שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תרסו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
על האהבה המשולשת:
5 האהבה המשולשת : ראה סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 2 ואילך. לקו"ש ח"ב ע' 499. וראה ספר הערכים – חב"ד ערך אהבת ישראל ס"ו. וש"נ.
ראש חודש : ולא תחלת , כי הוא כמו ראש לאיברי הגוף – כולל וגם ממשיך חיות לכל ימי החודש (ראה לקו"ת תבוא מא, ג. עטרת ראש בתחלתו).
ראש חודש ניסן : בו הוקם המשכן (פקודי מ, ב-יז. וראה שבת פז, ב).
אבן הפנה : ראה רד"ק לירמי' נא, כו.
י"א ניסן : ראה במדב"ר (נשא פ"י, ד) עה"פ ביום יא'. להעיר מסדר עולם פי"א (רש"י יבמות עא, ב).
חטיבה אחת : ראה מפרשי הש"ס חגיגה ג, סע"א.
מגדולתו . . שוות : סנהדרין לח, א. ועוד.
דורש השם : עיין תניא פ' לב .
איין . . האַרץ : להעיר מאגה"ק סל"א.
ואפשרי כו' אך כו' : ראה תניא שם.
גוי אחד בארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
אהבה בגימטריא אחד : תקו"ז בהקדמה (י, ב).
ישראל כו' חד : מובא בכ"מ בדא"ח. וראה זח"ג עג, א.
דוד מלך ישראל : השייכות לר"ח – ראה ר"ה כה, א. זח"א קצב, ב.
יקום . . מפניו : תהלים סח (בגימט' חיים), ב.
וכי . . ישראל : ספרי בהעלותך (הובא בפרש"י שם) י, לו.
ויושיע ציון . . וירשוה : תהלים סט (ראה פע"ח שכ"ט פ"א: הדס גימט' חיים כו'), לו.
וירשוה : להעיר מב"ב (קכט, ב) ירושה אין לה הפסק. ולרמב"ם ושו"ע חו"מ ר"ס רמ"ח (וכ"פ באוה"ת להצ"צ בראשית יז, א) בראוי ליורשו כ"ה אפילו אמר בלשון מתנה (לזרעך נתתי – לך טו, יח – וראה ב"ב קיט, א. ובכ"מ. ואכ"מ). וראה בשו"ע שם שזהו רק בדיני ישראל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתצג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יח
ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות – בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
9 ואשבור . . קוממיות : בחוקותי כו, יג.
לכל התלמידים והתלמידות : כולל גם עפמש"נ: וכל בניך לימודי ה' – תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו"צ שם). וראה ד"ה וכל בניך, תרפ"ט הביאור ע"ד החסידות.
התלמידים והתלמידות : וע"פ הוראת חכז"ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ"ד. ולהעיר מתורת הבעש"ט בזה – נדפסה בסו"ס הזכרונות ח"א ע' שד"מ).
יום הסגולה : להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו"ר (פי"ח, ז).
ל"ג בעומר : ענינו וטעמיו מפורשים בפוסקים ע"ד הנגלה (טושו"ע או"ח סתצ"ג ובשו"ע אדמו"ר הזקן שם), וכן ע"ד הסוד (פע"ח שכ"ב, פ"ז. ועוד). ע"ד החסידות (דרושי ל"ג בעומר). ועוד.
חיות וכוחות : להעיר אשר לדעת מדרש ל"ג בעומר ח"י אייר הוא יום בו התחיל המן (שו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. אבל מסיים שם דהוא דלא כהש"ס פר"ע. וראה קידושין לח, א. תוספתא סוטה פי"א, ב. ועוד).
בהליכה . . בלימוד תורתנו . . מעשה, קיום המצות : להעיר אשר רשב"י וחבריו תורתן אומנתן (שבת יא, א) וביחד עם זה למעשה מפסיקין (ירוש' ברכות פ"א ה"ב).
סיפור הגמרא : יבמות (סב, ב) וראה ג"כ ב"ר פס"א, ג. קה"ר פי"א. אוצה"ג ליבמות שם. ובהמאירי שם: קבלה ביד הגאונים ז"ל כו'.
סיפורי התורה . . הוראה : ראה זח"ג (קנב, א): ר"ש אמר כו'.
התנא הגדול והחכם הדגול : ראה סנהדרין (פו, א) וכולהו אליבי' דרע"ק, ספרי ברכה (לד, ל), מנחות (כט, ב).
בהתמדה . . במסירת-נפש : ראה כתובות (סב, סע"ב. אדר"נ פ"ו, ב. ועוד). ברכות (סא, ב) כל ימי כו'. ד"ה וירח, ש"ת (וע"פ המבואר שם ענין מס"נ זו שהיא ע"פ השכל כו' מובן שלמדה לתלמידיו).
שאין דיעותיהם : ובתנחומא (פנחס י): כאו"א יש לו דעת בפ"ע. וראה סנהדרין לח, א.
שגם בעבודת השם כו' : ראה לקו"ת ר"פ בהעלתך. ובקה"ר (שם) "שהייתה עיניהם צרה בתורה זה לזה". וראה ג"כ חדא"ג מהרש"א ליבמות (שם): ולא חש כ"א מהם על כבוד התורה של חברו דאין כבוד אלא תורה (הובא ונתבאר באוה"ת – להצ"צ – ויקרא ע' קפז).
אהבת . . יראת . . עול : ראה אגה"ק סי' זך וביאורו. הרח"ו (אוה"ח לזח"א רכו, ב).
אנשי אמת : להעיר אשר רע"ק גלגול (ואותיות) יעקב (ראה שער הגלגולים הקדמה לו) ואביר יעקב אותיות רבי עקיבא (ל"ת להאריז"ל פ' ויחי), ומן שית מילי איעתר (נדרים נ, א) והי' דורש ווי"ן (יבמות סח, ב. וראה שם תוד"ה כמאן בסופו). (כוונות האריז"ל וכו' . – הובאו בילקוט ראובני פ' וישב. וש"נ ). ויעקב מדתו אמת, ואות ו – אות אמת (זח"ג ב, א).
שאמר ואהבת כו' : ספרא קדושים (יט, יח) הובא בפרש"י שם. וראה תניא פ' לב.
עבודה תמה : שאין צורך לעוד עבודה לאח"ז (יומא כד, א), ועיין תניא ספי"ג, ספט"ו.
והוי . . זכות : אבות (פ"א, מ"ו).
התנא הגדול : ראה ירושלמי סנהדרין (פ"א ה"ב): סמיכות כו' שאני ובוראך מכירין כחך. וראה לקו"ת אמור (כח, א).
יום שמחתו : במשנת חסידים מס' אייר פ"א מ"ו: ביום ל"ג בעומר . . מצוה לשמוח שמחת רשב"י. והמ"ח לא העתיק רק דברי האריז"ל (דברי אדמו"ר הזקן – הובאו בפס"ד לאדמו"ר הצ"צ ליו"ד סקט"ז). וראה פע"ח שער ספה"ע פ"ז (הובא בעט"ז לשו"ע או"ח סתצ"ג).
ולהעיר שעפ"ז מפורש ג"כ ענין השמחה (ולא רק מניעת אבלות) וטעמה "שמחת רשב"י" (עיין זח"ג רפז, ב. רצא, סע"א). ומזה מענה להשקו"ט בזה בשו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. שו"ת שם ארי' חאו"ח סי"ד ועוד. וראה ג"כ נ"כ שו"ע או"ח סתצ"ג.
ומה שהקשו דהא אדרבא בהסתלקותן של צדיקים מתענין, י"ל – ע"פ נגלה – דשאני ל"ג בעומר דרשב"י צוה לשמוח בו (עיין בפע"ח שם), ועפמש"כ במהרי"ו (הובא בש"ך יו"ד סשמ"ד סק"ט) הדין דשומעין לו. ואכמ"ל.
כל העולם כולו : כפל – דמצינו הרבה פעמים רובו ככולו וקמ"ל כאן כולו ממש (ע"ד – ט"ז בשו"ע או"ח סתקפ"ב סק"ג).
סוכה : וראה ג"כ ירוש' ברכות (פ"ט, ה"ב). זח"א רכה, רע"א.
ואחת מכם . . בכל זה : ראה הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א: הנשים חייבות ללמוד כל כו'.
ומתוך שמחה וטוב לבב : ראה זח"ג (קכח, א) חדי ר"ש ואמר כו' אנן בחביבותא תליא מילתא דכתיב ואהבת את ה' אלקיך וכתיב מאהבת ה' אתכם וכתיב אהבתי אתכם אמר ה'.
ולהעיר ג"כ מסדר המעלות בתהלים (סט, בסופו): כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יודא וישבו שם וירשוה (דשייך לכאו"א מבנ"י) וזרע עבדיו (לויים) ינחלוה ואוהבי שמו (כהנים – ונקט מעלתם דוקא בענין האהבה ) ישכנו בה.
ואולך אתכם קוממיות : ר"ש אומר כו' (תו"כ עה"פ. וכ"ה בב"ר פי"ב, ו. במדב"ר פי"ג, יב. תנחומא עקב ז (ולכן נראית דעת האומרים שגם בתנחומא בראשית ו צ"ל כן). ובסנה' (ק, א) בשם ר' מאיר . ונתבאר באוה"ת – להצ"צ – [בחוקותי כרך ב] ע' תערב).
בגאולה האמיתית והשלימה : להעיר ממגילה (כט, א): רשב"י אומר כו' – ובהוספות בזה בירוש' תענית (פ"א, ה"א) – ומסיים: ושב ה"א את שבותך כו' הקב"ה שב עמהן.
והשלימה : שאין אחרי' גלות. וראה שמו"ר (ספי"ח) "נס עובר אבל לעת"ל כו'" ושם (פי"ט, וא"ו) "לשעבר כו' אבל לעת"ל אני לבדי כו'" (נתבאר באוה"ת בא ע' רחץ). וי"ל שזוהי ג"כ ההדגשה: כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יודא וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תעח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובפרט אַז דאָס הייבט זיך אָן פון ראש השנה – ווען אידן קרוינען דעם אויבערשטן, ומלכותו ברצון קבלו עליהם, איז דאָך יעדער איד – עבד מלך – מלך .
15 ומלכותו ברצון קבלו עליהם נוסח תפלת ערבית.
ח"י אלול י"ב ימים האחרונים דחודש (אלול) החשבון דשנה העוברת – מתאימים לי"ב חדשי השנה – וח"י אלול לחשבון דחודש תשרי העבר (ס' השיחות, ה'תש"ג ע' קעז, קעט).
פאַרענדיקט . . מיט . . בחיר הנבראים, דעם מענטשן כמחז"ל אחור למעשה בראשית (ברכות סא, א) כדי שיכנס לסעודה מיד , שימצא הכל כו' (סנה, לח, א ובפרש"י).
בחיר הנבראים ראה זח"ג (מח, א). ובזח"א (לד, ב) דכד בעא קוב"ה למברא אדם אזדעזעו כל עילאין ותתאין (ראה לקוטי לוי יצחק לזהר שם). וראה עבודת הקודש ח"ג פג"ד.
ווי פון יעדער זאַך להעיר מתורת הבעש"ט שבכל דבר שהאדם רואה או שומע יש בזה הוראה בעבודתו לקונו (היום יום ט' אייר).
מה רבו מעשיך ראה תו"א וארא (נו, ב). וברשימות הצ"צ לתהלים (קד, כד) מה רבו שלבד ריבוי הנבראים עוד זאת כל נברא יש בו ריבוי בחי' שהוא ביבשה ובים כו' – ועפ"ז מובנת דחז"ל בזה בחולין (קכז, א).
בארוכה – ד"ה שבחי ירושלים – השני (תורת שמואל – תרכ"ז [ע' שפו ואילך]).
אַלע אין איין איינהייט להעיר מאבות ספ"ו: כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו כו' ובמד"ש שם בכל הארבעה עולמות ובד"ה כי חלק תרצ"ט [סה"מ תרצ"ט ע' 40] – מוכח דהכוונה גם לאבי"ע הכלליים.
הוי' אחד הוי' (גם) ל' מהוה. וכנ"ל מה רבו מעשיך – הוי' . ושם אלקים (ל' רבים) – הוא רק נרתק (שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך).
זאָגן אונזערע חכמים . . ובדעת סנהדרין לח, א.
אַלע צייטן אין איין המשך יתרה מזן ראה ר"ה (יח, סע"א) נסקרין בסקירה אחת. ובעטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך (בפי' צופה ומביט עד סוף כל הדורות).
איין המשך להעיר מענינא דר"ה דב' הימים "נחשבים כיום א' ארוך" (שו"ע אדה"ז או"ח סת"ר).
אַ נייע זאַך ראה אגה"ק סי"ד.
יום . . בשבת ראה ד"ה יו"ט של ר"ה, תרס"ו [המשך תרס"ו בתחלתו]. ובכ"מ.
ששת . . מלאכה שמות כ, ט-י.
