183
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ז. משמעות מצוות חלה – האמונה בבריאה ובחידושה בכל רגע
ההסבר לכך הוא:
אחד ההסברים לתוכנה של מצוות חלה "ראשית ערסתיכם חלה תרימו תרומה לה'" הוא: כדי שהאדם ישיג את פרנסתו וכל צרכיו, שבאופן כללי הם נכללים במושג "עיסה" – הלחם והמזון שזהו עיקר הפרנסה29, הוא צריך לעבוד בחרישה, זריעה, קצירה וכו' ("תנא סידורא דפת נקט"30) – פעולות שהכרחיות, לפי הטבע, אצל היהודי כמו אצל לא־יהודי. ולכן עלולים לטעות ולחשוב א) שחס־וחלילה אין הדבר קשור לקב"ה, והוא מקבל את פרנסתו על־ידי העבודה בדרכי הטבע. ב) אף אם נאמר שהקב"ה קבע כך את הנהגת הטבע, שכאשר אדם חורש וזורע וכדומה הוא משיג את צרכיו, הרי לאחר הפעם הראשונה של קביעת ההנהגה, אין ההשפעה עצמה קשורה לקב"ה –
על כך נלמדת ההוראה ממצוות חלה31: "ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה לה'" – אף לפני שאדם נהנה מן העיסה, עליו להכיר בכך שה"ראשית", התחלת העיסה וכל צרכיו, היא "תרומה לה'": אין זו תוצאה של עבודתו העצמית עקב הנהגת הטבע, אלא "הוא הנותן לך כח לעשות חיל" ו"ברכת ה' היא תעשיר"32.
יותר מכך: כיוון ש"המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשי בראשית", הקב"ה מהווה את הבריאה מאין ליש בכל רגע33, יוצא שלא זו בלבד שברכת ה' "מתלבשת" בטבע ובמעשיו, אלא שכל עניני הטבע וכל פעולותיו אינם כלל מציאות כשלעצמם, וכל מציאותם מתחדשת בכל רגע מכך שהקב"ה מהווה, מחיה ומקיים אותם.
ולפיכך "ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה לה'" – אין החלה ניתנת כצדקה, ובמיוחד כאשר אין הפרשה מדברת על הנתינה לכהן אלא "חלה תרימו תרומה לה'" כי אם הוא נותן לקב"ה כיוון שבאמת שייכת העיסה לה'.
ח. ההסבר לקשר בין חלה לקיום או ביטול עבודה זרה
והנה, חטא עבודה זרה, גם על־פי תורת הנגלה34, אינו רק בפעולה של עבודה זרה ממש חס־ושלום וקבלתה כאלקות, אלא גם בהחשבת הכוכבים
הערות
- 29. ראה פרש"י ויצא (לא, נד) כל דבר מאכל קרוי לחם (וראה מקץ מג, לב. יתרו יח, יב). וראה סנהדרין לח, א: בע"ש כו' לסעודה כו'.
- 30. שבת עד, ב.
- 31.
- 32. ראה ד"ח בהקדמה. קונטרס ומעין מאמר יז. ובכ"מ.
- 33. שער היחוד והאמונה בתחילתו.
- 34. ראה רמב"ם הל' ע"ז בתחילתן.
- 13. להעיר ממשנ"ת במאמר רז"ל (שבת לא, סע"א. תוד"ה אמונת בשם הירושלמי) אמונת זה סדר זרעים – שמאמין בחי העולמים וזורע – לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 203. ע' 228. לקו"ש חי"ח ע' 295.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

