שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ז א'תתקצו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ז) וזאת להעיר אשר גם אם יבוא מי ויאמר שאפשר שיתפתח עתה מין אחד מחברו וראה זה בעיניו, אין בזה כל סתירה לדת ולאמונתנו (אף שכנ"ל זוהי תופעה מוזרה ונפלאה שאין לאיש מדעי לקבלה עד שיביאו ראיות חותכות שאמת כן הדבר), ומה שאמרתי לעיל הוא רק זה, שסדר הבריאה בפועל הי' כפי שמסופר בתורתנו הק', היינו שביום שלישי הי' - תדשא הארץ דשא גו' עץ עושה פרי למינהו , היינו כל מין ומין בפני עצמו, כמאמר רז"ל (חולין דף ס, ב) וכל זה נברא במשך י"ב שעות של יום השלישי, ועל דרך זה היתה בריאת (או תלית) מאורות השמים והכוכבים ביום הרביעי, בריאת הדגים והעופות ביום החמישי, ובהמות וחיות ומין האדם ביום הששי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
עה"פ "ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול גו' ואת המאור הקטן גו'" אי' בגמרא:
2 חולין ס, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ב) ובכלל הרי אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד (וכמאמר דבר אחד לדור כו'), וכנ"ל ש"אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא"?
10 ראה חולין ס, ב. פרש"י בראשית א, טז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות בראשית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ז) וזאת להעיר אשר גם אם יבוא מי ויאמר שאפשר שיתפתח עתה מין אחד מחברו וראה זה בעיניו, אין בזה כל סתירה לדת ולאמונתנו (אף שכנ"ל זוהי תופעה מוזרה ונפלאה שאין לאיש מדעי לקבלה עד שיביאו ראיות חותכות שאמת כן הדבר), ומה שאמרתי לעיל הוא רק זה, שסדר הבריאה בפועל הי' כפי שמסופר בתורתנו הק', היינו שביום שלישי הי' — תדשא הארץ דשא גו' עץ עושה פרי למינהו, היינו כל מין ומין בפני עצמו, כמאמר רז"ל (חולין דף ס, ב) וכל זה נברא במשך י"ב שעות של יום השלישי, ועל דרך זה היתה בריאת (או תלית) מאורות השמים והכוכבים ביום הרביעי, בריאת הדגים והעופות ביום החמישי, ובהמות וחיות ומין האדם ביום הששי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד חמשה עשר באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויובן זה ע"פ דברי הגמרא בנוגע לכללות ענין דמיעוט הירח "לכי ומעטי את עצמך" , ודוגמתו בעבודתם של ישראל — "כי אתם המעט", "ממעטין עצמכם", ענין הביטול.
71 חולין ס, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד חמשה עשר באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויובן זה ע"פ דברי הגמרא בנוגע לכללות ענין דמיעוט הירח "לכי ומעטי את עצמך" , ודוגמתו בעבודתם של ישראל — "כי אתם המעט", "ממעטין עצמכם", ענין הביטול.
73 פרש"י עה"פ. חולין פט, א. חדא"ג מהרש"א שם ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אויך דעמולט וועט מען אויך פּראַווען די ימים טובים פון פסח, שבועות און סוכות, אָבער די שמחה פון דער גאולה וימות המשיח וועט זיין אַזוי גרויס אַז "שרגא בטיהרא מאי אהני" , די שמחה פון די ימים טובים וועט דעמולט ניט פאַרנעמען קיין גרויסן אָרט לגבי שמחת הגאולה.
78 ל' חז"ל — חולין ס, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויגש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
על־פי השכל נראה, לכאורה, שהנהגתו של יוסף לא זו בלבד שלא היתה צריכה להביא נזק, אלא, אדרבה, היה בה יתרון, נוסף על כך שב"ואת העם העביר" גו' הסיר את חרפת אחיו שלא יקראו להם "גולים" – הרי ידוע גם שענינו הרוחני של יוסף הוא היותו "צדיק יסוד עולם", וכל פעולותיו היו השפעת אלקות, ואם כן הרי זה הכוונה הרצויה של הפצת והשפעת אלקות לכל, אפילו למצרים?
16 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ומכך מובן, גם בדרך הפשט, שגם בסיפורי התורה יש הוראות נחוצות לכל יהודי, ואם כך, מהי כוונת רש"י בשאלתו "לא היה צריך...", אשר בגינה הוא מסיק שהסיפורים המופיעים בתורה עד "החדש הזה לכם" מיועדים רק כדי ללמד את ישראל מה להשיב לאומות העולם , ואין בהם הוראות שישראל צריכים ללמוד מהם לצורך עצמם?
10 להעיר מזח"ג קנב, א (הובא במשכיל לדוד כאן). וראה גם סנה' צט, ב. חולין ס, ב. פרש"י וישלח לו, יב. האזינו לב, מז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
באותו גוף עצם הנשמה שמעל לשינויים.
27 ויש לקשר זה עם "שנה תמימה – להביא את חדש העיבור" (ערכין לא, א – ראה קושיא הב' בסעיף א') – כי גם ענין העיבור, עם היות שהוא בכדי להשוות שנת הלבנה עם שנת החמה, מ"מ עי"ז שנת העיבור יתירה היא גם משנת החמה. ולהעיר (א) מזה שימי הלבנה הם שנ"ה, כי ענינה הוא מה שהיא משנה את אור החמה (אוה"ת שם שלט, רע"א) – דוגמת ענין "שנותם" (שינויים) שמצד הגוף. (ב) ממיעוט הירח (שזהו הסיבה להחסרון דשנת הלבנה), דעם היות שצריך "כפרה" (ראה חולין ס, ב. הובא בפרש"י עה"ת פנחס כח, טו), הרי מכיון שזהו מה שהקב"ה מיעט את הירח , מובן (ראה לעיל ע' 64) שזהו בשביל העלי' (כמו צמצום הראשון שהוא בשביל הגילוי) – בדוגמת ה"חטא" ד"ותצחק שרה" (ראה שוה"ג להערה 26).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
"שועל חנוני" – לפעמים יוכל לקרות, שכדי שיהודי יוכל לקיים מצוה בחפץ זה, צריכה להשתנות הבעלות על החפץ, לפני שהוא מגיע לרשות היהודי, בדומה ל"עמון ומואב טיהרו בסיחון" – כדי שארץ עמון ומואב תוכל להפוך לארץ נושבת השייכת לישראל , שתקויימנה בה מצוות, היא צריכה להיכבש תחילה ע"י סיחון .
* חולין ס, ב. וראה פרש"י חקת כא, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ישראל מושווים ללבנה, למאור הקטן , כנאמר "מי יקום יעקב כי קטן הוא".
51 עמוס ז, ב. ה. וראה חולין ס, ב ובחדא"ג שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
יהושע שיהיה מלך ואב בית דין של ישראל וחכם שלהם בתורה", כי "אי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד ..
26 חולין ס, ב (הובא בפרש"י בראשית א, טז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה, שהנס הגשמי אינו מורגש, אינו בדומה לדברי חז"ל "שרגא בטיהרא מאי אהני" (=נר בצהרים – מה הוא מועיל?
49 חולין ס, ב. וראה גם פרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
רש"י בנביאים אכן אומר "לא היו רשאין מחמת השבועה שנשבע אברהם לאבימלך" !
26 אלא שי"ל כי השבועה לאבימלך היתה רק "לניני ולנכדי" (וכפרש"י וירא שם "ע"כ רחמי האב כו'") – ומוכרחים לומר שבימי יהושע "עדיין הי' נכדו קיים" (כפרש"י שופטים שם. וראה מכילתא ר"פ בשלח. ב"ר פנ"ד, ב. חולין ס, ב ובפרש"י שם) – ולכאורה קשה לומר (בפשש"מ*) שקרה נס כזה שהאריך ימים כ"כ (וראה רש"י לך טו, טז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחול המועד סוכות, שמחת בית השואבה*, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מהחילוקים שבין חמה ללבנה – שהלבנה היתה במעמד ומצב של מורגש וישות , שמתחילת בריאתה עם החמה ("שני המאורות הגדולים") הי' רצונה להאיר על הארץ לבדה, באמרה ש"אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד" , ולכן, אף שאמרה "דבר הגון", מ"מ, כיון שהיתה במורגש ובישות, הוצרכה לירד ממדרגתה ולהתמעט (ורק
61 פרש"י עה"פ (מחולין ס, רע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו גם שלעתיד לבוא יהיו שני המאורות הגדולים, כמו שהי' בתחילת הבריאה, כמ"ש ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים, דהנה, ידוע שמיעוט הירח הוא ענין אחד עם שבירת הכלים דתהו, רק שזהו בשביל תיקון דשבה"כ, דכיון שמצד שבה"כ נעשה מציאות של זולת שצריך לבררו, הנה סדר התיקון על זה הוא ע"י מיעוט הירח , לכי ומעטי את עצמך , להיות בבחי' מקבל ולירד לבי"ע בכדי שיוכל להיות ענין הבירור, ולכן לעתיד לבוא, בגמר הבירורים, לא תצטרך המלכות להיותבבחי' מקבל, אלא יהיו שני המאורות הגדולים, ויתירה מזה, שהמלכות תתעלה למעלה יותר להיות אשת חיל עטרת בעלה, שהרי תהו קדום לתיקון, דשם ס"ג הוא למעלה משם מ"ה, ובגמר הבירורים יתעלה שם ב"ן בשם ס"ג שלמעלה ממ"ה.
60 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
נוסף לכך שע"י העברת המצריים ממקום למקום, "ואת העם העביר גו'", הסיר את החרפה מאחיו , "דלא ליקרו לאחיו גלוותא" (אנשי גלות) – הרי ידוע גם שענינו של יוסף ברוחניות הוא "צדיק יסוד עולם", וכל עבודותיו היו השפעות אלקות.
14 חולין ס, ב. הובא בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אופן הא' הוא, דכיון שהאור הוא דבוק במקורו ונרגש בו מקורו, הנה מצד הרגש מקורו הרי הוא מתבטל בהעדר תפיסת מקום, וכמו חכם קטן שכאשר נמצא אצל חכם גדול אזי מתבטל ממציאותו, וכמו שרגא בטיהרא מאי אהני , וכמו"כ הוא למעלה, דכתר עליון אע"ג דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילת העילות.
11 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן, ואמר מאמר ד"ה ראה נתתיך אלקים גו'. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בנ"י מונין ללבנה, לפי שדומין ללבנה – "מאור הקטן" , כמ"ש "מי יקום יעקב כי קטן הוא".
