182
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מדובר מאוחר יותר בפרשת קרח23 – כיון שגם בפסוק זה24 מפורש שזוהי "לה' תרומה"25. והתורה חוזרת על־כך שוב בביטוי "תתנו", למרות שמשמעותו זהה לביטוי "תרימו", רק "לפי שלא שמענו...", כפי שמסביר רש"י על הפסוק26.
ו. דברי המדרש על הסמיכות בין חלה לעבודה זרה
מיינה של תורה בפירוש רש"י:
נאמר במדרש27 "למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה, לומר לך שכל המקיים מצות חלה כאילו ביטל עבודה זרה וכל המבטל מצות חלה כאילו קיים עבודה זרה". ולכאורה, כלל אין מובן: מהו הקשר שבין א) מצות חלה, ב) שכרוכה בפעולה פשוטה שיהודי עושה בעיסה, לבין א) ביטול עבודה זרה, ב) שהיא יסוד האמונה ויסוד כל התורה כולה?
כן אין מובן, מדוע נאמרו הביטויים "כל המקיים מצוות חלה כאילו ביטל עבודה זרה, וכל המבטל מצוות חלה כאילו קיים28 עבודה זרה", שמהם נראה שמדובר על עבודה זרה שכבר קיימת קודם לכן, ועל ידי קיום מצוות חלה מבטלים אותה, ועל־ידי ביטול מצוות חלה מקיימים עבודה זרה זו, ולכאורה, גם אם יש בין שני ענינים אלו קשר, צריך היה לומר "כל המקיים מצוות חלה כאילו כופר בעבודה זרה, וכל המבטל מצוות חלה כאילו מודה (עובד)...", וכדומה.
הערות
- 23. ראה פרש"י שם יח, ח: כ"ד מתנות כהונה. וראה פרש"י נשא ה, יוד.
- 24. ועפ"ז מובן מה שברמב"ם הל' בכורים שם (ה"ב) כתב "ומדברי סופרים שמפרישין אחד מארבעה ועשרים מן העסה כדי שיהי' בה כדי מתנה לכהן שנאמר תתן לו (שופטים יח, ד – (ולא הביא הכ' דפרשתנו) אף שמדובר שם בתרומה). שבהפסוקים שם מדובר "וזה יהי' משפט הכהנים גו'" (שם, ג). ובה"א הביא הכתוב דפרשתנו "ראשית עריסותיכם חלה גו'", אף שלדעתו (בסהמ"צ שם שורש יב) אין בזה אלא מצוה אחת (וראה מפרשי סהמ"צ שם). ובפיה"מ שם בפי' הא' (בדפוסים לפנינו) כתב "כמו שאמר הש"י תתנו". וברמב"ן שבת שם "דכתוב בחלה תרימו תרומה (הכתוב דפרשתנו – כ' (או יט)) פי' ותנתן לכהן". וברשב"א שם "דכיון דכתיב חלה תרימו תרומה (הכתוב דפרשתנו כ) ותתנו לכהן". ואכ"מ.
- 25. ועפ"ז לפרש"י גם הנתינה לכהן אינה מצוה בפ"ע, ושיעור אחר, שהרי לא נאמר שיעור אחר בנתינת תרומת ה' לכהן. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 34 והערה 24. ומ"ש שם בשוה"ג הב' להערה הנ"ל אין הכוונה שהם ב' מצות רק שהם ב' פעולות. ודוגמתו מילה ופריעה (פרש"י ס"פ לך).
- 26. וכן מוכח מלשון רש"י בד"ה מראשית ערסתיכם "למה נאמר .. לפי שנאמר כו'".
- 27. ויק"ר פט"ו, ו.
- 28. כ"ה בכמה דפוסים וכת"י דמדרש (קיים, מקיים). ובא' מכת"י "עובד ע"ז" (ראה ויק"ר הוצאת מרגליות).
ויקרא רבה ט״ו:ו׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, כְּתִיב (ויקרא יב, ח): וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה, וּמַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ: אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְכִי מָה עִנְיַן זֶה אֵצֶל זֶה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי לְךָ הָבֵא קָרְבַּן לֵדָה, וְאַתָּה לֹא עָשִׂיתָ כָּךְ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַצְרִיכְךָ לָבוֹא אֵצֶל כֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, ב): וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת חַלָּה לְפָרָשַׁת עֲבוֹדָה זָרָה, לוֹמַר לָךְ, שֶׁכָּל הַמְקַיֵם מִצְוַת חַלָּה כְּאִלּוּ בִּטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה, וְכָל הַמְבַטֵּל מִצְוַת חַלָּה כְּאִלּוּ קִיֵּם עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (משלי ו, כו): כִּי בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם, מִי גָרַם לוֹ שֶׁנִּכְשַׁל בְּאִשָּׁה זוֹנָה עַל יְדֵי שֶׁאָכַל אֶת כִּכְּרָהּ שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּתִיב (במדבר ה, י): וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (במדבר ה, יב): אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, וְכִי מָה עִנְיַן זֶה לָזֶה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי תֵּן מַתָּנָתְךָ לַכֹּהֵן וְלֹא עָשִׂיתָ כֵּן, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַצְרִיכְךָ שֶׁתָּבִיא אִשְׁתְּךָ אֶל הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.