אדם לעמל יולד איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ובב"ר (פי"ג, ז): לא נברא אדם אלא לעמל. וראה מכתב דר"ח וי"א ניסן תשל"ב.
און בדוגמא ווי שבת . . תורה להעיר מב"ר ספי"א: ממלאכת עולמו שבת ולא שבת כו' ממלאכת הצדיקים כו' שכרן של צדיקים.
שבת . . עמל תורה ירוש' שבת (פט"ו, ה"ג). טושו"ע או"ח סר"ץ.
עמל תורה עמל תורה בנוגע לשבת אולי יל"פ ע"פ מרז"ל (הובא בסו"ס היראה לר"י ונתבאר בהוספות לתו"א סו"פ כי תשא): בקושי התירו כו'.
כל מעשיך לשם שמים טושו"ע או"ח סרל"א. וראה ג"כ פ"ה מח' פרקים להרמב"ם.
דורכגעדרונגען מיט דער רוחניות'דיקער להעיר מאור תורה להה"מ בסופו ד"ה גדולים מעשי צדיקים.
איז זיכער כמחז"ל איני מבקש אלא לפי כוחן (במדב"ר פי"ב, ג).
בשמחה ובטוב לבב ראה שער המצות להאריז"ל בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו. וראה תו"א תולדות (כ, ב) האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק". השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונת' בלק"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'. ביאור שייכותם דשמחה וטוב לבב – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].
בך . . לעולם תהלים עא, א.
עבד מלך – מלך רש"י עה"ת לך (טו, יח).
מלך ראה הקדמת תקו"ז בתחלתה (א, ב) אתקריאו ישראל מלכים. בהוריות (יג, א) כל ישראל ראוים למלכות. בברכות (ג, ב) שכן דרך מלכים. וראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ב: כבוד גדול נוהגין במלך כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואין זו סתירה להכלל שאין שני מלכים משתמשים בכתר אחד — כי הדיוק בזה הוא "משתמשים בכתר אחד", דהיינו הנהגת המלוכה בפועל, שזה אינו שייך להיות על ידי שנים בבת אחת (ובפרט שאין דיעותיהן שוות וכו'), ואין מלכות אחת נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא; אבל עצם שם מלך , שתלוי ב"כתר מלכות" וכח המלוכה שניתן לדוד ולזרעו עד עולם, אפשר לחול על שנים בזמן אחד.
44 ראה סנהדרין לח, א. ספרי (ורש"י) פינחס כז, יח. ועוד. ובמילא אין גדר שררה והנהגת המלוכה של א' שווה לחבירו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא פורים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הכוונה ב"יין" היא לסודות ופנימיות התורה, כמאמר "נכנס יין יצא סוד" , דכמו שיין גשמי מגלה את הטמון בלבו של אדם, כן הוא ברוחניות, ש"יינה של תורה" היינו גילוי סודות התורה; ו"שתויי יין" מורה על גודל ועוצם הגילוי דפנימיות התורה, עד למצב של "כלות הנפש" [דכמו ב"שתויי יין" כפשוטו הרי היין גורם לביטול החושים, כך גודלו של גילוי זה והשתוקקות זו גרמו אצלם ביטול החושים, ועד לכלות הנפש].
21 וי"ל — נוסף על הענין כפשוטו, כמרז"ל (סנהדרין לח, רע"א) אגברו חמרא שעי"ז יתוסף בלימוד התורה וכו'. וראה לקמן בפנים. — וה"ז הי' קודם שניתנה הלכה בקרא לאסור שתיית יין קודם לכניסה למקדש (למשכן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
העולם נברא בשבעת ימי בראשית (ששת ימי הבריאה והשבת שהביאה מנוחה לעולם — שלימות בבריאה).
19 השבת שהביאה מנוחה : דבא שבת בא מנוחה — פרש"י עה"פ בראשית ב, ב. פרש"י ד"ה ויכל — מגילה ט, א. תוד"ה חצבה — סנהדרין לח, א. וראה כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) סי' תתא (נט, ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ער"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
נוסף צו די הכנות צו שבת , איז בערב שבת שוין אויך דאָ אַ מעין — "טועמי' חיים זכו" — פון די ענינים פון שבת , כולל אַ טעימה ומעין פון דעם ענין פון "כל מלאכתך עשוי'" בשבת , ע"ד ווי ס'איז געווען באַ דעם ערשטן יום הששי (פון מעשה בראשית ), יום בריאת אדם הראשון — אַז "אדם נברא בערב שבת ומפני מה כו' כדי שיכנס לסעודה מיד" , "שימצא הכל מוכן" לסעודה.
17 סנהדרין לח, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בערב שבת (יום הששי למעשה בראשית ) איז געווען יום בריאת אדם הראשון, "כדי שיכנס לסעודה מיד" , ובלשון המשנה "הכל מתוקן לסעודה".
98 סנהדרין לח, א. וראה סה"ש תנש"א ח"א ע' 119.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שבת נחמו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לפי זה יש להסביר את הרמז לענין הנחמה בפרשתנו, כדברי חז"ל, אשר רש"י מצטט כאן, על ההוראה "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ..." ש"רמז להם שיגלו ממנה לסוף ח' מאות ונ"ב שנה כמנין ונושנתם והוא הקדים והגלם לסוף ח' מאות וחמשים, והקדים ב' שנים לונושנתם כדי שלא יתקיים בהם כי אבד תאבדון וזהו שנאמר וישקוד כו' צדקה עשה עמנו שמהר להביאה ב' שנים לפני זמנה".
85 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
8 צוגעגרייט פַאַר אים: להעיר גם מסנהדרין לח, א: כדי שיכנס לסעודה מיד כו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
6 ראה סנהדרין לח, א ובפרש"י שם ד"ה שיכנס לסעודה מיד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אכילה, במשמעותה הרחבה יותר, כוללת את כל צרכי האדם, וב"מאכל אדם" הכוונה היא לדברים שהם "צרכיו" של האדם שבו, צרכי נשמתו, שהיא "אדמה לעליון", ואלו הם הענינים של התורה ומצוותיה.
15 ראה סנהדרין לח, א: שיכנס לסעודה מיד , וברש"י שם: שימצא הכל מוכן ויאכל מאשר יחפוץ. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
9 ראה סנהדרין לח, א: ,אדם נברא בע"ש י כדי שיכנס לסעודה מיד" (שימצא הכל מוכז - פרש"י שם)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דהנה נס הוא למעלה מהטבע, דטבע הוא מלשון מטבע ומלשון טביעה, דלשון טביעה הוא כמ"ש טובעו בים סוף, דהיינו שהאלקות הוא בהעלם והסתר בנבראים, ולשון מטבע הוא ע"ד לשון המשנה בסנהדרין אדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולם דומים זל"ז והקב"ה טבע את כל אדם בחותמו של אדה"ר ואין א' דומה לחבירו , דאין פרצופיהן שווין, משום שענין הטבע הוא מצד אור הממכ"ע שיש בו כמה פרטים ופרטי פרטים, ולכן אין פרצופיהן שווין.
242 ראה סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכמ"ש כ"ק אדמו"ר הזקן בתניא שהאדם העובר על רצונו ית' גרוע ופחות מבעלי חיים הטמאים כו' שאינם משנים תפקידם ואע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי ולכן הנה באדם שהצלם אלקים אין מסתלק מעל פניו אין שולטים בו, דפקודתו ית' שמרה רוחם וכמש"נ ומוראכם וחתכם יהי' על כל חית גו', ורק בזה שאין נראה בו הבצלמינו כדמותינו הם שולטים כו', ועד"ז או"ה וקליפות וסט"א אין עוברים רצונו ית', אלא דקרו לי' אלקא דאלקייא, דהם אומרים שגם להם יש שליטה וממשלה, אבל מ"מ אין מורדים בו ית', שהרי קרו לי' אלקא דאלקייא, ואין עוברים על רצונו ית' לעולם, והאדם העובר עבירה שהוא מורד ברצונו ית' הרי הוא גרוע יותר מהקליפות וסט"א ומדבריםהמושפעים מהם שהם בעלי חיים הטמאים וחיות רעות, עד אשר אף יתוש , שמכניס ואינו מוציא, קדמך .
30 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והיינו, שגם יום השבת הוא בכלל שבעת ימי הבנין, דאף שביום השביעי שבת גו', מ"מ הרי הוא בכלל שבעת ימי הבנין, כמ"ש ויכל אלקים ביום השביעי, ואיתא במדרש מה הי' העולם חסר מנוחה באת שבת באת מנוחה.
19 פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). תוס' סנהדרין לח, א (ד"ה חצבה ). וראה ב"ר פ"י, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה מרומז ב"ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין " – כי ענינו של יין הוא גילוי ההעלם, כמ"ש "נכנס יין יצא סוד" , וכפי שמצינוש"אגברו חמרא אדרדקי .
73 עירובין סה, סע"א. סנהדרין לח, רע"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ופירשו חז"ל לך הוי' הגדולה זו מעשה בראשית, והיינו, שמעשה בראשית מורה על גדולתו ית', כמ"ש מה גדלו מעשיך הוי', דהנה, נוסף על הריבוי שבנבראים [הן במין הדומם, שיש בו ריבוי נבראים מינים ממינים שונים, ועד"ז במין הצומח ומין החי, ואפילו במין המדבר,כמאמר רז"ל שהקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו , אין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה], שעז"נ מה רבו מעשיך הוי', ישנו גם הענין דמה גדלו מעשיך הוי', דקאי בכללות על הברואים הגדולים והנפלאים שבצבא השמים, שהם קיימים באיש, וגם בכמות גדולים הם שלא בערך לגבי צבא הארץ.
51 ברכות שם. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכמו"כ ברוחניות, שמצד הנשמה הרי ישראל עלו במחשבה, במחשבתא עילאה, ובזה גופא הם בעלי', ואילו מצד הגוף, הרי מצד הבחירה שניתנה לאדם יכול להיות למטה במדריגה מכל הבע"ח עד שאפילו יתוש קדמך .
37 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
משא"כ גוף ונפש האדם , הרי תחילה נברא הגוף בלבד, כמ"ש גלמי ראו עיניך , שהי' בתכלית הגשמיות, עפר מן האדמה, אלא שהי' עפר מקרקע המשכן, ארץ ישראל ערד, אבל גם זה אינו אלא עפר מן האדמה.
29 תהלים קלט, יז. סנהדרין לח, א. תו"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בנוגע ליין – מצינו בגמרא ש"אגברו חמרא אדרדקי .
92 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומשם ירדו הנשמות לגוף שהוא למטה במדריגה מכל הבעלי חיים, שהרי מצד הגוף גם יתוש קדמך , לפי שאינו משנה את תפקידו, ואילו מצד הגוף הרי אפשר שיהי' יודע את רבונו ומכוון למרוד בו.
30 ראה סנהדרין לח, א. ב"ר פ"ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמנם, כיון שע"פ שכל אין מקום לכך שהראש ירקד בעקבות הרגלים, לכן, צריך לזה גם הסיוע של שתיית יין , כמארז"ל "אגברו חמרא אדרדקי", ו"נכנס יין יצא סוד" – שע"י היין מתגלה הסוד , פנימיות הנפש.
47 סנהדרין לח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומה שאומרים יתוש קדמך , הרי זה רק כאשר האדם חוטא, שאז אינו כפי הכוונה, אבל כאשר הוא כפי הכוונה, הרי הוא קדם כו', ורק ע"פ סדר זמנים הוא לבסוף.
41 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
נפש האלקית – היא "חלק אלקה ממעל ממש", ועלי' נאמר "חי הוי' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו", כך שענינה אינה אלא טהרה וקדושה בלבד; ואילו נפש הבהמית – כשמה כן היא – כמו בהמה שאין לה אלא ענינים גשמיים בלבד, ועאכו"כ הגוף, שהוא למטה גם מנפש הבהמית, עליו נאמר "גלמי ראו עיניך" , בחי' דומם, ואפילו "יתוש קדמך".
91 סנהדרין לח, א. וראה תניא פכ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואות ה"א יש בה התפשטות אורך ורוחב,ובעבודה הו"ע ההתבוננות הבנה והשגה, שמתבונן בענין מה גדלו מעשיך הוי' ומה רבו מעשיך הוי', שיש ריבוי התחלקות נבראים, ועד שגם למטה בעוה"ז יש ריבוי נבראים מאד, שהרי גם בסוג הדומם יש כו"כ סוגים, מאבנים פשוטים עד אבנים טובות ויקרות, ובהם גופא יש כו"כ חילוקים ועד שחלוקים גם בזיו זהרם, וכן בסוג הצומח יש ריבוי התחלקות, מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר, וכן גם בסוג החי, ומכ"ש בסוג המדבר, וכדאיתא במשנה דאע"פ שהקב"ה טבע כל א' בחותמו של אדה"ר הרי אין אחד מהן דומה לחבירו , וכמרז"ל שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה, אלא דמשתנים אחד מחבירו בקול במראה ובדעת, ונוסף על הריבוי שבנבראים, שהו"ע מה רבו מעשיך, ישנו גם ענין מה גדלו מעשיך, שהם גדולי נבראים העליונים, גלגלים כוכבים ומזלות, עד למלאכים שכלים נבדלים, שגדלותם הוא בענין האיכות, שזהו עיקר ענין הגדלות.