41 עמוס ז, ב. ה. וראה חולין ס, ב ובחדא"ג מהרש"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו ג"כ כחם של בני ישראל, ש"מונין ללבנה", "המאור הקטן" ,כמ"ש "מי יקום יעקב כי קטן הוא" – שגם בהיותם ובהמצאם במצב של העלם הכי גדול , בכחם לפעול שם את הגילוי הכי גדול .
10 סוכה כט, א. וראה חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הנה, מה שאמרו שכל המועדים עתידין ליבטל, אף שהתורה היא נצחית, שלא תשתנה, ושום מצוה לא תתבטל, הרי ידוע הפירוש בזה, שמצד רוב הטוב והשמחה שיהי' לעתיד לבוא, תהי' הטובה והשמחה של המועדים (מועדים לשמחה, כמ"ש ושמחת בחגך) בבחינת שרגא בטיהרא מאי אהני , משא"כ שמחת פורים, כיון שהיא שמחה גדולה ביותר, תהי' חשובה גם לעתיד לבוא.
6 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויובן זה ע"פ המבואר בכ"מ בפירוש דברי המדרש כל המועדים בטלים לעתיד חוץ מפורים, כל הנביאים בטלים חוץ ממגילת אסתר, שאין הכוונה שיבטלו כפשוטו, שהרי התורה לא תשתנה ח"ו, אלא הכוונה שלגבי הגילוי דלעתיד תהי' כל שמחת המועדים כשרגא בטיהרא , שהרי שמחת יו"ט היא בבינה, ולעתיד כאשר והניף ידו על הנהר, הנה הגילוי דיו"ט יהי' כשרגא בטיהרא .
72 ע"פ לשון חז"ל – חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויש לבאר כללות ענין השמחה דלעתיד – בהקדם מאמר רז"ל כל המועדים בטלים לעתיד חוץ מפורים, ומבואר בזה, ששמחת המועדים שהיא בהגבלה, לא תהא נחשבת לעתיד לבוא, וזהו הפירוש שכל המועדים בטלים – ביטול מצד העדר החשיבות, כ"שרגא בטיהרא" , משא"כ פורים, שהשמחה היא "עד דלא ידע", בלי גבול, תהא נחשבת גם לעתיד לבוא.
43 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אמרו חז"ל שישראל נמשלו ללבנה, לפי "שהם עתידים להתחדש כמותה", ולכן "מונין ללבנה", "המאור הקטן" , כיון שיעקב שהוא הקטן – כמ"ש "מי יקום יעקב כי קטן הוא" – מונה לקטן .
12 עמוס ז, ב-ה. וראה חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו ג"כ ענין החודש הזה לכם, וכמארז"ל שישראל מונין ללבנה, גדול מונה לגדול וקטן מונה לקטן , ליקרו צדיקי בשמך, יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן , שכל זה הוא מצד הגבלת התיקון כנ"ל.
43 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ו"בעלים מתכפרין" – כמארז"ל "אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי עלשמעטתי את הירח" , וכידוע שע"י מיעוט הירח נעשה נתינת מקום לחטא עה"ד שנגרם ע"י נחש הקדמוני, חטא העגל, וכל החטאים שלאח"ז; וכן אמרו רז"ל שישנם כמה דברים ש"מתחרט עליהן הקב"ה שבראם", שזהו ענין של חטא, כביכול, שצריך כפרה .
228 פרש"י פינחס כח, טו – מחולין ס, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומכיון שבימי משה היו ישראל במצב כזה שלא הי' אצלם המציאות דצבא כלל, לפי שנתגלה אצלם כח הפועל בנפעל כמו שהוא חד עם איהו, לכן לא הי' שייך אז הגילוי דהוי' צבאות, דשרגא בטיהרא מאי אהני .
67 לשון חז"ל – חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הפירוש במארז"ל כל הנביאים עתידים ליבטל לימות המשיח, הוא – לא שיהי' שינוי בדבר , שהרי התורה היא נצחית, אלא – ע"ד "שרגא בטיהרא מאי אהני" , היינו, שכאשר מאיר אור השמש אזי לא ניכר אור הנר, כיון שבטל ואינו נחשב כלל לגבי שפע האור שמאיר מהשמש, וכמו"כ בנוגע להגילויים שנתגלו ע"י הנביאים, ש"רוח ה' דיברבם ומלתו על לשונם" – שלעתיד לבוא, כאשר יקויים היעוד "אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם", אזי לא יהי' ניכר ונחשב גילוי האור שהי' אצל הנביאים, מצד גילוי המקור ועוצם האור שיהי' לעתיד לבוא.
107 חולין ס, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דהנה זה שלעתיד לבוא כל המועדים בטלים פירוש הדברים הוא, שמכיון שהגילויים שבכל המועדים הם מבחינה שבסדר ההשתלשלות, ולעתיד לבוא יהי' גילוי בחינה שלמעלה מסדר ההשתלשלות, הרי אז הגילויים שבמועדים יתבטלו מפני גודל הגילוי דאז, כמו שרגא בטיהרא .
20 לשון חז"ל - חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
- ואף שמקווים להיעוד שגילויים אלה יתבטלו "כשרגא בטיהרא" , מ"מ, יש צורך גם בה"שרגא" -
263 לשון חז"ל - חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כל המועדים בטלים חוץ מפורים, ומבואר הפירוש בזה, שלעתיד לבוא תהי' שמחת המועדים כשרגא בטיהרא , משא"כ שמחת וענין ימי הפורים לא יבטלו.
3 לשון חז"ל – חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן הוא גם בישראל שמונין ללבנה, וכמארז"ל ליקרו צדיקי בשמיך כו' דוד הקטן , שדוקא ע"י ההעלם והביטול, ונפשי כעפרלכל תהי', ביטול היש, ועד לביטול במציאות, הנה עי"ז דוקא מרום וקדוש אשכון, דאף שמצד עצמו הוא מרום וקדוש, מ"מ אשכון את דכא ושפל רוח.
8 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענין זה הוא ע"ד המבוארבסה"ק בענין ההפרש שבין קטרוג הירח לחטא עה"ד, שבקטרוג הירח נעשה המיעוט (לכי ומעטי את עצמך ) שנסתלקו הט' ספירות שבמלכות ועלו למעלה, ומזה נשתלשל אח"כ חטא עה"ד, שהטיל בה זוהמא, שזהו"ע ירידת המלכות במקום הקליפות, שרגלי' יורדות מות.
39 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אפילו כאשר כל ספרי הנביאים יהיו "כשרגא בטיהרא" , כיון ש"אשפוך רוחי על כל בשר", הנה מגילת אסתר לא תיבטל, ו"ימי הפורים האלו ..
289 לשון חז"ל – חולין ס, ב. וש"נ. וראה רד"ה להבין מארז"ל כל המועדים בטלים כו' דפורים תשט"ז (תו"מ חט"ז ע' 118). וש"נ. וראה גם לעיל סל"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"ישראל מונין ללבנה " – "המאור הקטן" , כי, גם בנ"י הם במעמד ומצב של קטנות – "אתם המעט מכל העמים" , "יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן" , ולכן הסדר הוא ש"קטן מונה לקטן" , שזהו מנין חדשי השנה, שהם חדשי הלבנה, החל מחודש ניסן, עליו נאמר "החודש הזה לכם ראש חדשים".
788 ראה חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כללות העבודה בביהמ"ק היתה ביום דוקא, כפי שלמדים ממש"נ "ביום צוותו", מלבד ענין אחד ויחידי – הדלקת הנרות, שהיתה קשורה עם לילה דוקא, "מערב עד בוקר" , שהרי ביום – "שרגא בטיהרא מאי אהני" .
898 חולין ס, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה, שכללות הענין דאם בשדה ימצא גו', הוא מצד מיעוט האור בבחי' קטנות וצמצום, שזוהי הסיבה לכללות ענין החטאים, ועל זה אמרו חז"ל שהקב"ה אומר הביאו עלי כפרה שמעטתי את הירח , דמיעוט הירח הו"ע ירידת המלכות כו', ועז"נ הביאו עלי כפרה , עלי דייקא, היינו, שיתבטל ענין הקטנות והצמצום, ויומשך במלכות הגילוי דבחי' ז"א.
285 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אבל, בשביל זה דרושה הקדמה – שיזכור שהוא בן מלך , שהרי "כל ישראל בני מלכים הם" , בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, ולכן אינו נתון תחת מרותם של ע' השרים, מלאכי מרום שמהם נמשכים כל סדרי המלכויות בעולם , ואפילו השר היותר גדול מכל ע' השרים, השר היושב ראשונה במלכות, אינו בעה"ב עליו, כיון שאינו זקוק אליו, אלא הוא הולך ישירות – "ישר יחזו פנימו"88 – אל המלך, להיותו בן מלך, ובנו של מלך אינו צריך משיחה , כיון שבדרך ממילא הרי הוא ממלא מקומו של אביו [ורק בענין המלוכה למטה אי אפשר שיהיו שני מלכים , משא"כ למעלה, הרי הקב"ה הוא מלך, והוא אומר שגם כל ישראל מלכים הם (כדאיתא בהקדמת התקו"ז )].
1193 ראה חולין ס, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שכאשר נרגש הגילוי דמשיח שלמעלה מג' הקוין, אזי המעלה הפרטית דקו החסד היא בבחינת "שרגא בטיהרא מאי אהני" .
1680 לשון חז"ל – חולין ס, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כל זה בהקדם מ"ש בעץ חיים על מאמר הידוע דאפילו אור קדמון אור צח כו' אוכם הוא קדם עילת העילות, שבחי' אור קדמון הוא א"ק, ולגבי עצמיות אור א"ס אוכם הוא, וכמו שרגא בטיהרא כו' .
771 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הענין דשרגא בטיהרא הוא באופן שהנר מאיר , אלא שבשעה שמאיר גם אור השמש בצהרים, אזי אין תועלת באור הנר ("דשרגא בטיהרא מאי אהני" ), אבל הנר כשלעצמו הוא באופן שמאיר (ופועל כליון השמן והפתילה כו'), משא"כ כאשר הניצוץ נכלל באבוקה, שאז מתבטל ממציאותו ואינו מאיר.
529 חולין ס, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בר"ה יש גם דרגת התשובה שבכל עשי"ת, אבל כיון שאז מאירה גם דרגא נעלית יותר בתשובה, הרי דרגת התשובה שבכל עשי"ת היא באופן ד"שרגא בטיהרא מאי אהני" , שלכן אינה תופסת מקום ואינה נרגשת כלל, ובמילא אין מקום לכל הענינים שבאים מצד דרגא זו, כמו אמירת וידוי.
39 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין בזה, כידוע שתפלה ענינה מילוי החסרון בלבד , וזהו ואני תפלה , דקאי על ספירת המלכות , שרק בה ישנו ענין החסרון, ששייך רק כאשר תחילה הי' יותר, או שמצד עצם ענינו יכול להיות יותר, ולאח"ז נעשה ענין של חסרון, וזהו ענין לכי ומעטי את עצמך , שבתחילה היו שני המאורות הגדולים , שהי' מאיר במלכות גילוי אוא"ס, ולאח"ז נעשה המיעוט, שהו"ע סילוק והתעלמות האור מבחי' מלכות.
208 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בהקדם תורת הרב המגיד בפירוש מ"ש ועינינו מאירות כשמש וכירח , דלכאורה אינו מובן, מהו הטעם שלאחרי שמזכירים מעלת השמש, מוסיפים ומזכירים גם ענין הירח, הרי אור הירח אינו בערך לאור השמש, וע"ד שרגא בטיהרא מאי אהני .
1415 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אלא שמ"מ הם נראים קטנים, כי הם צבא הירח , מאור הקטן , בחינת מי יקום יעקב כי קטן הוא , דוד הוא הקטן , שע"י
834 עמוס ז, ב. וראה חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וביום רביעי גופא – שנחלק ליום ולילה ולכ"ד שעות המעת-לעת – הי' זה בג' שעות ביום, כמובן ממ"ש במג"א בנוגע לברכת החמה, "שאם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך, שכבר עברה ממקום הזה" (שבו נתלתה ברקיע השמים), וכיון שהחמה נתלתה בג' שעות ביום, נתלתה גם הלבנה בג' שעות ביום (שהרי בתחילת הבריאה (קודם שקטרגה הלבנה ואמרה "אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד" ) היו "שני המאורות הגדולים" בשוה).
1300 חולין ס, ריש ע"ב. הובא בפרש"י עה"ת בראשית א, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– אף שלכאורה אינו מובן, דכיון שביהמ"ק השלישי יהי' בעילוי שבאין ערוך, הרי המשכן וב"ר וב"ש הם בבחי' "שרגא בטיהרא מאי אהני" .
817 לשון חז"ל – חולין ס, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
דוד הקטן" , כמו הלבנה שהיא "מאור הקטן" , ו"הם עתידים להתחדש כמותה" – שבערב ר"ח צ"ל אצלם העבודה של ביטול במציאות, שאין לו מציאות לעצמו כלל – "יפקד מושבך";
1897 חולין ס, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועד שאפילו לעתיד לבוא, שכל המועדים בטלים , לפי שיהיו בבחינת "שרגא בטיהרא מאי אהני" , הנה גם כשהעולם יהי' במעמד ומצב של "טיהרא" , תהי' הפעולה דנרות חנוכה.
55 חולין ס, ב. וראה תו"מ חי"ט ע' 291. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והביאור בזה (במאמר הנ"ל דבעל ההילולא), שהסיבה והנתינת מקום לחטא (כפשוטו, למטה) בהענינים דלמעלה הוא מיעוט הירח .
398 ולהעיר ממרז"ל (חולין ס, ב) הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח , היינו שמיעוט הירח הוא חטא כביכול, שצריך לכפרה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם מה שאמרו רז"ל כל המועדים בטלים [דאף שהתורה הזאת לא תהי' מוחלפת , והתורה היא נצחית , הרי מבואר במ"א שאין הכוונה שלא יהיו המועדים, אלא שיהיו בבחי' ביטול, ע"ד שרגא בטיהרא ], חוץ מחנוכה ופורים, דכיון שהגילוי הוא מבחי' העצמות, ולכן לא יתבטלו גם לעת"ל.
2656 ל' חז"ל – חולין ס, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשמ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כמ"ש ודוד הוא הקטן וארז"ל שנקרא כן על שם המאור הקטן , לבנה.
19 חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והביאור בזה (במאמר הנ"ל דבעל ההילולא), שהסיבה והנתינת מקום לחטא (כפשוטו, למטה) בהענינים דלמעלה הוא מיעוט הירח .
52 ולהעיר ממרז"ל (חולין ס, ב) הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח , היינו שמיעוט הירח הוא חטא כביכול, שצריך לכפרה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין בתוספת ביאור מאמר אנת הוא חד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וא"כ נמצא מובן מכל זה שאין ערוך כלל וכלל בין אצי' עם עצמו' המאציל מאחר שהי' תחלה ענין העדר התגלו' לגמרי ולא נשאר רק אפס קצהו וגם אותו בחי' הקו כו' הוא בא אח"כ בהתלבשו' בין א"ק לנאצלי' והוא הנק' פרסא שבין א"ק לנאצלי' כידוע ועוד כמה צמצומי' היו עד שנעשה בחי' אורו' וכלים בנאצלי' כידוע מענין ההבלי' דאח"פ דא"ק כו' ומענין עקודי' שהוא עקוד בכלי א' ואח"כ נקודי' כו' עד שנתהוו ריבוי הכלים באצי' כו', אבל מאצי' לבי"ע אין שם רק בחי' פרסא בלבד ואין שם ענין צמצום מקום פנוי וחל"ל הנ"ל כו' והענין של הפרסא ידוע בשם הה"מ ז"ל שהוא עד"מ התגשמו' השכל בצרופי' זרים שלא מערך דקו' השכל כלל כמו התלבשו' איזה שכל עמוק במשל וחידה כמו משלי שלמה בן חכם ישמח אב כו' שהשומע משל זה ואינו מבין ומשיג סוד העמוק שמלובש בזה הרי הוא משיג הדברי' כפשוטן שבן החכם ישמח בו אביו כו' וזהו דברים שגם התינוקו' יודעי' והן דברי' בטילי' ממילין דהדיוטא כו' וכיוצא בזה אך שמלובש בזה סוד עמוק למעלה מעלה כמו שהוא בבחי' אב למעלה ובבחי' ב"ן למעלה כו' וכיוצא וגם מי שיבין וישיג מזה המשל הסוד ההוא אינו משיג כמו שהוא הענין באמת למעלה רק מעין ודוגמא בלבד וגם זאת הוא מבין בדרך התלבשו' זר במשל וחידה בלבד והוא בתכלית ההגשמה כו' וכמ"כ הוא ענין בחי' הפרס"א למעלה שהוא ירידת
22 פרסא שבין א"ק לנאצלים : ראה לקוטי הש"ס להאריז"ל (חולין ס, ב ד"ה) לכי ומעטי (כ, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
(ג) ובכל הנ"ל יובן ענין הלבנה במילואה ומיעוטה בכל חדש כו', דהנה ידוע בענין מיעוט הלבנה שהוא מפני שקטרגה ואמרה א"א לב' מלכים כו' וא"ל לכי ומעטי א"ע.
40 שקטרגה. . לב' מלכים : ראה פרש"י בראשית א, טז. חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
(ג) ובכל הנ"ל יובן ענין הלבנה במילואה ומיעוטה בכל חדש כו', דהנה ידוע בענין מיעוט הלבנה שהוא מפני שקטרגה ואמרה א"א לב' מלכים כו' וא"ל לכי ומעטי א"ע.
41 לכי ומעטי א"ע : חולין ס, ב. ראה גם שעה"י קמב, א ובהערה 24. ביאוה"ז לאדה"א עח, א. אוה"ת בראשית לח, א-ב. פינחס ע' א'קעב ואילך. נתבאר בארוכה בלקו"ש ח"ל ע' 8 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וז"ס מיעוט הירח שא"ל הקב"ה לכי ומעטי את עצמך , להיותה נשפלת לבי"ע להיות ראש לשועלים שאזי מצטרך להתמעט אורה להיות נשפל לבי"ע בחי' תחתונה שבמל' דאצי' מה דלא סגי בלא"ה שאם יתגלה תוספ' הארתה בבי"ע אזי לא יוכלו הנבראים לקבלו ויתבטלו במציאות ממש לחזור לאין ואפס כמקודם (כמאמ' הושיט אצבעו הקטנ"ה ביניהם ושרפם כו') שעיקר ירידתה לבי"ע בכדי לברר הניצוצין דתה"ו שנפלו לבי"ע כנ"ל.
22 מיעוט הירח שא"ל הקב"ה : חולין ס, ב. ראה ביאוה"ז אחרי עז, ב ואילך. מאמרי אדה"ז על מאמרז"ל ע' רכא. סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תקצד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך בר"ח במולד הלבנה שנתחדשה מחדש ע"י עלותה לאצי' למלאות הפגימה שאז זמן עליות העולמות שעולין הנשמות מג"ע התחתון לג"ע העליון כמ"ש והי' מדי חדש בחדשו וגו' אזי היו מקריבין ע"ז קרבן מוסף ושעיר דר"ח אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה ע"ש שמעטתי את הירח כו', אך הנשמות הנולדי' מבטן הנוק' דאצי' שנשפעי' אלי' מז"א דאצי' בזמן פגימת הלבנה אזי בכל אינון אתרין דמטון כו' אתברו ואתפגימו בכמה כאבין וצערין כו' פי' בהיות בכל נשמה ימצא בחי' לבושיה שנולדי' עמה משעת יציאת' מבטן הנוק' דלעילא ולכך מאחר שנולדה בזמן פגימת הלבנה לזאת החצוני' שולטי' בהלבושי' של הנשמה להיותה סובלת יסורי צער בכל עולם מעולם ועד עולם דרך הילוכה והמשכתה למטה מדי עברה דרך הלבושי' שלמעלה ניתן בעת ההיא מקום להחיצונים לשלוט כנ"ל וכן למטה כשמתלבשת בגוף אזי הגוף שלה סובל יסורי צער אבל לא הנשמה שנמשכה מהפנימיות דקדושה שאין להם שליטה אף בזמנא דאתפגי' סהרא זולתי בהאחוריי' והחיצוניות בהכלי' בלבד כנ"ל לכך סובלת יסורי הגוף בלבד כגוונא דלעילא כנ"ל וד"ל.
49 אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה : ראה חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו תורה צוה לנו משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שירה לפי שנתפשט מהארת עונג העליון הזה למטה בגילוי בטעמי' הנגלים בשיר וניגון כו' ומה שאמר שירה עמי ר"ל שאע"פ שנתגלו בחי' הטעמים למטה מ"מ השיר עמי בבחי' ההעלם דעצמות השעשועים הנ"ל שלא ניתן להשגת בנ"א כנ"ל שלמעלה הוא גם מהנאת הזיו בג"ע כו' וזהו ובלילה שירה עמי דוקא (ומה שאמר ובלילה דוקא מבואר בזוהר הטעם ע"פ השמיעני את קולך כו' דהוא קלא דמשתדלי באוריית' בליליא דוקא לפי שבלילה יותר ערב התגלו' שעשועי' העליונים מביום כדי להכניע את צמצום החושך כו' אבל ביום שרגא בטיהרא מאי מהני וכמ"ש במ"א באריכו').
61 שרגא בטהרא מאי מהני : לשון חז"ל — חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין מפני מה נאמר ביצירת חיות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
להבין מפני מה נאמר ביצירת חיות ובהמות כו' תוצא הארץ נפש חיה כו' ומזה המאמר נתבאר כולם בצביונם ובקומתם כו' הגוף שלהם עם החיות שלהם, משא"כ ביצירת אדם נאמר וייצר הוי' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו כו' וכמבואר במ"ב שלקח העפר ממקום כפרתו ממזבח כו' שעה ראשונה הוצבר עפרו כו' שני' נעשה גולם כו', שהרי הגוף של האדם נמוך במדרגה מגופים שלהם שהגופים שלהם הוא ממאמר תוצא כו' וגופו של האדם הוא מבחי' העפר, אך נשמתו הוא למעלה מעלה וכמ"ש ויפח כו', וע"כ נאמר אחור וקדם צרתני אחור למע"ב מצד הגוף וקדם למע"ב מצד הנשמה כנ"ל, והטעם לזה הוא שד' יסודות ארמ"ע הם כנגד ד' אותיות הוי' ב"ה ה"א תתאה דומם כו' יו"ד כנגד מדבר כו'.
3 כולם בצביונם ובקומתם : ראה ר"ה יא, א. חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלג דיני בדיקת החמץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ו אבל שאר כל החדרים שיש בהם ד' מחיצות, אם עבר ובדקן ביום י"ג לאור הנר, צריך לחזור ולבודקן בליל י"ד , לפי שאין אור הנר מבהיק יפה ביום .
555 כדלעיל סי' תלא ס"ה (ואין הנר מאיר ומבהיק יפה ביום כי אם בלילה ). וכאן נתבאר שגם בדיעבד לא סגי בבדיקה ביום י"ג לאור הנר (ודוקא אם לא בדק בליל י"ד, בלית ברירה התירו לבדוק ביום י"ד לאור הנר, כדלעיל ס"א).
ומטעם זה יש הנוהגין לכבות את אור החשמל בשעת בדיקת חמץ, שאז אור הנר מבהיק יותר, ותהי' הבדיקה לאור הנר דוקא.
אמנם אין מדקדקין בכך (ראה הנסמן בפסקי תשובות סי' תלא ס"ק ב), כי אין הדבר תלוי אם יש עוד אור בחדר או לאו, כי אם שהבדיקה תהי' בלילה ולא ביום , וכאמור לקמן בסמוך: "ואפילו אם בדק חדר אפל ביום י"ג לאור הנר, שהחשך בתוכו שוה ביום ובלילה" . נראה מכך לכאורה, שכשם שאין לבדוק לאור הנר ביום , בין בחדר מואר ובין בחדר אפל, כך אפשר לבדוק לאור הנר בלילה , בין בחדר אפל ובין בחדר מואר בחשמל.
גם אפשר להוכיח כך לכאורה ממה שנתבאר לעיל (ס"א-ב): "אם עבר ולא בדק בליל י"ד, וחייב הוא לבדוק ביום י"ד ... לא יבדוק לאור החמה אלא לאור הנר, שאור הנר יפה לבדיקה וחיפוש במחבואות בחורים ובסדקים". הרי שבמקום שאין ברירה וצריכים לבדוק ביום , לא הצריכו לסגור את תריסי החלונות, שלא יכנס אור היום , כדי לבדוק לאור הנר בלבד.
וכן הוא במקום שהתירו לבדוק ביום גם לפני י"ד ניסן, כדלקמן (סי' תלו ס"א): "היוצא מביתו לעיר אחרת קודם הפסח ... חייב הוא לבדוק כל חדריו בלילה שלפני יציאתו לאור הנר, ואם שכח ולא בדק בלילה יבדוק ביום , לאור הנר". ולא הצריכו לסגור את תריסי החלונות, כדי לבדוק לאור הנר בלבד.
*
אך מכל מקום עיקר הבדיקה היא לאור הנר, ולא לאור החשמל. יוצא אם כן לכאורה, שכאשר החדר מואר בחשמל, צריך לעבור עם הנר על פני כל החדר, גם באמצע החדר במקום שהרצפה מוארת בחשמל, אף שגם לפני שעובר שם עם הנר נראית כל הרצפה נקיה בלי פירורי חמץ.
אמנם גם זה אינו ברור, שהרי נתבאר לעיל (ס"ב): "אכסדרה כיון שאורו רב מאוד יכול לבדקו לכתחלה ביום בלא אור הנר, אפילו ביום המעונן". והיינו כיון שכשיש אור רב אין תועלת בבדיקת מקום זה לאור הנר, דשרגא בטיהרא מאי אהני (חולין ס, ב).
ואף במקום חלון פתוח נתבאר לעיל (ס"ד): "וכן חלון שבכותל, אם אין בה מחיצה של זכוכית, כל מה שמכוון כנגדו ממש אין צריך בדיקה לאור הנר, אם הוא בודק ביום אפילו הוא יום המעונן".
יוצא אם שבמקום מואר אין תועלת ואין צורך לבדוק בנר, ורק בפינות החדר צריך לבדוק בנר.
ואף שזהו רק בדיעבד, כשעבר ולא בדק בליל י"ד, משא"כ ביום י"ג אסור לכתחלה לבדוק לאור החמה. הנה טעם הדבר נתבאר לעיל (ס"ה): "ואפילו אם רוצה להקדים ולבודקם ביום י"ג לאור החמה אינו רשאי, שמבטל הוא תקנת חכמים שתקנו לבדוק בלילה בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם". משא"כ כאן שרוצים לבדוק בליל י"ד לאור החשמל, מדוע לא יועיל?
ומה שמדייקים לבדוק בלילה לאור הנר דוקא, אף במקום שכל החדר מואר בחשמל. היינו מטעם המובא לעיל (סי' תלא ס"ה): "וחיפוש זה אי אפשר אלא לאור הנר, שנאמר בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות וגו', מכאן סמכו חכמים שאור הנר יפה לבדיקת חמץ".
אך מכל מקום, כשבאים לבדוק חדר מואר בחשמל, אשר רואים את כל אמצע החדר מואר ופנוי מחפצים, ורואים שאין בו חמץ בחורים ובסדקים, לכאורה אין תועלת ואין צורך לדייק ולעבור עם הנר על פני כל אמצע החדר, דשרגא בטיהרא מאי אהני , ולכאורה סגי במה שעוברים עם הנר בפינות החדר. ועדיין יש לעיין בזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
שנק' שמו יהיו שוין למהוי אחד באחד כו' וד"ל, והיינו שיהי' אור הלבנה כמו שהיתה קודם שמיעטה א"ע דכתיב ויעש ה' את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן כו', וידוע הקושיא מרישא לסיפא דקאמר שני המאורות הגדולים דגם מאור הלבנה נק' מאור הגדול ומסיים ואת המאור הקטן , אך מפני שקטרגה הלבנה וטענה וכי אפשר לב' מלכים להשתמש בכתר אחד א"ל לכי ומעטי א"ע כו', ולע"ל יהי' אור הלבנה כמו שהיתה קודם המיעוט שנק' שני המאורות הגדולים וד"ל (ואין זה מובן דא"כ איך לעתיד ישתמשו בכתר אחד והדרא קושיא לדוכתה, וצריך לומר דלע"ל לא יהי' הפרש כלל בין מדת יום למדת לילה וכמ"ש לעת ערב יהי' אור כו' ולילה כיום יאיר ואז אפשר להשתמש בכתר אחד , משא"כ כאשר הי' במע"ב הפרש בין יום ללילה גם בטרם שעשה המאורות דשמש וירח והוא ע"י שהבדיל בין אור והחושך ויקרא לאור יום ולחושך קרא לילה והמאורות עשה להבדיל יותר ונק' הלבנה מאור לממשלת הלילה ע"כ מיעטה א"ע לקבל מהשמש וד"ל, וביאור זה יובן במ"א ע"פ ושמתי כדכ"ד שמשותיך כו' שהם וישפה ב' מדרגות דא"י וא"ח שלע"ל יהיו שוין ממש כו').
187 ויעש ה' את שני המאורו'. . שקטרגה הלבנה : בראשית א, טז. חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא כי ה' יתן חכמה · כי ה' יתן חכמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, להבין שרש ענין ממכ"ע וסוכ"ע, הנה מבואר למעיין בע"ח שיש הפרש גדול בין כלים דאצי' היורדים להיות ראש לשועלים בבי"ע וכמ"ש לכי ומעטי א"ע כו' שהאורות עצמם ומהותם המלובשים בכלים משתנים להיות ראש לשועלים כו', והיינו ע"י בקיעת המסך שבין אצי' לבריאה שבוקעין ממש ויורדין כו', אבל אורות דאצי' העצמיי' שמסתלקי' למעלה מהכלים אינם בוקעי' המסך כלל ואינם מאירים אלא דרך המסך לבד כו'.
5 לכי ומעטי א"ע : חולין ס, ב. ראה גם שעה"י קמב, א ובהערה 24.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא כי ה' יתן חכמה · כי ה' יתן חכמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, להבין שרש ענין ממכ"ע וסוכ"ע, הנה מבואר למעיין בע"ח שיש הפרש גדול בין כלים דאצי' היורדים להיות ראש לשועלים בבי"ע וכמ"ש לכי ומעטי א"ע כו' שהאורות עצמם ומהותם המלובשים בכלים משתנים להיות ראש לשועלים כו', והיינו ע"י בקיעת המסך שבין אצי' לבריאה שבוקעין ממש ויורדין כו', אבל אורות דאצי' העצמיי' שמסתלקי' למעלה מהכלים אינם בוקעי' המסך כלל ואינם מאירים אלא דרך המסך לבד כו'.
6 בקיעת המסך : ראה גם לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב. אגה"ק ס"כ. לקו"ת שמ"ע צא, ד. ביאוה"ז בשלח מה, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך מפני שכל עילה כשהוא דבוק בעילתו וקרוב אליו לא ניכר שם במציאות כלל ע"כ נק' חשך, כמ"ש דאפי' אור צח [כו'] אוכם הוא לגבי עה"ע עצמו שהוא כאשר מתקרב אליו בדיבוק כמו הלבנה בקירובה אל השמש חשך אורה לגמרי כי שרגא בטיהרא כו' אך בריחוקה דוקא תאיר אורה מן אור השמש [כו'], וכן תלמיד לפני רבו בטל במציאות לפני רבו כפני יהושע בק[י]ר[ו]בו אל משה רבו ונק' נער לא ימיש כו' [ואז] לא יוכל להיות בבחי' משפיע לעלול הימנו כלל.
104 שרגא בטיהרא : חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
חשוכא כו' וכמ"ש והארץ תהו ובהו כו', ואח"כ נמשך בצמצום והוא בריחוק מקום מאצי' עצמו והוא ע"י בחי' הפרסא המפסיק בין אצי' לבריאה [וכמשי"ת], אז יורד בחי' המל' להיות מקור ושרש לעולמות בבחי' אין הב' שהוא אין של היש בהעלם עדיין והוא מה שמל' דאצי' נעשה בחי' כתר וע"י לנבראים כנ"ל שזהו כל התהוות יש מאין בעלמא דאתגלייא בחכ' שבדבור שמאין תמצא לבחי' יש להיות כולם בחכ' עשית בבחי' יש גמור כנ"ל וד"ל.
221 הפרסא. . אצי' לבריאה : ראה ע"ח (שער סדר אבי"ע) שמ"ז, פ"א. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי [כ, ב בדפי הספר]. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא (וראה לעיל קפו, ג ובהערה 115).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך זה האור שמקבלת אינה בחצי העליון שבה שעומדת לנגד השמש כי מצד קירובה לשמש מתבטלת מפני אור השמש ואינה מאירה שם כלל כי שרגא בטיהרא כו', רק בחצי התחתון שבה הוא שתאיר על הארץ ממה שקיבלה מאור השמש וכנ"ל וכל שתתרחק יותר מן השמש יותר תתמלא אורה בחצי התחתון שלה וכנ"ל, ויש דיעה להיפוך שבחצי העליון שבה מקבלת מן השמש בריחוקה ביותר ובחצי התחתון שבה אינה מאירה (כמ"ש בסידור ).
253 שרגא בטיהרא : חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה לה, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
(ולכך בהללו מן הארץ מסיים הודו על ארץ ושמים כו' כי עי"ז נשגב שמו לבדו כמו שעבמ"ת וד"ל) ואמנם כ"ז עלה בעצמותו כא' ולא שקדמה ארץ ג"כ לפי שמהו"ע נשגב לבדו (רק הודו לבד על ארץ כו' ובשמים שנקרא משפיע וכל צבא השמים אמר צוה ונבראו רק כדי שיהיה לו דירה כו' ולא בשביל עצמם כו') וז"ש לע"ל והיה אור הלבנה כאור החמה כו' וכתיב לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף כו' אך כ"ז בחי' משפיע ומקבל רק שיהיו שניהם שוין כמו שהיו שני המאורות הגדולים כו' אבל ה' יהיה לך לאור עולם היינו למעלה מאור השמש והירח (שזהו כמו ענין שמים וארץ כו') דכתיב ביה השמים ושה"ש לא יכלכלוך כו' ואמנם ענין שניהם שוין בקומתן היינו כמו שזו"נ הן כלולים במקור א' שהוא בחי' כתר א' לשניהם והוא בחי' ת"ת דבינה ולמעלה מעלה הוא בחי' ת"ת דא"א עד רום המעלות יש כתר א' לשניהם וע"ד שהיה בשמש וירח למטה עד שטענה הלבנה וכי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד כו' שהוא ת"ת דאימא בחי' כתר
20 שטענה הלבנה : ראה חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמא, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וביאור הדברי' ידוע להיות דכתנות עור המלביש שנק' חשמל הרי הוא בא בבחי' הגשמה דוקא וכמו ענין המשל לנמשל (וכענין הגשמת השכל בבחי' רוב ההסבר עד שתינוק קטן ישיגו כו') והוא בחי' נוגה כמו האור המאיר באפילה שאורו ניכר שם יותר עד שנראה אורו מבהיק ביותר מאור המאיר במקום אורה כמו שאמרו שרגא בטיהרא מאי מהני אבל אור שרגא באישון חושך ואפילה אורו מבהיק ביותר והיינו לפי שהוא מאיר את החושך והאפילה דוקא שא"א לומר באור הנר מצד עצמו שמבהיק אורו בעצם בחושך לילה יותר מביום רק מצד החושך שהוא היפוכו ע"כ ניכר בו יותר אור ואין זו הבהקה אמיתית מצד עצמו רק שנראה לעין בהבהקה יותר מפני החושך דוקא שבו בא יתרון האור לעין הרואה לבד וזהו כמו הבהקת ובהירת אור האבן טוב בהיותו מצוייר בגסות החומר שהוא בהיר יותר משהוא מצוייר בחומר זך ובהיר כו' מטעם זה (וכהבנת והשגת לתכלית עומק אור השכל במשל זר שהוא ענין גס וזר דוקא מטעם זה כו') וזהו בחי' נוגה שיש בו ב' פרושי' כידוע הא' מענין נוגה אור או יגיה חשכי וכה"ג והב' ל' בליטה לחוץ וכמ"ש כאשר הוגה מן המסילה כו' וכן ההוגה את ה' כו' וכמו הגיון שבמח' כמ"ש והגית בו כו' וכן והגיון לבי כו' ושניהם עולין לכוונה א' כמ"ש במ"א ע"ד דוגמא מאור השמש המאיר בענן שאורו מוכפל שם וניכר הוא שם ביותר משניכר בגוף השמש עצמו כי מפני הזדככות גשם הענן שבהרכבת חלקי המים שבו יוכר שם האור בכל פרטי חלקיו ביותר כמו ג' גווני קשת שנק' מראה הנוג' כמ"ש כמראה הקשת כו' כן מראה הנוגה ד כו' וכמו פרטי חלקי גוונין שבאבן טוב לא ניכר יפה כ"כ כ"א בהיותו מורכב באיזה חומר אך לא בחומר גס אלא בחומר זך וצלול שיבהיק אורו ביותר וכך הוא ענין הב' בפי' נוגה שהוא בחי' הבליט' בגשם זך שנזדכך קצת שם בולט והוגה האור כמו יגיה חשכי דוקא וכן הגיון שבמח' עיוני' שבא אור השכל בבחי' בליטה לחוץ בגשם האותיות שבהרהור המח' שאז דוקא ניכר ומושג הארת עומק השכל יותר וז"ש והגית בו כו' והיינו ג"כ כמו ענין המשלים שבולט ומושג שם אור השכל יותר כנ"ל והוא בחי' נוגה דע"ס כו' בכלל שזהו בחי' הישות המורגש ובולט (ע"ד המבואר במ"א בענין ראית איש חכם בעיניו כו' וכן ופלגשו ושמה ראומה ראו שאני בטל כו' וכהתלהבות אלקית המורגשת כו') וכ"ז שרש בחי' החשמל שנעשה מחיצוניות דבינה (שמזה נעשו בחי' הכנפיים כמ"ש על גוזליו ירחף כו' אימא פריש' גדפהא כו' ונק' כנפי שכינה שמשם שרש נשמות הגרים כו' וזהו ג"כ ענין מאמר הזהר ע"פ בקר אערך לך ואצפה דוד אתקין האי חופאה לחפאה בקר דיוסף כו' ועביד נהורא לאתלבשא כו' עד אינון דאקרון כנפין עילאין כו' כמ"ש ביאורו במ"א) עד שמזה נשתלשל ויורד עוד להיות בבחי' המסך ממש הנק' פרסא המפסיק ומבדיל בין אצי' לבריאה כו' והמל' בוקע המסך (כמשי"ת) אך ענין כתנות אור באלף הוא אחר התיקון ובירור דבחי' נוגה דחשמל שהוא ע"י בחי' ביטול
1 שרגא בטיהרא מאי מהני : חולין ס, ב. ראה גם מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רסא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמב, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והנה זהו באמת ענין דלית רבתי דאחד שהוא בחי' גדלות פרצוף נוק' דז"א בבחי' האצי' דוקא במוחין ומדות או"כ (כמ"ש ויבן ה' אלקי' את הצלע שהוא או"א דאצי' דבנו לה כו' ואמרו לה זילי נטירי ביתך להיות ראש לבי"ע כו') (כידוע בענין באר חפרוה שרים כו') והענין הוא דבחי' דבור שבמח' הנ"ל שזהו ד' רבתי נעשה מח' שבדבור העליון דז"א בבחי' ע"ס או"כ שהוא ממל' דט"ס דז"א כנ"ל והיינו א"ח ד' כמ"ש במ"א באריכות וכמ"ש ויהי האדם לנפש חיה רוח ממללא שהוא דבר מלך שלטון בי' מאמרות ויאמר אלקים כו' כידוע ובחי' כתר דמל' דאצי' הוא בחי' כח הדבור טרם שמתפשט לדבר בבחי' שכל ומדות שבדבור שהוא ט"ס דמל' והיינו ענין לעולם ה' דברך נצב בשמים בחי' ז"א דהיינו בחי' כח הדבור שדבוק בחזה דז"א תמיד כו' וכמ"ש בע"ח ומבואר במ"א והתפשטות המל' מלבשת לתנה"י דז"א שהוא בחי' דלי"ת והמל' נק' דל ושרש בנין המל' מחסדי' דז"א וכמ"ש והוכן בחסד כסאו וכתיב אשרי משכיל אל דל וחסד ח"ס דלי"ת דהמל' לית לה מגרמ' כלום רק מה שמקבלת מז"א כנ"ל בענין התגלות דהתגלו' כו' כמשל הלבנ' שמקבל' מאור השמש וכמ"ש בזהר דסיהר' לית לה מגרמה כו' משא"כ כשזו"ן היו שוין בקומתן כמו שהיו קודם מיעוט הירח שנק' שני מאורות הגדולים וכן לע"ל דכתיב והי' אור הלבנה כו' אך יש ב' מדריגות גם בבנין הנוק' הא' בבחי' האצי' שהוא ענין הנסירה כו' והב' מה שנעשית ראש לבי"ע (והוא מ"ש במ"א בענין לכי ומעטי א"ע כו' שזהו בחי' המל' שנעשית ראש לשועלים בבי"ע כמ"ש ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ובכלל כל בחי' האצי' נק' יום ומדת לילה הוא בחי' המל' כשמסתתרת בראש הבריאה כמשי"ת בסמוך בענין בשכמל"ו כו' אחר בקיעת המסך כו' וד"ל):
24 לכי ומעטי א"ע : חולין ס, ב. ראה ביאוה"ז אחרי עז, ב ואילך. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' רכא. תקס"ה ח"ב ע' תקצד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומעלת הספר אין מהצורך להודיע, ולא לדידי והסכמתי הוא צריך, וגם כי דברי יהי' ממש כשרגא בטיהרא , והאמת עד לעצמו, כי בו ימצאו מרגוע לנפשם החפיצים ומבקשי ה' ותורת אמת, וברוב המאמרים מבואר קצת דרכו בקודש, אשר האיר נתיב והופיע הדרך ילכו בה בעבודה שבלב זו תפלה ובנר מצוה ותורה אור .
