שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ב רלג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומה שכתבתי לעיל שי"ל שיש עוד עיקר חמישי, הוא לפרש דברי הברייתא דשמואל, ועפימ"ש בתוד"ה לתקופות (ר"ה ח' ע"א) שהעיקר וי"ד הוא ע"פ מרז"ל (סנהדרין ל"ח, ב') בתשיעית נצטווה ובעשירית חטא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
ג הראשון נתקלקלו" – והפסוק "אשר ברא אלקים לעשות" נאמר לגבי היום השביעי, "כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא ...", אשר היה לאחר חטא עץ הדעת.
8 שהי' ביום הששי בשעה עשירית (סנהדרין לח, ריש ע"ב. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
4 און ערשט דערנאַך . . אָריינגעבלאַזן אַ נשמת חיים: ראה סנהדרין לח, ב: שעה ראשונה הוצבר עפרו כו' רביעית נזרקה בו נשמה . וראה תו"א בראשית ד"ה להבין הטעם שנשתנחה יצירת גוף האדם (ג, ד ואילך. - ועם הגהות וכו' -- באוה"ת בראשית (כרך ו) תתרנא, סע"א ואילך). תו"ח ד"ה זה (יח, ד ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת* יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
"מה לך אצל הגדה כלך אצל נגעים ואהלות" ), ועד"ז בנוגע לתורת החסידות כו'.
461 סנהדרין לח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
חכמה העליונה קבעה את הסדר בעולם, סדר הדורות, ומי יהי' באיזה דור , וכפי שמצינו ש"הראה הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו" , וכיון שאותנו העמידו בדור זה, בודאי ניתנו לנו הכחות הדרושים לעבודה בדור זה.
1804 סנהדרין לח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ח) והנה בענין זה הוא גם ההפרש בין נשמות ומלאכים, דנשמות יכולות להמשיך את האור שלמעלה מהעולמות, משא"כ מלאכים, אם יומשך להם אור שלמעלה מהם יתבטלו ממציאותם, היינו הפסד המציאות, כמאמר הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפם , דהמשכת האור שבמלאכים הוא אור שלפי ערכם דוקא, ואם יומשך להם אור שלא לפי ערכם יתבטלו ממציאותם, משא"כ הנשמות הנה גם כשהם במציאותם יכולים להמשיך אור שלמעלה מהעולמות.
41 סנהדרין לח, ב. וראה סידור הערה לתיקון חצות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"ד שמצינו במצוה הראשונה דעץ הדעת – כדאיתא במדרש"מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון שלא יכולת לעמוד על צוויך כו' והרי בניך ממתינין לערלה ג' שנים" , והיינו, ש"מצוה זו הוא תיקון לחטא עץ הדעת שנאמר בו ג"כ כי טוב העץ למאכל, ואדה"ר נצטווה עליו בשעה ט', ובשעה יו"ד עבר, ואילו המתין ג' שעות עד שבת הי' כל פריו קדש הילולים [שהי' עושה קידוש היום על יין מעץ הדעת, כמארז"ל ש"גפן הי'", "סחטה ענבים ונתנה לו"], וזהו כוונת המדרש והרי בניך ממתינין כו', שבזה הם מתקנים חטא אדה"ר בעץ הדעת כו'".
180 סנהדרין לח, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמו"כ מצינו גם בזמן, שהראה הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו ברגע אחת, היינו שכל אריכות הזמן גופא הוא למעלה מגדר זמן.
60 ראה ע"ז ה, א. סנהדרין לח, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן, הגם שעבודת המלאכים היא באהוי"ר, ויש להם עליות כו', מ"מ, הרי זה בהגבלה, והיינו, שאינם יכולים לצאת ממציאותם (זיי קענען ניט אַרויסגיין פון זייער ענין), וכאשר נמשך להם תוספות אור מתבטלים ממציאותם לגמרי, כמאמר הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפם , דכיון ששרשם הוא מכח הגבול שבא"ס, הרי כל מציאותם היא בהגבלה, ולכן כאשר נמשך להם אור שלא לפי אופן הגבלתם, מתבטלים ממציאותם (זיי ווערן אויס ענין) לגמרי, לפי שכל ענין מציאותם הוא בהגבלה מה שהם.
19 סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולכן, אף שהירידה והנפילה שע"י החטא היתה ביום ועש"ק, שנבראבו אדם הראשון , בתשע שעות ביום , דהיינו ג' שעות בלבד קודם ש"ק – הנה בבוא שבת בראשית, שבו לא קיים כל ענין החטא, לא נשאר רושם מהחושך של החטא, עד כדי כך, שלא נאמר בו "ויהי ערב", והיינו, שאפילו בשעות הלילה, שמצד הטבע צ"ל חושך, ומכ"ש לאחר החטא – הנה ביום השבת הי' אור, ולא רק אור שמצד הטבע והשתלשלות, אלא אור שלמעלה מהשתלשלות, שהי' "אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו" .
9 ראה סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
גם השי"ת הוא עסוק, כביכול, כמארז"ל "שלש [שעות] הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, שניות יושב ודן כו'"; אבל כאשר איש ישראל עושה דבר טוב, אזי מפסיק הקב"ה מעסקיו כדי להתבונן בחכמת בנו הילד.כאשר אמר השי"ת להמלאכים שרצונו לברוא אדם, וצייר בפניהם כיצד ייראה האדם – טענו המלאכים "מה אנוש כי תזכרנו" .
9 תהלים ח, ה. וראה סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומזה מובן , שבסדר השתלשלות לא יכול להיות "כלי" שיוכל להיות מחזיק ברכתו של הקב"ה, דכיון שהקב"ה הוא למעלה ממדידה והגבלה, הרי כאשר נמשכת ברכתו של הקב"ה ב"כלי", אזי מתבטל ה"כלי" ממציאותו ("די כלי ווערט אויס כלי").ובמכ"ש וק"ו ממה שמצינו בנוגע למלאכים, ש"הושיט הקב"ה אצבעו קטנה ביניהן ושרפם" , היינו, שכאשר נמשך להם גילוי שכינה יותר מן המדה, אזי נתבטלה מציאותם של המלאכים, ועאכו"כ בנוגע למציאות של נברא בעוה"ז הגשמי, שכאשר תומשך בו ברכתו של הקב"ה, הרי איזה "כלי" שיהי', לא יוכל להיות מחזיק ברכתו של הקב"ה, ואדרבה:
83 סנהדרין לח, ב. וראה לקו"ת אמור לו, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך ע"י תקיעה בלבד דהיינו המשכה קול פשוט ממקור העליון לא היו הנבראים יכולים לקבל פחד יצחק וכו' וכמו שהושיט אצבעו ביניהןושרפן ע"י התגלות אור הגנוז יותר מכלי קבלתן.
35 סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"ז אמרו רז"ל הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפם , דבגילוי בחינת אצבעו הקטנה , מקור הנבראים, הרי הנבראים בטלים ממציאותם.
37 סנהדרין לח, ב. וראה לקו"ת דרושי ר"ה ס, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואף שלכאורה אפשר לומר שמש"נ "וירא גו' והנה טוב מאד" הי' קודם חטא עץ הדעת (משא"כ לאחרי החטא אזי "יצר לב האדם רע מנעוריו") – הרי מזה שהפסוק נאמר בסמיכות ל"ויכולו", מוכח, שמדובר לאחרי החטא, שהרי החטא הי' לאחרי הציווי בשעה התשיעית , ג' שעות קודם השבת, ואעפ"כ, בסמיכות ל"ויכולו" (יום השבת) נאמר "וירא גו' והנה טוב מאד", גם לאחרי החטא.
826 ראה סנהדרין לח, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
האמת שאינם אלא כגרזן ביד החוצב בו ), בא אליהם ; וכל זה – לאחרי שכבר נפעל בו הביטול בקרי"ס , כמ"ש "כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף גו' וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש גו'".
1145 ועל זה צריך להזהיר גם (ועוד יותר) במדריגות היותר נעלות – ולדוגמא: "אל תמר בו גו' כי שמי בקרבו" (משפטים כג, כא) – דקאי על מטטרון ששמו כשם רבו (פרש"י עה"פ – מסנהדרין לח, ב), ועל זה מזהירים "אל תמר בו", מלשון תמורה, שלא להחליפו בהקב"ה (ראה סנהדרין שם. שמו"ר פל"ב, ד), כיון שאינו אלא כגרזן ביד החוצב בו.
וזהו גם מה שמצינו שר' עקיבא אמר "כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים" (חגיגה יד, ב) – שלא להפריד מים תחתונים ממים עליונים, אלא לידע שזוהי מציאות אחת, ואילו מים תחתונים לעצמם אינם מציאות כלל (כמבואר בארוכה בהמשך תער"ב (ח"ב ע' תתקסד. ע' תתקעב)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
משא"כ בבריאת האדם שנעשה גופו תחילה בפ"ע בלי שום נפש חיונית בתוכו, וכמ"ש וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה, וכמרז"ל שעה ראשונה הוצבר עפרו שני' נעשה גולם (כמ"ש גלמי ראו עיניך), ורק אח"כ ויפח באפיו נשמת חיים55.
57 סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענין בזה, דלכאורה אינו מובן למה הוצרך לגילוי נעלה כזה, והרי גם בסדר השתלשלות אמרו הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפם , דכאשר הי' גילוי אור יותר מן הקצוב להם, הגם שהי' הגילוי דאצבעו הקטנה (מלכות), מ"מ נתבטלו, ולמה הוצרך להיות הגילוי דועברתי, דבענין הספירות הוא המשכת הכתר, עד לבחינת כתר היותר עליון, ולמה לא הספיק גילוי דסדר השתלשלות.
163 סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ציווי הקב"ה הי' "בשעה התשיעית" של היום , ולאחרי שלש שעות , כשנסתיים היום , ונכנס השבת, סר האיסור.
850 סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ביאור בענין החלום באופן של גילוי אור שלמעלה מהכלים, יש להקדים תחילה המבואר בביכל הנ"ל במאמר שלפנ"ז1, בפירוש הפסוק מה אנוש כי תזכרנו , שאמרוהו המלאכים שלא תינתן התורה לישראל , והושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפן , דלכאורה אינו מובן , מהו המענה בזה (שהושיט כו' ושרפן) על טענתם כו'.
436 ראה סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
ועוד זאת, שכאשר תגדל מעלת השכל, אזי לא מספיק משל אחד, ב' וג' משלים, אלא יש צורך בריבוי משלים, שזהו משבחו של שלמה המלך שנאמר בו וידבר שלשת אלפים משל, והיינו שמצד עומק שכלו הוצרך לשלשת אלפים משל, שדוקא על ידם יוכל הזולת לקבל את הענין [משא"כ כאשר השכל אינו עמוק כ"כ, וכדאיתא בגמרא ג' מאות משלות שועלים היו לו לרבי מאיר , ואנו אין לנו אלא שלש ].
70 סנהדרין לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והדוגמא לזה, כמו שאמרו חז"ל שהראהו הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו כו'.