54 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ולכן תכלית הכוונה היא בירידת הנשמה בגוף דוקא, שנשתנה אופן יצירת גוף האדם מגופות שאר הנבראים, דכולם בצביונן נבראו, וא"כ יש יחס וקשר בין הגוף והנפש שלהם, משא"כ באדם כתיב גלמי ראו עיניך וארז"ל שבתחילה צר אותו גולם, בחינת דומם, ורק אח"כ נפח בו נשמה, משום שדוקא בדומם נשלמת הכוונה דדירה בתחתונים, המשכת העצמות.
64 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו גם מה שכללות בריאת האדם היא באופן שהוא כלול מן העליונים ומן התחתונים, והיינו, שהאדם יכול להיות בקצה היותר תחתון, כמבואר בתניא שהאדם יכול ליפול ממדריגתו ח"ו למטה יותר מבעלי חיים הטמאים כו', עד שאומרים לו יתוש קדמך , דמעלנא אית לי' ומפקנא לית לי', ולאידך כלול הוא מן העליונים ביותר, ועד שמחיצתו לפנים ממלאכי השרת.
77 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
משא"כ בר"ה שהגילוי הוא מצד עבודת המטה דוקא, שזהו שתחילה צריך להיות אני לדודי ועי"ז נעשה אח"כ דודי לי , הרי מצד כללות הענין דעבודת המטה יש חילוקי דרגות, כמארז"ל אין דיעותיהם שוות, והיינו, שכן הוא ע"פ תורה, ואין זה גריעותא, אלא אדרבה, שזהו מצד גדלות הבורא, כמארז"ל להגיד גדולתו של הקב"ה שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד כולם דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדה"ר ואין אחד מהם דומה לחבירו .
100 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
משא"כ בר"ה שהגילוי הוא מצד עבודת המטה דוקא, שזהו שתחילה צריך להיות אני לדודי ועי"ז נעשה אח"כ דודי לי , הרי מצד כללות הענין דעבודת המטה יש חילוקי דרגות, כמארז"ל אין דיעותיהם שוות, והיינו, שכן הוא ע"פ תורה, ואין זה גריעותא, אלא אדרבה, שזהו מצד גדלות הבורא, כמארז"ל להגיד גדולתו של הקב"ה שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד כולם דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדה"ר ואין אחד מהם דומה לחבירו .
101 משנה סנהדרין לז, א. גמרא שם לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וירא, י"ח מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
על התיבות "וירא אליו" בהתחלת הסדרה, מפרש רש"י [שפירושו על החומש הוא "יינה של תורה" , דהיינו, שרש"י מגלה את הפנימיות והסוד שבתורה, וכמרומז במארז"ל "נכנס יין יצא סוד" ] – "לבקר את החולה".
1066 עירובין סה, א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
במאמר , אך מהיכן יזכה לזה האדם , שבאמת הוא השפל שבכל הבריות, כדאיתא בגמרא מפני מה נברא אדם בערב שבת , שאם תזוח דעתו עליו , אומר לו , יתוש קדמך במעשה בראשית (היינו, שאפילו יתוש שמכניס ואינו מוציא , שהוא קליפה היותר תחתונה כו' , קודמת לאדם כו').
407 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
המשך הביאור במאמר ר' שמלאי, "כשם כו' כך כו'" – שטעם יצירתו של אדם לבסוף הוא (לא מפני מעלת האדם , שיכנס לסעודה מיד , אלא אדרבה) מפני החסרון של האדם ("יתוש קדמך" ) שיכול להתאוות לדברים אסורים, ולכן גם תורתו נתפרשה לבסוף, כיון שסדר הלימוד הוא מן הקל אל הכבד, ובירור האדם קשה יותר מבירור שאר בע"ח.
513 סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
המשך הביאור (בפנימיות הענינים) במ"ש "והובא אל הכהן", אף שנאמר לאח"ז "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה", והדיוק ד"והובא" (ולא "ובא"), בעל-כרחו – שאפילו בנוגע למצורע, ש"בדד ישב מחוץ למחנה" , שלא יהיו טמאין אחרים יושבים עמו, מחוץ למחנות דג' קליפות הטמאות , מבטיח הקב"ה ש"לא ידח ממנו נדח" , ובודאי
528 ולהעיר ממשנת"ל (שיחת ש"פ תזריע ס"ג (לעיל ע' 138). וש"נ) בפירוש רש"י (ר"פ תזריע) ש"תורתו (של אדם ) נתפרשה אחר תורת בהמה חי' ועוף" שבפ' שמיני, שזהו ע"ד מארז"ל (סנהדרין לח, א. ועוד) "יתוש קדמך" , שכיון שהאדם עלול לחטוא, ה"ה גרוע יותר מבהמה חי' ועוף. והרי בפ' שמיני מדובר לא רק אודות חזיר, שהוא מקליפת נוגה, אלא גם אודות גמל שפן וארנבת, שהם מג' קליפות הטמאות, כמ"ש הצ"צ (אוה"ת ויקרא בהוספות ע' רלט), ורק לאח"ז נתפרשה תורתו של אדם , כי, מצד ענין החטא ה"ה גרוע יותר אפילו מג' קליפות הטמאות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והיינו, דכשם שענין השבת בעולם כולו הוא באופן דויכולו השמים והארץ וכל צבאם , דפירוש ויכולו הוא גם מלשון כליון (כפי שמבאר הצ"צ בארוכה באוה"ת ), היינו, שנעשה הכליון דציור העולמות כפי שהם בימי החול, ונעשים העולמות במדריגת יום השבת, הנה כן הוא גם בכל אחד מישראל, שע"י עבודתו בימות החול ה"ה פועל את הענין דויכולו השמים והארץ , שיבוא העולם למעמד ומצב דיום השבת, שאז הוא באופן של שלימות (ולא באופן שהי' העולם חסר ).
148 ראה פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). תוס' סנהדרין לח, א (ד"ה חצבה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם מ"ש "נכנס יין יצא סוד" , דכשם שהיין עצמו נמצא תחילה בהעלם והסתר, ואח"כ יוצא מן ההעלם אל הגילוי, כך גם פעולתו היא להוציא הדבר שהי' בהעלם שיבוא מן ההעלם אל הגילוי .
719 עירובין סה, סע"א. סנהדרין לח, רע"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וכל זה הוא בנוגע לבריאת גופו של אדה"ר בלבד, שבתחילת בריאתו הי' גולם, כמ"ש גלמי ראו עיניך , ואח"כ כתיב 33 ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חי', והרי גם ענין זה קשור עם מצות חלה, כי, האדם לנפש חי' ר"ת חלה למפרע .
136 תהלים קלט, טז. סנהדרין לח, א. וראה תו"א בראשית ג, ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ויתירה מזה, אפילו ענינים שהם למטה מהקליפה, כמבואר בתניא שהאדם החוטא ועובר על רצונו ית' הוא גרוע ופחות הרבה מאד מהס"א והקליפה, וכמאמר יתוש קדמך , כיון שהקליפה ממלאת את התפקיד שלכך נבראה, והיינו, לא רק ענין הקליפה שהיא שומרת להפרי , אלא גם ענין הקליפה כפי שמסית ומפתה לעבור על רצונו ית', בדוגמת הזונה ששכרה המלך כדי לפתות את בן המלך , שבזה היא ממלאת את ציווי המלך, משא"כ החוטא ועובר על רצונו ית', הרי הוא למטה מזה.
69 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ויובן בהקדם דברי אדמו"ר הזקן בתניא בפירוש המאמר "יתוש קדמך" – שזהו הפירוש במ"ש "אחור וקדם צרתני":
93 סנהדרין לח, א. ב"ר רפ"ח. ויק"ר רפי"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וגם בכל א' מד' הסוגים דדצח"מ אין כל א' דומה לחבירו , כמו בסוג המדבר, שאין שכל אדם זה דומה לשכל חבירו , כמארז"ל אין דיעותיהם שוות, וכידוע בפירוש תוכן רוחות הוי' .
156 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וענין זה נעשה ע"י הקריאה בתורה דוקא – כי, התורה אינה מוגבלת בזמן ומקום (ולא כמו מצוות שהם מוגבלים בזמן ומקום) , ולכן עי"ז שקורין בתורה "בראשית ברא אלקים גו'", ממשיכים ופועלים חידוש בכל עניני הבריאה, שמים וארץ וכל צבאם, שנבראו בששת ימי בראשית (כפי שקורין בשמח"ת), כולל גם השלימות שנפעלה בכל הבריאה ביום השביעי (שגם אודותיו קורין בשמח"ת), שבו נראה העולם כולו (כל מה שנברא בששת ימי המעשה) באופן אחר, כמארז"ל "מה הי' העולם חסר – מנוחה, בא שבת בא מנוחה", היינו, שלפני שבת הי' חסרון בכל עניני הבריאה, גם בהבריאה דיום ראשון, וביום השבת נשלמה הבריאה כולה.
910 פרש"י פרשתנו ב, ב. פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). תוד"ה חצבה – סנהדרין לח, א. וראה ב"ר פ"י, ט ובמת"כ שם (מ"חז"ל").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ונמצא, שענין השבת כולל ומקיף את המציאות של כל העולם כולו – שהרי מלאכת בריאת העולם היתה בששת ימי בראשית , ונסתיימה ונשלמה ביום השבת, כמארז"ל "מה הי' העולם חסר מנוחה, באת שבת באת מנוחה".
1501 פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). תוד"ה חצבה – סנהדרין לח, א. וראה ב"ר פ"י, ט ובמת"כ שם (ד"ה שאנן) בשם "חז"ל".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכיון ש"אין דיעותיהם שוות" , וכדברי הגמרא במסכת סנהדרין בנוגע ל"גדולתו של הקב"ה", ש"טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהם דומה לחבירו" , ולא יתכן שיהיו שנים שוים בדיוק ממש [שלכן ישנו הענין דטביעת עין, שעל זה מיוסדים כמה הלכות בתורה ], הרי ישנם בזה ששים ריבוא אופנים.
238 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כיצד ניתן לאחד יהודים, שלא יהי' ביניהם פירוד הלבבות וריחוק, ועאכו"כ שלא תהי' מלחמה איש ברעהו ושנאת איש באחיו – הנה כל העצות שמחפשים בשביל זה, כל התכניות, המפלגות והרעיונות ("אַלע פּראָגראַמען, פּאַרטייען און אידיאַלן") וכו' וכו', אין ביכלתן לבטל את השינוי שישנו ממדינה למדינה, ושינוי הדעות שבין נפש לנפש ("אין דיעותיהם שוות" ); הדבר היחידי שמאחד את בנ"י, ללא חילוקי זמן ומקום, הוא – "נגד ההר", היינו, כשמרגישים שעומדים אצל הר סיני ומקבלים את התורה, שאז בטלים כל המחיצות, כל הטענות וכל המחלוקות, ונעשה "ויחן" לשון יחיד .
780 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו שאמרו רז"ל יתוש קדמך , שגם יתוש שמכניס ואינו מוציא , שהיא קליפה היותר תחתונה כו', קודמת היא במדריגה לאדם החוטא, כי, כל הנבראים, גם הקליפות, כיון שאינם משנים את תפקידם, אינם בבחי' נדחים, משא"כ האדם שעובר על רצון הקב"ה, שעי"ז נעשה הענין דנדח כנ"ל.
938 סנהדרין לח, א. וראה תניא פכ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו גם שע"י כללות ענין העבודה נעשה ענין השבת (כמארז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ) שענינו מנוחה, כמארז"ל מה הי' העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה (שלכן נאמר ויכל אלקים ביום השביעי גו' , אף שכבר לפנ"ז נאמר ויכולו השמים והארץ וכל צבאם ), וידועה תורת הבעש"ט [86] שהקב"ה נקרא מנוחה, לפי שאין שייך בו תנועה (שינויים), כי תנועה לא שייך כי אם בדבר שהוא בזמן ובמקום (כי ענין הזמן הוא השינויים דעבר הוה ועתיד, ומזה מובן גם בנוגע לענין המקום שקשור עם ענין הזמן ), אבל הקב"ה הוא א"ס ואינו נעתק ממקום למקום וגם אינו בגדר זמן, ולכן נקרא מנוחה, ושם הבהירות גדול וכו'.
76 פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). תוס' סנהדרין לח, א (ד"ה חצבה). וראה ב"ר פ"י, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
משנת"ל שגם בעולם ישנו ענין הפנימיות והחיצוניות, בחי' פנים ובחי' אחור, ובאופן שהפנימיות פועלת על החיצוניות, יובן גם בנוגע לענין השבת, שהו"ע השלימות דהעולם , כמארז"ל מה הי' העולם חסר כו' בא שבת כו', היינו, שהשבת פועל שלימות בעולם .