318 כשרגא בטיהרא : ע"פ חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וז"ש דהע"ה גל עיני ואביטה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והנה נת' בסידור בשער הל"ג בעומר שהרמז בתו' על ל"ג בעומר הוא בפסוק עד הגל הזה, ונת' שם שהגל זהו הפרסה המפסיק בין אצי' לבי"ע, וכן מלמעלה מאצי' לאצי', ול"ג בעומר הוד שבהוד סיום הקדושה
920 הפרסה. . אצי' לבי"ע : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמגדל דוד צוארך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואח"כ א' אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים, כי הנה שלטי הגבורים הם אותם הגבורים הכובשים את יצרם כו' וכמארז"ל איזהו גבור כו' ונק' גבורי כח שהתגברות זאת נמשך מבחי' כח מ"ה דחכ', והנה ע"י שכובשים את יצרם גורם למעלה ג"כ בחי' המשכת הרצון ורחמים לכבוש את הכעס וכמא' יה"ר מלפניך שיכבשו רחמי את כעסי כו', וזהו אלף המגן תלוי עליו כי מגן הוא בעולם הבריאה הנמשך מש' הוי' דאצי' ע"י פרסא המפסיק שזהו ענין כי שמש ומגן הוי' אלקי', ומ"ש אלף המגן כי בעולם הבריאה המספר הוא אלף בגי' אל שדי במילואו עם הכולל שמאיר שם הנ"ל בעולם הבריאה והוא נמשך מבחי' שם אל שבדיקנא כמבואר באד"ר, ולכן נאמר ג"כ בה"ר דרביעא על אלף טורין שהוא ג"כ ירידת המל' דאצי' בעולם הבריאה שהוא מספר אלף, ולזה א' שכל אלף המגן עיקר קיומם הוא מבחי' בהמ"ק הנ"ל ששם המשכות הרצה"ע וכו'.
74 הבריאה. . דאצי'. . פרסא המפסיק : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וביאור הענין דהנה פרוכת מתרגמינן פרסא, וא"כ זהו הפרסא שמפסיק בין האצי' לבי"ע, וענין הפרסא הוא בחי' ש' אלקי' כמ"ש מזה בכ"ד, וכמ"ש שמש ומגן ה' אלקי' שנמשל ש' אלקי' למגן הוא נרתק
184 הפרסא. . האצי' לבי"ע : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ר"א פתח והמה כאדם] וביאור ענין משתשקע החמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמנם ג"ז צריך למודעי שגם בחי' זו לא על צד המקרה הוא כו', וע"ד שנת"ל* בענין תהו ותיקון שבנין התהו הי' בכוונה ע"מ לסתור, וסתירת התהו בכוונה ע"מ לבנות עולם התיקון, כ"ה בבנין בהמ"ק וחורבנו, וב"ר וב"ש, והכל לפי אופן העלאת הניצוצו' שנפלו בשבה"כ ובחטא אדה"ר ופגימת הלבנה וכל ענינם אחד הוא שהשמים והארץ וכל אשר בהם זהו בחי' היותר אחרונה מבחי' עולם התיקון, שיש בהם ניצוצות דתהו, ולכן תחילה הי' קטרוג הלבנה שא"א לשני מלכים להשתמש בכתר א', ועי"ז נמשך שא"ל לכי ומעטי א"ע, ואח"כ א' הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח כמ"ש במ"א באריכות, שגם זה הי' מקלקול הארץ שלא קיימה תפקידה שהרי הכל הי' מן העפר אפי' גלגל חמה, וכ"ש הלבנה, ושוב ביום ברוא אדה"ר לא עבר יומו עד שחטא ומתיקונו אנו מבינים סיבת חטאו וכנ"ל בענין האדמה אשר לוקח משם כו', והתחיל לתקן חטאו עד שניתנה תורה וירדה השכינה ממעל לז' רקיעים שסילקו אותה דורות הראשונים, עד שבא אברהם והורידה מרקיע הז' לרקיע הששי כו' עד שמשה הורידה לארץ וכמ"ש וירד הוי' על ה"ס, וניתנה התורה ועשה לו מקדש שישרה שכינתו בתחתונים כמו בתחילת הבריאה שעיקר שכינה בתחתונים היתה כו', ועכ"ז גם אז עדיין לא הי' בשלימות שהרי כתי' וזאת המצוה אשר צוה ה' לעשות בארץ, ואח"כ נא' שמע ישראל, ונת' במ"א שלכאו' ק"ש היא חובת הגוף ונוהגת בחו"ל שוה כמו בארץ, ומדוע נא' לעשות בארץ, אלא שקיום המצות בארץ הוא אופן היותר נעלה אפי' במצות שאינם תלויות בארץ, והתלוי' בארץ זהו א"א כ"א בארץ דוקא כו', ולכן עד כניסתם לארץ לא הי' העבודה כדבעי ולכן רצה משה ליכנס לארץ כדי לקיים
1810 שא"א לשני מלכים : ראה חולין ס, ב. ראה גם בענין שא"א לשני מלכים לקמן בהנחה כאן פיסקא והנה ירידות. תו"ח נח סט, ד. אוה"ת בראשית ע' לח ואילך. סה"מ תרל"ג ח"א ע' רנו ואילך ובהנסמן שם. לקו"ש בראשית כרך ל ע' 8 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אי' כו' נביאים כתובים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
תבטל, דהנה על לע"ל כתי' ואמרו ביום ההוא הנה אלקינו זה, זה הוא גילוי, והוא, הו"ע ההסתר ולע"ל ואמרו ביום ההוא, שהוא הסתר הנה אלקינו זה שיהי' גילוי, והנה כתי' ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא שיש מדרי' שגם לע"ל יהי' מוסתר ונעלם לכן נביאים וכתובים עתידים להבטל, דנביאים הוא גילוי עלמדאת"כ בעלמדאת"ג ועכשיו שעלמדאת"כ מכוסה ואינו מאיר ומתגלה וע"י נביאים נמשך מעלדאת"כ בעלדאת"ג כ"ז גילוי, אבל לע"ל שיתגלה בחי' עלדאת"כ לא יהי' צריכים לנביאים וכ"ש לכתובים דשרגא בטיהרא מאי אהני אבל מג"א לא תבטל דבחי' זו יהי' מוסתר גם לע"ל וצריכים להמשיך משם לכן לא תבטל וזהו נביאים כתובים עתידים להבטל אבל מג"א לא תבטל.
38 דשרגא בטיהרא מאי אהני : חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גן נעול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
גן נעול אחותי כלה, ואי' בת"ז הה"ד שער החצר הפנימית הפונה קדים סגור יהי' ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החודש יפתח, ומפרש שהוא מם סתומה שציורו ב' ו', ומה שייך גן נעול למ"ש שער החצר כו' הוא דבגן כתי' גן בעדן מקדם וכאן כתי' שער החצר הפנימית הפונה קדים, וצ"ל מהו"ע הסגירה, ואפ"ל שהוא הפרסא המפסקת בין אצי' לבריאה, דבין אצי' לבריאה יש פרסא המפסקת ושרש הפרסא מכתר , וענין הפרסא הוא כדי שיהי' מאיר מתגלה אור אצי' בבריאה, דאצי' לגבי בריאה אינו בערך, דאצי' הוא אלקות ובריאה הם נבראים נפרדים ואיך שייך שיומשך מאצי' לבריאה, הוא ע"י הפרסא, ובתהו לא הי' פרסא בין אצי' לבריאה הי' בו השבירה, ושרש הפרסא הוא מ"ש מת"ת דאימא נעשה כתר לז"א והוא בחי' יחידה מקיף דיחידה שמקיף הד' מוחין וגם תחת רגליו בשוה ומזה נעשה הפרסא המפסקת בין אצי' לבריאה, והוא לבוש החשמל ששרשו מת"ת דאימא או ת"ת דז"א, דחשמל שרשו מת"ת, והפרסא הוא מחיצוניות בינה דמפנימיות נמשך המקיף דיחידה, וזהו שנת"ל דהפרסא הוא מהמקיף ר"ל מחיצוניות.
7 הפרסא. . אצי' לבריאה : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והנה ירידות האור הוא לפ"ע הבירורים ולכן מצינו ג' דברים (פגמים) א' ששינתה הארץ, ב' ביום רביעי כתי' מארת חסר והוא מ"ש לכי ומעטי א"ע מפני שטענה א"א לב' מלכים להשתמש בכתר א' והוא הרגשות היש, והענין דהנה ארז"ל הכל הי' מן העפר אפי' גלגל חמה וא"כ כ"ש הלבנה ומפני שהארץ שינתה מכמו שנצטווה לכן גם הלבנה טענה א"א כו' (ה' ע' במא"א מע' א' סעי' קךו ארץ נק' הנוק' כשיש לה זווג כו' וכפה"נ אפ"ל שהוא מל' דאצי' וע' מע' למד סעי' טית לבנה נק' מל' דיצי', ע') דהנה אי' בכהאריז"ל דהשבירה הי' בז"ת ובמל' לא הי' שבירה רק ארעא אתבטלית (ספד"צ פ"ג) ונשאר בה אורות דתהו והוא משם ס"ג גס לכן הלבנה שהיא מהארץ הי' בה הרגשות היש וטענה א"א כו' וא"ל לכי ומעטי כו' ואח"כ א' הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח , עלי הוא על הוי' וכדי שיומשך על הוי' הוא ע"י לכי ומעטי א"ע והו"ע הבירורים, ואח"כ ביום ו' יום ברוא אדה"ר חטא בחטא עה"ד והעונש הי' וישלחהו לעבוד את האדמה כו' והוא הבירור, ומכל הנ"ל מובן שהעבודה שהי' בג"ע לגבי עבודה דעכשיו אין ערוך כלל, דאז הי' העבודה להמשיך עונג העליון למטה, ועכשיו צריכים לזכך העולם דע"י חטאו פגם בהעולם (ה' ואפ"ל זהו מ"ש ארורה האדמה בעבורך מפני חטא שלך כו' ע') לכן צריכים לזכך את העולם שיהי' העולם ראוי לקבל גילוי אלקות.
62 לכי ומעטי . . א"א לב' מלכים : ראה חולין ס, ב. לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן ובהערה 1810.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין דהנה פרוכת ת"א פרסא, והנה יש כמה פרסות וכמ"ש והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודה"ק, והפרסא האמורה כאן הוא הפרסא המפסקת בין בי"ע לאצי' שהיא מעלמת לגמרי, דהנה כתי' שמש ומגן הוי' אלקים דכמו שהמגן ונרתק מעלים ומסתיר על אור הוי' וקדושתו שהוא הי' הוה ויהי', דאם הי' מתגלה אור הוי' כמו שהוא לא הי' יכול להיות התהות עולמות ליש ודבר, והכוונה הי' שיהי' עולמות נבראים, ולכן שם אלקי' הוא בגימט' הטבע שנראה עולם כמנהגו נוהג, והגם כי טבע הוא ג"כ נסים תכופים וכמארז"ל ע"פ לעושה נפלאות גדולות לבדו אין בעל הנס מכיר בניסו מ"מ הרי הוא מלובש בלבושי הטבע, ובכדי שיוכלו הנבראים שמחוץ לפרסא שהם נשמות דבי"ע להתעלות ויהי' בהם ביטול היש הוא ע"י אהרן דוקא, וזהו מחוץ לפרכת שהוא חוץ לפרסא יערוך אותם אהרן להכניס אותם בפנים היינו לאצי' ולכן נק' אהרן בש' שושבין.
92 הפרסא. . בי"ע לאצי' : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם איתא כו' הנביאים והכתובים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
עפ"ז יובן מרז"ל נביאים וכתובים עתידים להבטל מפני כי ענין נביאים היינו שממשיכים המשכה מעלמא דאתכסיא בעדאת"ג ובד"כ המשכה היינו רק הארה ולא עצם אבל לע"ל שיהי' גילוי עצם עדאתכ"ס שרגא בטיה' מאי אהני' ע"כ תתבטל שאינו צריך לזה, כמ"ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה פי' זה הוא בחי' גילוי והוא בחי' סתים ולע"ל שבחי' הוא סתים יהי' בבחי' זה גילוי שיאיר מבחי' עלמין סתימין בעדאת"ג ע"כ נביאים וכתובים עתידים להבטל, אבל אסתר לא תבטל כמ"ש אנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא שאפי' ביום ההוא לע"ל יהי' בבחי' הסתר והעלם ע"כ לא תבטל וכן חמשה חומשי תורה ג"כ לא תיבטל כמ"ש וזכרו לא יסוף מזרעם ובמ"ת כתי' קול גדול ולא יסף פי' התרגום לא פסיק וכמו שמ"ת לא פסיק כך מגילת אסתר לא תיבטל, נביאים וכתובים עתידים להבטל מפני שלע"ל יהי' גילוי עצם מעדאתכ"ס ע"כ תיבטל כמו שרגא בטיהרא מאי אהני , אבל מגילת אסתר לא תיבטל מפני שאפי' ביום ההוא יהי' ג"כ בבחי' הסתר והעלם אנכי הסתר ע"כ צריך להמשיך וע"כ לא תיבטל כו'.
37 שרגא בטיה' מאי אהני' : חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שובה ישראל עד כו', וצ"ל מ"ע ה' אלקיך ב' שמות, ויש להקדים מ"ש במד"ר ויצא ע"פ והי' הוי' לי לאלקים נטל הקב"ה שיחתן כו' ועשאן מפתח לגאולתם כו' חייך כל הטובות, והי' ביום ההוא יצאו מ"ח כו' והי' ביום ההוא יתקע בשו"ג, וצ"ל מהו המעלה של גדול לכאו' קטן הוא יותר מעלה ע"ד קטן יעקב , קטן אין אביו מעלה עליו, וכן מלמעלה צמצם שכינתו כו', אך הענין יובן ע"פ מה <43>
9 קטן יעקב : ראה עמוס ז, ה. חולין ס, ב. סה"מ תר"ל ע' שו ואילך. (לקמן בחלק ההנחות) בהנחה הא' כאן ובהערה 15.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם להבין שרש ענין מקיפים דבינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
להבין שרש ענין מקיפים דבינה שנמשכים ע"י הסוכה, צריך להבין תחלה ענין המבואר בע"ח שמ"א פ"א שאוא"ס מאיר בכתר ובחכ' בקירוב מקום, ובבינה בריחוק מקום, ובז"א ע"י חלון ובמל' ע"י נקב, שלכן נק' המל' נקיבה שהוא בחי' נקב ה', ומאצי' לבי"ע ע"י פרסא, וצ"ל הלא גם באצי' יש כמה פרסות, כנודע מענין רקיע שע"ג חיון עילאין הם בחי' המדות עליונות שזהו מ"ש ועל ראשי החי' רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם שז"ע הפרסא שבין בינה לז"א, וכמ"ש בזהר, וע' מזה בסידור ע"פ הנותן שלג כצמר, שזהו מ"ש מבטן מי יצא הקרח שהוא בחי' רקיע כעין הקרח, והיינו כי באצי' עצמו יש אבי"ע, והמדות הם בחי' יצי' שבאצי', ובינה נק' בריאה שבאצי' ולכן יש בחי' פרסא המפסקת בין בריאה
6 ומאצי' לבי"ע ע"י פרסא : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא. לקמן פ"ג ופ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ולמעלה צריכים לשניהם דהנקבים הם שיומשך השפעת החסד לעושי רצונו והקשקשים להיות מגן ומחסה שלא יהי' תוס' יניקה לחיצונים, וענין מגן מבואר בזהר שהוא מ"ש שמש ומגן ה' אלקי' ופי' פרד"ס שהו"ע יחוד הוי' אלקי', ובעבודה הוא מ"ש ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט דהנה ברה"ע הי' בשם אלקים וכמ"ש בראשית ברא אלקי' וזהו ושמרו דרך ה' שיומשך שם הוי' בעולם הוא ע"י צדקה ומשפט וכמ"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית, אתה הוא גילוי דכדי שיהי' גילוי אלקות גם בבחי' יעקב הוא הארת הנשמה המתלבשת בגוף הוא ע"י משפט וצדקה, דהנה לגבי א"ס אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו ומה מידך יקח דכחשיכה כאורה בב' כפי"ן שהאור שוה לחשך, שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך, וצ"ל משפט שיומשך למקום הראוי דוקא, והוא ע"י המשפט שעושה בנפשו עי"ז המשפט למעלה שיומשך למקום הראוי דוקא, ועל ל' החסידות השריון הוא החשמל ששרשו מבינה והוא הפרסה שבין אצי' לבריאה, שיהי' שם אלקים ונו"ן שע"ב בבריאה, ובבריאה מעורב טו"ר ושייך שם מלחמת עמלק שהוא מבעלי חצים לכן צריך שריון, ושרש החשמל
76 הפרסה שבין אצי' לבריאה : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והגם שנא' שברשימה לא נגע בה הצמצום שרשימה הוא קודם הצמצום אך מ"מ ה"ה העלם ובכדי שיהי' פרטי גילוים בעולמות נמשך קו וחוט והקו"ח מסתיים באצי' ומאצי' לבי"ע יש פרסא המפסקת וזהו"ע תומ"צ שע"י תומ"צ ממשיכים תוס' אורות באצי' ועי"ז הקו בוקע הפרסא ונמשך הארת הקו"ח עד עולם העשי'.
35 ומאצי' לבי"ע יש פרסא : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שהוא קטן כך כל מה שישראל מתלכלכין כל ימות השנה בעוונותיהן בא יוהכ"פ ומכפר עליהם שנא' כי ביום הזה יכפר עליכם א"כ אנו רואים שיש מעלה בקטן , וכן מצינו דוד הקטן שמואל הקטן ואפי' ביעקב כתי' מי יקום יעקב כי קטן הוא, וכן אפי' למעלה אנו מצינו שארז"ל צמצם שכינתו בשני בדי הארון שכל הגילוים שהי' בבהמ"ק ונועדתי אליך שמה על הכפורת שהי' גילוי אלקות וזה הי' ע"י הצמצום, א"כ יש מעלה בקטן ולמה נאמר על לע"ל שיהי' בשופר גדול.
13 דוד הקטן : חולין ס, ב. שמואל -א יז, יד (ושם: ודוד הוא הקטן ). ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א בהוספות ע' 21. מאמרי אדה"א בראשית ע' רצז. סה"מ תר"ל ס"ע שו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה ב' תתקיח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וגם צ"ל מהו המעלה שלע"ל יתקע בשופר גדול דוקא והלא לכאו' קטן הוא יותר מעלה וכמ"ש במד"ר שה"ש פ"ח ע"פ אחות לנו קטנה ר' עזרי' בשם ר' יהודה בר' סימון לע"ל עתידין כל שרי או"ה באין ומקטרגי' את ישראל לפני הקב"ה ואומרים רבש"ע אלו עבדו ע"ז ואלו עבדו כו' מפני מה אנו יורדי' לגיהנם ואלו אינן יורדין אמר להם הקב"ה אחות לנו קטנה מה קטן זה כל מה שהוא עושה אין ממחין על ידו למה שהוא קטן , כך כל מה שישראל מתלכלכי' כל ימות השנה בעוונותיהן בא יוהכ"פ ומכפר עליהם שנא' כי ביום הזה יכפר עליכם כו', וא"כ עי"ז עיקר הכפרה הוא בשביל שהם בבחי' קטנים, וגם צדיקים הגדולים מצינו שנק' בשם קטנים כמו דוד הקטן שמואל הקטן ואפי' ביעקב כתי' מי יקום יעקב כי קטן הוא, ואפי' בבחי' הגילוים שמלמעלה ארז"ל
19 דוד הקטן : חולין ס, ב. שמואל -א יז, יד (ושם: ודוד הוא הקטן ). ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א בהוספות ע' 21. מאמרי אדה"א בראשית ע' רצז. סה"מ תר"ל ס"ע שו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ביום השמיני עצרת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענין ריבוי אור אין הפי' שרק ריבוי אור, כי לא לבד שהאורות דתהו מרובים על אורות דתיקון באמת זה האור אחר גמור, כמו שמצינו ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים ואח"כ אמר לכי ומעטי א"ע שנק' מיעוט, ואנו רואים כי אור הלבנה לגבי אור השמש לבד שהאור הוא במיעוט באמת זהו אור אחר שאינו בערך כלל וזהו רק גדול , ומכש"כ באורות דתהו שנק' ריבוי מכש"כ שהוא אור אחר אינו בערך כלל.
73 לכי ומעטי א"ע : ראה חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח הפך ים ליבשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הענין הוא הנה בת"ז אומר אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון ע"ס, והע"ס הם עצמות אלקות, ולא יתהווה מהם יש וחומר גשמי כ"א ע"י מל' וכמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים, מלכותך אין הכלול ביש אמיתי, מלכות כ"ע אין של היש, והנה בין אין הכלול ביש אמיתי לאין הנמשך ביש גשמי יש פרסה מפסיק, והוא הפרסה בין אצי' לבריאה, והוא להיות ששרש הפרסה הוא באין הכלול ביש אמיתי וגם באין של היש.
11 הפרסה בין אצי' לבריאה : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא. ראה גם לקמן מאמר ד"ה וזכרתי הר"ת על יד הערה 29 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון שמיני להבדיל בין הטמא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ולהבין ביאור הדברים ע"ד ההסבר גם להבין איך נק' הז"א קדש דהלא מבואר כ"פ בכתבי החסידו' דז"א נק' קדוש בוי"ו וקדש הוא בחי' פרצוף אבא כו' הנה ידוע שיש בחי' סובב וממלא שנק' קוב"ה ושכינתי', ויובן עד"ד מבשרי אחזה בחיות הנפש בגוף שיש בו שני בחי' הא' חיות הבא בדרך התלבשות שהוא מזיגת חיות הנפש באברים בכאו"א לפי מזגו ותכונתו שיש בזה חילוקי מדריגות במוח החיות רוחני יותר ובלב נתגשם קצת עד שבאברי המעשה הוא מאיר בהגשמה יותר להיות ממנו הילוך גשמי ותנועה גשמי', אך כ"ז הוא זיו והתפשטות מן הנפש בלבד ולא עצמי' ומהות הנפש כי עצמי' ומהות הנפש לא יתחלק לחלקים רק הוא שורה בהעלם בכל אברי הגוף בהשוואה כו' וזהו בחי' הב' בנפש כו', כן עד"ז למעלה בענין הקב"ה ממלא את כל העולם יש בזה שני בחי' הא' בחי' ממכ"ע שהוא בחי' מלכותך מכ"ע כו' שאינו רק זיו והתפשטות מעצמו' אלקות שהוא בחי' עצמו' המדות דאצי' ובחי' חיות זה בא בחילוקי מדריגות בכל עולם לפ"ע דהיינו בעולם הבריאה נמשך גילוי החיות ביותר ולכן היש דבריאה הוא בבחי' ביטול יותר כו' וכמ"ש שרפים עומדים כו', וביצירה נתמעט החיות יותר מצד שיש עוד פרסא המפסיק בין בריאה ליצירה נוסף על הפרסא שמפסיק בין אצי' לבריאה, ולכן היש דיצי' הוא יותר מורגש, ולכן מתפעלים ברעש כו' עד שבעשי' נתמעט החיות לגמרי ובחי' זאת נק' שכינה, אך בחי' הב' הוא בחי' עצמות אלקות שהוא בחי' המדות דאצי' עצמם הם נמצאים בבחי' העלם בג' עולמות בי"ע לכולם בהשוואה כו', ונק' סוכ"ע ואין הכוונה סובב ומקיף מלמעלה דלית אתר פנוי מיני' רק שהוא בהשוואה כו' ובחי' זאת נק' קוב"ה כי קדוש הוא מובדל שאינו מתגלה בעולמות בי"ע אפי' בעולם היותר עליון כי לית מתב"כ רק שורה בהעלם כנ"ל.
26 הפרסא. . אצי' לבריאה : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא. וראה גם לקמן מאמר ד"ה וזכרתי הר"ת על יד הערה 29 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי וזכרתי את בריתי יעקב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והגם שכוונת רז"ל בה' נברא כו' הוא ה' ראשונה היינו שעיקר מקור ההתהוות הוא מבחי' בינה ה' ראשונה כמאמר אימא עילאה מקננא בכורסייא כו', אבל גילוי ההתהוות בפועל מאין ליש שיהי' נראה בבחי' יש נפרד הוא ע"י ה' אחרונה בחי' המל' שזהו בחי' בראם כו' וד"ל], אך גם בחי' ה' אחרונה הוא בבחי' הוי' ולא הי' נראים עדיין העולמות לבחי' יש רק ע"י התלבשות בשם אלקים וזהו כי שמש ומגן הוי' אלקים שבחי' אלקים הוא כמו מגן ונרתיק להסתיר על אור שם הוי' שהוא בחי' פרסא המפסקת בין אצי' לבי"ע והוא כמ"ש והבדילה הפרוכת כו' כמו פרוכת המעלים את האור לבל יעבור מחוץ לפרוכת כו' כך הוא ענין הפרסא להעלים עצמות האור דאצי' רק אור של תולדה שאינו מעין אור הראשון כלל לכן נתהווה ממנו בחי' יש נפרד.
29 פרסא המפסקת בין אצי' לבי"ע : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח ענין יצי"מ וקי"ס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כו', וכדי שיומשך מבחי' מ"ע שהוא בחי' תענוג אלקי ממש שאין בו שום הרגש יש כלל להיות ממנו תענוג לנברא שיש בו קצת הרגש שמורה על הפירוד קצת כמאמר ומשם יפרד, צ"ל ע"י רקיע המפסיק בין אצי' לבריאה וענין הרקיע [הוא] כמ"ש ועל ראשי החיות רקיע כעין הקרח הנורא שכמו הקרח הוא מה שנגלדו המים עצמם ומהם עצמם נעשה כח המעלים עליהם לגמרי אך אח"כ יכול להיות נימס למים כמקדם, וכן יש משל רוחני יותר כמו המשל דמשלי שלמה שנמשך מחכמת שלמה עצמו ואעפ"כ הוא מעלים החכ' לגמרי עד שנראה שהוא משל זר ואינו ענין לחכ' כלל ובאמת הי' במשלים אלו רזין דאורייתא אבל לא נגלו ענינם כלל לאוזן השומע כו' ואעפ"כ מי שהוא חכם יכול להבין מן החכ' אפס קצהו מן המכוון הגנוז בו, כך יובן למעלה שענין הפרסא הוא כח הא"ס המלובש בע"ס דאצי' עצמן להעלים שפע הע"ס שלא יהיו נגלה בחי' האין השופע רק בחי' היש המעלים ומסתיר על האין השופע [בו] כו'.
34 רקיע המפסיק בין אצי' לבריאה : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע גדולה מילה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מצד שאור האלקי מוסתר ביותר לגביהם להיותם מקבלים ע"י ב' פרסאות שבין אצי' לבריאה ובין בריאה ליצי', משא"כ השרפים דבריאה מקבלים דרך פרסא אחת מאצי' לבריאה בלבד כו'.
55 פרסאות שבין אצי' לבריאה : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא. ראה גם לקמן מאמר ד"ה וזכרתי הר"ת על יד הערה 29 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו מ"ש י"ב בקר דקאי על ד' מחנות שכינה דבריאה, והים עומד עליהם מלמעלה כו', והיינו בחי' הים שהוא בחי' המל' כמו שהיא באצי' עומד עליהם מלמעלה בבחי' מקיף ובהעלם כו', וגם לבד הגבורה שבעצם המל' שהוא בחי' ה' אותיות דש' אלקים כידוע צ"ל בחי' פרסא המפסקת בין אצי' לבי"ע שהוא דוגמת המגן ונרתק על השמש כו'.
56 פרסא המפסקת בין אצי' לבי"ע : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא. וראה גם לקמן מאמר ד"ה וזכרתי הר"ת על יד הערה 29 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וביאור הענין הנה מבואר בזהר דאית מלך לתתא ואית מלך לעילא דאיהו רזא דקה"ק כי הנה מל' מכ"ע כתיב ובחי' מלכ"ע הוא בחי' המל' דאצי' סודכ"ר דאצי' שהוא מקור עולמות הנבראים וזהו מלך לתתא, אבל מלך לעילא הוא בחי' מל' דא"ס שלמעלה מן החכמה ורצון וממנה נעשה בחי' מקור לנאצלים ואפי' לבחי' רצון וחכמה הנק' קדש ולכן נק' קדש הקדשים שזהו בחי' קדש עליון שממנו בחי' מקור לכל מיני קדש שבהשתלשלות וכמ"ש והחכמה מאין תמצא כו', וזהו ג"כ והבדילה הפרוכת בין הקדש ובין קדש הקדשים כמו שלמטה פרסא מפסיק בין אצי' שהוא בחי' אלקות ובין בחי' הנבראים מצד שאין ערך להם לבחי' אלקות כן אין ערך לבחי' קדש דסוכ"ע לגבי קה"ק ולכן צ"ל פרסא מפסיק ביניהם.
60 פרסא מפסיק בין אצי'. . הנבראים : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא. וראה גם לקמן מאמר ד"ה וזכרתי הר"ת על יד הערה 29 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן באור היותר גדול כמו מבחי' אור של היום שמן השמש, שגדול הרבה מאור הנר כמאמר שרגא בטיהרא מאי אהני , מ"מ אינו ג"כ רק דחיית החשך, וג"כ כפי' ב' ראיות הנ"ל שהרי בהסתלק מאור השמש תחת הכדור יהי' חשך כמו בתחלה, וגם ראי' הב' שהרי יש ענין הרואה חמה בתקופתה, שהאור מאיר יותר, וכמאמר תוקפא דשמשא וכנ"ל, אבל שיתהפך עצם מהות של החשך לאור דהיינו שעצם החשך יאיר ולא בדרך דחיי' לא מצינו דוגמתו רק בבחי' אבנים טובות, שהרי עצם
84 שרגא בטיהרא מאי אהני : חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר