תג
והנה ירידות האור הוא לפ"ע הבירורים ולכן מצינו ג' דברים (פגמים) א' ששינתה הארץ, ב' ביום רביעי כתי' מארת חסר61 והוא מ"ש לכי ומעטי א"ע מפני שטענה א"א לב' מלכים62 להשתמש בכתר א' והוא הרגשות היש, והענין דהנה ארז"ל הכל הי' מן העפר63 אפי' גלגל חמה וא"כ כ"ש הלבנה ומפני שהארץ שינתה מכמו שנצטווה לכן גם הלבנה טענה א"א כו' (ה' ע' במא"א מע' א' סעי' קךו ארץ נק' הנוק' כשיש לה זווג כו' וכפה"נ אפ"ל שהוא מל' דאצי' וע' מע' למד סעי' טית לבנה נק' מל' דיצי', ע') דהנה אי' בכהאריז"ל דהשבירה הי' בז"ת64 ובמל' לא הי' שבירה רק ארעא אתבטלית (ספד"צ פ"ג)65 ונשאר בה אורות דתהו והוא משם67 ס"ג66 גס68 לכן הלבנה שהיא מהארץ הי' בה הרגשות היש וטענה א"א כו' וא"ל לכי ומעטי כו' ואח"כ א' הביאו עלי כפרה69 על שמעטתי את הירח, עלי הוא על הוי'70 וכדי שיומשך על הוי' הוא ע"י לכי ומעטי א"ע והו"ע הבירורים, ואח"כ ביום ו' יום ברוא אדה"ר חטא71 בחטא עה"ד והעונש הי' וישלחהו לעבוד את האדמה כו' והוא הבירור, ומכל הנ"ל מובן שהעבודה שהי' בג"ע לגבי עבודה דעכשיו אין ערוך כלל, דאז הי' העבודה להמשיך עונג העליון למטה, ועכשיו צריכים לזכך העולם דע"י חטאו פגם בהעולם (ה' ואפ"ל זהו מ"ש ארורה האדמה בעבורך72 מפני חטא שלך כו' ע') לכן צריכים לזכך את העולם שיהי' העולם ראוי לקבל גילוי אלקות.
וזהו שאנו אומרים בנוסח תפלות מוסף ושם נעשה לפניך כמצות רצוניך73, משמע דעכשיו אינו כמצות רצוניך, דכל עבודה דעכשיו הוא לזכך את העולם וכמ"ש את העולם נתן בלבו74 שהעולם נתון בלבו של אדם דלפ"ע שמזכך נפשו לפ"ע זה מברר חלקו בעולם, וא"ז כמו העבודה שהי' בג"ע שהמקום הי' מקום
הערות
- 61. מארת חסר : בראשית א, יד. רש"י שם. ירושלמי תענית פ"ד, ה"ג. מ"ס פי"ז, ה"ה.
- 62. לכי ומעטי. . א"א לב' מלכים : ראה חולין ס, ב. לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן ובהערה 1810.
- 63. הכל הי' מן העפר : קהלת ג, כ. ראה ב"ר פי"ב, יא. קה"ר שם. ראה גם תו"ח בשלח ח"א קסג, ב. אוה"ת בלק ע' תתקכא. סה"מ תרכ"ז ע' שנז. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אני לדודי הא' על יד הערה 58.
- 64. בכהאריז"ל דהשבירה הי' בז"ת : ראה ע"ח שער דרושי הנקודות ש"ח, פ"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ח. וש"נ.
- 65. ובמל'. . ארעא אתבטלית (ספד"צ פ"ג) : אוצ"ל: רפ"א. זהר תרומה קעו, ב. ראה לקו"ת בהר מ, א . מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תשפו. המשך תער"ב ח"א ע' תרב. ע' תרד ואילך. ח"ב ע' תתפח.
- 67. משם ס"ג : ראה זהר רע"מ פינחס רמו, ב.
- 66. דתהו. . ס"ג : ראה ע"ח שער דרושי הנקודות ש"ח, פ"א. תו"ח בראשית ט, א ובהערה 2.
- 68. ס"ג גס : ראה גם לעיל הנחה ד"ה ערבים עלי דברי דודיך הערה 72.
- 69. הביאו עלי כפרה : חולין שם.
- 70. הביאו עלי. . על הוי' : ראה גם סה"מ תרכ"ט ס"ע קיט. תרל"ב ח"א ע' סה.
- 71. ביום ו' יום ברוא אדה"ר חטא : בראשית א, כו ואילך. ראה סנהדרין לח, ב.
- 72. ארורה האדמה בעבורך : בראשית ג, יז.
- 73. בנוסח תפלות מוסף ושם נעשה לפניך כמצות רצוניך : ליו"ט [בדילוג]. ראה לעיל הנחה ד"ה בן פורת יוסף הב' ובהערה 9.
- 74. את העולם נתן בלבו : קהלת ג, יא [ושם: בלבם]. ראה לעיל הנחה ד"ה מזבח אדמה תעשה לי תעשה לי ובהערה 142.
- א. ראה אוה"ת בהר כרך ב ע' תתצח. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקצח.
רש"י על בראשית א׳:י״ד - הטקסט מספריא
יהי מארת וגו'. מִיֹּום רִאשׁוֹן נִבְרְאוּ וּבָרְבִיעִי צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהִתָּלוֹת בָּרָקִיעַ, וְכֵן כָּל תּוֹלְדוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ נִבְרְאוּ מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִקְבַּע בַּיוֹם שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, הוּא שֶׁכָּתוּב אֵת הַשָּׁמַיִם, לְרַבּוֹת תּוֹלְדוֹתֵיהֶם, וְאֵת הָאָרֶץ, לְרַבּוֹת תּוֹלְדוֹתֶיהָ:
יהי מארת. חָסֵר וָי"ו כְּתִיב, עַל שֶׁהוּא יוֹם מְאֵרָה לִפֹּל אַסְכָּרָה בַּתִּינוֹקוֹת, הוּא שֶׁשָּׁנִינוּ בְּד' הָיוּ מִתְעַנִּים עַל אַסְכָּרָה שֶׁלֹּא תִפֹּל בַּתִּינוֹקוֹת:
להבדיל בין היום ובין הלילה. מִשֶּׁנִּגְנַז הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, אֲבָל בְּשִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית שִׁמְּשׁוּ הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ הָרִאשׁוֹנִים יַחַד בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה:
והיו לאותות. כְּשֶׁהַמְּאוֹרוֹת לוֹקִין, סִימָן רַע הוּא לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר מֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ (ירמיה י'), בַּעֲשׂוֹתְכֶם רְצוֹן הַקָּבָּ"ה אֵין אַתֶּם צְרִיכִין לִדְאֹג מִן הַפֻּרְעָנוּת:
ולמועדים. עַל שֵׁם הֶעָתִיד, שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהִצְטַוּוֹת עַל הַמּוֹעֲדוֹת וְהֵם נִמְנִים לְמוֹלַד הַלְּבָנָה:
ולימים. שִׁמּוּשׁ הַחַמָּה חֲצִי יוֹם וְשִׁמּוּשׁ הַלְּבָנָה חֶצְיוֹ, הֲרֵי יוֹם שָׁלֵם:
ושנים. לְסוֹף שס"ה יָמִים (ס"א וּרְבִיעַ יוֹם), יִגְמְרוּ מַהֲלָכָתָם בְּי"ב מַזָּלוֹת הַמְשָׁרְתִים אוֹתָם, וְהִיא שָׁנָה, וְחוֹזְרִים וּמַתְחִילִים פַּעַם שְׁנִיָּה לְסַבֵּב בַּגַּלְגַּל כְּמַהֲלָכָן הָרִאשׁוֹן:
יהי מארת BE THERE LUMINARIES — They had been created on the first day, but on the fourth He commanded them to be suspended in the firmament (Chagigah 12a). Indeed, all the productions of heaven and earth were created on the first day, but each of them was put in its place on that day when it was so commanded. In reference to this it is written את השמים (v. 1) In the beginning God created that which was את with the heavens etc., in order to include all the productions of heaven, ואת הארץ to include all its (the earth’s) productions (Genesis Rabbah 12:4).
יהי מארת The word is written without the ו after the א (so that it may be read מארת, cursed), because it is a cursed day when children are liable to suffer from croup. In reference to this we read (in Taanit 27b): On the fourth day of the week they used to fast to avert croup from the children (Yerushalmi Taanit 4:3).
להבדיל בין היום ובין הלילה TO CAUSE A DIVISION BETWEEN THE DAY AND THE NIGHT — This took place after the primeval (divine) light was conserved for the righteous; but during the first seven [another reading is “three”] days of Creation the primeval light and darkness functioned together both by day and by night.
והיו לאותות AND THEY SHALL BE FOR SIGNS — When the heavenly luminaries are eclipsed it is a sign of ill-omen for the world, as it is written, (Jeremiah 10:2) “Be not dismayed at the signs of heaven” — when you carry out the will of the Holy One, blessed be He, you need apprehend no calamity (Sukkah 29a).
ולמועדים AND FOR SEASONS (FESTIVALS) — This is written with a view to the future when Israel would receive command regarding the festivals which would be calculated from the time of the lunar conjunction (Genesis Rabbah 6:1).
ולימים AND FOR DAYS — The sun functions half a day and the moon the other half — together a full day.
ושנים AND FOR YEARS — At the end of three hundred and sixty five days [another version: 365¼] they complete their course through the twelve signs of the Zodiac that attend them, and that is one year [another version: and this makes 365¼ days]; they then begin to revolve a second time in a circle similar to their first cycle.
תלמוד ירושלמי תענית ד׳:ג׳ - הטקסט מספריא
משנה: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן קוֹרִין בְּרֵאשִׁית וִיְהִי רָקִיעַ. בַּשֵּׁנִי יְהִי רָקִיעַ יִקָּווּ הַמַּיִם. בַּשְּׁלִישִׁי יִקָּווּ הַמַּיִם יְהִי מְאוֹרוֹת. בָּרְבִיעִי יְהִי מְאוֹרוֹת יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם. בַּחֲמִישִׁי יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְתוֹצֵא הָאָרֶץ. בַּשִּׁשִּׁי וְתוֹצֵא הָאָרֶץ וַיְכוּלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צָבָאָם. פָּרָשָׁה גְדוֹלָה קוֹרִין אוֹתָה בִּשְׁנַיִם וְהַקְּטַנָּה בְּיָחִיד. בַּשַּׁחֲרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע. עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת: כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל אֵין בּוֹ מַעֲמָד שַׁחֲרִית. קָרְבַּן מוּסָף אֵין בּוֹ נְעִילָה. וְקֻרְבַּן עֵצִים אֵין בּוֹ מִנְחָה דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ בֶן עַזַּאי כָּךְ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה קָרְבַּן מוּסָף אֵין בּוֹ מִנְחָה וְקֻרְבַּן עֵצִים אֵין בּוֹ נְעִילָה. חָזַר רַבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְדִבְרֵי בֶן עַזַּאי:
הלכה: רַב חוּנָה אָמַר. שְׁלֹשָׁה קְרוּיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא יִפְחֲתוּ מֵעֲשָׂרָה פְסוּקִים. חִזְקִיָּה אָמַר. כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּיבְּרוֹת. וְהָא תַנִּינָן. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּרֵאשִׁית וִיְהִי רָקִיעַ. וְהָא לֵית בְּהוֹן אֶלָּא תְמַנְיָיא. רִבִּי אִידִי אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן כֶּהֲנָא וָאַסָּא. חַד אָמַר. חוֹזֵר. וְחוֹרָנָה אָמַר. חוֹתֵךְ. מָאן דְּאָמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִים. מָאן דְּאָמַר. חוֹתֵךְ. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהָא תַנִּינָן. בַּשֵּׁינִי יְהִי רָקִיעַ יִקָּווּ הַמַּיִם. חַד אָמַר. חוֹזֵר. וְחוֹרָנָה אָמַר. חוֹתֵךְ. מָאן דְּאָמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִין. מָאן דְּאָמַר. חוֹתֵךְ. אֲפִילוּ חוֹתֵךְ לֵית בֵּיהּ. הֵתִיב רִבִּי פִלִּיפָּה בַּר פְּרִיטָה קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. וַהֶרֵי פָּרָשַׁת עֲמָלֵק. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְיָיה הִיא. שֶׁהוּא סִדְרוֹ שֶׁלְיוֹם. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר בַּר מְרוֹם קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. וְהָא תַנֵּי. הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא לֹא יִּפְחוֹת מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּסוּקִים.
תַּנֵּי. אַנְשֵׁי מִשְׁמָר הָיוּ מִתְעַנִּים בְכָל יוֹם. בַּשֵּׁינִי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל מַפְרִשֵׂי יַמִּים. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם. בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל יוֹצְאֵי דְרָכִים. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם. בָּרְבִיעִי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא תַעֲלֶה אַסְכָּרָה לְתוֹךְ פִּיהֶם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאוֹרוֹת. מְאֹרֹת כָּתוּב. בַּחֲמִישִּׁי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל הַמְּעוּבָּרוֹת שְׁלֹּא יַפִּילוּ וְעַל הַמֵּינִיקוֹת שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בְנֵיהֶן. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה. תַּנֵּי. לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין לֹא בָעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִפְּנִי כְבוֹד שַׁבָּת. תַּנֵּי. סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה הָיְתָה מִתְעַנָּה עִמָּהֶן. וְסַנְהֶדְרִין יְכוֹלָה לְהִתְעַנּוֹת בְּכָל יוֹם. מְחַלְּקִין הָיוּ עַצְמָן עַל בָּתֵּי אָבוֹת. וְאֵין מִתְעַנִּין עַל שְׁנֵי דְבָרִים כְּאַחַת. מִן הָדָא. וַנָּקוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל זֹאת. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָה. לֹא מִן הָדָא אֶלָּא מִן הָדָא. וְרַחֲמִין לְמִיבְּעֵי מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָא דְּנָא. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. שֶׁאִם הָיוּ שְׁנֵי דְבָרִים. כְּגוֹן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגוֹבַיי. מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן. רִבִּי חַגַּיי כַד דַּהֲוָה נְפַק לְתַעֲנִיתָא הֲוָה אֲמַר קוֹמֵיהוֹן. אָחֵינָן. אַף עַל גַּב דְּאִית בְּלִיבִּינָן עֲקִין סַגִּין אֶלָּא לָהֵן דַּאֲתִינָן.
מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִֵיר אָמַר. מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין. בְּרַם כְּרַבָּנִן. מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין מִתְפַּלְּלְין וְהוֹלְכִין לָהֶן. הָא מוּסָף יֵשׁ בּוֹ. מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִֵיר אָמַר. מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא כְּמַתְנִיתָן. אָמַר רִבִּי סִימוֹן סוּכְרָא דְקִיסָּא טְרַד. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִפְּנֵי סְעוּדוֹת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. עַל שֵׁם כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוּ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ.
קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי. אִין תִּימַר. תְּרֵין יַרְחִין הֲווֹן. וְהָא כְתִיב מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. רִבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד לִכְנִישְׁתָּא דִכוּפְרָא. סַבּוֹן מֵיעוֹל עַד דּוּ אִימָמָא וְאַתּוּן אָמְרִין זְמַנּוֹ וְעִיבּוּרוֹ.
בראשית רבה י״ב:י״א - הטקסט מספריא
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם בְּרִיָּיתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּאָרֶץ בְּרִיָּיתוֹ מִן הָאָרֶץ, וּמַיְיתֵי לֵיהּ מִן הָכָא (תהלים קמח, א): הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם וגו' (תהלים קמח, ז): הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ וגו'. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא מִן הַשָּׁמַיִם, וּמַיְיתֵי לָהּ מֵהָכָא (איוב לז, ו): כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ, מַה שֶּׁלֶג אַף עַל פִּי שֶׁהַוָּיָיתוֹ בָּאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא בַּשָּׁמַיִם, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא מִן הַשָּׁמַיִם. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵף אָמַר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתָן אֶלָּא מִן הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נה, י): כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וגו', מַה הַגֶּשֶׁם אַף עַל פִּי שֶׁיְרִידָתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא מִן הָאָרֶץ, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא מִן הָאָרֶץ. רַבִּי יוּדָן מַיְיתֵי לֵיהּ מֵהָכָא (קהלת ג, כ): הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. רַב נַחְמָן אָמַר אֲפִלּוּ גַּלְגַּל חַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט, ז): הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.