1225 פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). תוס' סנהדרין לח, א (ד"ה חצבה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אלא לילך "מחיל אל חיל" , ולהוסיף בעבודתו גם ע"י כחותיו הנעלמים, ובכדי שיוכל לגלות את כחותיו הנעלמים ולהשתמש גם בהם לעבודת ה', עליו לשתות משקה, שהרי "נכנס יין יצא סוד" , וכדאיתא בגמרא :
575 עירובין סה, סע"א. סנהדרין לח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
א) ביום ששי של ששת ימי בראשית (א' תשרי, ר"ה) – "הי' העולם חסר" , וכשבאת שבת, נעשה הענין ד"ויכולו גו'" , שלימות הבריאה.
134 פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). תוד"ה חצבה – סנהדרין לח, א. וראה ב"ר פ"י, ט ובמת"כ שם (ד"ה שאנן) בשם "חז"ל".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
צריך להבין, שהרי כתיב אחור וקדם צרתני, שהאדם נברא אחור למע"ב, ואפילו להפירוש היותר ערב (דער געשמאַקער טייטש) שבזה, שזהו בכדי שיהי' הכל מוכן לסעודה לפניו , הרי מ"מ, בפועל נברא האדם בסוף הבריאה, ואילו כל הבריאה נגמרה קודם בריאת האדם , וא"כ, איך אפשר שהאדם יוסיף בהבריאה, עד שיהי' שותף
1673 סנהדרין לח, א. וראה אוה"ת (יהל אור) לתהלים ע' תקפא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ידוע שענין התשובה הוא בבינה , כי, בינה היא למעלה מהשתלשלות, למעלה משבעת ימי הבנין [שכוללים גם את יום השבת, שגם הוא חלק מ"ימי הבנין", כמובן ממארז"ל "מה הי' העולם חסר מנוחה, באת שבת באת מנוחה", והיינו, ששבת הוסיף שלימות בבריאת העולם ], וגם תשובה היא למעלה מהשתלשלות, שלכן פועלת ענין של התחדשות.
1698 פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). תוד"ה חצבה – סנהדרין לח, א. וראה ב"ר פ"י, ט ובמת"כ שם (מ"חז"ל").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכמאמר רז"ל עה"פ ויכל אלקים ביום השביעי מה הי' העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה, מנוחה היא בחינת סובב שלמעלה מהאור המתלבש בעולם, ואעפ"כ כשלא הי' גילוי זה בעולם, הי' העולם חסר, אלא שחסרון זה הוא לא שהי' חסר איזה פרט בהעולם עצמו, כי כל הפרטים דהעולם נתהוו ע"י מלאכת הבריאה (אור המתלבש בעולם) שנשלמה לפני שבת , וזה שהעולם הי' חסר מנוחה הוא דוגמת החסרון דסוס לרכוב עליו (שאין זה דבר הכרחי לצורך קיום חיותו), וכשבא שבת ונמשך ונתגלה אור הסובב, נתמלא גם חסרון זה.
41 פרש"י עה"פ בראשית ב, ב. פרש"י ד"ה ויכל – מגילה ט, א (וראה ב"ר פ"י, ט). תוד"ה חצבה – סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, טו
וכמו"כ בנוגע ל"זכר למעשה בראשית" שבענין השבת – שה"זכר" הוא לא רק לענין המנוחה שנתחדש בשבת , כמארז"ל "מה הי' העולם חסר, מנוחה, באת שבת באת מנוחה", אלא על כל מה שנברא בששת ימי בראשית .
2180 פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). תוד"ה חצבה – סנהדרין לח, א. וראה ב"ר פ"י, ט ובמת"כ שם (מ"חז"ל").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובפרטיות יותר, דהנה ידוע שבריאת האדם היתה באופן שתחילה נברא הגוף כמו דומם, וכמ"ש גלמי ראו עיניך , ואח"כ ניתנה בו נשמה, משא"כ שאר בע"ח, שגופם נברא לכתחילה עם נפשם, וכפי שמבאר אדמו"ר הזקן בתו"א ד"ה להבין הטעם שנשתנה יצירת גוף האדם משאר כל הנבראים, שזהו לפי שהאדם צריך להעלות הניצוצות שנפלו בדצ"ח ע"י
29 תהלים קלט, טז. וראה סנהדרין לח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, יג
יהודים חיו אלפי שנים , ומעולם לא הי' ספק אצל אף אחד – לא אצל יהודים, ולא אצל גוים, להבדיל – מיהו יהודי; ולפתע, בזמן החושך כפול ומכופל שלא הי' כמוהו בעקבתא דמשיחא, העמידו זאת כאילו יש שאלה בדבר , ובמילא צריכים לחפש פתרון ומענה, וכיון ש"אין דיעותיהם שוות" , הנה כאשר אחד אומר "יום", אומר השני "לילה"...
2771 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בקשר ובהמשך להאמור לעיל, הונהג מכו"כ שנים , שבימי החופש (מעניני רשות ), יסעו שלוחים לבקר בנ"י במושבותיהם, ועד אפילו בפינות רחוקות, ולדבר עמהם דברי התעוררות בהנוגע לעניני יהדות, ועניני לימוד התורה וקיום מצוותי' וכו'.
2895 וכנ"ל (סמ"ג) דמלימוד התורה אאפ"ל "חפשי" (ח"ו). וראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' קנה סעי' א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד ובכ"מ. ואדרבא, "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בת"ת" (אבות פ"ו מ"ב). יתרה מזו: "היא חייך ואורך ימיך" (נצבים ל, כ) – ובחיות האדם הרי אאפ"ל הפסק קל אפילו. וראה ע"ז (ג, סע"ב. וראה זח"ג מב, א. רעח, ב) "מה דגים שבים וכו' אף בנ"א כיון שפורשין מדב"ת ומן המצות מיד * כו'".
ועד"ז בנוגע לכללות המצות, דכאו"א מחוייב בתמידות, ורק "במתים חפשי" (וראה שבת ל, א. ברכות יח, א). – ולהעיר אשר עסק התורה עיקר הוא בג"ע (תניא פמ"א (נח, סע"א) מגמרא** וזוהר) ולאחר תחה"מ (ראה אגה"ק סו"ס כו).
*) ואף שדג הפורש מן הים משך זמן קצר יכול לחיות כשיחזירוהו אח"כ למים , ולא עוד אלא שגם לאח"ז חי הוא (ראה עוקצים פ"ג מ"ח) – היינו משום שמשך זמן זה עדיין נמצא בו החיות שקיבל מהמים לפני הפרישה . וג"ז נקרא מיד (ראה סנהדרין לח , א (ובפרש"י) : " שיכנס למצוה (שבת ) מיד ", אף שבשעה ה' עמד על רגליו (שם ע"ב) . והאריך בזה בשד"ח כללים מע' מיד ) .
**) ולאו דוקא יחידי סגולה כרבה בר נחמני ודכוותי' (ב"מ פו , א) – כדמוכח ביבמות (צו , ב ושם ובתוס' שם) ובכ"מ .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובהקדם המדובר כמ"פ על יסוד דברי המשנה והגמרא בנוגע לבני אדם ש"אין אחד מהן דומה לחבירו" , "אין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה" , שמזה מובן שכן הוא גם בעולם בכלל, שאין שני ענינים בעולם שדומים זל"ז לגמרי, בשוה ממש בכל הפרטים.
1566 ברכות נח, א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– יאמרו לו, שהדבר אירע לסוף שמונה מאות וחמישים שנה (שתי שנים פחות ממנין "ונושנתם" ) .
2936 "ד' מאות ומ' משנכנסו לה עד שנבנה הבית ("דכתיב ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה וגו' .. צא מהם מ' שנה שנשתהו במדבר") ות"י שנים עמד הבית" (פרש"י יחזקאל ז, ב; סנהדרין לח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולהיותו קודם למעשה בראשית 46 (קדום במעלה), כדאיתא בגמרא , דזה שהאדם נברא בסוף הוא כדי שיכנס לסעודה מיד , שזה מורה על מעלת האדם , שכל הבריאה היא בשביל האדם .
1904 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואף שטעם הדבר הוא כדי שיכנס לסעודה מיד (כפירוש רש"י, שימצא הכל מוכן), הרי סדר הבריאה בפועל הי' באופן שהאדם נברא בסוף, וא"כ, למה נקרא יום ברוא אדה"ר בשם תחלת מעשיך.
7 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולהיותו קודם למעשה בראשית (קדום במעלה), כדאיתא בגמרא, דזה שהאדם נברא בסוף הוא כדי שיכנס לסעודה מיד , שזה מורה על מעלת האדם , שכל הבריאה היא בשביל האדם .
47 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמו שהוא בלחם, עד"ז הוא בכל עניני האדם [דלחם כולל כל עניני אכילה ושתי' וגם כל צרכי האדם], כולל גם עבודת האדם בתומ"צ, שע"י שהאדם מברר את הדברים הגשמיים [ע"י שעושה אותם לשם שמים, ועאכו"כ ע"י קיום המצוות בדברים הגשמיים עצמם], הנה על מוצא פי הוי' שבדברים הגשמיים יחי' האדם, שמתוסף עילוי בנשמת האדם למעלה יותר מכמו שהיתה קודם ירידתה.
74 ראה סנהדרין לח, א ובפרש"י שם ד"ה שיכנס לסעודה מיד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכמ"ש כ"ק אדמו"ר הזקן בתניא שהאדם העובר על רצונו ית' גרוע ופחות מבעלי חיים הטמאים כו' שאינם משנים תפקידם ואע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי ולכן הנה באדם שהצלם אלקים אין מסתלק מעל פניו אין שולטים בו, דפקודתו ית' שמרה רוחם וכמש"נ ומוראכם וחתכם יהי' על כל חית גו', ורק בזה שאין נראה בו הבצלמינו כדמותינו הם שולטים כו', ועד"ז או"ה וקליפות וסט"א אין עוברים רצונו ית', אלא דקרו לי' אלקא דאלקייא, דהם אומרים שגם להם יש שליטה וממשלה, אבל מ"מ אין מורדים בו ית', שהרי קרו לי' אלקא דאלקייא, ואין עוברים על רצונו ית' לעולם, והאדם העובר עבירה שהוא מורד ברצונו ית' הרי הוא גרוע יותר מהקליפות וסט"א ומדברים המושפעים מהם שהם בעלי חיים הטמאים וחיות רעות, עד אשר אף יתוש , שמכניס ואינו מוציא, קדמך .
30 סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הן בנוגע ללימוד התורה, שצ"ל באופן של הליכה, הילך בתורתי (שלי דוקא ע"ד החילוק דמצוות הוי' ומצוותי), ובפרט ע"פ המבואר בתו"א דבההליכה שבפסוק זה (הילך בתורתי) ישנם ב' הענינים דמלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע, והן בנוגע להעבודה דכל מעשיך יהיו לשם שמים ובכל דרכיך דעהו, שכללות צרכי האדם נק' בשם אכילה, הנה ע"י המן נפעל דאע"פ שיודע שלחם זה יש קס"ד לומר שעליו לבדו יחי' האדם, כי הכוונה היא ללחם זה כמו שהוא בתכלית השלימות (כמשנת"ל), אעפ"כ הרי זהו רק לחם מן הארץ, ולא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם.
62 ראה סנהדרין לח, א: כדי שיכנס לסעודה מיד כו', ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכמאמר רז"ל עה"פ ויכל אלקים ביום השביעי מה הי' העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה, מנוחה היא בחינת סובב שלמעלה מהאור המתלבש בעולם, ואעפ"כ כשלא הי' גילוי זה בעולם, הי' העולם חסר, אלא שחסרון זה הוא לא שהי' חסר איזה פרט בהעולם עצמו, כי כל הפרטים דהעולם נתהוו ע"י מלאכת הבריאה (אור המתלבש בעולם) שנשלמה לפני שבת , וזה שהעולם הי' חסר מנוחה הוא דוגמת החסרון דסוס לרכוב עליו (שאין זה דבר הכרחי לצורך קיום חיותו), וכשבא שבת ונמשך ונתגלה אור הסובב, נתמלא גם חסרון זה.
40 פרש"י עה"פ בראשית ב, ב. פרש"י ד"ה ויכל – מגילה ט, א (וראה ב"ר פ"י, ט). תוד"ה חצבה – סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו שמע ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, טו
מלכות כי בו שבת וינפש, ושיתא יומין דחול הם ו' מדות שהם ו' ימי המעשה כו' והם הם מקוריים לסבת התהוות שינויי הזמן שלמטה בו' ימי המעשה ואח"כ בא שבת בא מנוחה כו' אך למעלה השינוי הזה אינו בבחי' הזמן זולתי בספירות שיו"ט מקבל מספי' א' ושבת מספי' אחרת וששת ימי המעשה מספירות אחרי', והספירו' האלו המשוני' נכללי' ונסקרי' בסקירת החכמה עליונה דאצי' בסקירה אחת שהחכמה איננה בגדר זמן כלל שלא יתכן לומר עליה סבת הזמן כ"א הכל נכללי' כאחד בסקירה א' בלי שיהוי זמן מה ואין מוקדם ומאוחר שזהו צופה ומביט עד סוף כל הדורות (כענין הראי' הגשמיו' על גוש גשמיי שההבטה בהעין תופס כל עצם הדבר ההוא בלי קדימת ראש וסוף כלל ואין בו מוקדם ומאוחר כמשנ"ת במ"א).
10 בא שבת בא מנוחה : פרש"י עה"פ בראשית ב, ב. פרש"י ד"ה ויכל — מגילה ט, א. (וראה ב"ר פ"י, ט). תוד"ה חצבה — סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו בחי' הלוי שנמשך מגבורו' עליונו' שלמעלה כו' בחי' אהבה רבה ברצוא והסתלקות שאין לה גבול ותכלה כלל אך מאחר שטבע הגבורו' שלמעלה הוא בחי' רצוא והסתלקות שאין קץ וגבול להעליו' וההסתלקו' דגבורו' עליונו' כדכתיב אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל וכתיב למען יזמרך כבוד ולא ידום וגו' כנודע ולזאת א"א להיות נמשך מהם זולתי בחי' תחתונה שבהם בצמצום גדול ועצום מאד, שמצד בחי' ההסתלקות שלהם למעלה נתמעט השפע ונתצמצם בצימצום גדול ועצום מאד עד שאין יורד מהם רק בחי' התחתונה שבהם שנק' בחי' אלקי"ם מדת הצמצום וההסתר כנודע עד שנסתעף למטה מבחי' אלקים שהוא מדת הצמצום שהיא בחי' התחתונה דגבורו' עליונות בחי' גבורו' קשות ממש ולכך מצטרך להמתיק הגבורו' ואין הגבורו' נמתקין אלא בשרשן והיינו ע"י השיר של הלוים דהנה ארז"ל אין אומרים שירה אלא על היין דהיינו בחי' יין המשמח אלקים ואנשים כו' שהיין הוא שרש הלוים (שהוא בבינה דאצי') דכאשר נכנס יין יצא סוד שהוא המגלה הנעלם שיתגלה בבחי' גילוי שהוא משמח את בחי' ש' אלקים המסתיר ומצמצם השפע עליונה שלא יסתיר ויצמצם כ"א יתגלה השפע עליונה למטה כי שמחה הוא בחי' התגלות כמשל במלך
36 נכנס יין יצא סוד : סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ושרש ענין ויקרא האדם שמות כו' הנה לכאורה אינו מובן כלל מ"ש ויקרא האדם שמות כו' דהלא האדם נברא בע"ש וכבר נבראו כל הנבראים עד יום הששי וכידוע המאמר דאפי' יתוש קדמך כו' וא"כ כבר הי' קריאת שם לכל הנבראי' שהרי בעשרה מאמרו' נברא העולם בכלל ובדרך פרט נתחלקו לצרופי' הרבה ועכ"פ יש צירוף מיוחד לכל נברא בפרט כידוע, אך הענין הוא דבאמת כבר הי' צרופי' מיוחדי' לכל נברא אבל היו רק בהעלם למעלה בבחי' דיבור העליון שמחי' כל הנבראי' כו' אבל להמשיכם לידי גילוי מן ההעלם הוא שקרא האדם שמות לכל החיה והבהמה כו' וזהו שאמרו ז"ל במדרש ראו חכמתו כו' שחכמתו של אדם גרמה לו להבין בשמות שכבר נקראו למעלה לסוס ולחמור כו' וד"ל אך הנה בקריאה זו <רמב>
48 דאפי' יתוש קדמך : סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וביאור דבר זה ידוע עד"מ ממה שאנו רואים שהמאכל שהוא בחי' צומח יחי' את האדם שהוא בחי' מדבר שלמעלה הימנו, וכן בשר החי' כמ"ש ר"נ עד דלא אכילנא בשרא דתורא כו' או כמ"ש רבא חמרא וריחא פקחין כו' שהוא מפני ששרש המאכל והחי' גבוהין מן האדם , לפי ששרשן בבחי' התהו שקדם לבחי' התיקון שהוא בחי' פרצופא דאדם כנ"ל, וז"ש אחור וקדם צרתני אחור למע"ב דאפי' יתוש קדמך כו' וכמ"ש במ"א ביאור זה באריכות וד"ל.
75 דאפי' יתוש קדמך : ויק"ר שם. וראה סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שחורה אני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומ"ש שהפרה רוצה להניק כו' היינו כאשר אין צריך לקבל שפע לעצמו, כי כבר שלם הוא בעצמו ולא עוד אלא שיש בו בחי' תוס' יותר מכפי הכלי שלו כענין אגברו חמרא אדרדקי כי היכא כו', כמשל חבית המלאה ביותר שאז ישפוך ממנה לחוץ, וכך כל נובלות שפע הוא מיתרון האור שבמשפיע דוקא וכמ"ש בע"ח שכל זיווג צריך שיומשך תחלה בחי' תוס' מוחין כו', וכמ"כ בנוק' בחי' המקבל יש בתולות שאינן ראויות לכלי קיבול ואין בהם תשוקה לקבל רק כאשר הגיע לפירקה בבחי' תוס' ג"כ והוא ענין הסימנים סימן התחתון והעליון כו' וכמ"ש והנה עתך עת דודים שערך צמח כו'.
101 אגברו חמרא אדרדקי : סנהדרין לח, א: אגברו חמרא אדרדקי כי היכי דלימרו מילתא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אלא גם סוד סתום בחכמ' עמוקה שלא הי' ביכולתו בכח השכל להשכילו ולהבינו כלל, אבל ע"י שמחת הנפש כמו כשישמח ביין יוכל לבא לגילוי ביותר מכפי מדתו בחכ' שבנפש, וכענין שא' אגברו חמרי אדרדקי כי היכי דלמרו מלתא וכן א' חמרא וריחא פקחי', ואע"פ שהיין משמח הלב מלמטה למעלה מזה יובן ג"כ בדרך ק"ו בשמח' הנפש עצמ' שפותחת כל מקור הנעלם בנפש כנ"ל.
166 אגברו חמרי אדרדקי . . חמרא וריחא : סנהדרין לח, א. יומא עו, ב. וראה תניא פ"ז, ובס' ”תניא — מהדו"ק" שם ע' נא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ודיבור בהרחבה גדולה שנק' קול גדול כו' שלא לפ"ע השכל שבמוח כלל, וראי' לזה ממה שע"י שמחת הלב ביותר מכפי המדה שבאה מבחי' שמחת הנפש עצמ' ימצא בדיבור התגלות אור החכ' ג"כ ביתר מכפי כח חכמתו בעצם בהעלם (וכמו אגברו חמרא אדרדקי דלימרו מילתא כו', וכמו ר"ז דהוה בדיחא דעתי' אמר דכל חללי דעלמא כו'), וזהו משום שבינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש כו' וכן אמר דקול מעורר הכונה שבמוח ולב כו', א"כ ודאי שיש שרש ומקור לקול ודיבור למעלה במקור דחו"ב גם למעלה מרצון ותענוג המורכב בחו"ב כו' דהיינו בעצמות הנפש ממש (שנק' רוח ממללא כמ"ש במ"א).
24 אגברו חמרא . . ר"ז [ר' זירא] . . דכל חללי עלמא : סנהדרין לח, א. שבת עז, ב. וראה לעיל ד"ה שמח תשמח (הראשון) אות י"ז, ובהמ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' לשון בריאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך ודאי שרש ומקור לשפע התהוות שמח' האלקי' בנה"א בא מפנימי' האור והשפע דשמח' העליונה שבמלאכי' העליוני' הרבה יותר שפועלים התהוות שמחה אלקי' זו מאין ליש וכמ"ש ויספו ענוים בה' שמחה (וכמ"ש במ"א) (וכמו במועדי' לשמחה שנמשך שפע שמח' האלקי' הנ"ל בכאו"א מאין ליש וכן בשמח' ש"מ ושמח' בד"ת וכמשי"ת), ואין בשמחה זו שום שמץ רע כלל ולא דברים המסתעפי' לרע כלל להיותה באה מפנימי' המלאכי' שאין בהם תערובו' טו"ר כו', וגם בהיותה מתלבשת בשמחה הגשמי' מן היין המשמח הגוף אע"פ שמעורב טו"ר כנ"ל מתאחד בחי' הטוב שביין בשמח' האלקי' ונק' יין המשמח אלקי' כו' (כמו אגברו חמרא אדרדקי , וכיין ישן שדעת זקנים נוח הימנו וכמו שא' חמרא וחיי לפום רבנן וכן חמרא וריחא פקחין וכה"ג).
18 יין המשמח אלקי'. ֿ. אגברו חמרא אדרדקי . ֿ. וכיין ישן שדעת זקנים. ֿ. חמרא וחיי. ֿ. חמרא וריחא פקחין : שופטים ט, יג. סנהדרין לח, א. מגילה טז, ב. שבת סז, ב. יומא עו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ולהבין בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אך הנה שרש החיות שבמרכבה כמו פני ארי' פני שור כו' נמשך מבחי' אורות דתהו שלמעלה מבחי' התיקון, כידוע שבחי' התהו עדיין לא הי' בחי' פרצוף אדם כלל רק בחי' בהמות וחיות בלבד (וכמו בבריאת הנבראי' למטה בי' מאמרות שהחיות והבהמות והעופות נברא [ו] תחלה לאדם וכמ"ש תוצא הארץ נפש חי' כו' וכמארז"ל אפי' יתוש קדמך וכמ"ש במדרש ע"פ אחור וקדם צרתני אחור למע"ב כו' וקדם כו'.
139 אפי' יתוש קדמך : ראה סנהדרין לח, א. ב"ר פ"א, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והוא מצד שיש ביין תגבורת החסד והטוב שמצד השמחה שביין והשמחה הוא מקור לכל החסד וטוב שברצון הטוב שיבא מן ההעלם לגילוי אור ביתר מכפי המדה הרבה גם מכמו שיש בטבע הטוב להיטיב וגם להפוך כל דין ורגז לחסד וטוב יותר מן המאכל שאין בו שמחה רק עונג וטעם שמטיב הרצון שאין בזה למעלה מן המדה כ"כ אבל ע"י השמחה שביין טבעו לפרוץ גדרו למעלה מן המדה של הטוב שברצון וענג כו' (וכמ"ש במ"א שהשמחה למעלה גם מן הענג כו') והוא הטעם שהיין המשמח מביא וממשיך כל בחי' ההעלם לגלוי כמו שאמרו (סנהדרין לח, א) נכנס יין יצא סוד דיין גי' סו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין הנוסח כו' באש הצתה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, יב
ואמנם הנה כ"ז הוא כשמהפך האש זרה להיות בבחי' רשפי אש התשוקה לאלקות כו', אבל אם עדיין עומד במרדו לילך אחר מזימות יצרו הרע המסיתו ומדיחו כנ"ל, הנה הקב"ה ממתין לו אולי ישוב מדרכו, ובא"ל חכ' כאשר מתמלא סאתו, או קודם מעט שמתמלא כל סאתו (ע"ד חורבן בהמק"ד ב' שני' קודם כמ"ש במ"א) שולח הקב"ה אש לטהרו ולזככו כו', כי עיקר הטהרה הוא באש כנ"ל, והיינו יסוד הדק יותר מכל היסודות, ולכן כשפגם ע"י עובי וגסות יסודותיו דרמ"ע, והעיקר מיסוד העפר שהוא היותר גס שבהם, הנה טהרתו וזיכוכו הוא באש, אלא שמחסד ה' עלינו שולח חמתו על העצים והאבנים ומכלה חמתו בהם ר"י, תמורת אש נוקמת שג"כ אוכלה אש דחום הטבעי ויצה"ר כמ"ש ותבער בם אש ה' ותאכל, וכתי' כי בערה בם אש ה', אלא להיותו טוב וישר ה' ומרבה להיטיב שופך חמתו על העצים כו', אשר עי"ז כאשר מכלה ר"ל ביתו ובניניו, נוטל ממנו כל בחי' מקיפי' שלו, והעיקר הוא המקיף שבירור זו הוא עוד חזק וגרוע מכור עוני, שהפנימי' ומקיפי' שלו הם אינם טובים, ומ"מ ישנם כפי ההכרח כו' משא"כ שריפה ר"י אוכלת הכל, ולא עוד שגורם פחד הלב שמתפחד עד שמתלבן דאזיל סומקי כו', והוא ע"י חלישות העורקי' שנחלשי' מהפחד, וממילא מתעורר התפעלות החום שבו לגרש את רוח החיוני שבו עד שיכול לבוא לידי התעלפות גמורה, והיא מדה כנגד מדה, וכמארז"ל שמדה במדה לא בטלה ובמדה שאדם מודד מודדין לו, הוא הסית בנפשו חום הטבעי ולא גדר בעדו להסתפק במה שהותר לנו כל הדברים שאסר לנו כמארז"ל אסר לנו בשר בחלב והיתיר לנו כחל, ועד"ז רבות שם, כ"א נמשך אחר דברים האסורים כו', וגם אינו פועל בנפשו לעורר את האהבה לאלקות עד שאש אוכלה אש כו', לכן מדה במדה תייסריך רעתך ושולט האש הגשמי המכלה כו' שהוא מד' אבות נזיקין כו', עד שפועל כנ"ל כו', וג"ז הוא תכלית הטוב בשביל לנקותו להצטרף ולהתלבן כו', ויובן גודל עונש הפחדי' ממארז"ל שהמלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב, והיינו דאזיל סומקא ואתי חיורא וא"כ מובן גודל עונש הפחדי' ואיך שמזדכך עי"ז, ונודע כי הילוך השמש בארץ טפח הנה ברקיע היא מהלכת אלפי' מילין כמ"ש
60 חורבן בהמק"ד ב' שנים קודם : ראה גיטין פח, א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזה הי' ע"י נסה"י יין המשמח, כי א"ר שיש ביין כח להוציא מהעלם אל הגילוי כמשא"ר באדם שעפ"י שכל שכלו מצמצם הדבר שלא יגלה זאת לזולתו מחמת איזה טעם הכמוס אצלו וכששותה יין נתבלבל השכל ונאבדו הטעמים ואז יוכל להתגלות דברים אשר א"ל היין לא הי' מגלה זאת בשום ענין ואופן כמו אגבירו חמרא אדרדקי כי היכא דלימרא מלתא, שבלא היין לא הי'
61 אגבירו חמרא אדרדקי : סנהדרין לח, א. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' רפג. שם ע' רפט. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ומעתה כו' הוקבעו המועדים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יג, טו
ולהבין למה נק' ישראל בחי' תבואה ראשית תבואתו, הענין הוא דהנה כתי' וזרעתי' לי בארץ, והיינו שכמו שהזריעה הוא שזורעין גרעין בארץ ונרקב, ועי"ז נעשה צמיחה בתוס' וריבוי כי כלום אדם זורע סאה אלא כדי להכניס כמה כורין, וכך ישראל נק' בשם זריעה וכמ"ש אור זרוע דהיינו שירדו למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר על קדושת ה' שאין לה גילוי אלקות כמו שהי' מקודם שירדה למטה שהיתה נהנית מזיו השכינה, שהוא רקבון וביטול, וזהו שהגליות בבל נק' ג"כ בשם זריעה, וזהו זרובבל שהיא בחי' זריעה והיינו שהוא בחי' ירידה וביטול עצמותו, אך ע"י זריעה זו נעשה אח"כ צמיחה בתוס' וריבוי יותר, והיינו שעי"ז נעשה גילוי יותר וכמ"ש ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם מעלמא דאתכסי' לעלמא דאתגלי', והפי' הפשוט הוא מעוה"ז לעוה"ב, והיינו שע"י בירור שבעוה"ז שהוא בחי' זריעה עי"ז נעשה המשכה מעדאת"כ לעלמא דאתגלי', ושרש של שני העולמות הוא ב' שמות הוי' וכמ"ש ויקרא הוי' הוי' שהוא המשכה שלא ע"פ סדר השתלשלות כו' שזהו בחי' הצמיחה כו'.
13 זרובבל : ראה סנהדרין לח, רע"א. לקו"ת בהעלותך כט, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ס"ע רטו. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שלה. אג"ק ח"ו ע' קצא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, טו
ולהבין למה נק' ישראל בחי' תבואה ראשית תבואתה דכתי' וזרעתי' לי בארץ, הנה ירידת הנשמה בגוף נק' בשם זריעה, וכן גלות בבל נק' זריעה, והיינו כמו שהזריעה הוא שזורעין גרעין בארץ ונרקב ונפסד וע"י שנרקב ונפסד עי"ז נעשה צמיחה בתוס' וריבוי, כן ירידת הנשמה בגוף הלא הנשמה עמדה למעלה בביטול ואהוי"ר, חי ה' אשר עמדתי לפניו, הלא מלאכים שהם רק מחיצוני' הכלים מ"מ נק' עומדים מכ"ש נשמות שהם מפנימי' הכלים בודאי עומדים בביטול ואהוי"ר, וירדה בגוף ונה"ב זהו נק' בשם רקבון כמו שהגרעין נרקב, וכן גלות בבל נק' זריעה, וזהו שם זרובבל, שבגלות בבל הוא ביטול עצמותו, וכמו שע"י זריעה נעשה אח"כ צמיחה בתוס' וריבוי, כלום אדם זורע קב לא להוציא ממנו כמה קבין, כך ע"י ירידת הנשמה בגוף עי"ז נעשה גילוי יותר כמ"ש ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם פי' בזוהר מעדאת"כ בעדאת"ג ופי' הפשוט הוא מעוה"ז לעוה"ב, ושרש של שני עולמות הוא מב' שמות הוי' שקודם יגמה"ר כמ"ש ויקרא ה' ה' שהוא המשכה שלא ע"פ סדר השתלשל', שזהו בחי' צמיחה.
20 שם זרובבל : ראה סנהדרין לח, רע"א. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב פ' תצוה רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
פנימיות התורה, וכמאמר נכנס יין יצא סוד , סוד היא האהבה מוסתרת דנשמה שמתגלה ע"י פנימיות התורה, היינו הידיעה וההשגה בגדולת הוי' איך דכולא קמי' כל"ח, ושהוא אחד בז"ר וארץ וד"ר העולם, ושמן עוד למעלה מיין , דשמן צף ע"ג יין , דיין הוא סוד והעלם רק שהוא ההעלם השייך אל הגילוי, וכמו מח' ודיבור, דמח' הוא בחי' העלם ומ"מ היא שייכת אל הגילוי דדיבור, ושמן הוא שסתום ונעלם לגמרי, והוא בחי' פנימית ח"ס שסתום ונעלם בעצם.
58 עירובין סה, סע"א. סנהדרין לח, רע"א. תנחומא שמיני ה. זהר ח"ג לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וזהו דכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים, נא' תולדות מלא דהעולם על מילואו נברא והיינו שהי' מאיר גילוי אלקות בעולם וכדאי' במד"ר עיקר שכינה בתחתוני' היתה וכתיב ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים, דזהו פעם הראשון שנזכר שם הוי' מפורש בגלוי, והיינו דלאחר שהוזכר ענין מנוחת השבת וכמא' בא שבת בא מנוחה, דהמנוחה הוא רק מילוי החסרון וכמא'|66 מה הי' העולם חסר שבת וע"ז הוא שאומר בא שבת בא מנוחה שנתמלא מה שהי' חסר ועיקר הגילוי הוא מה שכאן מתפרש כוונת הבריאה באמרו ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים, דעשיית הארץ ושמים הוא בשביל היחוד דהוי' ואלקים ושיהי' גילוי שם הוי', וזהו תולדות מלא שהי' מאיר גילוי אלקות בעולם והיינו מפני שנבה"ע בע"ס עצמן הי' מאיר גילוי אלקות בעולם , רק שע"י חסרון הלבנה וחטא עה"ד נעשה תולדת חסר וכמ"ש זה ספר תולדת אדם , וכן ע"י חטא הדורות שסלקו את השכינה למעלה מז"ר עד שבא אברהם והורידה לרקיע הא', ודור אחר דור יצחק ויעקב עד מרע"ה שהוא שביעי לאברהם הורידה למטה וכמ"ש וירד הוי' על ה"ס, וע"י העבודה דעכשיו בקיום התומ"צ וע"י הבירורים שמבררים ומזככים בזה את העולם הנה יהי' לע"ל תולדו' מלא כמ"ש (רות ד יח) ואלה תולדות פרץ שקאי על לע"ל דכתי' תולדות מלא שיהי' גילוי אלקו' בעולם , וזהו דכתיב (ישעי' נא יא) ופדויי הוי' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה, ושמחת עולם על ראשם שיהי' השמחה בעולם מחמת הגילוי הרב שיהי' אז בעולם שיומשך המשכת גילוי אלקות בעולם עד שיהי' גילוי שכינה למטה כמו קודם החטא.
140 פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). תוס' סנהדרין לח, א (ד"ה חצבה). וראה ב"ר פ"י, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"י יום ב' דחג הסוכות ה'שי"ת, בסעודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
נכנס יין יצא סוד .
6 עירובין סה, סע"א. סנהדרין לח, רע"א. במדב"ר פ"י, ח. תנחומא שמיני ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
..), וכמו ע"ד דוגמא פני ארי' אל הימין שהוא למעלה תכלית הקדושה ראשון שבמרכבה ולמטה נמשך ממנו חי' טמאה כו', או ע"ד דוגמא כאשר שותה יין בישוב הדעת אז משמח היין אותו ויצא סוד הנעלם לידי גילוי ויכול להתגלות בו שרש נשמתו כמו שהיא ויכול לגלות רזין דאורייתא כענין אגברו חמרא אדרדקי כו' אך כששותים ריבוי יין שלא ע"פ ישוב הדעת אז נעשה ממנו יין המשכר ריבוי פסולת להסתיר לגמרי על האור האלקי, וכן ע"ד דוגמא מזיעתן של חיות הקודש שנמשך מאה' האלקי' שלהם כאשר היא ברשפי אש בתגבורת (מצד הגבורות הנכללים בחסדים) ואח"כ נעשה מזה נהר דינור שהוא תוקף גבורות קשות שעל ראש רשעים יחול כו', והנה שפע זאת הנמשך בדרך נפילה מז"מ דעולם התוהו כאשר מתבררים ועולים לשרשם אז ממשיכים אורות דתוהו (...
63 אגברו חמרא אדרדקי : סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ועם זה יובן מה שבכל ששת בראשית לא נז' שם הוי' כלל רק ל"ב ויאמר אלקים שהוא שרש ומקור הזמן שהוא הכח להאיר בריבוי והתחלקות שבא מצד צמצום דשם הוי' אבל בחי' שם הוי' הוא בחי' הגילוי דאחה"פ הכוללת כל הארות של התחלקות הזמן כאחד וזהו"ע הוי' הי' הווה ויהי' כאחד והוא למעלה מהזמן לגמרי לכן אינו מאיר בששת ימ"ב רק ע"י צמצום והסתר דשם אלקי' משא"כ כשבא שבת בא מנוחה נתגלה שם הוי' בעולמות שהו"ע הגילוי דלמעלה מן הזמן שמאיר בזמן בדרך עלי' כנ"ל, לכן אחרי השבת כתיב ביום עשות הוי' אלקים שנתגלה שם הוי' באלקים כו' וד"ל.
52 כשבא שבת בא מנוחה : תוד"ה חצבה סנהדרין לח, א. ראה רש"י בראשית ב, ב. רש"י מגילה ט, א ד"ה ויכל. ב"ר פ"י, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כז י'קנ
מקור מפורש
בדף זה
ווי קען אַזאַ אחדות דערגרייכט ווערן נעמענדיג אין אַכט, אַז דער אויבערשטער האָט באַשאַפן די מענטשן מיט פאַרשידנאַרטיקע מיינונגען (אין דעותיהם שוות) , אין אַ וועלט וואָס איז אויך פּונקט אַזוי פאַרשידנאַרטיק אין קלימאַט און נאַטירלעכע אייגנשאַפטן?
8 אין דעותיהם שוות ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קנז
מקור מפורש
בדף זה
ולכאורה, כיצד אפשר להשיג אחדות כזו, אחרי שהבורא ברא בני אדם שאין דיעותיהם שוות, וגם הארץ הלזו שברא משונה היא בכל עניני' ופרטי' מן הקצה אל הקצה?
8 שאין דיעותיהם שוות ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתלג
מקור מפורש
בדף זה
סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתפה
מקור מפורש
בדף זה
ראה סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר
מקור מפורש
בדף זה
אמרו חז"ל שאין דיעותיהם של בני אדם שוות.
9 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. תנחומא פינחס י. תניא בהקדמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
שבת, שמיטה, האלף השביעי, כדוגמת שבת בראשית השייכת אף היא אל הבריאה, אך באופן נעלה יותר – ה"מנוחה" שבתוך הבריאה).
28 כמרז"ל (רש"י מגילה ט, א ד"ה ויכל. רש"י בראשית ב, ב. תוד"ה חצבה סנהדרין לח, א) מה הי' העולם חסר מנוחה באתה שבת באתה מנוחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז תזריע שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לגבי הסיבה לבריאת האדם בסוף נאמר בדברי המדרש עצמם כאן:
7 ועד"ז הוא בסנהדרין לח, א. "
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כח
מקור מפורש
בדף זה
1 זמָגען אונזערע חכמים , . ובדעת : סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
9 ראה סנהדרין לח, א. ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 מאמר חכמינו: סנהדרין לח, א. תוספתא שם ספ"ת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
1 אונטערשטראָכן: סנהדרין לז, סע"א במשנה. שם לח, א בגמרא. ירושלמי שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
כדי שהאדם ישיג את פרנסתו וכל צרכיו, שבאופן כללי הם נכללים במושג "עיסה" – הלחם והמזון שזהו עיקר הפרנסה, הוא צריך לעבוד בחרישה, זריעה, קצירה וכו' ("תנא סידורא דפת נקט") – פעולות שהכרחיות, לפי הטבע, אצל היהודי כמו אצל לא־יהודי.
29 ראה פרש"י ויצא (לא, נד) כל דבר מאכל קרוי לחם (וראה מקץ מג, לב. יתרו יח, יב). וראה סנהדרין לח, א: בע"ש כו' לסעודה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ט"ו באב שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
שוות, גם בזה שוררים ביניהן שלום ואחדות.
* ראה סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
7 מגדולתר .. שוות: סנהדרין לח, א. ועוד. דורש השם: עיין תניא פי לב:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ואילו כאשר מדובר על רגש, מחשבה וכדומה של רבים, הרי אין דעותיהם, או רגשותיהם וכדומה שוות, ויש בכך תמיד אופנים רבים – ולכן משתמשים בלשון רבים.
22 ראה סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
משום ש"אין דיעותיהן שוות", הרי כאשר אנשים רבים צריכים לפעול, הרי מתעוררות בדרך הטבע, בהכרח, דעות שונות כיצד לפעול זאת וכדומה.
11 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
5 ) ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. אדר"נ ספ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה יו"ד כסלו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
באופן טבעי קיימות בשכל האדם דעות רבות – אין דעותיהן שוות.
44 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
4 ראה ברכות נח, רע'א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
6 עירובין סה, סע"א. סנהדרין לח, רע"א. תנחומא שמיני ה. זח"ג שמיני לט, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
7 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. ועוד.'
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
4 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כי עקב התכונות שהטביע הקדוש־ברוך־הוא בבני אדם הרי "אין דיעותיהן שוות".
29 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
0 שהרי אין דיעותיהן שוות (ראה ברכות נח, רע"א, סנהדרין לח, א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
כיון שישראל נמצאים בכרמו של הקדוש־ברוך־הוא, בעולם הזה, ומבצעים שם "מלאכה" עבור "בעל הבית", הם נוטלים את צרכיהם (שכל צרכי האדם נקראים בשם אכילה) "ממה שהן עושין בו" –
38 ראה סנהדרין לח, א (ובפרש"י שם ד"ה שיכנס). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
5 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
9 ראה סנהדרין לח, א ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ג) והנה ידוע , דזה שהבריאה היא בשביל האדם, הכוונה בזה היא לא רק לבריאת העולמות (כולל גם עולם האצילות ועולמות הא"ס שלמעלה מאצילות), אלא לכל הגילויים, גם גילויים הכי נעלים.
13 ראה סנהדרין לח, א. חדא"ג מהרש"א לר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
– אילו הי' הדבר ברצון האדם , הרי "אין דיעותיהם שוות", ויתכן שמישהו ירצה להיות דוקא בגלות...
14 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
אמנם בזמן הפורים היו כולם בהשתוות, מהגדול שבגדולים עד הקטן שבקטנים, וההשתוות של הגדול שבגדולים עם הקטן שבקטנים יכולה להיות רק בענין ההודאה (יהודים), שהרי בענין ההבנה והשגה אין דעתם דומה זה לזה (כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה), אמנם כאשר ישנו ענין ההודאה, וההודאה היא לענין שלמעלה לגמרי משכל, טעם ודעת, אזי כולם שוים, כמארז"ל פתי יאמין לכל דבר זה משה רבינו, היינו, שגם משה נקרא פתי מצד ענין ההודאה לבחי' שלמעלה לגמרי מטו"ד.
58 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בדף זה
וכיון ש"אין דיעותיהם שוות", הרי לכל לראש – גם לאחרי שהרוחניות יכולה כבר להתחיל לפעול על הגשמיות (כיון שבטלה המחיצה כו') – יש צורך לאחד את הכחות הרוחניים , היינו, שעשר כחות הנפש יתדברו ביניהם ("צוזאַמענרעדן צווישן זיך") כיצד להעמיד את "עיר אלקינו" (שעז"נ "גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו"), כמ"ש "ויעשו כולם אגודה אחת" כדי "לעשות רצונך בלבב שלם" – בהענינים הגשמיים.
154 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יח
מדוע נקראים הצדיקים בשם "עפרון", מלשון עפר, ע"ש "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" – לכאורה היו צריכים להקרא בשם המורה על ענין של מעלה , ע"ד מארז"ל "עתידין צדיקים שנקראין על שמו של הקב"ה" (שם הוי'), וכיו"ב, ועכ"פ לא ע"ש ברייתם מן העפר, שמורה על פחיתות וחסרון , כידוע בענין "אחור וקדם צרתני", שהאדם הוא "אחור למעשה בראשית", לפי שנשתנה יצירת גופו משארכל הנבראים, שבכולם נברא הגוף יחד עם הנפש, ואילו גוף האדם הי' תחלה עפר מן האדמה, בחי' דומם, כמ"ש "גלמי ראו עיניך" ?
38 תהלים שם, טז. וראה סנהדרין לח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת, שבראש גופא הנה מלבד המוחין יש ג"כ הגולגולת, וההפרש ביניהם, שבמוחין יש התחלקות, שהרי אין דיעותיהם שוות, משא"כ בגולגולת כולם שוים.
34 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
והנה, בשלמא אופן הא', ש"די לו במשל זה לערך ההשגה של שרש נשמתו", מובן הדבר, דכיון ש"אין דיעותיהם שוות", וכהלשון בתניא :
128 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
אבל כאשר נותן "מתנות לאביונים", לשון רבים, לכל-הפחות שנים – הרי להיותם מחולקים זמ"ז, גופים מחולקים , ובמילא גם "אין דיעותיהם שוות", אי אפשר שמצד טבע נפשו יהי' בהתאחדות עם שניהם בשוה, ומזה מוכח שסיבת הקירוב והאחדות היא (לא מצד טבע נפשו, אלא) בגלל היותם יהודים.
101 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי הוראה נוספת על כל השנה כולה (כאמור לעיל שחודש תשרי הוא חודש כללי על כל השנה), בנוגע למעמד ומצב שבו נמצאים בחודש תשרי, שצריך להמשיכו בימות החול של כל השנה – שבזה נכללים לא רק השעות שבהם עסוקים בתמיד של שחר או תמיד של בין הערביים ("תפלות כנגד תמידין תקנום"), וכן השעות שבהם נמצאים ב"בית המדרש", אלא גם השעות שבהם עסוקים באכילה ושתי' (הכוללים את כל צרכי האדם), שבהם דומה לבהמה (כדברי הגמרא :
150 ראה סנהדרין לח, א ובפרש"י. וראה גם לקו"ש חכ"ד ע' 573. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
אבל בנוגע ללימוד התורה, שתכליתו לידע את התורה, היינו, שהלימוד יהי' באופן של הבנה והשגה עד שיומשך גם במוח הדעת – הרי כיון ש"אין דיעותיהם שוות" , ישנם גם חילוקי דרגות בידיעת התורה מן הקצה אל הקצה .
699 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
בכלל, כדי לתת עצה לזולת, הרי לכל-לראש יש צורך שה"יועץ" עצמו לא יהיו לו "פניות" בדבר, ועל כולם – יש צורך שהיועץ יבין את זולתו כראוי, שזהו דבר נדיר ("אַ זעלטענע זאַך"), שהרי "אין דעותיהם שוות" , וכמבואר בתניא , ש"העושים גופם עיקר ונפשם טפלה אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם", כיון "שהגופים
175 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, ז' תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
שבת, שמיטה, אלף השביעי – בדוגמת שבת בראשית, שגם הוא שייך לבריאה, אבל באופן נעלה הרבה יותר – ה"מנוחה" שבבריאה) .
565 כמרז"ל (רש"י מגילה ט, א ד"ה ויכל. רש"י בראשית ב, ב. תוד"ה חצבה סנהדרין לח, א) "מה הי' העולם חסר מנוחה, באתה שבת באתה מנוחה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע לבנ"י, שלמרות החלוקה של כל נפש פרטית בפני עצמה, באופן שאינם דומים זל"ז, שהרי "אין דיעותיהם שוות וכו'" , ישנה גם ההתכללות של כל העולם בכל נפש פרטית, וכדברי המשנה :
753 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכפי שמביא בהמאמר דוגמא ממארז"ל מה הי' העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה, דאף שכבר נאמר ויכל אלקים גו' מלאכתו, מ"מ, עדיין העולם חסר מנוחה.
562 פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י ד"ה ויכל – מגילה ט, א. תוד"ה חצבה – סנהדרין לח, א. וראה ב"ר פ"י, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
לצורך אחרים" , והרי "יש אומרים שמצוה להתענות בר"ה" (משא"כ בשאר ימים טובים שאסור להתענות) , כך, שיכול להיות חומר בעשיית מלאכת אוכל נפש בר"ה לגבי שאר ימים טובים, והיינו, שיש בר"ה ענין מיוחד של שביתה ממלאכה, שבא מצד ענין המנוחה, כשם שהי' בבריאת העולם, שהאדם נברא ביום הששי, כדי שימצא הכל מוכן לפניו , ויוכל להיות אצלו ענין המנוחה.
1502 ראה סנהדרין לח, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות חג הפורים, ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בדף זה
כי מצד חלק התורה שהתלבש בשכל ובשקלא וטרי', הרי "אין דעותיהם שוות" , שכלו של האחד אינו שווה לשכלו של השני, ויכול להיות "בית שמאי מחמירים ובית הלל מקילים", אע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" ; אבל מצד ההתמסרות שלמעלה מהשכל לפסק דין והלכה בתורה, מצד זה נעשית ההתאחדות האמיתית של בנ"י.
2119 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, כיון שאין פרצופיהן שוין ואין דעותיהן שוות , הנה יש כאלו שכבר כתבו, ותבוא עליהם ברכה, ואלו שעדיין לא כתבו – יכולים עוד לכתוב, וכנ"ל – שהנני קורא את ה"פדיונות" עוה"פ ביוהכ"פ ובהושענא רבה.
47 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכיון ש"אין דיעותיהם שוות" (כשם שאין פרצופיהן שוים) , הרי עדיין נשאר חילוק בינו ובין חבירו, שכן, אף שאצל שניהם מלאים כלי המוח והשכל, מ"מ, כיון שכלי המוח והשכל של חבירו קטנים יותר מכלי מוחו ושכלו, אזי אין לחבירו תפיסת-מקום בערכו.
295 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' לך לך, וא"ו מרחשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
כשם שבנוגע לאנשים פרטיים איתא בגמרא ש"אין דיעותיהם שוות", כן הוא גם בנוגע לקבוצות ובנוגע לישיבות וסניפיהם, שנוסף על הצד השוה שביניהם, יש ענינים שבהם יש חילוק בין ישיבה אחת לחברתה בין סניף אחד למשנהו.
746 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא, דמה רבו קאי על הנבראים שבעולם התחתון שיש בהם התחלקות לריבוי עצום של נבראים, שהרי בכל א' מד' הסוגים דדצח"מ יש ריבוי עצום של נבראים מינים ממינים שונים, כמו ריבוי סוגי הצמחים, וריבוי סוגי בעלי חיים, וכן במין המדבר הרי אין פרצופיהם שוים ואין דיעותיהם שוות כו' .
1012 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
יש מי שהשגתו קטנה, ויש מי שהשגתו גדולה יותר ; משא"כ במעשה המצוות, שוים כל בנ"י:
354 שהרי "אין דעותיהם שוות" (ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד), ומה גם שיש מי שיש לו חוש בהמצאת השכל, ויש מי שיש לו חוש בהבנה והשגה, או בהעמקה; ובכל חוש גופא יש חילוק בין ריבוי למיעוט; וכמו"כ תלוי הדבר באופן היגיעה, כמארז"ל (מגילה ו, ריש ע"ב) "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ולא עוד אלא שגדלה מעלתה גם על מצות טלית, שמקיפה את ראשו ורובו של האדם, ונקראת "פריסו דמלכא" – כי, הטלית מקיפה רק את האדם עצמו, ואילו הסוכה מקיפה את האדם עם כל צרכיו, שלכן, בטלית מספיק שיעור של ו' טפחים , שזוהי מדת האדם (ראשו ורובו), ואילו בסוכה השיעור הוא ז' טפחים, ו' טפחים בשביל האדם, וטפח נוסף בשביל שולחנו , והרי השולחן כולל כל צרכי האדם .
927 ראה סנהדרין לח, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
בהיות שהגיעו אלי כמה שאלות ו"טענות" בנוגע לההתעוררות דמבצע תפילין , ובהיות אשר טענות אלו יכולים לפעול ח"ו חלישות באלו העוסקים בזה, לכן אף שאין דרכי להכנס בויכוחים , הנני בזה להשיב על השאלות.
1574 ובפרט שצריך בירור בנוגע להשואלים – האם הם מחפשים את האמת, או שהחליטו מלכתחילה שכיון שפלוני אומר כך, צריכים לומר להיפך!... וכפי שהיו אומרים פעם ע"ד הצחות (ראה גם לקו"ש חכ"ה ע' 166 הערה 57), שכאשר שני יהודים נפגשים יחד, צריכים להראות ש"אין דיעותיהם שוות" (ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א), ולכן, כשאחד אומר "שלום עליכם", עונה השני להיפך: "עליכם שלום"... (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
2550 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
אמיתית ענין השליחות הוא – לא רק לקיים את דברי המשלח (בגלל שכך מתקבל בשכלו), שכן, אף שבכמה ענינים הנה גם באופן כזה נעשה קיום השליחות, כיון ש"שלוחו של אדם כמותו" , מ"מ, אין זו השלימות בענין השליחות, כי, אף שעושה אמנם את המעשה כרצון המשלח, הרי זה רק בנוגע לכח המעשה, שמתייחס למשלח, אבל כח המחשבה והכוונה נשארים שלו ("אייגענע"), ולא של המשלח, והרי "אין דיעותיהם שוות" , אע"פ שבנוגע למעשה יכולה להיות תוצאה שוה.
1359 ראה שם נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכמאמר רז"ל עה"פ ויכל אלקים ביום השביעי מה הי' העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה, מנוחה היא בחינת סובב שלמעלה מהאור המתלבש בעולם, ואעפ"כ כשלא הי' גילוי זה בעולם, הי' העולם חסר, וכשבא שבת ונמשך ונתגלה אור זה, נתמלא החסרון.
271 פרש"י עה"פ בראשית ב, ב. פרש"י ד"ה ויכל – מגילה ט, א (וראה ב"ר פ"י, ט). תוד"ה חצבה – סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ולכן, הרי זה הזמן המתאים להמשיך ולהשלים (ועכ"פ להמעיט את החסרון ב)ביאור הענינים שאודותם דובר בהתוועדות שלפנ"ז (כיון ששאלו שאלות על כמה פרטים , וגם אם אינם ענינים עיקריים, הרי הם דורשים ביאור), ובפרט שכל ענין השבת הוא לפעול שלימות בהחסרון שבימות החול, כמארז"ל "מה הי' העולם חסר כו' (כפרטי הדעות בזה) באת שבת כו'", וזהו גם א' הפירושים ב"ויכולו" , מלשון שלימות , ובהתאם לכך צריך להשלים גם ביאור ענינים הנ"ל.
1837 פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א (ד"ה ויכל). תוד"ה חצבה – סנהדרין לח, א. וראה ב"ר פ"י, ט ובמת"כ שם (ד"ה שאנן) בשם "חז"ל".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי גם הסיבה לכך שהאדם נברא באחרונה, בכדי שימצא הכל מוכן לפניו .
416 ראה סנהדרין לח, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ומה גם – טוען הוא – שאינו יודע אם פלוני הוא בכלל "רעך", שהרי "אין דיעותיהם שוות" , ועד שפלוני מתווכח ורב עמו:
2205 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה מרומז גם בשם זרובבל, שמורכב מב' תיבות, זרע בבל , שפירושו זרע בלול, היינו, שבלול מב' דרגות זרע, זרע אדם וזרע בהמה,
2891 ראה סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
והנה, בפסוק "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", יש כמה פירושים וענינים, שהרי "שבעים פנים לתורה" , ועד להמבואר בכתבי האריז"ל , שכיון שהתורה ניתנה לששים ריבוא מישראל ש"אין דיעותיהן שוות" , ובכל ענין שבתורה יש פשט רמז דרוש סוד, נמצא שבכל ענין בתורה יש ששים ריבוא פירושים ע"ד הפשט, וכן ע"ד הרמז, ע"ד הדרוש וע"ד הסוד.
301 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ולא רוצים לנסות את הדרך הישנה שכבר נוסתה, שהעמידה ישובו של עולם, והעמידה "עם" חדור באחוה ואחדות, אשר, מבלי הבט על כך ש"אין דיעותיהן שוות" ,
2337 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
"אנכי הוי' אלקיך" , לשון יחיד ], וכיון שיש ששים ריבוא נשמות, והתורה פוסקת ש"אין דיעותיהם שוות" , בהכרח שיהיו בתורה ששים ריבוא פנים, כך, שכל ענין שבתורה יכולים ללמדו בששים ריבוא אופנים, כנגד ששים ריבוא בנ"י; וכיון שיש בתורה ד' אופני לימוד:
52 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
הרי התורה עצמה אומרת ש"אין דיעותיהם שוות" ו"אין פרצופיהן שווין" , כך, שע"פ תורה יש חילוקים בין בנ"י, וא"כ, איך יתכן שיהיו כולם מציאות אחת?
1197 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
כיון שעבודת האדם היא לפעול בעולם, לכן כל הענינים שבעולם מוכנים בשבילו, וכמארז"ל שלכן נברא האדם ביום הששי, כדי שימצא הכל מוכן לסעודה, שהכל הוא בשביל האדם.
114 ראה סנהדרין לח, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא גם בפשטות, שבענין השקו"ט וההתבוננות שבתורה יש חילוקי מדריגות, כל חד וחד לפום שיעורא דילי', שהרי אין דיעותיהן שוות , משא"כ דבר הלכה, הלכה פסוקה, הרי זה לכל בנ"י בשוה, וכמ"ש הנגלות לנו ולבנינו גו', ללא חילוקים כלל.
1335 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ואע"פ ש"אין דיעותיהן שוות" , מ"מ, לומדים כולם באותו כלל ולכוונה אחת, וכל אחד רוצה שהלימוד שלו יחשב עבור שאר הלומדים שגם הם למדו המסכת שלו, כך שבצירוף כולם יחד מסיים כל אחד ואחד מהלומדים את כל הש"ס (כנ"ל ס"ה) – אזי רואים בלימוד התורה "שלום" בגלוי.
2098 ראה שם נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
[ולהעיר, שיש "שבעים פנים לתורה" , ובכתבי האריז"ל איתא שיש ששים ריבוא פירושים – כנגד ששים ריבוא נשמות כלליות שבישראל , ש"אין דיעותיהם שוות" , ולכל אחד מהם במיוחד ניתנה התורה, שלכן נאמר בהתחלת מ"ת "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך גו'" , בלשון יחיד (ולא "אלקיכם", "הוצאתי אתכם") – הן בחלק הפשט, והן בחלק הרמז, דרוש וסוד; אבל כאן נוגע הפירוש של בעל ההילולא].
829 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
זה נעשה לאחרי ההכנה ד(בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני גו') ויחן שם ישראל נגד ההר , ויחן לשון יחיד, כמבואר בתו"א כיצד נעשה הענין דויחן לשון יחיד, אף שישנם ששים ריבוא בנ"י שאין דעותיהן שוות , שזהו עי"ז שכולם עמדו באופן של ביטול, והביטול שלהם הי' נגד ההר, היינו, בשייכות להר סיני (וכל הענינים הקשורים בו), שזהו כבר מעין מ"ת, כמובן ממה שאומרים אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו, כיון שע"י הקירוב להר סיני נפעלו כבר ענינים נפלאים ביותר.
1382 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. תנחומא פינחס י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
אבל, לאידך גיסא, אם תהי' קבוצה גדולה של תלמידים בכתה אחת גדולה ביותר – אין זה סדר שמביא לידי שגשוג בלימוד התורה בא' האופנים (או כולם יחד) דהבנה והשגה, הסברה, הרחבה והעמקה וכו', דכיון ש"אין דיעותיהם שוות" , לא יתכן שיהיו כולם באותו מעמד ומצב באופן הלימוד, ולכן בהכרח לחלק את התלמידים באופן שתהי' קבוצה קטנה בכל כתה וכתה.
2080 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
– ואע"פ שיש בה "דברי חכמים"11 (לשון רבים) ש"הללו אוסרין והללו מתירין" , כיון ש"אין דיעותיהם שוות" , ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הנה חילוקים אלו הם רק מצד חיצוניות הענינים, אבל מצד פנימיות הענינים הרי הכל ענין אחד –
136 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יח
וזהו שנקרא בשם אדם , ע"ש ב' הקצוות שהוא אדמה לעליון ושהוא נוצר מן האדמה, שגופו נעשה מהאדמה עצמה ובאופן שהי' תחילה דומם בפ"ע (בלי שום נפש חיונית בתוכו) וכמ"ש גלמי ראו עיניך (ולא כגוף הצומח והחי), כי גם ענין זה שבתואר אדם (על שם האדמה) מורה על מעלתו, שהוא מברר מתקן ומעלה גם את הדומם שהוא תחתון ביותר שאין תחתון למטה ממנו.ומעלה זו שבו באה בפועל ע"י העבודה דבא בימים דוקא.
75 תהלים קלט, טז. וראה סנהדרין לח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ג) והנה ידוע, דזה שהבריאה היא בשביל האדם, הכוונה בזה היא לא רק לבריאת העולמות (כולל גם עולם האצילות ועולמות הא"ס שלמעלה מאצילות), אלא לכל הגילויים, גם גילויים הכי נעלים.
13 ראה סנהדרין לח, א. חדא"ג מהרש"א לר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכמאמר רז"ל עה"פ ויכל אלקים ביום השביעי מה הי' העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה, מנוחה היא בחינת סובב שלמעלה מהאור המתלבש בעולם, ואעפ"כ כשלא הי' גילוי זה בעולם, הי' העולם חסר, וכשבא שבת ונמשך ונתגלה אור זה, נתמלא החסרון.
60 פרש"י עה"פ בראשית ב, ב. פרש"י ד"ה ויכל – מגילה ט, א (וראה ב"ר פ"י, ט). תוד"ה חצבה – סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז יש להוסיף עוד ענין במעלת עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, דכיון שאין דיעותיהן שוות, הרי כל אחד מהעשרה יש לו ההסברה שלו (בהענין שלומדים), וע"י שלומדים יחד וכל אחד אומר ההסברה שלו להמשתתפים בהשיעור, יש בזה גם המעלה דעסק התורה עם זולתו.
85 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
בדף זה
וכן בענין השגות אלקות בנסתרות שנק' יינ"ה של תורה, והשמח"ה שביין הוא מ"ש א"ם הבנים שמחה כי אם לבינה תקרא כידוע שהוא בחי' גדלות המוחין דאימא, שהוא [השמחה] הנפלא' מעומק ההשגה האלקי' דפנימי' בינה כמו שאומרים שירה על היין דוקא לפי שהיין מוציא מן ההעלם לגילוי והוא ע"י בחי' השמחה שביין דוקא שטבע השמחה להוציא [oldpage_קלו] מן ההעלם לגילוי וזהו יין המשמ"ח אלקים כו', ומזה יש שרש לגילוי סודות התורה כמו אגבר"א חמר"א אדרדק"י כו' וכיין ישן לזקנים כו' כמ"ש במ"א, והוא בחי' יינ"ה של תורה שבבחי' מוחין דגדלות דאימא [ב]תושבע"פ שנק' תורת אמ"ך כו' כמו שבמ"ת הי' בחי' גדלות דמוחין דאבא בחכ' דתורה דחכמת אד"ם תאיר פניו כו' (כמ"ש במ"א ע"פ ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים כו') והוא מ"ש ומלכי צדק כו' הוציא לח"ם ויי"ן תושב"כ ותושבע"פ כו'.
460 אגבר"א חמר"א אדרדק"י : ראה סנהדרין לח, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' רפח. דברים ח"ב ע' תקצא. תו"ח בראשית לו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
בדף זה
להכלל במקורם נק' בשם מנוחה [אע"פ שאין שייך שם יגיעה כו'] וזה"ע שבת וכמאמרם באת שבת באת כו' שענין העלי' למע' אינו דומה לענין העלי' למטה שמתעלים כחות נפשו בלבד ואין נעשה שום שינוי בעצם דבר הנעשה כו' מצד שההתהוות הוא מיש ליש ונפרד דבר הנעשה ממנו, משא"כ למע' כאשר עולה אור האלקי במקורו הוא פועל שינוי בגוף העולמות מצד שההתהוות הוא מאין ליש ומוכרח היש להיות בתכלית היחוד כ"א יפרד יחזור לאין ואפס כו' שגם הם נפשטים מהצמצומים שלהם ומתרחבים לקבל האור אלקי כמ"ש במקום יותר נעלה ממקומם הקדום [...
27 באת שבת באת : ראה רש"י בראשית ב, ב. רש"י מגילה ט, א ד"ה ויכל. תוד"ה חצבה סנהדרין לח, א. ב"ר פ"י, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר