ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ

בס"ד. ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ

(הנחה בלתי מוגה)

ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר הוי' אלקי ישראל גו' ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען גו' ואתן לו את יצחק גו' ויעקב ובניו ירדו מצרים¹. וצריך להבין², הרי הסיפור ואקח את אביכם גו' עד ויעקב ובניו ירדו מצרים הוא דבר פשוט וידוע לכל, ומהו החידוש שבדבר, עד שאומר על זה כה אמר ה', שבא לו הדבר בנבואה. והנה, קושיא זו הקשה בזהר³, ומתרץ, שמודיע בזה דטיבו סגי עבד קב"ה בישראל דאתרעי בהו באבהתא ועביד לון רתיכא קדישא עילאה ליקרי' כו', ואפיק לון מגו נהרא עלאה כו', הה"ד כה אמר ה' בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם כו'.

והענין בזה, דהנה, ענין הנהר הוא כמ"ש⁴ ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, דעדן הוא בחינת חכמה, ונהר הוא בחינת בינה, והו"ע המחשבה, דכשם שנהר מימיו אינם פוסקים, כך המחשבה אינה נפסקת והיא משוטטת תמיד. אמנם שרש הנשמות הוא למעלה מבחינת המחשבה, דזהו מ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם, היינו למעלה מבחינת נהר. וזהו ג"כ ביאור המאמר ישראל עלו במחשבה⁵, שאינו אומר היו במחשבה, אלא עלו במחשבה, עלו דייקא, היינו שבבחינת המחשבה גופא הם בבחינה היותר עליונה שבמחשבה⁶. וזהו⁷ ג"כ מ"ש בזהר⁸ ע"פ⁹ וביום הביכורים, שישראל הם קדמונים וביכורים לקוב"ה מכל אומין דעלמא, דפירוש קדמונים היינו דשרשם ממחשבה הקדומה דא"ק. אמנם, ידוע מאמר הרב המגיד¹⁰ שמחשבה הקדומה דא"ק היא בחינת אור כללי(כתר כללי) הכוללת כל ההשתלשלות בהשוואה אחת, וא"כ יש שם מקום גם לאוה"ע, הנה על זה הוא אומר שהם בחינת ביכורים, שבא"ק גופא הם בבחינה היותר נעלית, בבחינת פנימיות א"ק¹¹. ולמעלה יותר, הנה שרש הנשמות הוא בבחי' האותיות שבעצמות אוא"ס שלפני הצמצום, כמאמר¹² גליף גליפו בטהירו עילאה. ובזה יובן מה שכאו"א מישראל אומר¹³ נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה בי, דבראתה יצרתה ונפחתה הם בחינת בי"ע¹⁴, וא"כ, בחי' טהורה היא היינו בחינת האצילות שלמעלה מבריאה¹⁴, ועפ"ז אינו מובן למה נאמר הלשון טהורה, ולא הלשון קדושה, הרי ידוע ההפרש בין טהרה לקדושה¹⁵, שקדושה הו"ע קדש מלה בגרמי'¹⁶, משא"כ טהרה היא בבחי' כזו שצריך לשלול את היפך הטהרה, ולמעלה יותר, שצריך לשלול ענין הישות עכ"פ, ומאחר שבחינת טהורה היא קאי על האצילות שלמעלה מהבריאה, דבאצילות איהו וחיוהי וגרמוהי חד¹⁷, אינו מובן למה אומר הלשון טהורה ולא קדושה. וביותר יוקשה מצד שרש נשמות ישראל בכללות סדר ההשתלשלות, ששרשם באצילות דכללות שלפני הצמצום, כידוע שאצילות הוא בחינת עשי' דכללות, ועקודים נקודים הם בחינת יצירה דכללות, וא"ק הוא בחינת בריאה דכללות¹⁸, וזהו"ע בראתה יצרתה נפחתה שהם בחי' בי"ע הכללים, וטהורה היא קאי על בחי' אצילות דכללות, והו"ע טהירו עילאה שקודם הצמצום. אך הענין הוא, ששרש נשמות ישראל הוא בבחינת האותיות שבטה"ע, ולא בבחינת האורות, ומאחר שבחי' האותיות היא שרש ומקור למציאות, לכן נאמר הלשון טהורה. וזהו ואקח את אביכם גו' מעבר הנהר, ששרש נשמת האבות הוא למעלה מבחינת נהר, עד לבחי' טה"ע שקודם הצמצום. ומשם נמשכו עד לבחינת ארץ כנען, שהוא בחי' המלכות¹⁹, שזהו מ"ש ואולך אותו בכל ארץ כנען, ושם נעשה בבחי' מרכבה, כמבואר בתניא²⁰ שכל אבריהם כולם היו קדושים כו'. ועי"ז נתנו הכח לבניהם אחריהם (שהרי עניןהאבות הוא שהם מנחילים לבניהם) עד עולם, שכאו"א מישראל יכול להיות בבחינת מרכבה לאלקות, שכל עניניו יהיו לשם שמים²¹.

ב) והענין בזה²², דהנה אמרו רז"ל²³ האבות הן הן המרכבה, היינו, שג' האבות אברהם יצחק ויעקב (אין קורין אבות אלא לשלשה²⁴) היו מרכבה לבחינת חג"ת דאצילות. אברהם הי' מרכבה לבחינת החסד, וכדאיתא בספר הבהיר²⁵ אמרה מדת החסד לפני הקב"ה מימי היות אברם בארץ לא הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי, שנאמר²⁶ וישמור משמרתי, ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בכמה מאמרים ושיחות²⁷, שבזה שבהיות אברהם אבינו בעוה"ז למטה החליף בעבודתו את מדת החסד, הי' למעלה יותר מבחינת החסד דאצילות, שלכן מדת החסד התקנאה בו. והיינו, שעבודתו של אברהם היתה בקו החסדים, וכדאיתא בספר ארחות צדיקים²⁸ שאברהם הי' נדיב בנפשו בגופו ובממונו. וזהו כללות הענין שנאמר באברהם הלוך ונסוע הנגבה²⁹, שהו"ע העבודה בקו החסד. ויצחק הי' מרכבה למדת הגבורה, כמ"ש³⁰ פחד יצחק, דפחד הוא מדת הגבורה, כידוע שהמקובלים הראשונים קראו את המדה השני' בשם פחד³¹, ועבודתו היתה בחפירת בארות³², שפעל בעבודתו לגלות את המים המכוסים, מים חיים שנובעים מלמטה למעלה, שזהו כללות ענין הגבורה³³. ויעקב הי' מרכבה למדת הת"ת הכלולה מחסד וגבורה, כמ"ש³⁰ אלקי אבי אברהם ופחד יצחק הי' לי, שהו"ע הת"ת שכלול מחו"ג, ועבודתו היתה שלקח מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהם פצלות לבנות³⁴, שהו"ע התכללות לבן ואדום, חסד וגבורה, שזהו"ע הת"ת³⁵. וזהו ג"כ שמצינו שיעקב ברך את בניוכשירדו למצרים (שאז הי' התחלת הגלות), וא-ל שד-י יתן לכם רחמים³⁶, דרחמים הו"ע הת"ת. ועי"ז שג' האבות היו מרכבה לחג"ת דאצילות, הנחילו לבניהם שגם הם יוכלו להיות בחי' מרכבה להמדות חג"ת.

ג) וזהו ג"כ מ"ש³⁷ ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והי' ברכה, ואמרו רז"ל בפסחים³⁸ ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלקי אברהם, ואברכך זהו שאומרים אלקי יצחק, ואגדלה שמך זהו שאומרים אלקי יעקב, יכול יהיו חותמין בכולם, ת"ל והי' ברכה, בך חותמין ואין חותמין בכולן.

והענין בזה, דהנה, אמרו רז"ל³⁹ על הפסוק ואעשך לגוי גדול, אותה אומה שכתוב בה⁴⁰ כי מי גוי גדול, ממך אני מעמיד אותה. והנה, מה שישראל נקראים גוי גדול הוא ע"ש מ"ש⁴¹ גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו, דכיון שחלק הוי' עמו⁴², וכדאיתא בתניא⁴³ שהם חלק משם הוי' ב"ה, שיש שם הוי' שישנו בכאו"א מישראל, חלקי הוי' אמרה נפשי⁴⁴, לכן הם גוי גדול, כמו גדול הוי'. וענין זה נמשך מאברהם אבינו (ממך אני מעמיד אותה), כי, גדולה הו"ע החסד, כידוע שמקובלים הראשונים קראו מדת החסד בשם גדולה⁴⁵, ואברהם שעבודתו היתה במדת החסד והאהבה, הנחיל לכל ישראל אהבה מסותרת שישנה בכאו"א מישראל⁴⁶, שנכלל בה גם דחילו, והרי אהוי"ר הם כללות המדות, ומזה נמשכת גם העבודה דלימוד התורה וקיום המצוות בפועל⁴³. והרי זהו ענין ד' אותיות דשם הוי' שישנם בכל אחד מישראל, שאהוי"ר הם בחינת י-ה, הנסתרות להוי' אלקינו, ותומ"צ הם בחינת ו-ה, והנגלות לנו ולבנינו⁴⁷.

ד) וביאור ענין ד' אותיות שם הוי' בעבודה בנפש האדם (כמבואר במ"א בארוכה⁴⁸), הנה אות יו"ד היא נקודה בלי התפשטות כלל, וענינה בעבודה הוא כח הביטול והמס"נ בלי שום התפשטות כלל, דוגמת תמונת אות יו"ד. ואות ה"א יש בה התפשטות אורך ורוחב,ובעבודה הו"ע ההתבוננות הבנה והשגה, שמתבונן בענין מה גדלו מעשיך הוי'⁴⁹ ומה רבו מעשיך הוי'⁵⁰, שיש ריבוי התחלקות נבראים, ועד שגם למטה בעוה"ז יש ריבוי נבראים מאד, שהרי גם בסוג הדומם יש כו"כ סוגים, מאבנים פשוטים עד אבנים טובות ויקרות, ובהם גופא יש כו"כ חילוקים ועד שחלוקים גם בזיו זהרם, וכן בסוג הצומח יש ריבוי התחלקות, מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר⁵¹, וכן גם בסוג החי, ומכ"ש בסוג המדבר, וכדאיתא במשנה⁵² דאע"פ שהקב"ה טבע כל א' בחותמו של אדה"ר הרי אין אחד מהן דומה לחבירו, וכמרז"ל שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה⁵³, אלא דמשתנים אחד מחבירו בקול במראה ובדעת⁵⁴, ונוסף על הריבוי שבנבראים, שהו"ע מה רבו מעשיך⁵⁵, ישנו גם ענין מה גדלו מעשיך⁵⁴, שהם גדולי נבראים העליונים, גלגלים כוכבים ומזלות, עד למלאכים שכלים נבדלים⁵⁶, שגדלותם הוא בענין האיכות, שזהו עיקר ענין הגדלות⁵⁵. וכאשר מתבונן בענין ריבוי וגדלות הנבראים, ואשר כל זה נתהווה רק מאות ה"א בלבד, כמאמר רז"ל⁵⁷ עה"פ⁵⁸ בהבראם, בה"א בראם, בה"א נברא עוה"ז, הרי הוא מבין ומשיג איך שאין ערוך אות אחת כו', שהרי⁵⁹ גם באדם למטה אין ערך לאות אחת לגבי כללות כח הדיבור, ומכ"ש לגבי כללות כח המחשבה, ולגבי כללות האפשריות שיש לו במשך כל ימי חייו, ומכ"ש למעלה, שאין ערך לאות אחת ולכל הנבראים שנבראו ממנה, כולל גם הנבראים היותר עליונים, שרפים וכו', שנבראו מאות אחת בלבד, כמאמר⁵⁷ ביו"ד נברא עוה"ב, הרי מובן האין ערוך של ב' אותיות לגבי העצמות. וכאשר יתבונן בזה אזי יונח אצלו שאין צריך לרצות את האותיות ומה שנברא מהם, כאשר יכול הוא להגיע לבעל האותיות, והוא העצמות, שממנו נמצאו האותיות. וזהו ענין אות ה"א דשם הוי' שבכל אחד מישראל, והיינו שיש בו לא רק כח המס"נ, אלא גם כח ההבנה והשגה, להשיג בשכלו שאין צריך לרצות כי אם עצמותו ית', וכמאמר רבינו הזקן⁶⁰ שכלאחד מישראל אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות, ומה שלפעמים אינו מתנהג כן, הרי זה לפי שנדמה לו שעודנו ביהדותו, והיינו מצד העלמות והסתרים כו', אבל בהסרת ההעלמות כו' אזי השגתו היא שלימה, שמשיג בשכלו שאין צריך לרצות בשום דבר שנתהווה מב' אותיות בלבד, ומה שצריך לרצות הוא רק בעצמותו ית'. ומבחי' י"ה שבנפשו נמשך בעבודה בפועל ע"י ששת המדות וענין הקבלת עול מלכות שמים, בלימוד התורה ובקיום המצוות, שזהו"ע ו"ה, ו' הו"ע התורה שנסעה וירדה בסתר המדריגות כו'⁶¹, כתמונת אות ו' שמורה על ההמשכה מלמעלמ"ט, וה' הו"ע המצוות שכללותם ועיקרם הוא מצות צדקה⁶², צדק ה'⁶³.

ה) וזהו שע"י העבודה בשם הוי' שבנפש כל אחד מישראל, נעשה בבחי' גוי גדול, כמו גדול הוי'. וזהו ענין הברכה שנתברך אברהם ואעשך לגוי גדול, היינו שזה שישראל יהיו בבחינת גוי גדול, הוא ממך, מאברהם. וממשיך בכתוב ואברכך, זהו שאומרים אלקי יצחק, כי, מדתו של יצחק היא מדת הגבורה, שהו"ע תגבורת ההמשכה וההשפעה, שזהו מש"נ בברכת יצחק ויתן לך האלקים⁶⁴, שם אלקים דוקא⁶⁵, שמצינו שעיקר ומקור כל הברכות לעולם המשיך יצחק דוקא, וזהו ענין ואברכך, ריבוי הברכה, כמ"ש בלקו"ת נשא⁶⁶ בפי' יברכך ה'⁶⁷. וממשיך בכתוב ואגדלה שמך, זהו שאומרים אלקי יעקב, כי מדתו של יעקב היא מדת הת"ת הכלולה מחו"ג, שיש בו המשכת הגדולה דאברהם, וגם תגבורת הברכות של יצחק שנאמר בו⁶⁸ ויגדל האיש וילך הלוך וגדול עד כי גדל מאד, וכיון שביעקב הי' התכללות ב' המדות, לכן נאמר בו⁶⁹ ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגו'. ומסיים והי' ברכה, יכול יהיו חותמין בכולן, ת"ל והי' ברכה, בך חותמין ואין חותמין בכולן, והיינו לפי שמדתו של אברהם, מדת החסד, היא יומא דאזיל עם כולהו יומין⁷⁰.

ו) וזהו ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר, דהנה נת"ל שאברהם שרש המשכתו הוא מבחי' מחשבה הקדומה דא"ק, ולמעלה יותרכו', והיינו, שבחסד דאברהם יש גם התלבשות בחי' שלמעלה מהחסד, שזהו מ"ש אלקי אברהם, היינו, בחי' שלמעלה מאברהם, והו"ע בחי' חכמה עילאה דאצילות שלמעלה מחסד דאצילות [ובזה יובן ג"כ מ"ש אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב הא-ל הגדול הגבור והנורא, דלכאורה, הרי אברהם יצחק ויעקב הם בחינת חג"ת, וגם הגדול הגבור והנורא הם חג"ת. אך הענין הוא, דאלקי אברהם קאי על הבחי' שמתלבשת בהחסד, דחסד (אברהם) הוא בקו הימין, ואלקי אברהם הוא בחי' החכמה, שהיא ג"כ מקו הימין, המתלבשת בחסד, ועד"ז הוא ג"כ ענין אלקי יצחק ואלקי יעקב]. ויתירה מזה, כמ"ש⁷¹ אלקי אבי וארוממנהו, כדאיתא בזהר⁷² שאלקי אבי הו"ע אלקי אברהם, ופירוש וארוממנהו, אף שגם מצד עצמו הוא מרומם, היינו, שגם בחי' ח"ע דאצילות (אלקי אברהם) צריך הרמה למדריגה נעלית יותר, וע"ד שנת"ל ששרש הנשמות הוא בבחי' פנימיות א"ק, עד לבחי' גליף גליפו בטה"ע. ומשם היא ההמשכה עד לארץ כנען, שהוא בחינת המלכות. ובכדי שתהי' ההמשכה מבחי' עבר הנהר כו' לבחי' ארץ כנען, הרי זה בכח העצמות דוקא, וזהו מ"ש ואקח את אביכם, ואקח דייקא.

וזהו ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר הוי' אלקי ישראל גו' ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען, דכאשר בנ"י באו לארץ כנען, ושם הוצרכה להיות העבודה בגשמיות, החורש והזורע וכו', הנה על זה הי' גילוי הנבואה ליהושע, שהו"ע הנתינת כח על העבודה בדברים הגשמיים שיעשו גם אותם מרכבה לאלקות, שהכח על זה הוא לפי שואקח את אביכם גו' אל ארץ כנען, שהו"ע המרכבה כנ"ל, והאבות המשיכו כח זה לכל ישראל שיוכלו להיות בבחינת מרכבה גם בעסקם בדברים הגשמיים כו', והכח על זה הוא מהעצמות, ואקח דייקא, כי, כל הגבוה גבוה ביותר יורד למקום התחתון תחתון ביותר⁷³, לפי ששרש המשכתו הוא מהעצמות, שהוא נמנע הנמנעות⁷⁴ ונושא הפכים, ומצד זה היא הנתינת כח שגם הדברים הגשמיים יעשו אותם כלי לאלקות, וישלימו את הכוונה דדירה בתחתונים.

**********