3
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
להזכיר כלל8 שהקדוש־ברוך־הוא ברא את העולם9?
בדומה לזה אפשר לשאול אף לגבי הסיפורים המוזכרים בתורה לפני "החדש הזה לכם": גם בפרשיות התורה שבהמשך, לאחר "החדש הזה לכם", כאשר כבר ידועה התשובה על טענת אומות העולם, מופיעים בנוסף למצוות ולהלכות גם סיפורים רבים. ומכך מובן, גם בדרך הפשט10, שגם בסיפורי התורה יש הוראות נחוצות לכל יהודי, ואם כך, מהי כוונת רש"י בשאלתו "לא היה צריך..."11, אשר בגינה הוא מסיק שהסיפורים המופיעים בתורה עד "החדש הזה לכם" מיועדים רק כדי ללמד את ישראל מה להשיב לאומות העולם, ואין בהם הוראות שישראל צריכים ללמוד מהם לצורך עצמם?
השאלה אף קשה יותר: בספר בראשית יש גם הוראות למצוות מסויימות, כגון: פריה ורביה, מילה וגיד הנשה. וכיצד אפשר לומר, שהתורה היתה צריכה להתחיל רק
הערות
- 8. ברא"ם כאן מתרץ, שאין תועלת בכתיבת מע"ב כי "האפיקורסים המאמינים בקדמות ומכחישים התורה, יכחישו גם בסיפור הבריאה". אבל לפ"ז: א) כל הנסים שלדעת כמה נכתבו בכדי להוכיח חידוש העולם וכו' – לא הו"ל לכתוב. ב) גם בכדי להשיב לאוה"ע על טענתם אין תועלת בכתיבת מע"ב.
- 9. לכאורה הי' אפשר לתרץ הקושיא (וכן הקושיות שלאח"ז), שכוונת רש"י ב"לא הי' צריך להתחיל את התורה... ומה טעם פתח בבראשית" היא, שהתחלת ופתיחת התורה צ"ל "החדש הזה לכם" מכיון "שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל", ובראשית גו' וכל שאר הפרשיות יכתבו אח"כ*. אבל: א) מפשטות אריכות לשון רש"י "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם" משמע, שכל הפסוקים שנאמרו לפנ"ז לא היו צריכים להיות כתובים כלל בתורה. ב) באם זוהי שאלת רש"י, אינו מובן תירוצו: גם באם בראשית וכו' הי' כתוב לאחרי "החדש" ישנה תשובה לטענת אוה"ע "לסטים אתם", וא"כ הדרא קושיא לדוכתה "מה טעם פתח בבראשית"? ובהכרח לומר, שבאם פרשיות אלו צריכות להיות בתורה – אין שייך להקשות (בדרך הפשט) "מה טעם פתח בבראשית", כי רוב הענינים שבתורה נכתבו ע"פ סדר הזמנים. וקושיית רש"י היא, שענינים אלו לא יהיו כתובים כלל. ג) בפרש"י תהלים קיא, ו: כתב לישראל מע"ב... שלא יוכלו האומות לומר לישראל גזלנים אתם כו', הרי מפורש שאלולי הטעם ד"שלא יוכלו כו'" – לא הי' כותב מע"ב.
- 10. להעיר מזח"ג קנב, א (הובא במשכיל לדוד כאן). וראה גם סנה' צט, ב. חולין ס, ב. פרש"י וישלח לו, יב. האזינו לב, מז. ועוד.
- 11. במפרשי רש"י כאן, שמה שהוקשה לי' לרש"י "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם" – אע"ג שאין סיפור א' בתורה שלא לצורך ח"ו – הוא, לפי שעיקר התורה אינה אלא למצותי'. אבל לפ"ז אינו מובן: א) א"כ הו"ל לרש"י להקשות כן גם על הסיפורים שלאחרי החדש הזה לכם (ולהעיר, שבחולין שם נזכרו כמה פסוקים שלאחרי "החדש"). ב) לפ"ז, גם מטעם "שאם יאמרו כו'" לא היו צריכים להיות כתובים פרשיות אלו בתורה מכיון שהיא "להורות לנו המעשה אשר נעשה" (וראה במפרשים שם, כמה נדחקו לתרץ קושיא זו).
- . ברמב"ן כאן, שכוונת התשובה היא בנוגע לשאר הסיפורים דמע"ב. וכבר הקשה עליו הרא"ם, שלפ"ז "הוא בראה כדי נסבה". ולהעיר, שבנוסח פרש"י שברמב"ן ליתא תיבות אלו.
- . וראה לקו"ש חט"ז ע' 485. ח"כ ע' 1.
רש"י על תהילים קי״א:ו׳ - הטקסט מספריא
כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ. כְּשֶׁנָּתַן לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם הוֹדִיעָם כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ. וּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (תנחומא, בראשית יא) כָּתַב לְיִשְׂרָאֵל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, לְהוֹדִיעָם שֶׁהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ וּבְיָדוֹ לְהוֹשִׁיב בָּהּ כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה וְלַעֲקֹר אֵלּוּ וּלְהוֹשִׁיב אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הָאֻמּוֹת לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל גַּזְלָנִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שִׁבְעָה גּוֹיִם:
רש"י על בראשית ל״ו:י״ב - הטקסט מספריא
ותמנע היתה פילגש. לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כַּמָּה הָיוּ תְאֵבִים לִדַּבֵּק בְּזַרְעוֹ. תִּמְנַע זוֹ בַּת אַלּוּפִים הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְלוֹטָן מֵאַלּוּפֵי יוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר הָיָה מִן הַחוֹרִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, אָמְרָה אֵינִי זוֹכָה לְהִנָּשֵׂא לְךָ, הַלְוַאי וְאֶהְיֶה פִּילֶגֶשׁ. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים מוֹנֶה אוֹתָהּ בְּבָנָיו שֶׁל אֱלִיפַז, מְלַמֵּד שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר וְיָצְאָה תִּמְנָע מִבֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁגָּדְלָה נַעֲשֵׂית פִּילַגְשׁוֹ, וְזֶהוּ וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְלֹא מְנָאָהּ עִם בְּנֵי שֵׂעִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב:
ותמנע היתה פילגש AND TIMNA WAS CONCUBINE — This is stated to tell you in what importance Abraham was held — how eager people were to attach themselves to his descendants. This Timna was a descendant of chieftains, as it is said (v. 22) “And Lotan’s sister was Timna”, and Lotan was one of the chieftains inhabiting Seir — he was one of the Horites who had dwelt there from ancient times. She said to Eliphaz, “If I am unworthy to become your wife would that I might become your concubine!” In Chronicles (1 Chronicles 1:36) Scripture enumerates her amongst the children of Eliphaz, thus intimating that he took Seir’s wife and from the two of them Timna was born. When she grew up she became his concubine. This is why it is stated, “and Lotan’s sister was Timna”, and why Scripture does not enumerate her amongst Seir’s children, merely stating that she was sister to Lotan, Seir’s son, (see 5:20) because she was his sister from one mother and not from one father (Midrash Tanchuma, Vayeshev 1).
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך טו ‹ חיי שרה-שק"מ כסלו ‹ שיחה א ‹ 190 לקו"ש ח"ה ע' 3
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.