108

סוכותה" נאמר "כהרף עין נסעו בני ישראל מרעמסס לסוכות לקיים מה שנאמר⁷ ואשא אתכם על כנפי נשרים..." – והרי בנסיעה שהיא באופן של "כהרף עין" בודאי לא תיתכן מחלוקת וכו', ואם כך, מדוע נאמר שם "ויסעו" בלשון רבים, ביטוי המצביע, לפי המכילתא, על "נוסעים במחלוקת"⁸?

מצד שני – גם בפירוש רש"י אין מובן: מדוע מוסיפה התורה לפסוק זה את המילה "שם"⁹ כדי לשלול, ולומר ש"שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת" – מדוע חשוב לרמוז כאן, בסיפור מתן תורה, על גנותם של ישראל ב"שאר כל החניות"?!

ג. התורה מאחדת

ההסבר לכך הוא:

פירוש רש"י הוא בדרך הפשט. ולכן, כאשר רש"י אומר "כל החניות בתרעומות ובמחלוקת" הוא מתכוון לתרעומות ולמחלוקת במשמעות הפשוטה – ריב. ומן הביטוי "ויסעו ויחנו" אין כלל הכרח למשמעות זו ש"כל החניות בתרעומות ובמחלוקת", כי בלשון רבים כפשוטה אין רמז לריב בין בני ישראל, כדלעיל.

רק במקום שהתורה מדייקת ואומרת "ויחן שם ישראל נגד ההר" לומדים חידוש, שדוקא בחניה זו היו ישראל "כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת", כדלעיל.

לעומת זאת, לפי המכילתא, הרי ב"מחלוקת" אין הכוונה לריב, היפך השלום, אלא – ההיפך מ"לב אחד" – חילוקי דעות¹⁰: משום ש"אין דיעותיהן שוות"¹¹, הרי כאשר אנשים רבים צריכים לפעול, הרי מתעוררות בדרך הטבע, בהכרח, דעות שונות כיצד לפעול זאת וכדומה.

ולכן נאמר בכל החניות והנסיעות "ויסעו ויחנו" בלשון רבים, כי בכל נסיעה וחניה היו חילוקי דעות בין בני ישראל.

ובמיוחד לפי הידוע בפנימיות הענינים¹², שמ"ב המסעות במדבר רומזים למ"ב דרגות ועליות בעבודת ה', ואם כך, קיימים בזאת הבדלים בין כל