108

שיחה ב

א. "ויחן שם ישראל"

על הפסוק¹ "ויחן שם ישראל נגד ההר" נאמר במכילתא²: "כל מקום הוא אומר ויסעו ויחנו, נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, אבל כאן הושוו לב אחד".

מאמר זה מובא גם בפירוש רש"י על התורה², אך בפירוש רש"י נאמרים הדברים בסדר הפוך³: "ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת".

– מדברי המכילתא יוצא, שהחידוש הוא בחניה זו, בכך ש"כאן הושוו לב אחד", ולא באופן של "נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת" כבכל החניות⁴. ואילו מדברי רש"י נראה, שהחידוש הוא, להיפך, בכך ש"שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקות".

יש להבין: במה מתבטאות סברות ההבדל בין המכילתא לבין רש"י?

ב. לשון רבים ולשון יחיד

בפשטות, נובע הבדל זה מן ההבדל שבין רש"י לבין המכילתא בדרך הלימוד מפסוק, כפי שכבר הוסבר בעבר⁵:

במכילתא לומדים את הענין, ש"כל מקום .. נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת" מן הנאמר "ויסעו ויחנו" בלשון רבים. ולכן החידוש הוא בכך שכאן כתוב אחרת, "ויחן" – בלשון יחיד – "כאן הושוו לב אחד".

לעומת זאת, רש"י אינו מציין את המילים "ויסעו ויחנו", כי הסיבה לשימוש בלשון רבים יכולה להיות כפשוטה – מפני שמדובר כאן על אנשים רבים, שבטים וכדומה. אלא, רש"י לומד ענין זה מן הדיוק וההדגשה בפסוק זה עצמו: "ויחן שם ישראל".

שהרי, לכאורה, המילה "שם" היא מיותרת, וניתן היה לומר "ויחנו במדבר ויחן ישראל נגד ההר" –

ומכך מוכח, שדוקא "שם" – בחניה זו – היה "ויחן", בלשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת".

אך לפי זה יש להבין לגבי המכילתא: מדוע יש ללמוד מהביטוי "ויסעו ויחנו" ש"נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת"?

כן אין מובן: במכילתא עצמה, על הפסוק⁶ "ויסעו בני ישראל מרעמסס