107 סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דוקא, שנקרא עולם האחדות , עולם הביטול, שרק בו יכול להיות תכלית הביטול, משא"כ בעולם הבריאה, שבו מתחיל כבר ענין הישות, וכמ"ש הרמב"ן שאין אצלנו בלשון הקודש בהוצאת היש מאין אלא לשון ברא [ולכן המלאכים שבעולם הבריאה (ולמטה יותר) הם בבחי' יש, וכאשר הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם , היינו, שנתגלה עליהם מהמדריגה היותר תחתונה שבעולם האצילות , אזי ושרפם , שנתבטלו ממציאותם לגמרי], ובמכ"ש מהנשמה, שאע"פ שגם כפי שנתהווה בבריאה אינה בבחי' מציאות יש ממש כמו העולם שנשתלשלה בו, אלא היא אלקות ממש, מ"מ, הרי זה כפי שאלקות נעשה בבחי' יש כו' , ועאכו"כ עולם הבריאה עצמו שעליו נאמר ומשם יפרד, הרי הוא בודאי בבחי' מציאות וישות.
831 סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזוהי מעלת נשמות על המלאכים, שבמלאכים מצינו שכאשר הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם, שזהו גילוי נעלה יותר, אזי נתבטלו ממציאותם , משא"כ נש"י, הנה גם כמו שנמצאים למטה, ביכלתם לקבל את הגילויים הכי נעלים שנמשכים ע"י קיום התומ"צ [וכמו בעלי' לתורה, שעי"ז נעשית עלי' בכל מדריגות הנשמה תחתיים שניים ושלישים כו', עד לבחי' היחידה ], ואינם מתבטלים ממציאותם, וכל זה הוא מפני שהנשמות יש להם חיבור ושייכות לאוא"ס ב"ה.
161 יומא כא, ב. סנהדרין לח, ב. וראה לקו"ת דרושים לר"ה ס, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכדמוכח גם ממה שאמרו רז"ל הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהן ושרפן, שהרי ענין השריפה שייך רק בנוגע לגוף, ולא בנוגע לנשמה שעולה למעלה כו'.
219 סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
**********בפ"ע בלי שום נפש חיונית בתוכו, וכמ"ש וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה, וכמרז"ל שעה ראשונה הוצבר עפרו שני' נעשה גולם (כמ"ש גלמי ראו עיניך), ורק אח"כ ויפח באפיו נשמת חיים.
56 סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענין בזה, דלכאורה אינו מובן למה הוצרך לגילוי נעלה כזה, והרי גם בסדר השתלשלות אמרו הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפם , דכאשר הי' גילוי אור יותר מן הקצוב להם, הגם שהי' הגילוי דאצבעו הקטנה (מלכות), מ"מ נתבטלו, ולמה הוצרך להיות הגילוי דועברתי, דבענין הספירות הוא המשכת הכתר, עד לבחינת כתר היותר עליון, ולמה לא הספיק גילוי דסדר השתלשלות.
69 סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומ"ש מיכאל מקריב נשמות ע"ג המזבח כנ"ל וכן ענין המאמר הושיט אצבעו הקטנה ביניהם ושרפם הו"ע בירור השני דבחי' מ"ד כנ"ל (ויש עוד מדרגה ג' והוא הארת והמשכת מ"ד ליתן כח למטה להיות העלאת מ"נ וזה מבואר במ"א).
38 הושיט אצבעו הקטנה : ראה סנהדרין לח, ב. וראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קסא, וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וז"ס מיעוט הירח שא"ל הקב"ה לכי ומעטי את עצמך, להיותה נשפלת לבי"ע להיות ראש לשועלים שאזי מצטרך להתמעט אורה להיות נשפל לבי"ע בחי' תחתונה שבמל' דאצי' מה דלא סגי בלא"ה שאם יתגלה תוספ' הארתה בבי"ע אזי לא יוכלו הנבראים לקבלו ויתבטלו במציאות ממש לחזור לאין ואפס כמקודם (כמאמ' הושיט אצבעו הקטנ"ה ביניהם ושרפם כו') שעיקר ירידתה לבי"ע בכדי לברר הניצוצין דתה"ו שנפלו לבי"ע כנ"ל.
23 הושיט אצבעו הקטנה : סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו חנוכת הבית לדוד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והשני הוא לשון דלות ועניות והוא נותן טעם לראשון שלכך הגבהתנ"י יותר מן המלאכי' עד שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דוקא מצד שדיליתני בבחי' דלות ועניות שערומים הם נשמות ישראל בשרשן למעלה מופשטי' מגדר לבושי' וכלי' חומריי' לכך הגבהתנ"י להיות הגבה למעלה מהמלאכי' שאינם דלי' כמונו שיש להם חומריי' וגופי' הם הכלי' שלהם כנ"ל, והפי' השלישי הוא לשון שאיבה כמו וגם דלה דל"ה לנו והוא הנותן טעם לשני שזה גופא מפני מה שרש הנשמות הם מופשטי' מגדר לבושי' וכלי' שלכך הם למעלה מהמלאכי' שמצד זה יוכל להיות נמצא בהם בחי' הביטול האמיתי כנר בפני האבוקה משא"כ המלאכי' שהכלי מעכב ואם שיתבטלו בכלות הנפש מן הכלי אזי זהו עונשן שחזרו לאין ואפס ממש כמאר"ז הושיט אצבעו הקטנה ביניהם ושרפן אבל הנשמו' יכולי' להתקיים ואעפ"כ ימצא בהם הביטול כנר בפני האבוקה מצד שאין לה כלי' בשרשם למעלה לכך אף בהתלבשותן בגוף למטה ימצא בהן הביטול הזה כנ"ל וכ"ז הוא כי דיליתנ"י מים החכמה שלמעלה כמ"ש ותמלא כדה ותעל <קו>
60 הושיט אצבעו הקטנה ביניהם : סנהדרין לח, ב. וראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קסא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולא אבה ה' אלקיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והמופת לדבר זה הנה מצינו כשקטרגו המלאכי' ואמרו מה אנוש וכו' הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפן הרי כשנתגלה עליהם קצת הארה יתירה יותר מכפי מדת הצמצום אשר עליהם שזהו ענין הושיט אצבעו קטנה כלומר הארה מועטת כבחי' אצבע קטנה עד"מ יותר מכדי השגתם כו' עי"ז נשרפו ונתבטלו ממציאותן כמשל הנר הנכלל באבוקה שהרי אמר ושרפן דהיינו שנתבטלו ממש ומכ"ש בהגלות נגלות אור האלקי כמו שהוא שלא הי' קיום במציאו' כלל לכל ההשתלשלו' של העולמו' כי היו נכללי' ומתבטלי' ממש וע"כ הוצרך לבחי' הצמצום להעלים ולהסתיר האור בתחלה מכל וכל ולא נשאר רק כנקוד' א' והוא היו"ד דחכמה.
38 כשקטרגו המלאכי' ואמרו מה אנוש : סנהדרין לח, ב. וראה לקו"ת אמור לו, א. דרושים לר"ה ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והביטול השני הוא ביטול הרצון מצד הדעת וההשגה דוקא ואתעדל"ת זאת גורמת למעלה אתעדל"ע בביטול רצון שמלובש בחכמה דאצי' שהוא בחי' היו"ד כנ"ל שנק' בשם ראשית הגילוי כנ"ל והיינו בחי' הצמצום שלפני בחי' ההתפשטו' שידוע דא"א הי' להיו' ההשתלשלו' בסובב וממלא בלתי הצמצום בתחלה וכענין הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפן הרי מפני קצת גילוי יותר מדאי באצבע הקטנה שהיא היו"ד נשרפו ונכללו במקורם כו' וזהו שרש ענין דקמיה דוקא כלא ולא לא ממש משום דהצמצום מעלים את עצמותו אבל בלא צמצום בתחלה היו בחי' לא ממש ולא כלא בכף הדמיון וד"ל.
23 הושיט אצבעו הקטנה : סנהדרין לח, ב. תו"ח בראשית יז, ב ובהערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
האזינו השמים כו' וא"כ הרי שרש השמיעה באזן הוא בבחי' בינה דהיינו להבין ולהשיג במוחו ההשכלה ששומע באזנו כו') וידוע שבחי' החכמה גבוה מבחי' בינה כי החכמ"ה נק' אי"ן והבינה נק' י"ש וזהו הכלל גדול בכל מקום שכל הגבוה גבוה יותר יותר יש בכחו לירד ולהשפיל א"ע למטה מטה יותר והמופתים לכלל זה רבים המה הא' ממשל נפילת האבן מראש גובה החומה למרחק שכל שהאבן נופל ממקום הגבוה ביותר יותר יהי' נפילתו למטה למרחק יותר כי אם יפול מן האמצע לא יפול למרחוק כ"כ ולא בנמוך כ"כ כמו אם יפול מראש החומה כידוע, והב' ממשל רוחני יותר והוא ג"כ עולה בסגנון א' עם ענין נפילת אבן הנ"ל והוא מאשר אנו רואים שכל מי שדעתו וכח שכלו עמוק עמוק במעלה ומדרגה מופלגת ביותר יותר יש בכחו להוריד ולהשפיל כל שכל וסברא עמוקה להלבישה בכמה לבושים נמוכים עד שיוכל גם קצר הדעת כמו התינוק להשיגה והוא כמו ענין ריבוי המשלים למצוא משל למשל כמ"ש בשלמה וידבר ג' אלפים משל כו' וכמ"כ שבחוהו חכמים לרבי מאיר שהי' אומר ג' מאות משלי שועלי' כו' לפי שזהו הוראה על עוצם מעלת עומק החכמה לפי שכל מי שמשכיל פנימי' המושכל ביותר יותר יוכל להמציא לבושי' ומשלים רבים וה"ז ממש כמו משל ירידת ונפילת האבן הנ"ל מפני שכל הגבוה גבוה יותר יותר יוכל להשפיל א"ע וע"כ אנו רואי' בחוש שכל מי שמבין פנימי' ועומק השכל יותר הוא יכול ללמדו ולהסבירו גם לזולתו אבל מי שאינו משיג לעומקו אע"פ שמבין ומשיגו כשלומד לעצמו אך לא יוכל לפרש הדבר וללמדו לזולתו הקטן ממנו ונמצא כל הגדול בחכמה יותר יותר יוכל להשפיע שפע שכל למטה מטה דהיינו גם לתלמיד קטן השכל מאד, והג' והוא אמיתית יותר לענין דכאן בטעם ירידת כח הראיה למטה יותר מכח השמיעה כנ"ל והוא כמו משל מי שעומד במקום הגבוה ביותר כמו על הר או גג גבוה ביותר יותר יוכל לראות במקום המרוחק ומקום השפל כמו בבקעה ונחל ואם אינו עומד במקום גבוה כ"כ לא יוכל להביט במקום השפל או למרחוק כ"כ כו' והדוגמא מזה ג"כ ברוחניו' שכל שמעלתו ברוחניות גבוה יותר יותר יתפשט למטה גם במדרגה היותר נמוך כנ"ל.
46 לרבי מאיר שהי' אומר ג' מאות משלי שועלים : סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שרשי הדברים ע"פ ביום השמע"צ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
[צ"ע ממארז"ל הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ושרפם , ומדוע אינם מתבטלים מיכאל וגבריאל כשמאיר בחי' המשל ופחד].
9 הושיט הקב"ה אצבעו : סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין מפני מה נאמר ביצירת חיות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
להבין מפני מה נאמר ביצירת חיות ובהמות כו' תוצא הארץ נפש חיה כו' ומזה המאמר נתבאר כולם בצביונם ובקומתם כו' הגוף שלהם עם החיות שלהם, משא"כ ביצירת אדם נאמר וייצר הוי' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו כו' וכמבואר במ"ב שלקח העפר ממקום כפרתו ממזבח כו' שעה ראשונה הוצבר עפרו כו' שני' נעשה גולם כו', שהרי הגוף של האדם נמוך במדרגה מגופים שלהם שהגופים שלהם הוא ממאמר תוצא כו' וגופו של האדם הוא מבחי' העפר, אך נשמתו הוא למעלה מעלה וכמ"ש ויפח כו', וע"כ נאמר אחור וקדם צרתני אחור למע"ב מצד הגוף וקדם למע"ב מצד הנשמה כנ"ל, והטעם לזה הוא שד' יסודות ארמ"ע הם כנגד ד' אותיות הוי' ב"ה ה"א תתאה דומם כו' יו"ד כנגד מדבר כו'.
6 שעה ראשונה הוצבר עפרו : ראה סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובאו בגופי' כלל וע"כ נק' בנות ירושלים יראה שלם שמקבלים מבחי' הארת אור א"ס שלימותא דכולא שנק' יראה שלם (להיות עיקר הבריאה יש מאין הוא בבחי' הגוף והחומר לצורה אבל מ"ש באדה"ר ויפח באפיו נשמת חיים נשמה זו בבחי' אצי' היתה בלי שינוי המהות, שבאצי' עדיין אין פרגוד ומסך להפסיק הארת הקו משא"כ נשמות דבריאה שהן לאחר הבדלת המסך כו' וכמ"ש במ"א בענין שחורה אני כו') כי מה שהמלאכים אינם מקבלים גילוי אור אלקי רק כפי מדתם בצמצום אבל ביתר מכפי המדה מתבטלים ממציאותם לגמרי כמו הושיט אצבעו קטנה שהוא יתר מכפי הצמצום ושרפם כו' היינו רק מצד בחי' הכלי והחומר שלהם בלבד דידוע שיש לכל מלאך נפש וגוף וגופים שלהם נעשה מיסוד האש והרוח הרוחניי' כו' כמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש כו' כמ"ש הרמב"ן וכמ"ש בע"ח ודוקא מצד בחי' החומר שלהם לא יכלו לקבל יותר מכפי המדה שלהם שלא יתבטל חומר שלהם ויוכלל נפשם באור האלקי כו' אבל הנשמות שבלא חומר וגוף יכולים לקבל הארת אא"ס כמו שהוא בעצם כמו נשמת אליהו שאמר חי ה' אשר עמדתי לפניו ממש ולא נתבטל ממציאותו כי הנשמות הללו כלולים במאציל והיו לאחדים (כמו רשב"י שאמר בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא כו').
137 הושיט אצבעו קטנה : סנהדרין לח, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביאור על התורה הנ"ל - איתא במ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובחי' עוד וסוס אשר רכב עליו המלך ענין הסוס שהוא ע"ד שארז"ל בלילה מאי קעביד רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עלמין שנאמר רכב אלקים רבותיים אלפי שנאן א"ת שנאן אלא שאינן שחסר ב' אלפים משני רבותיים כו', ופי' כי ח"י אלף עולמות הן בבי"ע ושרשן באצי' הוא בחי' ח"י חוליות והן ח"י ברכאן דצלותא שהן המשכות ברוך אתה כו' מלשון ברכה והמשכה להיות הוי' אלוקינו והמשכות הן מבחי' חכים ולא בחכמה ידיעא מבין ולא בבינה כו' עד בחי' נו"ה שהן כלי השפעה והן ג' ברכות אחרונות רצה ומודים כו' ונשפעים ונמשכים מאצי' לבי"ע אזי נעשה מהם ח"י אלף עולמות כי בי"ע הם בעלי גבולים לגבי אצי' כי הגם שהמלאכים גדולים מאד סנד"ל ת"ק שנה כו', מ"מ בחי' גבול הוא ואינן יכולין לקבל האור וההמשכה כמו שהוא באצי' וכענין שארז"ל הושיט אצבעו הקטנה ביניהם כו' אלא ע"י שבכאו"א מתחלקת לאלף.
29 הושיט אצבעו הקטנה ביניהם : יומא כא, ב. סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביאור על התורה הנ"ל - איתא במ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
שלם ממוחין ומדות, אך יש ב' בחי' אדם והוא בחי' אדם הגדול ובחי' אדם הקטן והוא הנק' ג"כ כרוב, כי הנה יש מוחין דקטנות ומוחין דגדלות וכשהמוחין הם דגדלות אזי התלבשות א"ס ב"ה ביתר שאת ויתר עז משהם מוחין דקטנות ואזי ממילא גם ההתכללות במדות המסתעף על ידם הוא יתר מע"י המוחין דקטנות, ולכך באצילות נק' אדם הגדול כי שם הוא מוחין דגדלות וממילא שא"ס ב"ה מאיר שם בגילוי יותר ועי"ז הוא שם בחי' התכללות יותר מבבי"ע ששם הוא בחי' מוחין דקטנות ואין שם גילוי א"ס ב"ה וממילא שהוא בחי' התחלקות יותר מבאצי' וכנ"ל שמח"י ברכאן דאצי' כשנמשכים לבי"ע יתחלק לח"י אלף עלמין כו' והיינו שלפי שמקבלים מבחי' כרוב והוא בחי' מט"ט דשמו כשם רבו וגם הוא בחי' אדם שהוא בחי' מה אבל הוא אדם הקטן כי הוא בחי' מוחין דקטנות וז"ש כי נער הייתי וגם זקנתי כו', וממנו מקבלים המלאכים אור וחיות ולכן הוא בלילה דוקא ע"ד מ"ש ותקם בעוד לילה ותתן טרף כו' בלילה דוקא אז מקבלים המלאכים מזונם.
34 מט"ט דשמו כשם רבו : סנהדרין לח, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביום ההוא יגלח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הי' האור בא דרך בחי' שערות לא הי' יורד למטה בשינוי המהות למטה כ"כ ולא הי' ביכולת המקבל לקבל, וכענין הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהן ושרפן כו' וכה"ג.
34 הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהן ושרפן : סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו שא' כשמח"ך יצירך בג"ע דהיינו בבחי' השמחה העצמי' שהי' להקדב"ה ביציר' האדם בג"ע, שאדה"ר הי' יציר כפיו ממש בצור' וחומר כמ"ש ותשת עלי כפכה וכמא' שעה ראשונה צבר עפרו ועשאו גולם כמ"ש גלמ"י ראו כו' וכתי' ויצר ה' אלקי' כו' עפר כו', שזהו יחוד והתכללו' דנשמה בגוף דוקא כמ"ש יצרתיו אף עשיתיו, והי' עדיין בחי' הנוקב' כלול בדכר באחת מצלעותיו עד שלקח הצלע ובנה בנין הנוק' בפרצוף בפ"ע כמ"ש ויבן ה' אלקי' את הצלע כו' ויביאה אל האדם כו' ואז נשלם יותר פנימי' הרצון והעונג שביציר' אד"ם במה שהתקין לו ממנו בנין הנוק' שבלעדה אין שלימו' לאדם, והיינו ביחוד משפיע ומקבל להוליד תולדו' נשמו' ולעשו' יח"ע באצי' כו' שאינו אלא ביחוד מ"ה וב"ן דכר ונוק' כא', שזהו שנק' למעלה ריעי' האהוב"י' דהוי' ואלקי' כנ"ל, וכנ"ל דזהו ענין שמח תשמח שמח לדכורא תשמח לנוק', ולאחר שא' והתקין לו ממנו בנין עדי עד ושוש תשיש כו' שזהו שלימו' התולד"ה דמשי"ח בקיבוץ גליו' ע"כ שמח תשמח ריעי' האהובי' (שהן חו"ב), וכמו אם הבנים שמחה כו' שהוא שלימו' דאדה"ר ביצירתו (כידוע בענין אדם אד"ם דוד משיח).
201 ותשת עלי כפכה. . שעה ראשונה . . גלמי ראו : תהלים קלט, ה. טז. ראה סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך הנה הגם שכפי סדר ההשתל' מעילה לעילה בריבוי הצמצומים כנ"ל הרי בכל עולם ועולם אינו מאיר רק במדה ושיעור מצומצם מאור האלקי שבתחלת ההמשכה וההשפעה מעצמות אא"ס בקו"ח שנק' קו המדה (וראי' לזה שגם במלאכים אם יאיר אור האלקי במעט ביותר מכפי המדה יתבטלו ממציאותם לגמרי, כענין הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפן כו', וכן ביצ"מ שעשה שפטים באלקי מצרים שנתבטלו ממציאותם לגמרי לפי שהי' התגלות אא"ס עצמו ביותר מכפי המדה שניתן ליניקת ע' שרים וכמ"ש וידעו מצרים כי אני הוי', וכמו שיהי' לע"ל שיגלה כבוד הוי' וראו כ"ב כנ"ל), עכ"ז יוכל להיות הארה יתירה מעצמות אא"ס בעולמות עד למטה מטה גם בעוה"ז השפל שהוא צמצום היותר אחרון כנ"ל, והוא ע"י שנפרץ גדר המצומצם עפ"י מאמר קו המדה להיות נמשך שלא ע"פ סדר ההשתל' הניתן בצמצומים רבים כנ"ל,
241 הושיט אצבעו קטנה : סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו עיקר בחי' הקו המדה שהוא הקו"ח הנ"ל שהוא הנותן מדה ושיעור לכל המשכות ושפע דאו"כ דאצי' כמה יהי' במציאות [יש] שהוא הכלים וכמה יהי' בחי' הביטול שלו לבחי' אין שהוא האור שזהו ענין אור בכלי בכלל, שאם הי' ההארה יותר מכפי המדה מעט הי' בבחי' הביטול במציאות לגמרי כענין הושיט אצבעו קטנה ביניהם ושרפן כו', וכך הוא גם עד רום המעלות בע"ס דאצי' ולמעלה כו' וז"ש בראשית ברא אלקים דוקא כמ"ש במ"א.
127 הושיט אצבעו : סנהדרין לח, ב. ראה לקמן פ' וארא עה, ג. בא צט, ב. בשלח קמד, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קסא. וש"נ. שערי אורה כה, א. כו, א. תו"ח בראשית יז, ב ובהערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכפל עוד לומר אנ"י הו"א ל' נסתר שהוא בחי' מקיף דאור אבא שא"א שיקבלו שם החיצוני' כי מתבטלי' שם לגמרי כנ"ל בענין [ענן] ה' יומם כו', וזהו אני הוא ולא אחר שאין אחר יכול לעמוד שם [oldpage_306] במציאות כלל וכלל וד"ל (ועוד יש לפרש בהיפוך אני ולא מלאך [ד]בריאה כמ"ש הנני שולח מלאך לפניך שהוא מט"ט דבריאה כידוע ושרף ביצי' ושליח בעשי' כמ"ש במ"א).
404 הנני. . מט"ט דבריאה : סנהדרין לח, ב. רש"י משפטים כג, כא. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' שלד. וש"נ. תו"ח וירא צט, ג ובהערה 17. שע"ת כט, ב ובהערה 10. ש"א עא, א ובהערה 12. לעיל צח, א. לקמן פ' משפטים רצב, ב. תרומה שיד, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו שא' דמאן דלא כרע במודים אינו קם בתח"ה כו', דהנה תח"ה יהי' אחר ימות המשיח כמ"ש ביום הג' יקימנו כו' ביום הג' שאחר שיחיינו מיומים בימות המשיח כנ"ל, והענין הוא כידוע ההפרש בין ימות המשיח לתח"ה דאע"פ שגם בימוהמ"ש יהי' שלימות הבירורי' דרפ"ח כו' מעה"ד וכמ"ש ואת רוה"ט אעביר מן הארץ וכתיב וגר זאב כו' לא ירעו כו' ומלאה הארץ דיעה את הוי' לבדו כו' כולם ידעו אותי כו', עכ"ז יהיו הגופי' גשמיי' שנולדו מאו"א ויצטרכו למזון גשמי רק שרוח האלקי ישכון בכל בשר וכמ"ש וראו כ"ב כו' (כמו שהי' קודם חטא עה"ד בקין והבל וכה"ג שנק' בני האלקי' ממש כמ"ש על קין קניתי איש את ה' (שעלו למטה ב' וירדו ד' כו') עד שא' לא ידון רוחי באדם כו' וע"כ היו מאריכי' ימים רבים וכך יהי' בימוהמ"ש כנ"ל), וזהו רק גילוי שם הוי' שבהעלם אור פנימי' הכתר עד שיגלה כל סוד ה' לכל נפש ורוח כ"ב כמ"ש ואשפוך רוחי על כ"ב גם בבהמות וחיות יהי' בחי' הביטול לאלקו' וכמ"ש וארי' כבקר יאכל תבן (וכמו חמורו של רפב"י ופרות שנשאו הארון כו') (והוא בחי' הזדככות וטהרת החומר בתכלית כמו גופו של אדה"ר ויותר מזה והנשמה היא נשמת אדה"ר במשיח שהוא רוח אלקי' דזהו אדם אדם דוד משיח, וז"ש מה שמו א"ק מה שם בנו משיח שזהו א' רבתי דאדם דד"ה ).
556 שעלו למטה ב' וירדו ד' : סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הבא במורגש לנשמו' בעוה"ב ע"י בחי' בינה עילאה דע"י שהוא נהר זה שיוצא מעדן הנעלם להשקות ג"ן סדרי' דאוריי' כמו בטעמי' ונגינות מקיף דח"ע כו' אלא הוא בחי' עונג הנעלם בעצמו' א"ס ממש (שנק' בחי' שעשועי המלך בעצמותו ממש כידוע), והוא שיעשה למחכה לו למאן דדייק מילי' דח"ת דתושבע"פ דוקא שנק' עמל תורה כנ"ל שלמעלה משכר התו"מ בעוה"ב, וכן עמל תפלה ותשובה כמו בעמל מלאכה כנ"ל, שז"ש דת"ח אין להם מנוחה אפי' בעוה"ב שילכו מחיל כו' וכן קדושי' יהללוך סלה גם בעלותם בחכ' ומדו' דא"ס ילכו למעלה מעלה עד אין שיעור כנ"ל, וזהו עם זו קנית בקנין עולם הנצחי כמ"ש אלה לחיי עולם (וקאי בתחה"מ כמ"ש ורבי' מישיני עפר יקיצו אלה כו' וכאבות ומשה ואהרן וכל דורו' יהושע השופטי' ונביאי' עד דורו של משיח ועוה"ב כו' שאין להם מספר כלל (כי קיבוץ גליות יש להם מספר עכ"פ, ועוה"ב גם הוא יהי' לגופי' שיהי' בימות המשיח רק שלא יאכלו אכילה גשמי' כי הארץ תשבות לגמרי בשביעי' אלא לחם פנג וכמו המן וכה"ג כמו שא' עתידה א"י שתוציא גלוסקאות (ואפשר זהו בא"י ולא בעוה"ב) וכה"ג א' עתידה אשה שתלד בכל יום כו', והכל ענין א' הוא דארץ ואשה לא יצטרכו למשפיע אלא מכח עצמם יולידו בלא זריעה כלל, וכעין זה באו"ח קודם החטא שעלו למטה ב' וירדו ד' כו').
960 שעלו למטה ב' וירדו ד' : סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכך הוא ענין המשכת הנה"ד זה שהולך ונמשך בבחי' שוב להיות מזה ביטול במציאות לנשמות ומלאכים כמו הושיט אצבעו הקטנה ביניהן ושרפן הרי בחי' אש האלקי שורף ומכלה לאש דמלאכים ונק' אש אוכלה וכן יש אש שותה כמים [oldpage_תרי] שבאש שנמשך כנהר אש לטבול בו הנשמות.
645 הושיט אצבעו הקטנה [טזיז: קטנה ] ביניהן ושרפן : סנהדרין לח, ב. ראה גם לעיל פ' שמות ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכמו שהי' הזווג באו"ח קודם החטא שעלו למטה ב' כו' כי לא הרגישו תאו' חומריות בזה כלל ע"כ לא יתבוששו בהיותם ערומים כמ"ש במ"א) וכך יכול להיות ע[ו]נג הגשמי דמורגש בחום הטבעי ממאכל דשבת ולא יעשה דבר רע כלל בנה"ב והוא מצד בחי' הנשמה יתירה שמאיר ביחיד' מאור עונג העליון האלקי בכל איש מישראל (וניכר אפס קצהו אף בחיות המורגש שבדמי') (כמו שהעיד ע"ז מן גדולי חכ[מי] הרופאי' שבליל שבת ויומו יש שינוי גדול בדפק שביד הישראל מחמת הארת אור העונג העצמי' דיחידה אעפ"י שה[ו]א
1226 שעלו למטה ב' : סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת לך לך ויאמר גו' לך לך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך הנה כ"ז היה בבחי' צמצום דמאמר קו המדה באיכות אופן ההשתלשלות מעילה לעילה כו' שלפ"ע זה נמצא בחי' בטול היש לאין בכלל* עולם ועולם דהיינו אופן התהוות מציאותו בבחי' יש ואיכות בחי' ביטול היש כו' שנמצא לפ"ז לא היה יכול להיות בחי' גלוי אור מהעלם העילה לעלול יותר מכפי המדה וצמצום הראשון שאם הי' מעט ביתר מכפי המדה היה מתבטל ממציאותו לגמרי כענין הושיט אצבעו כו' (סנהדרין לח, ב) וע"כ מה שיש בו בחי' הבטול מיש לאין ליכלל בעילתו גם זה בא במדה דוקא כמו מה שהוא בבחי' יש הוא ע"י הצמצום והסתר במדה כו' וכך הוא עד רום המעלות גם מעצמות המאציל לאצי' כו' כי לא היה עדיין למעלה דרך ומעבר להיות בחי' התקשרות וחבור מן המאציל לנאצלים ומאצי' לבריא' ומבריאה ליצירה כו' רק בצמצום ומדה דקו המדה שכל א' על מקומו ומדרגתו בהעלם עצמותו ולא היה נעשה ונמשך עדיין מן ההעלם לגלוי מעילה לעלול יותר מכפי המדה וצמצום הראשון דקו המדה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
דהנה בבריאת האדם אמר וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ואח"כ ויפח באפיו נ"ח כו' הרי חומר גופו נעשה תחלה מן העפר שכבר היה במציאות (והוא העפר שבקרקע המשכן העליון כידוע) דהיינו שלקח עפר ממקו' המזבח (רמב"ם פ"ב מה' ב"ה מפר"א) ועשאו גולם כמארז"ל (סנהדרין לח, ב) שעה ראשונה הוצבר עפרו שעה ב' נעשה גולם כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
האותיות וצרופים די"מ שכללותם בק"ך צירופי' דשם אלקים דוקא כידוע דאתוון אתגליפו כו' דהיינו כמו חקיקת האותיות בדבר נבדל כאותיות החותם בשעוה נק' גליפו כו' שזהו בשנוי המהות כך אותיות הדבור העליון שנמשך מבחי' רוח פיו ית' שזהו בחי' הבל החיצון דמניה אתעביד קול החיצון המורכב מאמ"ר חיצונים שנק' חומר הדבור שבא בשנוי המהות מאותיות הבל הלב בדבור הרוחני הפנימי וזהו שנק' גליפו והיינו כערך חיות גשמי לגבי חיות הרוחני שבנפש עצמה כנ"ל ויש בזה דבר והפוכו שבחי' אותיות הרוחניים שבדבור מסתירים ומעלימים לעצמות השכל הרוחני או המדות ומבחי' אותיות החיצונים שיוצא לחוץ הן בבחי' גלוי אור להיות מזה חיות העולמות מאין ליש ממש שנק' כח הפועל האלקי בנפעליו והן אותיות אלקיים שנבראו בהם כל הברואים וז"ש ברישא חשוכא העלם עצמות האור ואח"כ נהורא שנק' אור של תולדה וכמ"ש באורך נראה אור כנ"ל וד"ל אך זהו דוקא במלאכים וחיות ושרפים וכל העולמות שנבראו מאין ליש מחיצוניות הדבור העליון כמ"ש וברוח פיו כל צבאם וכאשר אומרים שירה ומתבטלים ממציאות' מיש לאין האלקי ממש או כאשר מאיר האור האלקי גם באותיות החיצונים ביותר מכפי המדה וצמצום הנמשך לחיות מציאותם מתבטלים לגמרי כענין הושיט אצבעו קטנה (סנהדרין לח, ב) שהוא יו"ד דאדנ"י אדון כל הנבראים כמ"ש (תהלים סח, יח) אדני בם כו' ושרפן שנתבטלו לגמרי כמו (שמות טו, טז) תפל עליהם אימתה כו' אבל נשמות הצדיקים שרשם בשם הוי"ה ונק' נר הוי"ה כו' שלמעלה משם אלקי' המצמצם הנ"ל והוא מבחי' אור העצמות שלפני החשך וההעל' דשם אלקי' (דזהו במח' דחו"ב שבמדו' דז"א שנמשך בפנימיות ועצמות דאור הזרוע לצ"ע במל' כבן שנמשך ממוח האב כו' כמא' ישראל עלו במחשבה כידוע) ע"כ כאשר מתבטלים ממציאותם מיש לאין באוי"ר שכליי' וכן ע"י קיום התו"מ בעמ"ש ובאוי"ר מגיעי' לשרשם באור העצמות דשם הוי"ה ביחוד פנימי דהוי"ה ואלקים כמ"ש כי הוי"ה הוא האלקים (דברים ד, לה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך זה החסד הוא שעש' הדין הקשה בהם שנשרפו ונאבדו כו' הרי בחינת הדין בהעלם והחסד בגילוי (גם עד"ז היה בי' מכות במצרים ובאותות ומופתים הנוראים שאמר (שמות יב, יב) ועברתי בארץ מצרי' כו' ובכל אלהי מצרים כו' שהיה ע"פ התגלות אור דשם הוי"ה ביתר מכפי המדה וצמצו' דשם אלקים כו' וכמ"ש במ"א במ"ש (שם ז, ה) וידעו מצרים כי אני הוי"ה כו' וכן אמר יתרו (שם יח, יא) עתה ידעתי כי גדול הוי"ה כו' מפני שפרעה אמר (שם ה, ב) לא ידעתי את הוי"ה רק בחי' אלקים כו' וכן בקי"ס אמר (שם יד, כד) וישקף ה' אל מחנה מצרים כו') (וגם במלאכים יש עונש עד"ז כמו (סנהדרין לח, ב) הושיט אצבעו קטנה ביניה' (שהוא ביתר מכפי המדה וצמצום בצירופי אותיות אלקים שמזה מציאות התהוותם מאין ליש) ושרפם (שנתבטלו ממציאות' לגמרי) ועד"ז יש גם בנשמות הגבוהות אלא שאין זה עונש אלא עלייה גדולה כענין מיכאל כ"ר מקריב נשמות ע"ג מזבח העליון דאצי' שנכללים לאשתאבא בגופא דמלכא כו' וכן כענין מיתת נשיקה ע"פ ה' וכב"ע הציץ ומת כו' (חגיגה יד, ב) וכג' שנסתלקו באד"ר וכה"ג ויש שעולים עד"ז כדי שיפלו בדרך עונש וכמו בבני אהרן בקרבתם לפני ה' ממש ביותר ממדתם
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(וראייה לזה ממה שאמרו (סנהדרין לח, ב) הושיט אצבעו קטנה ביניהם (ביתר מכפי המדה) ושרפן (שנתבטלו לגמרי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית בראשית ברא אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמו"כ כל מעשה בראשית שהן בחיצוניות הוא ג"כ בחכמה דוקא כמ"ש בראשית ברא כו' (תהלים קד, כד) כולם בחכמה עשית (משלי ג, יט) ה' בחכמה כו' שא"א להיות התהוות מאין ליש כ"א ע"י החכמה דוקא להיותה בבחי' בטול היש לאין שזהו כלי לגילוי אא"ס שהוא מקור כל החיים כו') וע"כ אנו מוצאים שבהגלות נגלות האור דא"ס בחכמה שהיא נקודה דיו"ד יותר מכפי המדה יהי' בטול במציאות לגמרי בעולמות מכל וכל כמו שא' (סנהדרין לח, ב) הושיט אצבעו קטנה שהוא יו"ד דחכמה ביניהן ביתר ממדתו ושרפן שנתבטלו ממציאותם לגמרי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אבל בזה גם אנחנו שותפי' עמו שעלו למטה שנים וירדו ארבעה (סנהדרין לח, ב) אמנם הנה"ב שרשה מבחי' נגה דעשי' ששרשה הראשון בחושך וצמצום הראשון שלפני הקו"ח שנק' מק"פ כו' וזהו וצלה צל המסתיר לעצמות כו' ילדה גם היא שזהו התולד' דפסולת הגבו' העליונות שנעשים למטה גבו' קשות דק"נ וזהו תובל קין שהיה אבי כל חרש נחשת וברזל שהן כלי אומנות לרציחה כמו ועל חרבך תחיה (בראשית כז, מ) ונהפך לקדושה ע"י תשובה ומע"ט שנהפך החשך לאור ורע לטוב שגדול יותר מצ"ג בבירור דיבל ויובל בכתר וחכ' דתו"מ ותשוב' בנה"א כו' שהוא מלך הח' הדר כו' וזהו ואחות תובל קין נעמה בינה דק"נ שכן היתה שם אשתו של נח יסוד אבא שרש התקון (כמשי"ת בפ' נח):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה נט, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
שנמשך מן התולעת החי ואיך יצמח בציור לבוש שלם ככלי מילת כו' הל"ל כשני תולעת כך תצמח הארץ משי כו') (ואם שיהי' צומח דארץ כצומח דחי כצמר ושני תולעת שצומח מן החי כך תצמיח עפר הארץ א"כ מהו דוקא המשי ובציור לבוש להתלבש בו מיד כמו הגלוסקא שראוי לאכילה מיד כו') (ובאמת כמ"כ יש להבין מאמרז"ל שאמ' עתידה אשה שתלד בכל יום דזה ג"כ פלא מאד ע"ד הנ"ל בגלוסקאות וכלי מילת דאם מצד שלא תצטרך האשה לקבל טיפת מ"ד דדכורא אלא תזריע מכח עצמה ותלד מטעם הנ"ל בארץ שיש בה כח חידוש יש מאין מכח עצמה לבד אבל מהו שלא יעוכב הולד ט"ח אלא תלד בכל יום שזה מורה השלימות בתולדה זו שאין בתולדה דעכשיו כלל כענין צמיחת כלי מילת נגמרין במלאכתן או כמו גלוסקא אפוי' בטעמה כו' בלי עיכוב תחילה בארץ כמו הזריעה עכשיו שתתעכב בארץ זמן רב עד שתצמח כו' ולזה אמר תלד בכל יום וכמו קין והבל שנולדו ביום אחד כמו שאמרו עלו למטה שנים וירדו ד' כו' וזה היה קודם חטא עה"ד כו' דבאמת גם זה אינו מובן כלל דאם יהיה כדוגמתו לע"ל לאחר הבירור דעה"ד כמו קודם למה אמר שתלד מעצמה לבד וד"ל):
2 עלו למטה . . ד' : סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עט, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ושתת לון בגמיע' חדא כו' (וביאור הדבר ידוע שהוא ביטול היש לאין דמלאכים שמתחדשים בכל יום ונכללים באלקות כמ"ש בזהר ע"פ מצמיח חציר לבהמה שהן המלאכים הנק' חציר שצומחים בכל יום ובחי' ב"ן שתת לון כו' שמתבטלים ונכללים בפי המל' והיינו יוצר משרתים כו' כמ"ש במ"א (וכענין הושיט אצבעו הקטנה ביניהם ושרפן שמצד עוצם גלוי אור האלקי דבחי' מל' ביתר מכפי מדת' מתבטלים ונכללים במל' כו') (וכדוגמא דעליית הקרבן ע"ג המזבח שעולה למעלה כו' ואח"כ יורד אש של מעלה ונק' אריה דאכיל קרבנין כו') וכך מיכאל מקריב נשמות ע"ג המזבח העליון שנכללים באור המל' דאצי' בבחי' העלאת מ"ן כו') אך בירור ועלי' שנית אינו רק מן המובחר והברור בלבד אבל בחי' הפסולת שבהן לא יוכל לעלות ונופל למטה וכך מתברר עוד בירור אחר בירור עד שלא נשאר רק היותר נקי והפסולת היותר אחרון לבדו והוא בחי' בירורים דאו"י מלמעל' למטה שאחר בירורי' דאו"ח בהעלא' מלמטה למעלה כו' דהנה העלאה דאו"ח בביטול היש לאין עדיין לא נברר ממנו כל חלקי הפסולת אלא כולו כמו שהוא עולה למעלה כו' ואע"פ שנק' בשם בירור אבל זהו רק בירור הפסולת כמשל התכת כסף מעורב בסיגים ועפר הרבה כאשר נותנין אותו באש המצרף הרי האש טבעו לפרר החלקים ונפרדו כל חלקי הפסולת והסיגים ונעשים מובדלי' בפ"ע ובהיתוך פ"א עדיין הכסף גס ואינו נקי מפסול' לגמרי רק מפסול' גס אבל פסול' דק יש בו וכן בסיגי' יש עדיין הרבה כסף נקי ובהיתוך פ"ב לסיגי' יוצא היותר גס שבכסף ובפ"ג יוצ' כסף גס יותר עד פעם האחרון שהו' בירור הפסולת גמור אינו יוצא ממנו רק כסף רע אבל בהיתוך ובירור הכסף שיצא בבישול הראשון כאשר מהתכין אותו עוד פ"ב יוצא ממנו הפסולת הדק ובפ"ג יוצא פסולת דק יותר עד שנשאר בפעם האחרון כסף זך ונקי בתכלית נמצא בירור זה דכסף הוא בירור האחרון אחר בירור הראשון דהיינו גם לאחר שיצא ממנו הפסולת הגס מבררי' הנקי מכל פסולת דק ביותר והוא בירור היותר עליון שהוא הבירור בדבר שכבר הוברר משא"כ בירור הפסולת נהפוך הוא כל שמבררים יותר נשאר הפסולת גס יותר והנקי גרוע ביותר ובבירור הנקי כל שמבררו יותר נשאר הכסף הנקי בתכלית והפסולת היוצא באחרונה הוא דק ביותר וב' מיני בירורים אלה הוא דמיון להבין בהפרש שבין בירורים דאו"י לבירורים דאו"ח הנ"ל דבירור הפסולת דמיון לבירור דאו"ח כמו בתשובה לברר את הרע גמור והרע מעורב בטוב הרבה ומתברר שנית עד שנשא' רק הפסולת רע גמור והטוב אינו מעולה כ"כ משא"כ בירור דאו"י הוא לברר את הטוב כמו בירור הכסף הנ"ל עד שנשאר רק הנקי בתכלית כמו מי יעלה כו' ובר לבב בתכלית וזהו הקרבת הנשמות שיורד אש דאצילות ומבררם עד שהן בתכלית הבירור ונק' בירור שני דמ"ד שמברר למ"ן ובירור המ"ן היינו כמו בירור הפסול' הנ"ל שהראשון שיוצא ביותר טוב והוא עצמו בא לידי בירור שני שנקרא בירור הנקי וכן בבירור שני דפסולת מבררים לנקי עד בירור הכסף הגרוע יותר שבבירור דפסולת האחרון שזהו בחי' מ"ד שמברר למ"ן דנשמות ומלאכים שבגופים חומריים דנוגה דעשי' אבל העלאה ובירור דמ"ן אינו רק
11 הושיט אצבעו . . ושרפן : סנהדרין לח, ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קסא. וש"נ. תו"ח בראשית יז, ב ובהערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמה, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דבריאה ששם יורד אור מל' דמל' דאצי' להיות כתר לבריאה ע"כ אמר לו בני ברכני וא"ל י"ר מלפניך כו') ומבחי' התענוג והרצון הזה להיות הבריאה כו' נמשך בחו"ב דרצון ותענוג הזה ונק' או"א דבריא' ומאו"א שהוא בחי' חו"ב של זה הרצון והתענוג נמשכו בחי' המדות שנק' ז"א דבריאה ומז"א למל' דבריאה שהוא מקור המהוה עולם הבריאה נשמות ומלאכי' מאין ליש ממש כו' ויש בע"ס דבריאה ג"כ בחי' או"כ ולבושי' והיכלות וכידוע בענין ז' היכלות דבריאה ובהיכל ק"ק שהוא היכל הז' שם יחוד דזו"נ כו' ומבחי' מל' דבריאה נעשה בחי' כתר וע"י דעולם היצי' ג"כ ע"י בקיעת מסך שבין בריאה ליצי' ע"ד הנ"ל במסך שבין אצי' לבריאה דכמו שעלה ברצונו לברוא כך עלה ברצונו ליצי' ועשי' רק שצריך להיו' הפסק פרסא בין סוף מעשה דרצון דבריא' לתחל' הרצון דיצי' כו' וכמ"ש לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו וידוע דבי"ע הנק' ג' עולמות הנפרדי' מאין ליש ממש היינו כדוגמת התהוות אותיות המח' ודו"מ שבאי' בבחי' יש נפרד לעצמו ממש כך מבחי' אותיות המח' דמדו' האלקי' דבריאה הנק' ז"א דבריאה כנ"ל נבראו מזה בחי' עלמין סתימין דלא אתגליין שהן נשמות ומלאכי' דעולם הבריא' מאין ליש ממש כמו נשמת אברהם אוהבי מבחי' פנימי' הכלי' דחסד דז"א שבמל' דבריאה ומיכאל דעולם הבריא' מבחי' חיצוניות הכלים ואותיות דחסד דז"א דבריאה כו' וכן ג"ע העליון דבריאה היינו מבחי' אור הכתר דבריאה שהוא התענוג העליון שנק' עתיק דבריאה שמתצמצם בבינה שבמל' דבריא' שהנשמו' דבריא' נהנין מזיו כו' (וכידוע דאימא עילאה מקננא בכורסייא שהוא אור בינה דאצי' ע"י השתלשלו' רבות עד בינה דמל' דאצי' בבינה שבמל' דבריאה כו' ועד"ז ז"א דאצי' מקנן ביצירה ומל' בעשיה כו') וכך הוא ענין השרפים שהם בעולם הבריאה כו' והן בני האלקים שמתייצבים על הוי' שהוא בחי' ז"א דבריאה ובחי' כלים דז"א דבריאה הוא בחי' מט"ט שרו של עולם הבריאה שנא' בו כי שמי בקרבו שהוא הוי' דז"א דאצי' כו' (ונק' נער אנפי זוטרי לגבי בחי' אנפי רברבי בחי' ז"א דאצי' כידוע) ובכלל נק' עולם הבריא' עולם המחשבה בחי' עלמין סתימין כו' (כמו ביו"ד נברא העוה"ב שהוא יו"ד דמח' דבינ' דמל' דבריא' כו' ובה' נברא העוה"ז בחי' היצירה והעשיה) ועולם היצי' עולם הדבור עלמין דאתגליין כו' (וכמו נבואות ישעי' בשרפים דבריאה שאומ' קדוש ויחזקאל בחיות ואופני' שאומרים ברוך כו') וע"ד הנ"ל בע"ס דבריאה כך הוא בע"ס דיצי' וע"ס דעשי' דרך פרטי פרטיות באו"כ ולבושי' והיכלות כו' והתהוות המלאכים ונשמות דיצי' הוא כמו סנד"ל כו' שכל נבואת הנביאים מבחי' נו"ה דז"א דיצי' כידוע ועד"ז יש מסך מפסיק בין יצי' לעשי' ובחי' מל' דמל' דיצי' נעשה כתר וע"י לעשי' שזהו מ"ש כל אשר חפץ ה' עשה והן נשמות ומלאכים דעשי' ובחי' ג"ע התחתון דעשי' עד האופנים
37 כי שמי בקרבו : משפטים כג, כא. סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כי המצוה הזאת כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועוי"ל שהמכוון ממ"ש נעשה לשון רבים בכדי שיוכלל בו גם כח המלאכים, בהיות ידוע שהמלאכי' שאמרו מה אנוש נענשו ע"ז כמארז"ל בזה בגמ' ומדרשי', וע' בלק"ת בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית, והמלאכי' שהסכימו הנה עי"ז ניתוסף באדם כח המלאכי' ג"כ שהרי הסכם רצונם הי' ע"ז, רק שלפי מארז"ל במד"ר פ"ח עד שהיו מאה"ש מדיינים אלו עם אלו ומתעסקי' כו' בראו הקב"ה, א"ל מה אתם מדיינים כבר נעשה אדם , א"כ אין בו מכח המלאכי' , אלא שי"ל שמה שנשא ונתן עמהם זהו בשביל שלא יקטרגו ושיטרדו בדיינם אע"א כו', וא"כ ה"ז עצמו קצת סיוע, היינו מה שהיו מדיינים אע"א כו', ויובן זה ע"פ משנ"ת בכ"ד בענין שרפים ואופנים, שביאר רבינו אדמ"ו ז"ל שהנה"ב הוא משמרי האופנים, והנה"א הוא כדוגמת השרפי', אלא שהוא חלק ה' ממש כו', ולכן אם לא הי' משתעי עם המלאכים בדבר יצירת האדם לא הי' האדם שליט ברוחו לכלוא את הרוח דנה"ב שיבוא לאהבת בכל לבבך בשני יצריך היינו שגם היצה"ר יבוא לבחי' ואהבת כו', ובאמת זהו תכלית ירידת הנשמה בגוף וגם ענין קיום המצות הוא בשביל זה כמארז"ל ע"פ אמרות ה' צרופה לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות כו', שנת' בד"ה מים רבים ובד"ה וככה תאכלו אותו באורך ע"ש, ועפ"ז יתיישב היטב דברי המד"ר אני בורא אותו מן העליוני' ומן כו' שנתן בו כח מן העליוני', והיינו ע"י שא'
43 שהמלאכי' שאמרו מה אנוש : תהלים ח, ה. סנהדרין לח, ב. יל"ש בראשית א, כו (רמז יג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אנכי אנכי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יתבטלו הסט"א מצד הלא זהו מן מה שכבר מצומצם ולכן יכולים לקבל ואדרבה בולעי' כו', אבל בחי' המקיף הנה מאחר שהוא בחי' המקיף ה"ז הוראה שא"א לו להתלבש בבחי' פנימיות כ"א נשאר בבחי' מקיף, כמ"ש בלק"ת בד"ה מי אל כמוך בסופו בפי' לשארית נחלתו, שיריים כו', ולכן בהאיר אור המקיף שהוא אור הבלתי מצומצם ע"ד בחי' האו"פ אינם יכולים לקבל זאת, וממילא מתבטלים שז"ע מה שמסמא עיניהם שהסומא חשוב כמת שעבר ובטל כו', ועדיין צ"ל הלא ארז"ל במלאכי' שקטרגו על בריאת האדם ואמרו מה אנוש כי תזכרנו שנענשו במה שהושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפם , שע"י שנתגלה בהם אור יתר מכפי המדה נתבטלו הגם כי נק' אצבעו הקטנה שמורה על היותו מצומצם שהרי נק' אצבעו הקטנה , שאצבע מורה על צמצום, הקטנה צמצום שני היותר מצומצם, ומ"מ נתבטלו, ומכ"ש בסט"א כשמאיר עליהם יתר מכפי חוק הקצוב אם היותו מצומצם ה"צ להבטל כו'.
20 במלאכי'. . ואמרו מה אנוש : תהלים ח, ה. סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אז ישיר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וביאור הענין דהנה התורה נתלבשה באותיות, שאותיות התורה שרשן למעלה מעלה מבחי' התורה, ולכן נשפלו להיות לבוש שבהם יתגלה אור התורה, וכנודע ממ"ש במ"א בענין החשמל שהלבוש שרשו גבוה יותר, ולכן בכדי להלביש איזה דבר במשל שעם היות שהמשל הוא רק לבוש לבד עכ"ז צריך להיות המלביש המשל חכם היותר גדול דוקא, וכמ"ש משלי שלמה שלפי שבשלמה נא' ויחכם מכל האדם הי' יכול לאמר משל להלביש החכ' במשל, וכן על ר"מ אמרו שהי' אומר תלתא מתלי והיינו שהי' גדול בחכ' עד ששמו מוכיח עליו שקראו אותו כן לפי שהי' מנהיר עיני חכמים בהלכה כידוע בדרז"ל לא ר"מ שמו כו', ועד"ז באותיות התורה שהם בעצמם הם לבוש לאור התורה, ועכ"ז שרשן גבוה יותר דאורייתא מחכמה נפקת, והאותיות שרשן למעלה בבחי' כתר, ואותיות הם מלשון אתא שהוא לשון המשכה, שהאותיות הן הממשיכות שבהם וע"י נמשך להיות התורה, והנה שרש <8>
177 ר"מ. . תלתא מתלי : סנהדרין לח, סע"ב. ראה תו"א מג"א צא, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ריש ע' שצד. לקו"ש וילך כרך ט ע' 202 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ר"א פתח והמה כאדם] וביאור ענין משתשקע החמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אמנם ג"ז צריך למודעי שגם בחי' זו לא על צד המקרה הוא כו', וע"ד שנת"ל* בענין תהו ותיקון שבנין התהו הי' בכוונה ע"מ לסתור, וסתירת התהו בכוונה ע"מ לבנות עולם התיקון, כ"ה בבנין בהמ"ק וחורבנו, וב"ר וב"ש, והכל לפי אופן העלאת הניצוצו' שנפלו בשבה"כ ובחטא אדה"ר ופגימת הלבנה וכל ענינם אחד הוא שהשמים והארץ וכל אשר בהם זהו בחי' היותר אחרונה מבחי' עולם התיקון, שיש בהם ניצוצות דתהו, ולכן תחילה הי' קטרוג הלבנה שא"א לשני מלכים להשתמש בכתר א', ועי"ז נמשך שא"ל לכי ומעטי א"ע, ואח"כ א' הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח כמ"ש במ"א באריכות, שגם זה הי' מקלקול הארץ שלא קיימה תפקידה שהרי הכל הי' מן העפר אפי' גלגל חמה, וכ"ש הלבנה, ושוב ביום ברוא אדה"ר לא עבר יומו עד שחטא ומתיקונו אנו מבינים סיבת חטאו וכנ"ל בענין האדמה אשר לוקח משם כו', והתחיל לתקן חטאו עד שניתנה תורה וירדה השכינה ממעל לז' רקיעים שסילקו אותה דורות הראשונים, עד שבא אברהם והורידה מרקיע הז' לרקיע הששי כו' עד שמשה הורידה לארץ וכמ"ש וירד הוי' על ה"ס, וניתנה התורה ועשה לו מקדש שישרה שכינתו בתחתונים כמו בתחילת הבריאה שעיקר שכינה בתחתונים היתה כו', ועכ"ז גם אז עדיין לא הי' בשלימות שהרי כתי' וזאת המצוה אשר צוה ה' לעשות בארץ , ואח"כ נא' שמע ישראל, ונת' במ"א שלכאו' ק"ש היא חובת הגוף ונוהגת בחו"ל שוה כמו בארץ , ומדוע נא' לעשות בארץ , אלא שקיום המצות בארץ הוא אופן היותר נעלה אפי' במצות שאינם תלויות בארץ , והתלוי' בארץ זהו א"א כ"א בארץ דוקא כו', ולכן עד כניסתם לארץ לא הי' העבודה כדבעי ולכן רצה משה ליכנס לארץ כדי לקיים
1812 ביום ברוא אדה"ר. . שחטא : ראה סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה ירידות האור הוא לפ"ע הבירורים ולכן מצינו ג' דברים (פגמים) א' ששינתה הארץ , ב' ביום רביעי כתי' מארת חסר והוא מ"ש לכי ומעטי א"ע מפני שטענה א"א לב' מלכים להשתמש בכתר א' והוא הרגשות היש, והענין דהנה ארז"ל הכל הי' מן העפר אפי' גלגל חמה וא"כ כ"ש הלבנה ומפני שהארץ שינתה מכמו שנצטווה לכן גם הלבנה טענה א"א כו' (ה' ע' במא"א מע' א' סעי' קךו ארץ נק' הנוק' כשיש לה זווג כו' וכפה"נ אפ"ל שהוא מל' דאצי' וע' מע' למד סעי' טית לבנה נק' מל' דיצי', ע') דהנה אי' בכהאריז"ל דהשבירה הי' בז"ת ובמל' לא הי' שבירה רק ארעא אתבטלית (ספד"צ פ"ג) ונשאר בה אורות דתהו והוא משם ס"ג גס לכן הלבנה שהיא מהארץ הי' בה הרגשות היש וטענה א"א כו' וא"ל לכי ומעטי כו' ואח"כ א' הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח, עלי הוא על הוי' וכדי שיומשך על הוי' הוא ע"י לכי ומעטי א"ע והו"ע הבירורים, ואח"כ ביום ו' יום ברוא אדה"ר חטא בחטא עה"ד והעונש הי' וישלחהו לעבוד את האדמה כו' והוא הבירור, ומכל הנ"ל מובן שהעבודה שהי' בג"ע לגבי עבודה דעכשיו אין ערוך כלל, דאז הי' העבודה להמשיך עונג העליון למטה, ועכשיו צריכים לזכך העולם דע"י חטאו פגם בהעולם (ה' ואפ"ל זהו מ"ש ארורה האדמה בעבורך מפני חטא שלך כו' ע') לכן צריכים לזכך את העולם שיהי' העולם ראוי לקבל גילוי אלקות.
71 ביום ו' יום ברוא אדה"ר חטא : בראשית א, כו ואילך. ראה סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ונמצא כי פי' ע"פ דרכו היינו דרך ההשפעה לבי"ע להחיות בע"ג כי נער הנ"ל יוסף ומט"ט ש' שדי שא' לעולמו די כו', וכמ"ש בפרד"ס שע"י מחלקת מזון, ובמאו"א אות נו"ן סך"ד נער כו' בחי' שמות אלקי' כו', א"כ לפ"ז הגדלתו זהו ע"י שם הוי', ואפ"ל שז"ע שמו כשם רבו , שאם היותו נק' הדיוט בגימ' דל ז"ע
90 שמו כשם רבו : סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידעת היום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והענין הוא דהנה כתי' לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, והיינו שקאי אפי' על תו"מ שלכל יש זמן כמו מצות מילה שניתנה לאברהם ולא קודם לכן והתורה ניתנה למשה ולא קודם, והגם שהיו קודם אך תחת השמים לכל עת שבאותו עת יהי' הגילוי דוקא, ואפי' בחי' שמים החדשים וארץ החדשה אשר אני עושה הנה הם ישנם גם עכשיו, אך זמן ניתן להם אימתי יגיעו תחת השמים שעדיין לא הגיע העת, והיינו אף שבחי' אלו הם למעלה מבחי' הזמן מ"מ כיון שנמשכו מתחת השמים יש לזה זמן ועת אימתי יתגלו, אך הנה כ"ז הוא כשנמשך תחת השמים, אבל בבחי' שמים שהוא בחי' מקיף הוא למעלה מבחי' זמן כי בבחי' תחת השמים נמשך בבחי' פרט, משא"כ בשמים הוא בדרך כלל ששם הוא בחי' התכללות וכמו ע"ד שארז"ל שהראה הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו דור דור ומנהיגיו, והראה לו שבצלאל יבנה המשכן וכמ"ש קורא הדורות מראש, ועז"נ ראה קראתי בשם שהראה למשה בספרו של אדה"ר, שהוא בחי' כלל שכולל כל הפרטים.
99 שהראה הקב"ה לאדה"ר : ראה תנחומא תשא יב. שמו"ר פ"מ, ג. סנהדרין לח, ב. ע"ז ה, א. אדר"נ פל"א, ג. לקו"ש תרומה כרך יא ע' 319 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמאמר הושיט אצבעו הקטנה שהוא בחי' עצמי' מדת המל' ושרפן שנתבטלו ממציאותן כי שרשם הוא מל' דמל' הנק' דיבור וארץ כו'] וגם המה בבחי' זמן כמארז"ל במדרש ועוד כל ימי הארץ כ"ז שהיום והלילה קיימים וכידוע דשית אלפי שני בלבד הוי עלמא כו' וכמ"ש עת לעשות כו' ועת לחשות כו' שהוא כאשר פוסק מלדבר כבי' שזה יהי' לעתיד דכתי' ונשגב ה' לבדו כו' אבל בחי' הנשמות שרשם במח' שהוא בחי' עצמות האור האלקי שכח ביטולם והתכללותם הוא בבחי' עצמות האור האלקי כמו שהוא באצי' למעלה מבחי' מקום ואעפ"כ אינם בטלים ממציאותם וגם המה נצחי' כי עלייתם הוא בלי שיעור כי אע"פ שאינו מוזכר בספרים רק געה"ע והתחתון אבל באמת יש עלי' לאין שיעור וכמ"ש וקדושי' בכ"י [שזהו בחי' הנשמות שנק' קדושים כמשי"ת] יהללוך סלה בעא"ע בלי הפסק, וענין העלי' שלהם הוא לפ"ע ההשגה שמשיגים באוא"ס וכמ"ש לפי שכלו יהולל איש כו', והיינו מפני שרשם שהוא במח' עליונה בחי' בינה המקבלת מבחי' חכ"ע דאצי' [כידוע דחו"ב נק' תרדל"מ ] בתמידות בלי הפסק וכמו למטה המח' הנמשכת בתמידות מכח החכ' שבנפש וידוע דהחכ' מקבל מבחי' אוא"ס בלי הפסק כן המחשבה דבינה מקבל מבחי' החכ' בתמידות, וכן הוא בחי' הנשמות שמקבלת מבחי' מח' דבינה שקבלתם הוא בבחי' נצחי' בלי הפסק כלל כו'.
30 הושיט אצבעו הקטנה : ראה סנהדרין לח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קסא. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ל, ב ובהערה 127.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואם הי' נמשך יתר מכפי המדה הי' מתבטלים ממציאותם כענין הושיט אצבעו כו'], וזהו בחי' שעורה שהוא בבינה ונק' שיעור ה' שהוא בחי' ה"ג המחלקים השפע דבינה ג"כ כמו הה"ג שבמל' בכדי שתהי' נמשכת בכאו"א לפי ערכו [וכידוע דיש בחי' ה"ג במח' שנק' פיתוחי חותם כמו שיש ה"ג בדיבור כו'], וזהו ענין מאכל שהוא בחי' חיות כל הנבראים המתהווים מבחי' בהמה רבה שהיא בחי' המל' כו' וד"ל.
32 הושיט אצבעו : סנהדרין לח, ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קסא. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ל, ב ובהערה 127.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי וזכרתי את בריתי יעקב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
ויובן זה מענין המשל ששרשו בעומק השכל דייקא ולכן נשתבחו כל החכמים כמו שלמה ור"מ במשלים דייקא ולא בהשכלות העמוקות כי מי שיכול להמשיל משל לנמשל הוא מורה על עמקות חכמתו יותר וכל חכם היותר עמוק יכול להשפיל יותר ולכן אצל שלמה המלך ע"ה הי' יכול להשפיל חכמתו העמוקה בשלשת אלפים משל שכ"א הוא משל למשל שקדמו ור"מ לא הי' משפיל רק בשלש מאות משלים כו', וכ"ה למעלה שרש שם אלקים המסתיר הוא בעצמות האור דשם הוי', וכאשר מתבונן בזה נתבטל בחי' החשך המסתיר שהו"ע התכללות מדת לילה ביום כנ"ל וד"ל.
76 ור"מ. . בשלש מאות משלים : סנהדרין לח, ב. ראה תו"א מג"א צא, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ר"ע שצד. לקו"ש וילך כרך ט ע' 202 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולקרב אל השכל ענין גילוי המועדים שמאיר מלמעלה מן הזמן בזמן אעפ"י שלא נשתנו הזמן ממהותו, יובן מענין מה שהראה הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו וא"כ נגלה בו מלמעלה מן הזמן כיון שראה את העתיד להיות אעפ"י שהי' בזמן, וכן הוא עד נבואת משה שהיתה באצי' א"כ נגלה בו מלמעלה מן הזמן אעפ"י שהי' למטה נשמתו מלובש בגופו בזמן כו'.
97 שהראה הקב"ה לאדם הראשון : ראה סנהדרין לח, ב. ע"ז ה, א. לקו"ש תרומה כרך יא ע' 319 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ז א'תתקצו
מקור מפורש
בדף זה
וכן מוכח ג"כ בכמה מקומות בדברי רז"ל, אשר ששת ימי בראשית היו ימים של כ"ד שעה כל אחד (ראה פרקי דרבי אליעזר פ"ג ואילך; מדרש רבה בראשית; סנהדרין לח, ב, ובכמה מקומות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות בראשית
מקור מפורש
בדף זה
וכן מוכח ג"כ בכמה מקומות בדברי רז"ל, אשר ששת ימי בראשית היו ימים של כ"ד שעה כל אחד (ראה פרקי דרבי אליעזר פ"ג ואילך; מדרש רבה בראשית; סנהדרין לח, ב, ובכמה מקומות) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חוקת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
גם כזה שלעצמו אין לו לחשוש כלל מ"נחשים, שרפים ועקרבים", משום שיש לו צלם אלקים, ולכן אין להם שליטה עליו, כמאמר הגמרא:
37 סנהדרין לח, ב. ועיין שבת קנא, ב. תניא פרק כד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בראשית שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ציווי הקב"ה היה "בשעה התשיעית".
2 סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
(ב) "ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו.
28 תנחומא שם. מדרש אגדה שם. במדרשים אלו "הכישו ארי" הוא פירוש באך. אבל כוונת רש"י בזה הוא לבאר עוד סיבה למה נח הי' גונח כו' (כנ"ל הערה 25). וראה חדא"ג מהרש"א סנהדרין לח, ב ד"ה אא"כ נמלך כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
ואין לומר, שהשבת כולה היא ענין אחד, וכיון שבשעות שלפני מתן תורה, באותה שבת, לא היתה המעלה שלאחר מתן תורה, ולכן לא נמצאה מעלה זו גם בשעות המאוחרות יותר של אותה שבת.
11 ועפי"ז יומתק המד"א (שבת סט, ב) כאדה"ר ולכן משמר שבת תחלה – אף שהיו לאדה"ר לפני השבת כמה שעות (סנהדרין לח, ב). ועיין רש"י ד"ה כאדם (שבת שם) ויום א' למנינו כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
והגם שהוא בעצמו בדרגא כזו שאין לו לחשוש כלל מהנחשים שרפים ועקרבים, משום שיש לו צלם אלקים, ולכן אף אחד אין לושליטה עליו, כמאמר הגמרא:
57 סנהדרין לח, ב. ועיין שבת קנא, ב. תניא פכ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
ולכן מבואר במק"א שחיבור הנשמה בהגוף הוא באופן של זריקה, היינו, שהנשמה נזרקה לתוך הגוף, ובדבר הנזרק ה"ז כאילו שלא נוגע עד כמה מתאימים שני הדברים (הדבר הנזרק, והדבר שלתוכו היתה הזריקה) זה לזה.
33 ראה סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד הידוע בענין המלאכים שירדו לארץ, שאע"פ שבהיותם למעלה היו בבחי' הקדושה, ועד שלמעלה התחשבו בדעתם בענין בריאת האדם , אעפ"כ, כשירדו למטה, שהיא עבודה חדשה שלא הורגלו בה – נפלו למטה מטה.
232 ראה סנהדרין לח, ב. ב"ר פ"ח, ג ואילך. פרש"י עה"ת בראשית א, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
והכח על זה – לפי שמשנה דתורה נלקח מעצמותו ית', למעלה גם משלישי המדבר (שמחבר הוי' ומשה) , ועל ידו יכולה להיות הירידה למטה באופן של התלבשות, ובה בשעה נשארת במהותה – דבר ה' .
1526 כידוע הכלל שכל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר, וכפי שמצינו בנוגע לשלמה המלך, שמצד גודל חכמתו הי' יכול להמשיכה למטה מטה, ע"י "שלשת אלפים משל" (מלכים-א ה, יב), שכל משל מורה על ירידה נוספת כו' (ראה תו"א לך לך יא, ג. ובכ"מ), ואילו אצל ר' מאיר מצינו רק ג' מאות משל, ובדור שלאח"ז – רק שלש (סנהדרין לח, סע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מה שהתורה ניתנה לנשמות כפי שנתלבשו בגופים דוקא, שהגוף מצד עצמו הוא תחתון ביותר, בחי' דומם (למטה מחי וצומח), כמ"ש גלמי ראו עיניך, כי, תכלית בריאת האדם היא לעבדה ולשמרה , ע"י קיום התומ"צ, שזהו כללות הענין דעבודת הבירורים להעלות הניצוצות
2344 תהלים קלט, טז. סנהדרין לח, ב. תו"א בראשית ג, ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, שגם לאחרי שנברא יצה"ר בעולם, ולאחרי חטא עה"ד – שהי' בשעה העשירית – הנה בכניסת השבת, ש"נכנס בו כחוט השערה" , נאמר "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ", וכל זה – עוד לפני שאדה"ר שב בתשובה, שהרי רק בשבת שב אדה"ר בתשובה,
1226 סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשן של הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בדף זה
שבשכל הרב מן המושכל ההוא שהמושכל נמשך ממקור נמוך שבשכל הרב מאחר שהוא יתלבש בהמשל והמשל ילבישנו ויסתירנו והיינו שההמצאה זו של הרב להמציא המשל ההוא שילביש בו המושכל ההוא הוא מעצמו' גדלות כח המשכיל של הרב שלמעלה מהשכל ההוא שחידש שיש בכח המשכיל שלו לחדש חדושי' רבים כהנה וכהנה משם נמשך המצאה זו למצוא איזה משל להלביש השכל, והראי' לזה שדוקא החכם מופלא יוכל למצוא משלי' וחידו' לההשכלו' שלו מצד מוחי' דגדלות שלו שנמשך מעצמו' כח המשכיל שלו המצאה זו של המשל להיות נרתיק להשכל וחידוש פרטי ההוא, כמו משלי שלמה בן דוד מלך ישראל בן חכם ישמח אב וגו' או כמו משלי' דר"מ שאמר תלתא שמעתתא ותלתא מתלי' כו' ומשמת ר"מ בטלו מושלי משלים כדאמרי' בגמ' מפני שלאו כל מוחא סביל דא להיות ממשל משלי' לההשכלו' שלו כו' שאינו יכול לומר אלא כמו שהשכל הוא במוחו בלבד אבל להמציא משל לו אין בכח חכמתו זאת ואם הי' ממציא משל לו הי' שטות לגמרי כו', ולזאת ימצא בבחי' המשל ב' בחי' שונות הא' מצד שרשו הוא ממקור נעלה מן השכל המלובש בו כנ"ל והשנית כמו שנשפל למטה הוא למטה בהגשמה מן השכל ועד שהוא מלביש ומסתיר השכל המלובש בו כנ"ל.
23 תלתא שמעתתא : סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביאור על התורה הנ"ל - איתא במ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכן יובן ממ"ש בשלמה וידבר שלשת אלפים משל, שלכאורה הוא פלא שהלא המשלים המה מדברים זרים גשמיי' כמו לשמרך מאשה זרה כו' וכי זהו מעלת תהלת חכמתו אשר נאמר בו ויחכם מכל האדם, אבל הענין הוא כי כן הוא דוקא כי להמשיל משל לשכל שהוא מדבר זר ורחוק בערך מאד בזה צריך לחכמה עמוקה ונפלא ביותר שתוכל להתפשט כ"כ למטה בעומק תחת וגם באמת שהוא חכם גדול צריך להמשיל משלים בכדי שיוכלו זולתו לעמוד על עומק כוונת שכלו שזולת המשלים לא היו יכולים לתפסו ולהשיגו לרוב עמקותם עמוק עמוק מי ימצאנו, כ"א ע"י משלים דוקא שהם דוגמת מדברים הקרובים אל השכל, וכל שיהי' חכמתו עמוקה ביותר יצטרך יותר להמציא משלים רבים ושיהי' זה משל לזה וזה משל לזה עד שבאמצעות כל המשלים יהי' יכולים ליקח ולתפוס את השכל, וז"ש בשלמה וידבר שלשת אלפים משל לעמקי סודות התורה שהי' מגלה, וכן בר"מ נאמר דהווה אמר ג' מאה משלים כנ"ל.
13 דהווה אמר ג' מאה משלים : סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
בדף זה
שא"א לגלות אור[ו] לזולתו מגודל עומקו, וכמו משלי שלמה [ש]איזן וחקר ותיקן משלים הרבה שהעיקר של משלים הללו היינו מצד עומק החכ' דשלמה שלא הי' יכול להביאם בגילוי הדבור כלל אף לחכמים גדולי המדע לכך הוצרך להלביש עומק החכ' [עילאה] במשלים וחידות כמו [להבין] משל ומליצה כו' (וכמו ג' מאות משלי [שועלים] דר"מ כו' ובשלמה א' וידבר שלשת אלפים משל נגד ג' עולמות דבי"ע שכל א' כלול מאלף הוצרך לעשות משלים להמשיך מח"ע לחכ' שבמל' בבי"ע להלביש לאור החכ' הקדומה בג' אלפים משל כו' וד"ל).
328 ג' מאות משלי [שועלים] דר"מ : ראה סנהדרין לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמ, ב
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין זה בתוס' ביאור הנה ידוע שזהו ג"כ שרש ענין המשלים כמו ג' מאות משלים דר"מ כו' ששרש המשל למעלה מן הנמשל כמו משלי שלמה שהן חכמות עמוקו' ביותר שאין להם בחי' כלים באותיות כ"א בהתלבשותם בענינים זרים נבדלים הרבה מן עצם החכמה שם דוקא יושג עומק החכמה כמו שיוכלו להשיג עומק השכל רק ע"י המשל דוקא שלא יושג גם ברבוי הסבר דברים כו' והמשל שנעשה לפי אופן הנמשל דוקא הרי בהכרח שישיג לעומק ומקור מוצא הנמשל וא"ל לא יכוון המשל לנמשל כלל כידוע א"כ שרש המשל במקור שכל הנמשל ולמעלה הימנו ולזה א' דברי חכמי' וחידותם שלפ"ע עומק ומקור החכמ' כך ערך החידו' ומשלים כמו משלי' דר"מ ומשלי שלמה וכמ"ש במ"א בענין וידבר ג' אלפי' משל דהיינו משל למשל כמ"ש בזהר שנמצא במשל האחרון יותר שם הוא העומק והמקור היותר ראשון של הנמשל כו' וכ"ז הוא ג"כ בשרש בחי' האותיות שע"י דוקא יושג היטב אור השכל כו' (וכמ"כ יובן בענין ההגשמה של אור השכל כל שבא בהשגה והסבר בהגשמה ביותר למטה מטה שם דוקא בחי' העומק והמקור של גוף פנימית אור השכל כו') והיינו ג"כ בחי' חיצוניות בינה שמזה נעשה בחי' לבוש החשמל דבינה שעל זה א' ויעש כתנות עור כו' שהוא בחי' שומר למוחין שבמדות שלא יבא לבחי' טעות (שמזה נעשה השליא לולד כו') וכמ"ש במ"א באריכות בענין אימא פרישת גדפהא כו' ובענין בשלום אותיות מלבוש כו' ובענין סכך דסוכה וכה"ג וד"ל:
23 ג' מאות משלים דר"מ : סנהדרין לח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ועמדו רגליו כו' אותיות כו'
מקור מפורש
בדף זה
הכסא שהם תמיד בבחי' הביטול וזעים מחיל כסא עד"ז הי' האבות בבחי' ביטול תמיד כו', אמנם עכ"ז היו נבראים ואהוי"ר של הנברא מצד עצמו א"י להגיע כ"א לשרש ומקור הנבראים, וזהו בחי' ש' שדי שאמר לעולמו די ולכן וארא כו' באל שדי כו' ומה שלא נתגלה עליהם בבחי' היותר גבוה זהו מחסד ה' עליהם שלא יתבטלו ממהותם ע"ד הושיט הקב"ה אצבעו כו' שמצד עוצם הגילוי נתבטלו המלאכים לכן נגלה עליהם באל שדי, אבל ושמי הוי' לא נודעתי פי' הגם כי ידעו מש' הוי' כמ"ש אצלם כו"כ פעמים אבל זהו בדרך ידיעה בלבד אבל נודעתי הוא ל' יחוד שלא נודעתי להם בבחי' יחוד וחיבור בש' הוי' מטעם הנ"ל.
231 הושיט הקב"ה אצבעו : ראה סנהדרין לח, ב. לקמן מאמר ד"ה אנכי אנכי על יד הערה 21 ואילך. ובהנחה שם על יד הערה 30 ואילך. לקו"ת תצא לח, ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קסא. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ל, ב ובהערה 127.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אז ישיר משה
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הענין דהנה האותיות הם נראים ונגלים כשהשכל בא לידי השגה והבנה הגם שבמשכיל יש ג"כ אותיות, אך אינם בגילוי עדיין דכל הברק המבריק הוא אינו גילוי ממילא גם האותיות אינם נגלים, רק כשהשכל בא לידי השגה והבנה אז נראים ונגלים האותיות, נמצא יש ג' מדרי' איך שהוא עדיין בהעלם לגמרי, והברק המבריק הגם שיש שם אותיות אך אינם בגילוי עדיין, והשגה והבנה ששם נראים ונגלים האותיות, וע"י לימוד התורה לשמה ממשיכים תוס' אורות בהאותיות, והעלאה והמשכה זו הוא מריש כ"ד עד סכ"ד, וצ"ל האותיות מה ענינם, דהנה האותיות הם מלבישים את השכל, וא"כ מוכרח לומר ששרש האותיות למעלה מהשכל, ויובן זה כמו משל שמלביש לשכל הרי המשל הוא דבר זר מהשכל וכמו להשמרך מאשה זרה הוא משל על חכ' חיצוניות ולימודיות בכלל, ראה חיים אם אשה אשר אהבת הוא משל לחכ' התורה, הרי דבר זר לגמרי, מ"מ כדי שיוכל לומר משל צ"ל בעל שכל גדול דיש מי שמשיג השכל בטוב ומ"מ א"י להמשיל משל, כי ע"ז צריכים בעל שכל גדול וכמו משלי שלמה שנא' עליו ויחכם מכל אדם לכן הי' ביכולתו לומר משל, דהמשל הוא כמו לבוש להשכל, והלבוש צ"ל בערך הלובש לא קטן ולא גדול, לכן צ"ל בעל שכל גדול, וכמו ר"מ שהי' אומר תלתא מתלי דאמרז"ל לא ר"מ שמו אלא ר' נהוראי שמו ולמה נק' ר"מ מפני שהוא מנהיר עיני חכמים בהלכה שהי' בחי' מאור מקור האור לכן הי' אומר משל, וכמו"כ האותיות שהם מלבישים השכלות התורה צ"ל שרשם למעלה מהתורה, וכ"ה האמת דהנה אורייתא מחכ' נפקת ושרש האותיות הם מכתר ולכן נק' בזהר כתרין עילאין ואי' בזהר נחתא כף מעל כורסייא יקרי', הגם שהאותיות הם בחכ', היינו
19 ר"מ. . תלתא מתלי : סנהדרין לח, סע"ב. ראה תו"א מג"א צא, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א שצד רע"א. לקו"ש וילך כרך ט ע' 202 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק י"ט
מקור מפורש
בדף זה
הנה חפץ וחשק הטבעי הזה אינו ע"ד מהות אהבה או מהות רצון אפילו שלמעלה מהטעם והשכל, כי כ"ז נופל בדבר נבדל על כל פנים שימשך אחריו למעלה מהטעם ברצון וחשק, וכמו אהבה ורשפי אש של צבא מעלה כמו חיות הקדש שבוערות כמראה הלפידים שהם נבראים נבדלים על כל פנים שנבראו מאין ליש, (ולכן כשמשיגים קדושת אלקות מהם מתלהבים ומתלהטים להכלל ולהבטל באוא"ס ב"ה, וממילא יש שינוים באהבה על פי המשכת אוא"ס בהם בתוס' וגרעון, וכמו בעמדם תרפינה כנפיהם ועולים ויורדים על פי עבודת ישראל למטה כידוע, וכשנמשך עליהם גילוי אוא"ס ב"ה יותר על חוק הקצוב להם מתבטלים לגמרי וכמו הושיט כו' ושרפם , שכ"ז מפני שהם נבראים בע"ג שנבראו מאין ליש.
609 הושיט כו' ושרפם: סנהדרין לח, ב. ראה לקו"ת ר"ה ס, ב. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקג. המשך מים רבים תרל"ו פרק לד. ופרק קנח. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים פרק כד
מקור מפורש
בדף זה
אין חי' שולטת כו' שבת קנא,ב, סנהדרין לח,ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר