ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ה

181

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־2 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיש בחלה שני ענינים: א) הפקעת איסור טבל שבעיסה, שבכך היא נעשית מותרת באכילה. ב) עיקר המצוה – הנתינה לכהן. ההבדל ביניהם הוא: כדי להפקיע את איסור הטבל מן העיסה אין שיעור מהתורה, ואפילו "משהו" פוטר את העיסה. אך כדי לקיים את מצוות הנתינה לכהן צריך להיות שיעור מן התורה – אחד מכ"ד (או אחד ממ"ח) של עשרון. ובגלל שיעור הנתינה חייבו רבנן שיפרישו מכל עיסה לפי גודלה, בעל הבית אחד מעשרים וארבעה מעיסתו, ונחתום אחד מארבעים ושמונה מכל עיסה.

ולכן, על הפסוק "כתרומת גורן כן תרימו אותה", שבו מדובר רק על הפרשת חלה לצורך התרת העיסה באכילה, מפרש רש"י "שלא נאמר בה שיעור", שמן התורה אין לכך שיעור, אך חכמים קבעו לכל עיסה שיעור לפי גודלה.

לעומת זאת על הפסוק "מראשית עריסתכם תתנו לה' תרומה", שבו מדובר על הנתינה לכהן, מפרש רש"י "לפי שלא שמענו וכו' נאמר תתנו שיהא בה כדי נתינה". כדי לקיים את מצוות הנתינה לכהן יש שיעור קבוע מן התורה – חלק אחד מכ"ד (או מ"ח) של עשרון אחד²⁰.

ה. הסבר דברי רש"י לפי הפשט

דעת רש"י על־פי פשוטו של מקרא, לאור הסברה דלעיל, ברורה: א) גם ההפרשה מדאורייתא מחייבת שיעור בעל חשיבות²¹: "חלה – טורטי"ל", ואין די ב"משהו", פירורים וכדומה.

ב) "חכמים נתנו שיעור" ללא קשר עם הנתינה לכהן, אלא בהקשר לשיעור החלה שאמרה התורה בענין ההפרשה.

את הטעם לכך יש להסביר בפשטות: לפי פשוטו של מקרא מובן, שלא רק המילים "תרימו תרומה לה'", אלא גם המילים של הפסוק השני "תתנו לה' תרומה" מדברות על עצם המצוה של הפרשת תרומה לה' – ולא על פעולת הנתינה לכהן²², שעליה

הערות

20. ועיי"ש שהאריך לדעת הרמב"ם בפיה"מ חלה שם ובהל' בכורים שם. ומתרץ דדעת רש"י מנחות (עז, סע"ב) ד"ה ונילף מתרומה דמדאורייתא השיעור הוא א' ממ"ח (וברש"י כת"י שם א' מכ"ד).
21. עפ"ז אולי יש לפרש ולקיים הגירסא בספרי כאן "מה תרומת גורן אחת אף חלה אחת", שגם בתרומה צ"ל חטה עכ"פ. ומ"ש בירושלמי תרומות (פ"ד סה"ג) "לית כאן שיעורא דכתיב ראשית דגנך תירושך ויצהריך ואפי' כל שהוא" – עיין רמב"ם רפ"ג דהל' תרומות (דכתב ע"ד לשון הירושלמי הנ"ל. וראה רדב"ז שם) אין לה שיעור כו' שנאמר ראשית דגנך כל שהוא (ומוסיף) אפילו חטה אחת. וראה ע"ז עג, סע"ב "טבל כו' במשהו כו' כהיתירו כך איסורו דאמר שמואל חטה אחת כו'". וראה פרש"י שם. ולהעיר משד"ח מע' כף כלל לד. ואכ"מ.
22. והרי השמיט רש"י (שיהא בה כדי נתינה) לכהן (כבנוב"י שם), אף שבספרי "ת"ל תתנו לה' תרומה עד שיהא בה כדי מתנה לכהן", וע"ז ממשיך "מכאן אתה אומר שיעור חלה של בעה"ב כו'". וכן בירושלמי חלה שם לדעת רבנן שחילוק השיעורים הוא כדי מתנה לכהן (ושם מביא הכתוב דפ' קרח (יח, כח) "ונתתם גו' את תרומת ה' לאהרן הכהן עשה שיתנו כו'"), וכן בפיה"מ להרמב"ם חלה שם. וע"פ המבואר בספרי שם מוכח שגם לדעת ר"י בירושלמי שם חילוק השיעורים הוא מצד נתינתה לכהן. וכ"ה לפי' ר"ת דלעיל הערה 15.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם 1

יז - שנת תשט"ז - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז. לקו"ש חי"ח ע' 181

מבית הגנזים מסביב לחסידות 1

כתבי יד ‹ תשובת הרה"ק מרדכי שניאור זלמן שניאורסאהן לקוטי שיחות חי"ח ע' 181

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.