו באחרים (ואחרים באחרים) – כולן ידלקו. דברי רבי מאיר. וחכמים …

הלכה ט יראה לי שכל דבר שהוא חשוב אצל בני מקום מן המקומות כגון אגוזי פרך …

• יבמות פא ע"ב · א כולן ידלקו, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: יעלו באחד ומאתים. שהיה רבי …

הלכה י נפל רמון אחד מן התערובת הזאת לשני רמונים אחרים מרמוני בדן ונפל מן השלשה …

• זבחים עד ע"א · יב רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון: לריבוא – אסורין, ומריבוא …

הלכה יא נתפצעו אגוזים אלו שנאסרו כולן מפני אגוז ערלה שביניהן או נתפררו הרמונים ונתפתחו החביות …

• גיטין נד ע"ב · א נפלו ונתפצעו; אחד שוגג, ואחד מזיד – לא יעלו, דברי רבי מאיר …

הלכה יב ואסור לפצוע האגוזים ולפרר הרמונים ולפתוח החביות אחר שנאסרו כדי שיעלו באחד ומאתים שאין …

• גיטין נד ע"ב · א נפלו ונתפצעו; אחד שוגג, ואחד מזיד – לא יעלו, דברי רבי מאיר …

הלכה יג שאור של כלאי הכרם ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה לא בזה כדי לחמץ ולא …

• עבודה זרה מט ע"א · ב וכי תימא, שני ליה לרבי יוסי בין שאר איסורין לעבודה זרה, ומי …
• עבודה זרה מט ע"א · ו רבי אליעזר אומר: אחר האחרון אני בא, וחכמים אומרים: בין שנפל איסור …
• עבודה זרה מט ע"א · טז רבי יוסי לדבריהם דרבנן אמר להו: לדידי, זה וזה גורם מותר,
• תמורה יב ע"א · יג דתנן: שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה, ולא בזה כדי …

הלכה יד תבלין שהם שנים או שלשה שמות ממין אחד או שלשה מינין משם אחד מצטרפין …

• עבודה זרה סו ע"א · ג ורבא אמר: בנותן טעם, בתר שמא אזלינן, והאי שמא לחוד והאי שמא …
• עבודה זרה סו ע"א · ט אמר אביי: מנא אמינא לה דבתר טעמא אזלינן? דתניא: תבלין שנים ושלשה …

הלכה טו שלשה שמות ממין אחד כיצד כגון כרפס של נהרות וכרפס של אפר וכרפס של …

• עבודה זרה סו ע"א · ט אמר אביי: מנא אמינא לה דבתר טעמא אזלינן? דתניא: תבלין שנים ושלשה …

הלכה טז עיסה מחומצת שנפל לתוכה שאור של תרומה או שאור של כלאי הכרם וכן קדרה …

• עבודה זרה סח ע"א · ט נפק דק ואשכח, דתניא: שאור של חולין שנפל לתוך העיסה, ויש בו …

הלכה כ בגד שצבעו בקליפי ערלה ישרף נתערב באחרים יעלה באחד ומאתים וכן תבשיל שבישלו בקליפי …

• בבא קמא קא ע"א · יב תא שמע: בגד שצבעו בקליפי ערלה – ידלק. אלמא חזותא מילתא היא!

הלכה כב תנור שהסיקו בקליפי ערלה ובכלאי הכרם בין חדש בין ישן יוצן ואח"כ יחם אותו …

• פסחים כו ע"ב · ט אפה בו את הפת, רבי אומר: הפת אסורה, וחכמים אומרים: הפת מותרת. …
• פסחים כו ע"ב · י והא תניא: בין חדש ובין ישן יוצן! לא קשיא: הא — רבי, …
• פסחים כו ע"ב · יא אימור דשמעת ליה לרבי משום דיש שבח עצים בפת. זה וזה גורם …
• פסחים עה ע"א · ג בעא מיניה רב חיננא בר אידי מרב אדא בר אהבה: תנור שהסיקו …

הלכה כג קערות וכוסות וקדרות וצלוחיות שבישלן היוצר בקליפי ערלה הרי אלו אסורין בהנאה שהרי דבר …

• פסחים כז ע"א · ו אמר אביי: אם תמצא לומר ״זה וזה גורם אסור״ — רבי היינו …

הלכה כד פת שבישלה על גבי גחלים של עצי ערלה מותרת כיון שנעשו גחלים הלך איסורן …

• פסחים כו ע"ב · ט אפה בו את הפת, רבי אומר: הפת אסורה, וחכמים אומרים: הפת מותרת. …
• פסחים כז ע"א · ח איכא דאמרי: אפילו למאן דאמר ״זה וזה גורם מותר״, קדירה — אסורה, …
• פסחים כז ע"א · יא בישלה על גבי גחלים — דברי הכל הפת מותרת. (אמר) רב יהודה …

הלכה כה נטיעה של ערלה שנתערבה בנטיעות וכן ערוגה של כלאי הכרם בערוגות הרי זה לוקט …

• גיטין נד ע"ב · ד רבי יוסי אומר: אף המתכוין ללקט – יעלו באחד ומאתים!

הלכה כו המעמיד גבינה בשרף פני ערלה או בקיבת תקרובת עכו"ם או בחומץ יין של עכו"ם …

• עבודה זרה לה ע"ב · ג כמאן? כי האי תנא, דתניא, רבי אליעזר אומר: המעמיד בשרף הערלה — …
• עבודה זרה לה ע"ב · ה והיינו דתנן, אמר רבי יהושע: שמעתי בפירוש, שהמעמיד בשרף העלין ובשרף העיקרין …
• נדה ח ע"ב · ה אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא …
• נדה ח ע"ב · ו ואיבעית אימא: כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר — באילן העושה פירות, …

הלכה כח יין שנתנסך לעכו"ם שנתערב עם היין הכל אסור בהנייה בכל שהוא כמו שאמרנו במה …

• עבודה זרה עג ע"א · ב מתני׳ יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא, יין ביין ומים במים בכל …

הלכה כט נתערב סתם יינם ביין הרי זה אסור בכל שהוא בשתייה וימכר כולו לעכו"ם ולוקח …

• עבודה זרה מט ע"ב · ח ההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיין נסך בחמריה, אתא לקמיה דרב חסדא, …
• עבודה זרה עד ע"א · יא אמר רב נחמן: הלכה למעשה, יין נסך יין ביין — אסור, חבית …
• בכורות לז ע"א · יג דתנן: יין נסך שנפל לבור — כולו אסור בהנאה. רבן שמעון בן …

הלכה לב יין נסך שנפל על הענבים ידיחם והן מותרות באכילה ואם היו מבוקעות בין שהיה …

• עבודה זרה סה ע"ב · ד מתני׳ יין נסך שנפל על גבי ענבים — ידיחן והן מותרות, ואם …
• עבודה זרה סו ע"א · א חמרא עתיקא בענבי, דברי הכל בנותן טעם. חמרא חדתא בענבי, אביי אמר: …

הלכה לג נפל על גבי תאנים הרי אלו מותרות מפני שהיין פוגם בטעם התאנים.

• עבודה זרה סה ע"ב · ד מתני׳ יין נסך שנפל על גבי ענבים — ידיחן והן מותרות, ואם …
• עבודה זרה סה ע"ב · ו גמ׳ מעשה לסתור? חסורי מיחסרא, והכי קתני: אם נותן טעם לפגם הוא …

הלכה לד יין נסך שנפל על החטים הרי אלו אסורות באכילה ומותרות בהנייה ולא ימכרם לעכו"ם …

• עבודה זרה סה ע"ב · י הדר שרא למיטחינהו ולמפינהו ולזבונינהו לגוים, שלא בפני ישראל.
• עבודה זרה סה ע"ב · יא תנן: יין נסך שנפל על גבי ענבים — ידיחן והן מותרות, ואם …

הלכה לה יין נסך שהחמיץ ונפל לתוך חומץ שכר אוסר בכל שהוא מפני שהוא במינו ששניהן …

• עבודה זרה סו ע"א · יא חלא לגו חמרא — דברי הכל בנותן טעם. חמרא לגו חלא — …

הלכה ב ולא אסרה תורה אלא קדרה בת יומה בלבד הואיל ועדיין לא נפגם השומן שנבלע …

• כתובות קז ע"ב · יג והלכתא כותיה דרב זביד בקוניא. דאמר רב זביד: הני מאני דקוניא — …
• נזיר לז ע"ב · ב ולרבנן נמי תיפוק להו מגיעולי גוים? אמר ליה: התם חידוש הוא. דהא …
• נזיר לז ע"ב · ד ולרבי עקיבא נמי הא חידוש הוא! אמר רב הונא בר חייא: לא …
• עבודה זרה סז ע"ב · ז ואידך? כדרב הונא בריה דרב חייא, דאמר רב הונא בריה דרב חייא: …
• עבודה זרה עה ע"ב · כא אמר רב חייא בריה דרב הונא: לא אסרה תורה אלא קדירה
• עבודה זרה עו ע"א · ב מכאן ואילך לישתרי! גזירה קדירה שאינה בת יומא משום קדירה בת יומא.

הלכה ג הלוקח כלי תשמיש סעודה מן העכו"ם מכלי מתכות וכלי זכוכית דברים שלא נשתמש בהן …

• עבודה זרה עה ע"ב · ו מתני׳ הלוקח כלי תשמיש מן הגוים, את שדרכו להטביל — יטביל, להגעיל …
• עבודה זרה עה ע"ב · יז תנו רבנן: הלוקח כלי תשמיש מן הגוים, דברים שלא נשתמש בהן — …
• עבודה זרה עו ע"א · יז ועד כמה מלבנן? אמר רבי מני: עד שתשיר קליפתן. וכיצד מגעילן? אמר …

הלכה ד כיצד מגעילן נותן יורה קטנה לתוך יורה גדולה וממלא עליה מים עד שיצופו על …

• עבודה זרה עה ע"ב · יח וכולן שנשתמש בהן עד שלא יטביל ושלא יגעיל ושלא ילבן, תני חדא: …
• עבודה זרה עו ע"א · יז ועד כמה מלבנן? אמר רבי מני: עד שתשיר קליפתן. וכיצד מגעילן? אמר …
• עבודה זרה עו ע"א · יח יורה גדולה, מאי? תא שמע: דההוא דודא דהואי בי רב עקביה, אהדר …

הלכה ו לא חייבו בטבילה זו אלא כלי מתכות של סעודה הנלקחין מן העכו"ם אבל השואל …

• עבודה זרה עה ע"ב · ז גמ׳ תנא: וכולן צריכין טבילה בארבעים סאה. מנהני מילי? אמר רבא, דאמר …
• עבודה זרה עה ע"ב · יב אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אפילו כלים חדשים במשמע, דהא …
• עבודה זרה עה ע"ב · יג אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא בלקוחין, וכמעשה …
• עבודה זרה עה ע"ב · טו אמר רב אשי: הני כלי זכוכית, הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה, …
• עבודה זרה עה ע"ב · טז איבעיא להו: משכנתא מאי? אמר מר בר רב אשי: אבא משכן ליה …

הלכה ז הלוקח סכין מן העכו"ם מלבנה באש או משחיזה בריחים שלה ואם היתה סכין יפה …

• עבודה זרה עה ע"ב · ו מתני׳ הלוקח כלי תשמיש מן הגוים, את שדרכו להטביל — יטביל, להגעיל …
• עבודה זרה עו ע"ב · ב הסכין — שפה והיא טהורה. אמר רב עוקבא בר חמא: ונועצה עשרה …
• חולין ח ע"ב · ג אתמר: השוחט בסכין של גוים, רב אמר: קולף, ורבה בר בר חנה …

הלכה ח סכין ששחט בה טרפה לא ישחוט בה עד שידיחה אפילו בצונן או מקנחה בבליות …

• חולין ח ע"ב · ו סכין טריפה, פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אמר: בחמין, וחד אמר: …

הלכה ט ויש שם דברים אחרים אסרו אותן חכמים ואף על פי שאין לאיסורן עיקר מן …

• שבת יז ע"ב · ה על פתן משום שמנן?! מאי אולמיה דשמן מפת? אלא גזרו על פתן …
• עבודה זרה לה ע"ב · ט מתני׳ ואלו דברים של גוים אסורין ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו …
• עבודה זרה לה ע"ב · י והשלקות, וכבשין שדרכן לתת לתוכן יין וחומץ, וטרית טרופה, וציר שאין בה …
• עבודה זרה לז ע"ב · טו והשלקות. מנהני מילי? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אמר …

הלכה י כיצד לא ישתה אדם במסיבה של עכו"ם ואע"פ שהוא יין מבושל שאינו נאסר או …

• עבודה זרה לא ע"ב · ד אתמר: מפני מה אסרו שכר של גוים? רמי בר חמא אמר רבי …
• עבודה זרה לא ע"ב · ז רב פפא מפיקין ליה (לאבבא) [אבבא] דחנותא, ושתי. רב אחאי מייתו ליה …

הלכה יא יין תפוחים ויין רמונים וכיוצא בהן מותר לשתותן בכל מקום דבר שאינו מצוי לא …

• עבודה זרה מ ע"ב · ז החגבין הבאין כו׳. תנו רבנן: החגבין, והקפריסין, והקפלוטות הבאין מן האוצר ומן …

הלכה יב אף על פי שאסרו פת עכו"ם יש מקומות שמקילין בדבר ולוקחין פת הנחתום העכו"ם …

• שבת יז ע"ב · ה על פתן משום שמנן?! מאי אולמיה דשמן מפת? אלא גזרו על פתן …
• עבודה זרה לה ע"ב · יט אמר רבי חלבו: אפילו למאן דאמר פלטר גוי, לא אמרן אלא דליכא …

הלכה יג הדליק העכו"ם את התנור ואפה בו ישראל או שהדליק ישראל ואפה עכו"ם או שהדליק …

• עבודה זרה לח ע"ב · ד אמר רבינא, הלכתא: הא ריפתא דשגר גוי ואפה ישראל, אי נמי שגר …

הלכה יד עכו"ם שבישל לנו יין או חלב או דבש או פרישין וכיוצא באלו (מכל) דבר …

• שבת נא ע"א · ח כשמואל — דאמר רב יהודה אמר שמואל: מותר להטמין את הצונן. כרב …
• מועד קטן יב ע"ב · יג אי משום דאישתי מיא דאחים קפילא ארמאה, הא אמר שמואל בר יצחק …
• יבמות מו ע"א · יח ועל תורמוסן משום בשולי גוים — לפי שאינן בני תורה. הא בני …
• יבמות מו ע"א · יט רבי יוחנן כאידך לישנא סבירא ליה, דאמר רב שמואל בר רב יצחק …
• עבודה זרה לח ע"א · ב אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: כל הנאכל כמות שהוא …
• עבודה זרה לח ע"ב · ה דג מליח — חזקיה שרי, ורבי יוחנן אסר. ביצה צלויה — בר …

הלכה טו במה דברים אמורים בדבר שהוא עולה על שולחן מלכים לאכול בו את הפת כגון …

• עבודה זרה לז ע"ב · טז אלא מעתה, חטין ועשאן קליות — הכי נמי דאסורין? וכי תימא הכי …
• עבודה זרה לח ע"א · ב אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: כל הנאכל כמות שהוא …

הלכה טז ודגים קטנים שמלחן ישראל או עכו"ם הרי הן כמו שנתבשלו מקצת בשול ואם צלאן …

• ביצה טז ע"א · יז אמר רב אסי אמר רב: דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בשולי …
• עבודה זרה לח ע"א · ד אמר רב אסי אמר רב: דגים קטנים מלוחים אין בהן משום בישולי …
• עבודה זרה לח ע"א · י אמר רב יהודה אמר שמואל: הניח ישראל בשר על גבי גחלים, ובא …
• עבודה זרה לח ע"ב · ג איתמר נמי: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, ואמרי לה …

הלכה יז דג שמלחו עכו"ם ופירות שעישנן עד שהכשירן לאכילה הרי אלו מותרין מליח אינו כרותח …

• עבודה זרה לח ע"ב · ה דג מליח — חזקיה שרי, ורבי יוחנן אסר. ביצה צלויה — בר …

הלכה יט עכו"ם שבישל ולא נתכוון לבשול הרי זה מותר כיצד עכו"ם שהצית אור באגם כדי …

• עבודה זרה לח ע"א · ז כי האי גוונא מי אסיר? והאמר רב חנן בר אמי אמר רבי …

הלכה כ תמרים ששלקו אותן עכו"ם אם היו מתוקין מתחלתן הרי אלו מותרין ואם היו מרין …

• עבודה זרה לח ע"ב · יד בעו מיניה מרבי אסי: הני אהיני שליקי דארמאי מאי? חוליי — לא …

הלכה כב שמן של עכו"ם מותר ומי שאוסרו הרי זה עומד בחטא גדול מפני שממרה על …

• עבודה זרה לה ע"ב · ט מתני׳ ואלו דברים של גוים אסורין ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו …
• עבודה זרה לח ע"ב · יג אמר רב ששת: האי מישחא שליקא דארמאי אסור. אמר רב ספרא: למאי …

הלכה כג וכן דבש של עכו"ם שנתבשל ועשו ממנו מיני מתיקה מותר מטעם זה.

• עבודה זרה לט ע"ב · יב מתני׳ ואלו מותרין באכילה — חלב שחלבו גוי וישראל רואהו, והדבש, והדבדבניות, …
• עבודה זרה לט ע"ב · טז והדבש. דבש למאי ניחוש לה? אי משום איערובי — מיסרא סרי, אי …

הלכה כד כוספן של עכו"ם שהוחמו חמין בין ביורה גדולה בין ביורה קטנה מותר מפני שנותן …

• עבודה זרה לח ע"ב · יב והתניא: אחת יורה גדולה ואחת יורה קטנה מותר! לא קשיא, הא כמאן …
• עבודה זרה לח ע"ב · יח וכבשין שדרכן לתת בתוכן יין. אמר חזקיה: לא שנו אלא שדרכן, אבל …
• עבודה זרה לט ע"ב · יב מתני׳ ואלו מותרין באכילה — חלב שחלבו גוי וישראל רואהו, והדבש, והדבדבניות, …
• עבודה זרה לט ע"ב · יג רבי יוסי אומר: השלחין אסורין, החגבים הבאים מן הסלולה אסורין, מן ההפתק …
• עבודה זרה מ ע"ב · ז החגבין הבאין כו׳. תנו רבנן: החגבין, והקפריסין, והקפלוטות הבאין מן האוצר ומן …

הלכה כה ומפני מה אסרו חומץ שכר של עכו"ם מפני שמשליכין לתוכו שמרי יין לפיכך הנלקח …

• עבודה זרה לב ע"א · א האי חלא דשיכרא דארמאה אסור, דמערבי ביה דורדיא דיין נסך. אמר רב …
• עבודה זרה לב ע"א · ב וחרס הדרייני. מאי הדרייני? אמר רב יהודה אמר שמואל: חרס של הדריינוס …
• עבודה זרה לב ע"א · ד תא שמע, דרבי אלעזר ורבי יוחנן: חד אסר וחד שרי, והלכתא כמאן …

הלכה כו המורייס במקום שדרכן לתת לתוכו יין אסור ואם היה היין יקר מן המורייס מותר …

• עבודה זרה לד ע"ב · ד ההוא ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו, אותיב רבי אבא דמן עכו נטורי …

הלכה כז קטן שאכל אחד ממאכלות אסורות או שעשה מלאכה בשבת אין בית דין מצווין עליו …

• שבת קכא ע"א · ו אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן. שמעת מינה …
• יבמות קיד ע"א · א דבר טלי וטליא וליטיילו התם, דאי משכחי להו, מייתי להו. אלמא קסבר: …
• יבמות קיד ע"א · יג תא שמע: ״לא תאכלום כי שקץ הם״, לא תאכילום — להזהיר הגדולים …
• נדה מו ע"ב · י אמר רב יהודה, אמר שמואל: בעלה מפר לה ממה נפשך, אי דרבנן …

הלכה כח אף על פי שאין בית דין מצווין להפריש את הקטן מצוה על אביו לגעור …

• שבת קכא ע"א · ו אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן. שמעת מינה …

הלכה כט אסרו חכמים מאכלות ומשקין שנפש רוב בני אדם קיהה מהן כגון מאכלות ומשקין שנתערב …

• מכות טז ע"ב · יא אמר רב אחאי: המשהה את נקביו עובר משום ״לא תשקצו״. אמר רב …

הלכה לא וכן אסור לאדם שישהה את נקביו כלל בין גדולים בין קטנים וכל המשהה נקביו …

• מכות טז ע"ב · יא אמר רב אחאי: המשהה את נקביו עובר משום ״לא תשקצו״. אמר רב …